על מי אנחנו עצובים כשאנחנו עצובים על אריק איינשטיין

אריק איינשטיין מת.

ככל שהכרתי את דמותו הציבורית, האיש היה מכור לנוסטלגיה, ולכן אירוני והולם בעת ובעונה אחת שהוא מטאפורה לארץ ישראל הישנה והטובה, עם מרכאות איפה שנוח לכם. האנחנו שעצובים על מותו (בכותרת) הם כנראה האנחנו שגדלנו על מוסיקה אשכנזית, כלומר עברית, ושעבורם אריק איינשטיין הוא צלילי ילדות ובגרות וקול מתבקש, ומשהו טבעי מאד שלא צריך תיווך והסבר, והוא גם שפה משותפת שלנו עם דור אחד אחורה ועם דור אחד קדימה. עצובים אלה שעבורם הוא הזמר הזה שפרש בזמן, שלא התבטא נגד הומואים, שלא התבטא נגד דתיים (בכל זאת משפחה), שהיה בעד הקבוצה של הלוזרים, שהיה לו ידע אנציקלופדי בספורט, שהיה צנוע כזה ושהדבר הכי מלוכלך שהוא הגיע אליו בערוב ימיו היה סכסוך משפטי עם המנהל שלו, שאפשר לחשוב כמה זה נורא. הוא הזמר הזה מהילדות שלא היה צריך לרסק בדרך אל הבגרות ולהגיד שהוא סחי או פאתטי, ההוא ששרד את הפוסט-מודרניזם הפרטי שלנו, אפילו אם ברחנו מהאשכנזיות אל כל מיני מחוזות רדיקליים. זה שתמיד אפשר להתגעגע אליו וזה לא יהיה נורא טעון אידאולוגית, סוגשל, כי אם להיות כנים בכל זאת היה את "כל אחד רוצה אשה יפה, אם לא יפה אז חכמה" ושורות כאלה, אבל מילא. ברגע הספציפי הזה הקצוות מוחלקים קלות, ולכן התקליטים האחרונים שלו פחות חשובים, וחשוב פחות כל מה שאולי לא יושב טוב עם האבהיות החביבה של האיש הזה שאף אחד מאיתנו לא החליף איתו מילה.

ועל מי אנחנו עצובים בכלל כשאיש שלא הכרנו מת? כמו תמיד פינקי, על עצמנו.

___
* במקור זה היה "על מי אנחנו מתאבלים…" אבל זה היה נראה לי קצת קיצוני, ולמרות העילגות נשארתי עם הצירוף "עצובים על". עם הנצרמים הסליחה.

16 תגובות בנושא “על מי אנחנו עצובים כשאנחנו עצובים על אריק איינשטיין


  1. עצוב ברמה האישית כשאדם מת, עצוב לי על ילדיו ומשפחתו. אבל הקינה הפאתטית והסחית בפייסבוק ובתקשורת שלכם רק מוכיחה שאתם בדיוק כמו ההורים שלכם, קולוניאליסטים מטורפים, שאוהבים את הכיבוש והדיכוי שלכם לצלילי פסנתר ומוזיקה משמימה, אוהבים לשיר על ארץ יפה ולזרוע אותה בדם ובדמעות. שונאי אדם ואוהבי "שלום". אין לכם תקנה ואין לכם תרבות ונשמה. אתם עסוקים בהכחשה ובאוננות פסיכוטית על מה שלעולם לא היה, ואתם טובעים לאט לאט…


    • הלוואי שיום יבוא ואחד מהאשכנאזים "השמאלנים" יקום סוף סוף ויתארכך לכולם מתי ישראל הייתה יפה וטובה? באילו שנים? דקות? או שניות? לא התרחשו בישראל, כיבוש, הדרה, דיכוי, אפליה, רצח עם, חיסול תרבויות, שוד קרקעות ונכסים, מתי? באיזה רגע הפסיק הממסד האשכנזי לחמוס את ילידי המזרח התיכון ופלסטין מתי נתנו רגע קט של מנוחה לקורבנותיהם. מתי נתנו לשלום וליופי לשרור על האדמה רוויית הדם הזאת? לאשכנזים אין תרבות ולעולם לא תהיה. אולי זהבה גלאון תוכל להצביע על יום שכזה בלוח השנה שלה?


      • התאריך הוא סוף 1967. בערך מאז, הכיבוש, הדרה, דיכוי, אפליה, רצח עם, חיסול תרבויות, שוד קרקעות ונכסים הפסיקו להיות מתוך צורך קיומי רציונלי ופרגמטי.


  2. איך הוא נהיה אשכנזי? אני עוד מעט בת 50. מיום שנולדתי אני תימנייה, ולא שעקבתי אחריו בהיסטריה, אבל לא שמתי לב שהוא נהיה אשכנזי. מתי זה קרה?


  3. רציתי לא להגיב באמת שניסיתי אבל לא יכולתי.
    עצוב שיש אנשים כמוך שהדרך שלהם להנציח מישהו זה להפנות איזושהי ביקורת "מוסתרת" נגד אוכלוסיה מסוימת…שיהיה יותר קל "לא אשכנזים".
    אנוכי לא אשכנזי ואני חושב שאני מייצג המון אנשים בכך שבשבילינו אריק איינשטיין היה ויהיה סמל וימשיך להזכיר לנו שפעם היה פה טוב.


