החברים של ג'ורג'

לכו להצביע, כדי שתוכלו להצביע שוב

בבחירות האלה חייבים לשלוח את הימין לאופוזיציה, כי אחרת לא ברור אם יהיו עוד בחירות חופשיות

נחום ברנע, עיתונאי ותיק ובעל שם, נפל בסוף השבוע בבור שכרה לגמרי לעצמו. ברנע כתב שאיילת שקד (האחים היהודים) אמרה לבכירה בפרקליטות ש”בממשלה הבאה, אני אהיה שרת המשפטים. אני אבוא אליכם כדי להרוס אתכם.” ברנע כתב שהוא “לא הספיק לברר את הדברים עם שקד.” עורך אחראי היה מונע את פרסום הדברים האלה. לא היה כזה. שקד האשימה את ברנע בכך שייחס לה דברים שלא היו ולא נבראו. הבלוגרית הפוליטית טל שניידר מצאה את המקור הקרוב ביותר לדברים: מירי רגב. כן, מירי רגב רוצה להיות שרת המשפטים כדי “להראות לכם עד כמה כל המערכות המשפטיות שלכם מנותקות מן העם.” רגב אמרה את הדברים בתגובה להתנגדות הפרקליטות לחוק הכליאה השלישי של הפליטים, שאמור להגיע להצבעה השבוע.

כן, מירי רגב רוצה להיות שרת המשפטים כדי להרוס את המערכת מבפנים. חשבו על זה רגע: מירי רגב כשרת המשפטים. נשמע מופרך? רגע, בנט כשר בטחון נשמע לכם מופרך פחות? כי על זה מדברים ברצינות. ואם נתניהו יהיה לחוץ מספיק אחרי הבחירות, ואין סיבה שלא יהיה, המצב שבו איילת שקד או מירי רגב יהפכו לשרת המשפטים לגמרי אפשרי.

הדרישה למוטט את מערכת המשפט היא חלק מהקמפיין של הימין בבחירות האלה. זו לא רק רגב: “אם תרצו”, כלב התקיפה הצולע של לשכת ראש הממשלה, יוצאת בקמפיין שהמטרה שלו היא “להפסיק את שלטון בג”צ והיועץ המשפטי לממשלה.” מי שעוקב אחרי ההתנהלות הרופסת של בג”צ בכל מה שקשור להגנה על זכויות האדם בישראל – אנחנו מדברים על בית משפט שנזקק ליותר משלוש שנים כדי לקבוע שלחמושים ישראלים אסור להשתמש במגנים אנושיים, ושפעם אחר פעם קובע ששאלת חוקיות ההתנחלויות היא מחוץ לקומפטנטיות שלו – יצחק צחוק מר; על וינשטיין מיותר להרחיב את הדיבור. אבל ביקום המקביל שהימין היהודי הפליג אליו, בתי המשפט – אלה שהממשלה מתעלמת מהפסיקה שלהם פעם אחר פעם – והשמאל הישראלי הנכה והמצולק הם השליטים האמיתיים, המושכים בחוטים מאחורי הקלעים. אחרי הכל, אם הימין היהודי יישיר מבט אל המציאות, הוא יצטרך להודות שהוא נמצא בשלטון, עם הפסקות קצרות, כבר 30 שנה ויותר, ושהוא אחראי למציאות שבה אנחנו חיים. אבל מאחר ובעולם המקביל של הימין היהודי, היהודים בישראל הם מיעוט נרדף ומושפל ולא גולית שיכור ואכזר, שאין דבר נבלה שהוא לא יסכים להגן עליו, צריך למצוא איזשהו תירוץ.

ויש כמה כאלה. מאחר והימין הופך יותר ויותר יהודי ופחות ופחות ישראלי, הוא מאמץ את תפיסת “עיכוב הגאולה” של הקוקיסטים. הכל יכול היה להיות טוב, אלמלא כמה אויבים פנימיים שמעכבים את הגעתנו אל היעד הנכסף. אויב אחד, כאמור, הוא מערכת המשפט, שמסרבת לאמץ את הסיסמה החדשה של “נכבה עכשיו”; אויב אחר הוא הפלסטינים הישראלים, שההסתה בימין נגדם שוברת בחודשים האחרונים שיאים.

אם פעם דיברו בימין היהודי על “אין אזרחות בלי נאמנות,” היום כבר מדברים על ביטול אזרחותם של הפלסטינים הישראלים. ליברמן מדבר על העברת המשולש למדינה פלסטינית – ובעבר, כשהוא העלה את ההצעה הזו, נתניהו סירב להסתייג ממנה. ההצעה הזו בלתי חוקתית בעליל, אם אפשר לומר את המילים הללו במדינה שבה אין כלל חוקה, ואפילו בג”צ של גרוניס ייאלץ לפסול אותה. אי אפשר לשלול את אזרחותו של ציבור שלם.

