יש אנשים שאת העונש שלהם כבר קיבלו.

ברוב הכסף הוא קנה קרבוסילן

כמו כן חתום על הכתבה מישהו בשם אליצפן, שזה חשוד כשלעצמו.

מורן שריר מתנשא על אורנה דץ ואיילה רשף

אם כי חייבים להודות שקשה להתאפק עם אורנה דץ

אירוניה: הכותרת בתוך הכתבה עצמה, המתפרסמת בעכבר העיר, היא “ככה נראית התנשאות תל אביבית”.

(התקווה שלנו היא להתחיל כאן פוסט-שרשרת: שאיזה בלוגר יצטט אותנו מתנשאים על מורן שריר ואז מישהו יצטט אותו וחוזר חלילה עד שיום אחד זה יגיע למישהו מאשקלון)

אותם מספרים עלו בלוטו בהפרש של חודש, וזה פחות מפתיע מהעובדה שדי הרבה אנשים אשכרה ניחשו שזה מה שיקרה, וכך התקבל מספר יוצא דופן של זוכים בפרס השני. זה אומר שרבים מתייחסים למשחק הזה כמו מירוץ סוסים, כלומר שאם יצא המספר 26 פעם אחת, אז זה אומר שזה בומבה של מספר וכדאי להמר עליו שוב… מצד שני – אלו אנשים שממלאים לוטו (בלינק: איזכור המקור לכותרת), כך שזה לא מאד מפתיע.

לפי דו”ח של הכנסת (PDF), רמת הפשיעה בקרב העובדים הזרים נמוכה בהרבה מבקרב האוכלוסיה הכללית, אבל נבחרי ש”ס* (ומצביעיה) מאזנים את התמונה ומחזירים את הנתונים לרמות שהתרגלנו אליהן.

על שלושה דברים העולם עומד - על הגזענות, על הקסנופוביה ועל חרחור המדון

* בניזרי, חוגי, פרץ, פנחסי, לוי, דיין ודרעי, סך הכל כמעט רבע מכלל חברי הכנסת של ש”ס אי פעם, וזה רק מי שהורשע.

עידכון: כמובן שהכותרת שנתנו בטמקא היא “ממפים מסתננים”, ושם שמו דגש על מיקומם בארץ ועל כך שחלה ירידה יחסית בפשיעה בקרב המסתננים (העובדה שמלכתחילה זו היתה נמוכה בהרבה מהרגיל במקומותינו לא נזכרת כלל).

עיתון “הארץ” חושף כי אחוז השמאלנים בקרב יוצאי צפון אפריקה ועיראק גדל.

למען הסר ספק, להיות עיראקי כשלעצמו זה לא פגם גנטי.

אפשר לגזור ולשמור, ואפשר פשוט לחכות כמה שנים.