דובר צה"ל ומלחמתו בחופש העיתונות
נתחיל במה שהפך להיות מובן מאליו: דובר צה"ל משקר כהרגלו. ביום שלישי השתלטו חמושינו האמיצים על הסירה איירין, שעליה היו כתשעה פעילי שלום בדרכם לרצועת עזה. דובר צה"ל פרסם אז הודעה שההשתלטות בוצעה ללא אלימות.
הוא כנראה סמך על זה שהפעם הוא יספיק להוציא את ההודעה שלו החוצה לפני הפעילים, שנעצרו. היום אנחנו יודעים שבמהלך ההשתלטות, כאשר היה ברור שהפעיל יונתן שפירא לא סיכן אף אחד וכבר היה מוקף על ידי חיילים, מפקד החמושים הפעיל כלפיו שוקר. העדות על כך מגיעה משפירא עצמו, מהקפטן הבריטי של הספינה – שלדבריו, השוקר הוצמד אל ליבו של שפירא, פעולה שעשויה להיות מסכנת חיים – ומהעיתונאי אלי אושרוב, ששהה על הסיפון בשליחות ערוץ עשר. לדברי אושרוב, החמושים היו נסערים מאד מנוכחותו של שפירא – טייס לשעבר שחצה את הקווים – וקודם לאלימות כלפיו מצד מפקד הכוח, קצין בדרגת סרן, הוא אמר לשפירא "אני הולך להכאיב לך מאד, עזוב אותו" (שפירא נאחז בפעיל אחר). הקפטן הבריטי מדווח ששפירא הותקף בשוקר פעמיים נוספות לאחר מכן. על פניו, מדובר בשימוש בשוקר לצרכי עינויים, דבר שעשוי להיות פשע מלחמה. יצוין שמאוחר יותר, ניסו החמושים להפליל את שפירא ושאלו את העצורים האם הם היו עדים לאלימות של שפירא כלפיהם. (אם מישהו יודע את זהותו של הקצין האמור, אשמח לקבל אותה ולהביא לפרסומה. הגיע הזמן להפסיק להעניק לאנשים האלה חסינות.)
אבל זה רק צד מטריד אחד של האירוע. צד מטריד אחר הוא העובדה שהחמושים החרימו את ציוד הצילום של אושרוב ושל הצלם הבריטי האחר שהיה על הסיפון, ונערך חיפוש מדוקדק אחרי "מדיה".. להחרמה הזו לא יכולה להיות שום הצדקה של "בטחון לאומי"; שום סוד של מדינת ישראל לא נחשף מעצם תיעוד הפעולה. לכל היותר היתה נחשפת ערוותה. ערוץ 10 הודיע שהוא מעניק לרשויות כמה ימים להחזיר את הציוד המוחרם, ואחר כך יפנה לערוצים משפטיים בנושא; יש לקוות שהפעם הקפידו בצה"ל שהפיראטים שלהם לא יוכלו לבזוז את הציוד ולמכור אותו, כמו שקרה במשט הטורקי במאי האחרון.
וערוץ 10 עוד טרח להתייחס לנושא החרמת החומר – אחרי הכל, מדובר בכתב פרילאנס שלו; שאר כלי התקשורת פשוט שמרו על שתיקה. חופש העיתונות? הוא נעצר בדובר צה"ל. כל כלי התקשורת יודעים שכניסה למסלול התנגשות עם דובר צה"ל לא תועיל להם בדבר. קודם כל, הוא יתנכל להם, ולשם כך יש לו שלל אמצעים, שהבולט שבהם הוא מניעת גישה למידע ששאר כלי התקשורת יקבלו. שנית, הם חלשים יותר ממנו. כלי תקשורת שייצא להתנגחות ראש בראש בצה"ל, ימצא את עצמו מהר מאד על תקן אויב העם. ערוץ 10 חש את זה על בשרו כמה וכמה פעמים – במלחמת לבנון השניה, שם הביע קול ספקני יחסית, זה בלט במיוחד. "הארץ" חש את זה בפרשת ענת קם. כל כלי תקשורת יודע שאם הוא יתקוף את צה"ל, במיוחד אם יהיה לו סקופ, הוא יתמודד לא רק עם הגייסות המשוריינים של אבי בניהו, אלא גם עם הקולגות. לפני עשור, תא הכתבים הצבאיים יכול היה לצאת בהודעה לעיתונות שאומרת שצה"ל משתמש בו "לצרכי תעמולה והטעיית הציבור"; קשה לראות את זה קורה היום.