אבל אפשר להפוך את האזרחות לקליפה ריקה. ואפשר לדחוף את הפלסטינים הישראלים להתקוממות. אפשר למנות שרי פנים שירדפו אותם ושישתמשו בסמכויות הדרקוניות שנותרו להם מימי המנדט כדי להבהיר להם שהם לא רצויים, לדחוק אותם אל הקיר. אפשר להודיע ששוטרים שהורגים בהם בלי סיבה לא ייענשו. אפשר לתפוס את האדמות שהם יושבים עליהם מזה דורות ולבנות במקומן ישובים ליהודים בלבד, תוך שאתה הורס את הישובים הקיימים. אפשר לצאת למלחמה ציבורית על “חוק לאום” שהמטרה היחידה שלו היא לירוק בפרצופם. אפשר להעלות את אחוז החסימה כך שהוא יחסל את סיכויי הקיום של המפלגות שלהם, ורק שלהם. וראה זה פלא: ממשלת הימין הנוכחית עשתה בדיוק את כל אלה.

אבל מאחר והגאולה, משום מה, מסרבת להגיע, ומאחר והפלסטינים הישראלים מסרבים להתאדות – מאחר, בקצרה, שהמדיניות הימנית לא משיגה את מטרותיה, אין לימין ברירה אלא להקצין. מה ששלשום היה בגדר לא יעלה על הדעת הפך אתמול להצעה חריגה והיום הוא כבר מיינטסרים. כך, למשל, נושא הר הבית. מירי רגב, שספק אם היא מסוגלת למנות את י”ג העיקרים של הרמב”ם, מיהרה לטפס עליו. שליש מהליכוד או יותר כבר איתה. והמנכ”ל החדש של “אם תרצו” מפנטז בפומבי על הפגזת המסגדים שם.

אישית, בניגוד לאמונה הרווחת בשמאל הליברלי, אני סבור שמערכת המשפט היא משענת קנה רצוץ. אין דבר נבלה שלא נמצא משפטן שיכשיר אותו. בוועידת וואנזה ישבו כמה משפטנים. חוקי העוול שבחסותם נגזלו אדמות הפלסטינים נכתבו על ידי משפטנים יהודים. כאלה מתייצבים בבג”צ מדי יום כדי להגן על כל דבר עוול או חרפה שעולה ברצון אדוניהם הפוליטיים. לאחרונה, הודיע משרד הפנים על כך שהוא עומד לשלול את תושבותם בירושלים של שני ילדים, שאביהם השתתף בפיגוע בבית הכנסת בהר נוף. הנימוק? האב, שהיה תושב, נהרג; את האם, משרד הפנים כבר גירש; ולא יעלה על הדעת שקטין שאין לו הורים בירושלים, אף שחי בה כל ימיו, יחזיק בתושבות. מאחורי מעשה הסדום הזה בצדק הטבעי, שמעניש ילדים על מעשה אחד מהוריהם, מסתתר משפטן. המשפטנים הגרמנים שייסדו את מערכת המשפט שלנו אולי מתהפכים בקברם, אבל יודעים היטב מנסיונם שמשפטנים הם המהירים שבקרנפים.

אבל יש דברים ששופטים, אפילו הגמישים שבהם, יתקשו לאשר. הם לא יוכלו לאשר את שלילת אזרחותם של אנשים שלא פשעו. על כן צריך למלא את שורות השופטים באנשים שהמחויבות שלהם היא קודם כל לאידיאה היהודית – כלומר, התפיסה שאומרת שיהודי הוא נשמה וערבי הוא בן זונה – ולא למשפט, או כפי שהחרדים תמיד קראו לו “ערכאות הגויים.”

למה כל ההקדמה הארוכה הזו? כדי לומר שאלה כנראה הבחירות המכריעות ביותר בתולדות ישראל. הפעם, אנחנו חייבים לבלום את הימין היהודי. הפעם, הוא חייב להבעט לאופוזיציה. הסיבה פשוטה: עוד שנתיים-שלוש כאלה, וישראל לא תהיה דמוקרטית אפילו מבחינה פורמלית. בית משפט שמאויש על ידי מירי רגב ואיילת שקד יפסול מפלגות לא ציוניות. שוכחים עד כמה זה היה קרוב בעבר. וכשהמפלגות הפלסטיניות ייפסלו, הפלסטינים הישראלים וכל אדם הגון יצטרכו להחרים את הבחירות.

