בשערי קאנוסה
אתמול קיבל בית המשפט העליון את "הצעת הפשרה" של עובדיה יוסף וראש כנופיית סלונים, שמואל ברזובסקי, בפרשת האפליה בעמנואל. ברזובסקי ייצג את הכנופים שלו; יוסף את החרדים הסרים למשמעתו. נוכחותו של יוסף לא התירה לעותר הראשי, יואב ללום, כל ברירהף; לאחר כמה ימים שבהם עמד באומץ לבדו מול פחות או יותר כל העולם הרבני, לאחר שפטרונו יעקב יוסף התגלה כשפן וערק, לאחר שהוא ננזף על ידי יוסף וספג גינוי חריף מבית דין רבני, הוא נאלץ להסכים לפשרה.
התוצאה היתה שבג"צ קיבל על עצמו הסכמה שהתקבלה בין שני רבנים – או, כמו שאמר את זה היטב אחד ההורים מעמנואל, "היום התברר שהקובעים הם גדולי ישראל ולא אף אחד אחר". זכויותיהן האישיות של התלמידות הספרדיות צומצמו; מעתה הן לא ילדות בזכות עצמן, שיש להן זכות לחינוך ללא אפליה, אלא נתינות של שליט פיאודלי, שגורלן נקבע לא על פי חוקי מדינת ישראל אלא על פי ההסכמה של אדונן עם אדונים פיאודליים אחרים. הקביעה הזו מאשרת שיש קבוצות שבהן ההורים אינם אפוטרופסים ריבוניים על ילדיהם, אלא כפופים לרצונם ולשגיונם של "גדוילים".
החרדים לא ישכחו את זה. הם לא שוכחים דבר. הם למדו שעם מעט נחישות, אפשר לכופף גם את מערכת בתי המשפט. מלכתחילה, היה הטיפול בחברי כנופיית סלונים בכפפות של משי: האבות שנעצרו זכו לתנאים מיוחדים, ובית המשפט התקפל ובסופו של דבר לא שלח אף אחת מהאמהות למעצר. התוצאה הסופית של בג"צ עמנואל היא חיזוק חומות ההפרדה הגזענית במגזר החרדי: יוסף – תוך שהוא מודה בנומרוס קלאוזוס הקיים במוסדות האשכנזיים – קרא למאמיניו שלא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר אשכנזיים. הפריבילגיה הזו תהיה שמורה רק לבכירי ש"ס. אלי ישי אמר דברים דומים: "אני לא חושב שנכון לקחת ילדה, להושיב אותה בתוך בית ספר, ששם התנכלו לה, והיא תלמד שם בכפייה". זונות מפרכסות זו לזו, תלמידי חכמים לא כל שכן: הרבנים האשכנזים והספרדים התאחדו נגד צאן מרעיתם, בלמו את נסיונותיהם של כמה מהם להגיע לעצמאות – וקיבלו גושפנקה של בג"ץ להמשך שליטתם בהם.
וכדי לוודא שלא יהיה מזור לילדים שיסבלו מאפליה גזענית, שלא יוכלו לשחק עם ילדים בהירים מהם, ושהוריהם "יחזו בעננים המאיימים של נחיתות הנוצרים בשמי מוחה הקטנים, ויראו כיצד היא מתחילה לעוות את ישותה, בפתחה מרירות בלתי מודעת כלפי אנשים לבנים" ממנה, דחתה הממשלה השבוע הצעת חוק שניסתה לקבוע שאסור יהיה להפלות ילדים במערכת החינוך.
נחזור על זה שוב: 56 שנים אחרי Brown vs. Board of Education, ממשלת ישראל מסרבת לומר שלכל ילדי ישראל יש זכות שווה לחינוך. אסופת הפחדנים הזו, ששומרת מכל משמר על כסאה, מוכנה להסגיר ילדים לגזעני החרדים, לחשוכים של ש"ס, ולבתי הספר הממלכתיים-דתיים שמפלים ילדים אתיופים. היא מוכנה לכרות במו ידיה אפילו את התפיסה – שמעולם לא היתה בה אמת רבה – שישראל היא מדינה שוויונית, כדי לסחוט עוד כמה חודשי שלטון. זו אותה ממשלה, נזכיר, שלפני חצי שנה דחתה הצעת חוק שקבעה שחלוקת הקרקע בישראל תהיה שוויונית. כמו אז, גם הפעם הצעת החוק היתה עשויה, שומו שמיים, להפסיק את האפליה הממוסדת של אזרחים ערבים בישראל.