יש הרבה מאד דברים שדובר צה"ל רוצה להשתיק, ולעיתים קרובות הוא מצליח. עד היום, למשל, הוא לא הוציא את כל החומר שהוא החרים בפרשת המשט הטורקי, ולא חשף את מלוא הסרטים שצילמו אנשיו-שלו. כשהחזיר לאחרונה צה"ל את המחשבים והמצלמות שנתפסו בעת הפשיטה על המשט – אלה מהם שלא נבזזו, כאמור – הוא מחק את המידע שהיה עליהם, ולא החזיר את כרטיסי הזכרון של המצלמות.
על כן, מאחר והוא מתעקש להסתיר את האמת, אין מנוס אלא לקבל את הדו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם, שקובע שישראל רצחה שישה מן הפעילים על המשט, ביניהם אזרח אמריקני. הוא גם מצא שהחמושים הישראלים עינו חלק מן הפעילים. וזאת למרות שמועצת זכויות האדם של האו"ם היא גוף בעייתי בלשון המעטה, שממקד תשומת לב בלתי סבירה בישראל ומכיל שורה של מדינות דיקטטוריות הרבה יותר ממנה. ההנחה הסבירה מול נסיון טיוח כמו זה של דובר צה"ל צריכה להיות שהוא מסתיר משהו הרבה יותר גרוע ממה שהוא מוכן להודות בו. כאן, כמו במקרים רבים אחרים, מאמצי ה-Hasbara – "תעמולה והטעיית הציבור", בלשון תא הכתבים הצבאיים לפני עשור – משמשים למלחמה פסיכולוגית נגד האזרחים הישראלים. בכך שהעיתונות הישראלית עוברת על כך בשתיקה, היא משתפת פעולה עם המאמץ המלחמתי הזה.
(יוסי גורביץ)
כרגיל, אתה מייחס לצה"ל יותר תחכום ממה שיש לו באמת. אם החומרים שצולמו על המרמרה והאיירין לא שוחררו עד היום הרי זה משום קוצר הראייה ונפח האגו של לובשי המדים, ולא משום עדות מפלילה לרצח, כהגדרתך.
אולי כן ואולי לא, פעם היו זמנים שבהם יכולת לומר בסנטר מובלט ש'אצלנו לא עושים דברים כאלו' היום זה כבר לא כל כך בטוח.
אין שום דבר מתוחכם בהעלמת מצולמים. סביר להניח שדובר צה"ל יודע בדיוק כמוני מה המשמעות של העלמת מידע. אני מתייחס לזה כמו לסירוב הפנטגון לחשוף את התמונות האחרות של אבו גאריב: כנראה שהם יודעים למה.
ממש בלי קשר, פשוט לא מצאתי דרך אחרת להגיש לך קישור לגבי הפיטורים של ריק סנצ'ז מCNN
http://standupwithpetedominick.com/blog/cnns-rick-sanchez-jews-like-bigot-jon-stewart-run-cnn-the-networks/
נראה לי יש לך מה לכתוב על הנושא
אני מסכים עם תומר. זו תאוריה קצת יותר מדי קונספירטיבית.
זה יותר מהכל הטמטום הרגיל של הבהמה הירוקה.
איך אתם יודעים?
אין מנוס אלא לקבל את הדו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם? למה?
אני חושב שדווקא יש מנוס ואין הכרח לקבל את חוות דעתו של גוף שהוא כל כך לא אובייקטיבי, כל כך חד צדדי וכל כך מרוכז רק בישראל (ואת זה אומרים קופי אנאן ובאן קי-מון, לא אני).