אנחנו לא ב-1981. מהימין של אז נשאר בקושי רובי ריבלין. הימין של היום לא מכבד את חוקי המשחק; הוא בונה את עצמו על התכחשות להם. מי שסומך על נתניהו שיבלום את הפסיכים האלה, שוכח שנתניהו הוא בשר מבשרם – ושהדרישה ממנו לגלות עמוד שדרה מגוחכת כמעט כמו לדרוש ממנו שיכיר בלא יהודים כשווים לו.

על כן, חובה על כל אדם מצפוני לבחור הפעם במפלגה שברור לו שלא תאפשר לבנימין נתניהו או לנפתלי בנט להפוך לראש ממשלה. לא עוד מפלגות אווירה כמו יש עתיד, או התועבה החדשה של משה כחלון, שמאד מתאמץ שנשכח את העובדה שהוא לא רק הצביע נגד כל חוק חברתי, הוא גם היה אחד התומכים הגדולים של פייגלין במרכז הליכוד. הפעם, חובה להקים גוש חוסם נגד נתניהו ובנט. ומאחר ואנחנו מכירים את נפש הבהמות לפיד, לבני והרצוג, שכולם כבר ישבו בממשלת נתניהו, חובה להצביע למפלגה שלא תאפשר את חיסול הדמוקרטיה הישראלית תוך שהיא מייללת שזה ממש לא יפה.

זה לא משאיר הרבה אופציות: העלאת אחוז החסימה אומרת שהסיכוי שמפלגה חדשה תכנס לכנסת הוא נמוך למדי. זה משאיר אותנו עם מרצ (הבחירה של עבדכם הנאמן), חד”ש, רע”מ-תע”ל או בל”ד. מי שמצפונו לא מתיר לו להצביע למפלגה ציונית או למפלגה בכלל כל עוד יש כיבוש, יתכבד וישאל ידיד פלסטיני בעד מי היה מצביע, ויצביע בהתאם. מי שנשאר בבית בבחירות האלה משאיר אותנו עם ממשלת בנט-נתניהו, ועם האפשרות הסבירה מאד שלפני שנראה בחירות חופשיות, ולו בגבולות ישראל של 1949, תצטרך להיות כאן התקוממות עממית.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

43 תגובות על ”לכו להצביע, כדי שתוכלו להצביע שוב“

  1. ערן הגיב:

    היר היר! חותם על כל מילה.

  2. חרטא ברטא הגיב:

    אני חושב שאתה מבלבל בין שלילת תושבות לשלילת אזרחות.

    שלילת אזרחות (Citizenship) הוא דבר נדיר ביותר.

    שלילת תושבות (Residence) ממשפחה היא דבר נפוץ מאד במרבית המדינות המפותחות.

    • יוסי הגיב:

      וזה מה שחושף את ערוות מקבלי ההחלטות הבעייתיים שלנו, שכדי להגדיל את שטחה של ירושליים יותר מפי 11 ממה שהייתה, צירפו עליה ערימה של כפרים וישובים ערביים, למה שמכנים כיום "מזרח ירושליים",
      וכדי להסתיר את הניצול של האוכלוסיה, נתנו להם תושבות, במקום לתת להם אזרחות.

      כי ידעו שתושב שווה פחות מאזרח.

      כלומר שנתינת התושבות אינה יוצרת שיוויון, אלא ניצול בכינוי אחר.

      וזה גם מה שמתכננים כיום פלגים בימין האנטי ציוני לגבי הפלסטינים, במסגרת התוכנית שלהם לספח את שטחי הגדה.

  3. אזרח הארץ הגיב:

    מדכא בעיקר בגלל שבחלקו הגדול נכון, אך שאלה: מדוע ההתנגדות להעברת השליטה בכפרי המשולש לפלסטינים? למיטב זכרוני לא היה מדובר בשלילת אזרחותם של התושבים אלא רק בהעברת השליטה בשטח למדינה הפלסטינית העתידית. למעט השאלה באיזו שנה נכבשו שטחים אלו בכוח, מה ההבדל בין זה לבין פינוי התנחלויות? על פניו זו דרך טובה לצמצם את המתחים בתוך המדינה ואולי להרגיע מעט את מלחמת האזרחים המתנהלת כאן באלימות.

    • קו 451 הגיב:

      אין מה להשוות בין "פינוי"(טרנספר) של תושבים,להחלפת שלטון או לנסיגה של מדינה מאזורים מסוימים.

