החברים של ג'ורג'

להפוך את הלוח: ספקולציה אפלה

ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, מנהל מזה זמן קמפיין כנגד בבת עינו של צה"ל ובמיוחד חיל האוויר בעשרים השנה האחרונות: התקפה על מתקני הגרעין של איראן. עד לאחרונה הקמפיין היה שקט ומרומז, אבל עם שחרורו מהתפקיד מיהר דגן לומר בשבוע שעבר ש" תקיפה אווירית של הכורים הגרעיניים שם היא רעיון מטופש ואין בה כל יתרון".

עכשיו, יכול להיות שהוא צודק ויכול להיות שהוא טועה. לשמאלנים שמיהרו להפוך את דגן לגיבור החדש שלהם מומלץ להירגע: הדברים הבאים שהוא יאמר בהחלט עשויים שלא לערוב לחיכם. מצד שני, העובדה שבכיר כל כך במערכת הבטחונית ממהר לתקוף את הפנטזיה הצה"לית הקונסנסואלית ביותר, ובפומבי, עשויה להעיד על כך שהוא מודאג שמישהו אכן מתכוון ליישם אותה, ובקרוב. פקיד ישראלי בכיר אמר לג'פרי גולדברג שדגן מודאג מכך שברק "מטורף מספיק כדי לתקוף את איראן". ברק עצמו תקף את דגן, ואמר ש" זה לא נבון ולא נכון לחלוק את מחשבותיו אלו עם כלל הציבור… מאיר דגן הוא איש רב זכויות, אבל אם לומר בזהירות המתחייבת, אני לא בטוח שקביעתו נכונה. מדובר בהכרעות שמעצם טיבן מקומן בדרג המדיני".

פקיד בכיר מחויב בשתיקה כל זמן שהוא משמש בתפקיד ציבורי, כי אסור לו למתוח ביקורת על הממשלה שלה הוא כפוף. אבל כאזרח פרטי, זו לא זכותו אלא חובתו להתריע בציבור מפני מה שנראה לו כשגיאה הרת אסון, ודאי בשאלות של מלחמה ושלום. אהוד ברק, אחרי 17 שנים באזרחות, עוד לא קלט איך עובד כל הקטע הזה של דמוקרטיה וחברה אזרחית.

האם אהוד ברק רוצה לתקוף את איראן? על פניו, נראה שהתשובה היא שלילית: כותרת ב"הארץ", אחרי ראיון עם ברק, קובעת בפסקנות שלדברי ברק, "איראן לא תשתמש בפצצה גרעינית נגדנו". הקשר בין הכותרת הזו לבין הטקסט עצמו רופף: "אני לא חושב שמישהו יכול להגיד באופן אחראי שהאייתוללות האלה, אם יש להם נשק גרעיני, זה דבר שאפשר לסמוך עליו. אני לא חושב שהם יעשו משהו כל זמן שהם בחושיהם המלאים, אבל להגיד שמישהו באמת יודע ומבין מה קורה עם הנהגה כזאת, שיושבת בבונקר בטהראן וחושבת שהיא הולכת ליפול עוד כמה ימים, והיא מסוגלת לעשות את זה? אני לא יודע מה היא עושה". כלומר, במקרה שההנהגה האיראנית תמצא את עצמה במשבר שמאיים על השרדותה, אליבא דברק, היא עשויה לתקוף את ישראל. למה? ככה. כי זה מה שההנהגה האיראנית רוצה לעשות, על פי התפיסה הפשטנית הרווחת בישראל ולמרבה הרעה גם במשטר שלה. כמו התפיסה שהפיץ הממסד הבטחוני ב-2003, שאם ילחצו את סדאם חוסיין אל הקיר הוא יתקוף את ישראל כאקט אחרון. למה? ככה. כי ככה מתנהל נבל הוליוודי ובמערכת הבטחון התרגלו להתייחס כך למשטרים במזרח התיכון.

לגמרי לא במקרה, ברק אומר את הדברים על רקע משבר חדש בקרב קבוצת ההנהגה האיראנית, כאשר המנהיג העליון חמינאי מנסה לקצץ את כנפיו של הנשיא אחמדיניג'אד (תומר פרסיקו כותב דברים מעניינים מאד בנושא כאן). הבה נצא מנקודת ההנחה של חיים אורון, ונניח שאהוד ברק הוא אכן האדם המסוכן ביותר בישראל; הבה נניח שהדבר היחיד שמעניין באמת את אהוד ברק הוא השרדותו האישית בתפקיד בכיר.

ברק יודע שלמפלגה החדשה שלו, "איסתיקלל" כפי שהוא קורא לה בלעג, אין שמץ של סיכוי לראות את אחוז החסימה, ולו בטלסקופ משוכלל. אם הוא מגיע לבחירות הקרובות כפי שהוא, הוא לא רק נמחק מהמפה הפוליטית – שמו ייזכר לדראון עולם. הוא ייחשב לפוליטיקאי השנוא והכושל ביותר שפעל בציבוריות הישראלית אי פעם. אפילו יותר מאהוד אולמרט.

יש לברק שתי אפשרויות לשנות את זה. מהלך דיפלומטי מבריק, משהו ברמה של השלום עם מצרים, שיאפשר לו לרדת מהבמה כמו משה דיין. זה נבצר מיכולתו, כי זה סוג המהלכים שמצריכים תמיכה מלאה של ראש הממשלה, תמיכה של סיעה חזקה בכנסת, ומעמד ציבורי מוביל. לברק אין אף אחד משלושת אלה.

המהלך השני הוא מלחמה פתאומית עם איראן, מלחמת הארמגדון שצה"ל מכין אותנו אליה כבר שני עשורים. בהנחה שהמתקפה האווירית לא תהיה כשלון קטסטרופלי – רוב המטוסים יופלו והמטרה לא תושג – הציבור הישראלי כבר עבר ברובו התניה לקבל בהכנעה את האסונות שיתלוו לתקיפה מוצלחת, או מוצלחת למחצה: מבידוד בינלאומי ועד מתקפת טילים בדרום ובצפון. כשאומרים לך שזה מנע התקפה גרעינית איראנית, כל חלופה נראית סבירה.

