היום מגישה ההגנה את תצהיריה במשפט תביעת הדיבה שהגישה "אם תרצו" נגד שורה של פעילי שמאל, שהקימו בשעתו את קבוצת הפייסבוק "אם תרצו – תנועה פאשיסטית." רונן שובל, השרלטן הפוליטי שאיים בשעתו בתביעת דיבה על וויקיפדיה העברית אם תעז לכתוב שמדובר בתנועת ימין, מיהר לשלוח לרועי ילין את מכתב האיום הבא:

שלום רוי [שגיאה במקור – יצ"ג]

מעיון בדף הפייסבוק "אם תרצו – תנועה פאשיסטית", עולה כי אתה יצרת אותו.

תנועת "אם תרצו" איננה תנועה פאשיסטית, ולא תסבול הוצאת דיבה אודותיה.

ברצוני להודיעך כי באם לא תמחק את קבוצת הפייסבוק הזו, תוך 72 שעות, בכוונתו לפנות ביום ראשון הקרוב למשרד עו"ד ולתבוע אותך אישית על הוצאת דיבה ולשון הרע.

למען הבהרה: העברת עמוד הפייסבוק "אם תרצו – תנועה פאשיסטית" לידי אדם אחר, לא תשנה את אחריותך האישית לעניין זה.

אבקשך לשקול את העניין בכובד ראש, בטרם נאלץ לפנות להליכים משפטיים,

בברכה,

רונן שובל – יו"ר אם תרצו

ילין לא התקפל, והתוצאה היא המשפט. "אם תרצו" תובעת 2.6 מיליוני שקלים מקבוצת האדמיניסטרטורים של קבוצת הפייסבוק ההיא – רועי ילין, יובל ילין, עידן רינג, דוד רמז, נעם לבנה, טל ניב וארי רמז; כאן המקום לציין שאני מכיר את חלקם אישית – בטענה שהוציאו לה שם רע.

הבריונות הזו היא חלק משיטת הפעולה שכבר הורגלנו בה מצד "אם תרצו." מופיעה כאן הצביעות הימנית הקבועה: מצד אחד יללה על סתימת פיות, מצד שני סתימת פיות. מאלפת תגובתו של עוכר הדין של "אם תרצו", נדב העצני: "מדובר בניסיון של קבוצת אנשי שמאל קיצוני לחסל ציבורית את 'אם תרצו', שהיא תנועה ציונית ודמוקרטית, ברוח משנתו של זאב בנימין הרצל. הניסיון להוציא את 'אם תרצו' אל מחוץ לגדר, תוך שימוש בלשון הרע, הינו בלתי חוקי ולכן פנינו לבית המשפט."

אתם הבנתם את זה? לא תביעת דיבה של 2.6 מיליונים היא "נסיון להוציא אל מחוץ לגדר", אלא עצם ציון העובדה ש"אם תרצו" היא ארגון פאשיסטי. "אם תרצו", שנתמכת בכספי הימין האמריקאי – בהתחשב בכך שלא היתה לה בעיה לקבל כספים מג'ון הייגי, אפשר לומר שהיא נתמכת בכספי הימין הפשיסטי האמריקאי – מעתיקה אלינו את שיטת סתימת הפיות המקובלת שם: תביעת SLAPP, כלומר תביעת דיבה שמיועדת להפחדה ולסתימת פיות.

כדי שהטקטיקה הזו תצליח, הצד השני צריך להיות מפוחד, ורצוי שתהיה מערכת משפט כושלת. מערכת המשפט הישראלית עונה על הקריטריון: הדיונים בה אורכים שנים, וכפי שיודע כל מי שנאלץ לשכור עורכי דין בסכומים גבוהים, גם אם אתה מנצח, ההוצאות שפוסק בית המשפט הן מגוחכות ביחס לסכום שהוצאת. אם אולצת להגיע לבית המשפט, כבר הפסדת – גם אם ניצחת. כמה נוח לעמותות שיש להן גב של תורמים נסתרים מעבר לים, כמה רע לסתם פעילים פוליטיים שמעיזים לומר אמיתות לא נוחות.

