תגיות אל-עראקיב

הכנות קק"ל לביאנלה הקרובה/מחיקת אל-עראקיב

נכתב ע"י בעז יניב ב: יום רביעי, 19 ינואר, 2011

הכפר אל-עראקיב נהרס השבוע בפעם העשירית. למי שאינו מכיר את הסיפור של הכפר הבלתי מוכר, אל-עראקיב, אני מציע לקרוא את המידע כאן.

התמונה צולמה ע"י אורן זיו מקבוצת אקטיבסטילס

בקק"ל החליטו לנצל את ט"ו בשבט בצורה צינית כדי לעקור סופית את הבדואים מאדמתם ולהחליפם בעצים, עכשיו כשיש תאריך שווה להעלות את קצב העבודה ולקבוע עובדות בשטח. הדחפורים שהגיעו השבוע לאל-עראקיב לא באו רק להרוס את האוהלים הארעיים שבנו התושבים, הם באו כדי לפנות את ההריסות מהשנה האחרונה, לשטח את הקרקע, ולהכין את המקום לנטיעות. קשה שלא להתפעל מהצורה הפואטית שבה פועלת המדינה כשהגוף שכביכול מניע את המהלך כולו הוא קק"ל. מי שמגיע לשטח יתקשה לפספס את המהלך המבריק של פסלי הנוף של קק"ל. נדמה כי עבודת אמנות קונספטואלית שכזאת לא נתבצעה בישראל מזה הרבה זמן. מן הראוי לשלוח את הדחפורים לייצג את ישראל בביאנלה הבאה, דבר שעשוי לבטא סופסוף את הלך הרוח האמיתי באמנות הישראלית העכשווית. כאמור, הדחפורים אינם עוסקים יותר בהריסה, אלא במחיקה. כמובן שזאת מחווה עמוקה של קק"ל לעבודתו של רוברט ראושנברג. גם כאן, כמו בעבודתו של ראושנברג, תהיה זאת טעות לקרוא את העבודה כאקט של ונדליזם, זאת ללא ספק עבודה קונספטואלית. ברור לכל שלא יכול להיות שכסף רב כל כך מושקע רק למען עקירה של כ-300 איש משטח קטן בנגב. הרעיון מאחורי העבודה הוא העלמה טוטאלית. זהו מעשה כפול, פעולה של מחיקה שהיא בו זמנית פעולת כתיבה: הדחפורים והמשאיות של קק"ל מוחקים כל זכר לנוכחות הבדואים בשטח, הם ממשיכים את עיצוב האדמה למקטעים משוטחים. במעשים אלו טמונה המשמעות העיקרית של העבודה. ככל עבודה גדולה, העבודה מרפררת לעבודה קודמת בקאנון, במקרה זה אל האמירה: "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". המהלך המשמעותי השני של עבודות קק"ל הוא נטיעת העצים, מהלך שמרפרר כמובן למילות המשורר ד. בן גוריון: "מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה/אם המדינה לא תחסל את המדבר- עלול המדבר לחסל את המדינה". ניצול חג הנטיעות, ט"ו בשבט, למען עקירת בני אדם הוא כמובן המהלך השלישי שמתחם את האמירה האירונית של היצירה.

הבעיה בפעולה האירונית הזאת היא כמובן שאירוניה היא משהו שנוצר בין הקהל ליצירה. יותר ספציפית, האירוניה נוצרת מהפער בין מה שמוצג ביצירה עצמה לבין מה שנתפס על ידי הקהל. כאן בדיוק טמונה הבעיה, שכן הקהל בישראל 2011 כבר מזמן לא מסוגל לקרוא יצירה כזאת כיצירה אירונית, פרודיה של ממש על המהלך הציוני. החל בהתכחשות למרקם החברתי הקיים וכלה בהתכחשות למבנה הטופוגרפי אקלימי. הנקודה העיוורת שמתעקשת לראות את הארץ כמקום נקי בהתעלמות מוחלטת מהאוכלוסיה שחיה כאן, ואת הנגב כמקום שזקוק להפרחה, מגיעה לשיאים חדשים כיום בחברה הישראלית ואצל ממשלת הימין הקיצוני שמנהיגה אותה.

כשעבודת פיסול הופכת למייצג אלים

התמונה צולמה ע"י אורן זיו מקבוצת אקטיבסטילס


ביום שני השבוע (17.01.11), הגעתי יחד עם פעילים נוספים כדי לראות את העבודה. הגענו קצת אחרי הזריחה ובמקום שררה ציפיה דרוכה. אחרי שיום קודם לכן נורו במקום כדורי ספוג, גומי, וגז לא היה ניתן לדעת למה לצפות. בערך בשעה שמונה בבוקר הגיעה שיירה ארוכה מאוד של טרנזיטים לבנים של היס"ם לכיוון הכפר. היס"ם, למי שלא מכיר, הם הסדרנים בתערוכה של האמנים המוזכרים לעיל.  מיד לאחר הפריקה של לובשי השחורים מהרכבים הם קיבלו את ההוראה "לשלוף אלות ולהתחיל לעבוד, יום קצר היום". תוך כדי שהם דוחפים את הנוכחים במקום באלימות אל תוך בית הקברות של הכפר, כרז מפקד הכוח במגפון לפקודיו: "אם אתם רואים אזרחים זרים תרסקו להם את העצמות". כן, כן, כך ללא בושה (כאן נגמרת הפרודיה המציאותית ומתחילה מציאות האימה) הורה המפקד בשטח בקול רם במגפון, לבצע מעשי אלימות לא חוקיים באזרחים זרים. לאחר שהכוחות ריכזו את הפעילים ואת התושבים בבית הקברות, נאמר לנו שמי שיצא משטח בית הקברות יעצר. כמובן שלמפקד הכוחות אין סמכות לכלוא אנשים ללא סיבה, אבל כשאתה המחוקק, השופט, והתליין זה לא צריך להטריד אותך יותר מדי. כך נמנע מאיתנו למעשה לראות את העבודות הנעשות בשטח, כשסביב הכנת הקרקע לנטיעות עדיין מתקיים דיון משפטי שלא הוכרע. במקביל חסמו הכוחות את הכניסה אל הישוב ומנעו מהתושבים, שנאלצו לישון ברהט בעקבות ההריסות, לראות את הנעשה על אדמתם. בשלב זה הגיעו למקום פרופסור גדי אלגזי פעיל התחברות-תראבוט וחיה נח מנכ"לית הפורום לדו קיום בנגב. הם נעצרו בכניסה, וההגעה אל שטחי הכפר ואל בית הקברות נמנעה מהם. לאחר שלקחו מהם את תעודות הזהות, התחילו השוטרים במופע פרודיה משל עצמם (כנראה בהשראת המהלך הכולל של היצירה). הם קראו למשטרת תנועה מרהט והחלו לבחון את תקינות מכוניתה של חיה נח. הזיזי את ההגה שמאלה, הזיזי את ההגה ימינה, פתחי מכסה מנוע, מזל שמשטרת ישראל שומרת על בטחון הנהגים על הכביש (ובשטח). בשלב הזה אפילו השוטר החל לגחך, באומרו "אלו הוראות מלמעלה", תירוץ שכמובן מכשיר את הכל. בסופו של דבר שיחררו השוטרים את חיה נח ואמרו לה שנאסר עליה להכנס לבית הקברות, ואילו את אלגזי עצרו השוטרים בטוענה להעלבת שוטר ושלל האשמות מפוברקות. המהירות בה שוטרי ישראל נעלבים היא בלתי נתפסת, אך בסופו של דבר היא כמובן מובנת, ידוע לכל שנפשם של אמנים היא רגישה ושברירית.

כל אותו הזמן המשיכו לזרום אל השטח עוד ועוד משאיות ודחפורים מגובים בכוחות יס"ם, ואנחנו המשכנו להיות כלואים בתוך בית הקברות. לאחר שנחקר במשטרת רהט הוחלט לשלוח את אלגזי למעצר של 24 שעות עד שיובא לפני שופט. המעצר של אלגזי הוא הכרחי שכן הוא בהחלט מסוכן לציבור ושמועות אומרות שהוא אמן קונג פו בסתר. בערב החלו התושבים להקים אוהלים ארעיים על השטח. כוחות משטרה שהגיעו למקום החלו לירות כדורי ספוג, וגז מדמיע. חיה נח שהיתה במקום נעצרה ואיתה תשעה פעילים ותושבי המקום. בוידאו הזה בדקה 2:33 ניתן לראות את השרירותיות בה עוצרים אנשים באל עראקיב, על אחת כמה וכמה אם הם לא בעלי צבע העור "הנכון".

התוכנית למחיקת הנוכחות הבדואית במקום כבר קורמת עור וגידים. המחיקה, ושכתוב ההיסטוריה כבר כאן. הגיע הזמן שהציבור בישראל יבין שהדרך היחידה להתקיים פה היא ליצור חברה סולידרית, כזאת שתהיה מורכבת מכל האוכלוסיות בישראל, לא רק אלו שדומיינו אי שם באירופה הקרירה, מעל איזה אפפל שטרודל. המאבק פה הוא לא על אל-עראקיב בלבד, זהו מאבק על הכרה רחבה בזכויות הבדואים והמיעוטים. הנישול וההרס אינם מנת חלקם של הנגב הרחוק בלבד, הם מתרחשים בכל מקום- אפילו ממש במרכז הארץ.

—————————————————————————————————–

עדכון: ההפגנה שתוכננה למחר נדחתה. לאור הקריאה של וועדת המעקב העליונה של האזרחים הערבים להפגין ביום ראשון בשעה 14:00 מול בית המשפט בבאר שבע, החלטנו יחד עם שותפינו לדחות את ההפגנה שתכננו ולבוא לחזק את עמידתם של הגופים המייצגים של הציבור הערבי בישראל ביום ראשון. פרטים על ההפגנה הצפויה ביום ראשון, כולל הסעות יפורסמו בהקדם

—————————————————————————————————–

למי שלא שוכנע שהעבודות באל-עראקיב איננן נקודתיות, אלא חלק ממהלך כולל ל"טיהור" הנגב, אני ממליץ לקרוא את הכתבה הזאת שפורסמה בישראל היום ב23.06.10.

ולמי שממש רוצה להרחיב את הקריאה בנושא, אני מאוד ממליץ לקרוא את הפוסט הזה של גדי אלגזי.