היכולת של ברק להוביל מהלך כזה גדולה משמעותית יותר. כשר בטחון שמכיר את המערכת, הוא יכול להכתיב את עמדתה של מערכת הבטחון – או פשוט להאכיל את הממשלה במידע כוזב, שהיא ממילא להוטה לקבל, כפי שעשה אריאל שרון לממשלת בגין ערב מלחמת לבנון הראשונה. אחד הקצינים הלהוטים שלצידו, אגב, היה האלוף הצעיר אהוד ברק, שניסה לשכנע אותו להרחיב את המלחמה גם לסוריה תוך הונאת הציבור, ובמידת הצורך גם הממשלה. שרון התרשם מהיכולות של ברק, אבל דחה את ההצעה. לכן, ככל הנראה, נלחם כל כך ברק על מינויו של גלנט: הוא היה צריך רמטכ"ל שרואה איתו עין בעין בנושא איראן. האם לרמטכ"ל גנץ יש יכולת לעמוד מול מהלך שגרתי של ברק? כן, במאמץ. האם יש לו יכולת לעמוד מול שר הבטחון, כשזה רוצה תקיפה באיראן, שנהנית מתמיכה רבתי בציבור? ספק.

למה כל הדיונים האלה עולים שוב עכשיו? למה ההתכתשות הפומבית בין ברק ודגן? אולי בגלל שתאריך היעד מתקרב. ספטמבר הקרוב עומד להנחיל תבוסה דיפלומטית רבתי לישראל בשאלת פלסטין. נתניהו עוד יצא מזה איכשהו: הוא יישא נאום שבו הוא יסביר שכל העולם נגדנו אבל הצדק איתנו וכו'. לברק, משפל מעמדו, אין איך לצאת.

תקיפה באיראן קודם להצלחה הפלסטינית באו"ם תהיה צעד של שחקן שח שיודע שאין אפשרות להמנע ממט קרוב: להפוך את השולחן. הרעש שיווצר בעקבות תקיפה ישראלית באיראן יהיה כל כך גדול, שהפלסטינים יהפכו לשוליים. ואם לא, אם האו"ם יצביע עבור הקמת פלסטין במספרים גדולים מהצפוי, ברק ונתניהו – שאמר ביום הזכרון ש"נכה באויבינו בכל עוצמתנו" – יוכלו לטעון שזה מחיר התקיפה באיראן, ושממילא עמדנו להפסיד בהצבעה באו"ם, ככך שזה בסדר.

האם ברק מסוגל, נפשית, לבצע את המהלך הציני הזה? נראה שכן. מדובר בציניקן הגדול שבין הפוליטיקאים הישראלים, ששנוא על הציבור ועל כן הוא בז לו עמוקות. הזכרנו את התנהלותו של ברק ערב מלחמת לבנון הראשונה; נזכיר שחרחור מלחמה קונספירטיבי הוא תחביב ישראלי ותיק, ששמעון פרס למשל היה שותף בכיר לו ב-1956. רצוי להזכיר, באותה הזדמנות, את התנהלותו של ברק ערב "עופרת יצוקה": איך דחה את הבקשות של החמאס להמשך הפסקת האש ואיך דירבן את צה"ל להסלמה, עד שמצא את העילה שביקש למבצע גדול. השותף שלו אז, מול רטינות הרמטכ"ל אשכנזי, היה אלוף פיקוד הדרום גלנט.

גלנט כבר לא יכול לסייע לברק, אבל זה לא אומר שהוא לא ינסה בכוחות עצמו. איך אמר ג'ומס, האיש שהיה עדין מדי לתפקידו? האיש המסוכן ביותר בישראל.

זו, כמובן, ספקולציה. הבה נקווה שהיא לא תתממש. אבל אם נצא פתאום למלחמה נגד איראן, במיוחד בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, הייתי ממליץ על חשדנות קיצונית כלפי הסיפור שהממשלה תנסה למכור לנו.

ועוד דבר אחד: אחיו של גלעד שליט, יואל, התפרץ עם חברתו לטקס הדלקת המשואות, והמשפחה מבטיחה עוד "פעולות גרילה" כגון אלה. אין לי בעיה עם שיבוש הטקס, או עם המהירות שבה משפחת שליט ממאיסה את עצמה על הציבור; הלוואי שישבשו פה יותר טקסים, מסיבות טובות יותר. הבעיה היא העובדה המדהימה ששלוש ערוצי טלוויזיה שידרו את הטקס, והמצלמות המשיכו לשדר את הטקס כאילו לא קרה שום דבר. בערוץ 10 עשו יותר, ושידרו צילום סלולרי מטושטש של התקרית, אבל זהו. מישהו במשרד ההסברה – השר הוא יולי אדלשטיין – הודה באוזני כתבי "ידיעות אחרונות" שהמשרד העביר הנחיה להתעלם מהתקרית, וכך היה. התקשורת הישראלית עוד לא סובייטית – עובדה שערוץ 10 הרים ראש – אבל זה מדהים. מחאה שאין פומבית ממנה באירוע ממלכתי לא זוכה לשידור חי. עכשיו הם משתיקים את השליטים, שהם בקונסנסוס. מה יקרה לעמדות פחות קונסנסואליות, לא קשה לנחש.

הערה מנהלתית: בעוד 15 ימים, יציין הבלוג חמש שנים לקיומו. הצעות לציון התאריך יתקבלו בברכה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדו

    "שדיין מודאג מכך שברק "מטורף מספיק כדי לתקוף את איראן
    צריך להיות 'שדגן' מודאג…

  • ג'ו

    "…שדיין…"

    צ"ל דגן

  • רועי ב

    תודה על הפוסט.
    תוכל לתת מקור לטענה שברק רצה לתקוף את סוריה, ולמה הוא רצה לעשות את זה?
    תודה.

  • איליה

    משפחת שליט כנראה איבדה מספר תומכים מנומנמים שתמכו במאבק כי המאבק עד כה היה נורא קוסמטי ונקי אבל תפסו מקום של כבוד אצל אוכלוסיה אחרת שלא התעניינה במאבק אך תומכת ב-"בעיטה בפרות הקדושות". מעניין איך הטאבו לכאורה מעביר ביקורת על הטאבו.

  • עדו

    לגבי המחאה של משפחת שליט – ממה שהבנתי הסיפור פשוט, שני הערוצים לא שלחו צוותים משלהם כי זה עולה כסף וכי משרד ההסברה מצלם במילא. לכן אפשר היה לראות את השידור אבל לשמוע את הכתבים באולפני ערוץ 1 ו2 מתארים את מה שהמצלמה לא הראתה.

  • עמית

    למה מצופה משמאלנים לחבק את ברק בעקבות הצהרה שלו שכביכול נגד תקיפה באיראן? על מה ולמה שלשמאל תהיה עמדה מוגדרת נגד תקיפה באיראן? בראש איראן עומדת הנהגה דתית פאנטית (ועם מאפיינים משיחים), שהשמאל מודע לאופין של אלה, ההוא מצהיר שהוא רוצה להשמיד את ישראל, וכל הפאנטים הללו מפתחים את הנשק לעשות את זה. אז ברור, השמאל מהסוג שדובר עליו הוא נגד מלחמות וכו', אבל לכולם ידועות הדוגמאות שמראות שיש גם מלחמות צודקות.