      • אזרח הארץ הגיב:

        זה בעד או נגד התהליך? על פניו פינוי התנחלויות הוא פעולה אלימה יותר (מעבירים אנשים בכוח או שמפקירים אותם למוות בטוח). מצד שני, כיבוש וכאלו.

        • קו 451 הגיב:

          פשע אחד לא מצדיק פשע אחר
          כאדם ,אני נגד שניהם.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          זה יפה שאתה רוצה להעביר שטחים למדינה הפלשתינית שתקום באופו שיתור לך בעיות

          • אזרח הארץ הגיב:

            בניגוד לפינוי איו"ש? לא מבין על מה הקצף. אף אחד לא ייגע באזרחים עצמם. השטח יעבור מריבונות מדינה א' לריבונות מדינה ב'. מה ההבדל בין זה לבין העברת הריבונות על רצועת עזה לפלסטינים? בשני המקרים נותרים אזרחים מאחור. הטענה כי אחד הוא שטח שלא הוסדר בהסכם והשני מוכר בהסכמי שביתת הנשק אינה משנה כהוא-זה מבחינת השלכת הפעולה על האזרחים המתגוררים באזור. מי שמתיר למדינה לוותר על שטח א' לא יכול לטעון אחרת לגבי שטח ב'.

            • גיל הגיב:

              בוודאי שאפשר, תחת אותם תנאים פחות או יותר. ישראל מוזמנת להעביר למדינה הפלסטינית העתידית איזו פיסת קרקע שהיא רוצה – ובמידה ויושבים שם אזרחים ישראלים, לא משנה מאיזה גזע, הם אינם "נותרים מאחור" (אלא אם כן הם חפצים בכך), אלא מקבלים דיור חלופי בתוך מדינת ישראל ופיצויים בגובה מליונים.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

              מילא שאנחנו תחת מתקפה של טרולים ימנים, אבל למה הם חייבים להיות טרולים ימנים עם איי קיו דו ספרתי?
              תעשה גוגל על denaturalization בהקשר של החוק הבינלאומי ובבקשה אל תגיב כאן יותר. זה מביך ומבזבז את הזמן של כל המעורבים.

              • אזרח הארץ הגיב:

                אז לאור רמת התגובה שלך אני צריך להגיב ב"הכול חוזר אליך"?

                אם בכל זאת נתייחס לדבריך (כיוון שטיעוני אד-הומינם אינם קבילים), הרי שdenaturalization מתייחס לשלילת האזרחות (לפחות לפי 2013 United States Code, at 8 U.S.C. §1451(a)). אשמח אם תסביר איך זה קשור (IQ דו ספרתי, כמו שאמרת). היכן תוארה שלילת האזרחות בתוכנית שהוצגה בפוסט?

                זכותך לחשוב שלמדינת ישראל אין זכות על אף שעל כאן, ושבכלל צריכה להיעלם. זה לא הופך את הטיעונים שלך לטובים יותר מהתלהמות חסרת בסיס.

        • אורן הגיב:

          התנחלות היא העלמת עין זמנית מישיבה של אזרחים בשטח בשליטה צבאית.
          המשולש הוא שטח ריבוני.
          ומי שנשאר בעזה הוא בכלל לא אזרח.
          לחיי ההבדלים הקטנטנים.

    • עדו הגיב:

      אז את תושבי גוש קטיף העבירו לשטח ישראל. בוא נאמר שערביי המשולש יחליטו שגם הם רוצים לעבור ובאותם תנאים עם אותם פיצויים ואותן קראווילות, מה אז?
      יהיה לך את אותו מספר ערבים במדינה מינוס השטח.
      או שרק מתנחלים מעבירים – בכוח אם צריך- לישראל ואת הערבים משאירים מחוץ למדינה?
      לפני כמה שנים אמר גבי גזית על החרדים שצריך לסגור אותם בשכונות שלהם, לנתק להם את החשמל והמים וחבל שאי אפשר לשלוח אותם לקרובים שלהם בחוץ לארץ. הוא קיבל על זה קנס כבד.
      תחליף חרדים בערבים וקיבלת את אותו דבר.

    • ygurvitz הגיב:

      כי המטרה המוצהרת היא שלילת האזרחות שלהם? זו סיבת התוכנית שאין בילתה?

  4. עוד אנונימי הגיב:

    מדוייק מאוד לצערי הרב

  5. An Cat Dubh הגיב:

    א', מרצ כן ציונים. ב', רע"מ-תע"ל הם ש"ס בערבית ובל"ד הם הליכוד בערבית, וחד"ש הם פרבדה בערבית. מרצ הם הרע במיעוטו ולו רק כי דעם לא עוברים את אחוז החסימה.

