האסטרטגיה החשאית של הימין.

"אני חושב שתמיד ארצה להישאר מאחורי הקלעים, אני חושב ששם אני משפיע הכי הרבה. כשכולם עסוקים במה להגיד על הבמה, אני עסוק בלבנות את הבמה, במי יקשיב לך בכלל. אחרי שיקשיבו- אז נדון במה נגיד". (משה קלוגהפט בראיון לערוץ 7).

תכירו את משה קלוגהפט. מגזין "פורבס" הכתיר אותו כיועץ האסטרטגי השני בהשפעתו (!) בישראל, ואחד מ-300 הצעירים המשפיעים ביותר. הוא האיש שעומד מאחורי הקמפיינים נגד הקרן החדשה לישראל. שניהם, גם זה של "אם תרצו" וגם קמפיין הגז הערבי. כמובן שכל קשר בין הקמפיינים הוכחש, ובהמשך נראה למה בדיוק ההכחשה היא מנדבכי השיטה.

קלוגהפט גם הוביל מאחורי הקלעים את מאבק המילואימניקים אחרי לבנון-2, מאבק שכבר ידוע שהסתיר אג'נדה סמויה, למנוע את המשך תכנית ההתנתקות. על הבמה, ניצב רונן שובל. אחרי המאבק הזה, רונן שובל והנאמבר טו, ארז תדמור, השתתפו בתכנית למנהיגות צעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית בראשות ישראל הראל. בשבוע שעבר, שני הארגונים נכנסו באקדמיה, אבל הכחישו כל קשר בין ארגון האב וחברת הבת וטענו שבסך הכול יש "חפיפה אידיאולוגית מסוימת". אחרי סיום ההכשרה, שובל הקים את "אם תרצו", ומשה קלוגהפט נעשה ליועץ האסטרטגי שלו.

קלוגהפט הוא איש רב כישרונות ורב מעללים, אבל נראה שמה שמעסיק אותו יותר מכל דבר אחר הוא איך להעביר את המסר הדתי-ימני לחילונים בשפה שלהם. הנה זה היישר מפי הסוס:  "כדי שהציונות הדתית והימין בכלל יצליחו לחדור לציבור הם צריכים לעבור לרטוריקה הצבעונית, החילונית, של המגרש בו הם נמצאים. זה נחמד מה שאתה חושב ואיך שאתה תופש את העולם, אבל כשאתה מגיע למגרש הספציפי הזה: הפוליטי, הציבורי, אתה צריך לשחק בכללי המשחק שמתאימים למקום שאתה נמצא בו".

בשנתיים שלאחר ההתנתקות, הזמן שבו מתחילה להתבשל המתקפה המתואמת (שאותה אנחנו רק מתחילים להרגיש עכשיו) על כל מה שמריח מדמוקרטיה, הנקודה הזאת הפכה לקריטית. ראשי הציבור הדתי-ימני, זה שחושב את עצמו, בעקבות הרב קוק, לחלוץ שלפני המחנה ואת הציבור החילוני למחנה, הסתכלו אחורה וראו שהמחנה כבר לא איתם. בהפגנות נגד ההתנתקות, כמעט כולם היו חובש כיפה.

זה גרם להתחזקות הפלג החרד"לי, הבדלני, שהפסיק לראות במדינה הציונית "אתחלתא גאולה" ומטיף לפוסט-ציונות ימנית, לפיה הציונות החילונית סיימה את תפקידה, ועכשיו הגיע הזמן ל"מהפיכה אמונית". הימין הדתי המסורתי יותר, זה של הנהגת מועצת יש"ע, שחושב שלחילונים יש תפקיד בתכנית האלוהית כ"חמורו של משיח", הבין שהטרנד החדש מרחיק חילונים מהימין. אם זה יימשך, הימין, במקום להיות זה שמוביל את המדינה, יהפוך לתופעה סקטוריאלית שולית, עוד פלג דתי מני רבים. גם ישראל הראל, וגם רונן שובל תלמידו התבטאו בעבר שעלייתה של הפוסט-ציונות החרד"לית היא שהניעה אותם לפעולה.

צריך להבין את קריאת המציאות של האנשים האלו. רוב הציבור הישראלי נוטה לימין, אך זהו ימין פרגמאטי. כלומר, ימין שבעקבות אילוצי העולם האמיתי למיניהם, יכול להכריז על תמיכה בשתי מדינות לשני עמים, להקפיא את הבנייה בהתנחלויות וכו'. אבל מבחינת הימין הדתי, לא אילוצי המציאות מובילים לכך, אלא "חולשת רוח" מצד אחד, ויסודות טומאה חתרניים שהתמקמו במוקדי כוח: ארגוני חברה אזרחית, אקדמיה, תקשורת ובתי משפט, מצד שני.

העם היהודי, האצלה ישירה של הנוכחות האלוהית בעולם לפי הרב קוק, זוהם ע"י אותו ערב רב, והחליף את הלהט המשיחי באהבת חיי החולין הנוחים. כשעם ישראל יהיה מחויב לחזון, כך לדעתם, לא תהיה משמעות לאילוצי המציאות. כדי להציל את הימין הדתי, להפוך אותו לכוח הפוליטי והציבורי המוביל ולהחזיר את ישראל לתפקידה המיסטי כ"אתחלתא גאולה", הבינו ראשי המחנה, חייבים לגייס את החילונים, שלא מתעניינים בתיאולוגיה המשיחית, אבל מזהים את עצמם כציונים ופתוחים לרעיון לפיו בעיותיה של ישראל אינן תוצאה של מדיניות מטומטמת, אלא של חתרנות מבפנים.

איך עושים את זה? כך: "צריך להפוך את הזירה הזו לזירה מרתקת, חייבים. צריכים להביא אנשים  שחלק יהיו ככה וחלק אחרת. צריך שזה יהיה מרתק, צבעוני, שידברו עליך, שזה יעורר ויכוחים, שיהיו פלגים לכאן ולשם" אמר משה קלוגהפט. זה מכבר, הוא פיתח ומקדם תיאוריה של "כוחנו בפיצולינו". החלטות כמו ההתנתקות, לדבריו, התאפשרו כי חילונים תמכו במפלגות כמו שינוי ו"הגמלאים" שלא הצהירו על עמדה מדינית, זכו בקולות בגלל דברים אחרים, אבל ברגע האמת הצביעו בעד מה שהוא רואה כמדיניות שמאלית. הימין הדתי צריך להריץ ארגונים ומפלגות נישה שפונות לציבור חילוני רחב, שברגע האמת, יצביעו למען ארץ ישראל השלמה. שימו לב לזה: "אתה רוצה לשמור על ארץ ישראל? תעיף את זה מהמפה שלך! אם זה חשוב, תסתום את הפה ואל תדבר על זה".

לכן, המכון לאסטרטגיה ציונית, שבראשו עומד ישראל הראל, האיש שהקים את מועצת יש"ע וחברת הבת שלו, "אם תרצו", שגם דעותיהם בנושא ידועות, מתחמקים בעקביות מנקיטת עמדה בנושא ארץ ישראל השלמה ונעמדים על הרגליים האחוריות כשמישהו מנסה לתייג אותם כארגוני "ימין". לא, הם עוסקים ב"תודעה ציונית", בחישול רוח האומה הרופסת, ובמלחמה נגד אותו "ערב רב" ("פוסט-ציונים" בתרגום לשפה חילונית) שמזהם אותה, ארגונים דמוקרטיים, אקדמיה, תקשורת ובתי משפט.

בשנתיים האחרונות, רבים מאיתנו מרגישים שהמחנה הדמוקרטי בארץ נמצא תחת מתקפה מתואמת ומתוכננת. המידע העובדתי שמתחיל להיחשף לאחרונה מאשר את התחושה: בזמן הקדנציה של אולמרט, חברו גורמים מהימין הדתי של פעם, זה של מועצת יש"ע, המפד"ל, ומפלגת התחייה (אולי הביטוי המובהק ביותר לאידיאולוגיה המדוברת), שמעמדם נשחק בעקביות מאז שנות השמונים, ותכננו, בניצוחו של אחד היועצים האסטרטגיים המוכשרים בארץ, וכנראה החדשני שבהם, את המהלך הגדול שיחזיר אותם לקדמת הבמה כאידיאולוגיה ההגמונית של ישראל.

נדבכי השיטה הן "הלבנת" האידיאולוגיה של הימין הדתי המשיחי למונחים קלים לבליעה עבור הציבור החילוני, יצירת מראית עין של תנועה עממית ספונטאנית באמצעות הרצת גורמים שונים עם אג'נדות שונות לכאורה, "אם תרצו" בראשם, שמציגים את עצמם כפעילים שצומחים "מלמטה" כשלמעשה הם מטופחים, מקושרים ומסובסדים ע"י ה"אולד-בויז" של הימין הדתי וחילונים ששותפים לתפיסה המשיחית בגרסתה החילונית (גדעון סער, שהיה בנוער התחייה, לדוגמא). כל זה נעשה תוך הכחשה גורפת ושקרית של כל קשר בין הגורמים המעורבים, והסתרת אידיאולוגית ארץ ישראל השלמה, שרוב הציבור לא שותף לה, עד ל"רגע האמת". שיטת העבודה העיקרית היא מתקפה על הכוחות הדמוקרטיים שיכולים לבלום אותם, התקפה שנשענת על הנכונות של חברה נצורה לחפש אשמים וסטריאוטיפ ה"סמולן" שכבר הוחדר בהצלחה לשיח הציבורי.

השלב הראשון היה התקפה על ארגוני החברה האזרחית, השלב השני, שבו אנחנו נמצאים עכשיו, הוא התקפה על האקדמיה. אני מהמר שברגע שהקמפיין הזה ימצה את עצמו, התקשורת תותקף ואחריה המערכת המשפטית. כלומר, כל מי שיכול להתנגד, לבקר ולחשוף את פרצופה האמיתי של ההתארגנות הזאת יוכפש, יוכתם ויוחשד בחתרנות ובוגדנות עוד לפני שהספיק לצאת נגדה.

ואז, הם הולכים לרוץ לפוליטיקה. כולם יודעים את זה, וייתכן שזה יקרה כבר בבחירות הקרובות. בהתאם לשיטתו של היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, אני חושב שאפשר לצפות ליותר ממפלגה אחת, שכולן מריצות גרסאות שונות של אותו המסר, ממצבות את עצמן כ"מרכז" ומדברות על "ציונות", "חינוך", "חברה" ו"מאבק בפוסט-ציונות".

ובנימה אישית: באמת שלא בזין שלי לכתוב על "אם תרצו" ומשפחתה המורחבת כ"כ הרבה. האמת, הייתי מעדיף לכתוב פחות על פוליטיקה ויותר על דברים אחרים. אבל אני חש בסכנה, ותחושות הבטן שלי בנוגע למה שקורה בסיפור הזה התבררו עד עכשיו כנכונות אחת לאחת. אני יכול רק לקוות שאני טועה לגבי ההמשך. מה שאני מציע זה להפסיק להגיב לאחר מעשה על הבלוקים שזורקים לנו על הראש חדשות לבקרים. מה שנחשף כאן ובמקומות אחרים הוא רק קצה הקרחון. תסתערו על האינטרנט, תחפשו, תחפרו, תצליבו, תחשפו, ותספרו את הסיפור.

This entry was posted in כללי and tagged , , , , , , . Bookmark the permalink.

163 Responses to האסטרטגיה החשאית של הימין.

  1. Pingback: Tweets that mention האסטרטגיה החשאית של הימין. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com

  2. כל מילה מכה בסלע. אוסיף קישור מהפוסט האחרון שלי על אם תרצו.

  3. Pingback: אם תרצו או לא, היטלר בתמונה | חנה בית הלחמי

  4. איתמר says:

    אתה כותב שיש התקפה על כל מה שמריח כמו דמוקרטיה.. אפשר הסבר, פירוט, נימוק הסבר או דוגמא ?

    נראה שאתה נוקט באותה טקטיקה שאתה בעצמך יוצא נגדה – ויכוח רדוד בלי תוכן אמיתי, אלא בעיקר סיסמאות, תוך כדי זילזול בקוראים.

    • האם לא היית כאן בשנה האחרונה ואתה לא יודע על מה אני מדבר? או שאתה פשוט לא מסכים? כי אם אתה לא מסכים, תגיד למה אתה לא מסכים ואענה לך, ואם אתה לא יודע, תתעדכן.

      • דוד says:

        ראשית אני רוצה להחמיא לך על הפוסט המעניין, נתקלתי בו במקרה.
        בעקרון נראה לי סביר שכך הדברים באמת עובדים., אבל
        נראה לי צבוע להתלונן היום על הטקטיקות (השפלות ) האלה .
        למה אני מתכוון-
        לקמפיין המילואימניקים הייתה אג'נדה ,זה ברור, להעיף את אולמרט, אבל לפחות היה להם נימוק הגיוני לאור מחדל המלחמה.
        לעומתם אתה מתעלם מהקמפיין (המוצלח) "זה לא הזמן לעריפת ראשים" או משהו כזה שגם התנהל במטרה לשמר את אולמרט כנגד ביבי, בבחינת הרע במיעטו כי חשבו שאולמרט יצליח לסגור הסכם עם אבו מאזן. קיבלנו עוד מלחמה מאז, אבל זה לא קשור באמת. את הקמפיין הזה מימנו אותם אנשים שמימנו את תנועת דור שלום שהקדימה את אם תרצו בעשור אך פעלה באופן דומה.

        הנקודה היא שהשימוש בכוחות שונים במשחק הדמוקרטי קיים כבר לפחות 20 שנה, מההטייה התקשורתית דרך הסכם אוסלו א הסכם שהתחיל על ידי פונדק וסביר עצמאית ורק אח"כ קיבל את אישור רבין 12 חודשים אחרי שהתחייב בבחירות לא לדבר עם אש"ף.
        בבחירות ההן חשוב להזכיר מספרית, תומכי הימין זכו לרוב מוחלט, אך הימין הפסיד בבחירות עקב הפיצול שלקה בו.
        או הסכם אוסלו ב' שעבר על חוד קולו של אלכס גולדפארב אשר נבחר מטעם תנועת צומת -מפלגה ימנית בעלת מצע ימני מאוד.
        נאום האתרוגים של אמנון אברמוביץ'.

        כך שאם תרצו והמערכה שמתנהלת עכשיו לא שונה בהרבה מהכלים שבהם הכוחות הנגדיים משתמשים בהם כבר למעלה מעשור וחצי.

        • אני צבוע כי לא כתבתי בפוסט הזה על כל הליכלוך בפוליטיקה הישראלית בעשרים השנים האחרונות?

          החלק היחיד בתגובה שלך שקשור לנושא הוא הקמפיין של "דור שלום", שבהחלט היה אבן דרך בהתפתחות השיטה, רק שהוא נכשל בגדול. את קמפיין ה"לא לערוף ראשים" אני בכלל לא זוכר.

          אני חושב שהמהלך הנוכחי מימין הוא בהחלט חידוש, בהרבה מובנים. אבל נניח שלא. אז? לא לכתוב עליו? להגיד שזה בסדר כי הם לא המלוכלכים היחידים בשוק? כרגע לפחות, שום דבר שאני יודע עליו לא מתקרב לקנוניה הזאת.

          • דוד says:

            בקשר לקמפיין -לא לערוף ראשים
            http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3291938,00.html

            אתה יכול לראות שאלה אותם כוחות מאחורי דור שלום
            הרבה לפני שלדון אריסון.
            הצביעות היא בקיטור על הפגיעה בדמוקרטיה והשימוש בשיטות רק כשהוא בא בצד אחד.
            ישראל כבר הרבה שנים ואולי מעולם לא היתה דמוקרטית מספיק

            • זה שישראל אף פעם לא היתה דמוקרטיה מי יודע מה, מוסכם. והייתי אומר שתחת מפא"י ספק אם היה אפשר אפילו לתת לה את הקרדיט הזה.

              אבל ההבדל הוא שאני רוצה לראות את ישראל יותר דמוקרטית וארגוני הימין רוצים אותה פחות דמוקרטית.

              מעולם לא תמכתי באולמרט או בדור שלום ואני מסכים שמדובר בדברים מכוערים למדי. אבל למיטב זכרוני הם הריצו אג'נדה מדינית, לא עסקו בהסתרתה, ולא עסקו בהפחדה ודה-לגיטימציה של מתנגדיהם.

              ובכל אופן, לא ברור לי איך אפיזודה די שולית מלפני 15 שנה, שגם אם תמכו בה שלא בצדק משמאל אז, אומרת שאני לא אמור לבקר את מה שקורה בימין עכשיו.

            • דוד says:

              ראשית, אשמח אם תרחיב קצת למה אתה מתכוון בקביעותיך לגבי האלמנטים הבלתי דמוקרטיים באם תרצו.
              שנית, זו לא הייתה אפיזודה שולית – דור שלום היה חלק ממערך אדיר של תקשורת ותעמולה. לגבי טקטיקת ההטעייה היא נולדה לפני ,אבל באה לדי ביטוי במובהק בדרך שדור שלום הציגו עצמם- כתונעת צעירים שרוצים שלום, כפי שאם תרצו לא מדברים על ארץ ישראל השלמה, הם לא דיברו על
              נסיגה לקווי 67 ושיבת פליטים.
              דור שלום הייתה אפיזודה אחת מיני רבות אשר חלק מכוחות ההון בארץ תמכו בה, לאחר שנכשלו להמליך את הנסיך רבין, ופרשת עמותות ברק נעלמה התנועה.
              הנקודה היא ,ופה אני מתפלא עליך כי אתה אמור להיות בקיא לפחות במדעי המדינה, שדומקרטיה היא מין דבר עדין כזה וכשאתה לא מגן עליה כשמישהו שאתה לא מסכים איתו נפגע, היא לא תגן עליך גם.
              לעניין אם תרצו , מותר במסגרת חופש הביטוי לפרסם מחקר (אני לא מעיד על רמתו כי לא קראתי אותו והוא לא עד כדי כך מעניין אותי) . אם יש בו שקרים אנא הזימו. מותר להם לצור קשר עם תורמים וליידע אותם לאילו "מחקרים" הכסף שלהם מיועד. אני מבין שלדעתך האתוס הציוני ישן, אבל יש עדיין כאלה שרואים בהקמת המדינה אירוע של קוממיות לאומית , יש כאלה שמחזיקים בנרטיב הישן על תנועת תחיה לאומית שבאה לארץ כמעט שוממה , ובגלל גורמים רבים אבל בעיקר חוסר סובלנות של הגורמים שישבו במרחב (חאג' חוסייני וגו) והגירת עבודה ערבית מרובה (פה אנחנו יכולים להיכנס לוויכוח על עובדות)
              במקביל להגירת היהודים לארצם, נוצר הסכסוך והטרגדיה האנושית שבאה בעקבותיו. מותר להחזיק ולחקור השקפה, אתוס או נרטיב מיושן זה. אבל באקדמיה יש מקום רק לאחד?
              ואסור להצביע על כך?
              מי שמצביע על כך מתוייג כפשיסט.
              לא יודע, לי זה דווקא מזכיר מקרתיזם .

            • לא ברור לי מה אתה רוצה ממני בקשר לדור שלום. אני זוכר אותה כארגון נפל שדווקא דיבר על חזרה לקווי 67. אבל אזרום אתך נניח שהם היו קשר נגד הדמוקרטיה ופיספסתי את זה אז כשהייתי בין איזה 20 (לא זוכר מתי הם היו), איך בדיוק זה שומט את טענותי, לא ברור לי.

              להחזיק באידיאולוגיה ציונית זה בסדר גמור, להוציא מגבולות השיח כל מי שנמצא לדעת איזה ארגון כוחני מחוץ לאידיאולוגיה, באמצעות דה,לגיטימציה, שקרים, הסתה, עידוד פגיעה בחופש האקדמי ועוד כמה דברים, זה אנטי-דמוקרטי.

              אז או שאתה לא מכיר את משנת אם תרצו מעבר לפוזה השקרית שהם מציגים, או שאתה סתם מיתמם.

            • דוד says:

              לא טענתי שדור שלום סכנה לדמוקרטיה, ואני לא סבור שאם תרצו מהווים היום סכנה גם כן. שתיהן דוגמאות להונאות ושימוש לא ראוי בכסף כוח והונאה. זכרונך מטעה אותך לגבי תעמולת דור שלום.
              אם יש שקרים בדברי אם תרצו, אנא הזם/ הזימו אף אחד לא מונע מכם. עד כה ראיתי רק שנתפסים לאי דיוקים זניחים והשמצות- פשיסטים מקרטיסטים וכו'

            • לא יודע מה ראית, אבל יש די והותר חומר שמזים את שקרי אם תרצו. נמרוד אבישר יהיה מקום טוב להתחיל.

            • רוני says:

              העניין פה הוא לא שהקמפיין מחבר בין התארגנות פסאודו עממית למפלגות פסאודו שפויות, אלא שעל הדרך הוא שואף לחסל כל סממן דמוקרטי של מדינת ישראל, קל וחומר את הדמוקרטיה כמבנה העומק שלה.

          • רועי כוכבי says:

            שום דבר שאתה יודע עליו לא מתקרב לקנוניה הזאת?! שום דבר?!

            הצחקתני!

