המלחמה בחג המולד
אחת התבניות הצבועות ביותר במלחמת התרבות האמריקנית היא מה שמכונה "המלחמה בחג המולד". לטענת השמרנים החברתיים, המתגלמים בשדרן הפופולרי ביל או'ריילי (חשבו על הכלאה מעוררת חלחלה במיוחד בין טומי לפיד וישראל אייכלר), מנהלים "הליברלים" מאבק בלתי פוסק כנגד כל סממן דתי נוצרי בזירה הציבורית, בכלל זה בחג המולד.
כל מי שביקר בארה"ב במהלך עונת הקניות המכונה עונת החגים, יגחך בבוז. כמעט בלתי אפשרי ללכת במעוזים הליברליים של ניו יורק וסן פרנסיסקו מבלי להדרס על ידי אייל או מבלי לסבול הטרדה מצד מקדם מכירות במעיל אדום וזקן לבן.
אבל יש מקומות שבהם דווקא מתנהלת מלחמה כנגד חג המולד. הכוונה, כמובן, לארץ הולדתה של הנצרות, הנשלטת כעת – זמנית, יש לקוות – על ידי אחותה המוכה והנקמנית. עם פרוס חג הקניות עתיר האיילים והעצים, יצאו אחינו חובשי הכיפה למתקפה כנגד צללים.
חבר הכנסת אלי גבאי (תודו שלא ידעתם שיש כזה), מגלגל עיניים מן הזן המפד"לניקי, שלח מכתב זועם לגלי צה"ל, ובו מחה על ההתייחסות בשידורי התחנה לחג שמזמן הפך לתופעה עולמית. למעשה, גבאי התרעם על כך שגל"צ "הפכה לשופר של המיסות הנוצריות". אכן, מראות קשים.
נודניקית אחרת, מעדות עוטות השביס, שלחה מכתב נוקב לרשת ב', לאחר שאחת השדרניות שם איחלה "חג מולד שמח". לטענתה – שכמובן, איננה מגובה בראיות היסטוריות – ""אנו סבורים כי לא ראוי כי מגישה ברדיו הממלכתי-ציבורי של מדינת ישראל, תתיחס לחג הנוצרי כאילו היה חג של עם ישראל. ההסטוריה היהודית באירופה רוויה בדם שנשפך בידי פורעים נוצרים שחגגו לילה זה תוך התעללות, אונס ורצח של יהודים חפים מפשע".
מיותר לציין באוזני זוג היהודים הגאים שבישראל חיים מאות אלפי נוצרים, שמה לעשות, חוגגים מדי פעם. כי הם לא יאמרו את זה למיקרופון, אבל בינם לבין עצמם – אחרי שיקללו את הנוצרים שלוש פעמים ביום בתפילותיהם – הם ידברו על המצווה לעקור את כל הנוצרים הללו, שהינם לשיטתם עובדי אלילים, מן הארץ הקדושה.
המכה האנושה שספגה היהדות מהנצרות, שגזלה ממנה את רוב מאמיניה לאורך הדורות – ולא תמיד בכפיה; רבים מאד התנצרו מרצונם החופשי, כמו רוב היהודים שחיו במאה הרביעית – צילקה אותה משמעותית. הדבר מתבטא לא רק בטיפשות שצוינה לעיל, אלא גם בליטורגיה היומית שלה ("ברכת המינים" שהפכה בלחץ הצנזורה ל"ברכת המלשינים", תפילת "עלינו לשבח", עם "שהם משתחווים להבל וריק" כש"וריק" הוא בגימטריא "ישו"), ובמנהג שוטי היהודים – היינו, החסידים – לציין את "ליל ניטל".
"ניטל" כנראה מקורו במילה הלטינית natales, "לידה". במהלך הלילה שבין ה-24 בדצמבר וה-25 בו, אסורים החסידים מלימוד תורה, וזאת משתי סיבות: טומאת הלילה, והחשש שלימוד התורה ייזקף לזכותו של אותו האיש – היינו, ייהפך למעשה לעבודה זרה לכבודו של הרבי מנצרת.
