החברים של ג'ורג'

מרכז? מרכז הרב, אולי

השרלטן הפוליטי המוביל בישראל, רונן שובל, האיש שבמשך שלוש שנים ניסה לשכנע אותנו שהוא מנהיג "תנועת מרכז ציונית", חשף בסוף השבוע עוד טפח מפרצופו, כשפרסם מאמר ב"מקור ראשון" (צילומו מובא למטה), ובו קרא לבנייתו של לא פחות מאשר בית המקדש השלישי. הר הבית, קובע שובל, "הוא הלב הפועם של עם ישראל מבחינה רוחנית, ולכשיקום הבית השלישי הוא יהיה גם הלב הפועם של עם ישראל מבחינה פיזית." עוד כותב שובל שבניית בית המקדש היא המשימה הגדולה של דורנו, וש"אין אנו יכולים להסתפק רק בשריד מקדשנו [הכותל – יצ"ג]. עלינו לשוב ולעלות להר, ושוב לשוב לעלות אליו."

shoval

די בדברים האלה כדי לסגור את התיק בשאלת האם רונן שובל והתנועה שלו הם פאשיסטיים. כמובן שכן. שובל קובע שיש עם יהודי מיסטי, שיש לו מקום שמהווה "לב פועם," ושהלב הזה, אחרי שנסיים לעבוד עליו כמובן, גם יהיה "לב פועם פיזית", לא רק רוחנית.

שובל, חשוב לציין, הוא לא חושב הלכתי. ההלכה לא כל כך מעניינת אותו. הוא רוצה להחזיר את מטען הנפץ הקדום ביותר של היהדות, והוא מתעלם לשם כך מההלכות שאוסרות על עליה להר (אותן הוא מכנה "נוירוזות גלותיות שנכנסו לתוך ההלכה"; מישהו צריך לעדכן את שובל שבניגוד למיתוס הציוני, 99% מהכתבים היהודיים וההלכתיים נכתבו ב"גלות.") מטבע הדברים, שובל לא מתייחס לשאלה המעיקה כיצד יפנו את הר הבית מהמבנה שנמצא עליו כרגע, ושנמצא שם כבר כ-1,400 שנה – יותר מפי שניים ממשך קיומו של המקדש השני, למשל. שובל הוא פאשיסט יהודי; קיומה של כיפת הסלע היא עובדה זניחה וחולפת, המקדש היהודי הוא נצחי. נחזור לנקודה הזו.

האמירות האלה של שובל לא צריכות להפתיע אותנו יותר מדי. שובל אמר, במהלך משפט הדיבה שהגישה תנועתו כנגד קבוצה של אנשים שאמרו עליה את האמת – קרי שהיא קבוצה פאשיסטית – שהוא הגדיר את אהוד ברק כלא-ציוני משום שהוא "ויתר על הר הבית." יתר על כן, לאורך השנים הביעה "אם תרצו" שוב ושוב תמיכה באברהם “יאיר” שטרן, האיש שיצר את תנועת הלח"י ושלערכים הפולקיסטיים שלו התייחסתי כאן. ראוי לציין שדמויות ציוניות טיפה יותר מרכזיות, כמו למשל יצחק רבין, לא מופיעה ברשימת דמויות המופת של "אם תרצו." היא הפיצה, בין השאר, חולצה של שטרן.

ה"עיקר" הסוגר ברשימת "עיקרי התחיה" של שטרן – אפשר למצוא אותם כאן – הוא "הבית": "בניין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה." שטרן הוא הדמות הבולטת ביותר בציונות הימנית שדיברה על סוג של בית מקדש לא כמוקד דתי אלא כמוקד לאומי, אבל, כפי שהראה ד"ר ברוך פלח בשיחה עם תומר פרסיקו, התפיסה הזו קודמת לשטרן, והיא מלווה תמיד בתיעוב כלפי הדמוקרטיה הישראלית. היא מתחילה באב"א אחימאיר ו"ברית הבריונים" שלו, עבור באצ"ג ואחר כך ישראל אלדד. הוגה חשוב בתחום הוא שבתאי בן דוד, איש לח"י לשעבר ומי שהרעיונות שלו שימשו אחר כך את המחתרת היהודית של שנות השמונים, שאכן ניסתה לפוצץ את המסגדים על הר הבית. סממן מעניין אפשר למצוא פה ביחס של שובל לחוק הישראלי: הוא פוטר אותו בבוז כ"ערבוב מביך של חוקים עות'מאניים ובריטיים." החוק הישראלי, מבחינתו, כלל לא ישראלי; שובל מתגעגע ל"משפט העברי, [ש]מוטל בצד ללא דורש." המשפט העברי, שבו כזכור אין כל זכר לרעיונות מעיקים כמו שוויון או זכויות אדם ואזרח; המשפט העברי, שיהפוך רשמית את התושבים הלא יהודים של מה שהיתה פעם פלסטינה המנדטורית לתושבים סוג ב'.