האם "אם תרצו" היא תנועה פאשיסטית? לדעתי כן. גם המומחה העולמי לפאשיזם, זאב שטרנהל, סבור שהיא מזכירה תנועה פאשיסטית. לשם שעשוע, מומלץ לבחון את התופעה באמצעות מסמך "14 הנקודות של הפאשיזם" הידוע. הוא מודד משטרים, לא תנועות, אבל חלק ניכר מהנקודות רלוונטי.

ויש משהו מטריד יותר. תומר פרסיקו, שכבר חטף פעם תביעת SLAPP מנביא השקר שטוען שהוא הבודהה מאוריון, הגיש גם הוא תצהיר לבית המשפט מטעם ההגנה. פרסיקו שוחח לפני כמה חודשים עם רונן שובל, שיחה שהוקלטה – כחלק מראיון משולש ל"מקור ראשון" – והוא ציין את המקורות הרומנטיים-גרמניים של חשיבתו של שובל, וזה האחרון הפתיע אותו בכך שמיהר להסכים. שובל אמר שבתזה שלו "התעסקתי הרבה בפיכטה ובשלינג ובהרדר ובג'ורג' סורל." זה האחרון (ז'ורז', קוראים לו בדרך כלל) נחשב לאחד מאבות הפאשיזם האיטלקי, והיתה לו משיכה לאלימות פוליטית: הוא שיבח את אקסיון פרנסז, התנועה הלאומנית שהובילה להקמת הפאשיזם הצרפתי, ואת מוסליני – כמו גם את לנין. סורל היה אנטישמי שבין השאר הפיץ את עלילות הדם. איך לומר, לא בדיוק מישהו שהיית מצפה מאבי תנועת התחיה הניאו-ציונית להתלהב ממנו. פרסיקו מציין שהוא נדהם מכך. (במאמר מוסגר, שווה לקרוא שוב את הפוסט של פרסיקו על "מוסר יהודי" ומקורותיו; הוא מתעמת עם שובל ומנסה לומר לו מה מקורותיו של ה"מוסר היהודי" שלו; שובל מתחמק.)

שובל טען שפרסיקו, בביקורת על ספרו, לא עשה עמו צדק משום שכאשר הוא מביא את הרעיונות של הרדר ופיכטה על האורגניות של "העם", מדובר במטאפורה. לטענת שובל, הוא לא הציג זאת כך בספר תכלית הספר היא "להציג בצורה פשטנית – ואני אומר את זה – בצורה פשטנית רעיונות שהם מאד עמוקים… להנהיר להמון… את המשמעות של מה אומרת היום המילה 'ציונות'." פרסיקו טען שפשטנות כזו מסוכנת ושהיא מאפיינת גם את פעולתה של "אם תרצו"; שובל השיב ש"זה עניין של אסטרטגיות שיווק."

כלומר, בשם "אסטרטגיות שיווק", רונן שובל מזריק לעם הישראלי תפיסות פוליקיסטיות, שבמקורן – אותו לדבריו הוא מכיר היטב – הסבו נזק בל יתואר הן לעמים שאליהם הן הוזרקו, הן למיעוטים החיים בקרבם, הן לעמים שסביבם. רונן שובל הוא שרלטן פוליטי, שיודע היטב מה המקורות שמהם הוא יונק, יודע היטב מה המטרות שלו, אבל לא מוכן שישימו עליהן את התווית הנכונה – פאשיזם פולקיסטי – בגלל "אסטרטגיות שיווק." את כל זה הוא והתנועה שלו עושים תוך שהם מקבלים סכומי כסף גדולים מחו"ל, אותם הם משתדלים להסוות ככל שמאפשר להם החוק. וכשמישהו מצביע על מה שהם עושים, כלומר קורא להם תנועה פאשיסטית, הם תובעים אותו ב-2.6 מיליונים. זה עובד: פרסיקו, שכבר נכווה כאמור בתביעת SLAPP (הוא ניצח, מהר יחסית, וזה עדיין היה סיוט), החליט לא לפרסם את השיחה שהקליט עם שובל, רק כדי לא להסתכן בעוד תביעה. עכשיו השיחה הזו היא חלק מתצהיר שהוגש לבית משפט, וככזו מוגנת.

אז אם אתם חושבים שצריך לעמוד לצד קבוצה קטנה של פעילים צעירים שנלחמת על חופש הביטוי בישראל ועל היכולת לומר אמת גם מול קבוצות פאשיסטיות עם הרבה כסף שמקורו לא ידוע, אם אתם חושבים שגם אנשים שאבא שלהם לא מולטי-מיליונר צריכים להיות מסוגלים להגן על עצמם משפטית, הכנסו לאתר הזה ותרמו להגנתם. אני כבר תרמתי. מידע נוסף על המשפט אפשר למצוא כאן.

ועוד דבר אחד: תת אלוף אהרן חליווה, בעוונותינו מפקד עוצבת מילואים, שכח כנראה אצל מי הוא עובד. מילואימניקים נדהמו לשמוע אותו מאשים אותם בכך שאין לו טילים לירות באימונים – משום שלדבריו בעקבות הפגנות הצדק החברתי קוצץ תקציב הבטחון. דובר צה"ל נמנע מלהכחיש. חליווה עצמו נראה בשבוע שעבר במסעדה תל אביבית שמחיר ארוחה ממוצעת בה הוא כ-300 ₪. אם תהיתם לאיפה הלך הכסף של הטילים, הוא הלך למשכורות של אוכלי חינם שיורקים לבאר ממנה הם שותים נוסח תא"ל (במהרה בימינו במיל') חילווה.

הערה מנהלתית: רוב מוחלט של המגיבים מגלים שכל ישר ומתנגדים לתגובות באמצעות פייסבוק, אבל מצד שני תומכים בפגישה בפאב. נעדכן כשנחליט על מקום וזמן.

(יוסי גורביץ)

רונן שובל, השרלטן הפוליטי המוביל בישראל – האיש שהיה ברשימת "הבית היהודי" לכנסת, השתתף בהתפרעות בעמונה, היה ראש "תא כתום", שמתנגד לפינוי מאחזים בלתי חוקיים אבל מאיים בתביעה על מי שיעז לומר שהתנועה שלו היא תנועת ימין – כתב עוד מאמר ב"הארץ" השבוע. הוא קונן ארוכות על כך שכסף זר משפיע על הפוליטיקה בישראל, ומממן עמותות שמאל.

וואלה. צריך הרבה מאד חוצפה כדי להעלות טענה כזו כשחלק ניכר מהכסף שלך עצמך הגיע מחו"ל. דיווחנו בעבר על התרומות הגדולות שהעלה הכומר חובב היטלר ג'ון הייגי ל"אם תרצו" – במצטבר, יותר מ-700 אלף ₪ ב-2008 ו-2009 – דרך הצינור של הסוכנות היהודית. דיווחנו גם על התרומות של ה-Central Fund for Israel, ארגון יהודי- אמריקאי שמממן בין השאר גם את "חננו", העמותה שמסייעת לחשודים בטרור יהודי.

אבל יש עוד שאלות. "אם תרצו" התחילה את דרכה בדרישה שעמותות השמאל הישראלי יחשפו את מקורות המימון שלהן – דרישה מופרכת וחסרת טעם משום שמקורות המימון הללו מעולם לא הוסתרו. אבל מקורות המימון של "אם תרצו" עדיין נסתרים ברובם. הנה רשימת התורמים שהכניסו ל"אם תרצו" יותר מ-20,000 ₪ בשנת 2010:

בדיקה מהירה מעלה שהסך עומד על 366,980 ₪, שזה נחמד. דא עקא, "אם תרצו" דיווחה בדו"ח המילולי שלה (זהירות, מסמך; עמ' 5) שהיא קיבלה סך תרומות של 1,660,906 ₪ בשנת 2010. כלומר, רוב מוחלט של התרומות שלה – 1,293,926 ₪ – מגיע ממקורות שאינם ידועים לציבור. זה קורה דווקא בשנה שבה סך התרומות של "אם תרצו" קופץ פי ארבעה. בהנחה שכל התרומות של "אם תרצו" שאינן מעל 20,000 עומדות על 19,999 ₪ כל אחת – הסך החוקי שאינו חייב בדיווח זהות התורם – אז יש קצת יותר מ-64 כאלה. שזה נשמע לא סביר כל כך, במיוחד כשההכנסות של "אם תרצו" עולות פתאום ב-400%. מיהם 64 התורמים הגדולים האלה? האם הם אזרחים ישראלים? אזרחים זרים?

