אז החלטת להכין מם? מצויין. לרשותך עומדים אתרים שמייצרים ממים אוטומטית, ולחליפין את יכולה להכין בעשר אצבעותייך, מקלדת ועכברך מם באמצעות תכנת עיצוב. למעט כמה מילים על אתרים לייצור ממים, פונטים וסקירה מאד לא ממצה של תכנות שאפשר להשתמש בהן, אתייחס כאן בעיקר לפוטושופ. בנוסף – אין לי שום השכלה מסודרת בעיצוב או בשימוש בפוטושופ, ולכן המדריך הזה הוא בחזקת Quick and Dirty למי שמעוניין להשיג תוצאות סבירות בזמן קצר.

והערה אחרונה למנטפקים – מם, אימג’ מאקרו, אותה מהפכה מבחינתי, דיונים על האם משהו מסויים הוא מם ומשהו אחר הוא לא – יזכו להתעלמות רבתי שלא לומר מחיקה. לכו לריב על זה בפייסבוק או משהו.

אתרים לייצור ממים

קוויקמם – לא תומך בעברית, אבל נוח מאד לשימוש.

מםג’נרייטור – תומך בעברית, עובד סבבה לגמרי, אבל כמו אתרים רבים שהתמיכה בכתיבה מימין לשמאל בהם לוקה בחסר – הוא מתקשה עם סימני שאלה או סימני קריאה בסוף משפט.

מםקראנץ’ – אתר נוח להפליא שלא מוסיף סימן מים ולא מחרבש את סימני השאלה בסוף משפט. כמו באחרים, גם כאן לא תהיה לכם שליטה בפונט או במעברי השורה, אבל זו כנראה הבחירה הכי סימפטית. ותודה לדין על ההפניה.

תןגאג – מחולל הממים העברי הראשון, כנראה. נכון לרגע זה (9 באוגוסט 2012) תומך בהעלאת תמונות ממחשב המשתמש בלבד, אף כי נאמר לי שבקרוב מאד יתמוך גם בבחירת תמונות. החלק הטיפה מבאסת הוא שהמחולל מוסיף שני (!) סימני מים בתחתית התמונה.

עדכון (יוני 2013): אני לקבל יכול פלאפל – מחולל ממים מוצלח ונוח. גם הוא, כמו המחולל של תןגאג מוסיף סימן מים ומכאן נעלה את הקריאה למתכנתי ומתכנתות ישראל – הניחו את האגו בצד ותנו לנו מחולל עברי בלי סימן מים אידיוטי. אנחנו הרי לא נותנים קרדיט ליוצרי התמונה המקורית, אז רבאק, שחררו.

עשי זאת בעצמך – לבחור תכנת עיצוב

אז כדי לבחור פונטים לבד, לשלוט על מעברי שורה, להיפטר מסימני מים מעצבנים שהאתר מוסיף, ולהכניס שטיקים ויזואלים (כמו לחבר שני ממים, במקרה הפשוט ביותר) – צריך כבר תכנת עיצוב.

התכנות העומדות לרשותך הן רבות, נסקור בקצרה כמה מהאופציות הפופולריות:

צייר – תכנת הציור שמגיעה עם כל מערכת הפעלה “חלונות”. זה על הפנים, מכוער בטירוף, אבל לפעמים אין ברירה, אם את בעבודה ואי אפשר להתקין שום דבר אחר (אני אחסוך פה התייחסות משעשעת-כלשהו לרעיון שאת מכינה ממים בעבודה).

PowerPoint – תכנת המצגות שבאה עם חבילת אופיס של מייקרוסופט היא כנראה האופציה הקלה ביותר לעשות ממים שלא מערבים עיבוד תמונה. יש כאלה לא מעט, אבל נכון לכתיבת שורות אלה, אפשר למצוא אותם בעיקר ב”דוסים מצייצים” (ויש שם דברים מצויינים). מלבד הדף ההוא, לפחות בפיד שלי, רוב האנשים עברו להשתמש בממים בצורתם הסטנדרטית בתגובות בלבד ולא כפוסטים עצמאיים.

GIMP – תכנה חינמית שרבים וטובים מוציאים ממנה תוצאות סימפטיות מאד, אני לא הצלחתי להתרגל אליה, אבל זה רק אני. אם את הולכת על GIMP, אז הנה מדריך להוספת קו תוחם (outline) לטקסט, דבר די הכרחי בממים שיקבל התייחסות בהמשך המדריך הזה.

