הם מ פ ח ד י ם: התחקיר הקצר שפורסם כאן אתמול בבוקר, שמבוסס כולו על מקורות גלויים, הגיע לעת ערב גם ל-ynet ול"הארץ". התגובה הראשונית של רונן שובל היתה שתיקה (אחר כך הוא שלח, כהרגלו, מכתב איום); התגובה הראשונית של "אם תרצו" היתה "עוד לא החלטנו אם הדברים הם יותר הזויים או יותר מגוחכים. כך או אחרת הם לא ראויים לתגובה. כמו כן מדובר בבלוג של אדם המבקש לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל". אחרי כמה שעות של היסטריה – מחול התרנגולות הערופות בעמוד הפייסבוק שלהם היה משעשע להחריד – הם התאוששו, והתחילו להפיץ (שוב ושוב ושוב, כמו מכונת תעמולה שלא סוטה מהקו שלה) את התגובה הבאה:

"אתה שותה קוקה קולה? יש לך וינדוווס במחשב? כנראה שאתה סוכן איראני. זו רמת ההאשמות של ynet ובטאון "הארץ" ועל זה אין שום דרך שניתן להגיב בצורה הגיונית. כמו שראינו מהטוקבקים, רובו המכריע של הציבור חכם יותר ממה שחושבים עיתונאים מניפולטיביים ובעל…י אג'נדה. ההאשמה ההזויה היא בערך כזו: אם מישהו עבד בחברת היי טק ישראלית, שיש לה שיתוף פעולה שיווקי עם חברת היי טק דרום אפריקאית, שעובדת עם חברה אחרת שהיא חברה בינלאומית שמוכרת בעשרות מדינות, (משהו שדומה לנוקיה נניח), והחברה השלישית הזו, שהקשר אליה כל כך עקיף שזה הזוי, מוכרת פלאפונים באיראן, אז העמותה שהוא פעיל בה קשורה לאיראן. האם זה בכלל נורמלי לענות לפרנויות כאלו?" כך כתב העבריין הבטחוני המורשע ארז תדמור, המנהיג השני של התנועה.

כמה הערות: קודם כל, הצורה שבה מתארת "אם תרצו" את המידע כלפי שובל וחברת Accells דומה עד למאד בדיוק לסוג התחקירים ש"אם תרצו" פרסמה כלפי ארגוני שמאל. מסתבר שהם לא אוהבים לטעום מהתרופה שלהם.

שנית, מדובר בקשקוש. Accells, כפי שאפשר להבין מהציטוט מדבריו של אדוארדו שובל, המנכ"ל ולגמרי במקרה אביו של הדירקטור לשיווק אסטרטגי רונן שובל, בחר ב-Fundamo כשותפה אסטרטגית בדיוק בגלל שהיא סוחרת עם מדינות שנמצאות "במצב קרב". הוא אמר, ראוי לצטט שוב, "אנו מתרגשים במיוחד להביא את יתרונות הרשת נטולת המגע שלנו לשווקים מתפתחים […] הנוכחות החזקה והמבוססת של Fundamo בשווקים הללו הופכת אותה לשותפה אידיאלית עבורנו בהשקת השירותים שלנו". כלומר, לא מדובר ברכישת קוקה קולה או מערכת חלונות מבלי לדעת שהן נמכרות גם באיראן, אלא בבחירת משקה קל או מערכת הפעלה בגלל שהן נמכרות באיראן. מי שרוצה לראות מה חושבת Accells בנושא, שיצפה בסרטון ההדגמה שלהם: הוא מציג ערבי רכוב על גמל, שמשתמש במכשיר סלולרי כדי לשלם על, אירונית, פחית קולה.

האתר של אקסלס עדיין מתאר את רונן שובל כדירקטור לשיווק אסטרטגי. הוא טען שהוא כבר לא עובד בחברה הזו של אבא שלו יותר. יכול להיות. אבל עסקאות מסוג העסקה עם Fundamo דורשות בדרך כלל כמה חודשים של משא ומתן, וקשה להאמין שדווקא הדירקטור לשיווק אסטרטגי לא יהיה מודע להם. ואז אנחנו צריכים להחליט: האם רונן שובל הוא טמבל גמור, שלא ידע עם מי הוא נכנס לאיזו עסקה (בניגוד, אגב, לדברי אביו המנכ"ל), או שהוא נבל. ראוי להתייחס גם לכפל הלשון שלו: מצד אחד הוא אומר שהוא לא עובד בחברה, מצד שני אין שום בעיה עם העסקה. כלומר, מצד אחד הוא אומר שהוא לא קיבל מאיתנו פחית קולה, מצד שני שהוא החזיר אותה, מצד שלישי שהיא היתה ריקה כשהוא קיבל אותה, ומצד רביעי – שהוא שוקל את צעדיו המשפטיים.

ראוי לומר עוד משהו ל"אם תרצו": עם החרפת האמברגו על איראן, מכירת תוכנה לשם נעשתה בעייתית הרבה יותר משהיתה בעבר; HP הסתבכה, כשהסתבר שהיא מכרה לאיראן מדפסות דרך מדינה שלישית. מכירת מכשירים מוצפנים לאיראן (ומדינות אויב) היא בעייתית במובהק, והטכנולוגיה של אקסלס חייבת להכיל הצפנה כדי לעשות את מה שהיא עושה – הפיכת מכשירי סלולר לכרטיסי אשראי. חבל להרוס לכם את עולם הפנטזיה שבו אתם חיים, אבל לא, מה שרונן שובל ואביו עושים לא דומה בכלל לרכישת פחית קולה.

אפולוגיה פרו דומו: "אם תרצו" מאשימים אותי "בפגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל". מעבר לעובדה שמדובר בסתם נסיון התחמקות תוך הטלת רפש לכל עבר – אני מניח שאני צריך להודות להם שהם לא מאשימים אותי בהסתה לרצח, כמו בעבר – יש להם טעות קלה.

אני פועל ללגיטימציה של מדינת ישראל. אני רוצה לראות אותה שבה והופכת להיות לחברה מקובלת בקרב העמים. לא "אור לעמים"; סתם דנמרק או בלגיה. "אם תרצו" היא זו שפועלת לדה-לגיטימציה של ישראל, להפיכתה למדינה מצורעת, להפיכת ישראל למדינת אפרטהייד. "אם תרצו", תנועה פאשיסטית, עושה כמיטב יכולתה המוכחת לפגוע בתדמיתה של מדינת ישראל כמדינה חופשית, הופכת אותה למדינת קסרקטין, מדינה שבה מי שמעז למתוח ביקורת על פעולות הממשלה – צה"ל, נזכיר, הוא זרוע ממשלתית – הופך מיד לאויב המדינה. שוב, לא נהרוס להם את עולם הפנטזיה שהם חיים בו, אבל מעניין לראות איך התקפה על "אם תרצו" הופכת מיד לדה-לגיטימציה של ישראל.

(יוסי גורביץ)