החברים של ג'ורג'

המלאכית של מרדכי אליהו


טענה קבועה של חובשי כיפות היא ש"רוב החיילים הקרביים הם שלנו", ובכל פעם שאני שומע אתה, במקום להכנס למריבה על מספרים וססטיסטיקות, אני אומר דבר פשוט: "ותראו מה קרה לצה"ל מאז שזה קרה."

 

והנה, השמועה הלוהטת ביותר בחוגי הכיפות הסרוגות היא על רחל המקראית – הקרויה בלשון העממית "רחל אמנו" –  שנתגלתה בפני חיילים בעזה והזהירה אותם מפני מטענים ושאר מרעין בישין, ומשנשאלה מי היא אמרה "אמא רחל". לא ברור מי הקריץ את הבדותה – המתונים יאמרו "אגדה" – אבל די ברור מי מאמין בה ומי מפיץ אותה.

 

*           *            *            *            *

חיילים שרואים חזיונות מהעבר המיתולוגי של עמם אינם חזיון חדש. במלחמת העולם הראשונה תפסה לה אחיזה האגדה על "המלאכים של מון": כביכול ראו הטומי'ס במהלך הקרב הנורא הראשון ההוא קשתים מקרב אז'ינקורט, שהתייצבו לצידם לאחר שחייל וולשי נואש קרא אל סנט ג'ורג' לעזרה. על פי האגדה, הקשתים פתחו באש והשמידו את הכוח הגרמני.

 

האגדה הפכה מקובלת מאד בבריטניה, ושימשה בדרשות במהלך שנת 1915 האומללה. היה בה משהו סימטרי מאד, לדור שחזר וקרא את "הנרי החמישי" של שקספיר: חייל וולשי – שמייצג את פלולן – קורא לעזרת סנט ג'ורג', שהוא לא רק הקדוש הפטרון של אנגליה אלא גם זה שמוזכר שוב ושוב בפי הנרי החמישי במחזה; קשתים מופיעים – על אדמת צרפת – והנס של אז'ינקורט (כוח אנגלי קטן אך נחוש מביס כוח עצום ובוגדני) חוזר על עצמו.

 

דא עקא שאף חייל לא ראה את "מלאכי מון". העדויות שלכאורה טענו כך היו מזויפות. "מלאכי מון" הם תוצאה של סיפור – "הקשתים" – שפרסם ארתור מאכן זמן קצר לפני הקרב, שמתאר פחות או יותר את אותו הסיפור. מאכן, שהופתע מאד מהפרסומים על "המלאכים", מיהר להבהיר שהוא כתב בדיון. יתר על כן, הסיפור הפך לפופולרי כחצי שנה אחרי הקרב, ויש חוקרים שטוענים שלמודיעין הצבאי הבריטי היתה יד בכך. המוראל היה שפוף והיה צריך להרים אותו.

 

לא חסרה גבורה במון. "המקלען האחרון", טוראי סידני גודלי, גרם לגרמנים נזק משמעותי הרבה יותר, בחפותו על נסיגת חבריו, מאשר יכלה חולית קשתים לגרום להם. אבל הוא היה בשבי, והוא כנראה היה מרתק פחות מקשתי-רפאים.

 

*           *            *            *            *

הסיפור של "אמא רחל" סימטרי לא פחות, וגם כאן לא מסובך לגלות מי מושך בחוטים. נתחיל בשם "אמא רחל", שנשמע באופן חשוד כמו ביטוי ברסלבי, ויכול להעיד מאיפה התחילה הבדותה: מאסופת המקפצים ההוזים גם כך.

 

בגרסאות הראשונות של הסיפור שראיתי – זה היה בטוקבקים, לפני שהוא פרץ לידיעה משל עצמו – החיילים נתקלו ב"אמא רחל" בין הריסות אחת ההתנחלויות בצפון הרצועה, אלי סיני; בסיפור אחר זה היה בין הריסות ההתנחלות נצרים. זה לא מקרה.

 

המשפט הידוע ביותר הקשור לרחל הוא "ושבו בנים לגבולם"; חיילים כתומים, אם הפיצו את האגדה או רק רכבו עליה, יראו בהופעתה של "רחל" בסמוך להריסות התנחלות את האות לכך שאכן אין נסיגה בגאולה, שאכן בקרוב ישובו ויקימו את ההתנחלויות ברצועה, שתחזור להיות "בגבולנו". יעל משאלי דיברה על התופעה המטרידה הזו, אלכס ליבק תיעד אותה בצילום. היו מתנחלים שתכננו להתגנב לרצועה עם הצבא ולהחזיר את הקוץ לעכוז. הפעם זה לא קרה. זה יכול בהחלט לקרות בעתיד.