פוטושופ – כנראה תכנת העיצוב הנפוצה בעולם. היא אינה חינמית, אבל כמובן שאפשר למצוא גרסאות פרוצות שלה באינטרנט, לא שזה מה שאני משתמש בו, כמובן. חשוב מאד להקפיד להשתמש ב Photoshop ME, כאשר משמעות ה ME היא Middle East, דהיינו תמיכה בעברית ושפות דומות (לא ניסיתי אבל זה נשמע הגיוני). אם כבר את מחפשת את התכנה באינטרנט, הייתי ממליץ לגגל את הביטוי photoshop ME portable. תכנה שהיא portable אינה דורשת התקנה, אלא רק פתיחת הקבצים לתיקיה, שזה כמובן מאד נוח ומספיק לצרכינו.

Paint.net – תוכנה חינמית וחופשית, קלה לשימוש ובעלת יכולות סבירות, למי שרוצה להשיג תוצאות די טובות בזמן  קצר. ברשת ניתנן למצוא לה הרבה מדריכים (כמו למשל זה) ותוספים שמשדרגים את היכולות שלה, וניתן לשלב אותה עם תוכנות מורכבות ממנה לצורך ביצוע דברים נקודתיים.

פונטים

בחירה

בממים באנגלית נהוג להשתמש בפונט בשם Impact, שמגיע עם מערכות ההפעלה של מייקרוסופט ממילא. הפונט שהכי מזכיר אותו בעברית ומגיע עם מערכת ההפעלה הוא Tahoma, אף על פי שהוא די מכוער. פונטים עבריים יפים יותר ניתן להוריד מאתר הפונטים של מאיר סדן: עוקץ. לפני מספר חודשים השתרש במידה מסויימת השימוש בפונט טורינג כתחליף ל Impact בממים עבריים. אם אני לא טועה זה היה רעיון של אלי. בבלוני טקסט בסגנון קומיקס מקובל השימוש בפונטים פטל ושוקו.

התקנה

במערכות ההפעלה של מייקרוסופט מספיק בדרך כלל לגרור את קבצי הפונט לתיקיית הפונטים. הנה הוראות יותר מפורטות.

מכינים מם או פוטושופ למתחילים

אני עובד עם גרסה CS3 של פוטושופ, אבל מנסיוני בגרסה 5 זה עובד בערך אותו הדבר.

הדבר הראשון שצריך להבין בנוגע לפוטושופ (ונכון גם לגימפ) הוא שהעבודה היא בשכבות (layers), כלומר כל קובץ פוטושופ (קבצים עם סיומת .psd) מכיל למעשה הרבה תמונות, בגדלים שונים, שמונחות זו על גבי זו. חלק מהאיזורים בתמונה העליונה עשויים להיות שקופים ולכן דרכם תבצבץ התמונה שמתחתיה. בנוסף ניתן להפעיל אפקטים גרפיים שונים בנפרד על כל שכבה, למזג שכבות ועוד ועוד. רשימת השכבות והסדר שלהן אמורה להופיע על המסך כבר כשפותחים את התכנה, ובכל מקרה – F7 משמש כדי להסתיר/לגלות את הרשימה הזו.

רשימת השכבות – F7 מעלים/מגלה אותה

 כעת בחרי תמונת בסיס, למשל זו של ביבי צופה באולימפיאדה ומוחא כפיים, כי הוא נראה קצת דביל שם ובטוח אפשר לעשות עם זה משהו.

מצאי את התמונה בגוגל או בפייסבוק, וכעת אין צורך לשמור אותה, מספיק קליק ימני עם העכבר ולבחור “Copy”. חזרי לחלון של הפוטושופ ובחרי בתפריט File את New, ואפשר ללחוץ Ctrl-n במקום. יופיע החלון הבא:

מידות התמונה שהתכנה בחרה לבד מתאימות בדיוק לתמונה שהעתקת לפני רגע, ככה זה, פוטושופ מספיק חכם לנחש שאם העתקת תמונה והתחלת פרוייקט חדש, סביר להניח שתרצי להעתיק את התמונה לתוך הפרוייקט. לכן מספיק לבחור שם לפרוייקט (ולא מוכרחים) וללחוץ על OK.

כשיפתח חלון חדש, לבן וריק, לחצי Ctrl-V כדי להעתיק את התמונה לתוכו.

פוטושופ נותן לשכבות שמות סטנדרטיים: Layer 1, Layer 2 וכו’. אנשים טובים ממני משקיעים ונותנים שמות לשכבות (קליק ימני על שם השכבה, ובחירה של Layer Properties) לפי מה שיש בהן, כדי להקל על ההתמצאות אחר כך. אנחנו חאפרים, וממילא לא עובדים עם המון שכבות, לכן נדלג על זה.