    לגבי הערת האגב:
    לא ברור על מה הפליאה. למה שיתנו למחאה, צודקת ככל שתהיה, להפריע לטקס יום העצמאות? הם מוחאים במטרה להפריע לטקס, ומארגני הטקס לא רוצים שהם יצליחו על חשבונם. מחאה זו זכות, לקבל זמן-שידור על חשבון טקס יום העצמאות, זה לא.

    • עופר

      עוד קורבן של שטיפת מח.
      נו בבקשה, תראה הצהרה שלו על רצונו או כוונתו להשמיד את ישראל.

      שים לב: "אני שונא את ישראל" לא עומדת בדרישה

      • עמית

        אויש, אתה מהמכחישים? לא חשבתי שאשכרה יש ישראלים כאלה.
        עזוב אותי מהשטויות והוויכוח על התרגום של ההצהרה על "למחוק מהמפה", הוא הצהיר את זה לפחות כמה עשרות פעמים מאז. הצרחה הכי מפורשת, של מוות לישראל, מפיו, תספיק לך כדי להפסיק עם ההכחשות? (משום מה, אני מנחש שלא, אין לי מושג איזה תירוץ תשלוף אבל כנראה שיהיה אחד, מאותה סיבה שבגללה אתה מכחיש את ההצהרה הידועה שלו).

        http://www.youtube.com/watch?v=FckLO8HcNyo

        • נירה

          עמית, אני לא יודעת עד כמה אחמדיניג'ד באמת מטורף, אבל אני לא חושבת שיש סיכוי גדול לתקיפה גרעינית של איראן את ישראל.
          מבחינת האנטישמיות, כדאי לזכור שגם היום חיים כמה עשרות אלפי יהודים באיראן, ולרוב הם לא סובלים יותר מנוצרים באיראן (שזה לא מעט. אבל נכון להיום, למרות האמירות הברורות של הקוראן מה צריך לעשות ל"קופים ולחזירים" היהודים ולמרות הקריאות להשמדת ישראל – אין כאן "יחס מיוחד" ליהודים). כמו כן, בערך 20% מהאוכלוסיה בישראל הם ערבים, לא כולל הפלסטינים בשטחים הכבושים. והרי בהם האיראנים לא רוצים לפגוע עם פצצת האטום שלהם. סוג של "מגן אנושי", אם תרצה.
          מבחינה פוליטית – הדרדרות היחסים עם איראן התחילה בעקבות הכיבוש של 67, ולכן יתכן מאוד שאיראן תפסיק לרצות לחסל את ישראל כשתקום מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים והכיבוש יסתיים.
          וכמובן – מבחינה טקטית תקיפה כזו תהיה התאבדות מצד איראן, כי למעצמות מערביות יש אינטרס גדול מאוד שלחופי הים התיכון תהיה מדינה ידידותית. תקיפה כזו תעלה לאיראן ביוקר. קצת כמו פיגוע התאבדות של מדינה שלמה.
          אז שוב, אלא אם כן אחמדיניג'ד באמת מטורף לגמרי, קשה לי להאמין שיש כאן סכנה אמיתית.

          • דודי

            אין שום קשר לששת הימים. הקשרים נותקו בעקבות המהפכה האסלאמית ב-1978.

            • נירה

              התרוץ הרשמי של חומייני היה הכיבוש. וגם אחמדיניג'ד טוען שהסיבה לשנאת ישראל שלו היא לא שלפי הקוראן צריך להרוג את כל היהודים אלא בגלל הפשעים של ישראל כנגד הפלסטינאים.
              מה באמת עבר לחומייני בראש או עובר לאחמדיניג'ד בראש – אני לא יודעת. אבל זו הגירסה הרשמית.

              • עמית

                כן, אבל הכיבוש שלהם הוא לא בדיוק הכיבוש שלך.

                • נירה

                  מי אמר? אם ישראל היתה נסוגה לגבולות 67 וערביי ישראל היו חיים בשלווה ונהנים משיוויון מלא – על מה היה לאיראן להלין? שסתם לא מוצא חן בעיניהם שיש מדינה שבה החגים הרשמיים הם יהודיים?

                  • עמית

                    את שואלת אותי על מה יהיה להם להלין? אני גם עכשיו לא מבין על מה יש להם להלין.

                    אם את מתעקשת, אני יכול לנחש שהם ילינו מאותן סיבות שכל הצד המוסלמי בסכסוך הלין בכ-67 שנות סכסוך של לפני 1967.

                    • נירה

                      לפחות עם איראן לא היתה לנו בעיה לפני 67. וכמו שאמרתי – הסיבות הרשמיות שחומייני נתן לשנאת ישראל שלו היו קשורות לדברים כמו מזרח ירושלים.
                      ואתה לא רואה סיבה להלין כי אתה מיתמם. לא היית רוצה להיוולד כפלסטיני ביו"ש או כערבי במזרח ירושלים, ויש לזה סיבה מצויינת.

                    • עמית

                      לדברים כמו ירושלים, לא כמו מזרח-ירושלים.

                    • נירה

                      נו, באמת. למוסלמים לא אכפת מגשר מיתרים, אכפת להם מהר הבית. אם הבעיה היא עם ירושלים כולה אז למה לא להגיד פלסטין וזהו?

                    • עמית

                      הם אומרים גם פלסטין וזהו, וגם ירושלים וזהו. לעולם לא "מזרח-ירושלים", לא האיראנים לכל אופן.

                    • נירה

                      זה פשוט לא נכון. אמנם חומייני קרא להשמדת ישראל (במובן כזה או אחר), וגם אחמדיניג'ד. אבל יש איזו משנה סדורה מאחורי הרצון הזה להשמיד את ישראל. זה לא שחומייני סובב את הגלובוס בחדר השינה שלו והחליט שאת המדינה שעליה תנחת האצבע שלו הוא יקרא להשמיד. והמשנה הסדורה הזו, שאתה בהחלט יכול להתווכח איתה, קשורה למקומות קדושים לאיסלאם, לעוולות שישראל מבצעת כלפי הפלסטינים, ולקשרים שלה עם ארה"ב האימפריאליסטית. גם חומייני בזמנו וגם אחמדיניג'ד הסבירו את זה יותר מפעם אחת. זה פשוט שהישראלים מפסיקים להקשיב אחרי "ישראל היא השטן".
                      נראה לי שאתה מניח את המסקנה שלך מראש. אם הרצון להשמדה הוא לא סתם מתוך טירוף אלא מסיבות מסויימות אז הרצון יכול להשתנות כשהנסיבות משתנות. וגם אם רוצים להשמיד – יש מעצורים כמו השלכות לא נעימות שעדיף להימנע מהן. אני ממש לא חושבת שאיראן תרוץ לשגר טיל אטומי על ישראל מיד אחרי הניסוי הגרעיני המוצלח הראשון שלה.
                      ואגב, גם שלטון האייטולות הוא לא נצחי כנראה. יש באיראן הרבה קולות אחרים, ויש כאלה שישראל היא ממש לא מוקד ההתעניינות שלהם.