            מאות ארגוני "חברה אזרחית" (שם קוד לארגוני שמאל רדיקלי שמטרת העל המשותפת לכולם היא שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, וכמעט כולם מחוברים בדרך זו או אחרת לקרן לישראל חד"שה) רוחשים-בוחשים כאן בתוך מדמנה מצחינה של כסף ענק שמקורו בממשלות זרות ובגורמים עויינים, תוך רמיסת הדמוקרטיה הישראלית ועשיית רצון הציבור הישראלי אסקופה נדרסת.

            מאות ארגוני שמאל רדיקלי משפיעים על התנהלותה היומיומית של מדינת היהודים הרבה יותר מהרוב הדומם הציוני.

            לאף אחד מאיתנו (חוץ ממדורכני השמאל הרדיקלי) אין זכות הצבעה לממשלות ולפרלמנטים של בריטניה-אירלנד-נורווגיה-ספרד-בלגיה-שוודיה – מה שלא מונע מהממשלות האלה לבחוש במרץ רב בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות שלוחותיהן-המפוצצות-בכסף ובאמצעות עבדיהן הנרצעים במדינת היהודים. דמוקרטיה? ייצוגיות? כיבוד רצון הבוחר הישראלי? אי התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות זרות? כיבוד הליכיהן הפנימיים של מדינות זרות? הצחקתם את מריונטות השמאל הרדיקלי ואת מממניהן, הממשלות הזרות המושכות בחוטים!

            הם עותרים לבג"צ 5 פעמים ביום בכל נושא בו הרוב הציוני דוחה את גישתם – החל ב"מצור" על רצועת עזה המשוחררת וכלה בהרחקת מסתננים-פולשים ועובדים זרים עבריינים חזרה למדינות מוצאם – והכל תוך ניצול העובדה שבית המשפט העליון הפך עצמו לפוסק האחרון שאין עליו עוררין בכל סוגיה פוליטית וערכית. איש לא היה מעלה על דעתו לאפשר לממשלת בריטניה לעתור לבג"צ נגד תוואי גדר הביטחון או בעד הכרה ב"גיורי" קפיצה – אבל ממש אין בעיה: ממשלת בריטניה תממן כאן עשרות "ארגוני חברה אזרחית" והופ! הם כבר יעשו עבורה את העבודה על תקן ידה הארוכה;

            הם מגישים התנגדויות על ימין ועל שמאל בפני כל גורמי התכנון והבניה לכל תוכנית ציונית ובכך מחבלים בהתיישבות. מבחינתם, גם להרוויח זמן ולאפשר בכך לערבים לקבוע עובדות בשטח – זה בסדר גמור. הרי האיחוד האירופי, ממשלות בריטניה-אירלנד-נורווגיה-ספרד-בלגיה-שוודיה, קרן פורד, קרן פרידריך אברט ועוד כל מיני יצורים הזויים כאלה מממנים להם את גדודי עורכי הדין שלהם שמתפרנסים היטב מלחבל במדינת היהודים;

            הם עסוקים יומם וליל בהעברת כמה שיותר מאדמות הלאום מיהודים לידי ערבים (בין דה פקטו ובין דה יורה – ע"ע תמיכתם הגורפת בהשתלטות הבדואים על מרחבי הנגב, ע"ע חבלתם המכוונת בוועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים, ע"ע בג"צי קעדאן למיניהם, ע"ע התנגדותם למכירת קרקע ביפו לקבוצת רכישה של דתיים-לאומיים בטענת הפליה ודרישתם להעביר את הקרקע לערבים בלבד, שכן זוהי אינה הפליה לשיטתם);

            הם עסוקים בהנפקת "דו"חות ציבוריים" (עאלק!) המזהמים את המדינה ואת תדמיתה – וזוכים לכותרות ללא שום פרופורציה לחלקם היחסי באוכלוסיה של תומכי ארגוני "החברה האזרחית" (עאלק!) – המהווים לא יותר מ-3% מהציבור היהודי בישראל;

            הם רודפים מדינאים, קצינים וחיילים ישראלים בבתי משפט ברחבי תבל בשל כך שהעזו לנקוט צעדים רפים וחלביים לצורך הגנה על חיי יהודים מפני הרצחנות הערבית – שכן אסור חלילה שהציבור היהודי יאמין שיש פתרון צבאי לסכסוך הדמים בינינו לבין האומה הערבית – סכסוך שנמשך כבר למעלה מ-140 שנה;

            הם משמיצים את המדינה בחו"ל, מציגים אותה כמדינה מצורעת, כמדינת אפרטהייד, כמקור כל הרע במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל, והם אלה שעומדים מאחורי כל יוזמות החרם למיניהן.

            וכאשר ערוותם נחשפת – הם מפעילים את כל גרורותיהם בתקשורת, באקדמיה ובמערכת המשפט ומצווחים כמקהלת כרוכיות היסטריות: "פאשיזם!" "מקארתיזם!" "חורבן הדמוקרטיה!".

            מה לשמאל הרדיקלי ולדמוקרטיה בכלל? אתם חסידי סטאלין, ז'דאנוב ובריה. אין לכם מושג דמוקרטיה מהי. אם הייתם יודעים מהי דמוקרטיה, הייתם מתחילים כצעד ראשון לכבד את העובדה שיש כאן ציבור ענק שזוהי זכותו לעצב את גורלו במו ידיו. כצעד שני הייתם מבינים שכ-3% בלבד מהציבור היהודי בישראל, קצת צניעות לא תזיק לכם והאמת לא נמצאת בהכרח בצד שלכם. כצעד שלישי הייתם מפסיקים לקבל מימון מממשלות זרות (להבדיל ממימון מאנשים פרטיים בחו"ל) ומשחקים משחק דמוקרטי הוגן מול הציבור הישראלי ובלי לערב ריבונים זרים בעניינים המסורים לשיקולו של הציבור הישראלי. כצעד רביעי הייתם מפסיקים לפעול נגד מדינת היהודים בחו"ל והייתם מתמקדים אך ורק בניסיון לשכנע את הציבור הישראלי בצדקת טענותיכם, בלי טריקים, בלי שטיקים ובלי להסתתר מאחורי 7,000 עמותות ו"חברות לתועלת הציבור".

            אל תנסו לסובב את הציבור הישראלי בכחש. קלונכם התגלה וזמנכם עבר. הגדשתם את הסאה, עשיתם צחוק מכולנו במשך שנים, חברתם לגרועים שבשונאינו – וכפועל יוצא מכך והציבור יוקיע אתכם ויקיא אתכם מתוכו.

            • אין מה להגיד, הבנאדם שינן את דף המסרים שלו.

            • רועי כוכבי says:

              ותגובה לגופו של עניין יש לכבודו?

              כי לניסיונות סתימת הפיות שלכם (במימון האיחוד האירופי וממשלות זרות כמובן…) כבר התרגלנו.

              (אם כי לשבחך ייאמר שלפחות חסכת ממני את התשפוכת הרגילה של הדמוקטטורים העלובים, בנוסח "פאשיסט"/"מקראתיסט" ושאר זיבולים שהחבר'ה מהשמאל הרדיקלי רגילים לירות באוטומט על כל מי שמעז למתוח ביקורת על דרכיהם הנלוזות).

              אז מה אתה אומר? יש תגובה לך תגובה לגופו של עניין, או ששוב הכל אד-הומינם, כרגיל אצל בני מינך?

              חדש לי, רגש אותי, הפתיעני נא!

            • אורן says:

              ביקשת הפתעה- קיבלת

              http://www.youtube.com/watch?v=3O2eYMlSBI0

              (סליחה, לא יכולתי להתאפק, פשוט הרמת להנחתה)

            • רועי כוכבי says:

              אחלה הפתעה!

              והנה הפתעה בשבילך (ובשביל אנשי שמאל רדיקלי בכלל) – גם היא מתוך יוטיוב (הוגה הדעות האהוב עליכם):

              http://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc

            • למה לא?

              זה שאתה לא אוהב ארגוני חברה אזרחית "שמאלניים" ומתנגד למטרותיהם, זה סבבה לגמרי.

              אבל לא "נחשף" כאן שום דבר. הקשרים בין הקרן החדשה לארגונים בהם היא תומכת גלויים וידועים, ולהבדיל מהקשרים המוכחשים בין ארגוני הימין, מתנוססים בגאווה באתר שלהם.

              לקרן יש קריטריונים ברורים לתמיכה (גם כן באתר). הם תומכים לרוב בפרוייקטים קונקרטיים והעמדה המדינית איננה פקטור. סיועם ל"עדאללה" לא אומר שהם שותפים לכל השקפת עולמם כמו שסיועם ל"קולך" לא אומר שהם שותפים להשקפת העולם הדתית-לאומית.

              אז בין אם הפעילות שלה לרוחך או לא, הקרן החדשה היא ארגון שתוכו כברו.

              אני, לצערי הרב, לא ממומן ע"י אף אחד. אבל פתוח להצעות ואם מישהו יטרח לשלם לי, יהיה כאן גילוי נאות כמו שצריך. אני לא אספר סיפורי סבתא על אנשי עסקים ישראלים ודמי חבר בזמן שהכסף מגיע מג'ון הייגי דרך אותה מסלקה שמעבירה כספים גם ליגאל עמיר וג'ק טייטל.

              אם יש לך שאלות קונקרטיות אליהן אתה רוצה שאתייחס, פתח תגובה חדשה למטה כי הטור הזה עומד להפוך לחשבונית של קופה רושמת.

  5. איל says:

    תודה על האור שאתה שופך על דברים שכולנו מרגישים בשנים האחרונות, ועל חשיפת חלק מהנסתר. עוד המלאכה רבה והזמן מתקצר.
    אגב, לדעתך, האם גם בקמפיין נגד 'המשתמטים' שותפים אנשים מאותם בתי מדרסאות של הימין, כחלק מנסיון לשלול את אורחות חייה של החברה הליבראלית-החושבת, או שזה בא מ'המרכז' – אותו מרכז שממנו בא ה"שמאל הלאומי" – (יש קוים של דמיון בין שתי המתקפות על החברה הדמוקרטית – זו מן הימין וזו מהמרכז עלאק-שמאל, למרות שהשוואת 'השמאל הלאומי' ודומיו לתחכום של הימין היא מחמאת יתר עבורם,).

    • הי איל. קודם כל, גם החברה הלא-ליברלית "חושבת", לא הייתי ממהר להתנשא עליהם. יכול להיות שהקמפיין נגד ה"משתמטים" הוא חלק מהסיפור, זה שווה בדיקה ואתה מוזמן לפתוח את החבר גוגל ולהתחיל לחפור. מה שבטוח, אלעזר שטרן, ראש אכ"א בזמנו, שייך לאותו זרם אידיאולוגי כמו "אם תרצו". במה שקשור ברכיבה על סטריאוטיפים בשביל לסמן את גבולות השיח הלגיטימי, בתל אביב (שם קוד ל"סמולנים") אין מספיק הרוגים וכו', השיטה דומה, וגם מסגרת הזמן דומה. זה בשום אופן לא אומר ששטרן ואחרים בסיפור הם חלק מהמהלך המתוכנן (אני לא רוצה שנגלוש לתיאוריות קונספירציה שמציירות את המטרה מסביב לחץ), יכול להיות שזה בסך הכול עוד ביטוי של "רוח הזמן", אבל תמיד שווה לבדוק.

      השמאל הלאומי הוא תופעה מקבילה ל"אם תרצו" מהבחינה שהיא צמחה על אותו רקע. מימין מנסים להחיות את הימין של שנות השמונים (מפד"ל והתחייה), משמאל מנסים להחיות את השמאל של אותו הזמן. שנהן מהוות ריאקציה למציאות שהשתנתה, כנראה ללא דרך חזרה. אני לא חושב שהשמאל הלאומי התקיף את החברה הדמוקרטית, אלא את השמאל הרדיקלי יותר. גם לי יש בטן מלאה על שמאלנים (גם הרדיקלים וגם הלאומיים), תאמין לי, אבל בין זה לבין מה ש"אם תרצו" עושים, המרחק גדול.

  6. ד says:

    הוא גם יועץ התקשורת/עוזר פרלמנטרי של חברת הכנסת רונית תירוש

  7. שפתי כהן says:

    לי היה ברור שהימין משפיט את השמאל שמוביל עבורו את המלחמה באולמרט, רק כדי לגלות כעבור 4 שהשמאל המטומטם עבד נגד ראש ממשלה מצוין והמליך עלינו את ממשלת הביבים.
    ארי שביט – תזכרו את השם של הנבל.

  8. מוריד את הכובע שוב. תודה רבה על עבודה עם שליחות ציבורית

  9. שפתי כהן says:

    כל מי מכם ששלח ידו באולמרט יכול מעתה ואילך רק לקונן. אתם, השמאל המטומטם (מטומטם!!!) (למשל זוועת גללאון או חלי ישימוביץ' או המשוגע ארי שביט) נפלתם טרף. בזמנו (הרבה לפני שמר גורביץ' התעורר) הסברתי שהחבירה בין השועלים הכתומים לתרנגולות האדומות תסתיים בכך שהשועלים יטרפו את התרנגולות.

    המאבק למען "טוהר הכפיים" של יואב יצחק וישראל היום (דן מרגלית) לא נועד אלא לסלק את אולמרט מהשלטון ולסתום את הדרך מפני הסדר עם סוריה או עם הפלשתינאים.

    בקיצור – חובבי דמוקרטיה יקרים שלי – נפלתם בפח של הימין. נפלתם חזק. נ-פ-ל-נ-ו חזק. אני לפחות יכול להגיד – "אמרתי לכם".

    ולגבי העתיד?

    הקרב הוכרע, הקרב אבוד – אין דרך נסיגה. הולכתם את מדינת ישראל בשירותו של שלדון הביבים לדרך ללא מוצא. הרוביקון נחצה עת אולמרט נאלץ להתפטר ומעטפות המיליונים של שלדון אדלסון כשהן "מגולגלות בתוך נייר עיתון" עלו לשלטון.

    כתבתי על כך הררי מילים – אתם כולכם מוזמנים לבלוג שלי : http://cafe.themarker.com/blog/41799/

    במיוחד יוצא קיצפי על שוקן וגרורותיו שהיו קבלני הביצוע של כנופיית שלטון הנפוטיזים המשפטי ובעצם בראיה אסטראטגית של הימין הכתום:

    אתכבד לצטט את אחד מהפוסטים שלי בנושא:

    מערכת שלטון החוק(ן) של עמוס שוק(ן) – אונזערע ונישט אונזערע
    יום שלישי, 8/4/08, 13:19

    שישה פוסטים העלה עמוס שוק(ן) בבלוג הפרטי שלו ("מאמרים מידי פעם") בקפה. שישה מאמרים ולא יותר. חמישה מהם (!!!) הוא מקדיש למאבק העז הניטש בין שר המשפטים, דניאל פרידמן לנשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש. המאבק האמיתי (כפי שאמר זאת בראיון השופט שטרוזמן) הוא בין הנשיא לשעבר, אהרון ברק ובין דניאל פרידמן. עמוס שוק(ן) ועיתונו המגויס ("הארץ") על שלל כתביו המגויסים לדיקטטורה המערכתית שהנהיג שוק(ן) מכים וחובטים בפרידמן בפקודתו של ראש המשפחה, עמוס. עד כאן עוד ניתן לסבול (בחירוק שיניים) את ההזניה העיתונאית ואת הזובור בו מאכיל אותנו השוק(ן). אבל, לא די לשוק(ן) וכלבלביו העיתונאיים בנשיפות ונשיכות בעורפו של השר פרידמן, הם פיתחו שיטה נוספת. שיטה המזכירה את שלטון הנ.ק.וו.ד (ק.ג.ב.) במוחם של אנשים – שטיפת מוח.

    לא רק שטף המאמרים (החד צדדיים עד כדי חוסר אמינות) והתוקפים את פרידמן מאיים לפרוץ את תאי מוחם של הקוראים. השוק(ן) מצא לו דרכים מתוחכמות נוספות לבעול ללא הסכמה (בעילה המגיעה כדי אינוס אינטלקטואלי) את מוח קוראי "הארץ". השוק(ן) הקים לעצמו חיזבאללה פרטי שתפקידו האחד והיחיד הוא לעשות שמות בראש הממשלה. החיזבאללה של הנסראללה שלנו קיבץ תחת כנפיו פלנגות ימניות פשיסטיות (ישראל הראל (ישראל הרעל) ומישה ארנס) ביחד עם פלנגות שמאלניות (יוסי שריד (יוסי שהיד) וזהבה גלאון – זוועת גללאון) ובמטכ"ל הוא שיבץ (סהדי במרומים שעל כורחם) את עוזי בנזימן ויואל מרקוס. עליהם המליך השוקן כרמטכ"ל על (בתפקיד העיימד מורניה הפרטי שלו) את הפסיכוארי שביט.

    השוק(ן), הנחשב (לפחות בעיני עצמו) כראש גילדת התשקורת חבר עם זוועת הגללאון – המחזיקה מעצמה לפחות כסגנית ראשונה לגילדת הנשים (סגנית שניה היא השלי יחימוביץ' וראש השדולה הוא לא אחר מגדעון סער, מנערי ארבל ומשיבוטיו של הקרוק, שזיקיותו אומנותו) ואלו יחדיו חברו באמצעותו של שר המשפטים המיועד של הקרוק (נתניהו), דן מיצי מרידור, לראשי גילדת שלטון החוק(ן), אהרון ברק והביינישית.

    וכבר אמרתי "רק גילדה בטיז גילדה ומלחמת כנופיות החוק(ן)".

    המוציאים לפועל מטעמם (הכוללים גם את "החבר לשעבר" של אולמרט, דן מרגלית – המאפיוזיס עם גומות החן והשביל בצד) פועלים מידי יום וללא לאות, באדיקות שיעית ובאכזריות צפון אירופאית כדי לרדוף את אולמרט ואת ממשלתו. כל כלי הוא טוב בידיהם, כל נושא הוא כר ל"דעותיהם", כל פעולה של הממשלה היא אפריורי טעונה "טילטול" ושימת שק על ראשו של ראש הממשלה.

    בעבר כבר המשלתי את התנהגותם להתנהגות "אישו רועו" (אישה רעה בתימנית) .הם מחקים את צעקתה של ההיא מהערוץ השני ("תעשההההה לי ילדדדדדד !!!!!) בצעקה גלויה או מוסווית לאולמרט : "סלקקקק את פרידמןןןןןןןןןןןן" !!!!

    כפי שכבר בישרתי לפני שנים ולשוק(ן) אישית לפני חודשים ארוכים (הוא לא הקשיב לי מפאת הבדלי הגיה וטעמים בשפתנו) קרב המאסף שהוא מנהל לא עולה יפה. "כנופיית שלטון החוק(ן) ניגפת", הודעתי לו אז והוא לא הקשיב או לא האמין. "גילדת המשפט מתרסקת", אמרתי לו והוא בשלו – כגלים הנשברים אל המזח – מעלה עוד ועוד פוסטים בגנות ההיגיון ובעד המשך שלטון החושך, משלח עוד ועוד פצצות שביט בראש הממשלה, מלקה אותנו במרקוסיזים, שביטיזים ובנזימניזים ולא מרפה. השוק(ן) הקים באתר "הארץ" את הדאנג'ן העיתונאי והוא מבצע בנו סדו אינטלקטואלי על בסיס יומי.

    שוקן ידידי – הסכת ושמע : אין ולא תהיה עוד תקומה לתעלולי החונטה. הציבור מצביע ברגליו (בטוקבקיו) וגל הצונאמי שהחל בטוקבקים כבר מבעיר את כיסאותיהם של הצארינה ירום הודה בתיה גרציה ואת כיסא הכבוד של מכת הברק.

    בכל זאת, נותרות עדיין שתי שאלות פתוחות: 1. מה מניע את השוק(ן) לנהוג כפי שהוא נוהג ? האם אינטרס עלום ואפל מניע אותו או סתם תמימות ועיוורון ? 2. היכן מתחבא הקרוק נתניהו ? כיצד האטד של הימין מצליח לכלכל עצמו במחילות המובילות מהבונקר שמתחת המיטה של שרה אוצר לחדר הפיקוד במצודה ? כמה קונסרווים הוא הביא איתו מלונדון ? ראבאק, כמה ?

    כבוד רב מגיע לחבריי הטוקבקיסטים שהפליאו בנושא זה את מכותיהם בשלטון השביטיזים והביאו את השוק לפתחו של השוק(ן). רק שהיינו מעטים וקולנו לא נשמע. אתם, ידידי הדמוקרטים, חרדתם לשלטון החוק(ן) והשוק(ן) והפקרתם את מדינת ישראל בידי החוליגנים.

    ידידנו חץ עין נץ מהקפה טיקבק:

    "מר שוקן אולי די?

    אתם לא מרפים. התווכחו כבר כולם הבינו כולם שמעו את מי שנקרא כנופית שומרי החוק, שמעו את הטיעונים של מי שנקרא כנופית אולמארט או כנופית נילי כהן.

    אני אחזור ואגיד לך.איני מכיר את נילי כהן אישית ולא את פרידמן, לא נימרודי, ולא את יואב יצחק ולא את דרעי ולא את דנקנר ולא את ימיני ולא אף אחד. אני סתם עו"ד מתל אביב ואני לא מאמין לכם.נקודה. וכמוני יש רבים אני מאמין לפרידמן. ככה זה פסק דינו של הציבור.

    אני מאמין שפרידמן גם אם טועה לעיתים כוונתו טובה בדיוק כמו ששלך. הוא מעוניין לשפר את המערכת הוא חושב באמת שבית המשפט צבר כוח רב מדי ומנסה בזהירות אם כי בנחישות לשפר את המערכת. אין בזה כל רע. תתוכח איתו אל תתוכח לגופו.

    הרע הוא בחוסר הנכונות שלך ושל שאר חברי כנופית שומרי החוק להרכין את הראש למול ריבון הפועל בסמוכתו ואתם משתלחים באיש במקום. להתווכח איתו ואו להרכין ראשכם כנגד המציאות שהיא שיש שר משפטים שאינו חושב כמוכם. שר שנבחר כדין, איש ראוי משפטן מהשורה הראשונה מורה מהשורה הראשונה וחוקר מהשורה הראשונה וכל זה בלשון המעטה. ועכשיו הוא יהיה שר ומחוקק מהשורה הראשונה. וכפי הנראה על אפכם ועל חמתכם. ולשביעות רצונם של רבים. שכאמור לא קיבלו שוחד מהגברת נילי כהן, לא עבוד אצל נימרודי ואציין גם שאף אחד לא הבטיח להם מינוי של שוםט באיזה שהוא מקום.

    אתם לא מרפים. כמו כלב רוטוילר אינכם מרפים השינים ננעצות וללא הרף אתם מתנפלים אתה מפה, דן מרגלית משם, גברת הנשיאה בעזרת דוברה מר חשין בתוכניות הבוקר. אתם תוקפים ותוקפים. ואני אומר לך שוב. לא מאמינים לכם. פשוט לא מקבלים את דבריכם. חושבים שאתה טועה וחושבים שאולי דווקא שיקולי הנשיאה הם שיקולים זרים. יש החושבים כמוני יש החושבים כמוך.

    די פשוט די"

    אחת הטוקבקיסטיות הגדולות של כל הזמנים היא "הגר" מאתר "הארץ", הגר (למרות היותה שמאלנית מוצהרת) תמכה בכל פה בשידוד מערכות אמיתי במערכת המשפט. הגר נחסמה והושתקה, הצנזורים של שוק(ן) התעללו בה ועשו שפטים בטוקבקיה. להגר היקרה מגיע מקום של כבוד בפוסט זה. היא סולקה על ידי הצנזורים של "הארץ" וקולה נדם מייד אחרי שהצליחה (בעור שיניה) להגניב את הטוקבק המפואר הבא:

    "למה רגשו גויים [ומדוע (חלקכם):] יהגו ריק" (תהלים ב`, 1) מוקדם יותר "עברתי" כאן בחטף ושמתי לב לעיסוק המופרז (לדידי) ולרוב: הספקולטיבי, בי עצמי. זה עתה ערכתי "סיבוב" נוסף ומצאתי עצמי "מככבת" שלא בטובתי. הנה לכם סבה נוספת להימנעות שגזרתי על עצמי, ואשר ממנה אחרוג זו הפעם, מאלו הסיבות.

    בין עורכי התגובות לביני מתנהלת, זה זמן "סדרת חינוך מחדש". נוטרי הדעות והמחשבות הנכונות מרשת שוקן – ברוח ועל חשבון מורשת שוקן – נזדעקו ויצאו להגנת האומה מפני דעות בלתי פטריוטיות העלולות לסכן את שלום האומה. לפני כחצי שנה החלטתי ל"חזור בתשובה". אם לא להשחית את נפש הקוראים בדעותיי הרי שאל לי להטריד את נוטרי האומה מטעם שוקן בדעותיי המסוכנות. פרשתי וייטב לכולם.

    לפני כחודש השתנו מעט פני הדברים. הסכמתי ל-pilot שבמסגרתו שלחתי, פעמים מספר, מספר תגובות לאכסניה נכבדה זו. ככל הנראה "אילוף הסוררת" (ע"פ The Taming of the Shrew מאת: William Shakespeare) הוכח כבלתי-צליח. היינו, לא פעם הואילו בחסדם נוטרי המחשבות והדעות הפטריוטיות להסיט דברי המזיקים מעיני אזרחים טובים קוראי ה"עיתון לאנשים חושבים נכון ופטריוטי".

    לשפל (מבחינתי) הגיעו דברים ביום 23.8.2007, עת נתפרסמו תגובותיי כאן (בסמוך למאמרו של ד"ר ירון אזרחי: "לא עניין של פופולריות"). שעה קלה אחר שפורסמו שתיים מתגובותיי הוסרו הן. ככל הנראה, מטעמי שלום הציבור והגנת נפש העם מפני דעותיי המסוכנות. ניסיונותיי להרהר אחר הגיונם (בהצתה מאוחרת) של נוטרי רשת ומורשת שוקן נדונו גם הם למחיקה.

    משעה זו ואילך גזרתי ואמשיך – פרט לחריגים מדודים ו"בלתי-מסוכנים" כגון זה – לגזור על עצמי ועל דעותיי י הימנעות מלבוא בשער מקום ואכסניה ש"[ו]אסור לנו שם" (ע"פ יהודה עמיחי).

    פרט להשחתת זמן לריק (תרתי משמע) נאלצתי להטעים את חוש הצדק והשוויון הטבועים מכות ואכזבות אגב עוד מחיקה או בעקבות עוד חינוך מחדש בגולאג שוקן. היום ניתן לי טעם נוסף להימנעות. יתרון הטוקבק הוא באנונימיותו. הנתק מחיי היומיום והאפשרות להגג (כמעט) מבלי לתת דין וחשבון בעולם המעשה מקדם את האגורה האתונאית צעד אחד גדול קדימה. לא רק ובעיקר לא, טכנולוגית. יתרון הטוקבק במתכונתו הוא חומת האש הוירטואלית שמאפשרים בתורם דיון נטול (או: "שואף לנטול") ad hominem. על-פי המתכונת הקיימת כאן מתקיימים תנאים כמעט אופטימליים לאנליזה של הכתוב נטו על-פני פסיכואנליזה (ליתר דיוק, בעבור מרבית המשתתפים: "*נסיון* לפסיכואנליזה") של הכותבת.

    אני מבינה לליבכם יגאל, אירית, איתמר ואחרים. אינני מתכחשת ל"כוח" מצרפי, תחושת יחד ושייכות. באופן אישי, "המחיר" שנגבה ממני כדי להשתתף כאן – בנסיבות פועלה של משטרת המחשבות והדעות הנכונות – גבוה מזה שיש באמצעי לשאת. נעים לי להיווכח בחברות הוירטואלית כמעין "חסד של אמת" (במשמעות ליטראלית ולא חלילה אנלוגית כמובן). עם-זאת, חבל להשחית זמן ותשומת לב על בעלי רישיון ומונופול לשקר (למען ארץ ישראל ובשם הפטריוטיות כמובן). את ניירות הזבובים בניחוח מטהר אויר "סחלבי" (דרך-כלל, בניחוחות "כיסוי" לרוב) אפשר למצוא פה ושם במרחב הווירטואלי של הטוקבק. חבל להתעכב עליהם חבל להשחית זמן על דרכיהן הנלוזות "להתווכח" עם יריבים דווקא ex parte ו- In absentia

    אף שצודקת לחלוטין בדבריה המשפטנית, הויכוח אינו על דעה או ינסיון להחכים באמצעות התחקות אחר האמת. הרי כל סטודנט מתחיל מתוודע לכך שאין הכלל הלוגי אריסטוטלי: "השלישי הנמנע," חל על מושגים שונים או מנוגדים. וכי זיהוי של משמעות אחת מהווה תנאי הכרחי לאמיתות לוגית של טענה בהקשר אחר?

    אכן ואפשר שבעבור מספר פטריוטים שקר הוא אמת ואמת היא שקר למען ובשם המולדת. בעבור אחרים, אפשר שתחת ניצול יתרונות הווירטואליה לחקר מופשט וטהור ככל שניתן בעקבות האמת והטוב ניתנת דווקא הזדמנות לחסות בצילה כל נורמה שהייתה פסולה בעליל במציאות ובעבור אותן דמויות.

    איתמר, אירית ויגאל, תודה ל"התגייסותכם" וחן חן לדבריכם. ו"חוב" קטן לאירית, את שטענתי בהזדמנות קודמת בהקשר משטרת המחשבות, לא כתבתי ב"פולנית". דומתני שהבנתי את דבריך שם. ברם, סברתי ועדיין דעתי היא שפתרונות שלבר אתר זה אינם פוטרים את קברניטי והנהלת העיתון והרשת לתת דין וחשבון – ראשית לכל, כלפי עצמם ומורשת שוקן הנישאת לשווא בפיהם – אגב הסלקטיביות הפוליטית בברירת התגובות המתפרסמות והשפעתה על אתר זה. יגאל, לצערי, לתפיסתי, הצנזורה אינה קשורה ל-פרידמן .V אבירי שלטון החוק וההגנה על זכויות הפרט. להערכתי קשור הדבר להשתנות, אופי וצורה שלבש האתר ודרישת הקהל בהתאם ללבוש וצורה קיצונית-כהניסטית זו. איתמר, אני לא יכולה להסכים יותר עם דבריך שאני "זה בכלל לא האישו" (177 לעיל)."

    אני עצמי העלתי עשרות, מה עשרות ? מאות !!! אולי אפילו אלפי טוקבקים בסוגיית שלטון החוק(ן). המלאכה לברור ולהביא לכאן את מיטבם תהיה מלאכת כזב. לא אוכל. הקלידו בגוגל ("שפתי כהן כנופיית שלטון החוק") ותמצאו אותם כולם פרושים בפניכם כשרשרת איתנה מאז ימי יואב יצחק (העליזים) ועד שהאחרון מכר נפשו לקרוק ועברתי ל"מקעד לאנשים חושבים". מאז הגיעי ל"הארץ" ועד לימי החושך בהם התנקשו צנזורי הארץ בקולה הבהיר והצלול של "הגר" וגם מאז עד עתה (ראו גם תגובותי לפוסטים של עמוס שוקן).

    בחרתי בטוקבק אחד קשה ונוקב. טוקבק שבא מהמקומות הכי עמוקים של הבטן וכל יתר הטוקבקים חרוטים בסלע קיומנו Google:

    "שפתי כהן:אם לתמצת את שוקן,הכנופייה אונזערע ופרידמן נישט אונזערע. ואידך זיל גמור.
    שוקן רוצה להנציח את שליטת אונזערע.
    הם לא השתנו ולא ישתנו.
    כך הם התנהגו עם הגויים באירופה במשך אלפיים שנות גלות.
    משלנו ולא משלנו.
    וכך הם מדירים את הערבים ועדות המזרח מהצלחת ומהסיר.
    לא מתוך גיזענות, רק משום "הילכת אונזערע".
    כל עוד הכנופיה, היא כנופיית אש"חים, הם בעד הכנופיה האש"חית שלהם.
    כל השאר רק רעש וצילצולים.
    שוקן, בברירה, בין נבחרי הציבור ונבחרי החונטה,
    העדיפות של נבחרי הציבור, ברורה מאליה.
    זו דמוקרטיה ולא ח`ונטאקראטיה ולא בגצוקרטיה.
    ולא חרטוקראטיה.
    איך אני אסביר לך, שה"פוליטיקאים" ה"מושחתים",
    שכנופיית שלטון החוק, משסה את האספסוף ואת התרנגולות בהם, הם הריבון ? (בשם העם).
    חצי ממשטרת ישראל ושלשה רבעים מעובדי מקבר המדינה
    ושליש מהפרקליטות, עסוקים בלצוד את השרים והח"כים.
    והפשע חוגג ברחובות.
    והם לא נוגעים במשפחות הפשע המאורגן,
    עסוקים בלהמאיס את נבחרי הציבור על העם.
    מכניסים להם אצבע לתחת ונותנים לאספסוף להריח,
    כמה הדמוקרטיה מסריחה.
    מהיום שאולמרט נבחר לראשות הממשלה, הלשכה שלו היתה תחת האזנה.
    לשכת ראש הממשלה, לא לשכת רוזנשטיין.
    עם רוזנשטיין הם נזהרים לא להתעסק, הוא לא פרייר.
    מפנקים אותו".

    קישורים:

    http://cafe.themarker.com/view.php?u=42132

    http://cafe.themarker.com/view.php?u=12041

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=341797

  10. רות says:

    בתגובה לפוסט של יוסי גורביץ, אדם קלין אורון הביא קישור למאמר אודות Hudson Institute בארה"ב, אחד המממנים העיקריים של המכון לאסטרטגיה ציונית.
    http://coteret.com/2010/08/19/hudson-inst-primary-financial-backer-of-ngo-behind-campaign-to-purge-israeli-universities-of-leftists
    במאמר מובא קטע מתוך הצהרת הכוונות של המכון לגבי ישראל (שכתרתו "עתיד הציונות") מ-2005, המדבר על המשבר האידיאולוגי בישראל ועל כוונתם להחיות את ערכי הציונות. הקטע דומה מאוד להצהרות של אם תרצו, שנוסדה אם אני לא טועה שנתיים מאוחר יותר. עושה רושם שלאם תרצו מהתחלה היה מימון כלשהו (אם לשפוט לפי היקף הפעילות). עולה השאלה האם אותו מכון הדסון הוא גורם מכוון בעיצוב האידיאולוגיה של המכון לאסטרטגיה ושל אם תרצו או רק משקף את תפיסות של הגופים בארץ אליהם הוא מקורב.

  11. רותם says:

    הנה עוד יצירת פאר של משה קלוגהפט: שירו של עמיר בניון. התקשורת כל כך התאהבה בגימיק שבחלק מהמקרים דיברה על "השיר שכתב בניון", וקלוגהפט לא התרעם. הוא אוהב להיות ברקע. הח"כים הנבובים אפילו לא טרחו לשאול את עצמם אם בניון ששר שירים נגד השתמטות, היה בצבא. ובכן, הוא לא.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3902078,00.html
    אזהרה: צפיה מרגיזה.

  12. דניאל says:

    הלוואי שהימין ואם תרצו היו כל כך מתוכננים, חכמים וחורשי מזימות. הלוואי. ההתנהלות הנוכחית שלהם מבולבלת (הקרן בעד גז ערבי! אה, בעצם לא, עזבו) טיפשית (בואו נכנס באקדמיה ראש בראש ובטח ננצח וגם כולם יאהבו אותנו) ובעיקר חיה בראש קטן. לצערי, בתור ימני שדווקא מזדהה איתה. העובדות שהבאת נחמדות מאוד, אבל התאוריה שרקמת קונספרטיבית לחלוטין. נראה לי שהמדד היחיד יהיה התוצאה: אם בהמשך א"ת ינסו להיכנס בבית המשפט (כן, ברור. כמה נצרך ככה לא הגיוני) ובתקשורת – דווקא הגיוני – ואז ירוצו לכנסת תחת שמונה שמות שונים, שתי נקודות. אם לא, כנראה בזבזת את הזמן שלך שלי ושל כל מי שקרא את השטויות האלה

    • יכול להיות שקמפיין הגז היה פאלטה. זה שיש כאן מהלך עוד לא אומר שמדובר במכונה משומנת היטב. למשל, ראש התכנית למנהיגות צעירה לא מרוצה מהמהלך האחרון של "אם תרצו" נגד אונ' באר שבע. כמו בכל התארגנות, יש מחלוקות, בלגאנים וקישקושים. זה לא סותר את העובדה שיש כאן מהלך עם אידיאולוגיה ושיטה מאחוריו.

      מצד שני, אני ממש לא בטוח שקמפיין הגז היה פאלטה. הרי אתה יודע מצויין שאם רוצים להדביק חשד, הוא יכול גם להיות מופרך. אם מישהו ימציע על השכן שלך שהוא פדופיל, אפילו אם יוכח באותות ומופתים שלא היה ולא נברא, אתה כבר לא תשאיר את הילדים שלך לבד אתו. קלוגהפט לא עושה רושם של מטומטם, אז אני מניח שזה הקטע.

      אני מאחל לך שתבוא ותכריח אותי לאכול את הכובע יום אחד. באמת לא הייתי רוצה להיווכח שצדקתי. אבל אכן, נחיה ונראה.

  13. Shunra says:

    הממ. יותר מכל מזכירות לי הטקטיקות האלה את פועלו של קארל רוב, אסטרטג הימין האמריקאי, שהבטיח משהו שהוא כינה "a permanent republican majority" – "רוב רפובליקאי לצמיתות".

    נדמה לי שהימנונים האלה, על כל זרועותיהם השונות, מנסים ליצור "רוב ציוני לצמיתות" כסוג של מענה לטריקת חלון ההזדמנויות על חזון שתי המדינות (חזון שאם לא אבד כבר, יאבד בקרוב): רוב שייראה כאילו הוא מקיים דמוקרטיה אבל מאפשר הלכה למעשה השתתפות של רק מנעד דעות צר. דמוקרטיה חלקית.

    כמו שרוב רצה באמריקה.

    האם אנחנו יכולים לאתר את טביעות האצבע של קארל רוב עצמו על מכון האדסון, למשל?

    http://www.mail-archive.com/ip@v2.listbox.com/msg06781.html

    מסתבר שכן. הוא היה, למשל, הנואם ב"אירוע פתיחה חגיגי" במכון זה, בשנת 2005.

    ייתכן שאני מזהה כאן ימנון בינלאומי.

    • ברמת הניחוש, נראה שאת צודקת. הניאו-קונס בהחלט מהווים השפעה על הימין בישראל. אבל צריך לחפור יותר. למשל, שותפו של הראל במכון לאסטרטגיה ציונית היגר מארה"ב. למי הוא קשור שם? בעצם, כמעט לכל אחד מהארגונים ששייכים לעניינינו יש איזה קשר אמריקאי כזה או אחר.

      כבר מזמן אני אומר שהזמן האחרון נראה לי כמו עידן בוש הישראלי (כל אופנה אמריקאית מגיעה ארצה באיחור של עשור, לא?). אם הם אכן אימצו מודל פעולה אמריקאי, צריך לעלות על זה כי כך נוכל אולי לנחש מה הצעדים הבאים. אז אני מבין שאת מתלבשת על הזווית האמריקאית?:)

      • Shunra says:

        מה, בעצם, אתה רוצה לדעת?

        (יש לך את האימייל שלי. Use it)

        • אני כנראה אחפור בזוית האמריקאית בקרוב. אין לי שאלות קונקרטיות כרגע, אבל אשמח לכל מידע שתזרקי לכיווני. ואם משהו מזה יתגבש לכדי פוסט, כבר עכשיו את זכאית לקרדיט על ההפניה לכיוון הזה.

          • רות says:

            אני מציעה השערת עבודה אחרת.
            1. כפי שכתבתי למעלה, ה'אני מאמין' של מכון הדסון דומה ביותר לזה של 'אם תרצו' אך קודם לו בשנתיים, מה שמצביע על האפשרות שהרעיון והיוזמה באו מצד מכון זה (או גופים אליהם הוא קשור), ורונן שובל רק הולבש על זה.
            2. השלב הבא של ההשערה הוא זה: הפעולה הגדולה הראשונה של 'אם תרצו' הייתה התקפה על 'הקרן החדשה'. ייתכן שמה שעומד מאחורי זה הוא יריבות בין מכון הדסון, או גופים יהודיים נוספים אליהם הוא קשור בארה"ב, לבין אנשי 'הקרן', שגם היא ארגון אמריקאי. במילים אחרות, ייתכן שהמאבק בין 'אם תרצו' לבין 'הקרן החדשה' בישראל הוא למעשה מאבק בין שתי קבוצות השפעה של יהודים אמריקאים, שבו ישראל היא המושא וגם שדה הקרב או המשחק, ו'אם תרצו' הן סוג של מריונטות.
            3. שלב שלישי של אותה השערה: הארגונים היהודים-אמריקאים שאוספים תרומות עבור ישראל הם גופים חזקים, עשירים ובעלי השפעה. 'הקרן החדשה' קמה כגוף לעומתי מול קרן אחרת, ותיקה יותר, בשם 'המגבית היהודית המאוחדת', שאותה אותה התומכים של הקרן החדשה לא ראו בעין יפה (כך על פי ויקיפדיה; הסיבות למחלוקת זו לא מפורטות, אבל אפשר למצוא). 'המגבית היהודית המאוחדת' תמכה משנות השלושים של המאה הקודמת בתנועה הציונית, ושני שליש מכספה הלך לסוכנות היהודית. כיום 'המגבית היהודית' היא חלק מארגון גג הקרוי Jewish Federations of North America (שאליו, אם הבנתי נכון, הקרן החדשה לא משתייכת, אבל עדיף לשוב ולבדוק).
            ההשערה כמובן מחייבת בדיקה.

            • Shunra says:

              נקודת ראיה הגיונית: הם רבים על הכסף. והדמוקרטיה בישראל (או מראית-עין של דמוקרטיה) והאקדמיה בישראל הם החבל שהם מושכים בו.

              ייתכן בהחלט. שווה המשך מעקב.

            • רות says:

              אם השערה זו נכונה, המחלוקת היא לא רק על כסף (הקרן החדשה קטנה יחסות לעומת הענקים האחרים), אלא על אופיה של ישראל, כנראה כהמשך של המחלוקת ותיקה בקרב יהודי ארה"ב בין תומכי הציונות לבין אלה שלא תמכו בה כל כך (בקרב היהדות החילונית או המסורתית).

              גם ההשערה שלך מאוד נכונה – ברור שיש אינטראקציות בין ארגונים פילנטרופיים-פוליטיים יהודיים בארה"ב לבין שחקנים לא יהודים בפוליטיקה האמריקאית.

  14. Pingback: כוח מרכזי – תיעוד עלייתה של "אם תרצו" « מאסף

  15. ניסים says:

    ואולי סוף סוף הימין החל לאמץ את השיטות השמאלניות ועובד
    במקום עוד בית ועוד בית ביש"ע מלחמה על התודעה
    וזה כואב לשמאל כי עד היום זה היה התחום שלו ופתאום חוצפה ימנים נכנסים לנישה החשובה הזו
    אז כן יש פה מאבק בין הציונים לבין האנטי(פוסט) ציונים ובמלחמה הזו משתמשים בכלים שונים
    כולל כלים בהם השתמש בעבר רק השמאל
    אז קדימה מלחמה ולא בילבולי ביצים על כך " שהימין גונב את הדמוקרטיה "
    מי שנתן לשרון להתנהל בצורה לא דמוקרטית רק בגלל שהדבר תאם את עמדותיו שלא ייבב על ה" דמוקרטיה הנגנבת"

    • תראו מה זה. בא הימין, מעליל על השמאל שהוא משתמש בכל מני שיטות נכלוליות, משתמש בשיטות הנ"ל בעצמו ואז אומר שזה בסדר כי השמאל התחיל. כשתראה לי תופעה מקבעלה בשמאל, אני מבטיח פוסט גם עליה.

      ולגבי תלונות על תמיכה בשרון, אתה מה זה במקום הלא נכון.

    • רות says:

      לגבי שרון אתה צודק; אני חושבת שהשמאל ראה בו מין De Gaulle מקומי.

    • עדו says:

      אה, באמת שכחנו לספר ליוסי שריד על זה והטיפש הלך והגיש בג"ץ בנושא האי היווני (והושב ריקם) או שמדובר בתרגיל הטעיה שהוא חלק ממהלך מתוכנן של כל זרועות התמנון של השמאל, מה שתחליט

  16. אחת מכאן says:

    חקוק בסלע. תודה.

  17. אור שחר says:

    ייתכן ועלינו להתחיל לאמץ רטוריקה דומה וליישם שיטות פופוליסטיות לשיח בכדי להילחם בדקדנציה הנוראית של הדמוקרטיה הישראלית. גם אני, כרבים אחרים, סברתי כי שימוש בדמגוגיות ובתנועות פופוליסטיות על מנת לקדם רעיונות אינו מעשה ליברלי-דמוקרטי. אך לטעמי הימין הפונדמנטליסטי יצא לקרב למטרת הרס הדמוקרטיה הישראלית לטובת מדינת "גזע" יהודית. בקרב הזה תומכת הממשלה (ע"ע נתניהו וסער אשר משתתפים בכנסים של "אם תרצו"), וחלקה הארי של הכנסת, אשר מזמן הפכה לעושת דברה של הממשלה. עלינו להפסיק להיתמם: אין יותר דמוקרטיה ישראלית, אין יותר שיח, אין אפשרות למנוע את הרייך-הרביעי באופן פרלמנטרי ומתון. אנו מפסידים בקרב, וכל המוסדות ששמרו על ליברליזם ופלורליזם מסויים (בתי המשפט, האוניברסיטאות, התקשורת) נתונים למתקפה רבתי על ידי "אם תרצו" ו"ישראל היום".
    הבה נתארגן. אנו רבים, איננו רק 4% מהאוכלוסייה, כפי שטוען הדמגוג העלוב של אם תרצו. אני סבור כי הרוב השפוי בישראל, גם אם איננו תומך בהכרח בפינוי שטחים או ברפורמות סוציאליות, אינו רואה בחיוב את מה שמתרחש כאן. גם אנו יכולים לאגד תורמים, גם אנו יכולים להטיל רפש בארגונים הללו, וזאת מבלי להיגרר לאלימות שלהם.

    • שפתי כהן says:

      ומוטב שעה אחת קודם

    • רועי כוכבי says:

      "הרייך הרביעי", "'גזע' יהודי" (זוכרים מי טענו שהעם היהודי הוא "גזע"?). הכחשת שואה פר-אקסלנס. מנהג ותיק ומושרש היטב בקרב מופרעי השמאל האנטיציוני (שהם למעשה לאומנים-פשיסטים ערבים ממוצא יהודי-לכאורה).

      וראה מי מסכים איתך – יגעל כהן המג'נון מרחובות. מצא מין את מינו.

      איכסה עליך.

  18. איל גיא חיים says:

    היה נחמד מאוד אם העולם היה מנוהל ע"י אידאולוגים שרוצים שהצדק ישתלט, כל צדק או מוסר שהוא, האמת הרבה פחות מלהיבה , כי כולם יודעים אותה ולכן זה משעמם.
    אנשים רוצים משכנתא, כסף, בטחון כוח, מעמד נוחיות, ולכן מה שהשתלט ומשתלט ז ה לא "הימין" או " השמאל" אלא הם רק כלים בידי מי שמחזיק בכסף.
    הקרן לא שמאלנית והנהנים העיקריים מהקמפיין של אם תרצו והפורום הם לא הדתיים ולכן אפשר להניח שמי שבעל הכוח שתומך בהתנהלות שלהם למעלה, בדרגים היותר קובעים זה בעצם שוב אנשי הכסף:
    http://www.meshanim.com/amutot1.htm

    • זה נכון (ולא חדש), אבל זאת גם וואחד רדוקציה. גם כשהאינטרסים הם אינטרסים של ההון, עדיין יש השלכות פוליטיות. ולמרות שהון מממן פעילויות של הקרן החדשה מסיבותיו שלו, אני ממש לא בטוח שהייתי מוותר עליהן. בזמנו פעלתי בעמותה שמקבלת מימון גם מהקרן וגם מאריסון. אפשר לדבר הרבה על התמונה הגדולה של סיוע להתפרקות המדינה מאחריותה וכו' וכו', אבל בשורה התחתונה, נתנו מענה לנוער בסיכון ועזרנו בלימודים למעוטי יכולת.

      • איל גיא חיים says:

        אני מבין שאין שום דבר חוץ ממשחק בין ילדים קטנים בחסות התאגידים שבעצם מצד אחד מועכים את האנשים מהסיבות שלהם(כסף) ומצד שני ממנים עמותות שיתקנו מעת מהחזות הלא נעימה שנוצרת בעקבות המעיכה…
        אני אישית מעדיף לפעול בלי כסף ועם יכולת דיבור על מי גורם לבעיות הגדולות וגם הקטנות בגדול, מה התהליכים המשמועותיים ולא הקוסמטיים שאפשר(גם אם נראה שבאמת אנשים לא רוצים לשמוע) לעשות.
        עד שהשינוי הגדול בא, בדרך כלל רואים בו בלתי אפשרי, בימינו מסתבר שרק התאגידים יודעים לעשות שהבלתי אפשרי יהפך לאפשרי ע"י ריסוק הלויליות החברתית והמנגנונים שעדיין משום מה קצת מגינים על האינטרס הציבורי.
        חבל שהציבור לא מאמין בכוח שלו, הרי הוא יוצר( גם בחסות העמותות) את הכוח של התאגידים.

  19. אמיר says:

    תודה על הפוסט המדכא. הולם מאד את מה שאני חושב עליו (ואפילו אומר) מזה זמן מה, למעט נקודה אחת: האסטרטגיה הכוללת של הגופים הללו מבחינה בין שני סוגי יעדים: אל הצבא, התקשורת ולאחרונה – אל משרדי הממשלה (ברמה הפקידותית הגבוהה) הם פשוט חודרים בעצמם ומשתלטים עליהם מבפנים. לעומת זאת, את עולם העמותות החברתיות / זכויות אדם ועולם האקדמיה, אליהם הם לא יכולים לחדור (מסיבות מובנות), הם פשוט רוצים להרוס. זה היה ברור כבר שהחלה ההתקפה של NGO Monitor על העמותות, ואז שיערתי שהגל הבא יהיה האקדמיה, אבל מי חשב שזה יהיה כל כך מהיר, וכל כך אפקטיבי.

    • yankel says:

      The next wave will be the Supreme Court. Its only a question of time before they get the right people in (the religious-right that is). j

      Define your personal red-line and keep a foreign passport ready

  20. סטודנטית במחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון says:

    לענייננו, זה לא משנה ממי אם תרצו מקבלים תמיכה, בסופו של דבר הארגון הזה מונע על ידי סטודנטים. הסטודנטים הללו הם מלשנים קטנים, אבל סטודנטים. בסופו של דבר מי שהתקשר אליי כשעשו את המחקר לגביי המחלקה לפוליטיקה וממשל [כדי למצוא ציטוטי מרצים שיחזקו את הנקודה] היתה חברה לכיתה, בחורה חילונית ומאוד מודעת פוליטית ממכבים- רעות. כל הרעיון היה חייב לבוא מאותו כיוון כי אלה הסטודנטים שהבינו שמשהו מאוד עקום קורה באקדמיה. יכול להיות שקלוגהפט תמך מאחורי הקלעים באם תרצו ובקמפיינים אחרים, ואולי אפילו הציע להם לכתוב את המכתב שעשה רעש כי המחקר שלהם לא הצליח לעשות זאת. אבל אני לא ממש מבינה למה זה הופך את אם תרצו לשליחי הציונות הדתית משיחית. מה? כותב הבלוג גילה לראשונה אתה מבני הכח שנוצרים בחברה האזרחית?

    גם אם טענותיו של כותב הבלוג כלפיי קלוגהפט נכונות, הקרן החדשה לישראל היא מן תמונת מראה של קלוגהפט ענקי עם אינסוף כסף, ואני לא רואה אותו מתלונן. לדוגמא, מימון הענק של קמפיין גלעד שליט על ידי הקרן לישראל חדשה לא בא לשרת איזה אינטרס פוליטי? הרי ברור שכן, זה עדיין לא אומר שמי שמנהיג את הקמפיין בפועל עושה זאת מאותם טעמים שבגינם הקרן נותנת את הכסף, משפחת שליט רק שמחה שיש לה גב. במילים אחרות, מבחינת כותב הבלוג, אם מדובר בחילונים שמאלנים זה בסדר, אבל אם זה ימני חובש כיפה זה איום לדמוקרטיה, באמת יופי.

    עוד דבר, ההערכה שלו שאם תרצו ילכו לפוליטיקה היא מגוכחת, היא מראה כמה הוא לא מבין את הקטע של אם תרצו, או את החברה שהוא חי בה באופן כללי.

    • שלום סטודנטית.

      מה שהקרן החדשה עושה זה לא תמונת מראה של מה שהימין עושה. מה שאם תרצו טוענת שהקרן עושה, בהחלט כן. אבל בין הטענות לבין המציאות, המרחק גדול. אני יכול רק להניח שדו"ח אם תרצו על הקרן משקף את מה שהם בעצמם עושים במהופך, ולא את מה שהקרן עושה במציאות. אבל אל תאמיני לי. בבקשה תעשי מה שאני מניח שלימדו אותך באקדמיה ותחקרי קצת בעצמך. תקראי גם את ההפרכות של דו"ח אם תרצו, שאגב, לא עומד בשום סטנדקט מינימלי של ביסוס טענות. למה סתם למחזר סיסמאות?

      הנה למה דו"ח אם תרצו שווה לתחת: http://anfassung.wordpress.com/2010/02/12/imtibericht/

      פעם הסוציולוגיה הישראלית היתה מאוד ציונית ושמרנית. המצב השתנה כי הסטודנטים התווכחו עם המרצים שלהם (שספק אם היו יותר סובלניים), ביקרו אותם, הביאו טיעונים חדשים ופילסו את דרכם. עכשיו הם הפרופסורים. אף אחד לא דאג לפטר מרצים, לסתום להם את הפה או להכניס חומרים אחרים לסילבוס כדי לפנות להם את הדרך. אם אין לכם את היכולת לנהל ויכוח אקדמי, זבשכ"ם.

      את העובדה שמדובר באג'נדה דתית מתורגמת לחילוניות ראיתי כשקראתי את הטקסטים של אם תרצו. גילוי מי שעומד מאחוריהם רק אישש את ההשערה שלי. אם את כזאת מומחית לציונות, את צריכה לדעת שאין שום דבר מוזר בחילונים שמחזיקים בעמדות משיחיות, בהגות הציונית דיברו על זה עוד בתחילת המאה ה-20.

      זאת פעם ראשונה שאני שומע שהקרן מממנת את משפחת שליט. מבטיח לבדוק את זה למרות שזה נשמע מוזר כי מימון כזה לא נראה כעומד בקריטריונים של הקרן לתמיכה בפרוייקטים, שהם מאוד ברורים ושקופים (אבל היום, אומרים על כל דבר "סמולני" שהוא ממומן ע"י הקרן, גם אם הוא לא קשור בשיט לתחומי הפעילות שלה). אבל היות שטענת טענה (בלי לבסס אותה, מה שלא מפתיע) אני אלך ואבדוק. מציע גם לך לנסות לבדוק דברים לפני שאת מביעה עמדה.
      הנה הקריטריונים לתמיכה: http://www.nif.org.il/grants

      האיום על הדמוקרטיה הוא לא בגלל שמדובר בימנים או חובשי כיפה, אלא מפני שהאג'נדה היא אנטי-דמוקרטית. שלא לדבר על שקרים. להבדיל מהקרן, שבאתר שלה מופיעים בגאווה הפרוייקטים בהם היא תומכת, אם תרצו ושות' כבר נתפסו בכמה שקרים כשהכחישו קשר עם ארגוני האב והספונסרים שלהם. וגם הקטע של הסתרת האג'נדה המדינית זה לא מאוד דמוקרטי.

      הנה פירוט של פעילויות הקרן, לא ראיתי שום פרסום פומבי כזה של ארגוני ימין: http://www.nif.org.il/?id=500

      • טוב, סטודנטית יקרה. בדקתי קצת על "מימון צעדת שליט ע"י הקרן החדשה" והדבר היחיד שמצאתי זה וריאציות שונות על הטיעון הבא:

        משפחת שליט רוצה לשחרר מחבלים – שיחרור מחבלים זה רע לישראל – הקרן רוצה לעשות רע לישראל אז בטח היא מממנת את הצעדה.

        בשום מקום לא ראיתי שמץ של ביסוס, הפנייה למקור או מידע קונקרטי כלשהו. אם יש לך כזה, את מוזמנת להביא אותו ונראה במה מדובר.

  21. HaAdmor says:

    its a bit tiring to read all that's been said by arguementative hebrew speakers
    but the post is true and alive
    and if it is the same shalom bugoslavsky i know than he is finally opening his mouth
    and yishar koiaaach
    as for rabbits
    KATASHAFAN

    anarcho-post-zioniim
    will ride again

  22. yankel says:

    Look at it this way: The brewing legislation makes it illegal (and costly) to support the strengthening BDS momentum from within Israel. Inflicting the ravages of McCarthyism on Israeli academia (and through it, on Israeli society in general), is a slightly more sophisticated manner to effect a far more damaging blow to Israel's fading chances of long-term survival. This "Im-Tirtzu" initiative is, therefore, just another tentacle of the same old treacherous, self-hating, left

  23. דוד says:

    אני מגיב כאן כי כבר נגמר המקום בפתיל שנפתח בתגובה שלי
    זה הציטוט בסוף "השורה התחתונה היא, שגם אם הטענות של אם תרצו נכונות – וכפי שנאמר לעיל, הן לא מבוססות במקרה הטוב וסתירתיות מן היסוד במקרה הרע "
    מתוך http://nimrodavissar.com/blogica/archives/1199
    לא הייתי אומר בדיוק שהצליח לשלול את הטענות.
    אני מרגיש שאתם קצת היסטריים בתגובה שלכם לפרובוקציה של אם תרצו.
    עשו איזה בדיקה ואיימו לשלוח מכתב לתורמים, עם כל הכבוד לא נראת כזו סכנה לדמוקרטיה.
    ושוב אני מצטער על הטרחנות- מי ששתק אחרי נאום האתרוגים של אברמוביץ' ועשרות בעיות אחרות ואפליות קשה למצוא אותו ראוי להגן על הדמוקרטיה

    • אם אתה מדבר על זה שהמחלקה לסוציולוגיה היא ביקורתית מאוד כלפי האתוס הציוני, יכול להיות שהטענה נכונה ואין עם זה שום בעיה שמצדיקה התערבות קומיסרים. אני דיברתי על הדו"ח שלהם על הקרן החדשה. אם תרצו, כאמור, היא סכנה לדמוקרטיה כי היא חלק בולט במיוחד בתופעה רחבה יותר של שחיקת הדמוקרטיה, לא רק בגלל המכתב האחד שהם שלחו לבן גוריון. זאת רק עוד חתיכה בפאזל.

      אני התנגדתי לאיתרוג שרון ולשרון עצמו ותמכתי בכל פה בהעפת אולמרט לקיבינימאט אחרי לבנון-2 אז אני לא יודע על סמך מה החלטת שעמדתי היתה אחרת. אין לי מושג מי הם האנשים שאליהם אתה משייך אותי שהרוויחו או לא הרוויחו איזה "זכות" להגן על הדמוקרטיה. אולי קנית את תעמולת הימין לפיה ההתנתקות היתה איזה מהלך שמאלני ולא טריק של הליכוד שמטרתו למנוע נסיגה מיהודה ושומרון, כפי שהודה דב וויסגלס בזמנו, והחלטת שאני פשוט חייב להתאים לקישקושים שהימין ממציא על השמאל ומלעיט את עצמו לדעת בהם.

      אז זה כל מה שיש לך כדי לסתור את הטענות בפוסט זה?

      • דוד says:

        לא סתרתי את מה שכתוב בבלוג, להיפך – כתבתי שנראה לי סביר שכך הדברים מתנהלים. לא התייחסתי לעמדתך ישירות, מאחר והיא לא ידוע לי והיא לא העניין.
        הטענה שלי היא ששחיקת הדמוקרטיה התחילה מזמן, ההיסטריה עכשיו
        לא במקומה ולהגן על הדמוקרטיה צריך בכל החזיתות ותמיד!, ראשית בריכוז ההון והקשר לשלטון , ההטיה התקשורתית וההומוגניות בבג"ץ והליך מינוי השופטים.

        • בסדר. בפעם הבאה שאתה רואה מישהו מנסה לעצור אונס, גש אליו ותגיד לו שאתה לא מבין על מה הרעש כי צריך להתנגד לאלימות תמיד ובכל מצב ואין סיבה מיוחדת להזדעק דווקא עכשיו. ואני חייב להגיד שאיבדתי עניין בדיון זה.

  24. Pingback: בגנות "נקמת היורמים" « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

  25. רות says:

    1. אם אני מבינה, מה שאתה מציע הוא שהימין הדתי-ציוני מנסה להצמיח לעצמו פרטנר חילוני שיתאים לו, לאחר שהפרטנרים ההיסטוריים שלו שברו יותר מדי שמאלה לדעתו, ושיש כאן תרגום של ערכי הימין הדתי למונחים חילוניים. הטיעון שאתה מביא הוא העובדה שמי שעומד מאחורי אם תרצו ואחרי המכון לאסטרטגיה הוא גם מייסד מועצת יש"ע. זה טיעון חזק. מצד אחד אפשר לראות אולי תמיכה לזה ברטוריקה של רונן שובל, שמדבר הרבה פעמים על כוונתו ליצור ולשמר "פרות קדושות". נראה שבאופן מודע הוא מנסה להפוך את המושג לחיובי. כמובן, פגיעה בערכים שהם (פרות) קדושות/ים תהווה "בגידה" שוות ערך לחילול הקודש. כאן הכול מסתדר. מצד שני, מה שמפריע לי בקו זה של המחשבה הוא ש'אם תרצו' וחברותיה נראות כל כך דומות לתנועות לאומניות אירופאיות, כל כך מוכרות, כמעט קלישאיות עם הדגל, המדינה, טוהר העם וכו'. מכאן השאלה: האם אתה רואה באידיאולוגיה של תנועות אלה קוים ייחודיים שמקשרים אותן עם הימין הדתי דווקא (להבדיל מהימין החילוני הוותיק?)
    2. על פי האמירות של קלוגהפט שציטטט, הויכוח והצבעוניות אמורים להיות חלק מהמשיכה. זה אומר שהברוטאליות של פעולות אם תרצו מחושבת בין היתר ליצירת הלם ורעש ומשיכת תשומת לב מקסימאלית. זה קצת מזכיר לי איזשהו מחקר על פרסומות (לא זוכרת איפה קראתי) שמצא שפרסומת היא טובה אם היא גורמת לשם המותג להיות מוזכר הרבה פעמים בתקשורת, ובכלל לא משנה אם הוא מוזכר בהקשר חיובי או שלילי, כי מה שנשאר בראש זה רק השם. מבחינה זו, העיסוק הנרחב באם תרצו הוא בדיוק מה שהם רוצים. אני מניחה שזה משרת עוד מטרה מוצהרת שלהם – בראיון ל'הארץ' לפני שנה שובל אמר שהמודל שלו הוא מר"ץ שהצליחה להכניס לשיח ולקונצנזוס רעיונות שלפני כן נחשבו קיצוניים. הרעש סביב הרעיונות של אם תרצו ושות' מרגיל את הציבור לרעיונות אלה ועל ידי זה מכניס אותם פנימה ומייצב בתוך השיח. האם אתה רואה דרך להמשיך ולדון בהם (זה חיוני ובלתי נמנע) באופן שקצת יקטין תוצאות כאלה או שזה רוע בלתי נמנע?

  26. 1. כן, בערך. רק שהקשרים הארגוניים הם מבחינתי אישור לטענה. זה שמדובר בימין דתי משיחי מכובס צועק מכל הטקסטים שלהם. קשה לי לקבוע עד כמה יש דמיון בינם לבין ימין אירופי, לכל דבר יש כ"כ הרבה השפעות ומקורות שאני בטוח שגם ימין אירופי משפיע על הימין בארץ, ואפילו בכמה רמות. הקו המובהק ביותר שמקשר אותם עם הימין הדתי ולא עם הימין החילוני זה מה שהם מייחסים למושג "פוסט-ציונות", והגורמים שאליהם הם משייכים אותה, זאת תפיסה שהגיעה אחד לאחד מהשיח הדתי לאומי, והמקורות שלה מגיעים מהחיבור שעשה הרב קוק בין הקבלה ללאומיות היהודית. במילים אחרת, הפוסט-ציונים אליבא דשובל, הם ה"ערב רב" של המיסטיקה הימנית-דתית. יש בפוסט קישור למאמר בנושא הערב רב, שווה קריאה.

    2. אם הבנתי נכון, את שואלת אם כדאי לנקוט באסטרטגיית ההתעלמות. אני חושש שלא, הם כבר הצליחו להחדיר את המותג ואת המסרים שלהם באפקטיביות רבה. אז אני בעד למלא את השיח במה שיש לנו להגיד עליהם. המסרים שלהם תמיד יהיו יותר נוחים לעיכול ועושים נעים הגב האומה משלנו, אבל אפשר לעשות שסיתובב מספיק מידע על פרצופם האמיתי של הנ"ל לפחות עד לרמה שאנשים יתייחסו אליהם כמו משהו שנוי במחלוקת, עוד קול בויכוח הציבורי, ולא ילדים חמודים ותמימים שצריך לעשות להם פוצי מוצי.

    • רות says:

      תודה על התשובה. לגבי 1, אקרא ואחשוב על זה. לגבי 2, ממש לא הצעתי התעלמות – כתבתי שלהמשיך בדיון עליהם הוא "חיוני ובלתי נמנע" – ניסיתי לחשוב אולי על הטון שבו מדברים עליהם (אבל שוב, אין לי פתרונות, זאת היתה שאלה לא רטורית). מה שכן, קצת הפתיע אותי האופן שבו אתה רואה את התדמית הציבורית שלהם (עושים נעים בגב לאומה, פוצי מוצי וכו'). אולי אני מנותקת, אבל היה נדמה של שרוב הציבור רואה בהם משהו דומה למה שאני רואה – לובי מהוגן כביכול של תנועה לאומנית קיצונית. אם אני חוזרת לאותו ראיון מלפני שנה ב'הארץ', שובל עצמו דיבר על תפקידו להכניס מסרים קיצוניים לתוך המיינסטרים, ז"א שבעצמו היה מודע לקיצוניות.

      • שובל עצמו מודע יופי לקיצוניות. אני נראה לי שבציבור הם מצטיירים כמו שהם מנסים להציג את עצמם. המסר, אגב, תפור יופי על דפוסי החשיבה של חברה במצב כמו שלנו. אני חייב להגיד שהם עשו עבודת מיתוג יפה. אני אני גם חושב שהשתן נוטה לעלות להם לראש, מה שיסדוק פה ושם את התדמית הנוצצת.

  27. רועי כוכבי says:

    סליחה, מר בוגוסלבסקי, אבל שוב התחמקת מלהשיב לטענותיי. לא ענית בכלל על הטענות שלי לפיהן השמאל הרדיקלי הקים כאן תמנון עצום שמשפיע על כל היבט חשוב של חיינו הלאומיים, והוא עשה ועושה זאת במימונן של ממשלות זרות – דבר הרומס ברגל גסה את זכותו של הציבור הישראלי לקבוע את גורלו במו ידיו. וכשהזכות הזו נרמסת, או אז מצב הדמוקרטיה הוא בכי רע. פשוט התחמקת לחלוטין מהתמודדות עם הנקודה הזו.

    באשר לקרן לישראל חד"שה – אני דוחה את כל טיעוניך בעניין הקרן, אחד לאחד:

    הקרן לישראל חד"שה מתנהלת בשקיפות? האמנם? האם ידוע לך שהקרן לישראל חד"שה הכחישה נמרצות שהיא מממנת ארגונים הקוראים להטלת חרם על ישראל ו/או פועלים להעמדתם לדין של מדינאים, קצינים וחיילים ישראלים בחו"ל בשל "פשעי מלחמה" ו/או מכנים את ישראל "מדינת אפרטהייד" – עד שלאחרונה הראה פרופ' ג'רלד שטיינברג מ-NGO MONITOR שהקרן לישראל חד"שה אכן מממנת שלל ארגונים שדווקא כן עושים את כל הנ"ל. או אז הקרן לישראל חד"שה נאלמה דום וחדלה מלהגיב. אכן, שקיפות ויושרה לעילא ולעילא!

    הו לא, יקירי – הקרן לישראל חד"שה רחוקה משקיפות כרחוק מזרח ממערב. רק לאחרונה החלו להיחשף (שלא ביוזמת של הקרן!) שיטות הפעולה ומקורות המימון שלה. גם כעת רוב הציבור הישראלי עוד לא מודע לגודל התמנון הזר והמוזר שנבנה כאן במשך שלושה עשורים, ושמשפיע על חיינו הציבוריים והלאומיים לא פחות (ולעתים הרבה יותר) מאשר נבחרי הציבור. קיימות עוד דוגמאות למכביר לבעיות השקיפות של הקרן הזו, ודי אם אציין את שמה המטעה-במפגיע של הקרן, שנועד למשוך את תרומותיהם של יהודים תמימים ושוחרי טוב בחו"ל שאינם חולמים אפילו שכספם מממן את מסע הדה-לגיטימציה של מדינת היהודים. חשוב על השם "הקרן החדשה לישראל". מה כבר יכול להיות רע ב"קרן", ועוד בקרן "חדשה", ולא סתם בקרן חדשה, אלא בקרן חדשה "לישראל"? שמה של הקרן הזו כשלעצמו הוא מבצע הונאה ורמיה מתוחכם. אבל באמת שאיני רוצה להיכנס כאן לכל בעיות השקיפות האיומות של הקרן הזו, מאחר שאם אעשה זאת אצטרך להקדיש לכך זמן רב מכפי שברצוני לבזבז כעת על הנושא (וממילא אחרים עושים ברגעים אלה ממש עבודת קודש בנושא זה, והייתי ממליץ לקרן ולראשיה להמתין להפתעות נוספות).

    הקרן לישראל חד"שה מחלקת את התמיכות שלה ל"פרוייקטים קונקרטים" ללא קשר לעמדות מדיניות? האמנם? האם אי פעם נתקלת בארגון אחד ויחיד המזוהה עם הצד הימני/שמרני או לפרוייקט אחד ויחיד המזוהה עם ציונות וזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו, שזכה לתמיכה כלשהי מהקרן לישראל חד"שה – מתוך מאות ארגונים להם הקרן לישראל חד"שה מעבירה כספים? אני תוהה היכן עובר אצלך הקו בין תמימות לבין היתממות, אם בכלל קיים אצלך קו שכזה.

    אלו קשרים ואלו סודות נוראים גיליתם על "אם תרצו"? מי הכחיש בכלל שמייסדי "אם תרצו" השתתפו בקורס מנהיגות של "המכון לאסטרטגיה ציונית"? מי הכחיש את הקרבה הרעיונית בין הגורמים הללו? מי בכלל יכול להכחיש זאת – שהרי כל השמות, הכתובות והקשרים ידועים וברורים (לימין, בניגוד לשמאל, אין סבך עצום של מאות עמותות שונות)? ומי בכלל צריך להכחיש זאת? אין פה שום סוד שמישהו צריך להסתיר ולכן היומרה שלך ושל אחרים "לחשוף קשרים סודיים" היא לא פחות ממגוחכת. זו דרככם להימנע מדיון ציבורי בסירחון העז העולה מהחצר האחורית של המגזר השלישי בישראל – הלא היא המקום בו שוכנות מאות העמותות (וה"חברות לתועלת הציבור") המהוות את עמוד השדרה של השמאל הרדיקלי האנטיציוני במדינת היהודים. רבותיכם לימדו אתכם שאין להתמודד ישר ולעניין עם ברי פלוגתא רציניים, כאשר קל הרבה יותר להסיט את הדיון לשטויות והבלים, להשליך זבל ורפש ולהציג את הצד שכנגד כמשוגע במקרה הטוב וכמקארתיסט במקרה הפחות טוב. אלא שהציבור הוא קצת פחות טמבל מכפי שנדמה לכם. הציבור מתחיל להתעורר ולשאול שאלות, ובעיקר הציבור מתחיל להבין מיהו ומהו השמאל הרדיקלי, אלו נזקים איומים הוא גורם לרוב השפוי, ומי באמת עסוק כאן בסתימת פיות מקצועית.

    ולגבי הנושא של תרומות מג'ון הייגי: מדובר באוהב ישראל גדול, שגייס עד היום מאות מיליוני דולרים למטרות נעלות בישראל, כולל לבתי חולים שיטפלו גם בך במידת הצורך (ואני מאחל לך בריאות טובה ואריכות ימים כמובן). למרות פליטת הפה הבלתי מוצלחת שלו (שהשמאל הרדיקלי מנג'ס עליה כבר כמה חודשים ברציפות), מדובר באדם טוב, שוחר טוב ועושה טוב – בניגוד ליצורים שתורמים לארגוני השמאל הרדיקלי. כסף מג'ון הייגי הוא הרבה, הרבה, הרבה, הרבה (אתה מוזמן להשלים את החסר ולהוסיף כאן את המילה "הרבה" עוד תריסר פעמים לפחות) יותר טהור מכספים שמגיעים מכל מיני קרנות מפוקפקות שהמשותף לכל נתמכיהן (כמעט) הוא עמדה אנטי ישראלית, אנטי ציונית ולעיתים קרובות גם אנטישמית חריפה.

    ושוב, מימון מכל גוף פרטי בחו"ל הוא סיפור שונה לחלוטין ממימון שמקורו (ישירות או בעקיפין) בישויות מדיניות זרות (האיחוד האירופי, מממשלות בריטניה-אירלנד-נורווגיה-בלגיה-שוודיה-ספרד וכו'). ארגוני "החברה האזרחית" שלך הם בסך הכל זרועותיהן הארוכות של ממשלות זרות בתוככי מדינת ישראל והם מחריבי הדמוקרטיה הישראלית האמיתיים. אבל כאמור מהעניין הזה התחמקת לחלוטין ולא בכדי.

    • טוב, הנה תשובות לכל אחת מהטענות:

      1. אני לא חושב שהשמאל הקים כאן תמנון עצום, מצטער. מימון ממשלות וקרנות זרות זה נורמלי לגמרי ועניין שבשגרה במועדונים היוקרתיים שאנחנו עושים כל מאמץ להשתייך אליהם, אנחנו במעמד סחר מיוחד עם האיחוד, חברים ביורו-מד (יחד עם מדינות ערביות אגב), ב-OECD ובעל ברית מועדף של ארה"ב. כל החברה האזרחית במדינות הנ"ל מקושרת, ותמיכה ממשלתית בחברה אזרחית היא מדיניות ותנאי קבלה. כמובן שאנחנו לא חייבים להנות מחברות במועדון. אנחנו יכולים להיות כמו צפון קוריאה ואז אף אחד לא יתעסק אתנו. אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

      2. הקרן לא "הכחישה נמרצות" ולא "נאלמה דום". תעשה טובה ולך לאתר שלה ותבדוק דברים לפני שאתה זורק שמועות. לקרן יש עמדה ברורה, היא לא תומכת לא בחרם ולא בהעמדת קצינים לדין בחו"ל, הכסף שלה לא ישמש למטרות האלה, אבל היא לא תשלול תמיכה מפרוייקטים בנושאים אחרים של ארגונים בגלל שהם כן תומכים בדברים הנ"ל.

      3. הקרן לא תומכת בארגונים שמרניים כי קשה לחשוב על שמרנים שיתאימו למטרות הקרן, שהן ליברליות. לגבי ארגונים ציונים, בטח ובטח, יש המון. אחד מתחומי הפעילות העיקריים זה קליטת עליה, והקרן עובדת יחד עם הסוכנות היהודית. שוב, תלך ותבדוק אפילו ברמה הכי בסיסית לפני שאתה משחרר הצהרות בלי כיסוי. אבל שכחתי, כל זה "כיסוי" למטרות האמיתיות של הקרן, מואה אה אה.

      4. צ'מע, אני לא שמעתי כמעט אף פעם, וגם לא במאות המילים שאתה שפכת כאן, טענה אחת מימין שעוסקת במדיניות, באידיאולוגיה, במה טוב למדינה. את האידיאולוגיה שלכם, מדינה שבה מיעוט יהודי רודה ברוב ערבי אתם לא אומרים כי זה לא נשמע נחמד, וכל הטיעונים נגד השמאל זה וריאציות שונות של "הסמולנים רוצים להשמיד את המדינה". מה אתה רוצה שאענה לך על זה, שאוכיח שאני לא רוצה להשמיד את המדינה? תוכיח שאין לך אחות זונה ואז נדבר עלי, טוב?

      5. לגבי הייגי, שמור אותי מאוהבי, משונאי אשמר בעצמי.

      • נ.ב

        בהחלט יש סבך של עמותות ימין. ואם תרצו לא הכחישו קירבה אידיאולוגית, אבל כן הכחישו שותפות ארגונית, כן הכחישו קשר בין 2 הקמפיינים נגד הקרן למרות שאותו אדם, ואולי גם אותם ספונסרים, עמד מאחוריהם, וכן הכחישו את מקור התרומות עד שהוא נחשף. את ה"סוד" שצריך להכחיש ציינתי בפוסט, היישר מפי הסוס, לא מדברים על התכנית המדינית, מכחישים שמדובר בימין דתי משיחי שמתחפש לחילוני כדי לא ליצור אנטגוניזם, ומתעסקים בדה-לגיטימציה של "התמנון השמאלני" בדיוק מאותן סיבות שציינת וייחסת לשמאל, שדווקא מצהיר על תפיסת עולמו בריש גלי.

      • רועי כוכבי says:

        נקודות 2-5 שלך – היתממות במירעה (על משקל "במיטבה"). עניתי עליהן חלקית עוד לפני שהעלית אותן בכלל, וממילא הן אינן ראויות במיוחד להתייחסות. שקרים NIF'ים טיפוסיים. אתה מפנה אותי לאתר NIF ואני מפנה אותך, בין היתר, לאתר NGO MONITOR, לאתר "אם תרצו", לכתבותיו של בן כספית, למאמריו של בן דרור ימיני וכך הלאה. צא ולמד.

        נקודה 1 שלך – שגיאה גסה, או שמא עליי לומר ניסיון הטעיה? זו הפעם הראשונה שאתה משמיע התייחסות כלשהי לתופעה האנטי דמוקרטית של מימון תמנון עצום של ארגוני שמאל רדיקלי בידי ממשלות זרות (וגורמים המעוניינים לשנות את המדיניות המבטאת את מאווייו של רוב הציבור הישראלי ולהחליפה במדיניות המבטאת את מאווייהם של שניים וחצי ליצנים מהשמאל הרדיקלי). להווי ידוע לך שאין למדינת ישראל (כמו לכל מדינה אחרת) שום מחויבות ובוודאי לא מחויבות משפטית לאפשר לממשלות אחרות להתערב בענייניה הפנימיים, ובוודאי שלא באמצעות סוכניהן של ממשלות זרות בישראל.

        כשם שלא יעלה על הדעת שממשלת בריטניה תעתור לבג"צ בעצמה, כך אסור לאפשר לה לעשות זאת באמצעות אחת מזרועותיה הארוכות כאן. אם ממשלת בריטניה מעוניינת להשפיע על מדיניותה של ישראל, פתוחה בפניה הדרך לנהל מגעים עם ממשלת ישראל הנבחרת ולהעלות את הצעותיה, בקשותיה, הסתייגויותיה, טענותיה ומענותיה. זו רק שאלה של זמן עד שהכפפה תורם ויוטלו מגבלות חמורות על יכולתם של ארגוני "החברה האזרחית" הממומנים ע"י ממשלות זרות (ישירות או בעקיפין) לעתור לבג"צ כעותרים ציבוריים, להגיש התנגדויות בפני גורמי התכנון והבניה כמתנגדים ציבוריים, וכך הלאה. ובצדק רב – רק אנחנו, בעלי המדינה הזו, נקבע את גורלנו. זה תנאי-בלעדיו-אין לקיומה של דמוקרטיה. זכויות המיעוט? טוב ויפה – אבל גם (ולפני הכל) לרוב יש זכויות. בראש ובראשונה הזכות לקבוע את הטוב המשותף. את הזכות הזו לא ניתן לכם לעשוק מאיתנו. לא עוד.

        אתם בשמאל אינכם יודעים דמוקרטיה מהי. מיעוט קטן, זניח, שולי, קולני וצעקני, משתמש בשיטות ובטריקים נבזיים כדי לכפות את רצונו על הרוב – כתחליף לחוסר יכולתו לשכנע את הציבור בצדקת דרכו העקומה. משום מה נדמה לכם שהאנומליה הזו, הסטיה הזו, הטירוף הזה, הם הדמוקרטיה בהתגלמותה – ושכל מי שמנסה להחזיר שפיות למערכת ולהחזיר את הכוח לעם הוא אנטי דמוקרט. שוב – זה לא מפליא בהתחשב במוצאו הרוחני-רעיוני של השמאל הרדיקלי. אתם למדתם דמוקרטיה במיטב הדמוקרטיות העממיות והתוצאות בהתאם.

        ובכן, מר בוגוסלבסקי – הסיפור הזה עומד להיגמר. זה יכול לקחת עוד שנתיים, חמש או עשר שנים, אבל חגיגת "החברה האזרחית" שלכם תסתיים ואתם תצטרכו ללמוד להתמודד במסגרת כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, של מדינת העם היהודי. ואגב, שום דבר שתעשו לא ימנע או יעצור את התהליך הזה – הציבור רק התחיל להתעורר והוא עוד בשלב הפיהוק. לא תצליחו להרדים אותו שוב, והוא עומד לדרוש הסברים ולתבוע שינויים מרחיקי לכת באופן בו הדברים מתנהלים כאן. היו לכם את 30 השנים שלכם להשתולל באין מפריע, ומעתה והלאה החיים שלכם צפויים להפוך לקשים ולמסובכים הרבה יותר. פשוט כדאי שתשלימו עם זה במקום ליילל נונסטופ.

        ואם זה לא ימצא חן בעיניכם או אם תחוו קשיי הסתגלות חמורים מדי – תמיד פתוחה בפניכם הדלת למדינה אחרת כלבבכם. ממילא אין לכם יותר מדי מילים טובות לומר על המקום הזה, על הבית הלאומי של עם ישראל. ממילא זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית איננה לרוחכם, ממילא הציבור הישראלי הוא מבחינתכם אספסוף נמוך מצח, לאומני ומיליטריסטי, וממילא לרובכם כבר יש דרכון זר עמוק בכיס, שנאמר – מה שבטוח.

        אז מבחינתי ומבחינת רבים כמוני (שיודעים כבר עם מי יש לנו עסק), אתם מוזמנים להמשיך לעשות גלים בבלוגים שלכם ובכנסים המצחיקים שלכם להמשיך בתהליך ההתחרפנות המהיר שלכם – בכך אתם רק עוזרים לנו לחשוף אתכם במערומיכם, לידיעת כל מי שעוד לא הבינו מי אתם ומה אתם מנסים לעשות. אנא בטובכם – המשיכו לספר לעצמכם שאצלכם הכל בסדר ושכל השאר טועים, והמשיכו לא להבין מדוע הציבור הישראלי ברובו העצום מואס בכם, מוקיע אתכם ומקיא מכם. שיהיה לכם לבריאות.

        • עם זה אני מסכים. אתם בהחלט הולכים לחסל כל אפשרות לחשוב ולדבר אחרת מכם, אם לא את החושבים ומדברים עצמם. כל השאר זה תואנות, תירוצים ותיאוריות קונספירציה. שולח אותי לבן כספית אלק, הוא בעצמו לא בדק מה הוא כותב. אבל למה לבדוק אם אפשר להעליל?

          • רועי כוכבי says:

            שוב אתה נופל למלכודת צווחות ה"מקארתיזם".

            נכון לעכשיו מי שהשתלטו, באקטים של אלימות (גם אם לא פיזית, התהליך הזה וההגנה על תוצאותיו הם אלימים לחלוטין) על מאחזים שלמים באקדמיה, בתקשורת ובמערכת המשפט ללא שום פרופורציה לחלקם היחסי באוכלוסיה, תוך הפיכת אותם מאחזים למתחמים מבוצרים ובלתי חדירים לבעלי השקפות שונות – הם אנשי השמאל הרדיקלי.

            מי שמנצלים את עמדות הכוח בהן הצליחו להתחפר, על מנת להשתיק דעות אחרות בכלל ועל מנת להסות כל ביקורת על עצמם בפרט ובאופן כללי על מנת לסתום את פיות יריביהם – הם אנשי השמאל הרדיקלי.

            מי שמשליטים את ערכיהם המעוותים ואת השקפותיהם המשונות על הרוב הציוני-שמרני בעל הסנטימנט הלאומי-מסורתי – בין היתר תוך ניצול האימפריאליזם השיפוטי מבית היוצר של א. ברק ותוך שימוש במאות עמותות אנטיציוניות במימון ממשלות זרות – הם אנשי השמאל הרדיקלי.

            אז הסדר דאגה מלבך – אף אחד לא הולך לחסל את האפשרות שלך לחשוב אחרת ובטח שאף אחד לא הולך לחסל "את החושבים ומדברים עצמם" (צורת החשיבה העקומה וההיסטרית הזו טיפוסית לשמאל הרדיקלי עד כדי גיחוך). הדבר היחיד שעומד להתחסל הוא היכולת שלך ושל דומיך למנוע מהשונים מכם (שהם, אפעס, הרוב במדינה הזו) לחשוב אחרת, להביע את עמדותיהם ולהשפיע על עיצוב גורלה ועתידה של המדינה הזו בהתאם לחלקם היחסי באוכלוסיה.

            בסך הכל מחזירים אתכם לגודלכם הטבעי. אתם, עם כל הכבוד, רסיס זעיר מאוכלוסיית המדינה הזו – מן נטע זר שמרגיש הרבה יותר טוב במערב אירופה מאשר במזרח התיכון, ולא בכדי רוב הספונסרים שלכם נמצאים באירופה – אז הגיעה העת שמידת השפעתכם תחפוף פחות או יותר למספריכם הזעומים ולשוליותן של השקפותיכם. כבר אמרתי לך – לא רק למיעוט, אלא גם לרוב יש זכויות.

            ומי שמאוד לא מתחשק לו לחיות במדינה ציונית, מדינת הלאום של העם היהודי – מוזמן בחום להתחפף מכאן ולהגר לכל אחת מ-21 המדינות הערביות המקיפות אותנו, או לכל אחת מ-57 המדינות המוסלמיות הקיימות כיום, או לכל אחת מכ-200 מדינות תבל. לעם ישראל יש רק מדינה אחת והוא לעולם לא יוותר עליה – יהא אשר יהא. הגיע הזמן שתפנימו את העובדה הפשוטה הזו, לכל הרוחות, וכך ייקל לכולנו.

            • בינתיים, אפילו בבלוג הפרטי הזה אף אחד לא מפריע לך לשפוך את הזוהמה שלך. בבקשה תמשיך, אני רוצה שהקוראים יבינו מול מה הם עומדים. אתה בהחלט עושה עבודה יותר טובה ממני.

            • רועי כוכבי says:

              אפילו אם אתאמץ, לא אצליח להגיע ב-1,000 תקופות חיים לפרומיל מהזוהמה ששמאלן רדיקלי ממוצע מייצר ביום שגרתי.

              אתם משתגעים בשל חשיפת מעלליכם, ויש לכם סיבות מצוינות להשתגע.

              כפי שציינתי כבר – לא נותר לי אלא לאחל לכם המשך התחרפנות נעימה. אין לנו אנשי הסברה טובים יותר מכם, בכל הנוגע להעלאת מודעות הציבור הרחב למעללי השמאל הרדיקלי. תודה, תודה ושוב תודה. המשיכו כך.

            • אז אני מניח שתפיץ ותקשר לבלוג זה.

              תודה.

            • רועי כוכבי says:

              כמובן. אני מפיץ ומקשר לא רק לבלוג הזה, אלא גם לבלוגים דומים.

              עליי לציין שהתגובות שאני מקבל (ומדובר באנשים מן היישוב, לא בכהניסטים) הן תגובות של תדהמה.

              כתבתי כבר שהשמאל הרדיקלי יכול להשתולל במשך שנים בעיקר הודות לעובדה שרובו הגדול של הציבור אינו מודע למתרחש בגזרה זו. למרבה השמחה, לאחרונה המצב מתחיל להשתנות ותהליך השינוי אינו הפיך.

            • גיל says:

              אני מניח שאם ממשלה כלשהי היתה תורמת כסף לאם תרצו הם היו מסרבים באדיבות? אולי בעצם חוץ מממשלת גרמניה בשנים 1933-1945 כיוון שהם כבר ציינו שהם יקחו כסף גם מהיטלר. זה ציטוט שלהם לפני שאני מואשם בהשוואות נלוזות לשואה. אבל אולי הם היו מקבלים ממנו את הכסף רק לפני שהתמנה לקנצלר ואז אני מניח שזה בסדר כי זה לא ממשלה זרה. אני גם בטוח שהיית מתנגד למימון הזר אם הקרן היתה משתמשת בו לשם רכישת קרקעות ובתים במזרח ירושלים והקמת התנחלויות שם. איזה מזל שמוסקוביץ' הוא אדם פרטי!

              נניח שאני מקים מחר עמותה לעידוד משחקי סטנגה ומשום מה ממשלת רוסיה מחליטה שמשחקי הסטנגה בישראל קרובים ללבה והם תורמים לי כסף. מה בדיוק הבעיה בזה? כל עוד הספרים שלי פתוחים לביקורת חשבונאית ואני לא מבצע שום עבירה אני לא רואה מה הבעיה כאן.

              ואם נניח שאני מחליט לייצג את האינטרסים של בריטניה ולהילחם באינטרסים הישראלים בהתנדבות, על חשבוני וללא קבלת שום תמיכה מבריטניה, אז זה יהיה בסדר בעיניך?

              מה בדבר ממשלת ישראל שמשקיעה כספים בפעילויות יהודיות בחו"ל? אני מניח שאתה מתנגד גם לזה? שלא לדבר על גופים כמו "נתיב" שמתאימים הרבה יותר למה שאתה מאשים בו את הקרן החדשה לישראל.

              בקיצור זה הכל דמגוגיה וזריקת בוץ. אין שום חשיבות למקור הכסף. מה שחשוב זה המעשים. אתה מתנגד להם וזו זכותך אבל אל תעטוף את זה בתורות קונספירציה. אני מתעב את כל עמותות המתנחלים למינהן שמייצרות פרובוקציות השכם והערב במימון של אנשים כמו מוסקוביץ' וגוטמן, אבל אני משוכנע שהם מאמינים שדרכם היא הדרך הטובה היותר לעם ישראל, גם אם הם מיעוט. יש הבדל בין לחשוב שמישו טועה או שהוא אידיוט שלא מסוגל להבין את המציאות לבין ייחוס כוונות זדון והאשמה בבגידה.

              מה שמצחיק בכל הסיפור הזה הוא שימנים אמיתיים כמו מנחם בגין, יותר קרובים לקרן במעשיה מאשר ליורשיהם הצעירים. אנשים כמוהו שמאמינים בזכויות אדם גם ללא יהודים (ערבים או וייטנאמים) היו מוקעים על ידיכם כ-סמולנים.

            • רות says:

              אפשר אולי להזכיר שהגוף הישראלי הנתמך ביותר בכסף זר ולא-פרטי הוא צה"ל (ביליוני דולרים לשנה של תמיכה ייעודית מארה"ב)…?

            • רועי כוכבי says:

              עשית סלט.

              הבעיה אינה עם מימון קבוצות כדורגל. הבעיה היא עם מימון מאות ארגונים פוליטיים שמטרתם להביא לשינוי אופיה של המדינה ממדינת הלאום של העם היהודי למדינה דו לאומית שתהפוך בהמשך (בין היתר מכוח הצפתה ב"פליטים", עובדים זרים וערבים במסגרת "איחוד משפחות" – כל הנ"ל נמצאים על ראש סדר היום של ארגוני הקרן לישראל חד"שה) למדינה ערבית נוספת.

              ה"שינוי החברתי" שארגוני הקרן לישראל חד"שה ושאר גרורות השמאל הרדיקלי מציעים לנו הוא למעשה מהפכה פוליטית דרמטית שתוצאותיה, לו היתה מצליחה (למזלנו היא תכשל), הן חיסול מדינת ישראל במתכונתה הרצויה והמקובלת בעיני רובם המוחץ של היהודים בישראל.

              הארגונים הללו אינם מתמודדים בבחירות לכנסת (והם יודעים היטב מדוע…), אבל השפעתם על חיינו גדולה יותר משל מרבית נבחרי הציבור. הם מפעילים אמנם באמצעים שונים משל מפלגות פוליטיות קלאסיות (אינסוף עתירות לבג"צ ולבתי המשפט לעניינים מנהליים, התנגדויות בפני גורמי התכנון והבניה, עצומות, הפגנות, "דו"חות", הלשנות לבתי משפט בחו"ל, לובינג, ארגון חרמות על ישראל וכו') – אבל הם מפלגות פוליטיות לכל דבר ועניין.

              אם אינך מבין מהו ההבדל בין תרומה לגוף פוליטי מגורם פרטי (שיש לו ה-ש-ק-פ-ה), לבין תרומה לגוף פוליטי מממשלה זרה (שיש לה מ-ד-י-נ-י-ו-ת), אני ממליץ לך לשם ההשוואה לחזור לספרי ההיסטוריה ולשנן את מסיבת התה של בוסטון.

              המורדים האמריקנים אמרו אז, כידוע, ש"No taxation without representation". בדיוק באותו אופן, אני לא מוכן שריבון זר שאין לי שום זכות לבחור בו ואין לי שום יכולת להשפיע על עיצוב מדיניותו, ישפיע (בכלל, ובאופן דרמטי כ"כ בפרט) על ענייניה הפנימיים של המדינה שאני חי בה ויפעל לשנות את אופיה ואת אורחות חיי מן הקצה אל הקצה באמצעות שליחיו וסוכניו כאן.

              קפיש?

            • גיל says:

              אתה רציני? ה"אמריקאים" שאמרו את זה, לא היו אמריקאים, הם היו בריטים שהיו חלק מהממלכה הבריטית אבל לא היו מיוצגים בפרלמט בלונדון. לכן (מאוחר יותר) הם פרשו והקימו מדינה עצמאית, שלא היתה לה שום בעיה, דרך אגב, לקבל תמיכה מממשלה זרה, ממשלת צרפת. זה לחלוטין לא קשור לעניינו.

              אתה בעצמך אומר שאין לך בעיה למימון זר בנושאים כמו סטנגה. הדוגמא דבילית במתכוון כדי להמחיש את הנקודה. הבעיה האמיתית שלך היא לא מי מממן אלא מה הפעולות שנעשות בכסף. אז תתרכז בזה ואל תסיט את הדיון.

              הטיעון בדבר אי היכולת שלי לבחור ולהשפיע על המממן וגם, העובדה שהמממן הזר לא יצטרך להתמודד עם תוצאות המעשים שאותם מימן היא אכן בעייתית מבחינה מוסרית אבל חלה אפילו יותר על אנשים כמו מוסקוביץ' וגוטניק.

              וכבמובן לא התייחסת לחלוטין לדוגמאות של ישראל שמממנת פרוייקטים במדינות זרות ועם ההצהרות של ראשי "אם תרצו" בדבר הנכונות לקבל כסף אפילו מהיטלר.

              אל תהיה ילד, למדינות זרות אכן יש מ-ד-י-נ-י-ו-ת והן מנסות לקדמה בדרכים שונות. בין השאר הן תורמות כסף לקידום פרוייקטים שקרובים לליבן. זה יכול להיות שיקום בתים בהאיטי, חלוקת מזון בסומליה, הקמת חוגים ללימוד עברית (בניגוד לחוקח ברה"מ) או תמיכה ב"שוברים שתיקה". כל העוד הפעילות עצמה היא חוקית ואין אי סדרים פיננסיים בפעילות, אין בזה שום בעייה. אם הפעילות אינה חוקית, זה לא משנה אם התורמים הם מקומיים או לא.

              ולכל הפעילויות האלה אין קשר לדמוקרטיה. אם אני קם מחר בבוקר ומחליט שאני רוצה להקים עמותה להבאת מלחמות שוורים לארץ, אני לא צריך לעשות סקר ולבדוק האם יש רב בציבור שתומך בזה. גם אם אני האדם היחיד במדינה שתומך בזה, זו זכותי המלאה לנסות לקדם את הרעיון. בדיוק כמו שהמתנחילם לא שאלו אף אחד אם הוא תומך במעשיהם כשהקימו את ההתנחלויות הראשונות או כיום לפני הקמת מאחזים. בדמוקרטיה למיעוט יש זכות מלאה לנסות להשפיע לקידום מטרותיו כדי לשנות את המפה הציבורית, כל עוד הוא לא פועל בניגוד לחוק. ואין צורך להתמודד בבחירות לצורך כך. כמו שגוש אמונים לא התמודד באופן רשמי בבחירות.

        • ארנון says:

          השעה מאוחרת, אז רק תגובה קצרה לדברים, שאין ספק שהם באים ממקום מאוד אותנטי, מאוד פגוע.
          אני לא מתיימר לטעון שארגוני השמאל כולם מתנהלים באופן דמוקרטי לחלוטין. היינו רוצים שכך יהיה, אבל העולם האמיתי הוא מין יצור שאוהב להקשות על ישומן של תיאוריות. אם מחפשים טוב, תמיד אפשר למצוא ליקויים.
          אבל קיים פער בין תפיסת המושגים 'דמוקרטיה' ו'ציונות'. אני למשל מגדיר את עצמי כציוני, החותר למדינה יהודית דמוקרטית מוסרית שאינה שוללת זכויות של אחרים. הציונות הזו, בין השאר, מדריכה אותי לתפיסה שקבלת מועמדים למשרות באוניבסיטה אסור לה שתתבסס על שעותיו הפוליטיות של המועמד.
          אצלכם הציונות שמה דגש על אדמה (חומר) ולא על מוסר (רוח). אה, כן, יש לכם גם תוכן. כזה הכולל מוסר שטוב ליהודים בלבד. והתפיסה הזו מובילה אותך למסקנה כי לטובת אותה אדמה, ולטובת אותו מוסר-שטוב-רק-ליהודים, מותר ואף צריך לברר אם אותו מועמד הוא במקרה אחד שחושב לפעמים מעשים לא מוסריים שהמדינה מבצעת, ואז לשקול טוב טוב לפני שמקבלים אותו למשרה אקדמית.
          ועוד משהו בקטנה. כתבת שמבחינתנו אתם לאומנים ומיליטריסטים, אז מה אתם מבחינתכם?יונים צחורות ודמוקרטיות (אם מדינה שמיליון וחצי מתושביה נטולי זכויות בסיסיות זו דמוקרטיה)?

          • רועי כוכבי says:

            שמע, העלית נקודות מעניינות אך אף אחת מהן לא ממש קשורה לנושא הדיון או לדברים שכתבתי.

            אני לא בעד לסנן אנשים בכניסה לאקדמיה לפי עמדותיהם הפוליטיות, אך לצערי במחלקות מסוימות באקדמיה שלנו זה בדיוק מה שקורה כבר שנים – אנשים מסוננים בכניסה לפי עמדותיהם הפוליטיות, ואותן מחלקות הפכו כבר מזמן למאחזי שמאל רדיקלי אנטיציוני מהסוג המופרע ביותר. לא מעט אנשים סבורים שהגיע הזמן לאזן ולגוון.

            אז המאבק בעניין האקדמיה הוא בסך הכל בין אלה שרוצים לראות איזון, גיוון ופלורליזם – לבין אלה שרוצים להמשיך להציף את המחלקות "שלהם" בפסאודו-חוקרים בצלמם ובדמותם, שבדומה לרבותיהם יקדישו את עיקר זמנם לעיסוק בפוליטיקה ולניגוח מדינת היהודים המשלמת את שכרם. ובאמת שנושא השרשור הזה אינו הנעשה באקדמיה ולכן לא ארחיב בעניין.

            אני לא יודע על אלו מיליון וחצי מתושבי מדינת ישראל שהם "נטולי זכויות בסיסיות" אתה מדבר. אם כוונתך ל"ערביי ישראל" הרי שלמיטב הבנתי אפילו הם אינם מעזים לטעון שהם "נטולי זכויות בסיסיות". הטענה הזו היא כ"כ מופרכת עד שהיא אפילו אינה שווה תגובה רצינית. אבל אני בכל זאת סקרן לדעת מדוע לדעתך כל "ערבי ישראלי" הנושא אישה תושבת יהודה ושומרון, או סוריה, או לבנון, או ירדן (וכך הלאה) מתעקש "להתאחד" איתה דווקא במדינה הגזענית והמקפחת הזו. שמעתי על הרבה מאוד מקרים בהם אנשים נמלטו על נפשם ממדינות בהן היו הם נטולי זכויות בסיסיות – זו תגובה טבעית ומתבקשת במקרה כזה – אך כאן עשרות ומאות אלפי אנשים מתעקשים "להתאחד" ולגדל את ילדיהם (ואפילו מנהלים מאבקים משפטיים ממושכים לצורך כך) דווקא במדינה השוללת את זכויותיהם הבסיסיות. משונה, לא?

        • עדו says:

          יופי רועי, עכשיו נשאר רק לתרגם לגרמנית.

          • רועי כוכבי says:

            אוהו. הנה הגאון התורן שמכניס את ה"גרמנית" לתוך הדיון.

            באמת התפלאתי איך זה שעד כה איש מכם טרם קפץ עם ההשוואה לגרמניה הנאצית. הרי הכחשת השואה באמצעות השוואת ה"כיבוש" לרצח ששת המיליונים היא לחם חוקו של השמאל הרדיקלי. פשוט ציפיתי שזה יקרה.

            על כל פנים, צר לי לבשר לך שבתחום הזה אתה עדיין חובבן – בוודאי בהשוואה לגיבורי התרבות המרכזיים של השמאל הרדיקלי (ע"ע יונתן שפירא, לדוגמא). אין דבר – אתה עוד תלמד, תשתפר, תתמקצע ומי יודע, אולי ביום מן הימים עוד תעלה על רבותיך (אם יונתן שפירא מכחיש את השואה על חומת גטו ורשה, אולי אתה תכחיש אותה על קירות תאי הגזים באושוויץ).

            איכס.

        • יואב (נוסף) says:

          שאלה קטנה – וזה שממשלת ישראל מעודדת עליה, כלומר הגירה של אזרחים ממדינה כלשהי לישראל, אינה התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה?

          • ישראל עשתה ועושה הרבה יותר מזה. בתחילת שנות התשעים היא הפעילה, בהצלחה, לובי בוושינגטון כדי למנוע הענקת מעמד של פליטים ליהודים שהיגרו מברה"מ אחרי נפילתה, וזאת כדי שייאלצו להגר לישראל.

          • רועי כוכבי says:

            זו באמת שאלה קטנה מאוד, מפני שממשלת ישראל לא מעניקה למיטב ידיעתי כספים לשום גורם פוליטי במדינה זרה, שמטרתו לשנות מבפנים את אופייה של אותה מדינה.

            מה עוד שפעילותם של שליחי העליה מתבצעת בהסכמתן של המדינות השונות ואין בה שום דבר שנוגד את ה"אני מאמין" של הציבור באותן מדינות. נהפוך הוא – אפשר להניח שרוב הציבור באותן מדינות אפילו שמח להיפטר מהיהודים "שלו", במידה זו או אחרת.

            מדינת ישראל בוודאי איננה מפעילה רשת של מאות ארגונים פוליטיים במדינה זרה כלשהי, שעמדותיהם תואמות את האג'נדה של מיעוט זעיר באוכלוסיה, שמטרתם לשנות את אופייה של אותה מדינה זרה ואת מדיניותה מן הקצה אל הקצה (באופן התואם את שאיפותיה של מדינת ישראל), והכל בשיטות נכלוליות של התערבות אובססיבית בענייניה של מדינה זרה ועיוות כללי המשחק הדמוקרטיים במדינה זרה.

            מה שאין כן כשמדובר בארגוני השמאל הרדיקלי. ה"שינוי החברתי" שאתם מדברים עליו הוא משחק פוליטי מלוכלך שמטרתו להשיג – באמצעות טונות של כסף זר, שטיפת מוח, טריקים משפטיים, תקשורתיים ופסאודו-אקדמיים, תעמולה אנטיציונית וארגון חרמות ודה-לגיטימציה של מדינת היהודים – את מה שאינכם מסוגלים להשיג בקלפיות ובאמצעות שכנוע הציבור הישראלי בצדקת עמדותיכם. וזה, יא חביבי, עסק מצחין עד לב השמיים.

  28. יורם says:

    אז אתה בעצם אומר שאין שום אידאולוגיה מאחורי אם תרצו? אני חולק עליך.
    יש להם אידאולוגיה והם מגייסים אנשים שיודעים גם לשכנע.
    לא מדובר בשקרים, מדובר בניתוח קהל.
    האם השמאל חף מהנושא הזה?
    בוודאי שלא.
    ולעצם הענין: נראה לי שאני אדם חושב ובתור שכזה, אני מקבל את רוב גישתה של תנועת אם תרצו. האם יצור כמוני קיים בעולמך, או שכל תומכי אם תרצו הם רק מסוממים שעברו מניפולציה על ידי קלוגהופט?
    זו מבחינתי כמובן שאלה רטורית, אבל נראה לי שאופציה כזו לא קיימת מבחינתך.

    • למרות שזאת שאלה רטורית (מה שלא מפתיע, כי אתם לא בדיוק מהסוג שמוכן להקשיב למשהו חוץ מעצמו) אני אענה.

      לאם תרצו בהחלט יש אידיאולוגיה, יש להם גרסה מותאמת לחילונים ("ניתוח קהל" אמרת?) של המשיחיות הלאומנית המהפכנית מבית תנועת ההתנחלות בימיה הטובים. רק שהם עושים שמיניות באוויר כדי לא להציג זאת כך, וכאן לקלוגהאפט יש יד ורגל. כך אני מניח, היות שזאת התפיסה שלו והוא היעץ האסטרטגי שלהם. על זה הפוסט (הבנת הנקרא?).

      השמאל לא חף מזה ואני מקבל את עובדת קיומם של אנשים כמוך. עוד שאלות רטוריות?

    • רות says:

      האם היית יכול לנסות להסביר מדוע את המקבל את רוב גישתה של אם תרצו ומה מהרעיונות שלה אתה לא מקבל?

  29. הופ says:

    פוסט חשוב. תודה.

  30. הפוסט פשוט מצויין אפילו ציפורה והמופז גנבו לך אותו "שלמה"
    http://www.yallakadima.co.il/article.asp?item_id=12995

    • אללה יוסתור ובניו בע"מ. מה לעזאזל…

      • רות says:

        שווה לתעד. ממש השבוע קראתי על זה שאיזה אתר אינטרנט רציני בארץ ישלם פיצויים די נכבדים לבלוגר לאחר שהעתיק את הפוסט שלו ללא אישור.

        • עוז says:

          לדרוש פיצויים על זה?
          זה נראה לי כמו לדרוש פיצויים על זה שקנית מכונית והמנוע נמס כשניסית לנסוע כי הוא היה עשוי מזהב.
          צריך לתעד כדי שהשם "קדימה" ישאר רשום מעל הטקסט הזה.

  31. ארנון says:

    לרועי כוכבי,
    כתבת "הסדר דאגה מלבך – אף אחד לא הולך לחסל את האפשרות שלך לחשוב אחרת ובטח שאף אחד לא הולך לחסל 'את החושבים ומדברים עצמם' (צורת החשיבה העקומה וההיסטרית הזו טיפוסית לשמאל הרדיקלי עד כדי גיחוך)"
    אולי יש מקום לדאגה? ואולי הדאגה הזו לא באה יש מאין, כי אם מתבססת על תקדימים שונים, בהם הימין כן 'חיסל את החושבים ומדברים עצמם'? רמז – מה קרה, למשל, בשנים 83, 95? ומה ניסו לעשות ב-2008?

    • רועי כוכבי says:

      בחייך.

      "הימין".

      יונה אברושמי ויגאל עמיר הם "הימין" הרבה-הרבה-הרבה פחות משאודי אדיב, מרדכי ואנונו ויונתן שפירא הם השמאל.

      יש ימין ויש ימין, כמו שיש שמאל ויש שמאל.

      בינתיים סותמי הפיות באים דווקא מהשמאל (הרדיקלי). ראה מה קורה במאחזי השמאל הרדיקלי באקדמיה, לדוגמא.

      שלא לדבר על כך שכל ההתנהלות הנכלולית של קבלת מימון מממשלות זרות, ניהול המדינה באמצעות עתירות והתנגדויות למיניהן, הסתה נגד המדינה בחו"ל (ארגון חרמות, ארגון צווי מעצר לבכירים ישראלים) וכיו"ב – היא התנהלות אנטי דמוקרטית מהדהדת, של מוגי לב שיודעים שאין להם שום סיכוי להשפיע על המציאות בדרך של שכנוע הציבור בצדקת דרכם.

      • גיל says:

        אבל אני בטוח שטלי פחימה, פעילת ליכוד בעברה, היא כן שמאל?

        ובקשר לסתימת פיות, אני יכול להבטיח לך שהתופעה לא מוגבלת לצד אחד. כשאתה לומד בבר-אילן למשל רצוי מאוד שתביע דעה ימנית או תסתום את הפה, אחרת הציון שלך בסכנה. וזה מנסיון אישי של אשתי. האקדמיה מלאה באסכולות דומיננטיות שקשה אם לא בלתי אפשרי לצאת נגדן. נסה למשל להיות קומוניסט בחוג כלשהו לכלכלה, שם האסכולה השלטת היא אסכולת שיקגו הסופר-קפיטליסטית. אפילו בחוגים כמו פיזיקה או מדעי המחשב יש תופעות כאלו.

        • רועי כוכבי says:

          איך רלוונטי לענייננו מה שטלי פחימה היתה בעבר? פחימה אינה הראשונה וגם לא האחרונה שמשנה את עמדותיה. מי שתומכים בה בגלגול הנוכחי שלה הם בוודאי לא אנשי הליכוד, האין זאת? בכל מקרה אני שמח לגלות שגם אתה רואה בהתנהגותה של פחימה תופעה נבזית שיש לגנותה (אחרת לא היית מנסה "להדביק" אותה לאנשי הליכוד).

          למען הסר ספק – אני מתנגד לסתימת פיות באופן כללי. בכל מקום שמישהו יצביע באופן משכנע על קיומה של סתימת פיות, אני איתו. למרות שזה אינו נושא הפוסט הזה ואפילו לא נושא הדיון שהתפתח בעקבותיו, אני חוזר שוב על דברים שכתבתי כאן קודם לכן, ומוסיף עליהם קמעא:

          1. לא ניתן לקבל את העובדה שחוגים שלמים לסוציולוגיה, מדע המדינה, מדיניות ציבורית וכיו"ב יהפכו למעוזי אנטי ("פוסט") ציונות. התופעה הזו פירושה שהחוגים הללו מתנהלים בשיטת "חבר מביא חבר", ועם כל הכבוד אותם חוגים אינם עסק פרטי, לא של האנטיציונים ולא של אף אחד אחר. הציבור הישראלי כולו הוא בעל הבית של האקדמיה. נכון אמנם שהציבור אינו אמור להיות מעורב בניהול היומיומי של האוניברסיטאות והמכללות, אך הוא בהחלט זכאי לדרוש לדעת מה נעשה בכספו, ולהשתתף (באמצעות נציגיו) בהתוויית מדיניות רצויה לאקדמיה ובתיקון ליקויים שמתגלים בה. אם לדוגמא במחלקה מסוימת לפוליטיקה וממשל הרוב המכריע של המרצים הם אנשי שמאל רדיקלי אנטיציוני מהסוג הקיצוני ביותר, בעוד בעלי דעות כאלה מהווים שברי אחוז מהציבור הישראלי כולו – איש לא יצליח לשכנע אותי שאין כאן השתלטות פראית על נכס ציבורי בידי קבוצת שוליים סותמת פיות. וזה ליקוי שהציבור בהחלט רשאי ואף חייב לדרוש שיתוקן.

          2. לא ניתן לקבל את העובדה שחלק ניכר מהאנטיציונים, אם לא רובם ממש, אינם מעניקים שום ביטוי (או כמעט שום ביטוי) לעמדות שונות משלהם ואינם מוכנים לסבול עמדות שונות מפיהם של סטודנטים. חופש אקדמי אין פירושו החופש לשטוף מוחות ולסתום פיות.

          3. לא ניתן לקבל את העובדה שמתקני האוניברסיטאות והמכללות מנוצלים פעם אחר פעם לעריכת כנסים ואירועים פוליטיים במסווה של כנסים אקדמיים. אם יש מרצים שמעוניינים לקדם סדר יום פוליטי, יתכבדו נא ויעשו זאת בשעות הפנאי שלהם ועל חשבונם – ולא באמצעות ניצול משאביה ושמה של האוניברסיטה/המכללה. שוב, המרצים אינם בעלי הבית של האוניברסיטאות/המכללות. הם בסך הכל עובדים בהן (או לפחות אמורים לעבוד – שהרי חלק ניכר מהם לא עושים שום דבר פרט לקידום אג'נדה פוליטית אנטיציונית, לעתים במסווה קלוש ומגוחך של "מחקר" ולעתים אפילו בלא שיטרחו על העמדת הפנים הזאת).

          4. מרצה שקורא או פועל בכל דרך שהיא להטלת חרם אקדמי, כלכלי או אחר על מדינת ישראל – להבדיל ממרצה שמאמין שיש להטיל חרם כזה, אך לא עושה דבר בפועל על מנת לקדמו – יש לפטרו מיידית תוך שלילת זכותו לפיצויים. אנשי אקדמיה הם בראש ובראשונה עובדים של המוסדות האקדמיים וככאלה מוטלת עליהם חובת נאמנות כלפי מקומות עבודתם, בדיוק ככל עובד אחר במשק. זכותם לחקור כאוות נפשם וזכותם גם להחזיק בכל עמדה פוליטית שהיא (תהא הזויה ומוטרפת ככל שתהא) – אך אין להם שום זכות לפעול בניגוד לאינטרסים של מקום עבודתם ובאופן שיש בו כדי להסב פגיעה קשה למקום העבודה. כל עובד אחר במשק שהיה פועל באופן בוטה ומחוצף נגד האינטרסים של מקום עבודתו כפי שעושים מספר מרצים ידועים היה מפוטר לאלתר וללא פיצויי פיטורים. לידיעתך – חוק פיצויי פיטורים בהחלט מכיר בכך שבנסיבות מסוימות, חמורות במיוחד, ניתן לשלול באופן חלקי או מלא את זכותו של עובד מפוטר לפיצויים.

          ראה, לדוגמא, את ההסבר הקצר הבא: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/ar20100427_35467.xml

          • גיל says:

            ומי קובע מי הם "אנשי שמאל רדיקלי אנטיציוני מהסוג הקיצוני ביותר"? לפי המרצה מבר-אילן, שהזכרתי למעלה, אין שום הבדל בין אילן פפה וזאב שטרנהל. למרות שהאחרון מגדיר עצמו כציוני. אם מישהי כמוה תצטרך לקבוע, לפחות חצי מאזרחי המדינה הם "אנשי שמאל רדיקלי אנטיציוני מהסוג הקיצוני ביותר".

            בעיניה, למשל, "שלום עכשיו" היא תנועת שמאל רדיקלית (אולי גם בעיניך…) למרות שמאות אלפי אנשים השתתפו בהפגנות שלהם ומיליונים הצביעו למפלגות הקרובות לה.

            לשמחתי, אנשים כמו הלל וייס הם מיעוט מבוטל (עדיין?) במדינה ולמרות זאת מעולם לא העליתי על דעתי שצריך לפטר אותו מבר-אילן. למרות שברמה העקרונית הארגון שהוא חבר בו קורא ליותר מדה-לגיטימציה של ישראל, אלא לא מכיר בזכות הקיום של המדינה במשטרה הנוכחי.

            אם יש טענות ספציפיות שמרצה מסויים מפלה סטודנטים בגלל עמדתם הפוליטית, צריך לפנות למוסדות האוניברסיטה ולהתלונן עם עדויות רלבנטיות. בלי קשר לעמדות הפרטיות שלו. אני מסרב להאמין שחוגים שלמים מתנהלים בצורה כזו. בדיוק בגלל הטיעונים הסטטיסטיים שלך. בלי קשר לדיעות הפוליטיות של המרצים, הסטודנטים מהווים מדגם סטטיסטי הרבה יותר מדוייק. סטטיסטית מספר הסטודנטים האנטי ציונים אמור להיות זניח (לפחות באוכלוסיה היהודית). איך זה שאנחנו לא רואים כיתות שלמות שמוכשלות באופן קבוע כשרק סטודנט אחד או שניים מצליחים?

            • רועי כוכבי says:

              מה זאת אומרת "מי קובע"? אתה חושב שזו משימה בלתי אפשרית להבחין בין מי שמקבל את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו (במנותק מהשאלה היכן ישורטט גבולה של מדינת היהודים), לבין מי שמתנגד לה?

              לגבי עניין ההכשלה ההמונית: בוודאי שהמרצים האנטיציונים אינם יכולים להכשיל המונית, מסיבה פרקטית לחלוטין – המוסדות האקדמיים לעולם לא יתנו לזה לקרות. אפילו במקרים בהם יש ריבוי נכשלים מסיבות אובייקטיביות (לדוגמא – מבחן קשה מדי או סטודנטים "זרקנים" מדי) האוניברסיטה דואגת לתת פקטור כדי להפוך את התוצאות להגיוניות יותר. כיום ישנן מחלקות שלמות בהן הציונים בכלל עוברים "תיקנון" או "נירמול" שהופכים את התפלגות הציונים בכל כיתה נתונה בכל קורס נתון להתפלגות נורמלית.

              יש גם את הסיבה הסמויה כביכול מהעין – זו שאתה מתכחש לעצם קיומה: זה נכון שרובם המוחץ של הסטודנטים נמנים עם המחנה הציוני, השפוי, המוסרי. אבל הם פשוט פוחדים לפתוח את הפה. לכן לעולם לא תמצא בעבודות ובמבחנים שלהם עדות להשקפות ציוניות. אחרי הכל, אף אחד מהם (במיוחד מי שרוצה להמשיך לתארים מתקדמים, וחייב להתחנף למנחים העתידיים הפוטנציאליים שלו) לא רוצה לעצבן את המרצה או סתם "לסמן" את עצמו כ"פאשיסט-מקארתיסט", רחמנא ליצלן.

              השורה התחתונה שלי היא שגלגול עיניים וניסיונות השתקה לא יועילו כאן. התופעה הזו רחבה וחמורה מכדי שניתן יהיה להתכחש לה בלי לעורר גיחוך בקרב כל מי שמכיר את המצב לאשורו. מה שמפתיע בכל הסיפור של "אם תרצו" הוא לא שארגון כזה קם ופתח את הפה, אלא העובדה שזה קורה רק עכשיו. הדבר הזה היה אמור לקרות כבר מזמן. אז הכנופיה האנטיציונית אמורה להיות מרוצה מכך שהיא קיבלה הרבה מאוד שנות חסד שבהן השתוללה כאוות נפשה באין מפריע – במקום ליילל על כך שתקופת ההתפרעות החופשית שלה עומדת להסתיים.

    • הטרוריסט הימני הספוראדי לא מטריד אותי כהוא זה. המיינסטרים הימני החדש, זה שמצליח לתלות את כל צרות המדינה, כולל כשלונותיו שלו ואפסותם של הפוליטיקאים שלו, באיזה קונספירציה סמולנית (שלגמרי במקרה, כמעט זהה לתיאויית ה"ערב רב" המשיחית, ל"קוסמופוליטים" הסובייטית ואפילו לאנטישמיות הקלאסית ובטח לכל תורה אחרת שמחפשת "גוף זר" שמזהם את "נפש האומה" כדי לעשות ממנו שעיר לעזאזל). קיומם של שמאלנים קיצונים טפשים ופסיכים הוא רק תירוץ. כאמור, כאלה יש בכל מקום.

      השיח הימני כבר עבר את שלב הדה-לגיטימציה ומתחיל לעבור לשלב הדה-הומניזציה. תקרא את הטוקבקים, כולל את אלו של כוכבי כאן. לשמאלנים יש "קינים", וכשחושפים אותם הם "צווחים בפחד", השמאל הוא "תמנון" וכו' וכו' וכו'.

      העובדה היא שאם יתחילו להעלים שמאלנים, רוב הציבור לא יעשה מזה ביג דיל. כוכבי וחבריו אולי לא מתכננים לעשות זאת, אבל הם רוצים את הכוח לעשות זאת (הכוח לקבוע מה מידת ההשפעה שראוי שתהיה למתנגדיהם). כשיהיה בידם הכוח, אין לי ציפיות מיוחדות מהעכבות המוסריות שלהם, או מוכנותם לבדוק מהי האמת.

      • רועי כוכבי says:

        בוגוסלבסקי יקירי,

        אתה מוכיח את טענותיי אחת לאחת. לא זו בלבד שההיסטריה במחנה שלך שוברת שיאים, אלא שאותם טיעונים הזויים-על-גבול-הפסיכדליה מושמעים ללא הרף בכל הפורומים, הבלוגים ורשימות התפוצה של השמאל הרדיקלי (ואני מבקר ב/מנוי על חלק נכבד מהם). ממש מקהלה עליזה – ואחרי זה תטען כמובן שאין כאן שום תמנון והכל פרי דמיוננו הקודח. Oh Yeah.

        שים לב לתהליך ההתחרפנות המהיר של תגובות השמאל הרדיקלי בעקבות הדיון הציבורי שפתחו "אם תרצו" ואחרים בשנה האחרונה:

        בתחילה ביקורת מינורית על שיטותיכם הנלוזות היתה "סתימת פיות". למרות שאיש מעולם לא הצליח ולעולם לא יצליח לסתום לאיזשהו אנטיציוני את הפה, אבל ניחא.

        אם חשבנו שבזה תסתכם תגובתכם – התבדינו, שכן לאחר שמוצו צרחות "סתימת הפיות", החלו צווחות ה"פאשיזם"/"מקארתיזם".

        לאחר שהכחלתם מרוב צעקות למיניהן ובכל זאת הדיון הציבורי לא נפסק, התחלתם לטעון שמבצעים "דה-לגיטימציה" שלכם (מה שאתם מעוללים למדינת ישראל בחו"ל הוא כמובן לא דה-לגיטימציה בעיניכם – או שמא אתם סבורים כי רק לכם מותר לבצע דה-לגיטימציה לאחרים?).

        וכעת? כעת כבר לא מדובר "רק" ב"דה-לגיטימציה". מעתה הביקורת נגדכם היא – שומו שמים! – "דה-הומניזציה", לא פחות! "דה-הומניזציה"! כה אמר שלום בוגוסלבסקי…

        והשלב הבא גם הוא כבר מבצבץ מתוך התגובה האחרונה שלך: כל מי שמעז לעמוד נגד השמאל הרדיקלי רוצה "להעלים שמאלנים", אליבא דשלום בוגוסלבסקי. זו המגמה הבאה בתגובות השמאל הרדיקלי לביקורת נגדו. כל מי שמעז לתהות בקול רם מה לכל הרוחות קורה כאן, הוא חשוד מיידי בכוונות "להעלים שמאלנים". אתה הבנת את זה, מר ברוך…?!

        אם לא הייתי מכיר אישית-לוחצת את טירופי השמאל הרדיקלי, בטח הייתי כותב עכשיו שיותר נמוך מזה כבר לא תצליחו לרדת; אבל מאחר שאני מכיר את הנפשות הפועלות ואת הדינמיקה של הג'נאנה, ברור לי לגמרי שזו רק שאלה של זמן עד שיקפוץ האובער חוכעם התורן אצלכם ויאשים את ה"ימין" בתוכנית סודית לפתיחת מחנות ריכוז לאנטיציונים. זה יגיע בקרוב ואתם מוזמנים לתקן אותי אם יתברר שטעיתי.

        בקיצור – תתבגר כבר.

        • ארנון says:

          רועי,
          טוב, אין סיכוי שתבין אותי, אבל אני מנסה בכל זאת.

          כשהימין טוען שאני אנטי ציוני וכי אני חותר תחת המדינה (למרות כל הדברים הטובים שאני עושה בשבילה) – זוהי דה-לגיטימציה.
          כשמישהו חושב שיש לקיים חרם אקדמי על ישראל (אני אישית איני תומך בגישה זו), כדי שזו תשנה דרכיה, תהיה מוסרית יותר, תקדם את הדמוקרטיה ולמשל תבחין שיש בעיה קטנה בשליטה על כל כך הרבה אנשים מבלי שתהיינה להם זכויות כמו הצבעה לכנסת – זוהי אינה דה-לגיטימציה של המדינה.

          אתה באמת באמת לא מבחין בהבדל??

          • רות says:

            אולי אפשר לחדד: צריך להבחין בין מדינה לבין מדיניות. אפשר להתנגד למדיניות מסוימת, וזה לא אומר שמתנגדים למדינה.

            • רועי כוכבי says:

              כל הטענות כלפי השמאל הרדיקלי מתייחסות לאלה המתנגדים לעצם קיומה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי. הא ותו לא.

              זה כדי להכניס מעט סדר בבלגן.

          • רועי כוכבי says:

            אין לי מושג אם אתה אנטיציוני או לא, ומה "הימין" טוען כלפיך באופן אישי. ולמען האמת זה גם לא רלוונטי.

            1. זה לא רלוונטי, מפני שהאנטיציונים (כלפיהם מכוונת הביקורת) כלל אינם מסתירים את עובדת היותם אנטיציונים. נהפוך הוא – הם גאים בתיעובם כלפי הקונספט של מדינת לאום לעם היהודי במולדתו, ובפעילותם להחרבת הקונספט הזה ולעקירתו משורש.

            אם כך – מה לך כי תלין? אם אינך מתנגד לזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי (ומתגובתך אני מבין שאתה מגדיר עצמך כציוני, כלומר כמי שתומך בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במדינת לאום משלו בארץ הזו), ממילא אינך נמנה עם מושאי הביקורת ולכן אתה מתעבר על ריב לא-לך.

            2. זה לא רלוונטי גם מן הטעם שלא "הימין" תוקף את האנטיציונים ומבקר אותם; זהו הרוב העצום הציוני, השפוי, שעושה זאת. לאנטיציונים אין עסק עם ברוך מרזל או אפילו עם אריה אלדד. הם פתחו חשבון עם רובו המוחץ של עם ישראל, מקיר אל קיר כמעט, וההתנגדות להשקפתם ולמעשיהם היא בלב הקונסנזוס הישראלי.

            האנטיציונים מבצעים דה-לגיטימציה ואפילו דמוניזציה מבחילה, על גבול האנטישמיות (אם לא מעבר לו) של כל מה שקדוש ויקר בעיני רובו העצום של עם ישראל. בתמורה לכך הם זוכים בסך הכל לביקורת די מינורית, די חלבית, די צמחונית – אבל גם זה יותר מדי מבחינתם. הרבה יותר מדי. שהרי הם מעוניינים לסתום לציבור הרחב את הפה ולמנוע דיון במעשיהם הנתעבים: הקריאות לחרם, תעמולת האפרטהייד, רדיפת חיילי וקציני צה"ל בחו"ל וכו'.

            נעזוב לרגע בצד את השקפתם הגזענית של האנטיציונים, הגורסת שלאומה הערבית מגיעה המדינה מס' 22 בעוד שלעם היהודי לא מגיעה אפילו מדינה אחת זעירה משלו. ההשקפה הנתעבת הזו כשלעצמה מצדיקה לחלוטין דה-לגיטימציה של האנטיציונים. אבל גם אם נתעלם מהשקפת העולם המעוותת והחולנית של האנטיציונים נגלה שהמעשים של הקבוצה הקטנה והמבחילה הזו ושיתוף הפעולה שלה עם הגרועים בשונאינו – מצדיקים גם מצדיקים את הביקורת עליה, שבנסיבות העניין וכפי שציינתי לפני רגע היא מינורית וחלבית לחלוטין.

            • ארנון says:

              אח, התמימות, התמימות.
              הרוב הלאומי-ציוני שאתה מדבר עליו, פתח גם פתח חשבון לא רק עם האנטי ציונים המצהירים על עצמם כאלה. הם פתחו חשבון עם כל מי שחושב אחרת. עם כל שמעז לבקר איזשהי מדיניות, איזשהי פעולה של ישראל. עם כל ה"סמול". ובמסגרת פתיחת החשבון הזאת, הם מצליחים להימנע מכל הסתכלות על התרומה של אותו סמולן למדינה ולעשות לו דה-לגיטימציה מושלמת.
              אתה מודע לתופעה הזאת, לא צריך לקרוא באתרי השמאל בשביל זה, מספיק אם תכנס באופן שוטף ל-ynet ול-nrg. אתה מודע, ומעדיף להתעלם, במקום לצאת נגדה ונגד הא-סימטריה המסוכנת שהיא יוצרת בשיח הציבורי במדינה.

            • רועי כוכבי says:

              ואני חושב שאתה טועה. מותר לי?

              ישנם חילוקי דעות לגיטימיים באשר לטובתה של מדינת היהודים (והדגש הוא על מדינת היהודים). אף אחד לא מבצע דה-לגיטימציה לאנשים שמאמינים שגבולות הקבע של מדינת היהודים (ושוב, הדגש הוא על מדינת היהודים) צריכים לעבור דווקא במקום זה ולא במקום אחר, משיקולי טובתם של מדינת היהודים והעם היהודי. ממש לא. ואתה יודע מצוין שהטענות כלפי ה"סמול" מתייחסות אך ורק לאותה קבוצה קטנה וצעקנית של גזענים אנטיציונים ותו לא.

              אז בבקשה אל תנסה לכרוך את השמאל הציוני עם אותה קבוצת שוליים סהרורית ומוטרפת, כי את הקבוצה הזו כולם מתעבים – משולי השוליים של הימין, עבור לזרם המרכזי של הציבור הציוני וכלה בשמאל הציוני או במה שנשאר ממנו כיום. כולם מתעבים את הקבוצה העלובה הזו; ליתר דיוק, כל מי שמודע כבר לקיומה מתעב אותה ומתנגד לה. ובעצם איך לא נתעב וכיצד לא נתנגד למישהו שמעוניין לשלול מאיתנו את המדינה האחת והיחידה שלנו? אין תגובה טבעית מזו. מי שפועל במודע כדי למוטט את גג ביתי על ראשי ועל ראשי בני משפחתי – אין לי שום שיח ושיג איתו. כל מה שיש לי עם אחד כזה מתמצה בשאלה כיצד אני מפריע לו לבצע את זממו.

              קפיש?

            • רות says:

              לפי מה שכתבת, אם אדם חושב בכל הכנות שלטובת מדינת היהודים (!) גבולה של ישראל צריך לעבור בקו בירוק ובצידו השני צריכה להיות מדינה פלסטינית, לא תראה בו אנטי-ציוני או בוגד. האם הבנתי אותך נכון?

            • רועי כוכבי says:

              אכן. הבנת אותי מצוין.

              אגב, אני לא רואה באנטיציונים "בוגדים". מבחינתי (ולדעתי מבחינת רובו העצום של הציבור) הם כבר מזמן לא חלק מאיתנו. אין לי שום עניין איתם – לא תחושת אחריות, לא אחווה ולא שותפות גורל, לא שיג ולא שיח. הדבר היחיד שלדעתי צריך לעסוק בו בהקשר שלהם הוא כיצד מנטרלים את הנזקים הכבדים שהם מסבים למדינת היהודים. אם הם לא היו גורמים נזקים כבדים, לא הייתי מבזבז עליהם אפילו לחיצת מקלדת אחת.

            • גיל says:

              אתה בטח צוחק! אתה רוצה להגיד לי שאלפי התגובות שקראתי ב-YNET שתקפו את ה"סמול" התייחסו רק ל"אנטיציונים"? אל תעליב את האינטילגנציה שלי. אולי אתה חושב כך, אבל 99% מהמגיבים רואים כ-"סמול" גם אהוד אולמרט וציפי לבני, לא כל שכן את שלי יחימוביץ' או יוסי ביילין.

              אף אחד לא היה משקיע כל כך הרבה אנרגיה רק כדי להלחם באחוז מבוטל של הציבור היהודי שבאמת חושב שמדינת ישראל צריכה להפסיק להתקיים.

            • רועי כוכבי says:

              אתה טועה. אהוד אולמרט, ציפי לבני, שלי יחימוביץ ואפילו יוסי ביילין – כל אלה אוהבים את החבורה האנטיציונית באותה מידה שברוך מרזל אוהב את החבורה הזאת.

              ושוב – אין שום קשר בין היקפה המספרי הזעום של חבורת הפושטקים האלה לבין מידת הנזק שהם גורמים או התיעוב שהם מעוררים. עם אהוד אולמרט, ציפי לבני, שלי יחימוביץ ויוסי ביילין יש להרבה אנשים ויכוח ענייני, אפילו נוקב ולעתים גם קשה וכואב. אבל עם הכנופיה הגזענית אין לרוב הציבור שום ויכוח – איתם יש לציבור מאבק קשה.

            • גיל says:

              אתה טועה. אני לא טענתי שכל האישים האלו תומכים באנטי ציונות. טענתי שמבחינת המגיב הממוצע ב-YNET הם כולם "סמול" וכולם גרועים באותה מידה.

            • א. כשהאג'נדה הרשמית היא שיש גם אנטי-ציונים "מודחקים" ו"במשתמע" שבעצמם לא יודעים שהם אנטי ציונים (זאת הקטגוריה בה אם תרצו כוללים את הקרן החדשה), תרשו לי לגחך על הטיעון. היום, אנטי-ציוני זה כל אחד שהימין רוצה לקרוא לו אנטי-ציוני, כי כמובן, הימין מחליט מי בפנים ומי בחוץ, מי ראוי להישמע ומי לא, מי לגיטימי ומי לא.

            • אגב, זכותו של אדם להחזיק גם בעמדות אנטי-ציוניות. מותר לו להגיד אותם והוא חלק מהציבור שלי לא פחות מהחרדים ממאה שערים ומנוער הגבעות.

            • יואב says:

              ממשק תגובות
              מטורף

  32. Pingback: The Israeli right’s secret strategy to promote ‘Greater Israel’

  33. רות says:

    לרועי כוכבי
    אני ממשיכה את התגובה כאן, כדי שיהיה קצת יותר מקום. יש לי עוד שאלה: יש אנשים שמעוניינים מאוד במדינה יהודית וחושבים שלטובתה שלה הגבול צריך להיות בקו הירוק, ובצדו השני מדינה פלסטינית, כפי שכתבנו למעלה. לחלק מאותם אנשים יש דעה מאוד שלילית על המדיניות של ישראל מעבר לקו הירוק והם מביעים ביקורת מאוד קשה בכלי התקשורת ביחס למדיניות זו. הביקורת שלהם היא לא רק טכנית. בעיניהם לטובתה של מדינת היהודית חשוב גם שההתנהלות שלה תהיה מוסרית, ובעיניהם היא לא. האם זה יעשה אותם לאנטי-ציונים בעיניך?

    • רועי כוכבי says:

      אפשר לדון כאן בכל מני פסאודו-הבחנות דקיקות, שהן ממילא לא רלוונטיות, ואז הדיון הזה יהיה עקר וגם יימשך חודשיים.

      ואפשר פשוט להבין שאנטיציונים כוללים את כל מי שכופרים בזכותו של העם היהודי למדינת לאום משלו על חלק כלשהו של הארץ הזו – מדינה בה יבואו לידי ביטוי מאווייו הלאומיים של העם הזה ולא של שום עם אחר. זוהי עמדה גזענית ואנטישמית, ואלה שאוחזים בה לא שומרים אותה לעצמם אלא פועלים בדרכים נבזיות ופחדניות כדי לממש את האידיאולוגיה החולנית שלהם.

      • פסאודו הבחנות דקיקות אלק.

        אתה שלחתי אותי לדו"חות של אם תרצו כדי לדעת מהו פרצופה האמיתי של הקרן. באותם הדו"חות הם טוענים שמדובר באנשים שמחשיבים את עצמם וקוראים לעצמם ציונים אבל הם בעצם אנטי ציונים. אז מבחינתי, פה קבור הכלב. אם אתה חושב שזכותך לקבוע מי מספיק ציוני להשתתף בשיח הציבורי ומי לא, אתה הרבה יותר מסוכן מכל אנטי ציוני.

        בנוסף, אם כי אני לא מחזיק בעמדה זו, לגיטימי לחשוב שיהדות היא דת ולא לאום ולכן לא זכאית להגדרה עצמית. לגיטימי גם לחשוב שלא כל מחיר מצדיק את מימוש ההגדרה העצמית ליהודים (אני, למשל, לא מוכן לוותר על דמוקרטיה בשביל זה), או שהגדרה זו צ"ל ממומשת בקונסטלציה אחרת מאשר מדינת לאום קלאסית. לא חייב למצוא חן בעיניך, אבל לגיטימי. לשלול מהם את זכות ההשתתפות בשיח, לא לגיטימי. לא חסרים אנשים שאני מרגיש כלפיהם אותה שאט נפש שאתה מרגיש כלפי אנטי ציונים, אבל ככה זה בדמוקרטיה. תתמודד.

        • רועי כוכבי says:

          1. איפה שלחתי אותך לדו"חות של אם תרצו?

          2. מי שעוסק בפועל בקעקוע מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי הוא אנטיציוני, גם אם יעיד על עצמו בשבועה ובאלה ובחרם ובנקיטת חפץ "קונם שאני ציוני". המעשים הם שקובעים, יא חביבי. ולפי המבחן הזה הקרן לישראל חד"שה היא האמ-אמא של הכנופיה האנטיציונית.

          2. מותר לכל אדם להחזיק בכל השקפה שעולה על דעתו. אפילו בהשקפות גזעניות ואנטישמיות. איך אמרו חז"לינו ז"ל? "דברים שבלב אינם דברים". מותר לאנטיציונים להיות אנטיציונים, ומותר לציבור היהודי-הציוני לחתור להגבלת נזקיהם של האנטיציונים (נניח לקבוע בחוק שמי שמסית לחרם על ישראל דינו מאסר עולם), ומותר למי שהמדינה אינה די דמוקרטית או די ליברלית בשבילו להחליט שהוא עוזב את הארץ ועובר לאחת הדמוקרטיות הליברליות של מערב אירופה. זו הדמוקרטיה במדינת היהודים. תתמודד.

          • רועי כוכבי says:

            נקודה 2 השניה שלי היא כמובן נקודה מס' 3. פרט לכך אין לי תיקונים לתגובתי הקודמת.

          • וואלה, אני לא מחליט לעזוב כרגע. אתה מוזמן לנסות להעזיב אותי אם זה לא מוצא חן בעיניך. ולגבי "המעשים קובעים" מ.ש.ל, רועי כוכבי וחבריו יהיו הקומיסר העליון שיקבע מעשיו של מי "בפועל", "במשתמע", "בהשלכות" ושאר קשקושים מתחכמים מזכים אדם שמתנגד לדרכם במאסר עולם. צחוקים ודאחקות.

            • רועי כוכבי says:

              1. מי העזיב אותך? בוער לך איזשהו כובע על הראש שאתה קופץ כנשוך נחש? כתבתי שמי שמאוד לא נוח לו כאן, תמיד מוזמן לעזוב למדינה אחרת כלבבו. אם כיף לך כאן (ואני די בטוח שזה מצבך), בוודאי שאין לך סיבה לעזוב. באופן אישי אני אשמח מאוד אם תחליט להישאר כאן איתנו, וזאת משתי סיבות לפחות: א. כשמצפוניסט כמוך נשאר לגור כאן, אני יודע שהמדינה הזו היא לא כ"כ גרועה. אחרת היית בוודאי בוחר לעזוב למדינה בלתי גזענית בעליל. עצם הישארותך כאן היא בבחינת תו תקן ותעודת כשרות למדינת היאהוד. ב. (והפעם ברצינות) אתה בחור אינטליגנטי וכיף להתווכח איתך.

              2. אני לא קובע כלום. אני מצביע על תופעה ומנסה לשכנע אחרים בצדקת טענותיי. בניגוד לשמאל האנטיציוני שלא מנסה לשכנע את הציבור בצדקת טענותיו אלא פועל בכל כוחו כדי לחורר את דפנות הסירה שכולנו יושבים בה.

              3. העם הוא הריבון. העם, ולא הקרן לישראל חד"שה ומאות גרורותיה, הוא בעל הבית של המדינה הזו. והעם רשאי לקבוע באמצעות נציגיו הנבחרים שהתנהגות מסוימת (נניח, הסתה לחרם על מדינת ישראל) היא פלילית ועונשה בצדה. גם מאסר עולם, אם כך יקבע העם. קפיש?

            • ארנון says:

              האם "העם רשאי לקבוע" היא קביעה נכונה תמיד? האם ככה אתה מפרש "דמוקרטיה"?

            • רועי כוכבי says:

              לא תצליח להכניס אותי לפינה הזו. ממש לא.

              כולנו מסכימים שיש סל מסוים של זכויות בסיסיות לחלוטין שלאיש אסור לפגוע בו. השאלה היא רק מה כולל הסל הזה. לדעתך (ככל הנראה) הוא כולל את הזכות לארגן חרמות על המדינה וקמפיין הסתה ודה-לגיטימציה נגדה, ולדעתי הוא לא כולל את הזכות הזו. בטח לא מצד אנשים שמקבלים את שכרם מהמדינה, אבל גם לא מצד אחרים.

              לדעתי העם רשאי לקבוע כיצד תיראה הפרהסיה במדינה ומה יהיה אופיה של המדינה. בדיוק כשם שלא תהיה מוכן לאפשר לחונטה אנטי דמוקרטית להשתלט על המדינה ולהפוך אותה ללא דמוקרטית, כך רובו הגדול של הציבור אינו מוכן לאפשר לחונטה אנטיציונית להפוך את המדינה ממדינת היהודים למשהו אחר (מדינה דו/רב לאומית/תרבותית וכו').

            • יואב says:

              ואם לא כיף כאן? ברצינות אני שואל. אז אני מוזמן לעזוב? ואם אין לי אפשרות? ואם אני לא רוצה לעזוב? זו מדינה עבורך, נשארים כל עוד כיף? וואלה, איזו ציונות.
              למה שאדם יעזוב את מדינתו, מולדתו, רק כי לא כיף לו בה? ולמה שתגיד לו שיעשה זאת? מי הפוסט-ציוני ופוסט כל דבר אחר עכשיו? הציונות זו בחירה לפי רמת הכיף? אם לא כיף לך, אתה תעזוב?
              כן, אני יודע, אמרת רק שהוא "מוזמן". הבחירה בידיו, אתה לא רואה זאת כך. אבל אתה ציוני, וציונים לא רואים זאת כך. שמאלנים פוסט ציונים בטח חולמים כל יום לעזוב לאירופה ולבתי הקפה שם.

            • רועי כוכבי says:

              אני מאוד מרוצה מהרעיון של מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. לכן אין לי שום סיבה לעזוב את מדינת היהודים, גם אם היא מעצבנת אותי פה ושם.

              אבל יש כאלה שלא אוהבים את הרעיון הזה. יש כאלה שרואים במדינת היהודים יצור קולוניאליסטי, מיליטריסטי, פשיסטי, מקפח, עושק, מגרש, תוקפני, אפרטהיידי, פושע מלחמה ופושע נגד האנושות. יש כאלה שלא מוכנים לחיות ב"אתנוקרטיה" וחולמים לחיות במדינה דו/רב לאומית, אולטרה-ליברלית, "רב תרבותית", בסגנון החזון הליברלי המערב-אירופי.

              ואנשים כאלה – מה יש להם בעצם לחפש כאן בלוואנט? הבחירה הטבעית עבורם היא לעבור לאיזו מדינה מערב אירופית מתקדמת, ושלום על ישראל. זה הרבה יותר קל, הרבה יותר הוגן והרבה פחות אלים מאשר לנסות לכפות עלינו כאן ערכים זרים ומוזרים לציבור הישראלי. האינך סבור כך?

            • גיל says:

              מה הקשר? למה אי אפשר להיות בעד מדינה לעם היהודי ועדיין לחשוב שישראל כרגע היא מיליטריסטית, מבצעת פשעי מלחמה וכל מה שאמרת? מי בדיוק קובע למה אפשר להתנגד ועדיין להיחשב תומך של מדינת ישראל ומה הופך אותך ל"אנטיציוני"? האם דתי שתומך במדינת הלכה הוא גם אנטי-ציוני לפי ההגדרות שלך? גם הוא מתנגד למשטר הנוכחי של ישראל ורוצה להיפטר מהדמוקרטיה. להזכירך, חזונו של הרצל לא היה רק בדבר מדינה לעם היהודי אלא גם מדינה דמוקרטית עם שוויון זכויות מלא. אז איך זה שמישהו שחושב כך כיום הוא "אנטי-ציוני"? באווירה של היום גם אנשים כמו ז'בוטינסקי או בגין היו נחשבים "סמולנים" חברי "כנופיית שלטון החוק".

              אני לא מכיר הרבה חילונים שחושבים שצריך לפרק את המדינה ולשלוח את מרבית התושבים לאירופה, אפריקה, אמריקה וכו'. אם כבר, היית אמור להילחם עד חורמה בחוגים חרדיים שהם באמת אנטי-ציוניים.

      • רות says:

        האם זו התחמקות? אני מנסה להבין באופן יותר פרטני מהי בשבילך אנטי-ציונות. האם ביקורת פומבית – חריפה – על מדיניותה של ישראל והמוסריות של מדיניות זו היא אנטי-ציונית בעיניך, גם אם היא נעשית מתוך רצון כן לחלוטין להגיע למדינה יהודית יציבה ונאמה לערכי מוסר?

        • רועי כוכבי says:

          עניתי לך כבר שהוויכוח הפוליטי לחוד, והוויכוח על עצם זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו לחוד. ישנם לא מעט אנשים שיש לי איתם מחלוקות קשות על הדרך בה על המדינה לצעוד. אני מנסה לשכנע אותם בצדקתי והם מנסים לשכנע אותי בצדקתם ואנחנו לא חייבים להסכים בינינו והכל בסדר גמור. אבל עם האנטיציונים אין לי ולרובו העצום של הציבור הישראלי, שיח ושיג. אנחנו לא בוויכוח איתם. אנחנו במאבק איתם.

  34. What are costs for scoring state tests? Do schools bear them?

  35. Red Hair says:

    important information. It’s really useful. Thanks