מוסיפים תמונה וקצת משחקים

(אם רק מעניין אותך להוסיף טקסט, אפשר לדלג על החלק הזה)

כעת נרצה לנצל את כוחו העצום של פוטושופ כדי להלביש תמונה חביבה על הטלוויזיה, במקום מה שיש שם כרגע, למשל את התמונה הזו:

גם כאן מספיק קליק ימני על התמונה ו Copy, ואז Ctrl-V כשאת בתוך פוטושופ וזה יביא אותך למצב הבא.

כעת תרצי ודאי להלביש את יובל שם-טוב על מסך הטלוויזיה, אבל הוא בפרספקטיבה, אז תצטרכי “לקמט” את התמונה קצת. בחרי בצד שמאל את כלי הבחירה ווודאי שבשורה העליונה יש V בתיבת הסימון שליד Auto Select Layer. זה צריך להיראות כך: . זו לא נקודה מהותית אבל הנה הסיבה – כשאת עובדת, צריך להגיד לפוטושופ על איזו שכבה את עובדת כרגע (עובדים עליהן בנפרד כמעט כל הזמן, זה אחד היתרונות של עבודה בשכבות). דרך אחת לעשות זאת היא לבחור בתפריט השכבות את השכבה הפעילה מבחינתך. דרך אחרת היא לבחור בצד שמאל את כלי הבחירה ואז לעשות קליק על פרט כלשהו מתוך השכבה הרלבנטית, ואם ה Auto Select מסומן כנ”ל – זה יעבוד וזה הרבה יותר נוח בעבודה שוטפת.

ועכשיו מגיע הקטע שאני קצת אחפף, אבל שצריך לשחק איתו קצת כדי ללמוד, זה באמת לא מסובך. מרגע שבחרת את השכבה של יובל שם-טוב – אם תלחצי על Ctrl-T זה יכניס אותך למצב שנקרא Free Transform, דהיינו משחק חופשי עם המימדים והזווית של השכבה. נקטין אותה בערך לגודל של הטלוויזיה ונזיז אותה לשם, בסיום השינויים לחצי על Enter.

אבל זה לא נראה טוב, כי הטלוויזיה מונחת בפרספקטיבה שכזו. לכן וודאי שהשכבה הרלבנטית מסומנת ובחרי בתפריט Edit את Transform ובתוכו את Perspective. כעת אם תגררי עם העכבר את הריבועים הקטנים שבפינות השכבה הפעילה, התמונה תקבל פרספקטיבה בכל מיני כיוונים, בחרי משהו בערך מתאים ולחצי על Enter.

אבל עכשיו יש פס קטן למטה. לחצי שוב על Ctrl-T. אם תעמידי את העכבר ליד אחת הפינות של השכבה, אבל לא ממש עליה, הסמן של העכבר יקבל צורה משונה של קשת, ואז אפשר לסובב את השכבה לזווית אחרת. עשי זאת, ועכשיו זה כבר די מתאים:

מה שקצת מוזר עכשיו זה שאמנם לשכת ראש הממשלה, ובטח יש להם טכנולוגיה טובה, אבל הטלוויזיה חדה מדי, כי באמת זו לא תמונה מהטלוויזיה. כדי לתקן את זה, בדקי שהשכבה שאנחנו עובדים עליה היא עדיין יובל שם-טוב, וכעת בחרי בתפריט Filters את Gaussian Blur ושם את הערך 0.7, למשל. זה כבר נראה יחסית אמין. אם מתחשק לך לשחק גם עם איזון הצבעים של השכבה, הבהירות או הניגודיות שלה, בתפריט Image בחרי את Adjustments ושם תמצאי את מבוקשך. במקרה שלנו הסתפקתי במה שעשינו עד כה וקיבלנו:

ועכשיו – טקסט

האמת שזה החלק הבאמת קל: קודם בחרי את כלי הטקסט ברשימה שמשמאל , בתפריט שיופיע בחלק העליון אפשר לבחור פונט, צבע, גודל, הדגשה ועוד:

כעת בחרי איפה למקם את הטקסט והקלידי אותו. Enter רגיל עובר שורה, ואפשר ללחוץ על ה Enter הימני במקלדת כשתגמרי לכתוב את הטקסט.

שימי לב שהטקסט יוצר שכבה חדשה, שכבת טקסט, שלא את כל האפקטים הרגילים אפשר להפעיל עליה (אם כי אפשר להזיז, לסובב וכו’), כשתנסי להפעיל עליה אפקט אחר, כמו למשל Blur, פוטושופ ישאל אותך האם לעשות לה Reasterize, שבעצם אומר שזו תהפוך להיות שכבה גרפית רגילה וכבר לא תוכלי לערוך את הטקסט שבתוכה כמו קודם, אז חכי עם אפקטים כאלה עד אחרי שתהיי בטוחה שזה הטקסט שאת רוצה.