                    • עמית

                      ברור שיש להם משנה סדורה מאחורי תיעובם את ישראל, פשוט כיבוש 67 זה פחות או יותר הדבר האחרון שמופיע ברשימה הזו, וכשהם מדברים על "עוולות לפלסטינים" הם מדברים על קיומה של ישראל.

                    • עמית

                      סליחה, אני חוזר בי. "כיבוש 67" דווקא כן מופיע בראש "רשימת הסיבות לחסל את ישראל" שלהם, פשוט הוא תחת הסעיף "כיבוש פלסטין" ולכן לא הבחנתי בו.

                    • נירה

                      כמו שאמרתי – אתה מניח מראש את המסקנה שלך: האיראנים, בלי יוצא מן הכלל, הם שונאי ישראל אנטישמים מושבעים שרוצים לחסל את ישראל בעיוורון מוחלט ובלי קשר למציאות או לנסיבות. אז אין טעם בדיון.

          • א.ב.

            עוד משו,
            לחשוב שהסיבה שאירן מפתחת גרעין היא ישראל, מגוחך. עבור אירן (ובצדק) ישראל היא נקודה אפסית במפה, שלא שווה שום מאמץ. כל הדממגוגיה הקולנית היא סתם נביחות לכיוון הלא נכון.
            הסיבה הרצינית היחידה של אירן שבגללה היא רוצה לפתח נשק גרעיני היא התוקפנות האמריקאית.
            לאירן יש הרבה נפט, הדבר היחידי שימנע מארה"ב לשכפל את עניין עיראק באירן הוא נשק גרעיני.
            ארה"ב לא מתעסקת עם מדינות שיש להם נשק גרעיני, ולא חשוב כמה הן רחוקות מהדמוקרטיה. לעומת זאת עם מדינות שיש להם נפט ארה"ב עושה הכול כדי לשלוט בהן.

          • עמית

            למה הסיכוי לא גדול? מדובר משטר איסלמיסטי, עם מאפיינים משיחים, וגם לא בדיוק המשטר הכי יציב בעולם.
            נגיד שבפני עצמם הם לא מספיק מטורפים כדי לשגר טיל גרעיני סתם-ככה בזמן שלום, אם כי זו אפשרות שממש אי אפשר לשלול כשמדברים על משטר שכבר בנה את השער שדרכו המשיח צריך להיכנס, ומצד משטר שנשיא שלו (חתאמי, מהפלג המתון!) הצהיר משהו בסגנון "..פצצת אטום אחת על ישראל תחסל אותה, בעוד שפצצת אטום על איראן רק תפצע את האומה האסלאמית הגדולה..", אבל בסדר, בואי נניח את זה.
            בואי נדבר רק על מצבי קיצון, כמו זה הבא, שכמעט לכל הפרשנים ברור שזו רק שאלה של זמן עד שהוא יתרחש:
            הכוחות ה"ירוקים" שהיו קרובים להעמדת המשטר האיראני בסכנה קיומית ב2009, יתרוממו בשנית, הפעם, לאחר שלאיראן יהיה נשק גרעיני, והפעם, הם יצליחו. המשטר האיראני יגיע למצב שבו מובארק היה ביום לפני שהתפטר, כאשר ברור לכולם, כולל לו, שזה סופו. הכפתור האדום נמצא ממש לידם, וממילא אין להם שום מקום לברוח אליו, מה לדעתך הם יעשו?

            הספקולציה הזו לא ממש רלוונטית, שכן ממילא "סיכוי גדול" זה דבר דיי מוזר. אני לא צריך שיהיה סיכוי גדול שהם יתקפו בגרעין את ישראל בשביל לעשות הכל במטרה למנוע מהם להשיג אותו. מספיק לי שזה יהיה סיכוי ממש קטן, ממש אפסי, מאיית האחוז, בשביל לעשות הכל נגד זה. אם יש לי סיכוי יותר טוב להתפוצץ בפיצוץ גרעיני מאשר לזכות בלוטו – בשבילי, יש פה בעיה. הבעיה גדולה פי מאות מונים במקרה הזה, כי אנחנו מדברים על סיכויים לא קטנים בכלל.

            ערביי ישראל בתור מגן אנושי? אממ, ראיתי מספיק סרטים כדי לדעת שלקחת בן אדם אחר ולשים אותו לפניך בתור מגן אנושי זה לא תמיד עובד. לפעמים יש לצד השני איזה צלף ממש-ממש טוב, שעדיין יוכל לפגוע לך בין העיניים. אם נשליך את זה לכאן – אפשר לפוצץ פצצה בתל אביב מבלי שהיא תפגע בערביי הגדה והגליל, בסך הכל צריך לחכות לכיוון הרוח המתאים.
            ובכלל, ערביי ישראל התגלו בתור מגן אנושי לא כזה יעיל במהלך מלחמת לבנון השנייה וכו', גם אם נגיע חלילה למלחמה עם סוריה, ספק אם ערביי ישראל יפריעו לסורים לשגר עלינו את כל מה שיש להם (גם אם זה אומר – מאות הרוגים ערבים).

            • נירה

              1. על מאפיינים משיחיים לא הייתי מדברת. גם בישראל לא חסר, ובארה"ב יותר מ-40% מהאמריקאים מאמינים שישו יחזור עוד בימי חייהם. ואם אתה חושב שהתמיכה הכלכלית של אוונג'ליסטים מסויימים בהתנחלויות לא קשורה לשאיפתם לזרז את הארמגדון – אתה לא מבין כמה הם פסיכים.
              2. סיכוי קטן שכל מי שיש לו נשק גרעיני יזרוק פצצה על ישראל – תמיד יש. כולל ארה"ב, כולל מישהו שהסתובב לו בורג במפעל הטקסטיל בדימונה.
              3. יש עוד דרכים, הרבה יותר אפקטיביות לדעתי, לדאוג שמי שיש לו פצצת אטום לא ישתמש בה נגדנו. בעיקר בעידן אוטוסטרדת המידע. למשל – לשחרר כמה שיותר אנשים מעול הדת. למשל – להלחם נגד תופעות כמו לאומנות. הבעיה היא שקשה לעשות את זה כשאתה בעצמך משועבד לדת וללאומנות.

