מוחמד אבו טיר נבחר בשעתו לפרלמנט כנציג מטעם החמאס. זה היה ב-2006. במסגרת אחת מפעולות התגמול של ישראל על פעולת הקומנדו שבה נלכד גלעד שליט, גשמי קיץ – במהלכו הרגו חמושי צה"ל 394 פלסטינים, כשלטענתם 270 מהם היו "מחבלים", קרי חמושי אויב, ופצעו 1,000 פלסטינים נוספים – הוא נעצר, הועמד לדין באשמת משהו ונשלח לשמש כקלף מיקוח במשך ארבע שנים. דא עקא, ארבע השנים שלו חלפו, גלעד שליט עדיין נותר בידי החמאס, וקמפיין שליט תאב הנקם צווח ש"משחררים קלף מיקוח". היה, על כן, צורך לעשות משהו, ולו כדי להרגיע את דעת הקהל.

שר הפנים שלנו, שאת ההבדלים בינו ובין מאיר מרטין כהנא נתקשה לזהות גם בעין מזוינת כדבעי, הוציא לאבו טיר צו הגליה. כמובן, הוא לא קרא לו כך – מנגנוני האפליה בישראל נזהרים מאד בדיבור בהיר; כך, למשל, תקנות מפלות לא מתייחסות ל"יהודים" אלא ל"מי שזכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות", והנה עוד סיבה למחוק אותו מספר החוקים שלנו – אלא פשוט "שלל את תושבותו" של אבו טיר בירושלים. כמו תושבי ירושלים הפלסטינים האחרים, לאבו טיר אין אזרחות אלא רק "תושבות", סטטוס שישראל העניקה לו בניגוד לרצונו ושהיא יכולה לשלול בכל עת – והיא מנהלת מערכה ארוכה לשלילת המעמד, אך ורק מפלסטינים.

משפחתו של אבו טיר יושבת בירושלים דורות רבים, הרבה לפני שמי מאבותיו של אלי ישי החליט שהגיע הזמן להפוך לפליט אפריקני. זכות התושבות שלו היא אינהרנטית, היא איננה נובעת מרצון זה או אחר של פקיד ישראלי, נבחר או ממונה: יש לו רכוש בירושלים, והוא החליט להתגורר בו. הוא לא ביקש מישראל להעניק לו זכויות כלשהן; היא זו שפלשה לתחומו, לא הוא לתחומה. ישי לא החרים את ביתו – זה כנראה היה נופל בבג"צ – אלא הפעיל את הסמכויות הרחבות הנתונות לו כשר פנים, ואדם שכבר שילם את חובו לחברה מצא שאין די בכך: המדינה ממשיכה לרדוף אחריו גם לאחר ששוחרר. תרגילים כאלה, והגליות במיוחד, היו חביבים על המשטר הצארי והסובייטי, ורווחו גם בקולוניאליזם הבריטי. עכשיו הם מופעלים גם על ידי המשטר הציוני – ובמה שהוא, רשמית, שטח ישראל גופא.

אבו טיר נעצר לאחרונה בעוון שהיה בביתו, או, על פי נוסח כתב האישום, "שהיה בתחומי מדינת ישראל מבלי שיהיה בידיו היתר שהיה כדין או היתר כניסה כדין או היתר תעסוקה כדין לכך". כלומר, יכול אדם להפוך לשוהה בלתי חוקי, בביתו-שלו, משום שלא נשא חן בעיני גזען בכיר.

במדינה נורמלית, התרגיל הזה היה נופל משום שזו ענישה כפולה. ישראל מזמן איבדה כל יומרה להיות מדינה נורמלית; מדינה שבה אדם כאלי ישי הוא שר הפנים לא יכולה להיחשב ככזו. אבו טיר צפוי להיות מורשע ולהכלא משום שהתעקש על זכותו לחיות במקום שבו גרו אבותיו – ולרוב מוחלט של תושבי ישראל היהודים לא יהיה אכפת מכך כלל, אם לא יתמכו בהתלהבות בפעולה.

אלו, רצוי להזכיר, אנשים שהאתוס המכונן שלהם טוען שהם שאפו מאז ומתמיד לשוב לארץ אבותיהם. יהודים היו, היסטורית, קבוצה שסבלה משמעותית מהגליות ומהצרת גבולה. אין לצפות שיהודי ישראל יבחינו בסתירה, בחריגה מכלל הזהב של "השנוא עליך לא תעשה לחברך" – ואם יבחינו בה, תמיד יוכלו לתרץ ש"אתן קרויין אדם ואין הם קרויין אדם”.וחוץ מזה, לנו היתה שואה.

(יוסי גורביץ)