הטיעון החוזר ונשנה שלך לפיו אם דובר צה"ל אומר משהו, כנראה שהוא משקר, צריך להיות תקף פי כמה כשזה מגיע למועצת זכויות האדם של האו"ם.
עם כל הביקורת המוצדקת על צה"ל וישראל, יש כמה חברות במועצה שיכולות להעביר לנו שיעורים פרטיים בדיכוי מיעוטים ופגיעה בזכויות אדם.
עניין של לוגיקה, אם השכן שלך שהוא טיפוס פלילי טוען שראה אותך רוצח מישהו בגינה ואתה מצידך שברת את כל מצלמות האבטחה שהיו במקום והוצאת מהם את הצילומים שמוכיחים מה כן עשית בגינה באותו זמן ובנוסף יש לנו
גופה בגינה אז למרות שהשכן הוא טיפוס בעייתי ושונא אותך אישית עדיין ההתנהגות שלך היא זו שחשודה כאן.
גדול!
אני עדיין לא רואה למה הכלל של לא להאמין להאמין לדובר צהל באופן גורף על סמך שקרי העבר לא תקף במקרה של המועצה, באופן גורף. אני מנחש (לא יודע, לא מכיר אותך) שאתה יודע שהמועצה הזאת היא בדיחה עצובה. למה פתאום נראה לך שהם יוציאו דו"ח שכולו רצון להוציא את הצדק לאור?
העובדה ששעון עומד מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום, היא ממש לא סיבה טובה להסתכל בו כשאתה רוצה לדעת מה השעה. לצורך העניין, גם דובר צהל וגם מועצת זכויות האדם של האו"ם הם שעונים עומדים, לדעתי.
אני אסביר לאט: יש את צה"ל הבלתי אמין ואת המועצה הבלתי אמינה. העדויות, המסמכים והצילומים בידיים של צה"ל, בהנחה שדברי המועצה הם שקר והכפשה מי שיכול להוכיח את זה הוא צה"ל והוא איננו עושה זאת.
או שדובר צה"ל מניח שעדיף להישאר ברמת הטובים נגד הרעים בלי להתקדם לכיוון ענייני בעזרת עובדות
משיחה שלי היום עם חייל ביחידת ההסרטה של צה"ל שראה 90 אחוז מהחומרים, הוא טוען שהסיבה העיקרית שצה"ל לא משחרר חומרים היא בגלל תמונות ווידאו נוספים של לוחמי השייטת המוכים – תמונות שייפגעו באגו של חיילי צה"ל, לטענתו אין שם הוכחות לרצח אבל בהחלט ייתכן שחומרים כאלו הועלמו גם ממנו.
כלומר, בואו נפליל את עצמנו, אבל שכולם יחשבו שלנו יש יותר גדול…
אם זו הרמה של דרגי הפיקוד הגבוה בצה"ל, שלא לדבר על ממשלת ישראל, כדאי להתחיל לדאוג.