              • עמית

                1. באופן רשמי\ממסדי – "חסר".
                2. נו טוב, אבל כאן הסיכוי כבר יותר קטן מאשר העניין עם הלוטו (זה המדד שלי).
                3. עם כל הכבוד שיש לי לתעמולה אתאיסטית, לא נראה לי שהיא מה שיעצור את הצנטרפוגות.

                • רוזנברג

                  לא מאמין לך. אם באמת היית דואג, מזמן היית מצטרף לכל ארגון שמאל באשר הוא ועושה הכל להביא שלום עם ה"מעגל הראשון". אתה לא באמת דואג – את ההעדפות שלך אני וקרא מהתגבות והפעולות שלך (ככל שניתן להעריך מה הן מהתגובות), ואי אפשר לייחס לךם חשש מהפצצה האירנית. נדמה לך שזה מה שמניע אותך בתמיכה בהפצצה, אבל מסתבר שאתה שוגה.
                  (ור' תגובתי למטה 24)

                • נירה

                  1. אז מה? השאלה היא מה מידת ההשפעה שיש לגורמים כאלה דה-פקטו. בישראל – המון. בארה"ב – יותר ויותר.
                  2. כרגע זה המצב גם אם איראן.
                  3. את הצנטריפוגות לא. את השימוש כן.

                  • עמית

                    1. אנחנו מדברים על מידת ההשפעה שיש לגורמים כאלה על פעולות המדינה. בישראל – אין, בארה"ב – אולי היה קצת בזמן בוש, כעת, אין.
                    2. במצב כרגע? ברור, הסיכוי שאיראן תשתמש בפצצת אטום נגד ישראל, כשאין לה פצצת אטום, הוא דיי אפסי.
                    3. התעמולה האתאיסטית תהפוך את חומייני ואחמדינג'ד לכופרים?

                    • נירה

                      אני אף פעם לא מצליחה להבין אם אתה מיתמם ומתווכח לשם הוויכוח, או שאתה באמת מאמין במה שאתה כותב.
                      1. בישראל – על זה שאין נישואין אזרחיים שמעת? התנחלויות משיחיות ברוח "ארץ ישראל לעם ישראל לפי תורת ישראל", מכיר? בנושא ארה"ב אולי אתה לא מעודכן במאבקים בנושא בריאתנות בבתי הספר, נישואי גייז, הפלות, אומה אחת תחת ישו וכיו"ב.
                      2. נכון. ועד שיסתיים פיתוח הפצצה יש דרכים יותר אפקטיביות ופחות הרסניות למנוע שימוש בפצצה נגד ישראל ממלחמת עולם שלישית. אתה תרגיש יותר טוב אם ישראל תהרס עד היסוד בנשק קונוונציונאלי?
                      3. לא, אבל מספר הולך וגדל של נשים שלא מוכנות להיכלא בבורקה וסטודנטים אתאיסטים (או סתם לא-פנאטים) שיוצאים לרחובות יצליחו יום אחד להפיל את המשטר, אם המגמה הקיימת תימשך. היה אפשר לפעול בכיוון הזה.

          • אני לא מכיר שום דבר שקרה עם איראן אחרי שישים ושבע.

            הפ נכנסו למסלול עימות איתנו כשהם הפכו איסלאמיסטים בסוף שנות השבעים, והטיעונים שהם משתמשים בהם מאז מתייחסים ל1948 יותר מאשר 1967.

        • אורי דויד

          אוי עמית, מצאת לך עם מי להתווכח.

  • לציון התאריך: אורגיית ענק עם כל המעריצים והמעריצות!

    • ג'ו

      כמה מעריצות אתה רואה פה?

      • מה זה חשוב מעריצות. כל השמאלנים הומואים.

        • צ"ל: אומואים.

          ועד שיש מעריצה היא פמינאצית שלא מורידה שיער בין האצבעות של הרגלים 'סעאמק.

  • לגבי "איראן לא תשתמש בפצצה גרעינית נגדנו":

    זכור לי שבעופרת יצוקה כולם היללו את הגאונות הטקטית של ברק שיצר רושם מוטעה לגבי עיתוי התקיפה הראשונה.

    • זה בדיוק ברק: גאון טקטי וטיפש אסטרטגי. מה יצא לנו מעופרת יצוקה?

      • קדנציה שניה לברק כשר ביטחון

  • א.

    שתי הצעות לחגיגה:
    – לשם שינוי נבואת נחמה. בטח יש משהו טוב במדינה. אולי רק תגיד למה אתה נשאר פה (בהנחה שכל אחד יכול להשיג דרכון זר).
    – פוסט על העתיד ולא על ארועים שקרו. איך אתה רואה את המדינה בעוד שנה, 5 שנים או עשור.

    • ג'וני הפרד

      לא כל אחד, רק אשכנזים.

      • שרלוק

        שטויות במיץ. אני אשכנזי, רק שסבתא שלי עזבה את פולין (סליחה, פולניה) בזמן הלא נכון ולכן לא מגיעה לי אזרחות. אם היה לי דרכון זר, לא הייתי נשאר כאן עוד דקה.

        • yankel

          What you're not having is the standard Israeli shortcut to a foreign citizenship

          Check migration policies of potential destinations, consider career change to suit them and be willing to swim through the uncertainties

          I did it. Probably you can

    • ערן טרבלסי

      אצטט את תשובתו של גדעון ספירו לשאלה דומה (ואין לי מושג כמובן אם יוסי חושב באופן דומה):
      "מעת לעת קם חוכמולוג כמוך ושואל אותי מדוע אני לא עוזב את הארץ, שהיא כה נוראה ואיומה. עצם הצגת השאלה מוכיחה על ליקוי בהבנת תפקידם של אזרחים. אם בכל מדינה היו מהגרים כל אלה שמבקרים את מדיניות השלטון, שום דבר לא היה משתנה באף מדינה וחברה. אינני חושב שישראל היא המדינה הגרועה בעולם, אבל מתקיימים בה די והותר מגרעות שראוי להיאבק נגדן וזאת אני עושה. הגירה מישראל היא בהחלט אופציה, אם אסבול מרדיפות מעבר לסף מסוים. אני בהחלט חש נרדף ומאויים, אבל ברמה שעדיין מאפשרת לי להתמודד. היותי יהודי נותן לי עדיין מרחב פעולה אותו אני משתדל למצות ככל שניתן.
      אני מתרכז בביקורת,לא מפני שאין כאן גם דברים טובים, יש רבים, אלא שלגביהם אין מחסור בפרסום, החל מכל זרועות השלטון, עבור למשרדי יחסי ציבור וגמור בעיתונאים והאזרחים ההולכים בתלם. אנו מוצפים בחומר חיובי שלא אחת גובל בתעמולה שקרית, ובלי המיעוט המבקר חיינו היו גיהינום גדול בהרבה."
      http://hagada.org.il/2011/04/21/%D7%A1%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%98-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95-%E2%80%93-%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%95/

