היה פה שמח, היה פה שמח. כל הזמן.
תור הזהב של תרבות מעריב תפס אותי ממש בחיתוליי. את "העיר" הקימו כשעוד הייתי באילת. כשהגעתי לנענע כל הזמן סיפרו לי שזה כבר מקום גדול ומסואב, ואת לא מאמינה איזה צחוקים היו כשהיינו חמישה אנשים. האקדמיה כבר לא מנפיקה כוכבי רוק, רק אנשים מיואשים, והדור הצעיר של הספרות העברית כבר בשנות הארבעים לחייו.
אבל השבוע, לרגע אחד, הייתי בדיוק במקום הנכון בזמן הנכון.
אני אוהבת את התמונה הזאת כי היא נראית כאילו צולמה על ידי ברווז אחר, שיושב על גג סמוך (צילום: דור שמר(
לחיי העשייה, העתיד, ובירווז תל אביב.
לחיי הבירווז!
וכותרת מעולה, אגב
באמת מעולֵה.
אחותי שהגיעה לבקר ואני רצינו להגיע גם למסיבת הבירווז בקומפורט אבל מצוותה של אמנו "לקנות בגדים לליל הסדר" הייתה חזקה עלינו. (אם כי בסוף לא קנינו). ואז התחיל להיות מאוחר וקר ולאחות נהייה עור ברווז, והבנו שלהתברווז זה בעצם לא בהכרח עניין של להיות במקום הנכון בזמן הנכון.
הקקטוס של יוסף היה מסביר את זה יותר טוב.
רון מייברג ואדם ברוך בוכים דמעות שליש.
מצטרף לברכות הבירווז. והכותרת אכן מעולה. פיספסתי את טקס הבירווז עצמו אבל למסיבה דווקא כן הלכתי.
א. תור הזהב של תרבות מעריב אכן היה משהו. אני זוכר את עצמי נדהם כל שבוע מחדש מהתעוזה והמקוריות.
ב. בקריית אתא אין זכר לברווז.
לקנות בגדים לליל הסדר זו לא מצווה, זו אחת מעשר המכות.
אני מקווה שבירווזים אחרים יהיו מהנים יותר
זה מה שהם תמיד עושים, לא?
למסיבה לא הלכתי. שמעתי שהיה מעולה. גוואדלבמבה או מציאות?
אחרי שכתבתי את זה, הבנתי שזה בעצם אומר גם עליי המון דברים, העובדה שאני תמיד מפספסת את תור הזהב, ולא רק על "המצב". אבל כן, הייתה שם באמת הרבה תעוזה ומקוריות.
1) גם היית, גם מימנת (לא שאנחנו יכולים להיות חלק מ.. רק כי אנחנו מוציאים מכיסנו אבל במקרה הזה אני חושבת שאפשר לקחת קצת קרדיט)
2) לא שאני מאמינה בתור הזהב -בסופו של דבר כל תור הוא מוזהב בצורתו/ תפיסתו, אבל חלק מהרגילות היא להיות ליד, לא? יש רק קצת אנשים שיכולים להיות בתוך אז הם בטוח לא הרגילים שבנינו
3) בברווז הבא, תרימי טלפון
1. אני חושבת שכל מי שמעורב יכול לקחת קרדיט. זה מה שמגניב באמנות רחוב
2. לא תצליחי לשכנע אותי שאני לא רגילה
3. עזבי ברווז, בואי לתחתית.
משום מה הוא לא נותן לשרשר תגובות (האקספלורר כנראה)
מיטל – גם וגם היה מעולה אבל ארוך והבטיחו להקה מסתורית בסוף מה שגרם לי לעכב את עזיבתי עד ש טל פרידמן והקריות שברו אותי.
הלהקה המסתורית על פי השמועות הייתה הדג נחש.
איימן סיסטר!
פוסט נפלא לחג!
יש איזה קטע בזמן הארוך עם הופעות בעיר הזאת. גם הג'ירפות ודה סטריטס היה ארוך יותר מן הרצוי.
אבל הדג נחש היו על הפוסטרים, אם זכרוני אינו מטעני.
חג שמח!
כמו שאדם ברוך של דודו כותב:"גבירותיי הנזירות, אני מסיר בפניכן את הכובעון".