רונן שובל הוא צאצא רוחני, כנראה מודע מאד – לאיש יש תארים מתקדמים – של המסורת המשיחית-ציונית הזו. קשה להאמין שהוא לא יודע שהמשיחיות נוסח הלח"י היתה תמיד תנועת שוליים בציונות – כה שולית עד שכמעט לא התייחסו אליה, ובצדק. אפילו בקרב יוצאי הלח"י, תנועה קטנה שבקטנות, רק מעטים ביחס אימצו את המיסטיקה של הר הבית ובית המקדש שאלדד אהב כל כך. אף על פי כן, במשך שלוש שנים ויותר מנסה שובל לשכנע אותנו שהוא-הוא המיינסטרים הציוני, כשהוא צריך לדעת שהוא הכל חוץ ממנו. תנועת המרכז של הציונות, מהחוגים שמשמאל למפלגת העבודה ועד לתנועת החירות, מעולם לא ראו את בניית המקדש כמשאת לב; במקרה הטוב, העדיפו להדחיק אותו ובמקרה הרע היתה אל כל הרעיון עוינות מובהקת. שובל הוא לא המרכז, הוא הוא השוליים המשיחיים שעכשיו מנסים להשתלט על המרכז. הוא הטפיל שמנסה לתפוס את מקומו של המארח. עכשיו אפשר גם להבין את יחסו אפילו אל השמאל הציוני: מדובר, אחרי הכל, באנשים שלא תופסים את המקדש כמרכז הקיום הציוני ושעבור הסכם שלום יהיו מוכנים לוותר על שליטה בהר הבית. אנשים כאלה, לדעת שובל, הם בסופו של דבר בוגדים ביעוד הלאומי. חבל שהוא לא אמר לנו את זה קודם, זה היה מאפשר לנו להכניס אותו לפרופורציה.

וזה מביא אותנו לשאלת הפרה האדומה: אם רונן שובל חושב שאנחנו צריכים לבנות את בית המקדש, הוא קודם כל צריך לענות על השאלה מה יש לעשות במבנה שנמצא שם כרגע. האם הקמת בית המקדש השלישי מצריכה, לדעת שובל, את הריסת כיפת הסלע, מה שצפוי להוציא את ישראל למלחמת גוג ומגוג? זו השאלה שעיתונאי צריך לשאול את שובל, בפעם הבאה שהלז מנסה ללהג שוב על "מרכז ציוני." שובל הוא לא איש מרכז – הוא מעולם לא היה, זה לא חדש – אבל צריך להבין שהמאמר האחרון שלו, ונראה שהוא חושב כך כבר שנים ומסתיר זאת מן הציבור, מציב אותו בשוליים המטורפים של הציונות הדתית.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

28 תגובות על ”מרכז? מרכז הרב, אולי“

  1. yankel הגיב:

    "בשוליים המטורפים של הציונות הדתית"?
    היה נכון אולי לפני דור. הוא משקף היטב את הרזון ד'אטרה של "הציונות הדתית", הוא רק חורג מקוד השתיקה המקובל בקרב נבחריהם.

    • Eli הגיב:

      עצוב, אבל יענקל צודק.

    • עדו הגיב:

      מסכים. התפיסה ה'הזויה' הזאת נראית יותר ויותר מיינסטרימית ככל שהימין מתחזק. לדעתי זה נובע מפאניקה, הם הגיעו לשלטון ולא יודעים מה לעשות, להודות שהשמאל צדק הם לא יכולים אז הם מקצינים עוד ועוד ומסבירים שהסיבה לכך שהימין בשלטון ובכל זאת לא מלקקים דבש היא שאת עיקר העיקרים עוד לא השגנו.