  • yankel

    אתה צודק, כמובן, באשר לחוסר יכולתו של ברק להוביל היום מהלך שלום דרמטי.
    אבל, למען הדיוק, "תמיכה מלאה של ראש הממשלה, תמיכה של סיעה חזקה בכנסת, ומעמד ציבורי מוביל" לא היו גם לדיין ב77'.
    לדיין היתה "תמיכה מלאה של ראש הממשלה".
    אבל "תמיכה של סיעה חזקה בכנסת, ומעמד ציבורי מוביל" היו אז לראה"מ עצמו – לא המצב היום.

  • לשם ההשוואה: מה דעתך על הפעולה בסוריה? זאת שעל פי פרסומים זרים הוציאה דיקטטור מזרח תיכוני מחוג האטום, ועשתה זאת עם מינימום נפגעים, רעש, הדים בנלאומיים וקרדיט לאולמרט. האם זאת הייתה פעולה מוצדקת בעיניך?

    • פלג ספיר

      אתה מודע להבדל בין תוכנית הגרעין החד-כורית של סוריה ויכולות הנ"מ והטילים הבליטסטיים ה – איך נאמר זאת בעדינות – פחות מרשימות שלה, ובין איראן, עם תוכנית גרעין ממודרת, מערך נ"מ מתוחזק היטב וכן מערך טילים בליטסיים כנ"ל?..

      אז הצלחת לעשות את זה בסוריה, על כור אחר שלא הוגן כראוי. סבבה. למה נדמה לך שזה יעבוד שוב, באיראן, עם כמות גדולה של כורים שמפוזרים באיזור ענק ועם מדינה שחמושה עד הצוואר בטילים בליסטיים שמכוונים לכל אזור מאוכלס בארץ?.. איזה טוב יכול לצאת מזה, לעזאזל?

      • עמית

        מערך הטילים של סוריה הרבה, הרבה יותר מרשים, מבחינת ישראל, מזה של איראן. לאיראן יש רק עשרות\מאות אחדים של טילים שבכלל מסוגלים להגיע לישראל, וראש הנפץ שהם נושאים לא יותר גדול מראש הנפץ של טילים שלסורים יש מאות רבות\אלפים מהם.

      • מודע היטב להבדל. אני לא ממש מודע ליכולת של ישראל לבצע תקיפה כזאת בהצלחה (שאין ספק שהיא מסובכת בהרבה). אבל הפוסט הזה מצביע, לכאורה, על בעיה מוסרית בתקיפה, ולא רק בעיה מבצעית (שאני בספק אם מישהו כאן יכול להעריך אותה במדויק).

        • רק לשם הבהרה – אני ממש לא מחבב את ברק (הפוליטיקאי הנאלח במדינה, עם תחרות קשה מצד שאול מופז). אבל יש לי הרגשה שאם היו נותנים לחברי הבלוג הקבועים (אולי, כולל אני) להעריך את סיכויי וכדאיות התקיפה בסוריה, רובם היו מכריזים גם על המהלך הזה כהרפתקנות מסוכנת. טוב, לפחות בעיני, שמישהו עשה החלטה זריזה ואמיצה בלי לדבר הרבה ובלי להתחשב בדעת הקהל.

          • פלג ספיר

            ואכן, גם הבהירים שבאנשים לא צודקים תמיד. למזלנו, המצב הבינ"ל, הפנים-סורי וההדדי בין סוריה לישראל היה בתקופת התקיפה ההיא כזה שלא גרם לה להיכנס למלחמה כוללת עם ישראל.

            היום, לעומת זאת, יש סיכוי גבוה יותר שזה אכן מה שהיה קורה (כי המשטר הוסרי צריך תירוץ להפנות את תשומת לב הציבור מהטבח שהוא מבצע בציבור עצמו). האם המצב באיראן טוב יותר? כנראה שלא. זוכר את 2009 ו"המהפכה הירוקה"? זו לא היתה תקרית פוליטית מבודדת ואקראית. המשטר שם בבעיה כל הזמן, מצד המון גורמים. אתה באמת מוכן להמר על מלחמה כוללת עם איראן, בשביל הסיכוי – לכל היותר – לדחוק בכמה שנים את הקץ בכל הקשור ליכולות הגרעיניות שלהם?.. אני לא. לא ברור שרוב אזרחי ישראל ותושבי האיזור צריכים את זה, גם כן.

  • תרחיש מחריד למדי, אך גם מאוד סביר,
    האיש בהחלט מטורף גמור.

    אני מאוד מקווה שתחזיתך תתבדה. נכון לעכשיו ברק מפחיד הרבה יותר מאחמדניג'אד, והעובדה שהפסיכופט הזה על ההגה גורמת לרבים מלבד אורון לישון פחות טוב בלילה.

  • משפחת שליט לא ממאיסה את עצמה על הציבור. להפך.

    המהלך הזה קנה לה תמיכה מחודשת בציבור. ודוקא מאותן סיבות שגם אתה מבסוט מהמהלך של משפחת שליט.

    רוב הציבור בארץ שבע מלחמות – גלעד שליט מבטא בצורה הטובה ביותר עד כמה הציבור אינו מוכן לשלם מחיר אישי עבור המשך או הסלמת הלחימה.
    השליטים יכולים להיות בני-בריתך די בקלות.

    וגם פוסטר חדש של אם תרצו:
    http://jewvsjew.blogspot.com/2011/05/blog-post.html
    סקופ!

  • נבואה: ברק יתמודד לבחירות הבאות בראשות קדימה, ויכנס.
    הזוי? כמובן. יתכן? ראו מי בכנסת היום.
    אל תזלזלו ביכולתו של ציבור הבוחרים הישראלי לירות לעצמו באברי גוף חיוניים.

