החברים של ג'ורג'

פרויקט 300: ישראבלוף של חקירה

השוחט שחט, והמשפטן מטייח

בצלם והמרכז הפלסטיני לזכויות האדם פרסמו הבוקר (ה’) תחקיר ביחס לטיוח הצבאי של חקירות הטבח ההמוני שביצעו חמושי צה”ל מול הגדר בעזה בשנים 2018-2019. חמושי צה”ל, בעיקר צלפים, רצחו 223 פלסטינים – כן, רצחו; רצח הוא הרג מכוון, כולל פעולה בקלות דעת שאדם סביר יודע שהיא עשויה להוביל להרג – שמתוכם 46 היו קטינים, ופצעו כ-8,000 פלסטינים.

עד כאן תמצות החלק הצבאי של הטבח. אבל הצבא איננו יכול לטבוח אם אין לו מעטפת משפטית: הוא חייב חיפוי של הפרקליטות ובתי המשפט, כדי שאלה – במילותיו של קיקרו – “יטילו אפלה על בית המשפט” בדבריהם ויסתירו את המציאות במלל גבוה. צה”ל היה לחוץ במיוחד, לאור העובדה שהתובעת של בית הדין הבינלאומי בהאג אמרה שהיא רואה את הפעולות של צה”ל “בדאגה.”

אז המשפטנים – ובהם עוסק רוב הדו”ח – עשו את שלהם. קודם כל, הם אמרו לבג”צ שאין פה שום עילה להתערבות, טענו שפקודות הפתיחה באש (שאותן סירבו לחשוף בפני בית המשפט) תקינות וסבירות, ושאין שום סיבה להתייחס למספרים האיומים של נפגעים שכבר נפגעו בזמן הדיונים בעתירה. בג”צ, כלב השמירה של הכיבוש, דחה את העתירות על הסף וטען שהפקודות של צה”ל סבירות. מאוחר יותר, אחרי עוד מספר עצום של נפגעים, צה”ל שינה בשקט את הפקודות בעצמו; הנזק התדמיתי הפך לגבוה מדי. או, במילים אחרות, צה”ל מכר לבית המשפט לוקש, ובית המשפט בלע אותו בהנאה. כל מי שעיניו בראשו ידע שצה”ל משקר: אבל שופטי בג”ץ אינם עיוורים, הם רשעים. הם יודעים שמשקרים להם והם משחקים את תפקידם במחזה.

אחר כך הגיע החלק השני של הטיוח: הפרקליט הצבאי הראשי. הלז מיהר להודיע שהוא “יחקור מקרים חריגים.” להלן החקירות שביצע עד כה: 234 תלונות על “חריגות” הגיעו למנגנון החקירה. 143 מהתלונות נחקרו והועברו לידי הפצ”ר. ב-37 מקרים, הוא הורה על חקירת מצ”ח. ב-95 מקרים טיפל בהם, הפצ”ר סגר את התיק. כל שאר התיקים שהועברו לטיפול הפצ”ר עדיין פתוחים.

כמה הערות הכרחיות. שימו לב לסרבול הזה: קודם כל יש “מנגנון”, שבודק את התלונות; אחר כך הן מועברות לפצ”ר; ואחר כך יש חקירת מצ”ח. ההגיון הזה הוא ההגיון ההפוך מהגיון החקירה הרגיל: קודם כל חקירה, אחר כך בדיקת פרקליטים של תוצאות החקירה והחלטה האם להעמיד לדין או לא. למה ההגיון פה הפוך? כי התפקיד של מצ”ח והפצ”ר הוא לכסת”ח. ככל שהם מושכים יותר זמן, כך הסיכוי שאפשר יהיה להעמיד רוצחים במדים לדין מתעמעם. חייל צה”ל אינם יכולים לעמוד לדין צבאי שנה אחרי השחרור. אפשר, תיאורטית, להעמיד אותם לדין באמצעות הפרקליטות הרגילה, אבל המשמעות היא סחבת נוספת ובפועל זה כמעט ולא קורה. חקירת מצ”ח מתחילה כאשר אין לחוקרים אפשרות סבירה להגיע לראיות: חלף יותר מדי זמן.

