בערב פורימי-מדי בבית בי×ליק עלו בזו ×חר זו זוועות עדל×ידע. למעט יוצ××™ דופן ×¡×¤×•×¨×™× (ב×מת, פחות מ×צבעות יד ×חת יספרו ×ות×), ×”×™×” ב×מת × ×•×¨×. ב×מת ××™×•× ×•× ×•×¨×. ב×מת × ×•×¨× ×•×‘×מת ××™×•× ×•×‘×מת ××™×•× ×•× ×•×¨×. במהלך הערב לחשתי למ', ×‘×¤× ×™× ×›×‘×•×©×•×ª, "×× ×™×© צדק יופע × × ×ž×™×“!", ×בל ×‘×ž×§×•× ×”×¦×“×§ עלתה לבמה משוררת ×©×¨×˜× ×” ×›× ×’×“ שלטון החוק ×”×’×¨×ž× ×™ שרודף ×ותה ×ž×©×•× ×©×‘×‘×™×§×•×¨×” ×”×חרון ×‘×’×¨×ž× ×™×” ביצעה עבירת ×ª× ×•×¢×”, ×•×”×’×¨×ž× ×™× – ×’× ×¨×¦×—×• שישה מיליון ×•×’× ×¨×•×“×¤×™× ×ותה עכשיו על עשרה קמ"ש. השיר ×”×™×” ××™×•× ×•× ×•×¨×. ×חריה עלתה מישהי שקר××” שיר "×‘×¡×’× ×•×Ÿ מזרחי", ×›×œ×©×•× ×”, שבו הובלטה ×’×¨×•× ×™×•×ª×”Ö¼ של ×”×¢×™"ן, לגיבור קר×ו "יעקב", ×•×”×•× ×הב "לעגוב". ×ו ×‘×ž×™×œ×™× ×חרות: ×—×” ×—×” / ×—×” ×—×” / ×’× ×ž×–×¨×—×™ / ×’× ×‘×“×™×—×”. ×בל ×”×™×” ×’× ×˜×•×‘. בעיקר ×”×™×” רע. בגדול: ×”×™×” רע. כן, היו "ורי×ציות וולקשטיין" ×”×’××•× ×™×•×ª, דרור קרן עושה לוין, ×”×זרח הל×ומי סימון, הבָּבָּ גורביץ', המשוררת שמחה בביוף ×©× ×©×§×” לצבע ×”×›×ª×•× ×›×“×™ להרגע והשוטר זק ×ž× ×¦×•×¨ בשירתו ×”×”×•×œ× ×“×™×ª, שהיו קצת טוב בתוך הרבה רע. שוקולד ×וסטרי בתוך ×§×™× ×‘×•×œ×’×¨×™. בלי לפגוע וכו'. מכל מקו×, רצ"ב מחזור ברוח הערב: ×חרי ערב גרוע במיוחד בבית בי×ליק (מחזור) לקרי××” חגיגית מול קהל ×’×—×›× ×™ מדי * ×חרי ערב בבית בי×ליק יש לי חשק לחזור ולשרוף ×ת בית בי×ליק. * ×ž×“×™×•× ×”×•× ×ž×™×“×ª הצליה שלי ומידת החולצה שלי. * פיתה. ×והל. תה מהביל. קפה. חומוס. מסעדת הפיל. * ×פשר? תודה. ×פשר? תודה. שיחת מלצר ולקוחה. * ×תה עושה לי ×‘×›×•×•× ×” זין כוס זין כוס זין כוס ×תה משתדל להרגיז ×ותי זין כוס זין כוס זין כוס ×תה × ×ž× ×¢ מחברתי ב×ופן פעיל זין כוס זין כוס זין כוס ×תה ר×ש העיר ×בל ×–×” יגמר זין כוס זין כוס זין כוס ×תה ר×ש העיר ×בל ×–×” יגמר זין כוס זין כוס זין כוס * זין ×”×•× ×בר × ×—×ž×“ שיש כמעט לכל ×חד בבוקר ×”×•× ×›×›×” בערב ×”×•× ×›×›×” ובין לבין ×”×•× ×›×›×”-×›×›×”. * ×—×™×™× ×™×¤×™×. פירות