דגל ישראל עולה 5 שקלים בצומת, או חצי מזה בחנות, אבל מה קורה אחר כך, כשתולים את הדגל מחלון המכונית? יצאנו* לבדוק מה ההשפעה של דגלי ישראל על צריכת הדלק של אזרחי ישראל וכמה זה עולה.

העיצוב האוירודינמי של המכוניות בנות ימינו הוא כזה שכל שינוי במעטפת שלהן מביא לשינוי בצריכת הדלק. נסיעה בחלונות פתוחים ב 80 קמ”ש גורמת לעליה של 20% בצריכת הדלק פחות או יותר, מכאן שלדגלון על המכונית בוודאי יש השפעה כלשהי. אמרו את זה קודם, לפנינו, זה לא משנה, החלטנו לבדוק לבד.

ספויילר: בתמונה – ספויילר

דגל אחד קטן

רשות הדיבור למומחה הבית של הבלוג, הלא הוא הריב”ס:

“הבעייה של כוח הגרר על דגל היא בעייה מאוד קשה כי משלבת בין כמה בעיות, כל אחת מהן היא די קשה כשלעצמה:

1.  זרימה מאוד טורבלנטית (כולל דברים שאין להם תרגום לעברית: turbulent boundary layers, von-karman street וכו’)
2. התנהגות לא לינארית של יריעות אלסטיות (fluttering)
3. צימוד מאוד לא טריביאלי בין (1) ל-(2)

לכן, אפילו לתת סדר גודל של השפעה רק מהראש זה די יומרני. עם זאת, מכיוון שכמו שאמרנו, לנסוע עם חלונות פתוחים ב80 קמ”ש מעלה את צריכת הדלק בערך ב 20%, ודגל קטן זה פחות נורא מחלון גדול, אז כניחוש פרוע הייתי זורק 5% עלייה בצריכת הדלק, וזו בטח הערכת יתר.

ננסה להיות יותר מדוייקים.

נוסחה נפוצה לחישוב גרר של חפץ קשיח היא:

כוח = מקדם גרר X צפיפות האוויר X מהירות בריבוע X שטח

מקדם הגרר בעצמו די תלוי במהירות, אבל בשביל חישובי סדר גודל אפשר לומר שהוא 1. הנוסחה הזאת עובדת לא רע בזרימה טורבולנטית של חפצים קשיחים. היא כמובן לא לוקחת בחשבון את העובדה שהדגל מתנפנף בצורה די אלימה. בנוסף, השטח בנוסחה הוא ההיטל של נפח הגוף על כיוון הזרימה, ובדגל זה די מחורבש כל הסיפור הזה כי ההיטל כשהדגל לא מתנפנף הוא זניח, אבל ברור שרוב הזמן הדגל לא נמצא בדיוק מאחורי העמוד שמחזיק אותו. עדיין, לצורך חישובי סדר גודל זה נראה לי סביר.

הנוסחה נותנת לך רק את הכוח, ובשביל הספק צריך להכפיל שוב במהירות. אם ניקח מספרים סבירים:

צפיפות אוויר: קילו למטר מעוקב

מהירות: 30 מטר בשניה (~100 קמ”ש)

שטח: שטחו של דגל ממוצע הוא 30X40 ס”מ, ונניח שרוב הזמן ההיטל שלו הוא רבע מזה, כלומר 0.03 מ”ר

נכניס את כל אלו לנוסחה (ונכפיל ב 30 כדי לקבל הספק) ונקבל הספק של 810 וואט, יעני 1.1 כוח סוס. הספק אופייני של מנוע בנסיעה אופיינית, הוא בערך 10-20 כוח סוס. 1.1 מתוך 10-20 זה בערך 7-8 אחוז, שזה קצת יותר ממה שזרקתי בהתחלה. נשמע סביר.”

השורה התחתונה: דגל מעלה את צריכת הדלק ב 8% פחות או יותר.

מחיר הפטריוטיזם

לפי הלמ”ס, מכונית פרטית נוסעת בערך 17,000 ק”מ בשנה (זהירות PDF). בהערכה זהירה אנשים נוסעים עם הדגלים על המכוניות כ 3 שבועות, כלומר 978 ק”מ. בהנחה שיש על הכביש הרבה מכוניות ישנות, נראה סביר לקבוע 15 ק”מ לליטר ולהסיק שב 3 השבועות שבהם הדגל נמצא על החלון, המכונית צורכת 70.4 ליטר דלק במקום 65.2 שהיתה צורכת בלעדיו.

סך ביזבוז הדלק הוא לפיכך 5.2 ליטר למכונית, ולפי מחיר של 7.57 לליטר זה יוצא 39.3 ש”ח לכל פטריוט.

ועכשיו כולם ביחד

על כבישי הארץ, לפי נתוני הלמ”ס, מסתובבות כ 2.3 מיליון מכוניות פרטיות. אם נניח שבערך מחצית מהאנשים שהצביעו למפלגות שהן לא גייס חמישי** תולים על מכוניתם דגל אחד, זה אומר 24.4 אחוז (לפי ההצבעה למפלגות כפול אחוז ההצבעה בבחירות אליבא דועדת הבחירות המרכזית), כלומר 571,127 מכוניות (נניח בצד את סוגיית הלמי יש מכונית ולמי אין וכו’).