 

ובעוד רבנים אחראיים-ביחס כמו יובל שרלו תוקפים את הבדותה בשצף קצף, נמצא מי שטען שלא רק שהיא אמת לאמיתה, אלא שהוא אחראי לה: המדובר בחומץ בן החומצה, שמואל אליהו. הלז טען  – יש וידאו – שאביו, הטרוריסט המורשע והרב הראשי הספרדי בדימוס, מרדכי "היה לא תהיה" אליהו, עלה לקבר רחל והתפלל לפני המלחמה, ובהיותו קבליסט מדופלם, דיבר ישירות עם רחל והוציא לה צו שמונה.

 

כלומר, גם כאן לא מדובר כלל וכלל באגדה תמימה, וגם כאן יש אנשים אינטרסנטיים מאד – ה'היה לא תהיה' של אליהו די דפק את מעמדו בקרב מאמיניו, והפצת הידיעה שהוא שלח מלאכית כדי להציל חיילים בהחלט יכולה לסייע לשיקומו – שמפיצים אותה. כל כך חשוב היה ההבל הזה בעיני אליהו ג'וניור, שהוא התעמת בנושא עם שרלו וטען ש"אף שהסיפור איננו יסוד האמונה" – באמת תודה – מי שלא מאמין בו "שקוע בחומריות".

 

*           *            *            *            *

 

צה"ל נשטף במלחמה האחרונה בהבל יהודיסטי חריג, מבית מדרשו של אבי רונצקי. רב היחידה מסתובב עם ספר תורה ונוגע בו בראשיהם של חיילים, טליתות מחולקות להם, ודרשות של רבנים מופצות באמצעות נגני אמ.פי3. בין הרבנים שהגיעו "לחזק" את החיילים היה איזה רב פנדל, שציטט באוזניהם את "בת בבל השדודה, אשרי מי שינפץ את עולליך אל הסלע" – וכן אחד, שמואל אליהו, שקרא אחרי הפיגוע בישיבת מרכז הרב לנקמה בערבים. וזה הצבא שמכינים לנו חובשי הכיפות: צבא של מנפצי עוללים אל הסלע, אחוזי הזיות על ביקורי מלאכים ודיני נקמה – בהדרכתם של הטרטופים הקבועים שלנו, שיוצרים מיתולוגיה חדשה של דם ואדמה.

 

ואחרי זה, כמובן, יתהו באכ"א מדוע המוטיבציה של חילונים ואנשי שמאל לשרת בצבא ההגנה ליהוה יורדת. באמת משונה.

 

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • huxh

    איבדת אותי ב"צבא של מנפצי עוללים אל הסלע".

    • c o

      הצדק איתך ואני מקווה שהצדק יישאר איתך גם בעתיד

    • אתה צודק, זה ביטוי לא מדויק. צה"ל הרי ניפץ את העוללים הפלסטינאים במגוון רחב מאוד של אמצעי לחימה, שרובם ככולם הרבה יותר מתוחכמים מסתם סלע פרימיטיבי. אם אתה אתה מעדיף "צבא מנפצי העוללים באמצעות פגז נפיץ 105 מ"מ", או "צבא מנפצי העוללים באמצעות פצצות חצי טון מהאוויר", אני משוכנע שיוסי יאות להגיע לפשרה בניסוח.

      • c o

        אני לא לחלוטין מסכים. צה"ל עדיין לא מחזיק באידיאולוגיה רשמית של ניפוץ עוללים, ובאופן רשמי אף מתנגד לכך. מה שכן, הוא מחזיק בפרקטיקה לא רשמית שלא ממש מוטרדת מזה, ונראה שהכיוון שאליו הוא מתקדם מכשיר את הפרקטיקה הזו.

        • ג'ו

          גם האס אס לא החזיק באידיאולוגיה רשמית של רצח תינוקות.

          • c o

            אני לא מזלזל בכוחה של הפרקטיקה הלא רשמית. מה שאני טוען זה שגיבוי רשמי וגיבוי רוחני של הקונצנזוס לאידיאולוגיה כזאת ייצור מצב הרבה יותר גרוע*, ואנחנו עדיין לא שם.