      • אבי ג'י הגיב:

        חחח חבל ליפול למלכודות הסמנטיות ששובל שם למי שאינו מתמצא בטרמינולוגיה שהוא משתמש בו. כל יהודי דתי נורמטיבי ובר-דעת שקורא את המאמר מבין על מה שובל מדבר, וזה לא פיצוץ מסגדים אלא שאלת זכותם של יהודים להתפלל על הר הבית.

        הרי אולי – סתם לצורך הדיון – מדובר בריאקציה טבעית ולא-קיצונית-במיוחד של יהודים דתיים שלא משלימים עם כך שדווקא המדינה היהודית, ששולטת [נומינלית] על המקום הקדוש ביותר ליהודים, אינה מתירה פולחן יהודי שם?

        כל הדתות מפגרות באותה מידה, רק בגלל שמדובר בשטויות של יהודים לא אמורה להפוך את זה למאוסה יותר בעינינו. במילים אחרות, תחשוב שהממשלה היתה נותנת את השליטה על מסגד חשוב לחבורת מתנחלים שהיו מתנכלים בחסות החוק במוסלמים שרצו לממש זכות יסוד של חופש הפולחן. לצידם של מי היית זועק?

        וכן, ברור שרבים מאלה שהיו רוצים להתפלל על הר הבית גם מייחלים לכך שלא יהיו מסגדים שם, אבל משאלות לב לחוד ומציאות לחוד (בתור אנשים ליברלים ורציונליים קצת קשה לנו להפנים את הדיסוננס הקוגנטיבי היומיומי של דתיים אדוקים, אבל ככה זה), מה גם שאפשר לטעון שאם לא היתה התנגדות עקרונית מצד הרשויות המוסלמיות לחלוק אתרים דתיים כאלה, היו ליהודים הנ"ל הרבה פחות סיבות לרצות להעיף משם את המסגדים (לא שהמשוגעים ביותר צריכים סיבות, אבל ניחא).

        • אבי ג'י הגיב:

          אופס עדו, לעיל היה אמור להיות תגובה למאמר ולא להערה שלך.

          באופן אישי אני מסכים לגמרי לכך שהימין – כמו כל ילד כאפות טוב – מבוהל כל פעם מחדש כשהוא מוצא עצמו בשלטון ("אופס, אנחנו לא מפ"י, איך זה קרה ומה עושים עכשיו?") ותעיד על כך העובדה שכל ממשלה ימנית התגלגלה בסופה לממשלת אחדות (או "קואליציה רחבה").

  2. אריה הגיב:

    תיקון – שבתאי בן דב.

  3. אכן, זו התפיסה המרכזית בימין כיום. גם מכינים את הצעירים, אידיאולוגית ונפשית, למלחמת אחים, כלומר, מלחמת אזרחים.

  4. ערן הגיב:

    הקמת בית המקדש על חורבות מסגד אל-אקצא הוא רעיון שבכירים בליכוד מחזיקים בו. כדאי לעיין במאמרים של ״מנהיגות יהודית״ בנושא. גם הם מתייחסים לבית המקדש השלישי, לאו דווקא כאל מוסד דתי, אלא ״כמרכז של רוחניות יהודית-לאומית״

    ׳חטיבת מנהיגות יהודית׳ היא ארגון שהוקם ע״י משה פייגלין. מספר 15 ברשימת הליכוד ומספר 23 ברשימה המאוחדת עם מפלגת ישראל ביתנו.

    הפאשיזם היהודי הוא כבר לא תופעת שוליים קיצונית. הוא הצליח השנה להתנחל ישירות במפלגת השלטון העיקרית של ישראל מאז 1977

  5. מני זהבי הגיב:

    "עוד כותב שובל שבניית בית המקדש היא המשימה הגדולה של דורנו"

    אה, לא ממש. המשימה הגדולה של דורנו, אליבא דשובל, היא "להשלים את שיבת ציון — גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משפטית".
    עיון בכל המאמר של שובל — שהציטוט לעיל לקוח מהפסקה האחרונה שבו — מראה שההשלמה של שיבת ציון במונחים הנ"ל היא, לשיטתו, תנאי מוקדם להקמה מחודשת של המקדש, אבל לא דבר שיובלי לבנייה מיידית של המקדש.
    במילים אחרות: מה ששובל כותב הוא רומנטיקה לאומית מהסוג המוכר לעייפה מהמאה ה-19 וראשית המאה ה-20, לפני שרומנטיקה מהסוג הזה נשטפה באירופה בנהרות של דם בשתי מלחמות עולם. מכל הצעדים המעשיים הקשורים להר הבית, הדבר היחיד ששובל מציע הוא "לשוב ולעלות להר" — לא ביג דיל, בהתחשב במספר האנשים שעולים אליו כבר כיום, אם מתוך מוטיבציה דתית ואם כתיירים תמימים (כן, יש גם כאלה, ואפילו אני ביקרתי בהר הבית לפני כמה שנים למרות שאני ממש לא בעניין של בית המקדש השלישי). יתר על כן, עצם העובדה ששובל מחיל את קריאתו "לעלות להר" גם על יהודים חילונים — שמטבע הדברים, דיני טהרה וסימון הגבולות של אזורי טהרה שונים בהר הבית אינם בדיוק נר לרגליהם — מציגה את הפרוייקט שלו באור מגוחך משהו מבחינת מצוותיה של הדת היהודית. או, נכון יותר, מה שהעובדה הזאת מראה הוא ש"הפרוייקט" הזה של שובל אינו פרוייקט אלא אוסף של קלישאות רומנטיות.
    האם המאמר הזה פשיסטי? לא בדיוק. פולקיסטי בוודאי, אבל יש אי-אלו הבדלים בין פולקיזם לפשיזם.
    האם המאמר ממקם את שובל בקצה הימני של הסקאלה הפוליטית בישראל? רק אם מסתכלים על הכל דרך משקפיים פוליטיות. לכשעצמו, המאמר הזה אינו פוליטי יותר מקריאות הגנאי של "הקומץ" של אוהדי בית"ר ירושלים נגד שחקנים צ'צ'ניים; ולזכותו של שובל ייאמר שהמאמר שלו הרבה פחות גזעני מאותן קריאות. אפשר בהחלט לראות אותו כגזעני (תחת הגדרה מורחבת משהו של גזענות), אבל גזענות מהסוג הזה נפוצה בישראל הרבה מעבר לחוגי הימין הפוליטי או הדתי.
    בקיצור, המאמר המדובר אינו מלמד על שובל שום דבר שלא ידענו עד עכשיו וגם אינו מוציא אותו הוגה דעות משמעותי במיוחד. אפילו הגיגיו של יאיר לפיד מעניינים יותר.

    • עדו הגיב:

      "מציגה את הפרוייקט שלו באור מגוחך משהו מבחינת מצוותיה של הדת היהודית"
      סבא שלי שהיה חרדי אדוק לא עלה מימיו על הר הבית כי הלכתית זה אסור.
      כפי שכתוב במאמר שובל מייסד פה למעשה הלכה חדשה, זה עדיין לא אומר שהמניע איננו דתי (למעשה אם נמשיך את אותו הגיון, כל הציונות הדתית היא דת חדשה, זה עדיין לא אומר שהיא לא דת).

      • מני זהבי הגיב:

        > כי הלכתית זה אסור

        יש דעות שונות בעניין, עם הבחנה בין אזורים שונים בהר, וכו'. ליהודים דתיים שעולים להר יש מקורות הלכתיים לסמוך עליהם, אבל זה לא מה ששובל מדבר עליו.

        > שובל מייסד פה למעשה
        > הלכה חדשה זה עדיין
        > לא אומר שהמניע איננו דתי

        שובל בתור סמכות הלכתית זה פשוט מגוחך. מניע דתי? במידה מסוימת כן, אבל באופן שאינו צפוי להתקבל באהדה אצל הציבור שבאמת חי עפ"י ההלכה.

        > כל הציונות הדתית היא דת חדשה

        היא העברת דגשים בחיי הדת לדברים שלא היה מקובל לשים עליהם דגש בתקופה בה היא קמה. אילו נחשב שובל לדמות בעלת סמכות דתית, היה יכול לצאת לו משהו דומה, אבל רחוק משם.