מני לפי הבחור החייל אז הדרג הזוטר ביחידה מאוד מתוסכל כי לאנותנים להם לעבוד וביום המשט מישהו הגיע ב- 10 בבוקר זרק להם את כל החומרים הם היו מוכנים כבר ב- 11 בבוקר עם החומר והפיקוד שרעד לו הפופיק שיחרר את החומר רק ב 7 בערב…
גם לפי החיילים המורעלים של יחידת ההסרטה יש מה לדאוג…
אגב הוא גם הלשין לי שצה"ל משחרר סירטונים בשמות משתמש אחרים שלא קשורים לצה"ל ליוטיב כי הוא מבין שיש בעיה עם האמינות של דו"צ ושאנשים יצפו בזה אחרת אם זה לא שוחרר ע"י דו"צ
יש יותר מדי דוגמאות מהעבר של חכמוליות יתרה של דובר צה"ל וסביבתו. חכמולוגיות: "אני מאד חכם וכול האחרים מאד טיפשים". מה שמאד חורה לי -אני גם חושב שהחליטו להפחיד את הישראלים שמעיזים לבצע פעולות מחאה-ששוב צה"ל משחק באש. באחת הפעמים יצלמו את החיילים כפי שצילמו את עומרי בורברג. אז תצא הודעה שהדבר הוא בניגוד לרוח צה"ל…
שכחת את רוני דניאל
גורביץ, למה גם אתה משקר? הראיון עם אושרוב מעלה שהקצין הזהיר את שפירא פעמיים ושלוש שאם לא יעזוב פעיל אחר הוא יכאיב לו. אין שום סיבה לחשוב שהיו מפעילים את הטייזר אם הוא היה עוזב ומתיישב בשקט. פעולת ההכאבה הייתה במפורש על מנת לנתק אותו מהפעיל השני כדי לעצור אותו. מה היה עדיף, שירביצו לו עם אלה כדי שישחרר? שיתיזו לו פלפל בפרצוף? שפירא בחר במכוון במסלול שבו היה לו ברור שיופעל כנגדו כח פיזי, העיקר שיוכל לצעוק בעיתונים שנהגו כלפיו באלימות. לא עינויים ולא בטיח, השתלטות שגרתית על אדם שמתפרע, ועוד על סיפון קטנטן של סירונת בים גלי מאוד.
הוספת כאן איזה "אם" מיותר…
אולי פשוט שידברו איתו…
חבר אזרח על דיבור פשוט – תקשורת…לא שמעת?
אולי יש דברים שאפשר לפתור בלי אלימות ופקודות
קודם כל, דיברו איתו. דיברו איתו לפני שהוא הפליג בכלל. דיברו איתו בקשר תוך כדי ההפלגה. דיברו איתו כבר אחרי שעלו על הסירה ולפני שהפעילו עליו טייזר, הזהירו שלוש(!) פעמים. מה גורם לך לחשוב שדווקא הפעם הוא היה מקשיב אם היו מדברים איתו עוד כמה דקות? אני לא חושב שלמישהו שם לא הייתה ברורה הסיטואציה. מעבר לכך, אתה לא מבין את הדינמיקה של התנגדות "לא אלימה". זה דבר שמגיע אחרי הדיבורים. מאותה סיבה הספינה הפליגה בכלל לעזה, ומאותה סיבה היא גם לא עצרה כשקראו לה בקשר. צורת הפעולה היא שמפעילים אלימות פסיבית כדי להבהיר שיהיה צורך להפעיל כח על הפעילים כדי שיפסיקו להפריע למה שזה לא יהיה (כריתת עץ, מעבר מכוניות בכביש, וכו'). במקרים מסויימים הטקטיקה אכן עובדת, ויש יערות שניצלו בזכות התנגדות שכזאת. החבר'ה בסירה הפליגו מתוך כוונה להמשיך בדרך עד שיעצרו בעדם **פיזית**. סבבה. אבל מה היה לשפירא להרוויח אחרי שכבר השתלטו על הסירה? כלום, חוץ מהעובדה שהוא יכול לצעוק עכשיו שהופעלה כלפיו אלימות. אחרת, מי היה בכלל יודע על ההפלגונת הזאת? אסור לשכוח שיש לו גם תורמים ותומכים שמצפים לליטרת הבשר שלהם. אם אין דם, אין סיפור ואין עניין.
אני מלא הערכה לאנשים שמוכנים לשלם מחיר למען האידאולוגיה שלהם, אפילו אם אני לא מסכים איתם. אבל כשאנשים שהולכים בכוונה עם הראש בקיר כדי לומר שהקיר הרביץ להם, יש לי רק בוז.
אה, להזהיר זה 'לדבר'
טוב, החכמתי.
תודה חבר אזרח
איפה השקר? האזהרה, שלדעתי גם היא חלק מהעינוי, מצוינת במפורש בפוסט. אתה מתעלם מהעדות שאומרת ששפירא ספג שלוש מכות שוקר, לא אחת.