עד כה, בנוהל. ככה הפרקליטות הצבאית ומצ”ח מתנהלים בשגרה. עד כה הוגש כתב אישום אחד נגד חמוש צה”ל – בשל הריגתו של עות’מאן חילס בן ה-14; כתב האישום על רצח ילד (שוב – הרג בכוונה תחילה, ואם אתה מכוון רובה צלפים ולוחץ על ההדק, אתה לא יכול לטעון לטעות) צומצם ל”חריגה מסמכות עד כדי סכנת חיים או בריאות”, והרוצח נידון לחודש של עבודות שירות. זה המחיר על הרג ילד בן 14 במערכת הצבאית.

אבל, כמובן, אלה רק הפרטים שמסתירים את התמונה המלאה. ראשית, הפצ”ר הורה לחקור רק את מקרי ההרג, לא את מקרי הפציעה. שנית, וחשוב יותר, אף אחד לא חקר את נותני פקודות הירי. כאן מן הראוי להזכיר שוב שלצה”ל אין חוקים ביחס לפשעי מלחמה, ובהתאם הוא לא מקבל את העקרון של המשפט הצבאי הבינלאומי – אחריותם של המפקדים. בואו נהיה ריאליסטיים: הפצ”ר, אף שהוא אלוף, לא באמת יכול להורות על חקירה של אלוף אחר, על אחת כמה וכמה שלא על חקירתו של הרמטכ”ל. את הדרג שמעל לרמטכ”ל, שר הבטחון וראש הממשלה, הוא ודאי שלא מוסמך לחקור. הם דרג מדיני.

החקירה של הפצ”ר היא ישראבלוף. המטרה שלה היא לטעון שישראל כבר חקרה את הפשעים הרלוונטיים ועל כן, על פי עקרון המשלימות, לבית הדין הבינלאומי אין סמכות לחקור אותה בנושא הטבח של 2018-2019 (השם הרשמי של המבצע היה “שומרי הסף”). אלא, כמובן, שכדי שחקירה תפטור את ישראל מחקירה בינלאומיות היא צריכה להיות חקירה אמיתית, לא פנטומימה של חקירה. מכאן שם הדו”ח: “אינה יכולה ואינה רוצה.” יש לקוות שהשופטים בהאג יבינו שמשטים בהם, וינהגו בהתאם.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

30 תגובות על ”פרויקט 300: ישראבלוף של חקירה“

  1. Yehonatan Zur הגיב:

    מה באמת קורה עם החקירה בהאג? נראה לי שהבריטי קיבל רגליים קרות או איומים למרוח את החקירה

    • Y. הגיב:

      אפשר לבדוק אצלהם באתר אבל אין לי זמן כרגע. אם היו מחליטים לסגור את זה, היינו כולנו שומעים על זה. אני חושב שזאת איטיות צפויה. עברה פחות משנה מאז שהחליטו שיש להם סמכות לפתוח בחקירה עצמה, ויש הרבה מאורעות נפרדים שצריך לחקור.

  2. Kobi Marom הגיב:

    הגנה על הגבול היא לא טבח, בטח ובטח כשלחמאס כבר התפלק שרוב ההרוגים היו מאנשיו.

    • ygurvitz הגיב:

      איך הרג של יותר מ-200 אנשים לא חמושים, ופציעה של יותר מ-8,000, אינם טבח? ממתי מתיחה של קו דמיוני – ורוב מוחלט של הנפגעים נורו בתוך שטח הרצועה – מאפשרת לך להחליט שמי שעובר אותו, גם אם הוא לא חמוש, דינו מוות?

      • Kobi Marom הגיב:

        ניסיון פריצת גבול המונית הוא פלישה, לא הפגנה.
        ובהתחשב שמבחינתך גם אנשים שפוצצו חור בגדר הם "לא חמושים" אני לא מתרשם במיוחד.