  6. אני הגיב:

    מה לא עושה השמאל המלא שינאה ללאומיות הישראלית התנכית כדי להרחיק את העם מדבר זה.אבל כשיגיע הרגע לא יעזור שום דבר.הסיבה היחידה שחזרנו כולנו הביתה הינה אך ורק בסיבת הר הבית נכון עכשיו שילטון השמאל ההזוי החומרני אבל הלו, המערב קורס הישות החומרנית הזו הולכת ומיתפוררת והכל במיצוות השם יתברך וכשיגיע הרגע הוא יתגלה לעיני העולם כולו מהר הבית.כל העולם יהפוך לבית מיקדש של הקדוש ברוך הוא.הכל יעשה כרצונו כך שבית מיקדש הכוונה לכל כדור הארץ אבל השילטון יהיה מהר הבית.השם מדד הכל בעולמו,זמן שילטון המערב וזמן זה הולך ומיתקצר.חוכמתו של האל שמסומלת בנבואת דניאל כאבן שמפילה את כל עבודת האלילים עד ימינו אלה ובכן זמן זה כבר התחיל.האבן החלה להיתגלגל,הכל מול עינינו ,נפילת המערב נפילת ערב, היתפוררות שילטון האימפריות שלב אחר שלב אחר שלב כשבסוף השם במלוא כבודו והדרו יתגלה בהר הבית לעיני העולם כולו אמן

    • מני זהבי הגיב:

      "הלאומיות הישראלית התנכית"? יש דבר כזה?
      כי בפעם האחרונה שראיתי, רוב הישראלים מייחסים חשיבות גדולה יותר לשדות פלשת (משפך הירקון בואך אשקלון) ולדרום פיניקיה (מראש הנקרה עד מפרץ חיפה) מאשר למקומות תנ"כיים כמו חברון, שכם או שילה.

    • נועם א"ס הגיב:

      א וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת-כָּל-שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל שָׂרֵי הַשְּׁבָטִים וְשָׂרֵי הַמַּחְלְקוֹת הַמְשָׁרְתִים אֶת-הַמֶּלֶךְ וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְשָׂרֵי כָל-רְכוּשׁ-וּמִקְנֶה לַמֶּלֶךְ וּלְבָנָיו עִם-הַסָּרִיסִים וְהַגִּבּוֹרִים, וּלְכָל-גִּבּוֹר חָיִל–אֶל-יְרוּשָׁלִָם. ב וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, עַל-רַגְלָיו, וַיֹּאמֶר, שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי: אֲנִי עִם-לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ, וַהֲכִינוֹתִי, לִבְנוֹת. ג וְהָאֱלֹהִים אָמַר לִי, לֹא-תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי: כִּי אִישׁ מִלְחָמוֹת אַתָּה, וְדָמִים שָׁפָכְתָּ.

      ד וַיִּבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית-אָבִי, לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם–כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד, וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי; וּבִבְנֵי אָבִי–בִּי רָצָה, לְהַמְלִיךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. ה וּמִכָּל-בָּנַי–כִּי רַבִּים בָּנִים, נָתַן לִי יְהוָה; וַיִּבְחַר בִּשְׁלֹמֹה בְנִי–לָשֶׁבֶת עַל-כִּסֵּא מַלְכוּת יְהוָה, עַל-יִשְׂרָאֵל. ו וַיֹּאמֶר לִי–שְׁלֹמֹה בִנְךָ, הוּא-יִבְנֶה בֵיתִי וַחֲצֵרוֹתָי: כִּי-בָחַרְתִּי בוֹ לִי לְבֵן, וַאֲנִי אֶהְיֶה-לּוֹ לְאָב. ז וַהֲכִינוֹתִי אֶת-מַלְכוּתוֹ, עַד-לְעוֹלָם: אִם-יֶחֱזַק, לַעֲשׂוֹת מִצְו‍ֹתַי וּמִשְׁפָּטַי–כַּיּוֹם הַזֶּה. ח וְעַתָּה לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל קְהַל-יְהוָה, וּבְאָזְנֵי אֱלֹהֵינוּ, שִׁמְרוּ וְדִרְשׁוּ, כָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם–לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, וְהִנְחַלְתֶּם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם עַד-עוֹלָם. ט וְאַתָּה שְׁלֹמֹה-בְנִי דַּע אֶת-אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ, בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה–כִּי כָל-לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה, וְכָל-יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין: אִם-תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ, וְאִם-תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד. י רְאֵה עַתָּה, כִּי-יְהוָה בָּחַר בְּךָ לִבְנוֹת-בַּיִת לַמִּקְדָּשׁ–חֲזַק וַעֲשֵׂה.