שאלה עקרונית, מה מידת האלימות שמותר להפעיל על אדם שמתנגד בצורה פסיבית.
ממה שראינו בעמונה בהחלט מכים גם פעילי ימין שלא נאבקים אלא אוחזים ידיים.
האם זה תקין או לא? איך משטרות אחרות בעולם פותרות בעיות כאלו? אני באמת לא יודע. יחסית למקרים של הכאת צלמי עיתונות שעומדים מהצד ומצלמים בהפגנות אני חושב שזה כסף קטן.
ת'כלס, לא קשה במיוחד להתמודד עם דברים כאלה בלי שוקרים ובלי אלות. אבל זה דורש הכשרה שאף אחד, למיטב ידיעתי, בכוחות הביטחון לא מקבל.
בעצם, "מצדה" יודעים לעשות דברים כאלה, או לפחות יודעים הרבה יותר מכל השאר.
לא האזהרה היא השקר.
הסתרת את הקונטקסט. היה כאן ניסיון לאזוק אותו ולהעביר אותו לסירה של השייטת.
"… הלוחמים התייחסו בתקיפות ליונתן ואיתמר שפירא, כדי לנטרלם ולהפרידם מיתר הפעילים. "היה ברור שיש שם משהו מאוד אמוציונלי", הוא אומר, "הם גם היחידים שהיו במצב פיזי להתנגד. היו כמה שניות שלא ראיתי, אבל כשהצצתי החוצה ראיתי את איתמר מוטח על גבי הסיפון. הוא נאזק ונגרר אל הסירה של השייטת, והושב שם. ראיתי את יונתן נאחז ברמי, האב השכול, ומחבק אותו ואומר משהו בסגנון, 'אני לא זז מכאן!'. קצין בדרגת סרן הוציא שוקר חשמלי ואמר לו, 'אני הולך להכאיב לך, תעזוב אותו!'. הוא אמר, 'לא, אני לא עוזב אותו'. אחרי שתיים-שלוש אזהרות הקצין התקרב אליו וחישמל אותו מתחת לכתף."
פשוט חתכת את החישמול מן הקונטקס והצגת אותו במנותק מההקשר.
בגרסה שלך אין קצין שמזהיר שתיים-שלוש פעמים לפני הפעלת הכוח. בגרסה שלך אין את ההסבר שיש פה ניסיון להעביר אותו לסירה של השייטת.
יש רק ביריון במדים עם איום של ערסים. ביצעת מניפולציה של התרחיש כדי שיתאים לתמונה שאתה רוצה להציג.
לא נורא, גם הימין עושה אותו דבר.
הציטוט הוא מהעדות של העיתונאי אלי אושרוב
http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/300910_Interview_with_israeli_journalist_on_the_Irene.aspx
אני לא חושב שההסבר רלוונטי למה שכתבתי. וכן, מדובר בבריון במדים עם איום של ערסים.
לא רלוונטי?!
אז תסביר לי. איך לדעתך אמור הקצין לפנות אדם מסירה אחת לשניה כאשר אותה אדם מסרב ומתנגד בכוח לפינוי?
צא מתוך הנחה שהוא קיבל פקודה לפנות אותו.
אולי יהיה יותר הומני לשלוח 4 לוחמי שייטת שיאחזו בכל אברי גופו "שיקלפו" אותו תוך השארת סימנים כחולים פוטוגנים ביותר ואולי גם איזו יד שבורה?
אולי אתה מציע איזה רופא הומני שיבוא ויזריק לו בעורף חומר מטשטש?
או אולי כפי שהציע בים בתגובה מעלי:
"אולי פשוט שידברו איתו…"
פשוט לדבר. זה עובד יופי בסרטים של וולט דיסני. זה בטח יעבוד גם בסירה קטנה בלב ים.
ההסבר הזה הוא ההבדל בין הפעלת כוח לשם סיפוקם של יצרים סאדיסטיים (לראייתך) ובין הפעלת כוח לשם ביצוע פעולה נדרשת (המציאות).
