אודות עבגד יבאור

משורר, פובליציסט ואטב.

יום הפחדנות הבינלאומי יצויין ברחבי העולם

כבכל שנה, מיליוני פחדנים מניפים דגל לבן ומציינים את יום שני השני בפברואר (החודש השני בשנה) כיום הפחדנות הבינלאומי, הידוע גם כ Shitless Monday.

רבים חוגגים ביום זה את הפחדנות האישית המתבטאת באיפוק כשדורכים עליהם, מטאפורית וקונקרטית, בעבודה ובתור לכספומט. אחרים מעדיפים לציין דווקא את הפחדנות הקולקטיבית: השמאלנים יציינו את זו שמעכבת את הסכמי השלום עם הפלסטינים, ומנגד הימנים יציינו את הרתיעה מלכתוש את כל אויבי ישראל לעיסה מדממת שתודה שצה”ל הוא הצבא הכי מוסרי שהיה להם הכבוד שיהרוג אותם. הסוציאליסטים יחגגו את התקפלות הרשויות בפני כל נבלה שמוכן להקים אגף במוזיאון על חשבונו, ומולם יציינו הקפיטליסטים שזה בכלל לא נקרא קפיטליזם מה שיש עכשיו כי עובדה שמס הכנסה.

הקנדים תושבי קולומביה הבריטית יציינו היום את יום המשפחה, אבל פחדנים ברחבי העולם יעדיפו לזכור דווקא קנדי ממוצא רוסי אוקראיני, הלא הוא טוראי דימיטרו סיניצקי, שהתיישב על האדמה וסירב להמשיך לקחת חלק בפסיכוזה הקולקטיבית ששמה מלחמת העולם הראשונה. סיניצקי נשפט והורשע והוצא להורג בעוון פחדנות אל מול פני האויב, והוא, כרבים אחרים, אחד מגיבוריה של הפחדנות באשר היא.

לקראת הערב יאיר לפיד צפוי לצטט בדף הפייסבוק שלו את פרנקלין רוזוולט שאמר שאין לנו ממה לפחד אלא מהפחד עצמו וגם אותו אוכלים, משפט שאותו לפיד ייחס לתאודור רוזוולט, ועל כך יקבל לייקים מאלפי אנשים שמפחדים לגבש דעה.

חג שמח.

בתמונה: בוז’י הרצוג חוגג את זה שהצליח לטפס על סולם נמוך

מסעותיי עם מטונדה

בחור בשם מטונדה סמבס פנה אלי בצ’ט בפייסבוק, מסתבר שהוא עורך דין ממדינת טוגו שבאפריקה (שתי אצבעות מניגריה) ומה-אתם-יודעים – אדם עם שם משפחה כמו שלי השאיר ירושה ענקית וכל מה שאני צריך לעשות זה לתת את הפרטים שלי.

להלן תיעוד שיחתנו בינתיים:

 

אני מקווה שיש לו הרבה סבלנות להמשיך.

לי יש.

עד לא ני דן

1.

בתור ילד, ואולי גם כנער מתבגר, קרה מדי פעם שהייתי נתקע על מילה או על צירוף מילים. הייתי אומר את הצירוף בלב או בחצי-קול וחוזר עליו שוב ושוב עד שהוא היה מתרוקן ממשמעות ונהיה זר באזני. קחו למשל את הצירוף “אלון עידן” וחזרו עליו שוב בלב. ועכשיו שוב. הנה כך: אלון עידן, אלון עידן אלון עידן… עד שזה נהיה אלונידן, אלו נידן אלוני דן אל או ני דן אלונידן אלון אידן עלון הידן אל לו ניד אן עד דלא ידע עד לו ני דן.

הלו, Need an

2.