      דברי הימים א', כח

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      שלטון השמאל?
      השמאל מזמן כבר לא בשלטון.

    • הצועד בנעליו הגיב:

      "האבן החלה להיתגלגל"
      אני מבין שהרולינג סטונס עומדים לבקר בארצנו.
      אכן זה סימן שימות המשיח מתקרבים.

    • סמולן הגיב:

      המגיב הנ"ל ממש מצפה לאירוע האפוקליפטי הזה, שבו כל העולם הוא בית המקדשכשאלוהים נגלב ספנינו, ובהר הבית חדר השליטה. כשאני חושב על זה זה מזכיר את האנימה NGE. אבל הקטע הבאמת מעניין שהוא מצפה לזה, כאירוע שממש תכף קורה, כמו שמעריצים של FIREFLY מחכים שרק ייצא עוד סרט, או יחדשו את הסדרה… ורוב האנשים יודעים שזה לא הולך לקרות, אבל המעריצים מעדיפים לחלום, שזה נחמד, אולי באמת ג'וס ווידון יתפנה ועוד 10 שנים באמת יהיה המשך, אבל קצת עצוב לי על המגיב שיישאר במתח עד יום מותו בציפיה לאירוע האלוהי הזה.

  7. nachum הגיב:

    בגג כיפת הסלע מצויה כתובת המתארכת את בנייתה לשנת 72 להג'רה, היא שנת 691/2, זמנו של הח'ליף עבד אל-מלכ מבית אומיה מקובל לראות זאת כשנת חנוכת המבנה, אם כי ייתכן כי מדובר דווקא בתחילת הבנייה.‏‏2013-690=?

  8. אני הגיב:

    אינכם מבינים .השמאל חושב שהתנך זה אגדות.איך אמרה שרליז טרון בעמק האלה ,שסיפור דוד הוא דימיוני.ובכן התנך כולו אמת אבל הוא לא רק ספר היסטורי אלא מיסטי להדהים פיור מיסטיקה,שהרי הוא מדבר על האל.הלוז העיקרי של התנך הוא מערכת היחסים חסרת התקדים והבילעדית בין האל הזה לעם ישראל.מערכת חוויתית כה מיסטית כה עזה כה חיה כה מיוחדת שחרטה בנשמה של כולנו כולנו חריטות שאי אפשר למחוק אותם לעולם,ולא במיקרה.הכל נימצא בתוכנו אולי דימוי עלוב על ילד שניפרד מהוריו האהובים וכולו מלא זיכרונות ורגשות ואז לאחר שנים כשהוא פוגש אותם הכל יוצא בבכי אדיר.תכפילו את זה במיליארד. פה מדובר באל.וכי מה חשבתם שזה נעלם. בחיים לא.הכל רשום בנישמתנו הזיכרונות הגעגועים האדירים האהבה האינסופית מראות הפלא העזים כל כך. ים של רגשות,בכי,בכי כה גדול כה נורא,והכל בפנוכו שלנו.הכל רשום ולא מבוזבז.אוצר אדיר ניפלא מיסטי מיוחד במינו אצל כל אחד ואחת מאיתנו.בבוא העת כשהניסתר זה שמושך בחוטים ואחראי לתורת המישחקים יחליט הכל ישתחרר ויבוא לידי ביטויו ,הבלתי נימנע.כל החומרנות הזו של ימינו,כדי להרחיב את הכלי שיכיל את הבשורה הפלאית, שתופיע עם ענני השמים,ונוכל יחד עם כל העולם להרים יד ולהצביע באישור.הנה השם,רם ונישא על הר המוריה.

    • גיל ב' הגיב:

      אה! עכשיו אני מבין!