  • חמישה ימים של פרויקט שלוש-מאות? ביקור מחדש של חמשת הטורים הטובים ביותר בעיניך בראי השינויים שאירעו מאז פרסומם? בכל מקרה, מזל טוב!

  • תומסו

    אשתמש במילותיך שחשוב לזכור בניסיוני לתאר את הפוסט הנ"ל :
    "זו, כמובן, ספקולציה"

  • דודי

    טכניקה יפה. זרוק בוץ וברח, כשאתה מסתתר מאחורי חופש הספיקלוץ. כשיגיע ספטמבר, ולא נתקוף את איראן ולא נעליים, מי יזכור את הפוסט הזה? אבל התרומה הצנועה שהוא תורם לדמותם המפלצתית של אהוד ברק בפרט וישראל בכלל בעיני הקוראים, משהו ממנה יישאר. כמו אותה ספקולציה על התאילנדים שביצעו את הרצח באיתמר, ועוד כהנה.

    • ygurvitz

      היתה שורה של התבטאויות בתקשורת, מצד גורמי בטחון. ניסיתי לראות מה מסתתר מאחוריהן. עיתונאים עושים את זה כל הזמן. הם גם אוכלים לא מעט כובעים.

      ואשר ל\טבח באיתמר – זו לא היתה ספקולציה. זו היתה תהיה על היכולת של שירותי הבטחון לחשוב אחרת. זו היתה כל כך לא ספקולציה, שכתבתי פעמיים (!) שרוב הסיכויים הם שהטבח בוצע על ידי פלסטינים.

  • עופר

    רק הערה אחת: מאיפה הנתון שתקיפה ישראלית באיראן נהנית מתמיכה ציבורית גדולה? אני למשל חלק מהציבור, ואני ממש לא בעד תקיפה.

    • רוזנברג

      אבל אם נתקוף הם יירו טילים. וזה יוכיח שבצדק תקפנו. עוד נתמוך!
      ככה זה עובד בינינו לבין הפלסטינים משני הצדדים כבר יותר מעשור.

    • פלג ספיר

      מתי היו כאן מלחמה או מבצע צבאי שלא זכו לתמיכה ציבורית רחבה (בציבור היהודי, כמובן) – לפחות בשלביהם הראשונים?..

  • דובי

    קצת common sense: היות והמערך הגרעיני של אירן כל כך מבוזר וחלקו גם חבוי באדמה אין שום יכולת לישראל להזיק לו במידה משמעותית. כל אחש יודע את זה כולל דגן וברק. הדבר היחיד שנותר לישראל הוא לשחק את הבלוף של "תחזיקו אותי אני כבר מפציץ" כדי לגרום לעולם לעשות משהו בנידון. לכן ההנהגה אף פעם לא תתקוף את אירן אבל אסור להגיד את זה בקול רם.
    שתי הערות נוספות:
    1. כשסאדם נלחץ אל הקיר במלחמת המפרץ הוא אכן ירה על ישראל, כשאסד נלחץ אל הקיר כעת הוא מאשים אותנו במהומות כך ששחרור קיטור לכיוון ישראל הוא לא דבר הזוי כל כך אלא מדיניות מזרח תיכונית סטנדרטית שלמדנו להכיר הרבה פעמים.
    2. לא שאני מחזיק מאהוד ברק אבל זה מצחיק להמציא קונספירציה שמייחסת לו פחות רציונליות מאשר להנהגה איראנית דתית קיצונית שעוסקת באובססיביות בהכחשת שואה וב "עולם עתידי ללא ישראל".

    • רוזנברג

      אהוד ברק הוא אידיוט. אידיוט יהיר ופיקח שיכול לפרק אקדח בחושך, אבל אידיוט. ודוק: לא (רק) מוגבל רגשית או משהו כזה, אלא אשכרה דביל. מהרגע בו נבחר והתרוצץ בחיפוש אחר אג'נדה ("סוריה קודם", אה לא צריך לרדת מהגולן. נרחיב התנחלויות. נסיגה חד-צדדית, קול דפקתי את הסורים אבל מה עכשיו? אוי הפלסטינים בכל זאת עדיין פה למרות שהתעלמתי. יאללה נלך לקמפ דיויד. כולם אומרים שזה דבילי והכשלון יביא לפיצוץ? למה פרס, קלינטון, ביילין, מוברק, מרידור וכ"ו היו בסיירת ויכולים לפרק אקדח בחושך?"

      וכך זה נמשך. וכאשר היה פיצוץ, לא התשלט על הצבא אלא המטיר אש תופת ובין 5-10 הרוגים ביום – מפגינים ומתפרעים לא מחבלים מתאבדים – עד שהביאנו עד הלום. אה כן, בדרך עוד אמר ברדיו שצריך "לפתוח הצירים בכל מחיר" אבל בגלל שזה לא היתה הנחיה דרך שרשרת הפיקוד אלא רק אמירה בעלמא של ראש ממשלה שכל שוטר שמע ברדיו, ועדת אור הוציאה אותו נקי.

      כן, דביל.

  • דביר

    בלי קשר לכלום, האם עידו לנדו יושב בכלא כיוון שסירב לשרת במילואים בשטחים או לשרת ביום עיון בצריפין? יש הבדל משמעותי ומהותי בין שתי האפשרויות…

    • ההבדל משמעותי אולי, אבל לא מהותי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    קלטו את הסקסיזם.
    כתבה על יערה וינקלר זכה לכותרת "המנוע". כאילו במקרה זה כינוי לאבר מין נשי.

  • אשמח אם תכתוב על התהליך שעבר הבלוג בתכניו ובמטרותיו. כוונתי בעיקר מבלוג שתקף את השמאל באותה המידה כמו את הימין לבלוג שהוא בחוד החנית של השמאל המקוון בישראל. נדמה לי, למשל, שאם הבלוג היה מוקם היום, לא הייתה מכנה אותו "החברים של ג'ורג'", כי ג'ורג' אורוול כבר אינו, בהכרח, מודל הכתיבה (או החשיבה) שאתה שואף אליו.

    ורק להבהיר: אין בדבריי כל כוונה של ביקורת. הבלוג היה ונשאר חלק משמעותי מהמצפן הפוליטי והמוסרי שלי. אבל הייתי שמח מאוד לקרוא את מחשבותיך שלך בנידון: האם אתה מסכים שתהליך כזה התרחש? ואם כן, ממה, לדעתך, הוא נובע ולאן הוא מוביל?

  • אוהד

    מצטרףלקריאה שביום ההולדת של הבלוג תשתף את הקוראים בתהליך שעבר עליו (עליך) מבחינת אופי הכתיבה והתכנים המופיעים כאן.

