מתדרדרים והולכים: שתי ידיעות שפורסמו על הבהמה הירוקה השבוע לא זכו לתשומת הלב הנדרשת. ראשית, צה"ל החליט שממש לא מתאים לו שחיילים יסכנו את חייהם בגבול רצועת עזה, והם יועברו לבסיסים עורפיים וממוגנים. תושבי עוטף עזה, מצד שני, מתבקשים להמשיך ולספוג בשקט.

הבהמה שמה לב, לאחרונה, שיש לה בעיה עם אנשי המילואים. אז היא מצאה פתרון, לפחות לסטודנטים שבהם: להכפיף את הסטנדרטים האקדמיים לשירות הצבאי. אם אתה חייל מילואים, אוטומטית תיחשב לכשיר יותר בתחומך. אה, לא – זה לא מדויק. האחראים לרעיון העוועים הזה הם דווקא חברי הכנסת והממשלה. בהמות, מלאכתן נעשות בידי צדיקים.

מה קרה פה? קרה היפוך ערכים מוחלט. דמם של חיילים, שכל מטרת קיומם וגיוסם היא הגנה על אזרחים, הפך ליקר יותר מאלה שהם אמורים להגן עליהם. מה שקרה הוא שהצבא הפך לערך העליון של החברה, גבוה יותר מהחברה עצמה, ולכן גם סטנדרטים מקצועיים מעוקמים עבורו – וכל זה הופנם לא רק על ידי הבהמה, אלא גם על ידי החברה שהיא אמורה לשרת.

איי, איי, לא בראש: ביום שני נשרף תלמיד ישיבה למוות במהלך תאונת דרכים. כבכל מקרה של מוות אלים, בו יש חשד למעשה פשע, רצתה המשטרה לבצע נתיחה שלאחר המוות בגופה.

אלא שעובדי האלילים השולטים בארצנו מאמינים שהדמון הכביכול כל יכול שלו הם סוגדים איננו מסוגל, מסיבות שטרם הובררו עד תומן, להשיב את הגוויה לחיים אם עברה נתיחה. כלומר, אם סתם היה מדובר בגוויה שרופה, הוא היה מסתדר בלי שום בעיות, יהוה הזקן והטוב, אבל ברגע שסכין של רופא חילוני נגע בה? הלך על המסכן.

זק"א, הארגון ששם לעצמו למטרה – מאז שמטרתו הקודמת, טיפול בגופות חללי פיגועים, התפוגגה מהיעדר פיגועים – להציק לכל משפחת נפטר החורגת מכלליו, מיהר להכות בתופי הטם-טם. הצאן הקדוש יצא לרחובות, וכהרגלו הצית והשליך אבנים ותקף.

והמדינה? התקפלה מיד. ביום חמישי הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי היא מוותרת על הנתיחה. שוב הוכיחו חובשי הכיפות שעם קצת נחישות ומעט אלימות, אפשר להשיג בישראל הכל.

מגן ובל יחרטט: סיפור משונה מאד הופיע ב-"7 ימים" אתמול. מעשה שהיה כך היה: במהלך הנסיגה הגרמנית מפני ההתקדמות הרוסית ב-1945, פונה מחנה ההשמדה אושוויץ והחלו צעדות המוות. במהלך הצעדה, סמוך לכפר הפולני קשיאוז'ניצה, טבחו השומרים הגרמנים בלמעלה מ-40 מן הצועדים. למחרת, הגיע למקום כומר מקומי, והביא את הנרצחים לקבר אחים, כשהוא רושם את המספרים שהיו מוטבעים בזרועם. המספרים הללו, לימים, ייחרטו על מצבה שתוקם במקום.

ב-2004 הגיע למקום איש שב"כ, התרשם מאד, והחליט שהארגון יקח על עצמו את המשימה של זיהוי הנרצחים. משימה ראויה לשבח: עד כה הצליחו אנשי השב"כ, בשיתוף פעולה עם אנשי "יד ושם", לזהות 24 מן הנרצחים, ולאחרונה הוקמה במקום מצבה חדשה, שכוללת הפעם גם את סמל השב"כ.

וזה באמת מבצע ראוי לשבח. ראויה גם רגישותו של האחראי מטעם השב"כ, שהורה לאנשיו לא להסתובב כשהם עטופים בדגל ישראל על אדמת פולין, כאילו הם כובשים. די לשב"כ בכיבוש אחד.

אבל, אף שזה מבצע ראוי לשבח, מדוע מעורב בו השב"כ? שוב ושוב מספרים לנו בכתבתו של רונן ברגמן עד כמה אנשי השב"כ עסוקים בשמירה עלינו מכל איום אפשרי (ברגמן הגזים קשות כאשר תיאר את משימתו כ"הגנה מפני שואה חדשה"). אז, עם כל הכבוד – ויש, ישראל צריכה שב"כ, וכמי שנוסע באוטובוסים אני יודע היטב מה עומד ביני ובין מחבל מתאבד – למה בוזבז כל הזמן היקר הזה על משימה שאיננה קשורה לארגון? לפחות מאות, כנראה אלפי שעות אדם, הועברו בארכיונים ובתשאולים על אדמת פולין. לא היה עדיף להשקיע את כל הזמן הזה בחקירה – ולהשתמש בזמן הפנוי לחקירות קצת יותר סובטיליות מעינויים? לא היה עדיף להעביר את כל הנושא לידי "יד ושם"?

והערה עצובה לסיום: כשטבחו אנשי האס.אס. בקורבנותיהם ליד קשיאוז'ניצה, הם לא הבדילו בין יהודים ללא-יהודים. גם תושבי הכפר, שהביאו אותם לקבורה ושטיפחו את המצבה, לא עשו הבחנה כזו. עורכי "ידיעות אחרונות" דווקא עשו, ופרסמו את רשימת הקורבנות שזוהו כשהיא מחולקת ל"יהודים" ו"נוצרים". אולי חשו שקוראיהם ידרשו זאת.

הבושה, נשאוך בלי מילים: אהוד ברק ליקק השבוע את אצבעו, הניף אותה באוויר, ומשחש שהציבור מואס באולמרט בעקבות פרשת טלנסקי, מיהר להתנער ממנו בקול חלושה. ברק אמר שאי אפשר להמשיך כך, אבל ראוי לציין שנמנע מגינוי ישיר של אודי חשודי (הקרדיט לרחביה ברמן) ומעשיו.

הוא כנראה יודע למה. טל זילברשטיין, תוך קידום של קו ההגנה של אולמרט – שאמיר אורן כינה בשם הקולע "דור שלם דרש תשלום" –  הודיע שאם ברק לא יסתום את הפה, יכול להיות שיהיה לזילברשטיין מה לומר.

זילברשטיין הוא יועץ אסטרטגי לאהוד אולמרט. קודם לכן היה יועץ אסטרטגי לאהוד ברק. הוא הסתבך קשות במהלך פרשת עמותות ברק, וברק תלה אותו לייבוש. הוא לא שכח, ואני לא מאשים אותו על כך שלא סלח.

אבל מי שיודע על פשע חייב לדווח על כך. השבוע היו פרסומים על כך שברק העביר לארץ מיליון וחצי דולרים במזוודה במהלך הקמפיין של 2000. אם זילברשטיין יודע משהו על זה, הוא צריך להתייצב מיד בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו. איומים מאפיוזיים מצידו, שהם כנראה לא חוקיים, רק מוכיחים ראשית את אפסותו המוסרית של זילברשטיין, ושנית את העובדה שכשטלנסקי ומסר אומרים שהם מפחדים מאולמרט, הם כנראה יודעים על מה הם מדברים.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)