סיכום ממים שבועי #4 (24-30.6.2012)

אירועי החדשות והממים שנוצרו בעקבותיהם, סקירה שבועית.

אספו וכתבו: עבגד יבאור, עידו קינן, הדס רשף, דן קופר, עמיר שיבי, נתאי פרץ ואחרים.
(לחצו על התמונה להגדלה מפלצתית שבה כל הממים בגודלם המקורי, ותודה לנתאי על האיחסון)

צ’ק או המחאה החברתית?

הציור השבועי לילד: סבאח ברוור מציע לחפש לאן נעלם חופש הביטוי?

עונת המחאות הגדולה נפתחת עם מעצרה של דפני ליף בהפגנה ברוטשילד. מוטי אהרונוביץ’ מכריז על מלחמת הכוכבים, בופינקה מוצא את זה פורנוגרפי, דניאל קופצ’ינסקי מסביר שככה זה ברגולציה ונתאי פרץ רומז שיש אנשים אחרים שיותר דחוף לעצור. אלכס דובוב מזכיר שעשו את זה קודם, בהתנחלויות, ושיבי מזכיר שגם אז השמאל הקיצוני (שכולנו נגדו, כמובן) דיבר על זה.

שוטר שנראה כמודד מכונית עם אוהל על הגג זכה לטיפול אוהב. האישה שמגישה פרח לשוטר הואשמה בנסיון תקיפה על רקע אלרגי ואחזקת סמים קלים, ואף זכתה למם סטייל רחלי רוטנר, אבל לא רחלי עשתה אותו אז הוא לא מי-יודע-מה-חמודי, כנ”ל פינוקי.

ההפגנה באבן גבירול ביום שבת הפכה להפגנת עמלת שורה, כשמפגינים ניפצו שמשות של בנקים בתל אביב (ניוז1 קובעים שסודנים שכורים הם המנפצים). ניר זייד מסביר למפגינים את טעותם, מתן פאבר בודק מה המצב בבנקים במצרים, עידוק רוצה לשמוע עוד על אלימות בהפגנות, אריאל ויסמן מזכיר איפה הם למדו את זה, והדס רשף תוהה מי ניפץ את הזכוכית. שיבי ומיכאל קמינר חושבים שאוחיון ואייזנר, נו, אתם יודעים. למשחקי הכס מותר להשוות? ולג’ון בראון יש הצעה חלופית איך לדבר עם הטייקונים. ואל תשכחו מי הקורבנות האמיתיים, שנשארים עם הטראומה הרבה אחרי שהממיסטים כבר עברו לנושא הבא.

בתמונה שאנחנו מעריכים שתהפוך לאחד הסמלים הזכורים של המחאה, המפגינה לירון אחדות נעצרת בהפגנת עמלת שורה, משחררת את ידה מזו של השוטר, משלבת איתו ידיים והולכת איתו בחיוך רחב (תמונה שהיא בחרה לתמונת הפרופיל שלה). מאוחר יותר היא תואשם באלימות נגד שוטרים, לא לפני שתהפוך לכוכבת ממים, כמו כאן, בתמונת בדרך לחתונה עוצרים לכתוב צ’ק.

נתאי והדס תומכים במאבק ללא עוררין למרות שהוא נהיה נורא אלים ואנרכיסטי. רינה חושבת שהגיע הזמן להציב דרישות רציניות, וניב מיכאלי מזכיר למוחים ששלי יחימוביץ' תמכה ברון חולדאי. מעריב בוחרים צד בנוגע למחאה בשבת, וויסמן חושף עוד כתבות מן הארכיון.

“התותח הקדוש” מפגיזים בקומיקס אפי על האלימות במחאה החברתית. ומה הקווים האדומים של המשטרה?

גל רודף גל ונשבר

שנה אחרי שדפני ליף עזבה ראיון איתו באמצע, שרון גל מ”לילה כלכלי” שוב מסתכסך עם פעילי המחאה החברתית. ג’ון בראון מציע הסבר אלטרנטיבי, שיבי מציץ מאחורי הקלעים, איתמר שאלתיאל ואלי לוין מוסיפים עוד על האובססיביות הקונספירטיביות כנגד המחאה ומוצאים את האויב האמיתי, ושיבי נשאר לצפות בהמשך התוכנית.