כדי להוסיף קו תוחם מסביב לטקסט, צריך לוודא שהשכבה הפעילה היא שכבת הטקסט הרצויה ואז לבחור בתפריט Layer את Layer Style ובתוכו את Stroke. בתפריט שיפתח אפשר לבחור את צבע הקו התוחם, גדלו וכך הלאה, בדרך כלל 3 פיקסלים זה מספיק, אבל זה לגמרי תלוי בגודל התמונה שעובדים איתה.

אחרי שתלחצי על OK בעצם סיימנו את העבודה על התמונה ונותר לייצא אותה. בתוך תפריט File בחרי ב Save As ושם, מתחת לשם הקובץ, אפשר לבחור את הפורמט. כפי שכתבתי קודם – אפשר PNG (פורמט לא דחוס ואיכותי) או JPEG (פורמט יותר דחוס), זה לא באמת משנה אם מה שאנחנו עוסקים בו הוא ממים בפייסבוק, בכל זאת.

ואז את שומרת את הקובץ. אני ממליץ גם לשמור בנפרד את קובץ ה psd, למקרה שתרצי לעשות עוד וריאציה על אותו מם, אם כבר עבדת, אז לשנות את הטקסט יקח לך 20 שניות, אם שמרת את קובץ ה psd. בכל אופן, הנה מה שיצא לי, לא מבריק, לא עמוק, אבל אני מקווה שלאלו מכן שזו התנסות ראשונה עם פוטושופ זה לא היה לגמרי מיותר.

“אדוני ראש הממשלה”, אומר העוזר, “הנה הניירות לישיבה החשובה מאד על אפשרויות התקיפה באיראן”. ראש הממשלה נוטל את הדפים לידו ומקמט את מצחו. “רגע אחד”, הוא אומר בקול הבריטון-מנסה-להיות-בס המפורסם. ראש הממשלה ניגש לחדר השירותים הפרטי שבלשכתו, מתוך הרגל ובהיסח דעת מקיש על הדלת רגע, ולאחר רגע מבין שלא יקבל תשובה ולוחץ על הידית.

ראש הממשלה מניח את הניירות על השיש הכהה שמקיף את הכיור, מקווה שנשימתו המעט-כבדה לא תגליש את הדפים לתוך הכיור והם יוכתמו בטיפות המים שנותרו שם משטיפת ידים קודמת. הוא פותח את החגורה, הרוכסן, מפשיל את מכנסיו עד לברכיים, עיניו נעוצות בראש הדף “הערכת מודיעין: תקיפה באיראן – סיכויים וסיכונים”, ידיו מפשילות את קדמת תחתוניו והוא מסתכל למטה. זהו זה, הוא חושב לעצמו, מתבונן בשיערו הסב המקיף את האיבר. קטן, תמיד היה קטן, ורפוי חוץ מלפעמים, ולאחרונה גם זה פחות ופחות. וגם מקומט, ולא יגדל יותר, זהו זה מה שיש. הוא מתבונן שוב בראש הדף “מתקפה אוירית בשילוב מבצע קרקעי” ומביט שוב בתחתוניו – קצת נוטה לשמאל, תמיד היה נוטה לשמאל, ובצבע מוזר, כמו איבר פנימי שמציץ החוצה משיפולי הבטן. וגם הבטן, הוא חושב, רכה ורפה ומכוסה פלומה, וכמעט מסתירה, רק שאפשר להכניס במאמץ ולראות את הקצה וקצת השערות שמסביב. וגם קטן, הוא חושב שוב, תמיד היה קטן, ומקומט, ורפוי חוץ מלפעמים, ועדין כמו אפרוח. כל כך עדין כמו אפרוח. מה לאפרוח ולתקיפה באיראן? מה לשיער סב ואיבר קטן ומקומט ורפוי חוץ מלפעמים ולמבצע משולב אויר וקרקע? הוא מושך את תחתוניו למתניים, מרים את המכנסיים ורוכס וחוגר ומעביר יד בשיער ועוצם עינים לרגע ופוקח מיד, כמו מיצמוץ שהתארך מבלי משים.

ויוצא אל העוזר בפנים מעט נפולות, ונותן את הניירות, והעוזר אומר “הסקרים”, וראש הממשלה אומר “לעזאזל הסקרים”. והעוזר, מורגל במצבי הרוח אומר בחצי פה “וגם אפשר שלא לתקוף”, וקמט במצחו של ראש הממשלה מוחלק לרגע, ושמץ אור מבליח באישונים, או שזה הניאון המשרדי, ובקול שלא זוכר להתאמץ להיות אחר, כמו ילד מול אפשרות לכלבלב, הוא שואל בשקט: “אפשר?”.

נתניהו על המפגין משה סילמן שהצית את עצמו: “טרגדיה אישית גדולה“.