מי משלם לאנשים של רונן שובל? שאלה מצוינת, במיוחד כשמסתבר שהדו"חות של "אם תרצו" סותרים את עצמם בשאלת התשלום. בדו"ח שצוין לעיל, אומרת "אם תרצו" שהיא הוציאה על "משכורות ונלוות" 249,765 ₪; אבל בדיקה של דו"ח חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה ("אם תרצו" מעסיקה 12 עובדים) מגלה (זהירות, מסמך) שחמישתם קיבלו 282,644 ₪. מעניין.

שניה, לא גמרנו. בעמוד הראשון של הדו"ח המילולי שלה ל-2010, טוענת "אם תרצו" שהיא הוציאה 1,609,207 ₪ (כלומר, כמעט את כל התרומות שלה) על "אירועים, פעילות ופרסום להסברה ציונית". בעמוד השני של הדו"ח, מצד שני, היא כותבת שהיא הוציאה 783,336 ₪ על "קניית מדיה ופרסום אינטראקטיבי לקמפיינים חינוכיים". הסכום הזה הוצא על "שירותים שניתנו לעמותה בשנת הדין וחשבון והיוו חלק מרכזי בפעילותה", ללא ציון שמו של נותן השירות. שני הסכומים יחדיו גדולים הרבה יותר מהכסף שיש ל”אם תרצו”, כך שמותר לחשוד שמה ש”אם תרצו” מכנה “חינוך” בעמוד השני שלה הוא בעצם “הסברה ציונית” בעמוד הראשון.

עכשיו, אם מישהו ראה את "אם תרצו" מפרסמת "קמפיין חינוכי", אני אשמח לראות הפניה לכך. אני לא ראיתי כזה. נזכיר שהתיאור הזה של "אם תרצו" את עצמה – כעוסקת ב"חינוך" – הוא מה שאיפשר לה לגרד יותר מ-700,000 ₪ מג'ון "היטלר עשה את רצון האל" הייגי, ושהוא הפסיק את תרומותיו לה כשהסתבר באיזו סוג של "חינוך" היא עוסקת. דוברו של הייגי האשים את "אם תרצו" בכך שהיא "הוליכה אותו שולל" לגבי הפעילות שלהם; על כן מן הראוי להעלות את השאלה האם "אם תרצו" לא מוליכה שולל גם את הרשויות בישראל, כשהיא טוענת שהיא עוסקת ב”חינוך”.

לפני שבוע, איחל הדובר של "אם תרצו" לכתב "ידיעות" שחר גינוסר "הצלחה בנבירה בגנזך רשם העמותות." כפי שאתם רואים, יש במה לנבור. הגיע הזמן לשאול את "אם תרצו" כמה שאלות. כתובת המייל של רונן שובל היא [email protected], ומספר הטלפון שלו הוא 0544438204. כתובת המייל של דובר התנועה, עמית ברק, היא [email protected], ומספר הטלפון שלו הוא 0546650136 (המידע נלקח ישירות מאתר "אם תרצו", שם הוא זמין פומבית). דף הפייסבוק של "אם תרצו" נמצא כאן, ואני משוכנע שפעילי התנועה ישמחו לענות על השאלות שלכם, למרות שחלקם עשויים להיות מופתעים מהנתונים. מספר הטלפון של רשם העמותות, שוודאי ישמח לשמוע את המידע הזה, הוא 1-700-70-60-44, אבל יהיה פשוט יותר לשלוח לו את החומר במייל, לכתובת [email protected]. בהצלחה.