צריכת הדלק הנוספת של כל אלו יחד עקב תליית הדגל היא 2.97 מיליון ליטר, שזה מספיק כדי למלא בריכת שחיה אולימפית ועוד כמה בריכות ביתיות.

המחיר של כל זה לצרכן הוא בסביבות 22.5 מיליון שקל, שזה מספיק כדי לכסות את הפיצויים למשפחות של 7 חללי מערכת הביטחון בקלות, פלוס קצת עודף לקרן הבירה של הבלוג. אז אם שנה אחת נוותר כולנו על הדגלים ונשים את הדבר המכוער הזה על המראות במקום***, אפשר בכיף לצאת לשני מבצעים בעזה****.

יום עצמאות שמח!

הודעה מנהלתית: בשבוע האחרון תורם אלמוני הרים תרומה של 20 ש”ח לקרן הבירה. מכיוון שהוא לא הזדהה – לא נוכל להקים התנחלות על שמו או על שמה, אז אם למישהו יש בקשה או הצעה – זה המקום.

____

* “יצאנו” במובן של נשארתי בבית ופתחתי אקסל

** יש עתיד, הליכוד ביתנו, העבודה, הבית היהודי, ש”ס, התנועה וקדימה

*** אם כי גם לו יש בוודאי איזושהי השפעה…

**** או אחד בלבנון. ט.ל.ח.

לפני שנים רבות (ליתר דיוק באפריל 2010), כשאלוהים עוד היה ילד והבלוג הזה עוד לא נולד – ירום הודו הכין את התמונה הזו, שהתפרסמה במדור הסאטירי שכתבנו באותן שנים.

ואז נולד הבלוג והתמונה הזו היתה תמונת ה Header שלו בגלגולו הראשון.

נעים להזכר:

בתמונה: ירושלים של למה זה מגיע לנו

אחרי הגל הראשון של המשחק הנודע לשמצה 2048 – אנשים התחילו לפרסם וריאציות שונות שלו: למשל ביבי של בן מאירי, או גרסאות האקסל והשואה של אחיו תום (שהמשיך להכין עוד ועוד גרסאות מוזרות יותר ויותר). לא הרבה אחר כך מישהו בנה אתר שמאפשר להעלות תמונות וליצור וריאציות של המשחק 2048 בקלות רבה. כך, למשל, יצר איתמר שאלתיאל את גרסת בוגי.

אותי המשיכה להטריד הבעיה שבגרסה המקורית צריך להכיר מספרים ובגרסאות אחרות צריך לשנן היררכיה שרירותית (יותר או פחות) של תמונות, וקשה בסך הכל להתמצא ולשחק מיד. תהיתי אם יש דרך ליצור קשר גרפי אינטואיטיבי שיאפשר גם לילדים לשחק במשחק הזה.

אז הנה הנסיון שלי, אני מנחש שגם ילדים קטנים יוכלו לשחק בזה ככה, אבל אני לא באמת יודע.

רוצים להטריל מישהו ממנויי המהדורה הדיגיטלית של ״הארץ״? כל מה שאתם צריכים הוא כתובת המייל שאיתה המנוי נרשם לאתר.

כעת הכנסו לאתר ״הארץ״ ודווחו בשם המנוי ששכחתם את הסיסמה שלכם. מערכת המנויים מתוכננת בצורה די מעצבנת ולכן היא תחליף את סיסמת המנוי מיד ותודיע לו על כך באימייל, בשונה מרוב המערכות הדומות שדורשות הקלקה על לינק במייל כדי לשנות את הסיסמה, בין השאר כדי להגן על משתמשיהן מטרולים כמוכם.

הטרלה נעימה.

בעקבות הגרסה הגרגוריאנית ל”עטור מצחך”*, שני פינוקים לכבוד שבת קודש –

לאט לאט לאט לאט, שיצא קצת הודי (לא לרכי הלבב וקצרי הרוח):

ולאט לאט מהר מהר, שיצא קאנטרי:

(תודה לגילואיס המלך)

____

* וכמובן עוד אלפי תעלולי time stretch אחרים ישנים יותר

כבכל שנה, לקראת חג הפורים כל נערה שואלת את עצמה את אותה השאלה – האם תחפושת חשופה מחבלת במאבק הפמיניסטי? או אולי להיפך – האם מלחמה בתחפושות החשופות של היא סוג של slut shaming ולכן צריך לעשות ריקליימינג של קונספט התחפושת החשופה? מה מהם הוא כניעה לפטריארכיה ומה מהם הוא התנגדות לה? האם צריך להחרים את החג או שמא יש להשתתף בו בצורה חתרנית? לא קל.

אל חשש – סרטן בגב האומה כאן כדי להסגביר: קחי את התחפושת המבוקשת מתוך קטלוג התחפושות החביב עלייך והדביקי לה את השלט שעיצבנו במיוחד לשם כך –

השלט משדרג כל תחפושת ומבהיר לכולם שאת לא סתם שוטרת סקסית, את שוטרת סקסית בקטע מעצים.

(התמונה מתוך קטלוג שושי זוהר 2014)