            *וזה שיכול להיות יותר גרוע לא הופך את הגרוע הנוכחי לפחות גרוע

      • רגיש בקצה

        דמגוגיה.כמה ילדים ערבים נהרגו, כבר החלטתם?
        כנראה שהמקורות הפלסטיניים לא מצליחים לסגור שורות ולתאם את המספרים.
        http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1057870.html
        אולי קרמונזי הוא פסבדונים של אבי בניהו?

    • מני ל

      המקור כמובן הוא תהלים קל"ז. מה שיכול להיות בקלות שיר הלל לסמיר קונטאר:
      http://kodesh.snunit.k12.il/t/t26d7.htm

      • מני זהבי

        מילא רב זה או אחר, אבל הנה כתבה על גישתה של הפרקליטות הצבאית לפעולות צה"ל בעזה:

        http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1057768.html

        כדי לחסוך במילים (במיוחד כאלה שלא נהוג לומר בקרבת ילדים רכים), אציין רק שלא הייתי רוצה שפרקליטות המדינה תאמץ גישה דומה כשהיא קובעת עבור המשטרה סנטדרטים של התנהגות במאבק בפשע (למרות שאינני חולק על נחיצותו של המאבק הזה)

    • פעם

      פעם צה"ל היה צבא של אשכנזים שמאלנים, מלאי קסם ..
      היום זה צבא של דתיים ערסים מגעילים ומשיחיים.

  • פופר

    לא הבאת שום ראיה שהסיפור לא נכון

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      בניגוד למי שמספר אותו ומביא ראיות? איזה בדיוק?

    • אסף

      פופר,

      אתמול בלילה נגלה אלי האל, וביקש שכותב התגובה ושמו פופר יעמוד על רגל אחת בכל יום בצהוריים במשך השנה קרובה.

      אנא הוכח שהדבר אינו נכון. אם לא תוכל, אנא עמוד על רגל אחת בכל יום בצהוריים במשך השנה הקרובה.

      תודה (גם בשם האל, כמובן).

    • ygurvitz

      נכון. מצד שני, גם לא הפרכתי את האפשרות – הסבירה באותה מידה – שהרב אליהו הוא בעצם חדקרן ורוד, שרק המאמינים האמיתיים יכולים לראות.

      • ג'ו

        לא ממש הבנת את טענתו, הוא טוען שיתכן וחיילים (חייל יחיד) באמת ראו דבר מה ומשם הגיע הסיפור, זה לא מופרך שחייל מפוצץ באמונה משיחית ובפחד מאמין שהוא רואה דברים קצת שונים מהמציאות.

        אגב פספסת את העניין המצחיק בסיפור, החיילים טוענים שהאשה עם המטפחת זיהתה עצמה כ"רחל אימנו" !! היא אמרה משהו כמו "אני רחל אימנו ואל תלך לבית הממולכד ההוא"

        • למען הסר ספק, כוונתי הייתה לרמוז לעיקרון ההפרכה של פופר כדי לבקר את המיסטיפיקציה שמחלחלת להוויה הצבאית.

          התייחסות הרב אליהו לעניין מהווה ראיה מספקת עבורי לקיום הסיפור (כסיפור), ויותר חשובה מעדותו של חייל זה או אחר.

  • c o
  • קצת מזכיר לי את תופעת ההתגלויות של מריה הבתולה (זכור לי לטובה פרק שקארל סאגאן הקדיש לכך ב"עולם רדוף שדים"). טוב לראות שגם לנו יש את מריה שלנו.

  • Cataphract

    הכל טוב ויפה, אבל למה הצבא הצרפתי באז'ינקור הוא "בוגדני"? אפשר להגיד עליו הרבה דברים אבל מדובר שצבא שהיה דווקא נאמן מאד. נאמן מדי אפילו, וזה מה שהיה בעוכריו. בעצם אולי זו גם הבעיה של צה"ל …
    בכל מקרה, אכן סיפור צורם מאד. עוד בצבא הפריע לי המשיחיות הזוחלת שנראתה בכל פינה. חיילים לא ממש הבינו את תפקיד הצבא וראו בו איזה כלי שרת אלוהי במקום עוד זרוע של מדינה מודרנית.