    • עדו הגיב:

      בעסה. ואני קיוויתי שסיפורי התנ"ך הם אגדות כי לא רציתי לחשוב שאבותי באמת שחטו עמים שלמים שלא עשו כל רע לאף אחד. אז זה האלוהים שלך? כזה שמורה לרצוח עיר שלמה על נשיה, זקניה וטפה? נו טוף, לפחות היטלר לא המציא שום דבר חדש.

    • נועם א"ס הגיב:

      אתה צודק והם טועים. (חוץ מהעניין של תורת המשחקים. בשביל מה לך השטות הזאת?)

    • ראסול הגיב:

      נייס, כל הקבליזם הזה ממש מריח לי כמו מיסטיקה נוצרית גלותית, אהבתי. נמאס לי כבר מכל העמדת הפנים הבוגרת הזאת, כל ה"מה לי ולתאודיציה" השקרי הזה. כמו שצריך, אם כבר אמונות תפלות אז טולקין כל הדרך.

  9. anonymous moose הגיב:

    ניטפוק: אני חושב שהתכוונת לאברהם שטרן (הנקרא גם בשם המחתרתי 'יאיר') ולא ליאיר שטרן.

  10. אני הגיב:

    רציתי להוסיף כמה דברים קודם לשמאלן החמוד.אכן כן כמו שתל אביבי מחכה להמשך סידרה שאהובה עליו גם אני מצפה להיתגלות השם מהר הבית.מחכה לו בכל יום שיבוא.אבל אגב זה קיים גם אצל כל אחד מימכם.ההבדל,שמלא שכבות מכסות אצלכם את עולם הגעגועים הזה בעוד שאצלי השכבות הם מעטות יותר.חברים הנשמות שלכם כולכם, היו שם וראו את חצית ים סוף את ההיתגלות של האל בהר סיני הכל טמון עמוק בתוככם.מוצאים המון שרידים ומימצאים של אימפריות עבר האימפריה הפרעונית הבבלית הפרסית.אז איך יתכן שמחוויה כה עזה לא. ועוד, עם אלוקים,לא ישארו ממנה זיכרונות,רשימות.האל הזה היה פעם ישות חיה קרובה יותר אפילו מבעל ואישה כה קרוב הוא היה אלינו אל כולנו הוא היה מלכנו נסיכנו אהובנו ידידנו.רמטכל שהיצטרף לכל המילחמות נתן לנו עצות איך לנצח לימד אותנו טקטיקות מילחמה.הוא היה אבא שלנו וגם אמא.רע שותף מנהיג נצח,שליווה אותנו במשך אלפי שנים.אינסוף פלאות,עולם לא יאומן. הוא היה ממש כמו סיפור מהאגדות לא יאומן כי יסופר ורק אנחנו חיינו וחווינו זאת.זוהי היתחברות לזמן האבוד.הזמן של גן העדן לפני הנפילה לפני האכילה מעץ הדעת.זמן ההוה המיסטי, הניצחי.אכן טעמנו ממנו וחזק.כל התנך מיסתובב סביב זה.גיבור התנך הבילעדי הוא האל ואין בילתו.ומי שטועם דבר כזה בחיים לא ישכח זאת.אפילו לא אחרי אלפי שנים.למה אתם חושבים אנחנו חוגגים את החגים המחזוריים פסח סוכות.מה הסוד.יש פה ניסיון נואש לשחזר שוב ושוב את החוויות העזות האלה להוציא אותם מהבוידם,ולטעום את החיבור הזה מחדש לפחות משהו ממנו.באשר לתורת המישחקים היא כן חשובה במהלכיו של האל.הנה יציאת מיצרים,ססיל דה מיל יכול פשוט להיתקנא מבימוי של האל מופע כה מרהיב ומתורת המישחקים שלו.פורים ארוע כה דרמתי מותח מלא בתורת מישחקים.כשעם ישראל עולה לבמה מייד מופיעה תורת המישחקים המיוחדת אך ורק לו, עם האל שמושך בחוטים .וזה כניראה יקרה בתהליכי הגאולה.שוב תופיע תורת המישחקים ותוכנית האב העליונה מכל, של האל הכל יכול וזה כניראה רמוז בפסוק הצילני מיד אחי מייד עשיו,מייד המערב,אמריקה ואירופה שהיצטרפו לאויבי הערבים ורוצים לעקוד אותי ולהמשיך לשתות מכוס הרעל-פוגרומים רדיפות אנטישמיות.