אז איך זה מרגיש למחוק את חשבון הפייסבוק

נכתבע"י ב יום שלישי, 14 יולי, 2020 ב

אז היום נפתח בוידאו קצר ואחרי זה נמשיך לפוסט היומי בדרך למחיקת חשבון הפייסבוק שלי:

כשצפיתי בוידאו הזה בפעם הראשונה, לפני יותר מעשור, הוא מאוד שעשע אותי. למעט שנתיים בדירת סטודנטים בב"ש, לא היה לי אף פעם טלויזיה בבית. איכשהו תמיד הייתי גם מאוד נלהב על פיתוחים טכנולוגיים וגם מאוד זהיר לגביהם והרגשתי שאני בשליטה בעניין. מאז שאני מחובר לפייסבוק התחושה של השליטה הלכה ופחתה והמחשבות הנוכחיות לקראת מחיקת החשבון הזכירו לי את החלק בוידאו הזה בו הוא משווה את פירמוט המחשב להתאבדות.

אבל איך זה מרגיש?

כתבתי בפוסטים הקודמים על כל מני השפעות הרסניות שאני חושב שיש לפייסבוק עלי, על החברים שלי ועל החברה ככלל. יש לי עוד נקודות רבות של מחשבה רוחבית על ההשפעה של הפייסבוק, אבל היום אני רוצה רגע לעצור ופשוט להתמקד בתחושות. בעוד הדיונים על הסיבות למחוק או לא למחוק את הפייסבוק יכולים להיות מעניינים, אני חושב שתחושות הגוף שלנו מחזיקות בתוכן תשובות ברורות להרבה שאלות שאנו יכולים להתפלסף שעות אם לא שנים לפני שנגיע להכרעה בעניינן.

מתוך שנים רבות של תרגול תשומת לב למחשבות, תחושות ורגשות שמתעוררות בי כאן ועכשיו תמיד מסקרן אותי מה מתעורר סביב רגעים של שינוי גדול. קשה לדעת מדוע החלטה מבשילה ברגע מסוים, אבל אחרי תהליך בן כמה שנים של מחשבה פתאום לפני כמה ימים הבשילה בי ההחלטה למחוק את החשבון. בערך חמש דקות אחרי שידעתי שזה מה שאני הולך לעשות שמתי לב לשני דברים: הדבר הראשון ששמתי לב אליו הן תחושות פיזיות לא נעימות שמזכירות תחושות של פחד וחרדה. אמנם הן לא היו בעוצמות גדולות אך חשתי כיצד הגוף שלי ברמה מסויימת משדר סטרס. הדבר השני ששמתי לב אליו היו כל מני מחשבות שמטרתן לנסות להניע אותי מהפעולה שתנתק אותי מדבר אליו אני מכור. אלה היו כל מיני מחשבות על סיטואציות דמיוניות שבהן לא אוכל עוד להעזר בפייסבוק. יכולתי לראות איך השילוב של המחשבות הללו יחד עם תחושות הגוף מנסה להניע אותי חזרה אל ההרגל ההביטואלי של הפייסבוק. כיוון שאחד מתחומי המומחיות שלי כמטפל הוא עבודה סביב שינוי הרגלים ממכרים הייתי מוכן לתופעות האלה, וחשוב מכך כבר הכנתי את התשובות לשאלות האלה מראש.

למרות המוכנות זה עדיין מדהים אותי, כמות הרגשות ותחושות הגוף שיכולות להתעורר ממהלך של מחיקת חשבון בפלטפורמה וירטואלית. מתוך השנתיים האחרונות ביליתי עם משפחתי שנה בקרוואן במסעות בטבע וחודש במנזר בודהיסטי מרוחק בתאילנד וכעת אני גר בעמק מוזר למדי בדרום ספרד. אין לי בעיה להיות מנותק מהפייסבוק לתקופות ותמיד נהנתי מכך, ועדיין שוטפות אותי תחושות גוף ורגשות שלא ניתן להתעלם מהן.

עם זאת קרו לי גם דברים שלא צפיתי בימים האלו. כאמור אני עושה את המהלך הזה דבר ראשון בשביל להפסיק את הסבל שהפלטפורמה הזאת מסבה לי ורק אחרי זה מתוך ההבנה שמדובר פה בפלטפורמה שיוצרת נזק חברתי של ממש. כך שלא ציפתי לכך שהעזיבה שלי תגרום למספר אנשים שאני מאוד מעריך לכתוב לי שלמרות שהם כבר הרבה זמן חושבים על זה, אחרי שהם קראו את הפוסטים שלי הם מרגישים מוכנים יותר לעזוב את הפייסבוק. הגדיל לעשות חבר אהוב ששלח לי היום וידאו שלו מוחק את החשבון. התחושה הזאת שאפשר לתמוך ולהתמך היא כל כך חשובה עבורי. התחושה הזאת שעוד אנשים מבינים ללבי ואני מבין לבם הציפה אותי בשמחה אמיתית. כי הדיונים מעניינים וחשובים ככל שיהיו לעולם לא יתנו לי את החיבור הזה שנוצר מזה שאנשים מקשיבים לתחושות הגוף, למחשבות ולרגשות שמתעוררות אצלהם בזמן אמת ואז מגלים שעוד אנשים חווים את זה. מגלים שיש דפוסים, ויש דרך החוצה מהדפוסים.

יש דרך החוצה מפיייסבוק!

אבל על הקשיים הנכלוליים שהם מנסים להערים על מי שמנסה לעזוב אכתוב ביום אחר.


השאר תגובה