כשהסרוגים מבשלים, כולנו אוכלים.

באוניברסיטאות של העתיד, ילמדו ללא ספק את מכתבי הרבנים למיניהם כעוד סוגה ספרותית בארון הספרים היהודי, שהתפתחה בראשית המאה העשרים ואחת. אחרי מכתבי הערבים החוצה, תמיכה ביידישע מיין קאמפף המכונה "תורת המלך", כותביו והאינדורסרים שלו, בא מכתב הרבנים שתומך באנס הנשיאותי משה קצב.

למה אני מטרטר לכם על רבנים כל כך הרבה, תשאלו. ובכן, עצם העובדה שיותר ממחצית מאזרחי ישראל היהודים חושבים שצריך להתייעץ עם רבנים לפני החלטות מדיניות צריכה לגרום לעניין מסוים. אבל הסיבה החשובה יותר היא שמכל הקבוצות שמרכיבות את החברה והפוליטיקה בישראל, הקבוצה הדתית, ובמיוחד הדתית לאומית, היא היחידה שעומדת בפני התפרקות קרובה. אז אני יודע שבארץ הזאת התרגלנו לחיות כל אחד בפלנטה שלו, אבל כשפלנטה אחת מתפרקת, השברים מפציצים את כל מערכת השמש. כשזה יקרה, החלוקה הפנימית בתוך קבוצת דוברי העברית הולכת להשתנות בגדול.

המשותף והמגדיר של הסוגה הספרותית הזאת, כך יגידו מלומדי העתיד, היא שמכתבי הרבנים, במהותם, הם קריאת תיגר על מערכת אכיפת החוק של המדינה. אפרת שפירא-רוזנברג, בחורה חכמה שתמיד שווה לקרוא, מבכה את מות ה"ממלכתיות". פעם, היא מספרת בגעגועים, הרבנים ייחסו למדינה חשיבות דתית וראו במנהליה "משרתים בקודש". במיוחד אלו שעושים זאת על מדים, כמובן, ואת המטוסים והטנקים הם ראו כ"כלי קודש". ואילו עכשיו, גוועאלד, הם יוצאים חוצץ נגד המדינה עצמה.

ראשית כל, על מותה של "ממלכתיות" כזאת אין מה לבכות. בכלל, אני לא סובל את המילה "ממלכתי". אנחנו לא ממלכה אלא רפובליקה, אין לנו שום מלך, ולא הייתי רוצה שברפובליקה שלי נושאי תפקידים ייחשבו כעושים במלאכה בחסד החבר הדמיוני כאילו היו פאקינג לואי ה-14.

שנית, אני נאלץ לחלוק לא רק על אפרת שפירא רוזנברג אלא גם על תומר פרסיקו (אם עוד לא הכנסתם אם הבלוג שלו לסבב היומי, זה זמן טוב לעשות זאת). הממלכתיות לא מתה, היא עוברת שינוי צורה לממלכתיות סטיל פרנקנשטיין, שתופרת יחד גישות ממלכתיות ואנטי ממלכתיות, סרוגות וחרדיות, רק כדי להמשיך לשרוד פוסט מורטם. אני אמנם מסכים שהרבנים, כדברי פרסיקו, התנתקו מצינור החמצן שמחבר אותם עם ספינת האם של המציאות, אבל אינסטינקט הישרדות יש להם ובכוונתם לחזור לחללית האם עצמה, כחייזרים, ולהשתלט עליה.

כמו ילדים שנכנסים להתנגשות עם ההורים שלהם ויוצרים חלוקה דמיונית במערכת הסמכות ההורית בין ההורה ה"טוב" להורה ה"רע", הרבנים ה"ממלכתיים" מצאו פיתרון לשבר שלהם עם המדינה בדמות שבר עם מרכיב אחד מסוים במדינה. אין צורך לגלוש לחרדיות מוחלטת ולראות במדינה עצמה שלטון זר, אפשר להגיד שרק חלק קונקרטי אחד במערכת של המדינה הוא שלטון זר: מערכת אכיפת החוק. שאר המדינה בסדר. ואם לא, ובכן, זה בגלל שמערכת אכיפת החוק גורמת לה להיות לא בסדר.