טריי×. בור-חר×. מילו××™×. * טוסט וטקסט טקסט וטוסט בשר חזיר בשר חזיר תה וטון טון ותה חברת בון טון חברת בון טון ××©×¨× ×ושו ×ושו ××©×¨× ×œ× ×ª×œ-×ביב ×œ× ×ª×œ-×ביב משקף ודף דף ומשקף ציור של רפי ×œ×‘×™× ×¦×™×•×¨ של רפי ×œ×‘×™× ×¤×ª×Ÿ ושתן שתן ופתן ×”×’'×•× ×’×œ ×”×’'×•× ×’×œ ×”×’'×•× ×’×œ ×”×’'×•× ×’×œ ×©×™× ×•×§×™× ×§×™× ×•×©×™× ×‘×¨× ×¨ וביילין ×‘×¨× ×¨ וביילין * ×ין מה לעשות ×ין מה לעשות ×ין מה לעשות. העיר שלי. (×œ× ×”×¢×™×¨ ×”×–×ת) * שיר בלי חרוז ×”×•× ×©×‘×¨ ב×גן הסִפרות. ×‘× ×™×ª×•×— שבר ×ž×’×œ×—×™× ×ת הביצי×. ×‘×™×¦×™× ×ž×’×•×œ×—×•×ª הן שירה × ×¤×œ××” של ×¡×›×™× ×™ גילוח רפו××™×™×. * (×פיטף) בלילה ×× ×™ ישן בבוקר ×× ×™ ער וככה ×× ×™ ×—×™ וככה ×× ×™ מת.
ארכיון חודשי: מרץ 2006
×–×” ב×מת ×”×™×” לי כל-כך קשה
שלו×, קור××™× ×œ×™ טרומן קפוטה. × ×•×œ×“×ª×™ ×‘×©× ×ª 1924 ×‘× ×™×• ××•×¨×œ×™× ×¡ בלו××™×–×™×× ×”. ××™×ž× ×©×œ×™ ×œ× ×›×œ כך הסתדרה ×¢× ×§×™×•×ž×™. כשהייתי קטן ×”×™× × ×”×’×” ×œ× ×¢×•×œ ×ותי בחדר בבית המלון, בזמן ×©×”×™× ×”×œ×›×” ×¢× ×’×‘×¨×™×. ×חר כך העבירו ×ותי לדודה שלי ב×לבמה. ×œ× ×”×™×” לי קל. ×בל ב×לבמה פגשתי ×ת מי שתהיה חברה טובה שלי ל×ורך כל ×”×©× ×™× – × ×œ ×”×רפר לי.
תרשו לי בבקשה לדלג ×œ×©× ×ª 1959. ×× ×™ בטוח שתרשו לי ו××ª× ×™×•×“×¢×™× ×œ×ž×”? ×›×™ ×× ×™ הגיבור של הסיפור ×”×–×”. תרשו לי ×’× ×œ×“×‘×¨ בקול מ×× ×¤×£, להפגין × ×•×™×¨×•×˜×™×•×ª בכל ×ª× ×•×¢×” ×©× ×™×™×” שלי ולהתלבש ×‘×’× ×“×¨× ×•×ª. ××ª× ×™×•×“×¢×™×, ×× ×™ הומו, וגדלתי ×‘×“×¨×•× ×”×¨×—×•×§. וזה ×œ× ×”×™×” קל, להיות כל-כך ×©×•× ×”.
בכל מקרה, ×–×” ×”×™×” ×‘× ×•×‘×ž×‘×¨ של ×ותה ×©× ×”, ממש ×חרי שחזרתי ממסיבה מל××” בסלבריט××™×, שקר×תי בעיתון × ×™×•-יורקי ידיעה על רצח של ×רבעה ×‘× ×™ משפחה ×‘×§× ×–×¡ הרחוקה. הרצח ריתק ×ותי. ×× ×™ יכול להסביר למה, ×בל ×œ× ×עשה ×–×ת. החלטתי ללכת ולחקור ×ת הרצח. ידעתי ש×× ×©×™× ×œ× ×ž×ž×© ית×הבו בי ממבט ר×שון, ×©× ×‘×“×¨×•× ×”×¨×—×•×§ ×©×”×•× ×›×œ-כך ×œ× × ×™×•-יורק, ××– לקחתי ×תי ×ת × ×œ – ×”×ª×—×§×™×¨× ×™×ª ושומרת הר×ש שלי.
ב×מת, × ×œ הצילה ×ותי כשיצרה ×ת הקשר הר××©×•× ×™ ×¢× ×‘× ×™ ×”×ž×§×•× ×©×”×•×›×• בתדהמה ×חרי שר×ו ×ותי. ×חר כך הסתדרתי בעצמי. בכל ×¤×¢× ×©×”×™×” לי קשה לפתוח ×ת סגור ליבו של מישהו, פשוט סיפרתי לו כמה לי בעצמי ×”×™×” קשה. ××ª× ×™×•×“×¢×™×, ×ž×”× ×™×¡×™×•×Ÿ שלי, בכל ×¤×¢× ×©×תה מספר משהו קשה על עצמך, הצד ×”×©× ×™ משיב ב×ותה מטבע.
חקרתי ×ת הרצח וידעתי ×›×™ ×× ×™ עומד לכתוב ×ת הרומן הל×-×‘×™×“×™×•× ×™ הר×שון. כמו כן ידעתי שהרומן ×”×–×” ×™×©× ×” ×ת ×¤× ×™ הספרות. × ×”×’×ª×™ להתרברב על כך ×‘×¤× ×™ העורך שלי, שהיה ב×ותה תקופה העורך של ×”× ×™×•-יורקר. ×–×” ×œ× ×”×¤×¨×™×¢ לו – ×”×•× ×”×™×” רגיל ×ליי. כמו כן ×הבתי להשוויץ ×‘×›×©×¨×•× ×™ ×‘×¤× ×™ כל מי שה×זין. ×–×” ×œ× ×”×¤×¨×™×¢ ×’× ×œ×”× – ×›× ×¨××” שיש בי משהו ×©×’×•×¨× ×œ×× ×©×™× ×œ×הוב ×ותי.
בהתחלה ×”×™×” הכל מעין תרגיל בכתיבה. ב×ותן ×©× ×™× ×”×™×™×ª×™ עסוק ×‘× ×™×¡×™×•×Ÿ לטשטש ×ת ההבדל בין ספרות ×•×¢×™×ª×•× ×ות. חשבתי לי ש×× ×¡×¤×¨×•×ª ×”×™× ×¨×›×™×œ×•×ª ×•×¢×™×ª×•× ×ות ×”×™× ×¨×›×™×œ×•×ª, ×פשר לעשות ×’× ×¢×™×ª×•× ×ות בצורה ספרותית. ו××– פגשתי ×ת ×חד ×”×¨×•×¦×—×™× – פרי סמית'. ×”×יש ×”×–×”, ×©× ×¨××” כמו כל ×יש דרומי ×חר, ×©×™× ×” לי ×ת ×”×—×™×™×. כלומר, ×× ×™ ×©×™× ×™×ª×™ לי ×ת ×”×—×™×™×, ×בל בזכותו.
×× ×™ ×œ× ×גיד שהת×הבתי בו. ×חרי הכל, ב×ותן ×©× ×™× ×”×™×™×ª×™ מעורב רגשית. ×בל בהחלט ×”×™×” בו משהו. ×× ×™ חושב ש×× ×—× ×• ×“×•×ž×™× – ×©× ×™× ×• ×ž×”×“×¨×•× ×•×œ×©× ×™× ×• ×”×™×” קשה. בהתחלה ×”×•× ×œ× ×¡×ž×š עליי, ×בל הפעלתי ×ת כל ×”×ž× ×™×¤×•×œ×¦×™×•×ª הרגשיות ש×× ×™ יודע להפעיל – ות××ž×™× ×• לי, ×× ×™ ×לוף בזה – ובסוף ×–×” עבד. ×”×יש ×”×–×” × ×¤×ª×— ×ליי ×•×‘×™×œ×™× ×• שעות ביחד ×‘×ª× ×©×œ×• בבית הסוהר.
×”×•× ×—×©×‘ ש×× ×™ מחבב ×ותו. ד×גתי להציג ×‘×¤× ×™×• ×ת החזות ×”×והבת שלי. ×פילו ד×גתי לו ולעמיתו לרצח לעורך דין ר×וי, שייצג ××•×ª× ×›×”×œ×›×” וד××’ לדחיית התלייה ×©×œ×”× ×©×•×‘ ושוב. החזות הזו, ×”×והבת, הת×ימה לי כמו צעיף לבן לכובע שחור. הייתי כל-כך ×ž×©×›× ×¢ בדמות הזו, ש×× ×™ בעצמי התבלבלתי לפעמי×. ×בל רוב הזמן פשוט התרכזתי במטרה – שהייתה, כזכור, לכתוב ×ת הרומן הל×-×‘×™×“×™×•× ×™ הר×שון ולהיות יותר ×ž×¤×•×¨×¡× ×ž×ž×” שהייתי ×§×•×“× ×œ×›×Ÿ.
×–×” הצליח. ×”×¢×ž×•×“×™× × ×¢×¨×ž×• ×–×” על גבי ×–×”, ×•×”×¤×¨×¡×•× ×©×œ×™ הלך וגבר. הבעיה הייתה שהסמית' ×”×–×” פשוט ×œ× ×”×™×” מוכן לספר לי מה קרה בליל הרצח. ×× ×™ חייב להזכיר שחיבבתי ×ותו, ×בל ×–×” כבר ×”×™×” מוגז×. ×”×•× ×’× ×œ× ×¨×¦×” למות. ו×× ×™ כבר כל-כך הייתי מוכן ×œ×¡×™×™× ×ת הספר ולזכות בתהילה. ××– הגברתי ×ת רמת ×”×ž× ×™×¤×•×œ×¦×™×”. ×–×” עבד. רוצחי×, ×פילו ×× ×”× ××™× ×˜×™×œ×™×’× ×˜×™× ×›×ž×• סמית' שלי, ×œ× × ×™×—× ×™× ×‘×¨××™×™×” המדוייקת שלי, שפולחת ישירות ללב ×”×ד×.
ו××– ×”×•× ×ž×ª. הייתי עצוב. ×œ× ×‘×›×œ ×™×•× ×–×•×›×” ××“× ×›×ž×•× ×™ לר×ות ×יש × ×ª×œ×”. ×–×” ב×מת ×”×™×” לי קשה. ×בל המסיבות, ×ª×›× ×™×•×ª הטלוויזיה, חיקו של הגבר שלי ובעיקר ×”×לכוהול השכיחו ×ž×ž× ×™ ×ת כל ×–×”. זו הייתה תקופה די ×ž×¢× ×™×™× ×ª, מה שקרה ×חרי שהספר – ×©× ×§×¨× "×‘×“× ×§×¨" – ×™×¦× ×œ×ור. ×בל ×’× ×¢×œ ×–×” ×× ×™ ×œ× ×ספר לכ×.
ועכשיו, כמה משמח, יש עוד סרט עליי. ×”×יש ×©×ž×’×œ× ×ותי – פיליפ סימור הופמן – ב×מת עושה עבודה ×ž×¦×•×™×™× ×ª וה×× ×¤×•×£ שלו מזכיר ×ותי מ×ד. ו×× ×™ ×’× ×והב ×ת ×”×¡×¦×™× ×•×ª של המסיבות, שבהן ×›×•×œ× ×¨×•××™× ×¢×“ כמה הייתי מסמר הערב. בכלל, ×× ×™ חושב שהסרט תפס ×ותי בצורה כל-כך מדוייקת. לי יש בעיה ×¢× ×”×¡×¨×˜ ×ž×©×•× ×©×§×©×” לי להבין למה שמישהו ירצה לבלות ×יתי שעתיי×. ×בל ×× ×™ ×ž× ×™×— ש×× ×©×™× ×©×œ× ×ž×›×™×¨×™× ×ותי, ישמחו לשמוע על ×”×יש ×©×©×™× ×” ×ת ×¤× ×™ ×”×¢×™×ª×•× ×•×ª. חוץ מזה, ×× ×™ יודע לעשות ×ž× ×™×¤×•×œ×¦×™×•×ª רגשיות כל כך יפה.
× ×›×ª×‘ במקור עבור מגזין "×—×™×™× ×—×“×©×™×"
××ª× ×—×ª×” קומית
"מתחת ל××£ שלך", מקבץ מ××ž×¨×™× ×©×œ ×’'ורג' ×ורוול (תרג×: יועד ×•×™× ×˜×¨-שגב), ×”×•× ×ž×¢×•×œ×” ממש. ב×חד המ××ž×¨×™× ×”×™×¤×™× ×‘×¡×¤×¨, "פוליטיקה והשפה ×”×× ×’×œ×™×ª" (שקר×תי, כמה ר×וי, בתרגו×), מבקר ×ורוול ×ת הכתיבה ×‘×–×ž× ×• ויוצ×, בין הש×ר, × ×’×“ "×ž×™×œ×™× ×—×¡×¨×•×ª משמעות": "בסוגי כתיבה מסוימי×, במיוחד בביקורת ××ž× ×•×ª וספרות, × ×ª×§×œ×™× ×œ×¢×ª×™× ×§×¨×•×‘×•×ª ×‘×§×˜×¢×™× ××¨×•×›×™× ×©×”× × ×¢×“×¨×™ משמעות כמעט לחלוטין. ×ž×™×œ×™× ×›×ž×• '×¨×•×ž× ×˜×™', 'פלסטי', 'ערכי×', '×× ×•×©×™', '×¡× ×˜×™×ž× ×˜×œ×™', 'טבעי', 'ויטליות', כפי שהן משמשות בביקורת ××ž× ×•×ª, הן חסרות משמעות לחלוטין, במובן ×–×” ×©×œ× ×¨×§ שהן ×œ× ×ž×¦×‘×™×¢×•×ª על ××£ ×ובייקט בר-גילוי, ××œ× ×©×”×§×•×¨× ×פילו בכלל ×œ× ×ž×¦×¤×” שהן יעשו ×–×ת" (עמ' 218). עכשיו, קר×ו × × ×ת ×ותו דבר, הידוע ×‘×›×™× ×•×™×• "המ×חורה של הספר": "במ××ž×¨×™× ×לה מתגלה סופר ×©×”×•× ×™×©×™×¨ ומחוספס ב×ותה מידה ×©×”×•× ××™×¨×•× ×™ ודק ××‘×—× ×” […] ל×ורך רוב תקופת יצירתו סבל ×ורוול ממחלות וממחסור, ×ך מ×מריו מל××™× ××ž×•× ×” ברוח ×”×ד×. […] ×ך מכל מ×מריו עולה קרי××” לשוויון בין ×‘× ×™ ×ד×, לשימור יופיו של הטבע, למצי×ת דרכי ביטוי ×מיתיות וכמובן – כמו שרק ×ורוול יכול – לשחרור מכל סוג של ×¨×•×“× ×•×ª". × ×• ב×מת.
ו×× ×× ×—× ×• כבר ×›×ן, קבלו עוד קטע שחותר תחת עצמו, ×”×¤×¢× ×©×œ רוסו מ"הווידויי×":
"×”×§×•×¨× ×™×™×ª×§×œ יותר ×ž×¤×¢× ×חת בתוצ×ותיה המוזרות של ×”× ×˜×™×™×” ×”×–×ת, ×”×ž×™×–× ×ª×¨×•×¤×™×ª והקודרת כל כך למר×ית עין [× ×˜×™×™×ª×• לבדידות – ×.ש.], ××£ של×מיתו של דבר ×”×™× ×‘××” מלב גדוש רגשות חיבה, ×הבה וידידות ×¢× ×•×’×”, שמחמת ×—×¡×¨×•× × ×©×œ ×™×¦×•×¨×™× ×ž×ž×©×™×™× ×©×“×•×ž×™× ×œ×•, × ×לץ להיזון ×ž×™×¦×•×¨×™× ×©×‘×‘×“×™×•×Ÿ" (עמ' 66) ×× ×™ ×©×•× × ×ת רוסו. ×©×•× ×. ×©×•× ×. ×©×•× ×.