  6. נתן. הגיב:

    זאת פעולה מאד אלימה , לנתק אזרחים מהארץ שבה הם חיים רק בגלל שהשלטון לא מעוניין בהם , מבחינת תושבי המשולש גם הגליל, הנגב ,יפו, עכו וחופי הים הם חלק מארצם.
    מה דעתך דרך אגב שעל מנת "להקטין מתחים" נעביר א יפו עכו והגליל התחתון לשליטת המדינה הפלשתינאית?

    בכלל, אם מדינת ישראל אינה מעונינת באזרחים ערבים היא בעצמה יכולה לעבור למקום אחר , למשל אוגנדה.

    • נתן. הגיב:

      זאת היתה תגובה ל"אזרח הארץ".

      • אזרח הארץ הגיב:

        אתה מתפרץ לדלת פתוחה. הדיון הוא קצת תיאורטי, אבל זה דווקא רעיון לא רע. במלחמת אזרחים מקובל להפריד בין האוכלוסיות, ולו כדי שהן יפסיקו להרוג אחת בשניה כמו כלבים מוכי כלבת. באיחור של 70 שנים ייקבלו הפלסטינים מדינה בה יוכלו לממש את מאוויהם הלאומיים ואנחנו נממש את שלנו אצלינו. לא מבין מה כל כך חורה לך – זו הייתה בדיוק התוכנית המקורית (תוכנית החלוקה). אין מניעה לקיים חופש תנועה (במודל של האיחוד האירופי או שווייץ אבל החיים תחת קורת גג אחת לא ממש הוכיחו את עצמם.

        אשמח אם הדרוזים, הצ'רקסים והבדוויים יישארו בגבולות מדינת ישראל אבל למה להשאיר מיעוט של בני הלאום האויב בגבולות המדינה? בשביל להמשיך את החיכוך לנצח?

        הטיעון שלך מוביל למצב של "אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי". כל מה שמדינת ישראל תעשה אינו תקין. לגבי אוגנדה, הנושא נטחן עד דק בעבר. יהודים היגרו לישראל באותה צורה בה פלסטינים היגרו לכאן בשלב זה או אחר. לאף אחד אין מונופול על המקום הזה.

        • yankel הגיב:

          "יהודים היגרו לישראל באותה צורה בה פלסטינים היגרו לכאן בשלב זה או אחר"

          בפלסטינה/א"י היתה אוכלוסיה מקומית פלסטינית שקלטה מהגרים – כולל יהודי היישוב הישן – שהפכו לחלק מן המארג המגוון של האוכלוסיה והתרבות הפלסטינית המקומית.

          לאחר הצהרת בלפור ההגירה בכללה הפכה לחלק מהפרוייקט הקולוניאלי, אך בעוד ההגירה החוראנית באה במטרה להשתלב באוכלוסיה ובתרבות המקומית, ההגירה הציונית באה במטרה מוצהרת לרשת אותן וכנגד התנגדות נמרצת של האוכלוסיה המקומית.

          טענתך היא ספק היתממות, ספק שקר מובהק.

          • אזרח הארץ הגיב:

            זה לא היה חייב להיות משחק סכום אפס. כפי שנוכחנו לדעת, הארץ יודעת להכיל הרבה יותר ממספר האנשים שבאו לכאן, גם אחרי "הפיכת העלייה לפרוייקט קולוניאלי".
            העובדה שהיהודים שאפו להקים כאן מדינה לא חייבה שלערבים שהיו כאן לא תהיה מדינה משלהם, והזכות של הפלסטינים למדינה משלהם לא שוללת את הזכות של אוכלוסיות אחרות שיושבות כאן להקים יישות שלטונית משלהם.

            • נתן הגיב:

              אז למעשה אתה מציע לחזור לשמבצת אפס – דהיינו שנת 47, בארץ ישראל יש שני לאומים וצריך לחלק את הארץ.
              בעיקרון אני לא מתנגד – רק חבל על 66 שנה של מלחמות שבסופן חוזרים להתחלה.

              • אזרח הארץ הגיב:

                בוודאי. חלק להם וחלק לנו. נחיה בנפרד כמה שנים ואז ניתן יהיה לפתוח את הגבולות, כשהדם הרע, השנאה ופחד מהשני ישככו.

                יותר מזה – לו קנדה, לדוג' הייתה מציעה לנו "קחו 20,000 קמ"ר ביער, מתנה" – הייתי חושב על זה בחיוב. שום שטח לא שווה את מעגל הדמים הזה.