  • רוזנברג

    הפצצה האירנית והפיל בחדר.

    החשש מפצצה אירנית אינו חדש. הוא היה צריך להוליך את ישראל – לפרק זמן קצרצר של ארבע שנים הוא אף הוליך – לעשות כל מה שניתן כדי להגיע להסכם שלום ב"מעגל הראשון" – קרי עם הפלסטינים, ירדן, סוריה, לבנון (ככל שהיא "קיימת"). לא זו אף זו – ההגיון הזה עדיין תקף. לפני הפצצה שספק אם תועיל בכלל ולאורך זמן בפרט, לפני הכל. העדר הדחיפות – עדיין! – ועוד מצד אותם שמייללים "היטלר אירן" כל העת, מביך. אם זה לא היה על חשבוננו, זה היה מצחיק.

  • ומה אם לא תרצו?

    החברים של יוסי פרסמו פמפלט חדש.
    http://www.imti.org.il/Reports/The_BS_That_is_the_Nakba.pdf

    אתן מוזמנים להתרשם או לא להתרשם

    • אל אלוהים.
      אני מנסה להשוות את הטקסט הזה לפסיכוטיות של תורת המלך וקשה לי להחליט מי מטורף יותר.

      מיין קאמפף נכתב בגרמנית אפולוגטית יותר מן הדבר הזה. אגב כך חשיפת פרצופו האמיתי של סג"ל. איפה ג'וליאנו מר כשצריך אותו איפה.

      • ומה אם לא תרצו?

        תרגיע.
        אם אתה לא רואה את ההבדל בין הסתה ישירה ומיידית לרצח לבין ויכוח היסטורי (דמגוגי ככל שיהיה) על עובדות ועל פרשנויות להן כנראה שהשחר לא מאיר מספיק חזק אצלך ואתה עוד רואה קצת מטושטש.

        • רוזנברג

          כן, כי הכתוב בחלק הראשון אינו הסתה בכלל….
          אתה עושה את עצמך?

    • נירה

      גיבוב של להג שמייגע למצוא בו את הטיעונים, אבל נדמה לי שהם מסתכמים בשניים שהם… איך לומר? בעייתיים משהו.
      1. אישה בת 35 שסבא שלה רצח יהודים לפני 70 שנה אשמה בפשעים שלו, ולכן לא מגיע לה כלום.
      2. מי שברח מרצונו ממדינה והשאיר מאחורי בית ו\או רכוש – לא מגיע לו לחזור אליה לעולם והרכוש שלו שייך עכשיו לאחרים.

      מאוד משכנע.

  • רפי

    מהיכן לקוחה הטענה שברק ניסה לשכנע את שרון לתקוף את הסורים ולרמות הממשלה? תודה.

  • Pingback: אם תחרטטו: על המסמך החדש של "אם תרצו" | החברים של ג'ורג'()

  • דני

    מספר הערות בנוגע לניתוח של איראן וישראל כפי שמתגלם בפוסט הזה:
    1. כשאתה מתאר את הניתוח של עראק ב2003, תזכיר על מה הוא מתבסס: על כך שסדאם שיגר טילים לעבר ישראל ללא התגרות מצידה במלחמת המפרץ הראשונה והכין מראש טילים בעלי חל"כ לשיגור במידה והאמריקאים ינסו לפגוע בדיביזיית משמר הרפובליקה. כלומר – לתחזית הייתה בסיס היסטורי איתן.
    2. אתה מנתח את ישראל בקונספירטיביות רבה בהרבה מאשר אתה מוכן לייחס לכל גורם אחר. האם ברק תומך בתקיפה באיראן? איני יודע. נראה שעיתונאים בכירים שקרובים אליו מדי פעם (אלוף בן, בן כספית) מעריכים שזו עמדתו הבסיסית, אבל רק בתנאי שיהיו לישראל תנאים מקדימים: א. הבטחה שהסורים לא מצטרפים; ב. תמיכה אמריקאית בדיעבד; ג. חימוש מחדש לאחר המלחמה שתפרוץ. זה לא אומר שכל ראיון קטנצ'יק שלו פירושו קונספירציה חשאית לתקוף מחר. פוסטים מהסוג הזה גורמים לבלוג שלך להיראות פחות ישר מבחינה אינטלקטואלית וחבל.
    3. בכל פעם שאתה מדבר על המשמעות של נשק אטומי איראני, אתה נוטה אך ורק להתייחס לשאלה האם הם ישגרו לעברנו פצצה או לא. הסכנה בנשק איראני היא הרבה יותר רחבה ומגוונת:
    א. אבדן מוחלט של משטר הפרוליפרציה במזרח התיכון -> ארגונים כגון חזבאללה שיכולים להשיג "פצצה מלוכלכת".
    ב. מירוץ חימוש מיידי של שאר השחקנים – מצרים, סעודיה ותורכיה למשל. אמנם איני חושב שאי אלו מהמדינות מעוניינות להיכנס לעימות גרעיני ברגע זה, אך הכנסת גרעין למדינה אחת לוודאי תיצור כאוס רב במערכת.
    ג. נכונות איראנית להסתכן וללכת על הסף באופן קונבנציונאלי תוך שיש לה הרתעה גרעינית. למשל, להעניק לחזבאללה מטריית הרתעה גרעינית מפני ישראל בזמן שהארגון חוזר לפעול מהגבול.
    ד. חיזוק משטר האייתולות והיוקרה שלו מבית, ולכן סתימת הגולל על האפשרות של "מהפכה ירוקה".

  • אסף

    לא השתכנעתי מהניתוח. בישראל כבר שנים יש קבוצה של אנשים שמדברת בעד גרעין אירני (להשלים) וקבוצה שמדברת נגד (להפציץ). אני לא אופתע אם ברק ודגן אפילו משתפים פעולה זה עם זה במלחמה הפסיכולוגית הזו. הרי עצם הדיבור על זה בציבור אומר משהו אחד: אנחנו כבר יודעים שמאוחר מדי לעצור את הגרעין האירני.

    אם יפציצו את אירן לפני ספטמבר אני אוכל את הכובע. אבל איכשהו נדמה לי שכל הדיבורים על זה מעידים על דבר אחד ודאי – שלא יפציצו את אירן. ממתי מדברים כל כך הרבה בעיתונים על פעולה צבאית סודית?

    נשאלת השאלה כמובן למה דגן רוצה שיהיה לאירן גרעין. אני יכול רק לנחש, אבל נשאיר את זה למקום אחר.

  • רועי

    *שלושה ערוצי טלוויזיה