אז תראו איזה פיתרון אלגנטי: פינוי והרס יישובים? לא "המדינה" עשתה לנו את זה, זה הפרקליטות הסמולנית שסחטה את אריק שרון באיומי העמדה לדין על שחיתות. הצבא לא טובח בערבים כמו שצבא יהודי אמיתי אמור לעשות? לא חברים, הצבא עדיין קדוש והציוד המכאני הכבד שלו עדיין כלי קודש, זה מערכת המשפט הסמולנית שכובלת את ידי הלוחם היהודי. וכו' וכו' וכו'. ספק אם תמצאו אפילו דבר אחד ממעשיה של המדינה שלא מוצא חן בעיני הסרוגים שהאשמה עליו לא מופלת על מערכת המשפט והאכיפה. והאקורד הצורם האחרון: לא יכול להיות שנשיא המדינה, זה שמייצג בגופו את התגשמות קדושתו של החבר הדימיוני בהיסטוריה, הוא אנס. הפיתרון? נו, מערכת המשפט הסמולנית.

זהו, כמובן, המשכה של מסורת יהודית ישנה של גלויות אשכנז וככה זה עובד: לוקחים משבר ערכי כלשהו ומפילים אותו על איזו קבוצה תחת שם הקוד "ערב רב". אז המשבר הערכי נכלא בתוך מושג מומצא שמייצג זרות וזיהום שמקורו חיצוני ומוקא, יחד עם האנשים שעליהם הדביקו אותו, אל מחוץ למחנה. מאות רבות של שנים השתמשו הרבנים האשכנזים בטריק הזה בדיוק, והם ממשיכים לשחק את אותו המשחק גם תחת הריבונות היהודית. ידידיה שטרן, סרוג בעצמו, ניסח זאת היטב.

ולאחרונה, אנחנו רואים לנגד עינינו ממש איך רעיונות שבושלו בקלחת של הציונות הדתית עוברים חילון ומופיעים בכל מקום (מישהו אמר "אם תרצו"?). פתאום כל פוליטיקאי ואיש ציבור מושחת שמסתבך עם מערכת אכיפת החוק טוען, בעצת היח"צנים שלו ש"כנופיית שלטון החוק" הסמולנית הזאת רודפת אותו אישית משום שהוא לא סמולני כמוהם.  לזה נלווית, כמובן, טענה לרדיפה ע"י מרכיב נוסף ב"ערב רב", התקשורת, אבל זה כבר ראוי להתייחסות נפרדת.

בקרוב, אולי, אנחנו עומדים לצפות במופע אימים נוסף שבו פירות הבאושים של המשבר הפנימי בציונות הדתית, שחולנו לשיח המרכזי של הפוליטיקה הימנית והזדווגו עם שחיתות של פוליטיקאים, יגיעו לשיא עוצר נשימה.

היועץ המשפטי עומד להחליט האם להעמיד לדין את ליברמן על זה שכמו עוד כמה פוליטיקאים ידועים, גידל ילדים מבריקים כל כך שהם מרוויחים מיליונים עוד לפני שעברו להם החצ'קונים. אם ההחלטה תהיה חיובית, ליברמן הולך ללמד את קצב איך עושים "מופע אימים" כמו שצריך. את כל זמן כהונתה של הממשלה הנוכחית הוא העביר בהכנת הקרקע לטענה שגורמי אכיפת החוק, שנמצאם בשליטת מפלגתו, רודפים אותו על דעותיו.

למרות שתוצרי הלוואי של רעיונות הממלכתיות הפרנקנשטיינית הזאת עושים חיל בטוקבקים ובפוליטיקה הישראלית, מצדה הימני והמושחת (זה בא ביחד לא בגלל ששמאלנים הם נקיי כפיים במיוחד, אלא מפני שהימין בשלטון והוא זה שיש לו גישה לשמנת), לא צפוי לה קיום ארוך כרעיון.

אפשר שפירא רוזנברג מספרת על שיעור אזרחות שהעבירה בבית ספר דתי, שבו התלמידים לא הצליחו להבין את ההבדל בין גישת הציונות הדתית לגישה החרדית לגבי "יהדותה" של המדינה. ואכן, רעיונות נמדדים באופן בו הם מובנים בציבור הרחב ולא בקרב מפצלי שערות מקצועיים. החרדים, רובם, כבר מזמן לא רואים במדינה שיקוץ זר, הם השלימו איתה. הסרוגים, ככל שיתגוללו על התקשורת הסמולנית ומערכת המשפט הסמולנית לא יוכלו להמשיך לראות במדינה דבר קדוש.