        • עדו סוקולובסקי הגיב:

          השאלה היא לא האם הם חמושים מבחינת יוסי אלא האם הם לא חמושים מבחינת הצבא. אם צה"ל לא טען שההרוגים היו חמושים אז למה אתה מתנדב לטעון שכן?
          הייתי בעזה ב91. רחוב שלם יצא לקראתנו ולא הייתה שום גדר בין עשרה מילואימניקים ובין לפחות אלף איש. לא ירינו כי היה אסור. השתמשנו בגז ובכדורי גומי בלבד.

          • Kobi Marom הגיב:

            חיילים שמגנים על הגבול אחראיים לא רק לחיים שלהם אלא גם לחיים של כל האזרחים שחיים באזור. אני לא אוהב ירי כלפי מונח עמום כמו "מסית מרכזי", אבל מי שבא עם המון לפרוץ גבול דמו בראשו.

            • Wabbit הגיב:

              איך מפגינים לא חמושים מאיימים על חייהם של האזרחים שחיים באזור?

              • Machine Bias הגיב:

                אונס, אלימות, ונדליזם, ביזה, הצתה, חטיפה, שימוש בנשק קר ועוד.

  3. Machine Bias הגיב:

    אחרי מקרה ההרג של החייל בגבול מירי בטווח אפס, הטענות על "לא חמושים" עומדות בספק גדול עוד יותר.

    • עדו סוקולובסקי הגיב:

      נכתוב גם פה. השאלה היא לא מה הספק אלא מה טוען צה"ל. האם הצבא טוען שהם היו חמושים? האם אחות שטיפלה בפצועים נורתה למוות הייתה חמושה? אם רואים בסרטון פלסטיני בורח עם גבו לגדר ונורה כשהוא בלתי חמוש, האם יש לזה הצדקה צבאית?

      • Machine Bias הגיב:

        היו מקרים בהם צה"ל הודיע על המצאות חמושים, כמו למשל פה :

        https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5211505,00.html

        היו גם מקרים אחרים של השלכת מטענים, ירי צלפים, חיתוך הגדר.

        לאחרונה שמענו את אירופה מאשימה את בלארוס ב"מתקפה היברידית" בכך שהיא משלחת פליטים לעבר הגבול הפולני.
        פה יש לנו מקרה מאוד דומה, רק שפה יש גם תיעודים לכך שישנם חמושים המעורבים בתוך האזרחים.

        • ygurvitz הגיב:

          "צה"ל הודיע" זה נחמד. דובר צה"ל הודיע לפני חודשיים על מציאת סכין בזירה שבה חמושיו הרגו פלסטיני – אבל הסכין היתה מאירוע לפני שנתיים. וגם שם היא כנראה היתה מפוברקת.

          • Machine Bias הגיב:

            לא יודע לגבי ההודעה הזו של צה"ל, אבל בכתבה ששלחתי ניתן לראות סרטון וידאו של חמושים, כולל ניסיון חבלה שלהם בגדר ונסיון ירי.

    • ygurvitz הגיב:

      אחחח, ציונים. מביאים ראיה מ-2021 על מה שקרה ב-2018.

      • Machine Bias הגיב:

        לעדו סוקולובסקי הבאתי גם ראיה מ2018, אתה פסלת אותה על ידי כך שהצבעת על אירוע שהתרחש לכאורה ב2021.

      • Wabbit הגיב:

        העניין הוא לא רק עם השנים, יוסי. העניין הוא שאותו הטרול ממשיך לבזבז את הזמן של כולם כאן בשליחת לינקים לא קשורים, סרטונים ארוכים וגיבוב מלל אינסופי. נגן את הוידאו שאישרגיל חלק איתנו פה, תראה חוליה חמושה של חמאס מתקרבת לגדר וחיילים ישראלים יורים עליה. זה מה שהנודניק הצליח להוכיח – שלחמאס יש חמושים שמנסים לפעמים לתקוף ליד הגדר. זהו. אין שם לא הפגנות עממיות ולא כלום, להבדיל מה שכבוד הגנרל זמיר ניסה לטעון בכתבה עצמה. אתה טענת שחמושים של החמאס לא ניסו אף פעם לתקוף על הגדר בעזה? לי לא זכור דבר כזה. והנקודה היא שהוא יודע את זה. זה טיבו של הטרול -הוא רוצה לנדנד עד שלכולם יימאס.