                לגבי המלחמות המיותרות, אומרים שמלחמה היא המשכה של הדיפלומטיה. למלחמה מגיעים כשחושבים שהיא תשיג יותר מאשר דיפלומטיה. לא שני הצדדים היו מפנימים שבמלחמה הם לא ישיגו יותר (או שהמחיר גבוה מדי), היה כאן שלום.

    • אין לי שם הגיב:

      לא חושב שיש משהו אלים בהעברת השלטון באזור כזה או אחר למדינה פלסטינאית, אם תקום. וזה, כמובן, כל עוד מדובר רק בהעברת השלטון ולא העברה פיזית של אנשים.

      אי אפשר כל הזמן להתמם וללכת במעגלים. המדינה לא מעוניינת בהם, נכון. אבל האם הם מעוניינים במדינה? עם מה בדיוק ממה שנתפס כ"ישראלי" בשיח היומיומי מזדהה תושבו האקראי של אחד מהכפרים באזור המדובר?

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        עם מה בדיוק ממה שנתפס כ"ישראלי" בשיח היומיומי מזדהה דוס ממאה שערים? או דרוזי? או כל אחד אחר? מה ישראלי בעיניך?

        • אין לי שם הגיב:

          יכול להיות שאיש מהקבוצות שציינת לא מזדהה עם דבר מהמיתוס הלאומי המכונן כאן (שמבוסס בעיקר על השואה, שנאה לערבים וקצת תרבות משותפת). יכול להיות שבעתיד גם נראה מאבקים לאומיים של דרוזים או בדואים ויכול להיות שיש כאלו גם היום ואני לא מודע לקיומם.

          מה שישראלי בעייני, ופרטתי את זה בסוגרים לעיל, לא ממש רלוונטי. אני לא מבקש לטעון לזהות ישראלית ואז לרוקן אותה מתוכן לחלוטין.

          בכלל, השאלה כאן היא מאוד פשוטה: כולנו טוענים וכולנו מסכימים שישראל היא לא מדינה מאד שוויונית ביחס למעוטים. כולנו מסכימים שאי אפשר לצפות מערבי פלסטינאי שיזדהה עם התקווה או ירצה לשמוע זוועת ביום השואה. אפשר אפילו להבין אם אסקימו לימון זה סרט גרוע בעיניהם והם לא יודעים מי זה אריק אינשטיין. אז שוב, למה להציע להם לוותר על אזרחות במדינה שהקשר היחיד שלהם אליה הוא המצאות פיזית, זה כזה פשע, כשזה לא כרוך בטרנספר או כל פעולה אלימה אחרת? למה לעיתים קרובות כ"כ אנחנו רואים ערבים ישראלים מספרים על זה שזו "המדינה שלהם" ושהם לא יוותרו על אזרחות תחת אף תנאי?

          התשובה גם די פשוטה. פשוט גם אסור להגיד אותה בחוגי השמאל, כחלק מתפיסה כללית אנושית רווחת שיש נושאים שאסור לדבר עליהם והם טאבו.

  7. אמיר רוטמן הגיב:

    אני מופתע שיש אנשים שמאמינים שייתכן שהממשלה הבאה תהיה שמאלנית

    בכל אופן, מי מוכן להתערב נגדי 2:1 (לטובתכם) שהממשלה הבאה תהיה ימנית?

    מעניין אם מישהו כאן באמת מאמין שזה ייתכן…

    • יואב הגיב:

      יש הרבה מאוד אנשים שחושבים שהממשלה הבאה תהיה שמאלנית, ובגלל זה הם מתכננים להצביע לבנט או ליברמן.

  8. שימי הגיב:

    זה תלוי עד כמה המצב הכלכלי והייאוש
    יכולים להכריע ציבורים ימנים עניים לעבור לצד השני, זה קרה אחרי ממשלת שמיר, אבל הרצוג זה לא רבין, ואלוי זו הבעיה.

  9. אור שחר הגיב:

    מסכים עם רוב הפוסט, מלבד המסקנה.
    לדעתי כדאי דווקא בבחירות הללו להצביע למפלגת העבודה, וכמובן קשה לי להגיד את זה, אבל:
    בבחירות האחרונות נוצרו למעשה מספר גושים, אבל בשורה התחתונה היה רוב של 61 לגוש ימין-חרדים (ליכוד-ישראל ביתנו, בנט וחרדים). זוהי ממשלה עם רוב זעיר שקשה היה לה להחזיק, לכן נתניהו היה זקוק ללבני ולפיד. הבעיה היא שגם במסגרת הגוש השני (בל"ד-חד"ש-רע"ם-מר"צ-עבודה-לבני) לפיד לא ישב.
    החרדים, לעומת זאת, ישבו בכל גוש כל עוד הם בקואליציה, ומצד שני לפיד-חרדים לא ישבו יחדיו.