    • ג'ו

      זה אתה שלא הבנת (וגם אני אגב), בגלל שראית את הצבא כזרוע ביצועית של מדינה מודרנית, ולא ככלי למימוש היעוד האלוהי של ירישת הארץ מפני עמלק. אם רוב החיילים רואים את תפקיד הצבא כזרוע אלוהית מי אתה שתקבע מה יעודו ה"אמיתי".

      • עכביש קטן

        לא הוא, לא אתה ולא החיילים מוסמכים לקבוע את תפקיד הצבא. הצבא הוא לא גוף דמוקרטי.

  • ZivP

    תעיף מבט בגוגל על:
    "ארץ המרדפים טוהר הנשק"

    אותו סיפור, על המחבלים במערה, שעליו גדלנו – "כיצד ומדוע צה"ל הוא צבא מוסרי ולכן מגיע לנו לחיות כאן".
    תראה איך חיילי צבא ההגנה ליהודה מתייחסים אליו – "שם המרדף לדעתי הוא : עוד קורבן של טוהר הנשק המטופש. " לדוגמה.

    אם צבא ההגנה לישראל פעל ממקום של הגנה וקיום בזכות המוסר, צבא ההגנה ליהודה פועל ממקום של "מוסר" דתי. לכן הם יכולים לחסל 1000 איש כדי להרוג כמה מחבלים.
    ה"מוסר" שלהם לא נפגע. בשבילם טוהר הנשק הוא אמונה נוצרית זרה.

    • לירון

      אתה גם פופר?
      כי גם אני

  • אורן (ירושלים)

    קצת עוף טופיק, אבל מילא, הרצאה של נועם חומסקי על עזה ב MIT, עם שאלות ותשובות בסוף.

    http://il.youtube.com/watch?v=d_uHb92qGp4

  • מעט א"ט: אני לא מכיר את החלק בסיפור מון שאומר שחייל וולשי הוא שזעק לסיינט ג'ורג', ועד כמה שזכור לי זה לא מופיע ב"הקשתים". זה גם פוגם באמינות הסיפור: חייל וולשי יזעק לסיינט דיוויד (Dewi), הפטרון של ווילס; יש להניח שמאכן ידע זאת – הוא נולד וחי בקארדיף. אולי החלפת בין מחבר לדמות?
    אגב סנט ג'ורג' זה, הקשר שלו לאזורינו הוא בל יימחה: הוא הפטרון של פלסטין, והכנסיה שלו נמצאת בלוד.

    • ygurvitz

      ויקיפדיה אומרת סנט ג'ורג'. העובדה שהוא הפטרון של פלסטין לא צריכה להפתיע: כמו חלקים ניכרים אחרים של ההיסטוריה הפלסטינית, גם הוא פרי הדמיון. הכנסיה הקתולית הוציאה אותו מרשימת הקדושים, במהלך הטיהור הגדול שאחרי ואתיקן II, בטענה שאין לו סימוכים הסטוריים. כשהכנסיה הקתולית אומרת שאתה לא מבוסס הסטורית לטעמה, מצבך קשה.

      • אה, סנט ג'ורג' בהחלט – אני תוהה מנין הגיע פריט הטריוויה שהחייל היה וולשי.

      • ולחלופין, אגב, אם הכנסיה הקתולית אומרת שאתה לא מבוסס היסטורית לטעמה, בהחלט יכול להיות שאתה מזוהה יתר על המידה עם הכנסיה האנגליקנית.

  • אזרח.

    וכי לא היה בעזה ניצחון אלוהי? ניצחנו בזכות התפילות,רחל אמנו,וקדושי ישראל ששמרו עלינו ממעל.

    • MuyaMan

      זה, והעובדה שתקפנו בעזרת צבא של מדינה – עם סדרי הגודל, הכוחות המאומנים והחימוש שנלווה להם – עיר שנמצאת במצור כבר הרבה זמן ו"מוגנת" ע"י חוליות טרוריסטים שעיקר חימושם הוא נשק קל ומשגרי צינורות.

      • MuyaMan

        ועזרה גם העובדה שלא טרחנו לקבוע שם מטרה מראש (למעט אולי "להכות את החמאס" או "לגבות תג מחיר") כך שבדיעבד היה קל לומר ש"המטרות הושגו" (האם מישהו טרח אפילו בדיעבד לומר מה ניסינו לעשות בדיוק?).