ושוב הוכיחה הממשלה עד כמה נפסדת התפיסה של "יהודית ודמוקרטית", עד כמה היהודית תמיד תבוא על חשבון הדמוקרטית. ממשלת נתניהו פורמת במהירות שיא כל צעיף שהסתיר את האתנוקרטיה שתמיד היתה כאן, כאילו התגאתה בכיעורה ורצתה להפגין אותו בעיני העולם כולו.
הדבר המנחם היחיד הוא שזה לא יוכל להמשך עוד הרבה זמן. ואולי גם זו אשליה.
(יוסי גורביץ)
בית המשפט העליון חושב שאת בראון שלו הוא כבר עשה
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/973324.html
הנפסדות הגדולה של מערכת המשפט היא מול מערכת הבטחון. זה לא מהיום שאין שופטים בישראל.
הסתכלתי על הפרשה הזאת מתגלגלת במשך חודשים ואני מודה שלא הבנתי, לא הבנתי על מה הרעש. נניח למשל שהבנות הספרדיות והאשכנזיות היו לומדות זו לצד זו באותה כיתה, מה הן היו לומדות בפועל? שהן כנשים נחותות מהגברים? שיש דבר אחד חשוב מכל והוא לימוד תורה אבל להן אסור לעסוק בו? שתפקידן להיות שפחותיו של הגבר ולשרת אותו ואפילו לפרנס אותו כדי שיוכל לשבת בחברותא ולהתפלפל על דינו של שור מועד שנגח פרה או סוגיות חשובות ונחוצות אחרות שחייבים לברר עד תום בדחיפות? או שילמדו שיהודים עליונים על הגויים ואם יש גויה שכורעת ללדת בשבת זבש"ה ?
אז לכל התערובת המבעבעת הזאת של צרות אופקים, צרות מוחין וצרות עין מוסיפים גם גזענות, נו אז מה? זה בערך כמו לראות אדם חולה בשחין, צרעת ,דלקת ראות ודבר ולהזדעזע מכך שהוא גם פוזל.
אני חושב שהעניין העיקרי כאן הוא שלטון החוק. חוץ מזה, בכלל חרדי התחיל את כל זה, והמדינה לא יכולה פשוט לעצום עין ולהתעלם מהפרת חוק.
אני לא הבנתי דברים אחרים, אם ההורים החסידים רצו לשלוח את בנותיהן לפתח תקווה שם הן לא ילמדו עם הספרדיות, למה בגץ מתעניין בעניין.
כלומר על פניו מאד קל לא להתעמת עם הסוגיה, ובדר"כ זו הגישה המועדפת על הבגץ, למה הפעם הוא החליט להלחם (ולהודות בתבוסה מראש) ולא להתחמק כהרגלו?
אני לא חושב שהממשלה צריכה לתמוך בכל הצעת חוק של ח"כ מהאופוזיציה, רק כי יש לה כותרת יפה. אתה יכול להאשים את הממשלה על שלא יזמה הצעת חוק כזו בעצמה, אבל את הטענה הזו צריך להפנות לכל ממשלות ישראל מיום קומה, וזה ודאי פחות מושך מלדקור בעוד סיכה את הממשלה הנוכחית.
רק רגע המשלה צריכה לבחור באיזה הצעת חוק לתמוך על פי ההשתייכות של מציע ההצעה? לא על פי תוכנה?
הצעת חוק זה לא משחק. לפני שמחליטים לחוקק חוק חדש צריך לעשות הרבה עבודה כדי להבין את המשמעות וההשלכות שיהיו לחוק. מטבע הדברים, העבודה שנעשית לפני הצעת חוק פרטית עשויה להיות פחות יסודית, ואם היתה יסודית, חזקה על ח"כ מהאופוזיציה שההשלכות לא יהיו דווקא אלו שהממשלה רוצה בהן. לפיכך "חובת ההוכחה" היא עליו. הממשלה לא צריכה לתמוך בהצעה בלי לבחון אותה היטב, והיא לא מחויבת לבחון אותה רק בגלל שאיזה ח"כ רוצה. ברירת המחדל צריכה להיות "דחה".