    היתרון בלפיד הוא שהוא גונב גם מספר מנדטים מן הימין, ולעומת זאת את אלו שהוא מפסיד, הוא מפסיד לטובת הליכוד או בנט.

    מה שכנראה יקרה בבחירות הבאות, הוא שלא יוותרו יותר מפלגות גדולות ממש (מעל 20 מנדטים). גם הליכוד ללא ישראל ביתנו ירד מתחת לסף ה20. או אז מתחיל המשחק הגושי. אם להרצוג יש את מרבית המנדטים (נגיד, אפילו בשלושה ארבעה יותר מן הבית היהודי), והוא יכול לאחד את החרדים, הערבים את לבני ואת מר"צ, הוא יכול לעשות ממשלת "קונטרה" לממשלה הנוכחית. לבני תתקפל כי אין לה ברירה. אבל, הוא צריך לקחת את קולות האחוס"לים מלפיד בבחירות, על תקן "שנאת חרדים". המסקנה שלי מכל זאת היא:

    1. הרצוג צריך למכור מצג שווא של "שינוי חילוני" – הבטיחו לכם נישואים אזרחיים? לא קיבלתם, אני אתן. הבטיחו לכם גיוס חרדים? אני אעשה, וכו'. הוא יהיה חייב לחצות את קו ה20 בבחירות.

    2. לאחר מכן הוא צריך קודם כל לסכם עם דרעי, לפני נתניהו או בנט, ולהבטיח לש"ס את משרד הפנים וכו'. כלומר, להוריד בשקט את כל עניין החרדים והגיוס, שלנו גם ככה לא אכפת ממנו באמת, ונישואים אזרחיים יאלצו להדחות, בלאו הכי זה לא יקרה בשנים הקרובות.

    3. אנחנו צריכים להצביע להרצוג בשביל שזה יקרה. זה נכון שמבחינת גושים זה לא משנה כל כך, אבל יש הבדל פסיכולוגי של "למי יש יותר גדול", שזה בדיוק ההבדל שנתן לנתניהו להיות ראש ממשלה בשתי מערכות הבחירות האחרונות, אחרי שפיגר במנדטים אחרי ציפי לבני בראשונה ונעזר בליברמן בשנייה.

    הרצוג הוא לא אידיאלי, הוא לא כריזמטי, הוא לא מומעד כלבבנו, אבל הוא "מאכער" טוב – היכן שציפי לבני נכשלה, הוא יכול להצליח. השמאל חייב להחזיר לעצמו את דרעי, מאחר והוא לשון המאזניים.

  10. בפלשת הגיב:

    הבעיה שלך יוסי היא שאתה לא מבין שאלו צעדים נדרשים לשם מימוש הדמוקרטיה. הרי אם מירי ובנט באמת יממשו את כל הדברים שהם רוצים לממש, זה רק ידרדר את המצב, וזה נדרש.

    רק לאחר שהדברים יחמירו הם ישתפרו.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      נראה לי שיש הרבה במה שהערת.
      אני חושב שלא חשוב מי ישב כעת בממשלה, בסופו של דבר לא ממש ישנו כלום. לא נשכח שהמפלגות שרבים כאן רוצים שיקימו ממשלה היו בעבר בשלטון ולא היו איזו גאולה יוצאת דופן.
      הבעיה בישראל היא מעבר למפלגה זו או אחרת. הבעיה היא במבנה החברה ומבנה עמדות הכוח. הצבא ומערכת הביטחון שולטים בכל דבר שזז (תראו בהארץ על האסונות הנפט בנגב), ובעצם הממשלה רק ההסוואה לכל מה שמתחולל באפלה. לשנות את זה זה בלתי אפשרי.
      המצב בישראל דומה למצב בגרמניה הנאצית בכך שמבנה החברה הפך להיות לא ראלי. שם זה נגמר במלחמת עולם.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        וכמו בויימאר היתה הזדמנות להיפטר מהריאקציה המטורפת כשהשמאל היה בשלטון. אבל בזבזו את זה במשחקים פוליטים נטולי אידיאולוגיה. ועכשיו מאוחר מדי.

  11. nadav_hacohen הגיב:

    אע"פ שאני חושב שיוסי צודק, ואכן הבחירות האלה חשובות ורלוונטיות מאין כמותן בתולדות ימיה הקצרים של המדינה, לא יכלתי שלא לחייך למקרא השורה הארי-שביטית במקצת: "כדי לומר שאלה כנראה הבחירות המכריעות ביותר בתולדות ישראל".