הצירוף “אלון עידן” מורכב משתי מילים: הראשונה – “אלון”, במשמעותה הטריוויאלית ביותר היא שם של עץ, משדרת יציבות, עוצמה ועמידות. מעבר לכך, אל הלא-מודע של הנמען, מתנגנת מתחילתה של “אלון” המילה “אל” שרומזת על דבר מה אסור, וסיומת ההקטנה “ון” שהופכת את האיסור למשהו שהוא לא בדיוק טאבו. זהו איסור שיש בו משהו מרומז, שמייסר את הקורא רק לרגע כאילו הוא נוכח שעשה דבר מה שאסור לעשותו, אבל הרגע חולף במהרה. פירוש המילה “עידן”, ברובד הבנאלי, תקופת זמן ממושכת, והשם עצמו מתנגן ומתארך ויש לו מצלול של דינדון פעמונים מרוחק. אבל במצלול של “עידן” חבוי גם האיד, אותו חלק גולמי וייצרי שלא נענה למוסכמות החברה לא משום שהוא בז להן, אלא משום שהוא עיוור להן. הצירוף “אלון עידן” כולו, או אלונידן, מספר את סיפורו של דור שלם של בני 30-40 פלוס שכותבים בעיתונים ובאתרי תוכן ובבלוגים. זהו סיפורו של דור שאוסר על עצמו להיות עיוור למוסכמות החברה ומכריח את עצמו להתעלות מעבר לצורך האלמנטרי של האדם ביציבות ארוכת טווח. זהו עידן של אלון, ואלון עידן. זהו דור של פובליציסטיקה שמעלה על נס את פירוקו של הבנאלי והדבילי לטובת טור של 400 מילה, ושהיא בסופו של דבר פוני של טריק-דקונסטרוקציה אחד.

3.

פובליציסטיקה היא תחום בעייתי. במובן מסויים זה אפילו מופיע במילה עצמה – פובליקה, המילה שממנה קיבלנו את ה”פובליצ” היא בלטינית מילה דו-משמעית: מצד אחד משמעה ציבור אך יש לה גם משמעות פחות מוכרת והיא תנועת מעיים בציבור. יש אפילו טענה, קצת אזוטרית אבל קשה להפרכה, שהמילה “פלוץ” בעצם מגיעה מאותו שורש.

4.

הפסקה הקודמת היא ערימה של קשקושי תחת שהכותב הנפיץ לפני שניה. כמו הטורים של אלון עידן, בעצם.

הפוסטים הנקראים ב 2013

סיכום 2013 בבלוג מעלה שרוב הכניסות היו לפוסטים רציניים יחסית. לא בטוח אם זה בגלל שהצחקות עכשיו זה רק בפייסבוק* או מה, אבל הנה הם, בסדר פופולריות יורד, הפוסטים שזכו ליותר מאלף כניסות כל אחד (אבל לא הרבה יותר מזה יש להודות):

  1. “אני מאמינה שההסטוריה היתה נראית הרבה יותר טוב אם השיקול של ‘אם לא נעשה את זה אנחנו, יעשו את זה אחרים’ היה מופעל יותר בזהירות.”
  2. הפתגמומט (כן כן, כנראה שכל הקלקה על הכפתור שם נספרת ככניסה… מה לעשות)
  3. על מי אנחנו עצובים כשאנחנו עצובים על אריק איינשטיין
  4. לינוקס / ענב גנד גלילי
  5. שיחה עם יריב פוליטי בלי לרצות לשבור משהו מיד? שאל אותי כיצד.
  6. שני סיפורים ומחשבות לא מוסמכות על חינוך לעולם קפיטליסטי

תכלה שנה, תחל שנה, אותה מהפכה.

 

___
* הצחקות של זקנים, הכוונה. הצעירים כולם נטשו את הפייס, לפחות כך אמרה גברת צעירה אחת ברדיו בפעם האחרונה ששמעתי שנתנו חדשות.

שירת החומוס / ירון אמסטט

אכלו אצלנו לא מעט
היום
ולא היה תלונה אחת
צר לי
שיצאת מאוכזב
אבל
אתם
אנשי
כלכליסט
ממורמרים

באופן קבוע

והתמונה שהעלת
זה אחרי שאכלת
מהציפס אנחנו נמצאים שש שנים
וידועים באיכות
מעולה
ושרות
מצוין

לפי דברך הבנתי שהחומוס
היה
טעים ומשביע שבוע
טוב
ופחות
תיסכול והמרמור גם
עם היה תקלה
לא צריך
לכתיב בפיס
וכו
וכו

למזלנו
יש לנו
שם טוב
ואחד ממורמר
כמוך
לא יוכל להרוס
לנו

 

*

כל הזכויות שמורות לשרשור בהדונס בפייסבוק של עידו קינן.

במותם ציוו לנו

ממשלת הימין משחררת מחבלים תמורת בניה בשטחים” זה ה”יאיר לפיד מקצץ בשירותים החברתיים” של המדיני-בטחוני.

מה היינו עושים בלי אזרחים מודאגים