מאיפה בדיוק ההנחה שח"כ מהאופוזיציה יהיה פחות יסודי? ושוב, נכון שההשלכות לא יהיו דווקא אלו שהממשלה רוצה בהן – אבל זו דיוק הנקודה, מה זה אומר על הממשלה שמניעת אפליה היא השלכה לא רצויה מבחינתה?
ההנחה שלי היא ח"כ הוא באופן כללי פחות יסודי ממשרד ממשלתי. בנוסף לכך, לח"כ מהאופוזיציה יש פחות אחריות ולפיכך פחות זהירות.
(זה הייתי אני)
תוספת: כמו שרמזתי למעלה, זה שהחוק אומר "מניעת אפליה" לא אומר שהתוצאה שלו תהיה בהכרח מניעת אפליה. לחוקים יש נטיה לפרוש כנפיים, בעיקר עם מערכת משפט מהוללת כשלנו, ולכן צריך לחשוב שבעתיים לאן יגיעו.
אני לא הייתי סומך יותר מידי על החלטות המתקבלות על סמך עבודת המטה הממשלתית:
גם מבקר המדינה הדגיש את הזמן הקצר הניתן למשרדים ללימוד הצעות האוצר ולשיתוף
המשרדים בהכנתן: "נמצא כי אין באג"ת כללים מסודרים לשיתוף משרדי הממשלה בתהליך
ההכנה של דפי המעבר והמשרדים אינם מקבלים מאג"ת את פרטי החישוב של דפי המעבר די זמן
לפני הדיון בממשלה על מסגרות התקציב". 16 מבקר המדינה המליץ: "לקבוע נוהל מסודר בעניין
שיתוף משרדי הממשלה בשלבי הכנת התקציב. ראוי שהנוהל יכלול הנחיה למסור להנהלה של כל
אחד מהמשרדים פרק זמן סביר לפני הדיון בממשלה טיוטה של דף המעבר המפורט".
זה מתוך מחקר על תהליך התקצוב בישראל: http://dl.dropbox.com/u/446646/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A%20%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%91%D7%9F%20%D7%91%D7%A1%D7%98%20%D7%95%D7%93%D7%94%D7%9F.pdf
ואגב את ההבנה שהצעת חוק שלא משחק רצוי שחברי הכנסת יבינו – הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה.
הצעות חוק תמיד מופנות לוועדות על מנת לבחון אותן ולהתדיין על כל סעיף וסעיף בהן, שם נעשית (או לפחות אמורה להעשות) העבודה יסודית.
בעניין הערתך שהחרדים לא שוכחים דבר – ראוי להזכיר את צווחות התועבה שלהם מול הכלא על כך ש"אפילו הנאצים לא הפרידו הורים מילדיהם!". הזיכרון החרדי הוא דבר גמיש מאוד.
מצד שני לפני שנים מספר היה מאבק על שעון הקיץ ומפגין של ש"ס טען בלהט ש'אפילו הנאצים לא עשו שעון קיץ', צודק , אין מה להגיד.
יש טענה כזו גם בשער האחורי ז"ל…
אפילו הנאצים לא הרשו להומואים לאמץ ילדים.
אולי כמו במקרה של ליטל רוק, היה מתאים יותר לשלוח חיילים, אולי מחטיבת כפיר.
מאיפה הציטוט :
"יחזו בעננים המאיימים של נחיתות הנוצרים בשמי מוחה הקטנים, ויראו כיצד היא מתחילה לעוות את ישותה, בפתחה מרירות בלתי מודעת כלפי אנשים לבנים"
?
אז זהו, שיש כאן כמה בעיות.