    לענייננו: על אף שקשה לי עם הצבעה למפלגה ציונית פר-סה, ועוד כזו שיש בה לקיבוצים לובי חזק, אני עם מרצ. זו המפלגה היחידה שיכולה לכנס את הציבור השמאלי בישראל-זה שמאמין בערכי ליבה משותפים של סיום הכיבוש, הפרדת דת ומדינה ומשנה חברתית המסייעת לחלש-לכדי כח משמעותי. זו מפלגה שלא תשב עם נתניהו או מישהו דומה. זו מפלגה שככל שתהיה חזקה יותר, ובעלת כח להשפיע בממשלה, הסיכוי שלה להטות אפילו אדם ש"פרווה" זו מילה מסעירה לגביו כמו בוז'י הרצוג למעשים של ממש.

  12. עומר כץ הגיב:

    הפוסט שכתבת אז על למה מר"צ כבר לא רלוונטי. במלחמה האחרונה הם גמגמו במקרה הטוב וזהבה גלאון סירבה לצאת "נגד צה"ל" והפיאסקו בהפגנה נגד המלחמה האחרונה די גרם לי לרצות להתקפל לכדור ולהעלם מהאיזור לאיזו תקופה ארוכה.
    מר"צ בהנהגת זהבה גלאון לא עקבית, וזה במקרה הטוב.
    בחד"ש יש את מק"י והתמיכה הבלתי מסוייגת שלהם באסד גורמת לי לרצות להקיא רק מלחשוב על להצביע עליהם (ומצד שני זו טהרנות).
    מי שמצביע לרע"מ מוזמן באותה מידה להצביע לש"ס. הרעיון הוא אותו רעיון רק שהדת שונה.
    וזה משאיר אותנו עם בל"ד או דע"ם או פרימריז במר"צ (מה שאני לא חושב שיקרה).
    דע"ם ככל הנראה לא יעברו את אחוז החסימה שוב ומאחר שאנחנו צריכים גוש חוסם שמאלי הצבעה להם אינה אפקטיבית אלא אם יאורגן קמפיין מאוד רציני. בל"ד לא תשב בממשלה ציונית אך ככל הנראה תמליץ עליה. לא כ"כ אפקטיבי. מה גם שקשה לי מאוד להזדהות איתה בתור יהודי. יכול להיות שכן אוותר על האי נוחות ואצביע להם בכל זאת אך אני לא אהיה שלם.
    אולי תרוץ כבר למר"צ? אנחנו צריכים אנשים שלא יתפשרו בפוליטיקה ויעמדו על שלהם. כרגע יש לנו רק את חנין זועבי, דב חנין ומי עוד?
    זהבה גלאון אכזבה אותי קשות והיא צריכה ללכת. הניתוק וההתנשאות (ויצא לי לשאול אותה שאלות במפגש של מר"צ למאבק בכיבוש והיא ענתה לי שאין לה זמן לזה. אפילו שהבטחתי להתפקד) שלה לא מקובלים עלי והחוסר עקביות שלה עוד יחזור אלינו כמו בומרנג. אז למה עדיין מר"צ?

    • אורן הגיב:

      חנין זועבי, באמת מופת לעשייה פרלמנטרית. כל שורת החוקים החשובים שהיא תמכה בהם כמו… אממ… רגע… אה כן הימין שונאים אותה!

      • ygurvitz הגיב:

        אתה מתכוון ל:

        הצעת תיקון לחוק מניעת אלימות במשפחה
        תיקון לחוק נפגעי עבירה – הכשרת חוקרי עבירות מין ואלימות במשפחה
        תיקון לחוק הרשויות המקומיות – יועצת לקידום מעמד האשה
        תיקון לחוק התכנון והבניה – חדרי הנקה בבניינים ציבוריים
        תיקון לחוק הבנקאות – חיוב פתיחת סניפי בנקים בפריסה ארצית
        תיקון חוק הבחירות לכנסת – ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת
        וחוק הנוער – הגנה על קטין מפרסום?

        כי כל אלה הצעות חוק של חנין זועבי בחצי השנה האחרונה. יש עוד הרבה. עיין כאן. אולי זה יוריד קצת את מינון הבורות שלך. http://www.oknesset.org/member/846/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%A2%D7%91%D7%99/

  13. אורן הגיב:

    אז הימין המטורלל רוצה לקרב את מערכת המשפט לעם, אבל גורביץ הנאור מבקש שנחזיק אותו קצר לפני שתצטרך להיות כאן הפיכה עממית. מעניין.
    עם מליצי יושר כאלה למרצ, מי צריך את לפיד.