רוב החרדים והסרוגים עומדים, אם כך, להתאחד למחנה חדש שאותו אני מכנה "פונדמנטליזם". הפיתרון שהוא מציג אלגנטי יותר מזה של ה"ממלכתיים": המדינה איננה קדושה ואיננה יהודית. אבל היא צריכה להיות. מי שלא ייסחף לשם יצטרך להכיר בעליונות מוסדות המדינה על הפסיקה הרבנית בכל הנוגע לענייני ניהול המרחב הציבורי. הדת תהפוך, בעבורו, עניין וולנטרי יותר ופרטי יותר. זה יכניס אותם למחנה הדמוקרטי והליברלי וישבור את ההומוגניות הסוציולוגית הממאירה שלו.

מינהלי: התקבלה תרומה לתחזוקת הבלוג והכותב. אני מודה לתורמת ומאחל לה שתזכה להאריך ימים ולראות את הרבנים תומכי קצב הולכים לעולמם ונולדים בגלגול הבא בתור נשים, לצרכי תיקון.

This entry was posted in כללי and tagged , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

27 Responses to כשהסרוגים מבשלים, כולנו אוכלים.

  1. עדו says:

    אתה כותב פוסטים בשבת ??!! חכה חכה איזה גיהנום מחכה לך !

  2. מא says:

    מה פתאום רפובליקה?
    בישראל אין חוקה. באת לקלל ויצאת מברך, בדיוק זו הנקודה שבה מערכת המשפט הסמולנית מנסה לבצע לנו פה הפיכה חוקתית.

  3. אור says:

    מעניין שלך ולחבר גורביץ אין בעיה להגן על כל מיני קטינים פלשתינאיים שמואשמים על לא עוול בכפם ע"י מערכת "הצדק" הציונית.
    לך תדע אולי גם המצב פה הרי את יודע שהשופט בסוף עושה מה שבא לו.

    ואל תבין חס ושלום שאני תומך בקצב באמת אני לא יודע אם הוא זכאי או לא.

    • הה! עלית עלינו. אבל תבין… היינו צעירים, היינו צריכים את הכסף ההוא מסעודיה.

      • אני חושב שבדיון על פוסט אחר הסכמת לדעה שמערכת החוק רודפת את המתנחלים.

      • אור says:

        שמחת זקנתי
        אתה בדיוק כמו הרבנים שלא שמים את מבטחם במערכת החוק והצדק
        אז מה אתה מבקר אותם בדיוק?
        כי להם אנשים באמת מקשיבים?

        • עדו says:

          לפני כמה שנים הורשע על פי הודאתו פלשתינאי ברצח שני מטיילים בוואדי קלט, אחרי שכבר נידון למאסר נתפסו האשמים האמיתיים והסתבר שהמורשע עבד בהתנחלות באותו יום וראו אותו שם אנשים שאינם מהגרעין הקשה של רק"ח, לכולנו ברור איך הוצאה ההודאה, לכולנו ברור שבטח יש עוד שמזלם לא שפר עליהם ויושבים כל חייהם על דברים שלא ביצעו. האם ראית את הרבנים מקימים קול זעקה על זה? לא , לא ראית, בנוסף אם הורשע איזה בוזגלו באונס שלא ביצע, מה הסיכויים שהרבנים הנכבדים יבואו לעזרתו? גם על זה אנחנו יודעים את התשובה.
          מכיוון שמדובר במשפט שהתנהל בדלתיים סגורות אז רוב החומר חסוי בו, אבל גם אם לא היה שנינו יודעים יפה מאד שהרבנים לא ישבו על עדויות, לא קראו פרוטוקולים ולמעשה לא חשבו לפני שקמו לעזרתו של עבריין מין מורשע , עד היום היינו רגילים לזה כשהעבריין היה יהודי שרצח ערבים מהסיבות האידאולוגיות 'הנכונות' , עכשיו הם עלו מדרגה, גבר חובש כיפה, בעמדת כוח שמורשע על פי עדות נשים, על ידי שופט אחד נוצרי ושתי שופטות נקבות. זה פשוט משהו שהם לא יכולים לסבול.
          אה כן, לגבי מערכת המשפט שרודפת את המתנחלים – כשיש גשם כולם נרטבים, אחרי שנים של עוול וצחוק מהחוק בשטחים זה לפעמים פוגע גם בצד שחושב שהוא 'מוגן', ככה זה. הייתם רגילים שנים לברוטליות של צה"ל כשהיא מופנית נגד המתנחלים ופתאום מגיע פינוי עמונה וראיתם קמצוץ ממנה מופנה אליכם ולא הבנתם מאיפה זה בא. תשאלו את הפלשתינאים, הם יגידו לכם מאיפה.