יש רק עוד יום אחד בשנה שבו אסור לימוד תורה – שעל פי האליטה היהודית, מהפרושים והלאה, הוא המידה העליונה – והוא תשעה באב, יום החורבן הגדול. החסידים, אם כן, מייחסים לליל חג המולד תפקיד חורבני משמעותי. ראוי לציין שמבחינה מיסטית, החסידים מקבלים שיש ביום המולד כוח: ישוע איננו סתם מתחזה בן אנוש, אלא דמות שטנית. הלילה הוא ליל אופל, וככזה מוקדשות לו מלאכות מתאימות: חיתוך נייר טואלט לקראת כל השבתות שבשנה, וטיגון שומן מסריח.
בפעם הבאה שתשמעו על עוד שריפת כנסיה, על עוד כומר שספג יריקות ברחוב, על עוד תלמידי ישיבה שהחליטו לעשות את צרכיהם דווקא במקום המקודש לאחרים, זכרו את הבטן התחתונה הזו של פסיכופתולוגיה, שמשמרת את עצמה מדור לדור, וככל שהיא מתרחקת מתקופת הרדיפה הנוצרית ממציאה לעצמה עוד ועוד תירוצים לשנאה, כגון השטויות המתפרסמות כאן מדי סילבסטר.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(יוסי גורביץ)
הינה לקח שאולי כדאי שהחביירים הנכבדים בשחור ילמדו:
מעניין שהחסידים מציינים את ליל הניטל דווקא לפי תאריך לועזי – הרי אם יש ללילה משמעות רוחנית כלשהי (שבגללה חוששים ללמוד בו תורה), אז או שהם נזהרים בלילה הלא נכון, או שגם העולמות שמעבר עברו להשתמש בלוח הגריגוריאני.
מעבר לזה, סתם הערה קטנונית: לקח לי שניות ארוכות להבין ש"מוצק" זה מישהו שהציקו לו… גם אם זה תקין (ואני לא בטוח שכל דבר אפשר להעביר לצורת סביל ככה), זה בהחלט נשמע רע.
נו טוב, את הנבלות ששורפים כנסיות ויורקים על כמרים הייתי שמח לראות מאחורי סורג ובריח…
אבל עדיין, הילולה מסביב לחג המולד בארץ שבה בודדים יודעים מה היה שמו המקורי של סנטה קלאוס (שלא לדבר על מתי ואיפה הוא חי) נראית לי, אפעס, מגוחכת. ולא, אני לא חושב שיש מקום לברכות פומביות לרגל חג המולד בשידור הציבורי של מדינת ישראל. גם קשה לי להאמין שהברכות הנ"ל נובעות מכיבוד אמונתם של אזרחי ישראל הנוצרים. קודם כל, מספר משמעותי (אם לא רוב) של בני הדת הנוצרית בישראל שייכים לכנסייה היוונית-אורתודוקסית, ואעפ"כ לא נשמע משדרנינו מאומה בעניין חג המולד סביב תאריכו האורתודוקסי (6 לינואר, נכון לעכשיו). ושנית, מספר בני הדת המוסלמית בישראל גדול בהרבה ממספר בני הדת הנוצרית. אחרי שברדיו הציבורי, בעברית, יושמעו ברכות לרגל עיד אל-פיטר ועיד אל-אדחה, יהיה על מה לדבר. בינתיים, כל הטרראם הזה סביב חגם של הקתולים והפרוטסטנטים נובע מסוג של מערביות בגרוש, שהקשר בינה למקורותיה ולמאפייני היסוד של התרבות המערבית כמוהו כקשר בין דמותו ההיסטורית של ניקולאוס הקדוש ובין הזקן החביב הנוהג בצמד איילים והלבוש בגדים בצבעי קוקה-קולה
תיקון קטן: ככל שהדבר נוגע לתוכניות טלוויזיה המוקדשות במפורש לטיפוח סובלנות בין בני עדות שונות בישראל (למשל, "רחוב סומסום" האהוב עלי), והכוללות משום כך ברכות לרגל חגי העדות השונות (הן היהודים, הן המוסלמים והן הנוצרים), אני לגמרי בעד זה. העניין הוא, שוב, ההבדל שבין טיפוח הסובלנות והכרת האחר ובין מערביות-דה-לה-שמאטה
ממש לא ברור לי הדחף שגרם לך לפרסם את הפוסט הטיפשי הזה. מה רצית להגיד פה?
וכמובן, שכחת לציין את מכתבו הזועם של אלי ישי לשטראוס לאחר שזאת העזה להפיץ מארז שוקולד לחג המולד באזורים בהם יש "רוב יהודי", רחמנא ליצלן.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3486644,00.html
מעניין איך היו מגיבים בישראל אם שר בממשלה מערבית כלשהי היה יוצא בפומבי בקריאה למכור סביבונים, חנוכיות וכיפות רק באזורים בהם יש רוב יהודי.
"ממש לא ברור לי הדחף שגרם לך לפרסם את הפוסט הטיפשי הזה. מה רצית להגיד פה?". אם תסביר לי מה נראה לך טיפשי בפוסט, אולי אוכל להסביר.
לאסף,
לדעתי אלי ישי דווקא היה תומך ומחזק קריאה למכור סביבונים רק בשכונות יהודיות. זה מסתדר יופי עם האג'נדה הגזענית שלו. השלב הבא, מבחינתו, הוא שלא יהיה דבר כזה אזור עם *רוב* מבני דת מסוימת, אלא רק אזורים על *טהרת* הדת הזו או האחרת, ושבכל אזור כזה ישלטו כהני הדת (עם שלטון-על יהודי, כמובן).
השאיפה לבדלנות היא אחת השאיפות המשותפות לראשי הציבור של כל הדתות (כמעט), שהרי אם מאמיניהם ייחשפו למנהגי דתות אחרות, הם עלולים לגלות שהכל זה בדיוק אותו בולשיט. פרט לזה, הפרדה גם יוצרת חשד ושנאה, וכך גם תחושת עליונות וייחוד, וזה הלחם והחמאה של כל דת מונותאיזטית שמכבדת את עצמה. אם ילדים במאה שערים ייחשפו לסנטה קלאוס, הם עלולים שלא לשנוא את הנוצרים בכזה להט לכשהם יגדלו:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3487223,00.html
ואגב,
מה שבאמת מגעיל אותי בידיעה הנ"ל זה שב-YNET מישהו החליט שלא לחשוף את שמו של העוזר. מדובר בבן אדם מבוגר שהחליט החלטה בוגרת (גם אם מבחילה). מה יש להם להגן עליו? מדהים אותי איך אין גוף תקשורת עברי בעל סטנדרט עיתונאי שהוא אפילו מינימאלי – כל פעם שיוצא לי להתקל בידיעה חדשותית באתר אמריקאי מכובד אני מתמלא קנאה.
יוסי,
במחשה שניה, אני לא יכול להגיד אם הפוסט טיפשי או לא, כל אחד ישאר עם דעתו.
העניין הוא שאני לא רואה קשר בינו ובין שאר הבלוג, בינו ובין … משהו, כל דבר.
למי זה מחדש שביהדות יש גם כל מיני סתירות ומנהגים שאפשר להציג באופן אווילי? או שאנשים דתיים בישראל ובכללם פוליטיקאים מעוניינים להדחיק דתות אחרות ובעיקר את הנצרות?
לא מחדש, לא קשור.
אבל בדרך כלל, בשביל לסיים בצורה חיובית ולא רק, אני מאוד נהנה מהבלוג ומכתיבתך.