        • Machine Bias הגיב:

          "לפעמים".

          השימוש במילה "לפעמים" רומז שאין קשר בין המתקפה לבין ההסתערויות האחרות על הגדר.
          המתקפה החמושה המתעודת פה מתרחשת במסגרת סדרת הסתערויות על הגדר. יש תיעוד רב ברשת המראה שההסתערויות הללו כוללות שימוש בנשק קר ולעיתים גם בנשק חם, כמו בתיעוד הנוכחי.

          עכשיו תורך להוכיח שמטרת ההסתערויות לא הייתה להפיל את הגדר ולפלוש לתוך המדינה באמצעות אלפי אנשים.

          • שחר כ. הגיב:

            חובת ההוכחה לכך שאלפי אנשים לא חמושים יסתערו על שורות אינסופיות של רובוטריקים מלחמתיים המחכים להם מוטלת עליך. לא סתם אתה מעביר את נטל ההוכחה – אין לך תשובה.

            • Machine Bias הגיב:

              די, חלאס.
              אתם קוראים לי טרול, אבל אתם אלו שמטרילים סביב הנקודה הזו ללא סוף, כולל יוסי.

              אתה מוזמן לעיין בדו"ח הבא ולראות עוד דוגמא כיצד הנערים הנשלחים לחתוך את הגדר מתופעלים בידי חמאס תחת פורמציה של יחידות סמי-צבאיות :

              https://www.terrorism-info.org.il/app/uploads/2018/05/H_136_18.pdf

              נעשה מספיק מחקר על הנושא בידי ארגונים שונים ויש מספיק הוכחות שניתן למצוא ברשת לכך שהמתקפות הללו על הגדר, הכוללות שימוש הן בנשק קר והן בנשק חם, ​מאורגנות ומתופעלות בידי החמאס, הג'יהאד ושאר הארגונים.

              אתה אומר שיש "רובוטריקים", אבל כלל הידוע לי ישראל לא מפעילה את מערכת "רואה-יורה" עקב סיבות משפטיות. זה למה נעשה שימוש אך ורק בירי צלפים כדיי להדוף את המסתערים על הגדר.

              ועכשיו נפנה את השאלה אלייך, האם אתה חושב שהנערים הללו נשלחו לחבל בגדר, תחת הקונטקס של "צעדת השיבה", לא בכדיי לחצות את הגדר?

              • שחר כ. הגיב:

                לא קראתי לך טרול.
                "הנערים הללו" באו בכוונה לעורר פרובוקציות ואולי אפילו לחדור שני מטרים ולחזור חזרה.
                כתבתי, אמנם, רובוטריקים אבל התכוונתי לחיילי צהל, בשר ודם, ולא רק לצלפים. אני מתכוון לגדודים שכולם כולל נערי חמאס ידעו שהם יושבים שם בכוננות.
                אז אני חוזר ושואל – אתה באמת חושב שהם תכננו לפרוץ את קווי צהל ולחדור לישובים ישראלים? כי אם כן אתה מאותגר משהו. אבל אני מכיר את כתיבתך, אתה לא מאותגר כלל, רק מסלף ומערפל את האמת בכוונת מכוון.

                • Machine Bias הגיב:

                  צודק, לא אתה כינית אותי "טרול" ואני מעריך זאת.

                  בכל מקרה,
                  אתה כותב "לעורר פרובוקציות", אך מה הן בעצם אותן פרובוקציות?
                  א. חבלה בגדר
                  ב. הבערת צמיגים לסיכוך יכולת הראייה מן הצד הישראלי
                  ג. התקפה על חיילי צה"ל בדמות יידוי אבנים ובקבוקי תבערה.