        • הייתי מסביר לך על מה אני מבקר אותם, אבל כתבתי פוסט שלם על זה ואין סיבה מיוחדת שאכתוב אותו עוד פעם.

          • אור says:

            אם אינני טועה גם לך אין בעיה עם המדינה באופן כללי, חוץ ממערכת הבטחון ובראשה הצבא, ואולי פה ושם עוד כמה משרדים ממשלתיים, כך שיוצא שאין בינך לבין הרבנים שאתה מבקר שום הבדל מיוחד. אז אם פויה להם אזי גם פויה לך.

            • בטח שאתה טועה. הבעיה שלי היא עם ההתנהלות של המדינה, ובכל התחומים. אין לי בעיה עקרונית עם המדינה שאותה אני פותר לעצמי ע"י המצאת תיאוריית קונספירציה על מרכיב מוסדי אחד בה כדי לנקות את המרכיבים האחרים.

            • אור says:

              אני שמח שאני טועה והצטרפת בהשקפתך לעדה החרדית. עלה והצלח

            • איכשהו, לי נראה שלא תזהה מישהו מהעדה החרדית גם אם ידרוך לך על הראש.

            • אור says:

              אל דאגה, את הצ'ולנט שלהם אפשר להריח גם מגילה.

  4. אור שחר says:

    כהרגלך, ניתוח מצויין של המשבר בציונות הדתית אך מסקנות אופטימיות יתר על המידה.
    התהליך שאתה מתאר, שהתבשל באופן הדרגתי החל מן ההתנתקות, הפך את הקונצנזוס
    הישראלי לקונצנזוס דתי-לאומי. באופן מודע או לא מודע, המהלך של פורום החווה פירק דווקא
    את השמאל ולא את הימין הפונדמנטליסטי. השמאל שהיה בעל תמיכה אידאולוגית רחבה נוכס
    על ידי אופורטוניסטים המקבלים את מיטב הייצוג בקדימה. מעמד הביניים, לאחר שאיבד את
    נכסיו האידאולוגיים, החל לפנות לעבר השמרנות ה"רומנטית" שנמכרת לו על ידי הפופוליסטים של
    אם תרצו ועוד גרורות של המשיחיות. כך הפכה המדינה למעשה לשלוחה של המשיחיות במקום
    חמורו של המשיח: כפי שאתה טוען, כל פעילות של המדינה שאינה לגיטימית עבור הרבנים הופכת
    לפעילות של הגורם הזר, האופורטוניסט, איש ה"קדימה" העשיר והנהנתן. למעשה, התגבשו כאן אלמנטים דתיים יחד עם אלמנטים מזגריים: לכן תומכים הרבנים בקצב, לכן מדבר מיכאל בן ארי
    אל תושבי שכונת התקווה: כך הם מבקשים לצרף לשורותיהם את ה"עם" – המזרחי המקופח, המילואמניק, הגבר הפטריאכלי (שנרדף על ידי ארגונים פמינסטיים, ע"ע שמאלוב ברקוביץ'), וכו'.

    המשבר בציונות הדתית הינו משבר רק עבור המיעוט השפוי והנעלם בציבור הזה, והוא אותו המשבר של הרוויזיוניזם בשמו מצטעקים ריבלין ובגין, ואותו משבר של השמאל בשמו מצטעקים חיים אורון: היעלמות הגופים הישנים לטובת פופוליזם רדיקלי, גזעני, אנטי-ממסדי, ששוטף את הפוליטיקה ברטוריקה הקיצונית שלו.

    זהו תהליך דומה מאוד לתהליך שהתרחש בגרמניה עם קריסת רפובליקת ווימאר. באותו אופן הצליח היטלר לפנות להמונים בקרב המעמד הבינוני: קשירה בין תחושת קיפוח משותפת ( בגרמניה – חוזה וורסאי, בישראל – ההתנתקות-בית המשפט השמאלני פמינסטי – התל אביבי העשיר והנהנתן), בין אשמים גזעיים פרימורדיאליים (הערבים) ובין תוכנית פעולה ממוקדת ופשטנית.