        • ג'ו

          אם במושג הפופשט "מטרה" אנו מתיחסים לאותו יעד שלאחריו מבצע צבאי יופסק, אז "מטרת" המבצע הצבאי היתה ידועה מראש: המוקדם מבין הריגת 1000 ערבים או הריגת 50 חיילי צה"ל.

          • MuyaMan

            אז פספסנו את היעד ב-20%…

        • אסף

          המטרה המוצהרת הייתה להפסיק את ירי הרקטות על ישובי הדרום. האמת? נכון לרגע זה, המטרה אכן הושגה.

          אפשר להתווכח על האם המחיר היה ראוי, או על האם המטרה הושגה לאורך זמן, אבל מטופש להעמיד פנים שלא הייתה כאן מטרה.

          • מה? לא!
            א. אני לא זוכר שום מקום שבו זה נאמר. דיברו על "ליצור מציאות חדשה", ובאותה נשימה אמרו שלא בטוח שירי הרקטות ייפסק.
            ב. אם זו הייתה המטרה, היו פותחים את המעברים – צעד הומניטארי בסיסי שישראל ממילא תצטרך לעשות – וחותמים על הפסקת אש. זה כל מה שהיה צריך.

            • עוד אחד

              ב. מה, אתה עושה את עצמך? את המעברים חסמו *אחרי* ובעקבות ירקי הרקטות על ישובי הדרום, והחמאס היה מי שסרב לחתום על הפסקת אש.

              • זה פשוט לא נכון.

              • אסף

                אור, סגירת המעברים בוצעה כתגובה לירי רקטות. ראה לדוגמא:
                http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1015137.html

                ישראל הייתה פותחת אותם, ואז סוגרת אותם אחרי ירי, וחוזר חלילה, במשך תקופה ארוכה.

            • אסף

              ישראל הצהירה, פעמים רבות במהלך המבצע, על כך שהפסקת ירי הרקטות תסיים את המבצע. לדוגמא:
              http://www.news1.co.il/Archive/001-D-184951-00.html?tag=14-58-31

              החמאס התעקש על הפסקת הירי בתמורה לפתיחת המעברים, וישראל המשיכה במבצע עד שהחמאס (נכון לרגע זה) הפסיק את הירי למרות שהמעברים עדיין סגורים.

              לא צריך להיתמם. המטרה הייתה ליצור מאזן אימה שיעצור את הירי לכמה שיותר זמן, בלי יותר מדי דיבורים (לקח ממלחמת לבנון השנייה) ועם מקסימום פגיעה בחמאס.

              האם יכול להיות שבשטח מאזן האימה התרגם ליד קלה על ההדק בפגיעה באזרחים? אני מקווה שלא, אם כי אני לא גנרל כורסא ולא מקנא במי שהיה צריך להחליט החלטות בשטח.

  • האם הקשתים תורגם לעברית או מופץ בארץ? איפה אפשר למצוא אותו? לא שמעתי על הסיפור הזה והייתי רוצה לקרוא עליו עוד קצת.

    • עד כמה שידוע לי אין תרגום עברי, זה לא באמת סיפור נורא מוצלח מעבר לאנקדוטה ההיסוטרית. אבל נדמה לי שאם תקיש בגוגל The Bowmen Machen תמצא היכן אפשר לרכוש את הסיפור, או אולי אפילו את הטקסט המלא שלו.

  • ג'ו

    טוב

  • ימני

    יופי שאתה קורא לצה"ל "הבהמה הירוקה", אבל מה לגבי העובדות?

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3660395,00.html

    • קריאה סלקטיבית, אה?

    • מדהים, הכותרת חמקה לגמרי ממך, הא?

    • ygurvitz

      שלומן טוב, כך אומרים לי. מתקבל הרושם שגם הבהמה וגם הפלסטינים מתעקשים שישראל הרגה יותר מ-1,200 פלסטינים.

      • רגיש בקצה

        גם גורמי או"ם רשמיים שפועלים ברצועה מתעקשים על כך.
        http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3657863,00.html
        אפרופו הזיות, השמאל האמין שאם נייבא את ערפאת אבינו וחבריו יהיה פה שלום.
        נראה לי שעדיף לדבוק בדוסים וברוחל'ה לא?

        • בנוגע לקישור: השם "יהונתן דחוח-הלוי" נשמע לי מופרך מידי. אני מניח שלאור זה אין להתייחס לדעתך ברצינות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)