                  לא מדובר פה באיזשהו מעשה קונדס שובבי ופרובוקטיבי, אלא מתקפה ממשית על גבול של מדינה, כולל חבלה בתשתיות בטחוניות. לצערנו אנו רואים בתמונות שגם נערים מגוייסים למשימה הזו, לצד מבוגרים.

                  לצורך העניין, אם חבורת מבריחי סמים בגבול מצרים הייתה מנסה לחבל בגדר הגבול, מן הסתם שצה"ל היה משיב בירי. אם כך, מדוע שצה"ל לא ישיב בירי גם פה?
                  אדרבא, הסכנה פה היא מכופלת, שכן מספר המסתערים על הגדר הוא גדול מאוד וההסתערויות מתרחשות במספר מוקדים.

                  לגבי "כוונת המשורר": מה מתכוונים לעשות אותם אנשים ברגע שהם מצליחים לחתוך את הגדר – לא אני ולא אתה יודעים את התשובה לכך. גם סביר להניח שאין תשובה אחת. מדובר פה באלפי אנשים ולא כולם חושבים אותו דבר, הלא כך?
                  ייתכן וחלק מתכננים לצעוד 2 מטר פנימה ואז לשוב על צעדיהם, ייתכן וחלק מתכננים לדפוק "ספרינט" עד שהם יגיעו למטרה ישראלית כלשהי ואז לכלות בה את זעמם ארוך השנים, ייתכן שחלק אפילו לא חשבו מה הם יעשו במידה ויחצו את הגדר.
                  אם כך, כיצד נוכל לדעת מה אותם מסתערי גדר באמת חושבים? העניין הוא, שזה לא משנה.
                  תפקידו של צה"ל הוא למנוע את המאורע, אין זה מתפקידו של צה"ל להכנס לתוך מאווי נפשו של כל עזתי ועזתי ולנסות לנחש את טבע מניעיו.

                  • עדו סוקולובסקי הגיב:

                    אתה צודק לגמרי. לא מתפקידו של חייל לנחש את מניעיו של אף אחד. בדיוק לכן אין שום דרך הגיונית להסביר ירי ממרחק בנער לא חמוש מהצד השני של גדר גבול.
                    החייל לא אמור לשער מה אולי הנער עלול לעשות ומה הוא חושב אלא רק מה המצב בפועל, הוא לא חמוש והוא מעבר לגבול.
                    אגב, מוזר מאוד שכאשר מתנחלים תקפו בסיסי צבא וזרעו בהם הרס החיילים ידעו יופי לנצור את האש למרות שלך תדע מה מתכנן לך חובש הכיפה שמתקרב ולא מוכן לעצור למרות האזהרות

                    • Machine Bias הגיב:

                      אתה צודק לגמרי, כאשר מדובר במקרים ספורדיים, בודדים. הייתי אומר שלא תהיה זו גוזמה להגיד שהגבול העזתי נחצה מידיי חודש, אולי אפילו כמה פעמים. זה לא נדיר שמישהו חוצה את הגדר מכיוונה של עזה, לעיתים הוא אפילו חמוש (ייתכן ובמטרה להפליל את עצמו).
                      לעיתים זה גם קורה בגבול לבנון, לעיתים גם בגבול מצרים.
                      בדרך כלל צה"ל מבצע ירי הרתעתי כדיי להרחיק את החשודים מן הגדר. במידה והם חוצים את הגדר, צה"ל עוצר אותם.
                      כאמור, כל זה עובד יפה כאשר מדובר בחוצה בודד או בקבוצה אחת של חוצים.

                      אך המקרה המדובר הוא אינו מקרה בודד. מדובר באירוע מאורגן, מתוזמן, מתוזמר, שמטרתו הרשמית היא פריצת הגדר ו"שיבה" לתוך תחומה של מדינת ישראל.
                      בניגוד למה שנאמר כאן, לא היה שום איתות מצד מארגני האירוע שהמטרה היא לא יותר מאשר חבלה בגדר בלבד, כניסה קצרה לתחומי המדינה, או כל משהו דומה.
                      המטרה הרשמית הייתה "שיבה", קרי, אנחנו עכשיו שולחים עשרות אלפי אנשים להפיל את הגדר הישראלית במטרה לשוב לכפרים שלנו ונראה מה ישראל תעשה בנידון.
                      זו הייתה קריאת תיגר רשמית על ישראל ועל בטחונה.

                      ישראל בעצם עמדה מול שתי ברירות – לראות כיצד אחרי 70 שנות סכסוך, הפלסטינים מפילים את הגדרות שלה ומצליחים לעשות מה שצבאות ערב לא עשו, או פשוט לירות באותם מסתערים.

                    • שחר כ. הגיב:

                      הם לא ירו ב"מסתערים". הם ירו בהם לפני "ההסתערות". ברוב המקרים לא חיכו שהם יפילו את הגדרות. ברוב המקרים ירו בהם כשחשבו שהם מתכוננים לכך, ולא היה צריך הרבה בשביל שיחשבו כך. זאת הייתה תוכנית שתוכנה מראש ובוצעה בקור רוח רצחני תרתי משמע. אני מקווה מאוד שמישהו בכיר יתן את הדין על כך בזירה הבינלאומית. הסיפור שלך שאתה מספר פה ספוג מיתולוגיה ציונית והברירה שאתה מגיש לנו מדומה: הם לא התכוונו והם לא מסוגלים לכבוש את ישראל. אתה והם יודעים את זה. מהצד שני יכולים היינו פשוט לא לירות בהם.

                    • Machine Bias הגיב:

                      מזכיר לך שהשיטה הזו, של להסתער עם המונים על הגדר, לא הומצאה ב2018. עוד ב2011 היו הסתערויות על הגדר, למשל :

                      https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1176247

                      מאות פלסטינים ניסו לחצות את הגבול; בסוריה מדווחים על 22 הרוגים
                      יותר מ-300 נפצעו בעימותים, שהתפשטו גם לתוך מג'דל שמס; כמה מפגינים נפגעו מפיצוץ מוקשים באזור קונייטרה

                      באופן אישי אני יכול להעיד לך שבימים ההם, בשנת 2011, פרוץ האביב הערבי, התווכחתי עם פרו-פלסטינים באינטרנט, בדיוק כמו שאני מתווכח היום. היה שם דיבור מאוד רומנטי מצד תומכי הפלסטינים כיצד סוף סוף הגיעה השעה והפלסטינים ירוצו לגבולות בהמוניהם וישראל לא תוכל לעשות דבר.
                      אם ישראל תירה בפלסטינים, היא תחשוף את עצמה כמפלצת רצחנית. אם היא לא תירה בהם, הגבולות שלה יקרסו והיא תחדל להתקיים.

                      אני לא השתמשתי בשום מקום במילה "לכבוש". אם מאות עזתים היו מצליחים לפרוץ את הגדר סביר להניח שאלפים היו מצטרפים אליהם, לאחר מכן עשרות אלפים. הגבול היה נפרץ וישראל הייתה מתגלה כנמר של נייר, מבצר נטול חומות.
                      זו אינה מיתולוגיה ציונית. אם כבר זו מיתולוגיה פלסטינית, שכן זה מה שהם חולמים עליו כבר שנים ארוכות.

                    • שחר כ. הגיב:

                      לא השתמשת במילה לכבוש? מה אם כן פירושו של המשפט הקודם – "הגבולות שלה יקרסו והיא תחדל להתקיים"? או המשפט הבא – " … עשרות אלפים, הגבול היה נפרץ וישראל הייתה מתגלה כנמר של נייר, מבצר נטול חומות"?
                      "זה מה שהם חולמים עליו כבר שנים ארוכות" הוא חלק מהמיתולוגיה הציונית. אתה לא יכול להוכיח את האמת של המיתולוגיה מתוך חלקיה.

                      לסיכום, התקיים "החלום הרומנטי של הפרו-פלסטינים": ישראל חשפה את עצמה כמפלצת רצחנית וירתה בפלסטינים שעה שהיו עדיין בשטחם שלהם.

                    • Machine Bias הגיב:

                      מסכים עם הסיפא של דבריך, החלום הרומנטי אכן התגשם.
                      סוף סוף הצליחו לארגן אירוע "שיבה" בסדר גודל של עשרות אלפי אנשים ולאתגר את הגבול הישראלי בצורה רצינית. לצערנו הדבר נעשה תוך ניצול ציני ומרושע של אוכלוסיית עזה, הצעירה וחלשה ממילא ולכן קלה לשליטה.

                      הפלסטינים מונקים ברעיון השיבה מרגע היוולדם. לא קשה לנצל את האוכלוסיה הזו, להאכיל אותה ב"לוקשים" ולהגיד להם לרוץ אל הגבול. בשנת 2011 אירוע השיבה התרחש בחסות משטר אסד שהיה נואש להסיט את תשומת הלב ממלחמת האזרחים. היה פשוט לאסוף כמה פלסטינים חמומי-מוח ולהגיד להם לרוץ לתוך הגדר ברמת הגולן.
                      יש נרטיב כלשהו בתרבות ה"התנגדות" שהחיילים הישראלים הם פחדנים, שלא ישרדו דקה ללא אמצעי המיגון שלהם.
                      החייל הישראלי העלוב והפחדן יראה את הנחישות והעוצמה של השבאב הערבי, ישמוט את נשקו, יעלה על מטוס ויברח חזרה לברוקלין.

                      אינני פודה את כל זאת ממוחי הקודח, אלו טקסטים שראיתי חוזרים בפי תומכי הפלסטינים שוב ושוב.
                      אתה כותב על "מיתולוגיה ציונית" אבל מתעלם לחלוטין מן העמדות הפלסטיניות, במה הם מאמינים וכיצד זה משפיע על ההתנהגות שלהם.

                      בקשר לשימוש במילה "לכבוש" – אם מאות, אלפים או עשרות אלפים היו פורצים לתוך גבולות המדינה, הדבר היה מהווה סכנה חמורה לביטחון המדינה, שכן אותם פולשים היו יכולים בסופו של דבר להכנס לבסיסי צה"ל או ליישובי ישראלים. אדרבא אם התופעה הזו הייתה משכפלת עצמה לגבולות נוספים כמו גבולות סוריה ולבנון.
                      זה לא די בכדיי לכבוש את ישראל, אך אין זה אומר שזו אינה סכנה בטחונית חמורה.

                  • שחר כ. הגיב:

                    זה לא היה מעשה קונדס. זאת הייתה הפגנה אלימה של אזרחים, בעיקר. כמו בהפגנה, המטרה העיקרית הייתה למחות; זאת היתה התקפה על סמל חייהם העלובים בכלא – הגדר. לא הייתה להם שאיפה לכבוש ישוב ישראלי.
                    חמאס ניסה לכוון את המחאה לכיוון אלים יותר, וישראל שלחה וואצאפ לאזרחיה היהודים והזהירה אותם שהפלסטינים נוהרים לקלפיות. ישראל הייתה יכולה לנקוט טקטיקה אחרת במלחמה מול המפגינים. היא הייתה יכולה להיות מאופקת יותר, להגדיר קווים אדומים אחרים, שהיו חוסכים בחיי אדם. ללא ספק ניתן היה להימנע מירי הצלפים המוקדם ל"פלישה" שהרג מאות ופצע אלפים, ולא חשוב איך צהל מכנה זאת. ישראל חשבה שהיא מצליחה לתחמן. נחיה ונראה.

                    • Machine Bias הגיב:

                      קרא נא את אשר כתבתי לעדו סוקולובסקי.

                      הצעדה שווקה באופן רשמי כצעדת "שיבה". אין אף אינדיקציה שהמטרה הסופית הייתה פגיעה בגדר בלבד.
                      מי שסיכן את חייו על הגדר אולי האמין שבעזרת כוחם המשותף של אלפי אנשים, הגדר הישראלית תיפול ותושבי עזה פשוט יצעדו פנימה ו"ישובו" לכפרים הנושנים, שבדמיון הקולקטיבי העזתי כנראה עדיין קיימים.