    הציונות הדתית לא תתפרק, אלא תשמש בגדר הכר האידאלוגי לשליטה הפוליטית המוחלטת.

    • הניתוח נכון, אבל החברה הישראלית קצת יותר מורכבת מזה. הציונות הדתית כבר מפורקת והיות שהחברה קיבלה את הנחות היסוד שלה, שהן בעצמן מוטציה של הציונות הקלאסית, יש לזה השלכות על כולם ועוד לא ראינו כלום. לטוב ולרע.

  5. ידידיה says:

    ואו. אבינר מסביר את עמדתו, ונראה כאילו הוא מתעקש להוכיח את נכונותן של כמה מהטענות בפוסט שלך.

    ____://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4035482,00.html

    • אחד הרבנים היותר מתועבים בסביבה.

      • ידידיה says:

        אהמ.. הכל יחסי. אני חושב שהמתנגדים לאבינר, ובראשם עידוא אלבה, הם גרועים ממנו.

        דרך אגב, חשבתי שייתכן שהמקרה של קצב הוא קצת יוצא דופן. אבינר בעצמו הואשם בעבר בהטרדה מינית (בין השאר על ידי אשתו של אלבה) וזוכה מההאשמות בידי שורה של פסקי דין (בבתי דין רבניים) שקבעו שהמתלוננות העלילו עליו. אני לא יודע אם אבינר באמת עשה את שיוחס לו, ואני לא חושב שלבית דין רבני יש בהכרח כלים לברר את האמת. אבל אם נכון שהעלילו על אבינר, אפשר להבין מדוע הוא הוא מוכן להאמין בנקל לקצב.

        • אלבה בהחלט יותר גרוע. אבל אבינר מרגיז אותי במיוחד כי הוא הצליח להוציא לעצמו שם של רב "ממלכתי" ו"מתון".

          ה"ממלכתיות" שלו היא, למשל, הטענה שגולדשטיין ה"קדוש" לא בסדר מפני שביצע את הטבח בעצמו ועל דעת עצמו. על טבח כזה הממשלה צריכה להחליט ולשלוח חיילים לירות בפקודה למתפללים בגב.

          ה"מתינות" שלו היא בזה שהוא התיר לאישה יהודיה לקבל תרומת זרע מגוי, דבר שאין אתו בעיה הלכתית מיוחדת. אבל על זה הוא קומם עליו חבורה של רבנים עוד יותר פסיכים שכבר הרחיקו למחוזות תורת הגזע פר-סה וטוענים ש"רשעות" הגויים עוברת בגנים גם אם הנולד הוא יהודי כשר.

          • אגב, אשמח לקצת מידע על הסיפור עם אשתו של אלבה.

            • ידידיה says:

              את התלונות על הטרדה מינית פרסם קלמן ליבסקינד ב"מעריב", אבל אז זהות המתלוננות נותרה חסויה.
              מאוחר יותר (בעקבות זיכויו של אבינר, אני חושב) היא החליטה לחשוף את שמה ולצאת כנגד אבינר בגלוי.
              חפש "חווה אלבה" – מצאתי הרבה איזכורי אגב כולל תגובות ממנה עצמה, אבל לא מצאתי כתבה בעיתונות "מיינסטרים" שבה נזכר שמה.

  6. אבי says:

    לא ידוע אם זה קשור לדתיים ואי אפשר לזרוק עליהם את כל הבעיות. הימין כמו תמיד מאשים את השמאל בכל דבר שקורה אפילו שהוא בשלטון כבר 30 שנה ושהעיתון הנקרא ביותר במדינה הוא ימני מוצהר. ככה הימנים תמיד מתנהגים, במיוחד כשיש להם כוח – אם זה בארה"ב, צרפת (בה סרקוזי האשים את תחלואי צרפת של המאה ה-21 במהפכה הצרפתית של 1968!), איטליה (השופטים הקומונסטים שרוצים למוטט את המדינה ולכן מאשימים את ברלוסקוני) או בישראל. אין פה שום דבר חדש או שונה, מלבד זה שכיום הימין בישראל מרגיש הוא חזק מספיק ויכול להוציא את השמאל ממחנה הלגיטימיות.

  7. Pingback: ביבי טוב למעטים « רחביה ברמן – רדיקל מקלדת