החברים של ג'ורג'

י"ש לה, י"ש לה

השטיקים והטריקים של לשכת נתניהו לא עובדים: המחאה נגד הקפיטליזם חסר הרסן רק צוברת תאוצה. אתמול צעדו 150 אלף איש ברחבי הארץ. הבוקר כבר התפטר מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. ערב העצרת, ניסה נתניהו בבהילות להזמין את ציפי לבני לממשלתו. מסתבר שעל נסיון כל כך עלוב, אפילו לבני מסוגלת להגיב בלעג הנדרש. אחר כך אמרו לנו שנתניהו יפחית חלק מהמסים העקיפים – כאילו שנשכח שהוא זה שאחראי להם וכאילו שלא שמנו לב שבמקביל להורדת המסים, הוא גם מתכנן, כרגיל, לקצץ את השירותים לציבור (מה שמכונה בעגה של האוצר "קיצוץ התקציב"). ולא, הקיצוץ לא יבוא מתקציב הבטחון. לא, חביבי: לא נאכל את הלוקש הזה פעם נוספת.

אם מישהו באמת רצה לדעת מה מפלס הזיעה בלשכת ראש הממשלה ובמשרד האוצר, ששיקר לנו בסוף השבוע במצח נחושה, העובדה שבסוף השבוע, בשקט, אחרי שנים של תחינות, קיבלו השוטרים תוספת שכר של עשרות אחוזים. אפילו האוליגרכים כבר התחילו להרגיש מחנק מסוים, וחלקם כבר הודיעו שהם תומכים במחאה. שופרו של נתניהו, "ישראל היום", צווחני מהרגיל ואחד מכותביו כבר פלט את המילים הגורליות "ישראל איננה מצרים". את מה שבאמת חושבים בלשכת נתניהו על המפגינים אמר היום דוברו, רוני סופר: אם מישהו לא גומר את החודש, הציע סופר, צריך לחתוך לו את קו האשראי. בכלל, על פי סופר כל הארץ מלאה ב"דירות יוקרה, מכוניות וטיסות לחו"ל". אולי צריך להוסיף לרשימת הדרישות גם את הדחתו של סופר, שבעליל לא מחובר למציאות הישראלית.

השטיקים והטריקים של נתניהו וסייעניו לא עבדו. מפגין, אמש.

אבל אני לא רוצה להקדיש את הפוסט ללשכת נתניהו, אלא לחלק הפחות רשמי שלה. הזרוע למבצעים מלוכלכים של מועצת יש"ע, ישראל שלי, ניסתה כמיטב יכולתה לחבל במחאה. היא עשתה את זה בשטיק המוכר והידוע: פילוג לאומני. ה"תנועה", או במילים אחרים כמה פעילים של מועצת יש"ע, הודיעה שהיא תשמח להצטרף להפגנה אמש – אבל היה לה תנאי.

י"ש (חתיכת צירוף מקרים, הראשי תיבות האלה, הא?) הודיעה בצדקנות ש"אנו מתחייבים בשם 58,000 חברי 'ישראל שלי' שאם המארגנים ישירו וישמיעו את המנון המדינה, 'התקווה', הרי שאנו נצטרף בכל כוחנו ומאודנו במאבק נגד המונופולים והריכוזיות במשק, כדי להוריד כאן את עלויות המחיה. זהו מאבק צודק מאין כמוהו. זו איננה בקשה גדולה. האמת, די מובנת מאליה. לעומת זאת, אם ראשי המחאה לא יהיו מוכנים לשיר ולהשמיע את 'התקווה' גם השבוע, אל יהא חלקנו עמהם."

המניפולציה היתה שקופה מאד. היא היתה מיועדת לסכסך בין פעילי שמאל יהודים ופעילי שמאל ערבים, בין אנרכיסטים ואנשי חד"ש – מי שארגנו את המחאה – ובין השמאל הציוני. לפני חודש, זה היה מטען חבלה. בסוף השבוע, זה לא עבד. אמש יללו בי"ש ש"מארגני מחאת האוהלים התחמקו וסירבו להודיע על השמעת התקווה. אנו, 'ישראל שלי', לא נלך כעיוורים אחרי גורמים אנטי-צה"ליים ואנטי ישראליים". אני לא יודע מה העובדות כאן, אם היו בכלל מגעים בין איילת שקד והפקס של מועצת י"ש (אה, סליחה, יש"ע) ובין מארגני המחאה, אבל התוצאה הסופית ידועה: האנשים של י"ש לא הגיעו. 150,000 אחרים, לעומת זאת, דווקא כן. המניפולציה של י"ש, גוף שהמניפולציה התקשורתית היא לחם חוקו, התרסקה – ואף אחד לא שם לב.