ועוד דבר אחד: ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", מראיין נחום ברנע את שמוליק ריפמן, ראש המועצה המקומית שבה יוקם מתקן הכליאה לפליטים. ריפמן מתנגד למתקן, וזאת משום שיש לו פתרון אחר: "צריך למכור אותם חזרה לאפריקה." למכור. כך.

(יוסי גורביץ)

ביום חמישי האחרון, האשימה אותי תנועת "אם תרצו" בהסתה. נאמתי בהפגנה מאולתרת שנערכה מול הקריה במוצאי שבת הקודמת, ובין השאר אמרתי שם ש"ואם רוב האוכלוסייה בישראל לא רוצה לשמוע עכשיו, כשאנחנו אומרים לה את זה בצורה מנומסת, היא תשמע עוד מעט, שזה יאמר לא בנימוס אלא בסנקציות, חרמות…" בהפגנה נשמעו קריאות נוסח "שום דבר לא יעזור, צה"ל הוא ארגון טרור."

שתי הערות, לפני שנגיע לנושא האמיתי: קודם כל, כן – שום דבר לא יעזור, צה"ל הוא ארגון טרור. כתבתי על כך בהרחבה ולא אכנס לזה עכשיו. שנית, איך בדיוק הערות כאלה הן "הסתה"? הסתה כנגד מי? כנגד מה? חשבתי שלאבא של רונן שובל יש מספיק כסף כדי לקנות לו מילון.

אז למה, בעצם, רונן שובל ותנועת-הדמה שלו יצאו בפרסום הזה? כדי להסיח את הדעת, כמובן. זו הרי מהותה של "אם תרצו": להסיח את דעתם של הישראלים מהבעיות האמיתיות שלהם ולעורר אותם כנגד אויב פנימי מדומיין. אין לך איך לגמור את החודש? אין לך ולא תהיה לך פנסיה? תנועת ההתנחלות מארגנת לך מלחמה תמידית שבחסותה בנימין נתניהו יוכל למכור את המדינה לטייקונים? עזוב אותך, זה לא חשוב – יש פוסט ציונים! כאלה שלא מאמינים בספר הראשון של הרצל! (את הספר השני, "אלטנוילד", "אם תרצו" לא ממליצה לקרוא, אולי משום שהיא מזהה את עצמה בדמותו של הנבל, הרב געייר.)

והשבוע היו ל"אם תרצו" שלוש סיבות טובות לנסות להסיח את דעתם של הישראלים. הראשונה, כמובן, היתה הפוגרום שביצעו מתנחלים בבסיס צה"ל. צריך להדגיש: כשאומרים לכם שמדובר ב"קומץ", מרמים אתכם. הפעולה הזו התבצעה בשלושה מוקדים, בו זמנית, והפעילה כ-350 איש – סד"כ של גדוד. הפורעים הגיעו לנקודות המוצא שלהם באמצעות אוטובוסים שמישהו שכר, כלומר היה כאן ארגון וכסף. כל זה מעיק מאד על תנועה של מתנחלים שמתחפשים לסתם ישראלים, וצריך איכשהו להסיח את הדעת מכך. התגובה של "אם תרצו" לאירוע עצמו מאלפת: היא מאשימה את הפורעים בכך ש"הם אימצו את דרכי הפעולה של מחבלים ערבים ושל פעילי שמאל קיצוני." אני לא מכיר שום מקרה שבו פעילי שמאל, או טרוריסטים פלסטינים, נכנסו מעדנות לבסיס של צה"ל, בלי שהש"ג ניסה לעצור אותם, תקפו קצינים בכירים, השליכו בקבוקי תבערה, גרמו נזק לציוד, ואז הסתלקו משם מבלי שאיש מהם נעצר, שלא לדבר על נורה. אני מוכן לאבד אצבע אם רונן שובל יוכל להצביע על אירוע כזה. מה שהיה אמור להיות גינוי לפעולות הפוגרומצ'יקים ש"אם תרצו" מזדהה איתם דרך קבע (שובל, נזכיר, השתתף בהתנגדות לפינוי מאחז עמונה) הפך במהירות לעוד התקפה של "אם תרצו" על מי שאמור להיות האויב האמיתי.

התקרית השניה שחייבה הסחת דעת מהירה היא העובדה שקמפיין שמאלי נמרץ שם קץ בתחילת השבוע לצביעות של בנק לאומי, שאישר ל"אם תרצו" להשתתף בתחרות העמותות שלו, שבהן הן נאלצות לכרכר בפניו כדי שיואיל להשליך להן כמה פרוטות. התקנון של התחרות אוסר על השתתפותן של עמותות פוליטיות, מה שלא הפריע ל"אם תרצו" להשתתף בה. המטרה שלה היתה לגזול תרומות מעמותות שנותנות מזון לאביונים כדי לקדם את עצמה, מטרה שבה קיבלה ככל הנראה סיוע מצבא הקליקים של מועצת יש"ע המוכר כ"ישראל שלי." לאחר מעשה, הם ייללו נוראות ואמרו שהמאבק נגד עמותה פוליטית שמתחרה בתחרות לא פוליטית הוא "סתימת פיות."

והשלישית, ואולי החשובה מהן – מבחינת "אם תרצו", לפחות – היא התחקיר שפרסם אתמול (ו') שחר גינוסר במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות." גינוסר שם יד על מה שנראה כמו החוליה החסרה: כתבתי כאן בשעתו ש"אם תרצו" לא מסרו לרשם העמותות את רשימת התורמים שלהם בשנת 2008 במשך שנתיים, והם קיבלו איום בפירוק. בסופו של דבר הם העבירו את הרשימה, וגינוסר מצא שאחד התורמים הוא יואב הורוביץ, שהשליש ל"אם תרצו" כמעט 75,000 ש"ח. גינוסר גילה שיש שלושה אנשים בשם זה בישראל: אחד מהם הוא חקלאי, אחד רואה חשבון בסוכנות ביטוח – ואחד מהם מקורב לנתניהו. במסמך שהוגש לאחרונה לבית המשפט, מוגדר יואב הורוביץ כ"פעיל ליכוד מרכזי, ששימש כראש המטה האישי של נתניהו." הוא היה מועמדו של נתניהו לתפקיד יו"ר הרשות השניה – עוד נסיון של נתניהו לחסל את התקשורת העצמאית בישראל – והוא מכהן כעת בוועד המנהל של רשות השידור.

האם זה יואב הורוביץ התורם? ב"אם תרצו" סירבו לענות על השאלה. העמותה שבנתה את עצמה על הטענה השקרית שעמותות השמאל מסתירות את מקור ההכנסה שלהן, ענתה לשאלות של גינוסר ב"מוטב לבדוק כיצד מתנהלות עמותות המכפישות את חיילי צה"ל, פועלות בארץ ובעולם בכדי לכבול את ידיו ולהחלישו, פוגעות בזכותם של אזרחי ישראל לחיות בבטחון ומובילות את מסע הדה-לגיטימציה נגד המדינה. עד אז, אנחנו מאחלים הצלחה בנבירה בגנזך רשם העמותות." מה שיש לנו פה הוא לא רק הסחת הדעת הרגילה – תראו, פוסט ציוני! – אלא גם לגלוג ובוז לנסיון לדרוש מ"אם תרצו" את השקיפות שהיא דורשת מאחרים.

ב"אם תרצו" ידעו שביום שישי יפרסם עליהם העיתון הגדול במדינה תחקיר שחושף את צביעותם, אז אין להתפלא על כך שביום חמישי הם ניסו עוד תרגיל הסחת דעת על אנשים שחושבים רעה על המדינה. למרבה השמחה, הפעם זה עבד רק על ערוץ 7. יכול להיות שבלשכת נתניהו צריכים ארגון חזית חדש.

ועוד דבר אחד: המשטרה עצרה השבוע את המורחקים מהגדה בצו מנהלי, ומצאה את עצמה נלחמת באספסוף חובש כיפות. ערוץ שבע דיווח – ואחר כך מחק את הדיווח, אבל שכח למחוק את התגיות – ש"במקביל נאספו סביב הבית תלמידים רבים של ישיבת 'מרכז הרב' הסמוכה והחלו להתעמת עם השוטרים". מרכז הרב היא לא ישיבה קיקיונית, של קיצונים חסרי השפעה: זו ישיבת הדגל של הציונות הדתית. לפני קצת יותר מחצי שנה, נאם שם בנימין נתניהו – כשהוא יושב ליד דב ליאור. ואם כבר, נזכיר לאור דברי הזעזוע של אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי מההתקפות על חיילי צה"ל, שהוא היה אמור לכבד בנוכחותו את דב ליאור – כשזה היה מבוקש לחקירה. ברגע האחרון, בגלל חשיפת הדבר בתקשורת, הוא נרתע. או שמזרחי לא מבין איפה הוא חי, ואז הוא לא צריך להיות בתפקידו, או שהוא מבין טוב מאד איפה הוא חי, ואז הוא לא צריך להיות בתפקידו.

(יוסי גורביץ)

הנוכל הפוליטי רונן שובל, מתנחל שמוקם ברשימת הבית היהודי ועדיין הצליח לשכנע כותבים בעיתון כמו בן כספית שהוא ותנועתו, אם תרצו, ממוקמים ב"מרכז", קצת הגזים הפעם.

במאמר מבולבל מהרגיל ב"הארץ" אתמול (א'), טען שובל שהסיבה לתג מחיר היא… השמאל האנטי ציוני. שובל קונן על כך שחלק ניכר מהאוכלוסיה הישראלית לא מתייחס ברצינות לשלטון החוק, וכרגיל גם את התיק הזה הוא הפיל על השמאל. אם רק היה כאן שלטון חוק, הוא אומר, הכל היה טוב יותר. הכו באליטות והצילו את שלטון החוק.

נניח עכשיו לעובדה שהמתנחלים היו פורעי חוק, מההתנחלות בחברון ב-1968 והלאה, הרבה לפני שהיו פה פוסט ציונים. ב-2008, כששובל היה מועמד לכנסת מטעם הבית היהודי, הוא אמר לערוץ 7 – לא בדיוק כלי תקשורת שהחוק הוא נר לרגליו, כידוע – שהוא מתנגד "לעקירת מאחזים", ושהוא גם היה בהתפרעות הגדולה בעמונה. הוא מוסיף שהוא "אני ממש נגד אלימות אבל זה כבר סיפור אחר."

עמונה, נזכיר, היא מאחז בלתי חוקי – כמו כל המאחזים, ששובל מתנגד לפינוים – שבג"צ הורה על פינויו. קבוצה של מתנחלים אלימים התכנסה שם, שובל יחד איתם, כדי למנוע את פינויו, והתנגשה עם המשטרה. אחר כך היא פיתחה תיאולוגיה של התקרבנות. שובל מציין בראיון את השתתפותו בעמונה כדי להוכיח את נאמנותו האידיאולוגית. בקרב החוגים שבהם חי שובל, פריעת חוק היא אורח חיים. לזה התרגלנו. יבבות על אי שמירת החוק תוך תקווה שאף אחד לא יזכור שהצהרת בפומבי שגם אתה פורע חוק, זה בכל זאת קצת חריג, אפילו בקנה המידה של עיקום האמת שכבר הורגלנו בו משובל.

ישנה כמובן השאלה למה "הארץ" פרסם את המאמר הזה מלכתחילה, אבל, אם לצטט את שובל, זה כבר סיפור אחר.

ועוד דבר אחד: חשבתם שהסגר על רצועת עזה נובע מסיבות בטחוניות? פחחחחח. לאחרונה, עקב מחסור בלולבים לקראת חג הסוכות, שקלו במשרד הבטחון לייבא לולבים מעזה. פתאום, כשזה מגיע לצרכי דת, הסכנות הבטחוניות מתפוגגות. בעמותת גישה אומרים בצדק שמדובר ב(עוד) הוכחה לכך שהמצור הוא פוליטי, לא בטחוני.

(יוסי גורביץ)