  4. ברור שאנחנו בוכים על עצמנו.
    גם כשלו ריד מת בכינו על עצמנו.
    וגם כשזוהר ארגוב מת בכינו על עצמנו.
    וגם כשסבתא שלנו מתה בכינו על עצמנו.
    מה החדשות הגדולות?
    עכשיו אפשר בבקשה לנוח רגע מווכחנות פוליטית?
    כן, הוא זכור יותר על מה שהוא עשה בעבר ולא על הדברים שעשה בשנים האחרונות. יש עוד מלא זמרים כאלה. כן. הוא מקושר למוזיקה "אשכנזית" (ואני שמה בצד את הרוקנרול המעולה שהוא עשה, את מיקי גבריאלוב ששיתף איתו פעולה, ובכלל מבחינתך כנראה אריק איינשטיין=שלישיית גשר הירקון ותרגומים לשירים מרוסית. ספר לי עוד על התעלמות מהאמת לצורך טיעונים פשוטים יותר).
    נניח שהוא אכן כל אלה. איך זה קשור לחוסר הלגיטימציה לעצב? איך זה מבטל את מה שהוא עשה והיה חלק מההתבגרות – לא רק המוזיקלית אלא גם הקולנועית והטלוויזיונית של רבים (גם אם לא של כולם)?
    האם אי אפשר גם להיות עצובים על המוות וגם לזכור שיש עוד דברים בחיים ובתרבות ושאריק איינשטיין לא התמונה המלאה של התרבות פה בארץ? האם הדרך היחידה להכיר בתמונה המלאה של התרבות פה בארץ היא לבטל את תרומתו של אריק איינשטיין אליה?
    למה הצורך להזכיר ולהגדיל משהו חייב לבוא עם הקטנה של משהו אחר? למה כל דיון נהיה בסוף דיון של דה-לגיטימציה במקום של הרחבת השיח? ההקטנה והביטול הן בעוכרי הדיון הזה וזה עצוב ומעצבן ובעיקר גורם לי לרצות לכתוב "תנוחו" אחד גדול במקום להתייחס ברצינות לטיעונים שאתה מנסה להעלות פה.

    זו התלהמות מיותרת וגילוי די קטן לומר שכשאנחנו עצובים על מישהו שמת, מי שלא יהיה, אנחנו עצובים גם על עצמנו. יופי. עכשיו תנוחו.


  5. אני חושבת שהפוסט הזה הוא אחת הדוגמאות היפות לשימוש נכון ויפה בפריבילגיה אשכנזית למטרות טובות. אני מאוד הרגשתי חלק מהדברים שהבאת כאן ולא חושבת שכמזרחית יכולתי להגיד את זה. זאת דוגמא לסיטואציה שבהן אשכנזי יכול לחשוף דברים מסוימים בשיח כשהוא רגיש מדי. אז באמת באמת תודה על הפוסט הזה.


    • אם רק אפשר בבקשה לקבל לינק לרשימה מסודרת לכל הפריבילגיות האשכנזיות.
      ברוב סתימותי, אני מתקדמת בעולם עם כח רצון, מאמץ והרבה מאוד עבודה קשה. ממש חבל, אני אשמח להקלות.


  6. נו אז מה? אז הוא היה אשכנזי ולגמרי סימל את האשכנזיות המובנת מאליה. הכל נכון. ולא, אני לא עצובה על עצמי, מה לי ולו. אז מה? בכל זאת קצת עצוב, בנאדם הלך ככה פתאום, אז עושים לו כבוד וכותבים עליו קצת ושומעים לכבודו כמה שירים. מה קרה?


  7. הפוסט הזה מסמל משהו חזק ברוח התקופה שמדכא אותי. הביקורת המרגיזה הזו. כבר אי אפשר להתלכד סביב משהו, למה זה לא בסדר שיש ליושבי המדינה הזו סמלים לאומיים, אשר מובן שאינם נקיים אבל זוהי דרכם של סמלים- הם יוצרים הילה של טהורות ללא רבב. וואלה, יש משהו במוזיקה שהוא טהור ומלכד והיה משהו באריק איננשטיין שייצג הרבה דברים עבורנו הצברים, או לפחות כך בחרנו להאמין. חלק מהאנשים כאן נגעלים מהלאומיות ואייקונים אינם לרמתם. זה ממש בסדר. רק תניחו לנו פשוטי העם הפחות אינטילגנטים, הניחו לנו להיאנח ולהתעצב בשקט על מותו של אדם שליווה אותנו בדמותו בחיינו, גם אם רק בראשנו.


    • הפוסט מעולה, מלבד התיוג העדתי שתמיד צורם באוזני.
      גם לפני 20 שנה משפחה פרסית ומרוקאית גדלה על הסרט "מציצים", "כבלים" ושבלול.
      אריק מייצג את כולנו כעם, אם בחוש ההומור המטורף, או המוזיקה האגדית.


  8. בתור מרוקאי אני אומר – הטקסט הזה שכתבת פתטי.
    אריק היה אריק. לא טוב לך, אל תהיה עצובים.
    אל תגיד לי על מי אני עצוב. אני יודע על מי ועל מה.


  9. לדעתי "ארץ ישראל הישנה והטובה" שלו היא בעצמה הביקורת הזו (לא סתם תולדת הביטוי הזה נוצרה יחד עם "יכול להיות שזה נגמר").

    http://drorguldin.wordpress.com/2013/11/28/%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%90/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *