1. יצירתו של ×“× ×™×ל סטברו "ציון ×הובתי" ×”×™× ×™×¦×™×¨×” מז'×× ×¨ ×”-Readymade. כן, כמו דוש×ן, ×”×•× ×œ×•×§×— ×ת ×”×ž×©×ª× ×” ×•×©× ×ותה ב×מצע המוזי×ון, כמו וורהול ×”×•× ×œ×•×§×— ×ת קופסת ×”×§×•×¨× ×¤×œ×§×¡ קלוגס, משכפל ×ותה ××™× ×¡×¤×•×¨ ×¤×¢×ž×™× ×•×©× ×ותה על הקיר. מה ×–×” ×ומר ×©×”×•× ×¢×•×©×” רדי מייד? ובכן, דוש×ן עצמו התקשה, ו×ולי ×œ× ×¨×¦×”, לתת הגדרה מקיפה וברורה של ×”××ž× ×•×ª ×©×”×•× ×”×™×” מובילה. למרבה המזל, ×‘×™×ž×™× ×• יש ××™× ×˜×¨× ×˜, וב××™× ×˜×¨× ×˜ יש ×ת ×תר ××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×ª ×‘×™× ×’×”×ž×˜×•×Ÿ, שמספק ×œ× ×• רשימה של ×§×¨×™×˜×¨×™×•× ×™× ×‘×¨×•×¨×™× ×œ×¨×“×™ מייד: זוהי ××ž× ×•×ª שמעלה ש×לות פילוסופיות על ההגדרה המסורתית של ×”××ž× ×•×ª ושל ×”×מן. ××ž× ×•×ª ×©× ×œ×—×ž×ª × ×’×“ המסורת ×”×סטתית ושוברת ××™×™×§×•× ×™× ×ª×¨×‘×•×ª×™×™×, שמערבת משחקי מילי×, שעשועי לשון בכותרת, ב×ובייקט ×ו ×‘× ×•×©×, שכוללת הזיות ×’'× ×“×¨ ו××¡×¤×§×˜×™× ××™×¨×•×˜×™×™× ×‘×¨×ž×•×ª ×©×•× ×•×ª, ×©× ×•×’×¢×ª ×‘× ×•×©× ×”×ª× ×•×¢×” ×ו ×× ×¨×’×™×” ×§×™× ×˜×™×ª ומשחקת על ×¨×¢×™×•× ×•×ª ×”×•×ž× ×™×™× ×•/×ו מ×× ×™×©×” ××•×‘×™×™×§×˜×™× ×“×•×ž×ž×™×. רדי מייד יכולה להיות מורכבת מפריט יומיומי ×©× ×œ×§×—, פחות ×ו יותר, מחלון הר×ווה ×ו מפריט שימושי שהועבר ממקומו ×ו מתפקידו המקורי. חישבו על ציור בספר לימוד קל×סי לילדי×. ילד ×חד עומד ×œ×¤× ×™ הבית שלו, ×ž×™×ž×™× ×• דש×, משמ×לו הכלבה, וברקע ×ž× ×¤× ×¤×™× ×”×”×•×¨×™×. עכשיו גזרו ×ותו, והדביקו ×ותו ×‘×œ×•× ×“×•×Ÿ. ×–×” מה שעושה סטברו. הפריט השימושי שבו ×”×•× ×ž×˜×¤×œ ×”×•× ×“× ×™×ל סטברו עצמו. ×“× ×™×ל סטברו מפסיק להיות ××“× ×ž×œ× – סובייקט, והופך להיות קליש××” שמורכבת מ××™× ×¡×•×£ קליש×ות ×חרות. ×“× ×™×ל סטברו מועתק ממקומו המקורי, במולדת ציון, והופך להיות גולה ×‘×œ×•× ×“×•×Ÿ. ×“× ×™×ל סטברו מקיף ×ת עצמו ×‘×”×•×’×™× ×©×›×‘×¨ ××™× × ×”×•×’×™× ××œ× ×¨×¢×™×•× ×•×ª ×ž×•×¨×›×‘×™× ×©×ž×¨×•×“×“×™× ×œ×›×“×™ ×מירה פלסטית, קלה לעיכול. ×“× ×™×ל סטברו לוקח ×יתו ×ת חבריו לשתייה ב"×ž× ×–×¨". ×’× ×”× ×ž×ª×•××¨×™× ×‘×ª×¤×§×™×“×™×”× ×‘×œ×‘×“. “הקפטן", למשל. ×“× ×™×ל סטברו מ×והב ב×ישה, ×‘×¨×ž× ×™×ª ב"×ž× ×–×¨". ×בל ×’× ×”×ישה ××™× ×” ×ישה ××œ× ×¨×§ "×¢×™× ×™×™× ×—×•×ž×•×ª" – קליש××” של ×ישה. וכמובן ×©×’× ×”×הבה ××™× ×” ×הבה ××œ× ×™×™×¦×•×’ ריק מתוכן של ×הבה – כזו ×©×ž× ×™×¢×” ×ותו ממקומו, ×בל ×œ× ×ž×§×‘×œ×ª תוכן ממשי משל עצמה. ××™× × ×• ×™×•×“×¢×™× ×›×œ×•× ×¢×œ "×¢×™× ×™×™× ×—×•×ž×•×ª" ו××™× ×• ×™×•×“×¢×™× ×›×œ×•× ×¢×œ × ×¤×©×• של סטברו, ×©× ×ž×©×›×ª כל כך ×œ× ×¤×©×”. ×× ×—× ×• ×œ× ×¦×¨×™×›×™× ×œ×“×¢×ª – ×לו דמויות קרטון.
××™× ×¡×•×£ וורהול (×”×—× ×•×ª של וורהול)
*2.
"חרדה מתפקדת ×›×ות ×זהרה ×©× ×ž×¦× ×‘×גו, ומזהיר ×ותו ×ž×¤× ×™ ×¡×›× ×” ×”×ורבת לו. ×›×שר ×”×גו חש חרדה, ×”×•× ×ž×¤×¢×™×œ ×ת ×”×ž×’× × ×•×ª שלו. ×”×ž×’× × ×•×ª ×”×לו הן ההדחקה. על ידי הדחקת ×”×¡×›× ×” ×”×ורבת (×©×”×™× ×©×›×¤×•×œ של טר×ומת הלידה), ×”×גו יכול להתגבר על 'מצב של חרדה טר×ומתית'” (פרויד, "עכבות, ×¡×™×ž×¤×˜×•×ž×™× ×•×—×¨×“×””, ×ª×¨×’×•× ×—×•×¤×©×™).
×‘×¡×ž×™× ×¨ השביעי שלו טוען ל×ק×ן ×›×™ ××ž× ×•×ª ×‘× ×•×™×” סביב ×”×›×œ×•× – ×”-Nothingness. ×”×›×œ×•× ×”×–×” מייצר ×‘× ×• חרדה ×ž×©×•× ×©×”×•× ×ž×”×•×•×” ×¢×‘×•×¨× ×• מפגש ×¢× ×”×חר, מפגש ×¢× ×ž×™ ×©×”×•× ×›×œ כך ×©×•× ×” מ××™×ª× ×•, ש××™× × ×• ×ž×¦×œ×™×—×™× ×œ×™×¦×•×¨ הזדהות ×יתו. ×–×” ×’× ×ž×” שעושה הרדי מייד. ×‘× ×™×’×•×“ לציור ×”"×ž×•× ×” ליזה", ×œ×©× ×”×“×•×’×ž×”, שמעורר ×‘× ×• חשק להבין למה לעז×זל מחייכת ×”×ישה, הרדי מייד ××™× ×• ×× ×•×©×™. ×”×•× ×חר. רדי מייד מציגה ×‘×¤× ×™× ×• ×ת המצי×ות כפי שהי×, ×œ×œ× ×ž×¡×™×›×•×ª. כלומר, הפרובוקטיביות של הרדי מייד ×”×™× ×‘×”×¦×’×ª ×ובייקט × ×˜×•×œ × ×¨×˜×™×‘, ×ובייקט ×©×”×•× ×œ×›×ורה ש×ול מן המצי×ות הממשית. וכך ×”×™× ×™×•×¦×¨×ª ×‘× ×• חרדה ×ž×©×•× ×©×”×™× ×ž×‘×œ×‘×œ×ª ××•×ª× ×•, מטילה ספק ב×מיתות מקודשות כמו תפקידו של המוזי×ון, תפקידה של יצירת ××ž× ×•×ª, ×ž×™×§×•×ž× ×©×œ ×—×¤×¦×™× ×•×’×‘×•×œ ברור בין פרטי וציבורי. במקרה של רדי מייד, ×”×ž× ×’× ×•×Ÿ המרכזי שפועל ×”×•× ×”×ª×§×” – ×ובייקט מועבר ממקומו הטבעי ×œ×ž×§×•× ×חר, ש××™× ×• טבעי לו. כך יוצרת ××ž× ×•×ª הרדי מייד חרדה משתי סיבות. ר×שית, ×”×ž×™×§×•× ×”×‘×œ×ª×™ מוכר של החפץ מותיר ×ותו ×ž×‘×•×œ×‘×œ×™× ×•×–×¨×™× ×œ×ובייקט. ×©× ×™×ª, התקה כזו מותירה חור ×‘×ž×™×§×•× ×©×‘×• ×”×™×” ×¤×¢× ×”×ובייקט ×”×–×”.
וורהול וקית' ×”×¨×™× ×’ (עכשיו רק ב-600 דולר)
3. וזה הציר המרכזי שסביבו × ×¢ הספר "ציון ×הובתי" – הציר שמחבר בין התקה, חרדה ×•×¨×™×§× ×•×ª. ×”×¨×™×§× ×•×ª שמולידה חרדה, והחרדה שמולידה ×¨×™×§× ×•×ª. חרדה ×ž×¤× ×™ ×”× ×¨×˜×™×‘ ×”×ישי ×©×œ× ×™×›×•×œ להתקיי×, חרדה ×ž×¤× ×™ ×”× ×¨×˜×™×‘ הל×ומי שמחריב ×ת ×פשרות קיומו של ×”× ×¨×˜×™×‘ ×”×ישי, חרדה ×ž×¤× ×™ תי×וריות ריקות ×•×ž×¤× ×™ ×הבה ש××™× ×” יכולה להיות ממומשת. ×–×” ×ž×¢× ×™×™×Ÿ? כן. ×–×” כתוב היטב? כן. ×–×” מרגש? ל×. ×•× ×“×ž×” שזה ×’× ×œ× ×”×™×” ×מור לרגש. * ×”×¨×¢×™×•× ×•×ª בחלק ×–×” ×œ×§×•×—×™× ×›×•×œ× ×ž×¢×‘×•×“×ª×” של ×¢× ×ª ריכטר, שהוגשה לפרופסור רות ×¨×•× ×Ÿ