מרץ הוא החודש האכזרי ביותר. כך לפחות על פי נתוני תאונות הדרכים. מסתבר שעם תחילת האביב נותנים הישראלים דרור ליצריהם, פותחים חלונות ובעיניים בורקות לוחצים עוד קצת על דוושת הגז, כאילו כדי לענות ב"הן" ניטשיאני גדול לשמש ולפריחה. מה שיוצא מזה, לאסונם, הוא ששמחת החיים הגועשת שלהם הופכת בתהליך אלכימי מהיר ומפתיע ליגון של מוות ואבלות כתוצאה מחוסר זהירות בכביש.
כמה פעמים במהלך השבועיים האחרונים, בעודי מתבונן בצער ובכאב בתמונות דיווחי חדשות התאונות, קלטו אזני איזה פרמדיק צעיר, או איזה שוטר, או איזה כתב לענייני, מספרי שכאשר הגיעו לזירת התאונה "לא האמינו" למראה עיניהם, שכן מה שנגלה לאותן עיניים היה ממש "כמו פיגוע". כן: היו שם גופות וגם מכונות ברזל מעוותות, וכל זה יחד הזכיר כמובן זירת פיגוע תופת, אותה זירה ארכיטיפית שלפניה מתראיינת כרגיל עדת ראייה ומוסרת את אותה עדות ארכיטיפית: "פתאום שמעתי בום גדול".
ומסתבר שבאמת ארכיטיפי כל העניין הזה, כלומר כל כך שגורה וברורה לנו מציאות המלחמה המתמדת שאנחנו שרויים בה, עד שחזיונותיה לא רק קיבלו אידאה אפלטונית מושלמת משלהם (שממנה הם נגזרים כמובן בתהליך יורד של האצלה והתפרטות), אלא כאמור אותה אידאה, אותו סוג או זן או מין של מציאות משמשת גם לתיאור אסונות אחרים.
ואין זה מובן מאליו: למעשה, בכל מדינה נורמלית פיגוע (כך נראה לי) היה מתואר במונחי תאונה, ופרמדיקים היו "לא מאמינים" כשהיו מגיעים למקום, משום שהכל נראה שם "כמו תאונת דרכים ענקית" (או משהו כזה). אלא שכמובן, את היוצא מהכלל מתארים על פי הכלל, ואצלנו פיגועים הפכו לסטטוס קוו, ובכך לאמת המדידה האוניברסלית – פיגוע ההתאבדות בשבילנו דומה לאותו מוט מטר מיתולוגי שנמצא בגריניץ‘ ושומר על המידה "האמיתית", אליה מצמידים כל חפץ כדי לדעת מה אורכו המדוייק.
הפיגועים הם המציאות. הנורמה. הנורמליות. כמה ברור עכשיו: אנחנו לא "חוזרים לשגרה" אחרי פיגוע – פיגועים הם השגרה, ולא ניתן לדמיין שגרה אחרת. אולי משום כך קשה לנו כל כך לעשות שלום: מול מה נמדוד את איכות חיינו ללא תופת המלחמה? ללא המכות הקצובות מאותו סרגל קשיח אך אמין-לנצח, האם לא נתרכך לכדי ילדותיות שובבה ואמורפית? קשה לנו להיפרד מהשטן המוכר הזה, שהפך בן לוויה נאמן למסע חיינו ולהגדרת כל תכליותינו. קשה כל כך עד שאנחנו מעדיפים להישאר מחותנים איתו חתונת דמים, ולו רק תיחסך מאיתנו רווקות של אחריות. פלא שהכל נראה במדינה הזאת כמו תאונת דרכים ענקית?