ראוי לשים לב לעוד שתי נקודות: קודם כל, לצורה שבה מתייחסים בי"ש למאבק. הם לא מדברים על מאבק לצדק חברתי – המתנחלים והדתיים בכלל הם אחת האוכלוסיות היותר קפיטליסטיות שחיות בישראל; ככה זה כשהממשלה דואגת לכל מחסורך, אתה יכול להרשות לעצמך לתמוך בקפיטליזם חזירי – אלא על "מאבק נגד המונופולים והריכוזיות במשק". בדיוק הניסוחים של לשכת ראש הממשלה בימים האחרונים. כאן המקום להזכיר שוב שי"ש הוקמה על ידי שני יוצאי לשכת נתניהו, איילת שקד (שעדיין מנהיגה את הארגון) ונפתלי בנט, שהתקדם בחיים והיום הוא יו"ר מועצת יש"ע.

שנית, הארגון (?) עורך תחרות סרטוני תעמולה ("קליפי הסברה"). בפני עצמו אין בכך שום דבר חדש, אבל התחרות של י"ש היא בחסות משרד התעמולה: המנצח יזכה בפרס בן 2,000 ₪ ובגביע שיוענקו לו על ידי שר התעמולה, יולי אדלשטיין, בכבודו ובעצמו. הסרטונים של י"ש, נזכיר, לא מיועדים לקהל בינלאומי: הדרישות לקליפ לא אומרות שום דבר על דיבור באנגלית או בשפה זרה אחרת. הם פונים לקהל הישראלי, וי"ש תפיץ אותם בהתאם. הממשלה משלמת לי"ש כדי להפיק תעמולה נגד מתנגדיה של הממשלה.

כשתנועה חוץ פרלמנטרית כמו י"ש זוכה לחיבוק כזה מצד הממסד, וכאשר היא משמשת כשופר של לשכת ראש הממשלה לצרכים פוליטיים, צריך לדעת במי מדובר: בשלוחה מוסווית באופן גרוע של נתניהו ומועצת יש"ע, ולהתייחס אליה בהתאם.

ועוד דבר אחד: בעוד תושבי ישראל מחזירים לעצמם, בהשתאות ובפליאה, את יכולת הפעולה שלהם ונזכרים שהמדינה שייכת להם, לא לנתניהו ולתשובה, רצוי לזכור שבימים אלה נרצחים באכזריות אחינו שבסוריה בגלל נסיונותיהם להביא לארצם המעונה קצת חירות. החמושים של בשאר אסד תקפו הבוקר בכוחות גדולים את חמה, ששילמה מחיר כבד כל כך על התנגדותה לאביו של בשאר. מדברים על 100 הרוגים או יותר. מזכ"ל מק"י, מוחמד נפאע, כנראה מתקשה להבין מה מתרחש שם, ואומר שהוא מעדיף את הרודנות הסורית או הצפון קוריאנית על זו הישראלית. לזכור ולא לשכוח, בפעם הבאה שמק"י תבקש את קולותיכם: פניה פני יאנוס.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורם, כמו גם לתורם שניגש אלי במהלך הפגנה ותרם במקום. מי יתן ולא יצטרכו לחיות במדינת איילת שקד.

(יוסי גורביץ)

שתי הערות על פרשת רונן שובל

הם מ פ ח ד י ם: התחקיר הקצר שפורסם כאן אתמול בבוקר, שמבוסס כולו על מקורות גלויים, הגיע לעת ערב גם ל-ynet ול"הארץ". התגובה הראשונית של רונן שובל היתה שתיקה (אחר כך הוא שלח, כהרגלו, מכתב איום); התגובה הראשונית של "אם תרצו" היתה "עוד לא החלטנו אם הדברים הם יותר הזויים או יותר מגוחכים. כך או אחרת הם לא ראויים לתגובה. כמו כן מדובר בבלוג של אדם המבקש לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל". אחרי כמה שעות של היסטריה – מחול התרנגולות הערופות בעמוד הפייסבוק שלהם היה משעשע להחריד – הם התאוששו, והתחילו להפיץ (שוב ושוב ושוב, כמו מכונת תעמולה שלא סוטה מהקו שלה) את התגובה הבאה:

"אתה שותה קוקה קולה? יש לך וינדוווס במחשב? כנראה שאתה סוכן איראני. זו רמת ההאשמות של ynet ובטאון "הארץ" ועל זה אין שום דרך שניתן להגיב בצורה הגיונית. כמו שראינו מהטוקבקים, רובו המכריע של הציבור חכם יותר ממה שחושבים עיתונאים מניפולטיביים ובעל…י אג'נדה. ההאשמה ההזויה היא בערך כזו: אם מישהו עבד בחברת היי טק ישראלית, שיש לה שיתוף פעולה שיווקי עם חברת היי טק דרום אפריקאית, שעובדת עם חברה אחרת שהיא חברה בינלאומית שמוכרת בעשרות מדינות, (משהו שדומה לנוקיה נניח), והחברה השלישית הזו, שהקשר אליה כל כך עקיף שזה הזוי, מוכרת פלאפונים באיראן, אז העמותה שהוא פעיל בה קשורה לאיראן. האם זה בכלל נורמלי לענות לפרנויות כאלו?" כך כתב העבריין הבטחוני המורשע ארז תדמור, המנהיג השני של התנועה.

כמה הערות: קודם כל, הצורה שבה מתארת "אם תרצו" את המידע כלפי שובל וחברת Accells דומה עד למאד בדיוק לסוג התחקירים ש"אם תרצו" פרסמה כלפי ארגוני שמאל. מסתבר שהם לא אוהבים לטעום מהתרופה שלהם.

שנית, מדובר בקשקוש. Accells, כפי שאפשר להבין מהציטוט מדבריו של אדוארדו שובל, המנכ"ל ולגמרי במקרה אביו של הדירקטור לשיווק אסטרטגי רונן שובל, בחר ב-Fundamo כשותפה אסטרטגית בדיוק בגלל שהיא סוחרת עם מדינות שנמצאות "במצב קרב". הוא אמר, ראוי לצטט שוב, "אנו מתרגשים במיוחד להביא את יתרונות הרשת נטולת המגע שלנו לשווקים מתפתחים […] הנוכחות החזקה והמבוססת של Fundamo בשווקים הללו הופכת אותה לשותפה אידיאלית עבורנו בהשקת השירותים שלנו". כלומר, לא מדובר ברכישת קוקה קולה או מערכת חלונות מבלי לדעת שהן נמכרות גם באיראן, אלא בבחירת משקה קל או מערכת הפעלה בגלל שהן נמכרות באיראן. מי שרוצה לראות מה חושבת Accells בנושא, שיצפה בסרטון ההדגמה שלהם: הוא מציג ערבי רכוב על גמל, שמשתמש במכשיר סלולרי כדי לשלם על, אירונית, פחית קולה.

האתר של אקסלס עדיין מתאר את רונן שובל כדירקטור לשיווק אסטרטגי. הוא טען שהוא כבר לא עובד בחברה הזו של אבא שלו יותר. יכול להיות. אבל עסקאות מסוג העסקה עם Fundamo דורשות בדרך כלל כמה חודשים של משא ומתן, וקשה להאמין שדווקא הדירקטור לשיווק אסטרטגי לא יהיה מודע להם. ואז אנחנו צריכים להחליט: האם רונן שובל הוא טמבל גמור, שלא ידע עם מי הוא נכנס לאיזו עסקה (בניגוד, אגב, לדברי אביו המנכ"ל), או שהוא נבל. ראוי להתייחס גם לכפל הלשון שלו: מצד אחד הוא אומר שהוא לא עובד בחברה, מצד שני אין שום בעיה עם העסקה. כלומר, מצד אחד הוא אומר שהוא לא קיבל מאיתנו פחית קולה, מצד שני שהוא החזיר אותה, מצד שלישי שהיא היתה ריקה כשהוא קיבל אותה, ומצד רביעי – שהוא שוקל את צעדיו המשפטיים.

ראוי לומר עוד משהו ל"אם תרצו": עם החרפת האמברגו על איראן, מכירת תוכנה לשם נעשתה בעייתית הרבה יותר משהיתה בעבר; HP הסתבכה, כשהסתבר שהיא מכרה לאיראן מדפסות דרך מדינה שלישית. מכירת מכשירים מוצפנים לאיראן (ומדינות אויב) היא בעייתית במובהק, והטכנולוגיה של אקסלס חייבת להכיל הצפנה כדי לעשות את מה שהיא עושה – הפיכת מכשירי סלולר לכרטיסי אשראי. חבל להרוס לכם את עולם הפנטזיה שבו אתם חיים, אבל לא, מה שרונן שובל ואביו עושים לא דומה בכלל לרכישת פחית קולה.

אפולוגיה פרו דומו: "אם תרצו" מאשימים אותי "בפגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל". מעבר לעובדה שמדובר בסתם נסיון התחמקות תוך הטלת רפש לכל עבר – אני מניח שאני צריך להודות להם שהם לא מאשימים אותי בהסתה לרצח, כמו בעבר – יש להם טעות קלה.

אני פועל ללגיטימציה של מדינת ישראל. אני רוצה לראות אותה שבה והופכת להיות לחברה מקובלת בקרב העמים. לא "אור לעמים"; סתם דנמרק או בלגיה. "אם תרצו" היא זו שפועלת לדה-לגיטימציה של ישראל, להפיכתה למדינה מצורעת, להפיכת ישראל למדינת אפרטהייד. "אם תרצו", תנועה פאשיסטית, עושה כמיטב יכולתה המוכחת לפגוע בתדמיתה של מדינת ישראל כמדינה חופשית, הופכת אותה למדינת קסרקטין, מדינה שבה מי שמעז למתוח ביקורת על פעולות הממשלה – צה"ל, נזכיר, הוא זרוע ממשלתית – הופך מיד לאויב המדינה. שוב, לא נהרוס להם את עולם הפנטזיה שהם חיים בו, אבל מעניין לראות איך התקפה על "אם תרצו" הופכת מיד לדה-לגיטימציה של ישראל.

(יוסי גורביץ)

פוסט אורח: הקשר האיראני של "אם תרצו"

איתמר שאלתיאל

במסגרת הוונדטה שלהם כנגד ארגוני זכויות אדם, יצאו ב"אם תרצו" בדו"ח שמשים עצמו כחוקר את מקורות המימון של הארגונים הללו. כבר אמרו בעבר שהמחקר כולו התבסס על גוגל ועל ההצהרות הפומביות של ארגוני זכויות האדם עצמם, ואכן – גוגל הוא כלי נהדר לעריכת מחקרים. כך, למשל, גוגל מאפשר לאתר את הקשר של רונן שובל, יו"ר "אם תרצו", לכספים שמגיעים ממדינות אויב.

קורא, שמעדיף להישאר אנונימי, שלח אלי ואל יוסי גורביץ כמה קישורים שמספרים את רוב הסיפור. נתחיל בהתחלה: רונן שובל הוא מנהל אסטרטגיה שיווקית בחברה בשם "Accels", שהמנכ"ל שלה הוא אדוארדו שובל, אביו של הנער. Accels היא ספקית רשת נטולת מגע שמעוניינת "להעשיר את החוויה בנקודות המכירה עבור קהילות של צרכנים וסוחרים".

אדוארדו ורונן שובל בדף החברה. צילום מסך מאתר Accels

והנה, שלשום התפרסמה ידיעה לפיה Accels נכנסת לשותפות עם Fundamo, שמטרתה להגביר את חדירת ה-NFC (טכנולוגיית וויירלס לטווחים קצרים) לשווקים מתפתחים. Fundamo היא חברה מעניינת, מהסוג ש"אם תרצו" היו עושים ממנו מטעמים. החברה מפתחת פלטפורמת שירותי סלולר פיננסיים, ויש לה נוכחות רבה ב"שווקים מתפתחים". איפה למשל? ריצ'רד ביילי, מנהל מוצר ב-Fundamo מסביר: "באפריקה עבדנו קרוב מאוד עם MTN (ספקית רשת – א.ש.), וגם עם תימן, איראן, אפגניסטן וסוריה". האנס ואן רנסבורג, מנכ"ל Fundamo, אמר בראיון עמו כי "אנו עובדים באזורי קרב, מילולית. יש לנו לקוחות באפגניסטן, באיראן, בעיראק, בליבריה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו".

רונן שובל. צילום מסך מאתר Accels

למעשה, בזה כוחה הגדול של Fundamo. היא מתנאה בכך שהיא עובדת עם 40 מדינות, מהן 27 באפריקה ובמזה"ת. Fundamo מתמחה ב"שווקים מתפתחים", כזכור – מטרת השותפות בינה לבין Accels.

בידיעה שמספרת על השותפות החדשה, אומר מנכ"ל Accels, אדוארדו שובל: "אנו מתרגשים במיוחד להביא את יתרונות הרשת נטולת המגע שלנו לשווקים מתפתחים […] הנוכחות החזקה והמבוססת של Fundamo בשווקים הללו הופכת אותה לשותפה אידיאלית עבורנו בהשקת השירותים שלנו". במלים אחרות, Fundamo נבחרה בגלל פריסת השירותים שלה.

רונן שובל ו"אם תרצו" נמנעו שוב ושוב מלספק הסברים למקורות הכספים שלהם. אחת ההשערות שהועלו לגבי הפער בין התקציב של "אם תרצו" לבין עלות הקמפיין שלהם נגד הקרן החדשה גרסה שאת ההפרש שילם אדוארדו שובל, אדם עשיר בזכות עצמו. ועכשיו מסתבר שרונן שובל, ראש וראשון לפטריוטים, מוכן בקלות להכנס לשותפות עם חברה שעושה עסקים במדינות אויב.

זה לא מפתיע, ממי שמוכן לקבל כספים גם מהיטלר. ואם לומר את האמת, אני לא רואה בעיה מיוחדת בפריסה הגלובלית של Fundamo. אבל זו הזדמנות טובה להזכיר שאנו עדיין לא יודעים מאיפה הגיע רוב הכסף לקמפיינים של "אם תרצו". ומלבד זאת, מעטים הדברים המהנים כקול התרסקותם של בתי זכוכית, לא כן?

מאחר שרונן שובל סירב בעקביות להגיב לשאלות "החברים של ג'ורג'" בעבר, לא טרחנו לבקש את תגובתו.

הפוסט פורסם במקביל גם באקטיביזם הוא קוד פתוח

שלום עם הגולן

טוב, זה כבר נהיה פאתטי. כל שעתיים, על פי שעוני, מצהיר אסד שהוא רוצה שלום ועכשיו, ואם לא – אז כנראה תהיה מלחמה. המדינאים הישראלים – אם הם ראויים לתואר זה – והדגנרלים שלנו העדיפו לתאר את בשאר כמין ילד תמהוני, שאוהב לשחק בפלייסטיישן, שאין צורך לקחת אותו ברצינות. אבל אחרי המלחמה האחרונה, שבה הוא יצא וידו על העליונה מבלי לאבד ולו פיון אחד, אולי כדאי להתייחס לרופא העיניים עגום-המבט בצורה פטרונית פחות. הוא אולי הגיע לנשיאות בטעות, אבל בינתיים הוא משחק פוקר נהדר. היתה לו נפילה רצינית בלבנון, עם חיסולו של חרירי, אבל נראה לי שהוא כבר גרף מספיק רווחים בשביל להחזיר את האבידות.

ולכן, כשהוא מאיים במלחמה, אני מאמין לו. במיוחד כשכל איום מסנדל אותו יותר ויותר. ומאחר ולאחרונה חיל האוויר מצטיין בעיקר באונס ילדות בנות 12, המח"טים של השריון והחי"ר לא מצליחים לתאם פעולה פשוטה כמו חציית ואדי גם כשהם יושבים באותו חדר, ועל המודיעין בכלל לא כדאי להרחיב את הדיבור – אז הנה, תכנית גורביץ לשלום בר קיימא עם סוריה.

הסכם שלום בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הערבית של סוריה

מאחר ושני הצדדים עייפו משפיכות הדמים, והם להוטים להבטיח לבני עמם את פרותיו של השלום, הסכימו הצדדים על ההסכם כדלהלן:

א. הרפובליקה הערבית של סוריה (להלן: סוריה) מכירה בזכות קיומה של מדינת ישראל (להלן: ישראל) בגבולות ה-4 ביוני 1967. היא שואפת לכך שישראל תקבל את החלטת הליגה הערבית לשלום כולל משנת 2002, אך מכירה בכך שבין ישראל ובין הפלסטינים יש נושאים השנויים במחלוקת, אשר ייפתרו בין שני הצדדים.
ב. ישראל מכירה בסוריה בגבולות ה-4 ביוני 1967, ותשיב לריבונותה של סוריה את כל השטחים המוחזקים בידיה – הרמה הסורית וחוות שבעא. כוחות ישראליים יסוגו משני מקומות אלו בתוך 18 חודשים מיום חתימת הסכם שלום זה. מיד עם השלמת נסיגה, ייפתחו שני הצדדים שגרירויות זה אצל האחר בדרג דיפלומטי מלא. סוריה תורשה להניף את דגליה בשטחים שיפונו, ותציב ברמה חטיבת חי"ר. במקביל, תסכים סוריה לתחנות התראה בינלאומיות ברמה.
ג. מתוך רצון בשגשוג הדדי, ומתוך הכרה בהשקעה הישראלית הניכרת שבוצעה ברמה הסורית, מסכימה סוריה להחכיר לישראל את הרמה לתקופה של 99 שנים. ישראל, בתמורה, תעביר מדי שנה לידי סוריה סך של מיליארד וחצי דולרים, בכסף, בטובין או בייעוץ, הכל על פי רצונה של סוריה, ובלבד שרצון זה יובע שישה חודשים לפני מועד התשלום השנתי. 94 שנים מיום החכירה, יפתחו ישראל וסוריה במשא ומתן מחודש בנושא, ויגיעו להסכמה לשביעות רצונם של שני הצדדים.
ד. סוריה מתחייבת לגרש משטחה כל אדם או ארגון, האחראים להריגתם של אזרחים ישראלים, ובלבד שאזרחים אלו לא היו מחויילים באותה עת. כמו כן, תיאסר פעילותם של ארגונים או פרטים, הקוראים למעשי איבה כנגד ישראל. סוריה מתחייבת שלא לחמש את ארגון החיזבאללה, ושלא לאפשר לנשק המיועד לו לעבור בשטחה.
ה. חיל האוויר הישראלי יורשה להתאמן בשטחה האווירי של הרמה הסורית במשך 36 חודשים מיום חתימת הסכם זה. לאחר מכן, תורשה ישראל לפנות לסוריה ולתאם טיסות כאלו לשביעות רצון שני הצדדים; וסוריה שומרת לה את הזכות לסרב לכך.
ו. כל התושבים החיים בעת חתימת הסכם זה בשטחים שהתחייבה ישראל לפנות יוכלו לקבל על עצמם את אזרחות אחת משתי המדינות, כרצונם. היחס לתושבי האזור הרוצים להחזיק בשתי אזרחויות יוכרע בכל מדינה על פי חוקיה הנוגעים לאזרחות כפולה. השיטור יתבצע על ידי כוח רב לאומי, אך החוק החל בהם יהיה החוק הסורי.
ז. שתי המדינות יתירו תיירות האחת של האחרת בשיטחן. בעשר השנים הראשונות, יוגבל מספר התיירים ל-10,000 מדי שנה; לאחר מכן תהיה התיירות חופשית.
ח. הסכמי סחר מלאים ייחתמו בין שתי המדינות, וייכנסו לתוקפם בתוך שלוש שנים מיום חתימת הסכם זה.

כניסתם של כוחות ישראליים חמושים לשטחים סוריים, או טיסות ישראליות מעליהם אם התנגדה סוריה לכך לאחר 36 חודשים, ייחשבו להפרה מהותית של הסכם זה, והוא ייראה כאילו לא נחתם מעולם, ובלבד שישראל סירבה להסיג את הכוחות בתוך 12 שעות מרגע קבלת ההודעה על כניסתם.

כניסתם של כוחות סוריים הגדולים מחטיבה לשטחים המפונים תיחשב להפרה מהותית של הסכם זה, והוא ייראה כאילו לא נחתם מעולם, ובלבד שסוריה סירבה להסיג את הכוחות בתוך 12 שעות מרגע קבלת ההודעה על כניסתם.

ולראיה באנו על החתום וגו'.

הבעיה העיקרית שאני רואה בהסכם הוא שמאחר ולמשטר בשאר אין תמיכה עממית, הסכם שלום עם ישראל עשוי לחזק את הכוחות הפונדמנטליסטיים בסוריה, משום שהוא ייראה כהענקת לגיטימציה לישראל. אבל גם שלטון פונדמנטליסטי יהיה כבול בחוזה, שיספק כמה נקודות ביטחון, מה שאין כן כרגע.

המצב העגום הוא שאסד חזק מספיק, ככל הנראה, כדי להעביר הסכם כזה; אי אפשר לומר את זה על אולמרט.

(יוסי גורביץ)