אני לא יודע מה איתך, אבל הקריאה הראשונית שלי בטקסט של יוסי העלתה שהקצין אמר לו "אני הולך להכאיב לך" לא כאיום, אלא כמין הודעה (אני הולך להכאיב לך בכל מקרה, אסטה לה ויסטה בייבי). בקריאה שניה אני רואה שאפשר לפרש אחרת.
זה שנורו יריות לפני הנחיתה על סיפון המרמרה שני הצדדים מסכימים – רק שבצה"ל טוענים שמדובר בכדורים מרובה צבע ולא בתחמושת חיה.
אני בהחלט מבין שהפעילים מאמינים שנורתה עליהם אש חיה, אבל אם אכן נורתה עליהם אש חיה מהאוויר אז היו לכך עדויות פורנזיות למכביר בגוף הספינה – קליעים התקועים בזוית מסויימת המעידה על הירי מגבוה.
מארח ועדויות כאלה לא נמצאו והובלטו, ומאחר ובנוסף ההתנהגות של הפעילים שכן ראינו בוידאו לא מעידה על התנהגות אנושית סבירה אחרי שנורתה עליך אש חיה ודם חבריך הטבוחים והמתבוססים בדמם ניתז עליך מימין ומשמאל, אני מאמין שלא נורתה אש חיה לפני הנחיתה.
(ההתנהגות הסבירה לאזרח פעיל שלום היא נוס על נפשך כל עוד רוחך בך אם לא היה ברור)
דובר צה"ל מסתיר משהו – זה בטוח, וההתנהגות שלו מעידה על כך, אבל אני לא חושב שהמשהו שמסתירים קרה לפני ההשתלטות, בזמן שעוד פעלו פחות או יותר על פי איזושהיא תוכנית.
הרבה יותר סביר בעיני שמה שלא יהיה שמסתירים קרה אחר כך כשהלוחמים כבר היו במצב מצוקה ונהגו כנראה שלא לפי מידת טוהר הנשק המצופה מהם.
אני חושב שדובר צה"ל אכן מסתיר משהו.
הוא מסתיר השתלשלות ארועים אומללה שאני לא בטוח אם יש דרך למנוע אותה.
דווח בתקשרות שמהרגע שהלוחמים יצרו מגע עם המרמרה ועד לסיום האירוע חלפו 40 דקות. 40 דקות זה המון זמן בארועים מהסוג הזה. פרק הזמן הארוך הזה בצרוף של כל האינפורמציה והתמונות מציגים תמונה מאוד אומללה בשביל ישראל.
חיילים הוכו קשות. לפחות אחד מהם נטרל מנשקו וממכשיר הקשר שלו ונגרר למטה לסיפונים התחתונים. הוא כנראה היה שם לפחות 20 דקות עם לא יותר. 20 דקות. מספיק זמן לרצוח אותו 20 פעם. (זוכרים את התמונות? בטן חשופה וסכין שלופה באותו פריים?) אבל אף החייל שנגרר למטה לא נרצח. להפך. הוא אפילו קיבל טיפול רפואי.
אבל הבעיה היא מה קרה בחוץ. בחוץ שאר לוחמי השייטת ומפקדיהם כנראה הבינו שחייל אחד נעלם להם. מבחינתם הוא נחטף ואולי אפילו נרצח. זה הרגע שהפניקה השתלטה עליהם. אבל לא רק הפניקה אלא גם ההכשרה שלהם. הם שלפו אקדחים ופשוט ירו על כל מי שנראה כאילו שהוא עומד בפניהם כדי לחלץ את החבר שלם. מבחינתם זה נהפך מטיול שנתי למשימה קרבית עם נפגעים וחילוץ תחת אש. ובצדק. די קשה להאשים אותם על התגובה הזו. לא היתה להם כל דרך לדעת שלא ניסו להרוג את החבר הנעדר שלהם. הם פעלו כפי שהוכשרו לפעול כדי לחלץ.
זו תמונה מחורבנת שרוב האנשים וגם התקשורת לא יצליחו לעכל. לוחמי שייטת מיומנים מסתערים באקדחים רועמים על אזרחים ופעילי שלום.
מטרתן של פעולות כגון המשטים לעזה היא לחולל פרובוקציה – להביא למצב שלצד השני (במקרה זה צה"ל) אין ברירה אלא לנקוט באלימות ואז לזעוק את זעקת הקוזק הנגזל. הטרוריסטים במרמרה (סליחה – פעילי שלום…) ירו בחיילי צה"ל והיכו אותם באלות ומאז הם בוכים עד היום שהחיילים בחוצפתם ירו בחזרה. באשר למשט האחרון – אם נצא מנקודת מוצא שכל עדות היא של בעל עניין ולכן מוטה – נשאר לנו רק להפעיל את השכל הישר. היות ושפירא בא כדי ליצור פרובוקציה והיות והוא עושה רושם של אדם רציני ושיטתי, יש להניח שהוא אכן עשה הכל כדי להשיג את מטרתו. מהבלוג הזה וחלק מהתגובות נראה שהוא הצליח – תמיד יהיו אידיוטים מועילים שיבלעו את הסחורה הזאת.
מדוע "אין מנוס" מלאמץ דוח חד-צדדי ופוליטי בעליל? מגוחך.
תחקירים של הבי.בי.סי ושל עיתונאי טורקי, שכתב ספר על הפרשה, קרובים הרבה יותר לגרסה הישראלית מאשר לגרסת הטורקים, ידידי חמאס.
הנה כתבת הבי.בי.סי, לא בדיוק אתר פרו-ישראלי במיוחד:
http://www.bbc.co.uk/programmes/b00thr24
נחש מי מארגן הפגנה נגד הסרט של ה-BBC.
http://www.jpost.com/International/Article.aspx?id=185381
נראה שמדובר בטוב שבעולמות האפשריים, מין וין וין סיטיואיישן (מצב של שני מנצחים ? משש"מ ?). האלימות בפירוש יכולה להיות מתוארת כ"לא אלימות" בכל מקום שבו עוסקים בהסדרה של התפרעויות של אזרחים. מאידך, המעט שכן קרה, או האיום בכך שמשהו יקרה, הוא ללא ספק איזכור של אלימות קשה שיכולה לפרוץ. בכך, הקמפיין האנטי ציוני יכול לבכות על אלימות תוך שימוש באותו מאורע עצמו שניתן להציגו כלא אלים. מעולה.
כמובן, כדאי לזכור שהטכנולוגיה המשוכללת יותר עומדת לצד האנטי ציונים. אם כל מה שהיה מתרחש הוא שיונתן ואחיו היו אוזקים את עצמם במו ידיהם ועולים לסיפון הסירות שלכדו אותם, גם אז אפשר היה לטעון לאלימות, או לאיום באלימות, שבלעדיהם לא היתה כניעה שלווה כל כך.
כלומר (סוף האקספוזיציה הארוכה): אם שפירא השתולל והתמודד באלימות מצידו עם המשתלטים, הרי שהוא לא נבהל במיוחד מהם – ומכאן שמה שהתרחש על המאווי מרמרה לא מפחיד אותו, אולי כי זה לא דבר מפחיד. מאידך, אם שפירא נכנע בלי להרים אצבע, הרי שלפחות ההשתלטות הנוכחית עברה חלק. יוצא שיש איזה קשר בין תיאורי ההשתלטות הקודמת ותיאורי ההשתלטות הזו. לפחות בראש של שפירא.
כבר ה3 לאוקטובר. יש לך עד חצות לצאת החוצה עם הידיים למעלה ו300 מילים.
בוצע.
וכמובן נאמנות למדינה כדבר העומד בפני עצמו רעה אף יותר מנאמנות למפלגה.היגיע הזמן לדרוש נאמנות של המדינה אל אזרחיה.