1. עניינית, בג"ץ טעה. במשפט המקורי שהתרחש לפני שנתיים-שלוש, בג"ץ שפט את עמנואל כליטל-רוק. עם זאת, מסתבר שבניגוד לליטל רוק בעמנואל לא פעלה תיאוריה גזענית כרקע, וגם לא יחסי כוח מהסוג שאפיין יחסי שחורים ולבנים בארצות הברית של תחילת שנות החמישים. בנוסף, בתחילת הדרך, בערך שליש מהתלמידות המופלות היו אשכנזיות, ובערך שליש מהתלמידות המועדפות היו מזרחיות. במוצאן. כך שנראה שהמונחים "אשכנזי" ו"מזרחי" שימשו בהוראה של זרמים חרדיים, ולא בהוראה עדתית, כלומר משהו על המקום שבו נולדה סבתא. עברתי על הבג"צים האלו, ולא מצאתי שם זכר לאפשרות שלא מדובר באפליה גזענית פרופר. הם אפילו לא דנו בכך.
2. לאחר פסק הדין המקורי, החרדים התחכמו, הפרידו את בית הספר בקיר, וקיוו לטוב. בית המשפט כמובן לא ראה את זה בחיבה, ומאז מדובר במאבק כוח. מאבק לגיטימי, כמובן, אבל מאבק שבו הצדדים עושים שימוש בסיסמאות בכדי לגייס תומכים ("גזענות" מול "אנטישמיות"), והיא אינה קשורה למרכיבים הענייניים.
3. ליטל רוק לא קשורה. פסיקת ליטל רוק היא (א) פסיקה במצב של קבוצת מיעוט המודרת ממערכת החינוך של קבוצת הרוב, בתנאים של שוויון הזדמנויות פורמלי. בעוד אשר המקרה הנוכחי הוא של קבוצת רוב (מזרחים) המעוניינת להסתפח למוסד חינוכי אליטיסטי למדי, שמכל מקום לא משקף את ה"רוב". (ב) המוסד הזה מלמד את מה שהאליטה השלטת בארץ ובבג"ץ רואה בו בזבוז זמן מוחלט, וייצור ישיר של נזק לתלמידים. לוא הופעלו קריטריוני טובת הילד על פי הפסיכולוגיה של שנות הארבעים (שהם בבסיס פסיקה ליטל רוק), בית הספר היה נסגר, והתלמידות היו נשלחות לחינוך חילוני.
4. יש לשער שבית הדין לא הבין, בשלחו את ההורים למעצר, שהוא מגזים בטירוף. ניתן לסגור את בית הספר כעונש על החוצפה שבתחמון ההוא עם הקיר (כלומר: בית המשפט טעה, אבל הוא אכן בית המשפט). אין הגיון באסירת הורי התלמידות. זה מהלך מבזה ומטורף, שבירת כלים בלתי סבירה מצד בית המשפט.
ההורים נשלחו לכלא משום שביזו את בית המשפט, לא בגלל שבית הספר ביזה את בית המשפט, וטוב שכך; או ליתר דיוק, היה טוב אם היו ממשיכים את הקו בתקיפות ואומרים שכבוד בית המשפט מעל כבודם של הרבנים. כמו שיוסי מראה, הם לא עשו זאת. לכן הכנסת האבות לכלא תיזכר כצעד אלים מדי וחסר הקשר, במקום שהמשפט הזה היה מהווה צעד ראשון בהשלטת שלטון חוק על כלל אזרחי המדינה.
לפי התקנון של בית הספר, הילדות לא יכולות ללמוד במגמה האשכנזית אם הבית שלהן לא מנוהל לפי סדר יום אשכנזי; אז או שהספרדים ישנו את ההלכה שלפיה הם מנהלים את סדר יומם, או שהילדות לא ילמדו במגמה הזו. כמובן, עצם פתיחת המגמה הייתה בחטא, משום שפתחו אותה כדי להתחמק מכך שהילדות ילמדו ביחד עם ילדות ספרדיות… אם ברור שעושים כאן תרגיל שנועד להמשיך את הסגרגציה, אני לא מבין למה אתה מסנגר על התרגיל.
"הדבר המנחם היחיד הוא שזה לא יוכל להמשך עוד הרבה זמן…"
למה לא?
תיקון קל – שם הרב הוא יעקב יוסף (בנו של עובדיה) ולא יעקב יצחק.
פוסט מדויק כך גם הכותרת. יש לזכור שמה שקורה בגלוי בחברה החרדית קורה בסמוי בחברה החילונית ודי במבט בייצוגים אתניים בתקשורת ובפרסומות כדי להבין זאת.