 

מדינה קטנה מוקפת

ולדימיר פוטין, שליטה האהוב של רוסיה, מגיע לביקור בנתניה ובישראל, נפגש עם בנימין נתניהו, מעלה זכרונות ומזמר שירי ילדים עם אביגדור ליברמן. אגב, מה הגירסה הסובייטית ל”ברוסיה הסובייטית”?

ובינתיים, בדרום: צה”ל מפיץ תמונה שמספרת כמה רקטות נורו על ישראל, ומבקש “שתפו את התמונה,כי תקשורת המיינסטרים לא תעשה זאת”. מעתה מ”צ הוא מם צבאי. אפרופו, צבה כבר עשית?

ובינתיים, בדרום העוד יותר רחוק: האחים המוסלמים עולים לשלטון במצרים ומזכירים את סכנות המהפכה.

ובינתיים, במזרח: סמי מיכאל מכתיר את ישראל כמדינה גזענית וניצה בן דב תוהה איך הוא מדבר ככה אחרי שקיבל כל כך הרבה כיבודים, מיכאל מבקש שיספרו לו עוד על זה אצל שחר.

 

שיבי עדיין חי

עמיר שיבי מסולק שוב מפייסבוק, נלחם כבן-ארי ונדפק כלביאה, זוכה לקבוצת מחאה (עמיר שיבי עדיין חי, למרות שאסור להשוות, מזכיר רועי פיטשון) וחוזר מן הכפור, לא לפני שהוא מספר על היאוש בבידוד במודיעין ועל הקונספירציה הדמוגרפית של מארק זאקרברג ובנצי גופשטיין.

כהנא בולד צדק?

עוז פורמן הציע את “מגנטו צדק”, איתמר שרק שפירא הצטרף, מם נולד (ויטלי מיז’יריצקי, בן מאירי, רון עשור, הוד רז ושמרית עשור).

תמונה של משחק מילים על בת הים הקטנה (אריאל) והגופן (אריאל) סחפה את אומת הרשת העברית לאיזה שתי דקות.

צינזור צילום האינסטגרם של מישל יבור בעירום עושה כותרות. יעל גורן מזכירה שבלייזר היו שם קודם.

מטא: ספר לי עוד על רגעי הפחד

מם “ספר לי עוד על זה” קופץ את הכריש, באדיבות שימוש יתר אצל ממיסטים מימין ומשמאל כאחד (למרות שכפי שיהונתן גרשוני מזכיר, כל הממים בשמאל). אחרי נסיון החייאה, אנחנו נאלצים להכריז על שעת המוות.

5 תגובות בנושא “סיכום ממים שבועי #4 (24-30.6.2012)


  1. אחלה סיכום לאחלה שבוע מבחינת ממים (מה שאומר בד"כ חרא שבוע מבחינת דברים אחרים…. ע"ע חופש מחאה)


  2. טוב די.
    קודם כל, ממ זאת לא תמונה מצחיקה שהרבה אנשים שיתפו אותה – זאת פשוט תמונה מצחיקה שהרבה אנשים שיתפו אותה.
    שנית, ממ זאת לא תמונה מצחיקה שהסתובבה במשך שבוע (אם לא פחות), שארבעה אנשים עשו לה עשר ווריאציות, כשבערך שלוש מהן טובות.
    רוצה להגיד, כמעט כל מה שיש שם הוא לא ממ.
    ודבר אחרון, פעם היה פה מצחיק, תוכן מקורי, אפילו סאטירה נוקבת. אם כל מה שיהיה פה מעכשיו זה ריכוז של דברים שכבר ראיתי בפייסבוק, חדר 404 ו10גאג, אז אדיוס. ממילא עידוק מעלה את זה גם אצלו. :/


    • ביי הצוהל, היה נחמד שהיית, אבל קורים החיים, קורים דברים אחרים, ובלוגים משתנים… אני לא יודע מה יהיה עוד חודש, זה מה שכיף לי לעשות בינתיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *