החברים של ג'ורג'

איפה השכל?

(כן, שוב עוסקים ביאיר לפיד)

יאיר לפיד נשא אתמול נאום פרוגרמטי בנושא החינוך, שבו הוא מתיימר להבין. כמו שרלטנית פוליטית ידועה אחרת, שרה פיילין, לפיד מתחמק בעקביות ממסיבות עיתונאים או כל מצב שבו הוא עשוי להשאל שאלות לא נוחות, ומסתפק בהעברת מסרים באמצעות נאומים מוכתבים מראש ובתקשורת עם מעריצים באמצעות פייסבוק. מה קרה לשרה פיילין כשהיא באה במגע עם עיתונות שיכלה לשאול כמה שאלות, כולנו זוכרים.

וסביר מאד שזה גם מה שיקרה ללפיד, שהמניות שלו צנחו מאד בחודש האחרון. הסיבה: הוא שרלטן שמתעצל מכדי לעבוד, והמידע שלו לא שורד מגע ראשון עם המציאות. לפיד פרסם את הטקסט של הנאום שלו כאן, ואני אשתמש גם בדיווח של נרג.

בפינלנד, אומר לנו לפיד, יש ארבע בחינות בגרות: מתמטיקה, אנגלית, הבנת הנקרא ומקצוע בחירה. זה לא מדויק: יש לפחות ארבע בחינות. הן כוללות בחינה בשפת אם, בחינה בשפה השניה של פינלנד (ולא "הבנת הנקרא"!), מבחן במתמטיקה, מבחן בשפה זרה (לא "אנגלית"), ומבחן נוסף במכלול של תחומי לימוד במדעים ומדעי הרוח. זה שלפיד לא רוצה שנלמד. מעבר לזה, הנבחן רשאי לבחור תחומים נוספים. בירור המידע הזה לקח דקה ומשהו בגוגל.

למה בכלל טרחתי לעשות את החיפוש הזה? כי לפיד טען שבצרפת יש ארבע בחינות בגרות, ואני זכרתי מאמר ישן שאמר שהבחינות האלה הן הסיוט של התלמידים שם, אז הלכתי לברר. ובכן, תלמידים שניגשים לבגרות בצרפת יכולים לבחור באחד מתוך שלושה אשכולות של בחינות: מדעים, כלכלה ומדעי החברה, או ספרות. כדי לקבל תעודת בגרות בספרות, למשל, צריך תלמיד צרפתי לעבור שתי בחינות בשפה וספרות צרפתית (אחת בכתב, אחת בעל פה), בחינה במדעי הטבע, בחינה במתמטיקה ומדעי המחשב, בחינה מסיבית בפילוסופיה, בחינה בספרות, בחינה בהיסטוריה וגיאוגרפיה, בחינה בשפה זרה ראשונה, ובחינה בשפה זרה שניה (או שפה מקומית). אני סופר כאן שמונה בחינות שונות לפחות (יש גם אופציה ליותר.) שמונה בחינות הן, בדרך כלל, יותר משלוש – אבל אולי אתה צריך בגרות בשביל להבין את זה.

עכשיו, לפני שנקרע לגזרים את שארית הטקסט של לפיד, חשוב להתמקד בנקודה הזו: לפיד הלך לשאת נאום חשוב, וטעה בלפחות שתי נקודות שהיו אמורות לתמוך בטיעון המרכזי שלו (אליו נגיע מיד). את המידע הרלוונטי אפשר היה להשיג בחיפוש גוגל לגמרי לא מסובך. או שלפיד היה רשלני בצורה מדהימה ולא טרח לבדוק את העובדות, או שהוא סמך על כך שאף אחד לא יבדוק אותו וסיבן את הקהל. זה לא המקרה היחיד: למרבה המבוכה, לפיד שייך במהלך הנאום את מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט דווקא לגוגל ("אגף בינג בגוגל".) בפני עצמה, הטעות הזו לא חשובה כל כך, אבל כשהיא מצטרפת לשאר, יש לנו תמונה ברורה של שרלטן עצלן עם יחס אגבי לעובדות, מהסוג שחושב שזה רעיון חכם לתת לבן שלו לנהל את הקמפיין שלו בפייסבוק, כי הילד גאון וכמה זה כבר יכול להיות מסובך.

הלאה. על פי הדיווח של נרג, הוסיף לפיד – כנראה בהערת אגב, כי זה לא בטקסט שהוא פרסם – ש"אם תשאלו איפה הכסף אז תרדו למטה למטה בתקציב משרד החינוך, ותמצאו 906 מליון שקל לאברכים. זו מדינה שאין לה כסף לשלם למורים שלה, אבל יש לה כסף לשלם לתלמידים שלה." נו, באמת! התקציב של מדינת ישראל עמד (מסמך) בשנים 2011-2012 על 348.185 מיליארדי שקלים; תקציב משרד החינוך עמד על 34.9 מיליארדים, כלומר הסכום שעליו מדבר לפיד הוא פחות משלושה אחוזים משרד החינוך ופחות משליש האחוז מתקציב המדינה. לומר ששם נמצא הכסף האבוד, זו בדיחה גרועה, שמעידה על המספר אותה. שאלתי את לפיד בעמוד שלו לאחרונה על ההוצאה המתוכננת של חיל האוויר על ה-F35, שצפויה לעמוד על כ-15 מיליארד דולרים, והוא אמר שהוא צריך ללמוד את הנושא. מסתבר ש-15 מיליארדי דולרים עבור מטוס זה משהו שצריך ללמוד אותו, אבל הוצאה בסדר גודל של בערך 1:60 מזה היא מה שמטביע את תקציב החינוך. זה לא רציני.

אז מה בעצם רוצה לפיד? לחסל את מערכת החינוך ולהפקיר אותה לחסדי השוק החופשי. לפיד רוצה, קודם כל, לחסל את מוסד המפקחים במשרד החינוך. רגולציה זה רע, תמיד – עקרון בסיס של הניאו-ליברליזם. סמכו על המורה שלכם, קורא לפיד בקול גדול, אל תפקפקו בו. תנו לו להתמודד עם כיתה עמוסה ב-40 תלמידים, לבד, ויהיה בסדר. אל תדאגו. הוא לא צריך שמישהו יברר אם הוא אכן עושה את העבודה. הוא מקבל שכר מינימום, אחרי הכל, אז ודאי יש לו את כל המוטיבציה והכלים לקחת 40 ילדים בגיל ההתבגרות ולהביא אותם למלוא היכולת שלהם.

אבל רגע! מצד אחד לפיד רוצה לחסל את מוסד המפקחים, ומצד שני הוא רוצה לחייב את בתי הספר החרדים בשיעורי ליבה. שלא יהיו אי הבנות: הפטור שהוענק לבתי הספר החרדים משיעורי ליבה הוא בגידה חד משמעית של מדינת ישראל בתלמידיה החרדים. היא הכריזה שהיא מוותרת עליהם, היא אפילו הלכה לבית המשפט כדי לומר שמטרתה היא להגן עליהם מפני המודרנה וההשכלה. אבל אם מישהו רוצה לחייב את בתי הספר החרדים בלימודי ליבה, ולוודא שזו לא תהיה רק אות מתה מלווה במריבה ציבורית עזה, הוא חייב מערך פיקוח. כי, אחרי הכל, בהנחה שהמשיח לא יגיע במהרה בימינו אמן, רכוב על חדקרן ורוד ובלתי נראה, החרדים לא ישתכנעו פתאום שהם טעו כל השנים. הם יעשו את כל התרגילים הרגילים. מי שרוצה להקנות לילדיהם חינוך, חייב מפקחים. אז תחליט, לפיד: על מה אתה מוותר? על לימודי הליבה או על המפקחים?

הלאה. לפיד אומר לנו שהוא רוצה לבטל 262 מתוך 265 מקצועות בגרות בישראל, כדי שהתלמידים ילמדו רק שלושה: אנגלית, מתמטיקה, והבנת הנקרא. זה כל מה שהוא רוצה שתלמידי ישראל ילמדו לבגרות. כדי לטעון שזה יכול לעבוד, הוא הפריח את הצ'יזבט על בחינות הבגרות בפינלנד וצרפת שהוזכר למעלה. כשהתלמידים יגיעו לאוניברסיטה, הם יעברו בחינת כניסה. ובכל מקרה, הם יעברו בדרך בצבא והוא יעשה להם רק טוב.

נתמקד בצ'יזבט האחרון. לפיד מספר לנו ש

"יש בישראל תופעה מוזרה, שאף אחד לא יודע איך לאכול אותה: לפי כל המדדים שמשרד החינוך כל כך אוהב, צעירים ישראלים בני שבע עשרה הם מטומטמים, ואותם צעירים בדיוק, כשהם בני עשרים וארבע, הופכים לגאונים.בגיל 17 הם מהמקומות האחרונים בעולם המערבי במתמטיקה, באנגלית, במחשבים, בפיזיקה.

ובגיל 24 – אותם אנשים – מקימים יותר סטרט-אפים, כותבים יותר מחקרים מדעיים, מקבלים יותר תוארים אקדמאים, עושים יותר אקזיטים, ממציאים יותר אלגוריתמים וזוכים ביותר פרסים מכל קבוצה אחרת עלי אדמות.

מה קורה באמצע? אנחנו יודעים את התשובה. הצבא. החבר'ה האלה הולכים לצבא."

אוי. לפיד מוכר לנו את האגדה על אומת הסטארט אפ כאילו היא ייצוגית לכלל החברה הישראלית. כאילו בוגר התיכון הממוצע מסיים תיכון טיפש כמו נעל, מגיע לצבא, הופך איכשהו לגאון, ומיד מקים חברת סטארט אפ.

עובדות: רוב חברות הסטארט אפ נכשלות. מעבר לכך, רוב מוחלט של הישראלים לא עובד במגזר ההייטק ולא יעבוד במגזר ההייטק: שיעור עובדי ההייטק בישראל הוא 10% מכוח העבודה. זהו. אלו עובדות החיים: 90% מהישראלים לא יהיו הייטקיסטים, כי הם לא קיבלו את ההשכלה המתאימה. והשכלה לא צצה מהאוויר הריק. צריך לזכור את זה, בפעם הבאה שאיזה לפיד או איזה נתניהו או איזה ננו-פרס יספר לכם שההייטק יגאל את ישראל: הם מדברים על עתידו של העשירון העליון, ותו לא.

ויש קשר בין ההייטק הישראלי לצבא: חלק ניכר מעובדי ההייטק הם בוגרי יחידות המחשבים של צה"ל. כלומר, האנשים האלה שמקימים אחר כך חברות הזנק אכן קיבלו משהו מהצבא – שירות ביחידות הנכונות. לא במקרה היחידות האלה נחשקות כל כך: הן כרטיס צא-מהכלא שמוציא אותך במהירות ובמחיר נמוך יחסית ממעגל העוני שבולע את מה שנשאר מהמעמד הבינוני הישראלי.

עכשיו, מה רוצה לפיד שתלמידי ישראל ילמדו לבגרות? אנגלית (חיוני למגע עם בוסים ולקוחות מחו"ל), מתמטיקה (עשוי להיות שימושי להייטק), והבנת הנקרא. לא עברית, לא הבעה: הבנת הנקרא. לפיד רוצה שהילד שלכם יוכל להבין את המייל עם ההנחיות שהוא מקבל. זה הכל.

לפיד מחזיר אותנו לתפיסת החינוך של התקופה הנפוליאונית בצרפת: מטרתה היתה, באופן חד משמעי, לייצר חיילים ועובדי מפעל. ההתמקדות הזו בשלוש המקצועות לבגרות, שספק אם יש לה אח ורע בעולם, תוציא תלמידים נבערים, ואחר כך הצבא יחנך אותם, ואלו מהם שלא ילכו לאוניברסיטאות יילכו להייטק. והם יהיו נבערים: שלא יהיה לכם ספק בכך. הם נבערים כבר עכשיו והם יהיו נבערים יותר. כשיש רק שלוש בחינות בגרות, רק שלושה מקצועות חשובים, כל שאר המקצועות מאבדים משמעות. בחינות הן המדד. הן מדד גרוע מאד, בלי ספק, אבל לא נמצא מדד טוב יותר לחינוך המוני – וישראל, שמעמד הביניים שלה נעלם במהירות, צריכה חינוך המוני. כשיאמרו לתלמידים "החומר הזה לא לבחינה", הם כבר יבינו שהוא לא חשוב ויתייחסו אליו בהתאם. המורים יפעלו כנ"ל – וכל מה שנקבל הוא תלמידים משועממים בשיעורים שהוגדרו רשמית כלא חשובים ומורים מתוסכלים, שהקדישו שנים ללמידת נושאים שהוגדרו לפתע כלא רלוונטיים.

אה, כן, האוניברסיטאות: שם יצטרכו התלמידים לעמוד בבחינות מיון. אבל התלמידים הללו ידעו רק שלושה דברים: אנגלית, מתמטיקה והבנת הנקרא. הם אפילו לא יידעו להתבטא. איך יעמדו בבחינות הללו, כשמערכת החינוך הפסיקה ללמד את הנושאים הרלוונטיים? אה, פשוט, הם יצטרכו ללמוד אותם בעצמם. על חשבונם. כלומר, המדינה אליבא דלפיד תפסיק ללמד את תלמידיה היסטוריה, מדעי הטבע, ספרות, גיאוגרפיה, פילוסופיה ושפה זרה שניה (כולם מבחינת הבגרות הצרפתית), ומי שיזדקק להם בכל זאת לצורך לימודיו באוניברסיטה – ובכן, כדאי שיהיו לו הורים עשירים. הוא יזדקק להם. במילים אחרות, כדאי שייטיב להיוולד. זה המתכון של יאיר לפיד לשיפור החינוך בישראל. והוא רוצה להיות שר החינוך.

ספק אם נישא אי פעם בישראל נאום ניאו-ליברלי כל כך בתחום החינוך. לא במקרה רואה השרלטן לפיד את שלי יחימוביץ' כרדיקלית מסוכנת. לא במקרה הוא לא אומר מילה אחת רעה על בנימין נתניהו. חזונו הכלכלי של נתניהו הוא חזונו, ובנושאי בטחון – נו, לפיד כבר אמר שהוא סומך בכל על מערכת הבטחון.

אז צריך להלחם בנתניהו כאילו אין לפיד, ובלפיד כאילו אין נתניהו. האחד הוא קברנה של ישראל, השני יהיה המעדר שלו. לשניהם אסור להצביע. אני לא נוהג לעשות את זה בפוסטים, אבל אשמח אם תוכלו לקדם את הפוסט הזה במידת האפשר. ככל שירד לפיד בסקרים, והוא יורד, כך יפטור אותנו מעולו בהקדם האפשרי.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט של אמש התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים ולאחל להם שיחיו במדינה שבה יאיר לפיד ישוב להיות בדרן מבוקש.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • רועי

    אהלן יוסי, אני מגיב רק בקשר לטענת המה שקורה באמצע של יאיר לפיד. אני לא חושב (לא יכול להגיד שאני יודע, צה" בכל זאת גוף די גדול) שיש מקרה של מישהו שהיה מטומטם והגיע לצה"ל לתפקיד נחשק. הכי קרובים לזה הם תפקידים טכנולוגיים של תמיכה, שהמועמדים להם עוברים קורס ובסה"כ גם צוברים נסיון. אלה בהחלט יכולים להיות בני נוער ממוצעים לפני (עם נתונים סבירים), ואחרי זה לצאת עם מקצוע טוב שיכול להכניס להם כסף טוב.

    האלה שפותחים חברות סטארטאפ, הם בדרך כלל עילויים שהצבא השכיל לגייס, ורוב מסלולי הלימוד שהצבא מציע להם, לא היו יכולים ללמד את החייל עשירית מהידע שהוא כבר הגיע איתו לצבא. אני מטיף למקהלה כאן, אבל אני רוצה שיהיה ברור – אין מסלול שמוציא מייסדי סטארטאפים – יש אולי מסלול שהמיון שלו מושך אליו אנשים שיזמות זה בדם שלהם. זה איזה מיתוס שהרבה אנשים באמת לא מבינים – הצבא זה עצירה במסלול ההתפתחות, כמו האוניברסיטה בארה"ב – ואם השירות הצבאי לא היה כל כך חשוב אצלנו, המצב היה כמו בארה"ב שבהם תלמידים טובים בבתי ספר נחשבים, נושרים באמצע כדי להקדיש את כל זמנם לסטארטאפ המגניב שלהם, ככה גם חיילים בשירות חובה ב8200 היו מפסיקים אחרי שנה והולכים לעבוד על הפרוייקט שלהם.

    אםם כבר, אם יש דבר חכם שאפשר לעשות, זה לבטל את הצבא (היפותטית) ולשלוח את בוגרי התיכון שהיו הולכים ליחידות המובחרות ללימודי עסקים, ככה שלא כל רעיון מטומטם יזכה להפוך לסטארט-אפ. ויש הרבה רעיונות מטומטמים שראיתי שהופכים (או לפחות מנסים) ל"סטארט-אפ".

    • yariv

      אני לא יודע לגבי "מייסדי סטרט-אפים" אבל יחידות התוכנה של צה"ל, שאני נהנתי לשרת באחת מהן, מקנות כרטיס כניסה אוטומטי לתחום ההי-טק. כמובן, הרבה (אני מעריך שכמחצית) מהחיילים שמשרתים בהן עושים זאת אחרי לימודים אקדמיים, ולימודים אקדמיים באופן כללי הם דרך בטוחה למדי להיכנס לתחום אם אתה עומד בהם בהצלחה, אבל זה בכל מקרה המצב.

      אגב, כמהנדס תוכנה הייתי מאוד מאוכזב אם היו שולחים מהנדסים מוכשרים ל"לימודי עסקים". דברים כאלו נועדו למנהלים, מי שטוב בניהול – שינהל, מי שטוב בתכנות – שיתכנת.

    • ל.

      גילוי נאות: בשירות הצבאי שלי עברתי בלפחות שתי תחנות שנחשבות "כרטיס כניסה לסטארט אפ". מעולם לא עבדתי בסטארט אפ, למרות שכמה מחברי הטובים ביותר וכו'.

      אלו שפותחים חברות הם לא בהכרח עילויים, ואלו שעובדים אצלם גם לא. בהרבה מאד מקרים מה שמביא את היזם למקום הזה של להצליח להפוך רעיון לחברה (אני בשום פנים ואופן לא מדבר על הצלחה עדיין) הוא בעיקר קשרים, חברים, היכרויות ומספרי הטלפון הנכונים. הרבה מהחבר'ה האלה לא הגיעו עם ידע עד כדי כך מדהים לצבא, וגם לא יצאו ממנו עם ידע עד כדי כך מדהים (חלקם דווקא כן, אבל זה נושא לדיון אחר). הדבר האחד שכן אפשר להפיק מהמקומות האלו (לפחות אלו שאני הכרתי) הוא מאפיינים מסויימים של התרבות הארגונית וחלק משיטות ותהליכי העבודה. לא הכל, בפירוש לא, אבל חברה שתיקח את הדברים הנכונים יכולה להרוויח הרבה מאד בתור סטארט אפ קטן וזריז.

  • טל

    מעולה , חזק ואמץ!

  • נתי

    תיקון טעות – 15 מיליארד עבור מטוסים – לא מטוס.

  • שאלתי את לפיד על עניין הסתירה בין פיקוח/לימודי ליבה. לזכותו ייאמר שהוא ענה. לחובתו ייאמר שהוא לא ענה.

    https://www.facebook.com/YairLapid/posts/322992564425768

  • עדו

    אני לא פסיכולוג אבל די ברור שלפיד סוחב איתו מטענים על הגמנסיה עד היום. מצד שני עושה רושם שעל הצבא לא כל כך.

  • כדאי לציין שזה לא מפתיע אבל יהיר לפיד (כל הזכויות שמורות למיברג?) עדיין לא יודע להבדיל בין ממוצע (שבו ילדי ישראל הם לא משהו) לקצה של עקומת הפעמון.

    • drevney

      ההנחה שמדובר בכלל בעקומת פעמון – היא כנראה לא נכונה.

      עקומת פעמון או התפלגות נורמלית (= גאוסית) מרמזת משהו מאד יסודי על הגורם להתפלגות. וזה בהקשר למשפט הגבול המרכזי – הם מרמזות על כך שהסיבה לשונות היא רנדומלית במהותה, ולמה זה חשוב?

      תכונות אנושיות כמו גובה מפולגות נורמלית באוכלוסיה, הגורמים לגובה אצל בני אדם הם רבים וההתפלגות נובעת מהצטברות של הרבה גורמים אקראיים במהותם.

      בניגוד לכך התפלגות ההכנסות איננה נורמלית (היא יותר קרובה לחוק חזקה), פשוט בגלל שלעשירים יש יכולת יותר טובה להמשיך ולהתעשר בניגוד לעניים.

      לכן לממוצע יש משמעות מאד זניחה בהקשר הזה. המתאם בין השכלה להכנסות גדולה ולכן זה נכון גם להשכלה.

      • stat

        לתשומת ליבך, ההסבר שלך רווי טעויות.

  • רן גולדן

    הרס הממשי , ניצחון הכלום על היש .

    ז'אן בודריאר היינו פילוסוף צרפתי וחוקר תרבות וההוגה המזוהה עם המחשבה המכונה פוסט מודרנית.

    במחשבתו עומדת ביקורת נוקבת על הסדר החדש, סדר חברתי חדש שחוללה המחשבה הפוסט מודרנית , הוא עוסק רבות ביחסים בין המציאות הממשית המיוצגת לסימנים המיצגים או מבטאים את המציאות .

    הוא מדבר הרבה על אובדן היכולת להבדיל בין הממשות לייצוג, בין המציאות לדימויים כאשר אלו השתלטו על המציאות הממשית ,הרסו אותה ורוקנו אותה וביקורת על המחשבה הזו אשר השתלטה על התרבות המערבית .

    אחד המושגים החשובים בהגותו, אם לא החשוב מכל, הוא המושג 'סימולקרות' כפי שהוא מסביר את המושג בספרו המטלטל 'סימולקרות וסימולציה' (הוצ' הצרפתיים, הקיבוץ המאוחד) .

    סימולקרה היא מילה שמקורה בלטינית ופירושה היא דימוי, מראית, מראית עין, רוח רפאים, ישות פנטסטית שניחנה במראה של משהו או מישהו שנדמה כי ישנו. זהו העתק שאין לו מקור בבחינת העתק שאין לו ממשי.

    המילה סימולציה נגזרת מהמילה סימולקרה והיא שם הפועל שלה ומשמעותה התחזות, הופעה של משהו כממשי מתוך כוונה להטעות , לתעתע, לבלבל, להוליך שולל, ליצור אשליה.

    ממשיך בודריאר להסביר את הדברים בפרק העוסק בדימויים: " להסוות פירושו להעמיד פנים שאין לנו מה שיש לנו. לעשות סימולציה פירושו להעמיד פנים שיש לנו מה שאין לנו.

    הראשון מתייחס לנוכחות, השני להעדר. אבל הדבר מסובך יותר, כיוון שלעשות סימולציה אין פירושו להעמיד פנים: מי שמעמיד פני חולה יכול פשוט לשכב במיטה ולגרום לכך שיאמינו לו שהוא חולה, מי שעושה סימולציה של מחלה מייצר בעצמו כמה סימפטומים של מחלה."

    הממשי, המציאות, האמת חדל להתקיים , מדובר על דימויים אשר הורסים את המציאות, מתחזים לה ואין מאחוריהם כלום.

    אני כותב את כל המבוא הזה כאן על מנת לנסות להסביר מעט מן הסכנה של הדימוי שנקרא 'יאיר לפיד' .

    יאיר לפיד במשמעותו העמוקה הוא סימולקרה לפי בודריאר , הוא דימוי שאין בו דבר אשר הורס את הממשי .

    ממשיך לכתוב שם בודריאר: "כשממשי שום אינו מה שהיה, הנוסטלגיה מקבלת את מלוא מובנה. מכירת חיסול של מיתוסים של מקור ושל סימני מציאות, מכירת חיסול של האמת , שלא אובייקטיביות ואותנטיות מיד שנייה, תחיית הפיגורטיבי במקום שבו נעלמו האובייקט והעצם."

    כאשר מאות אלפי אזרחים בוחרים באדם שהם אינם יודעים דבר מה יש בו או מה הוא מציע פוליטית הם בוחרים בתגית , בדימוי, באותו רוח רפאים ישות פנטסטית שניחנה במראה של משהו שנדמה שישנו .

    יאיר לפיד הוא הסימפטום הגדול של התרבות המערבית והפוסט מודרנית, סימפטום של חברה חולה אשר איננה מתחזה כחולה אלא מרוקנת מעצמה וחושפת את הסימפטומים החולים שלה.

    יאיר לפיד בריצה שלו לפוליטיקה בעצם מעשה זה הוא הורס את הממשי את הפוליטיקה ואת המציאות , הוא מגיע ומנסה למכור את עצמו ולדמיין את עצמו כ 'לא פוליטיקה',לא רק במובן כביכול של ניקיון כפיים או טוהר בחירות (מה שבפועל כמובן רחוק מהאמת ) אלא ממש כוונתו להרוס את הפוליטיקה .

    אם חושבים יותר לעומק מבינים שאביו שהיה פוליטיקאי ,אם אג'נדה ברורה, אם מצע ממשי הרי במעשה זה של יאיר לפיד הוא רוצח את 'שם האב' את הפוליטיקה באמצעות הדימוי עצמו.

    אילו זה היה נשאר רק במסגרת משפחתית פרטית הרי הייתי קורא לאיש לפנות לטיפול נפשי ולטפל בסימפטומים החולים שהוא מביא ומציג כלפי חוץ.

    אבל מי שזה בחר לצאת החוצה ולעשות שימוש במחלה שלו ולנסות לסחוף אחריו חברה שלמה חולה, הרי מדובר על סכנה ממשית לפוליטיקה , למציאות החברתית והתרבותית של העתיד המדינה.

    כל עוד אף אחד לא מצליח לחשוף את המציאות ואת הממשי ולעסוק רק באותו רוח רפאים ופנטסיה פוליטית הרי עתידו של יאיר לפיד מובטח בפוליטיקה הישראלית.

    מי שזה יבחר נגיע למצב בו הסימפטום החולה לא רק שניסה להיות הרופא המרפא אלא השתלט על הממשי ויהרוס אותה מבפנים.

    אני בהחלט מאמין שהחברה הישראלית חולה , אבל יש בה גרעין בריא, גרעין שחפץ לחיות ולא ללכת שולל אחרי דימויים שאין בהם ממש .

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      כן אה

    • אלעד דקר

      תסלח לי אבל כבר מפלגת קדימה היתה דוגמא מובהקת ל"סימולקרה".
      ובשלוש השנים האחרונות כשהמפלגה הזאת באופוזיציה ולא שמענו מילה אחת (אפילו מילה אחת!!!) של ביקורת חיובית או שלילית מראש המפלגה הזאת על הממשלה, הסימולקריות של המפלגה הזאת רק באה לידי ביטוי חזק יותר.

      • רן גולדן

        אלעד, כנראה שלא הבנת מהי סימולקרה כאשר אתה טוען שמפלגת קדימה היא לדעתך דימוי.

        מפלגת קדימה בהחלט מפלגה שהוקמה מתוך המשחק הפוליטי ואין קשר בין זה שלדעתך היא לא השמיע מילה אחת של ביקרות על הממשלה או על ראש הממשלה לבין מה שכתבתי בהקשר של בלון ההליום המנופח בכלום שהוא רק דימוי בעיני אחרים .

        אני מציע לך לקרוא את ספרו של ז'אן בודריאר וללמוד ולהבין מהי סימולקרה.

  • רן גולדן

    הכנה לבגרות:

    נסיבות עלייתו של היטלר לשלטון נלמדות בבתי הספר למבחן בגרות, אותו ידע לצערי נלמד בע"פ במטרה להעתיק אותו על מחברת המבחן בהיסטוריה בבגרות של משרד החינוך .

    אבל כדי להזכיר לאלו שלמדו ושכחו הייתי רוצה לספר את מה שכולם יודעים אבל מכחישים .

    שתי נסיבות מרכזיות הביאו את היטלר לשלטון , סיבות שהם ישמעו לנו מוכרות לא בגלל מרחק הזמן שלנו מהמבחן לבגרות אלא מכוון שהם כאן ועכשיו :

    הראשון הוא המשבר כלכלי בגרמניה :

    בשנת 1929 היה משבר כלכלי בארה"ב שמתדרדר במהרה למשבר עולמי לאותו משבר השפעות מרחיקות לכת גם על גרמניה .

    המשבר פגע בעיקר במעמד הבינוני בגרמניה ולעלייה באבטלה. מעמד הביניים הוא זה שהוביל את עלייתו של היטלר לשלטון , גם ללא מחאת אוהלים בשדרת רוטשילד.

    בנוסף אווירת הייאוש וחוסר האמונה במשטר הדמוקרטי ובשלטון שפעל פשטה בגרמניה ובכל התקשורת , בעיתונות ,ברדיו, בכנסים פוליטיים, בהתארגנויות של צעירים ובמסדרונות הממשלה.

    עלתה הדרישה למנהיג חזק שיציל את גרמניה ממצבה ואלו הובילו לעליית מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל, כן, עלו באותה תקופה בגרמניה גם מפלגות שמאל קיצוני ולא רק ימין קיצוני.

    הסיבה השנייה לעליית היטלר לשלטון היא התערערות המערכת הפוליטית כאשר מפלגות המרכז והשמאל המתון לא הצליחו להתאחד מול כוחן של המפלגות הקיצוניות אשר העלו הצעות חוק קיצוניות, התבטאו בקיצוניות ופעלו נגד השלטון .

    לפיכך הפרלמנט הגרמני נאלץ היה לפעול באמצעות צווי חירום וחקיקת חוקים אנטי דמוקרטים. או אז התעמולה הנאצית החלה לתפוס תאוצה.

    היטלר הלהיב את ההמונים, והופיע בפני כנסים, ארגונים וקהל גדול שעסקו בשאלה איפה הכסף ? ואשמת היהודים ואנשי ההון היהודי במצב הכלכלי .

    לא תאמינו אבל חוץ מסיסמת 'איפה הכסף?' הייתה סיסמא מוכרת לא פחות 'אחדות העם' מתוך אמונה שהם העם, העם הגרמני, הוא הנבחר והאיכותי משאר העמים.

    תהליך ההשתלטות של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית נמשך כשנתיים וכונה "תהליך האחדה" משמעותו של אותו תהליך היה איחוד גרמניה תחת 'אחדות העם'.

    בנוסף פעילות מסיבית נגד הטייקונים והקפיטליזם והלאמת כל החברות והארגונים במדינה לממשלה 'המאוחדת'.

    עד כאן מה שילדינו לומדים לבגרות ומה שאנו למדנו והספקנו לשכוח .

    אסור כמובן לשכוח את דמותו הכריזמטית והיכולת הגבוהה של היטלר להתבטא ולבטא את 'קול העם' ורחשי ליבו ואיך לא היכולת שלו להמציא ססמאות.

    הוא ידע לומר את מה שהעם רצה לשמוע, והוא עשה את זה בקול רם ובדרמטיות מבלי צורך להשתמש בפיסבוק .

    עד כאן שיעור רענון קצר בהיסטוריה לתעודת בגרות ישראלית.

    מכאן ל'כאן ועכשיו' ססמאות פוליטיות חייבות להצביע על כיוון כללי של התקדמות.

    חשיבותם מועטה ואף מסוכנת אם הן משתמשות בביטויים מעורפלים ורב משמעיים אשר מעוררים בעיקר רגשות במקום לגעת ישירות במציאות .

    יש צורך לעשות הפרדה בין מהות מציאותית לרטוריקה רגשית וזה בדיוק מה שיאיר לפיד לא עושה.

    הוא מבטא רגשות של שנאה וביטוי כעס ביחס למדינה שכביכול יקרה לו ומסיט את הדיונים המהותיים לטיעונים רגשיים ומפנה את אש השנאה לקבוצות בחברה הישראלית, ש"ס למשל.

    כך בדיוק עשו שימוש ברטוריקה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה כאשר הפנו את השנאה והאשמה במציאות הכלכלית כלפי היהודים באירופה.

    הסיסמאות והמילים ה 'רכות' בנאומו של יאיר לפיד מסתירות את האלימות והאי סובלנות שלו ביחס לאזרחי המדינה.

    אפילו הערבי מתואר כשותה קפה ומעשן נרגילה ולא יודע לעשות מהום או בעצם זהו הדבר היחיד שיאיר לפיד מאמין שהערבי יודע לעשות .

    יאיר לפיד מביא את הרוח הפאשיסטית והנציונאלית של חשכת המאה אל תוך השיח החברתי שהיה תמיד מכוסה , מחתרתי ולא גלוי (עד לפני שנתיים לערך).

    הדימוי של איש משכיל, רחב אופקים, 'מערבי' 'אמריקאי' זהו הצילום מסך שאותו מנסה להביא האיש כאשר הוא מופיע בפני חברת ההמון הנשאב רגשית אל הקולקטיב חסר הדעת ומלא החשכה הערכית.

    כנראה שיאיר לפיד יוביל את ההמון להצביע עבורו לכנסת ולאחריה המדינה תהפך למשטר נאו נאצי ציוני פאשיסטי בראשות הפירר לפיד.

    • עדו

      יריה ברגל. לא צריך ישר להגיע לנאצים בשביל להסתייג מלפיד. חוק גודווין מתייחס לוויכוחים ארוכים לא לפוסטים ארוכים.

      • רן גולדן

        צריך וצריך להגיע להיטלר !!!

        מדובר על סכנה אמתית לדמוקרטיה בישראל, מדובר על פאשיסט מסוכן בכל קנה מידה שידענו.

        מצטער על התגובות הארוכות …

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      הלכת רחוק מידי, איש

      • רן גולדן

        מה לעשות שאני מביט רחוק ולא בגובה של מסך הטלוויזיה .

        מי שלא מבין עד כמה האיש מסוכן לציבוריות הישראלית ולפוליטיקה הוא עיוור למציאות וסתום עין .

        • מאיר

          אתה חייב לשתות מים קרים או משהו קצת יותר חזק ולהרגע.
          אני ממש לא מתומכיו של לפיד אבל עדיין יש הבדל אחד או שניים בינו לבין היטלר…

          • רן גולדן

            אין הבדל בין יאיר לפיד הדימוי והדרך שבה הוא יגיע לשלטון לבין הדרך שבה היטלר עלה לשלטון, הרוח הלאומנית -גזענית שיש בחברה היום בישראל היא אותה רוח שנשבה בגרמניה בזמן עלייתו של היטלר לשלטון.

            כאשר אני משווה בין יאיר לפיד להיטלר אני משווה בין מציאויות דומות הן במנטרה שלהם והן בשימוש ששניהם עשו בעקבות משבר כלכלי וכמובן הטלת אשמה על היהודים – חרדים.

            על כן צריך גם לדעת לקרוא את הדברים שאני כותב לפני ששולחים אותי לשתות מים קרים.

            • איה

              רו גולדן, אתה לא צריך לשתות מים קרים. תארת וניתחת את המצב בצורה מאוד מעניינת ומדויקת. יישר כוח!

              • עדו

                הממ.. אני שואל את עצמי האם גולדן הוא לא שתול של יאיר לפיד שנועד להגחיך את כל הטוענים נגדו.

                • רן גולדן

                  עדו, רק מי שהוא שתול אמיתי יכול לטעון כאלו טענות…

                  אני ממליץ לך להכנס לקבוצה בפייסבוק:
                  "יאיר לפיד מסוכן לילדים שלכם" ולקרוא שם את כל הקישורים והדברים על יאיר לפיד ועל שתילים אחרים.

            • חרטא ברטא

              אכן!
              גם ניקסון שניצל את הגזענות בארה"ב היה כמו היטלר. אחד לאחד.

              מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן שניצלו את המצב הכלכלי ואת השנאה לוועדי העובדים ולזרים היו העתק מדויק של היטלר.

              גם ג'ורג' בוש הבן שרכב על גלי הומופוביה ב 2004 כתב את מיין קאמפף בעצמו.

              ואני לא כותב על ארצות אירופאיות אחרות כי שם בטח לא היו מנהיגים שרכבו על שנאת זרים ובעיות כלכליות (סרקוזי למשל) לניצחון בקלפי.

              מחנות הריכוז חוזרים!!!!

              ולא, אני לא היסטרי בכלל, סתם אוהב לעשות השוואות הסטוריות מופרכות.

              • רן גולדן

                חרטא ברטא, עולם הדימויים היהודי והישראלי הוא אינו עולם הדימויים שאתה הבאת עם ההיסטוריה העולמית.

                מדובר על מחשבה קצת יותר עמוקה מאשר השוואות היסטוריות אחרות.

                למרות שכפי שאתה רואה שנאה הייתה תמיד מקדם פוליטי וזה שטען שהוא מגיע ללא שנאה לפוליטיקה מביא אתו יותר שנאה מכל מתמודד חדש אחר , כנראה שהוא מביא אתו לא רק סכין אחת בין השניים אלא בית מלאכה שלם של שנאה, גזענות ובורות.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      הגזמת משהו…:(

  • א'

    לפיד טעה כבר במשפטים הראשונים של הנאום, כשטען שהעבודות הנחשקות בעולם לא היו קיימות ב-2004. גוגל הייתה קיימת ועוד איך ב-2004. גם פייסבוק הייתה קיימת ב-2004, אם כי בראשית דרכה. מחלקת הפיתוח של אפל? הרבה לפני 2004. לך תדע כמה טעויות יש בטקסטים שלו שאנחנו לא מודעים להן בכלל, כי לא חשבנו לבדוק וזה לא תחום שאנחנו במקרה מבינים בו.

    • וכמובן, גם ב-1999 היו עבודות היי-טק נחשקות. זוכרים את מיקרוסופט? התעשיה קיימת כבר הרבה זמן, פשוט החברות משתנות – התרבות העסקית של עמק הסיליקון היא של אנשים שעוברים מחברה לחברה מהר מאוד או עוזבים את החברה כדי לפתוח סטארטאפ (כלומר, מה שהנאו-ליברלים חושבים שצריך שכולם צריכים לעשות, גם בתעשיות בהן התרבות העסקית מאוד שונה).

      • מני זהבי

        דרך אגב, מי החליט שדווקא משרות הייטק הן הנחשקות ביותר?
        מבחינתי, מידת האטרקטיביות של משרה היא פונקציה של כמה משתנים, שהעיקרי בהם הוא מידת העניין שהמשרה מעוררת בי, השני בחשיבותו הוא מידת גמישות הזמן שהמשרה מאפשרת לי, והשלישי (או למטה מכך) הוא היקף המשכורת. אני מניח שיש עוד כמה אנשים כמוני.

        • א'

          איזשהו מגזין אמריקני. כמובן שלפיד לא שם לינק, אז אי אפשר לבחון את שיטות המדידה שבהן המגזין השתמש ולבקר אותן.

          גם בעיניי ההייטק הוא כלוב זהב עם שעות מטורפות, על-חשבון חיים מחוץ למשרד. על ההידרדרות בתנאי ההעסקה של כולנו לפיד לא פוצה פה. גם אם נניח שהמשרות הטובות בעולם הן בהייטק, לא כולם יכולים להיות בהייטק. זה מטופש לחשוב שזה אפשרי.

  • א'

    וגם: יש לי בעיה עם ההיתממות הזו, שאם נגמיש את התנאים ונכניס את כולנו לאוניברסיטה בקלות, אז תהיה פה מדינת הייטק וכולם יהיו מהנדסים. העולם צריך גם חופרי תעלות, אומרים באנגלית. אני לא חושבת שיש בעיה עם זה שאדם שלא מתאים לאקדמיה יהיה רתך או טבח, יש לי בעיה עם זה שיעסיקו אותו כעובד קבלן בשכר מינימום עם אפס מאופס של בטחון תעסוקתי.

    • yariv

      אין עם זה שום בעיה, אבל צריך לזכור שני דברים:
      א) עם התפתחות הרובוטיקה יש ירידה קבועה בדרישה לעובדים בעלי השכלה מצומצמת, כאשר יותר ויותר משימות נעשות באמצעים מכניים.
      ב) במקביל חלה עלייה מתמידה בתחכום הכלים בהם משתמשים עובדים במקצועות כאלו, מה שמעלה את הפריון שלהם ותורם לירידה בביקוש, אבל במקביל דורש הכשרה מורכבת יותר ויותר.

      אנשים יכולים להיות רתכים או טבחים, אבל גם דברים אלו דורשים יותר הכשרה כל הזמן וכמות העובדים בכל תחום כזה יורדת.

      • א'

        יש לך אסמכתאות לטענה על התפתחות הרובוטיקה? כי אני תחת הרושם שהירידה בדרישה לעובדי כפיים נובעת מהגלובליזציה ומניצול אנשים במדינות עולם שלישי בשכר עלוב.

  • לילך קוריסקי

    אכן יוסי, כשלמדתי בשגרירות הצרפתית, כמה ממורותי (כולן צרפתיות מכף רגלן ועד קצה חוטמן)סיפרו לנו על המבחנים המפרכים בבתי הספר הצרפתיים.
    בצרפת אין "אוי, יש לי היום מבחן בגרות בספרות", יש להם כמה ימים מרוכזים של בחינות מבוקר ועד ערב במספר רב של מקצועות.
    לפיד הייה פעם בדרן מבוקש? אני מעולם לא חיבבתי אותו.

    • עדיין יש להם בחינת בגרות חובה בפילוסופיה?

      • כן (לפחות, זה עדיין היה נכון לפני 5-10 שנים). זה מחליף בכיתה י"ב את מקצוע הצרפתית, בו עושים בגרות בכיתה י"א.

  • חיים ו.

    לפיד לא מעניין אותי, האיש פלקט.

    אבל בנוגע להייטק מעט תיקונים,

    אני מזרחי שנולד באשדוד למשפחה מהמעמד הבינוני נמוך, למרות זאת, או בזכות זאת, אני סטרטפיסט מזה 15 שנה. בכל החברות בהן עבדתי מרבית העובדים(צוותי פיתוח, אלוגריתמאים, אנשי בדיקות וכדומה) לא התחילו מהעשירון העליון, מרביתם הצטרפו במהלך השנים והאקזיטים לעשירון העליון, המשקיעים בהחלט היו מהמאיון העליון, הכסף שהם השקיעו שולם כמשכורות נדיבות מאד, הרווחים התחלקו בין העובדים באופן שאינו מוכר בתעשיות אחרות.

    הצבא בהחלט משחק תפקיד, הקניית נסיון פרקטי למפתחים והיכרות עם בעיות גדולות ומורכבות מהעולם האמיתי, נסיון שלא יסולא בפז.

    לפני עשור אולי אחוז מהאוכלוסיה עבד בהייטק, היום 10 אחוז מחר 20 אחוז ובעתיד הלא מאד רחוק כנראה שיותר מחמישים אחוז מהאוכלוסיה יעסקו במה שמוגדר היום הייטק, תכנות מחשבים והאיזורים הקרובים אליו הופכים אט אט ליכולת בסיסית נדרשת, כמו יכולת כתיבה או מתמטיקה.

    • בעתיד הלא רחוק יותר מ-50% מהאוכלוסיה תעבוד בהייטק? בוא רגע, יש לי גשר למכור לך.

      ויותר ברצינות: פחחח. כמו שאמרו כבר לפני, צריך גם חופרי תעלות. מישהו צריך לבשל, להסיע, לנקות, ללמד, לשפוט, לשטר, לנהל חשבון, לחקור, לסלול, לחנך, לגנן, למכור, לשווק, לכתוב, לשיר, לשחק, לצייר, לתרגם, לאמן, לאצור, לבחון, להטיס, ליזום, לייעץ, להגיה, למדל, לאבחן, למזוג, להזכיר, לרגל, להסדיר, לסקור, לספר, לפחח, לקבור, לשמור, לאפר, להצחיק, לפסל, לצלם ואם בישראל עסקינן, גם לכבוש ולהסביר.

      כל זה לא יכול לקרות כש-50% מהעובדים הם עובדי הייטק (במיוחד כשזוכרים את האחוז הנמוך מהאוכלוסיה שמלכתחילה עובד). מצטערת, אולי יש לך איזה חד קרן ורוד בלתי נראה שיכול לעשות את זה, במציאות הנוכחית זה לא יעבוד – בשביל הייטק צריך גם אוכל, וכבישים, וזה.

      • הדס

        שרברבים. תמיד יצטרכו אותם.

      • אגב, תיאורטית חלק נכבד מהאנשים האלה שכותבים, מציירים, מנקים, מסיעים, יוזמים, יועצים, וכו' יעבדו *בתעשיית* ההיי-טק. גם היום ההשפעה "הסביבתית" תעסוקתית של חברה או מפעל של טכנולוגיה עילית היא הרבה יותר מסך האנשים שמבצעים עבודה מדעית/הנדסית/טכנולוגית.

      • זה נורא פשוט: המדינה תייבא לכאן סינים/פיליפינים/סודנים שיעשו את כל מה שלא הייטק (ואז יגרשו אותם), ואילו אנחנו נגלה שהצטרפנו לגדוד ענק של בודקי תוכנה וטכנאי קוד. הוריי!

        • א'

          מה שעדיגי אמרה.

      • חיים ו.

        פחחח… ?
        אני בטוח שמישהו הגיב בפחחח… שאמרו לו שיום אחד חצי מהאוכלוסיה ידע קרוא וכתוב. כבר היום לא צריך חופרי תעלות עם את חפירה, צריך חופרי תעלות עם יכולת להפעיל צמ"ה, עד מעט וחופרי התעלות יפעילו מחפרים רובוטיים שיצטרכו איש "הייטק" שיודע להפעיל אותם.

        הכוונה שלי הייתה שמה שנחשב היום "כישורי הייטק", כלומר היכולת לעבוד עם טכנולוגיה מתקדמת וכישורי תכנות בסיסיים יהפוך הרבה יותר מהר ממה שנדמה למישהו כאן כliteracy.

        אבל הנקודה החשובה היא שאין לך מושג מה צריך, אין לאיש מושג מה יקרה לענפים שלמים כאשר הטכנולוגיה המודרנית תיגע בהם באצבעה, למשל, לפני עשור או שתיים יכלת להוסיף לרשימת המקצועות שלך גם "סדר דפוס" עבודה אינושית לעיל ולעילה, אף רובוט לא החליף את סדרי הדפוס, לא יכל להחליף. אלא שהטכנולוגיה הפכה אותם למיותרים לחלוטין, אם חשבו בתעשיית הדפוס שבכך יסתכם קורבנם, הם טעו, כל תעשיית הדפוס כולה הולכת ומתייתרת, במקום דפסים, מכונות ענק, דיו רעש ושליטה על מה יודפס ובעיקר מה לא. יש טקסט דיגיטלי, תמונות דיגיטליות וספרים דיגיטליים שמגיעים דרך הרשת לאייפד שלי.

        פחחח….

        • הייטק זה מקצוע. ידיעת קרוא וכתוב היא חינוך. ממש אין לי בעיה עם פוליטיקאי שיתמוך בחינוך אוניברסיטאי לכולם מאחר שזה כמו קרוא וכתוב לפני 200 שנה. שיגיד שחינוך צריך לכלול ידע מדעי וטכנולוגי. רק שלא יזבל לי את השכל על תעשיה אחת שכולם צריכים להיות בה. גם ב-1800, כל מי שידע קרוא וכתוב יכל למצוא עבודה בלבלרות או בהוראה פרטית לילדי העשירים.

      • רפי

        כבר היום הרבה מקצועות שלא מכונים הייטק הם בעצם כן. ארכיטקטים, מזכירות, עיתונאים, גרפיקאים ועוד הרבה מקצועות יושבים הרבה שעות מול מחשב, כותבים בתוכנות ליצירת תוכן שהם בעצם שפות תיכנות עיליות מאוד ולכן מוגבלות מאוד.
        כל אחד מהם כשהוא מתחיל להתמקצע, בעצם לומד תיכנות בסיסי כלשהו. בין אם זו מזכירה שלומדת לתכנת שאילתות מאקסס, או ארכיטקט שלומד להעביר בין פורמטים של תוכנות תיב"ם. כולם לומדים לתכנת, כולם יצטרכו את זה הרבה יותר בקרוב, ובכל המקצועות הללו בעצם ה"מומחים" הם אלו שמתכנתים יותר טוב.
        אפילו מוסכניקים לאט לאט מתעסקים עם מחשבים ולא עם מכוניות.

        • שאילתות מאקסס ופורמטים של תיב"ם – תגיד, אתה יודע שאתה עדיין מתאר כאן את העשירון העליון של העבודות במשק, נכון? אלא אם אנחנו נתחיל להגדיר כל מי שאי פעם השתמש בכספומט כ-"עובד [בתעשיית] היי-טק".

          • מני זהבי

            הכי הייטק הם המוכרים במקדונלד'ס. אלה, כל פריט שמזמינים מהם מתקתקים ישר במחשב…
            (הבהרה: אין באמור לעיל כל כוונה ללעוג למוכרים במקדונלד'ס.)

    • עדו

      אני שמעתי דווקא טענה שמקצועות העתיד הם עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וכן הלאה. כשם שהיום כמעט כבר לא צריך מתכנתי אסמבלר כך בעתיד מתכנתים כבר לא יהיו נחוצים כי המכונות יהיו מתוחכמות מאד עם כוח חישוב אדיר. לעומת זאת מקצועות שדורשים אישיות להבדיל מאינטיליגנציה יהיו יותר מבוקשים

      • חיים ו.

        הסיבה שלא צריך מתכנתי "אסמבלר" היא שהם קרובים מדי למחשב, לקרביו, לברזלים כפי שנהוג לאמר. אין צורך בכך, תכנות היום הוא הרבה יותר מופשט. אלא שמספר המתכנתים עלה מכמה עשרות או מאות מפתחי "אסמבלר", מתמטיקאים בהכשרתם למיליוני מפתחים ברחבי העולם במאות שפות ממגוון עצום של דיספלינות, כך שאני לא בטוח שהדוגמה שלך טובה.

        אני גם לא בטוח שאתה לגמרי מבין את המשמעות של מכונות שכותבות קוד מתיאור אבסטרקטי שאדם נותן להן, אבל בעולם בו זה אפשרי, יש יותר מתכנתים ולא פחות משום שחסמים הוסרו, אפילו אתה תתכנת. בערך כמו שחיסול הדפוס המסורתי הוביל ליותר כותבים, יותר ספרים ויותר תוכן.

  • אחד ש

    כל כך הרבה טעויות במאמר אחד יומרני.
    מה יותר גרוע מלמצוא בתפוח חצי תולעת? למצוא אנשים שכותבים חצאי אמת.

  • כרגיל, צריך לקרוא את הנאום של יאיר לפיד על מנת להכניס את המתקפה שלך לפרופורציות. נכון, הוא דמגוג, אבל גם אם יש בצרפת 8 בחינות ולא 3 זה עדיין פחות מה 200 ומשהו שיש בארץ, ונועדו להעלות את שיעורי הזכאות לבגרות ואת ממוצעי הבגרות בצורה מלאכותית. ואולי באמת פיקוח יתר על המורים ומדידת יתר זה לא הרעיון הכי טוב בעולם.

    אתה תוקף בצדק נקודות שהוא טועה בהם, אבל לא מפריך את התזה המרכזית שלו: יותר מדי בגרויות ויותר מדי פיקוח זה לא הרעיון הכי טוב בעולם למערכת חינוך.

    • ygurvitz

      אף אחד לא עושה בארץ 200 בחינות. ואין 200, יש 120 או משהו כזה, ואלה מקצועות בחירה ברובם. מה רע בזה?

      • טוב, זה לא ממש מה שיאיר לפיד טען, אבל לדעתי הרעיון של בגרות בספרות (למשל, זה כמובן נכון לשלל מקצועות) הוא די מטופש.
        אתה באמת חושב שבחינות מודדות בצורה טובה עד כמה אדם מסוים טוב במקצועות כאלו? הייתי מעדיף שהתלמידים יצטרכו להגיש עבודות בכל המקצועות האלו לאורך השנים, ובסופו של דבר יקבלו רק "עובר", "מצטיין" או "נכשל", בלי כל הטקס והתעשייה המטופשת שקיימת סביב הבגרויות.

        זה לגבי ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואולי עוד כמה מקצועות.
        לגבי דברים אחרים, כגון בגרות בסלסה ואפילו בגרות באדריכלות כמו שאני עברתי – הייתי מבטל לחלוטין את הבגרות ואת המגמות. יש נושאים שהם מתאימים יותר לחוגים אחרי הצהריים מאשר לבית ספר תיכון. נהניתי מאוד ללמוד אדריכלות, שלא תבין אותי לא נכון, אבל זה לא רלוונטי ללימודי אדריכלות באוניברסיטה, ויכולתי באותה מידה ללמוד ציור באיזה חוג. אין שום סיבה שיהיו בגרויות במקצועות איזוטריים כאלו, אין שום סיבה שבכלל ילמדו אותם בתיכון. מה שרע בזה, זה שזה בא על חשבון לימודים חשובים יותר כגון אנגלית, מתמטיקה, אזרחות והיסטוריה.

        ולבסוף, הביקורת של יאיר על המפקחים והמדדים היא דווקא הביקורת הסטנדרטית שלרוב מגיעה משמאל. אני מבין שאתה תוקף אותה בהקשר של החרדים, אבל באופן כללי אני חושב שרבים בשמאל חושבים כמו לפיד לגבי העניין הזה.

        • דפנה

          למה אין סיבה שילמדו אותם?
          אי אפשר להתלונן שהתיכון משעמם מצד אחד, ומצד שני להתלונן על המקצועות האיזוטריים.
          אולי כדאי קצת לפקח על המקצועות האלו (עוד נגלה שיש בגרות במלחמת הכוכבים…), אבל אין שום סיבה שבני נוער לא ילכו ב(קצת) יותר התלהבות לתיכון כדי ללמוד אדריכלות שאהובה עליהם, או פסיכולוגיה או כל דבר מרחיב אופקים אחר.

          • אני לא מתלונן שהוא משעמם. ההפך, הוא לא מספיק משעמם. לימודים לא אמורים להיות כיף, והתיכוניסטים שחושבים שכן מגיעים אחר כך אלי, לאוניברסיטה (אני מתרגל סטודנטים לתואר ראשון בכלכלה), ותאמיני לי – הם חוטפים שוק.

            • פרצופליחה בתולת הים

              לימודים לא אמורים להיות כיף?
              באמת אמרת את זה עכשיו?

              • עדו

                לצערי היו לי מרצים שהקשיבו לו.

    • daniel r

      In France there are in total 77 tests you can take:
      http://en.wikipedia.org/wiki/Baccalaur%C3%A9at

    • נסה את זה כהפרכה, טוב? http://dubikan.com/archives/2298

  • סמולן

    וואו, מאמר מעולה. קשה לראות את לפיד מתאושש ממנו. נקודה פעוטה לגמרי: בוגרי מערכת החינוך הלפידית אולי יוכלו להתבטא באנגלית.

    • יהושאפט

      רצית בטח לומר: "להבין אנגלית."

  • anonymous moose

    דבר אחד יאמר לזכותו של לפיד: הוא (או מי ששכתב לו את הנאום) קרא הרבה נאומים של אובמה. הוא מנסה להיות הקואץ' של ישראל.

    לרוע המזל, זה הדבר היחיד שאפשר להגיד לזכותו של לפיד. הנאום הזה הוא קטסטרופה. הוא רצוף בשגיאות עובדתיות מזעזעות (גורביץ — יש עוד, ראה למטה) אבל, גרוע מזה, מכל משפט ניבט חוסר הבנה בסיסי. הקטע על הצבא שהופך את הטיפשים לגאונים כי הוא מאמין בהם הוא כל כך מופרך שההשערה היחידה היא שלפיד מקפיד למלא צ'קליסט בכל נאומיו, שכולל "להתחנף לתנ"ך" ו"להתחנף לצבא".

    לדבי הטענות העובדתיות: לפיד כותב שבישראל יש "265 בחינות בגרות". אין לי מושג מאיפה הוא הקריץ את המספר הזה. המספר הכי גבוה שהצלחתי למצוא הוא 126, מתוך מחקר של מרכז המחקר של הכנסת, וגם זו הערכה נדיבה מאד. אותו מסמך מציין, אגב, שבאנגליה מוצעים יותר מ-100 מקצועות בחירה. לפיד טוען ש"באנגליה יש שלוש בחינות בגרות". יחי ההבדל הקטן.
    המחקר כאן:
    http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02863.pdf

    באנגליה, אגב

    • באנגליה זה די מורכב, אבל זה פשוט שקר שיש רק 3 בחינות בגרות – המינימום שאפשר להגן עליו זה 5. שיטת ה-A-Level הולכת בערך* ככה: בכיתות י"א-י"ב, אין יותר מקצועות חובה. כל מקצוע כולל בחינת A-Level, שהיא בערך 6 יחידות לימוד, מתוכן 3 (הקרויות AS-Level) הן יותר קלות, לכיתה י"א, ו-3 הן יותר קשות, לי"ב. תלמידים לומדים 5 מקצועות ברמת ה-AS בי"א ואז ממשיכים ב-3 ברמת ה-A בי"ב. נהוג להתמקד בתחומים דומים – למשל, מתמטיקה, מכניקה (למעשה מתמטיקה שימושית), פיזיקה, וכימיה. במקום חינוך רחב, יש חינוך עמוק. אני עשיתי A-Level במתמטיקה ומכניקה; בגרות 5 יחידות במתמטיקה בישראל מקבילה בערך ל-AS במתמטיקה.

      בנוסף, יש לפעמים הרבה בחירה בתוך המקצועות: בהיסטוריה, בכל אחת מ-6 היחידות יש בחירה בין מספר גדול של תקופות ומדינות, והכלל היחיד הוא שצריך לפחות יחידה אחת על בריטניה ולפחות אחת לא. אפשר ונהוג להתמקד – למשל, אפשר לעשות 4-5 מתוך ה-6 על גרמניה הנאצית ומלחה"מ השניה, או אם אני זוכר נכון 2-3 על תנועת זכויות האזרח בארה"ב, וכו'. אני חושב שבשביל תלמידים אינטרניים, הבחירה התוך-תחומית נעשית על-ידי ביה"ס או אולי המועצה האזורית.

      אני לא יודע מה סה"כ של מספר המקצועות, אבל כל המקצועות שנחשבים לנורמליים בישראל – מקצועות החובה וכן מקצועות בחירה כגון פיזיקה ומחשבים – מוצעים, ועוד יותר. יש בכלכלה, בסוציולוגיה, וכו'.

      * בערך, כיוון שבמקום בחינות לאומיות כמו בשאר העולם, בבריטניה הבחינות נכתבות על-ידי אוניברסיטאות או מכונים (למרות שהבחינות דומות, ואפשר למשל ללכת לאוקספורד עם A-Level של קיימברידג'), אז יש כמה סוגים שונים של A-Level. משתמשים בשיטה הזאת בהרבה קולוניות בריטיות לשעבר, וכל אחת משתמשת בסוג אחר. יש גם מקומות (כמו סינגפור) שדוחפים את כל התלמידים לעשות בחינה כללית בחיבור, הנקראת General Paper.

  • Pingback: איש האנטי-רנסנס | כביריזם()

  • נירה

    בנוגע לתקציבים לחרדים: לפני שנתיים-שלוש עשיתי חישוב של עלות כל הקיצבאות, מענקים, סובסידיות ושאר תשלומים שמקבלים החרדים, והוספתי לזה את אובדן ההכנסה ממיסים שהיו מתקבלים אילו שיעור האבטלה והשכר הממוצע אצל החרדים היו זהים לאלו שבשאר האוכלוסיה. יצא לי הכל ביחד בערך 3 מליארד שקלים בשנה, שזה פחות מאחוז אחד מתקציב המדינה.

    אז אני מסכימה לגמרי עם יוסי שהכסף ממש לא נמצא אצל החרדים, ושהבעיה המרכזית עם המגזר הזה היא "בגידה חד משמעית של מדינת ישראל בתלמידיה החרדים". אם אני לא טועה מתגבשת תביעה של יוצאים-לשאלה נגד המדינה בעניין הזה. אמן כן יהי רצון.

    • מגזר של 10% מהאוכלוסיה שאינו עובד ונתמך על ידה מסתכם בעלות למדינה של כ-1% מתקציבה? נשמע לי מוזר מאד.

      • נירה

        קודם כל, חלקם כן עובדים. אפילו חלק גדל והולך. דבר שני, האברכים שמקבלים קיצבאות הם משהו כמו 10000 איש בסך הכל. לקחתי נתונים מהכתבה הזו בהארץ, בין השאר:

        http://www.haaretz.co.il/misc/1.1538550

        אז 17000 כפול 10000 איש כפול 12 חודשים בשנה זה קצת יותר משני מליארד. ושאר הדברים שציינתי מסתכמים בעוד מליארד, פחות או יותר. אולי אני מפספסת משהו, אבל עדיין לא נראה לי שאפשר להגיע להרבה יותר מאחוז מהתקציב. כסף מאוד קטן בהשוואה לתקציב הביטחון או אפילו החינוך.
        אני לא אומרת שאין כאן בעיה, ואם לוקחים בחשבון שאוכלוסיות גדלות בקצב אקספוננציאלי אז ברור שאי אפשר להמשיך עם הסידור הזה עוד הרבה זמן. תוך דור אחד 10000 אברכים הופכים ל-40000 אברכים (אם לוקחים ממוצע של 8 ילדים למשפחה חרדית). אבל נכון לעכשיו, התקציבים שעוברים לחרדים זה ממש לא התשובה ל"איפה הכסף" של מר יהיר.

        • מני זהבי

          מאיפה ה-17000?

    • זה נשמע לי חישוב מאוד מוזר. אם הם 10% מהתושבים, ומתוכם כמעט מחצית לא עובדים (או עובדים בשחור) לפי שיעורי התעסוקה, ההיגיון אומר שרק הפסד ההכנסה יצא לך 5% מתקציב המדינה. את צריכה להניח שאלו שיעבדו יכולים להיות גם עורכי דין ורואי חשבון, לא רק עובדים בשכר מינימום. בכל מקרה, אשמח לראות את החישוב שלך.

    • החישוב לא מלא. צריך לשקלל לא רק הכנסות ישירות ממסים, אלא גם אובדן בתל"ג, בצריכה, בהכנסות ממסים עקיפים ועוד.

      ההפסד של המשק הישראלי בכללו מאי-תעסוקת החרדים גבוה הרבה יותר מההוצאות/הפסדים ישירים.

      • נירה

        אורי:
        רובם לא בגיל העבודה, צריך לשקלל שיעור אבטלה במשק, התקציב לא מורכב כולו ממס הכנסה ולקחתי את השכר הממוצע במשק. אבל בהחלט יכול להיות שפיספסתי משהו. אתה מוזמן לחשב ולתקן אותי.

        עומר:
        מיסים עקיפים הם משלמים ורוב ההכנסה שלהם משמשת לצריכה. אבל אתה צודק בזה שההשלכה החמורה ביותר על הכלכלה הישראלית היא אובדן הצמיחה. ובהקשר הזה חשוב לציין שאם כל החרדים כאיש אחד היו מתייצבים בלשכת האבטלה מחר – אי אפשר היה למצוא תעסוקה הולמת אפילו לחצי מהם. ולאילו שכן, מן הסתם הם היו מועסקים ברובם כעובדי קבלן, לא משלמים מיסים כי לא היו מגיעים לשכר מינימום, ולא צורכים יותר ממה שהם צורכים היום (יש הטוענים שההכנסה שלהם היתה למעשה קטינה בגלל הפסקת הקצבאות והסובסידיות ברגע שהם מתחילים לעבוד). קודם כל צריך שהחרדים ילמדו ליבה, ואז הם יוכלו להשתלב במשק וגם לייצר מקומות עבודה, לא רק להיות חוטבי עצים ושואבי מים.

        • חנן

          נירה, הכתבה מלפני כמעט עשור. וה 10000 הם אלה שמקבלים הבטחת הכנסה. מספר האברכים הנתמכים היה קרוב ל 40000.

          • נירה

            אני לא בטוחה למה אתה מתכוון ב"אברכים נתמכים", אבל סעיף הבטחת ההכנסה לאברכים בתקציב עומד על כ-120 מליון שקל בשנה. הסל המתואר בכתבה בהארץ הוא לאברך עם עשרה ילדים, כששני ההורים אינם עובדים.

            שוב, יכול מאוד להיות שהחישוב שלי לא מדוייק, אבל גם אם תכפיל את המספר הזה פי שניים – אתה לא מגיע למשהו ששווה לכתוב עליו הביתה, כמו שאומרים.

            • רגע, יש פה גם את תקציב הישיבות עצמן? הרי אם אנשים ילכו לעבוד מס' התלמידים יקטן וגם התקצוב לישיבות בהתאם.

              • נירה

                כן, כולל תקציב הישיבות. חזרתי על החישוב בצורה מאוד גסה, עם מספר הגברים החרדים בגיל העבודה שיש היום. ההטבות מחושבות לפי המספרים של 2003, אז זה באמת לא מדוייק, אבל רק בשביל קנה מידה:

                ההטבות כוללות את קיצבת תורתו-אומנותו (תקציב הישיבות), הנחות בארנונה, מעונות, גני ילדים, פנימיות, ביטוח לאומי\בריאות, וזכאות לדיור מוזל.

                אני מניחה ממוצע של 6 ילדים מתחת לגיל 18, ולא לוקחת בחשבון קיצבאות ילדים כי את זה מקבלים בלי קשר לחרדים\חילונים.

                10000 אברכים על הבטחת הכנסה – סל הטבות בשווי 7000 ברוטו בחודש שזה בסה"כ 0.84 מליארד בשנה.

                עוד 40000 אברכים, בהנחה שלא הם ולא האישה שלהם עובדים – סל הטבות של 6000 ברוטו בחודש שזה בסה"כ 2.8 מליארד בשנה. זאת בטוח הערכת יתר כי 55% מהנשים החרדיות עובדות.

                עוד בערך 20000 לא לומדים בכולל וכנראה עובדים בשחור. אני לא מחשבת אותם כי השיעור של הכלכלה השחורה בכלל האוכלוסיה הוא פחות או יותר זהה לזה שאצל החרדים.

                אצל השאר לפחות אחד מבני הזוג עובד, אבל אם נניח שהם נהנים מפנימיות מסובסדות ודיור מוזל וכל מיני כאלה בשווי של 3000 בחודש, נקבל עוד 3 מליארד בשנה.

                אם עוד כ-50% מהגברים היו עובדים, כך ששיעור האבטלה אצלם היה שווה לשאר האוכלוסיה, ומשלמים בממוצע 2000 שקל מס בחודש, היו נכנסים לקופת המדינה עוד כ-1.8 מליארד בשנה.

                סה"כ 8.44 מליארד, שזה פחות משניים וחצי אחוזים מהתקציב השנתי.

                וזה עם הערכה מאוד נדיבה של מספר הילדים מתחת לגיל 18. למעשה יותר סביר לחשב בממוצע 4 למשפחה, לפי הנתונים לגבי מספר הילדים בארץ והפילוח שלהם למגזרים.

                • מני זהבי

                  "אם עוד כ-50% מהגברים היו עובדים, כך ששיעור האבטלה אצלם היה שווה לשאר האוכלוסיה, ומשלמים בממוצע 2000 שקל מס בחודש"

                  מס ממה בדיוק?
                  השכר החציוני בישראל עומד על כ-5,500 ש"ח לחודש (כן, השכר החציוני הוא הנתון הרלוונטי כאן; רוב העובדים בישראל אינם מגיעים אפילו קרוב לשכר הממוצע). אני לא יודע כמה מס משלמים מהשכר הזה, אבל הרושם שלי הוא שמדובר בסדר גודל של כמה מאות ש"ח.
                  ויש לקחת בחשבון שכושר ההשתכרות של גברים חרדים הוא כנראה נמוך מזה של האוכלוסיה הכללית.

            • בכל אופן, הבעיה העיקרית עם החרדים היא עתידית. זה קשור לאחוזים שלהם באוכלוסיה הצעירה, גילאי 10 ומטה, 5 ומטה. אוכלוסיות גדלות באופן מעריכי, וגם הסכומים שחישבת יגדלו באופן מעריכי ביחד איתם.

              • נירה

                מסכימה לגמרי. בגלל זה כל כך חשוב לאכוף את תוכנית הליבה בכל מוסדות החינוך. זה לא מצב בר קיימא.

              • MBL

                כדי לבדוק כמה החרדים באמת עולים לנו צריך עבודת דוקטורט. הקצבאות זה החלק הקטן יחסית:
                1. קודם כל הישיבות (אם אברך "עובד" ברבע משרה בישיבה זה סוג של קצבה אבל לא נספר בהבטחת הכנסה).
                2. הסובסידיות – הם משלמים עשירית על מעון, היחידים שמקבלים דיור ציבורי וכו' וכו'.
                3. כל מה שנאמר פה מעלי על אובדן הצמיחה.

                ועדיין הבעיה העיקרית היא שהמדינה ויתרה עליהם..

                • מני זהבי

                  1. גם גננת בגן חובה או מורה בבי"ס ממלכתי הוא סוג של קצבה?
                  2. לא יודע מה קורה עם מעונות; מספר המשפחות שקיבלו דיור ציבורי בשנים האחרונות הוא כמעט אפסי, חרדים או לא.
                  3. מה שנאמר על אובדן צמיחה מסתמך על ההנחה שחרדים נטולי קצבאות היו מצטרפים למאגר העובדים ולא למאגר המובטלים. בפועל, סביר להניח ששתי התופעות היו קורות בו-זמנית, ורק אלוהים יודע מה היה ההיקף של כל אחת מהן (מה שאומר שרק אלוהים יכול לדבר על "אובדן צמיחה" בהקשר הזה).

            • חנן

              נירה, לפי הכתבה מספר אברכי הכולל שמשרד הדתות מממן היה בשנת 2003 (כשהכתבה של שחר אילן הוכנה) 37500. 10000 מתוכם מקבלים גם הבטחת הכנסה. כך שאת החישובים שלך תכפילי קודם כל במשהו כמו 4, פלוס הריבוי הטבעי ב 10 השנים האחרונות…

  • איציק הימן

    מסכים *כמעט* עם כל מילה.
    ולמה כמעט? כי אני שומע תגובות אוהדות, אחת לפחות שמעתי מאיש חינוך! מורה בבית ספר! שתי סיבות לדבר:
    א. לפיד השכיל (מפתיע!) להמנע מלפרוט את המשנה הנאו-ליברלית שהזכרת, כלומר – הוא עדיין לא מציע את התחליף לאותןם בחינות שכולם מתעבים, גם המורים. וברור למה – כי אילו היה נדרש לכך, ההתלהבות היתה מתפוגגת.
    ב. אבל העיקר – הטענות כלפי מערכת החינוך ובחינות הבגרות מוצדקות ומבוססות כשלעצמן, שיטת החינוך המסורתית כושלת בכל העולם ויש על כך הסכמה רחבה. המניפולציה היא הוצאת הטענה המבוססת הזו מהקשרה.

    בכדי להציע חלופה לשיטת החינוך הקיימת צריך *יותר* כסף, לא פחות כסף. צריך *יותר* ריכוזיות, ולא פחות ריכוזיות.

    השאלה הנכונה שצריכה להשאל לגבי לפיד היא לא "איפה הכסף" כי אם "מאיפה הכסף", מי האנשים שייתרמו וייהנו מהצלחתו של הלפיד (בנוסף עליו עצמו כמובן).

    העדר השכלה יבטיח לפחות שהמצביעים הפוטנציאליים לא יפקפקו בגדולתו של האיש, אבל זה ידרוש עוד דור אחד לפחות…

  • גיא

    ההתמקדות הזאת בלפיד פשוט לא ברורה לי.
    מדובר על בחור שנראה טוב, עם קול עמוק, ושגם נולד טוב ולכן יש לו קשרים כאלו ואחרים בברנז'ה. ג'ודי מוזס ממין זכר. למה כל זה אומר שהדעות שלו אמורות לעניין מישהו? כי הוא הכריז על עצמו כעל "הדבר הגדול הבא"?
    אלו הרי שטויות וכולם יודעים את זה. אם הוא יקים מפלגה הוא יגרד את אחוז החסימה.

    לשים אותו ואת נתניהו – שהוא אחרי הכל ראש הממשלה וההחלטות והמעשים שלו משפיעים לצורה מכרעת על חיינו – זה לא רציני.

    הקיצר – תעזוב את לפיד לנפשו. לא בגלל שהוא איש חכם או חשוב. אלא בגלל שהוא לא.

    • עדו

      "אם הוא יקים מפלגה הוא יגרד את אחוז החסימה"
      א. עשית סקר או שאתה סתם שולף מהמותן? גם ציפי לבני לא ממש מציעה שום דבר ברור ותראה כמה מנדטים היא לקחה בגלל שהיא אישה.
      ב. ונניח שהוא 'יגרד את אחוז החסימה' ממי הוא ייקח את המנדטים? מי הם אלו שהצביעו לו ולאן הם היו מצביעים אם נשכנע אותם שלא כדאי להם להצביע לו?
      התשובה היא שאם זה מנדט אחד נוסף לשמאל או אפילו חצי מנדט אני רוצה אותו בשמאל.

      • גיא

        מי אלו האנשים שיצביעו לו?
        ונניח והוא יקבל שלושה מנדטים (ואפילו חמישה). אז מה? זה הופך אותו ראוי לדיון אחר דיון, בדיקה אחר בדיקה, השוואה לנתניהו או למנהיג רציני אחר?
        גם ההשוואה שאתה עושה לליבני היא לא רצינית. ליבני לא קיבלה 28 מנדטים בגלל שהיא אישה. למען האמת היא לא קיבלה 28 מנדטים בכלל. המפלגה שלה קיבלה אותם. מפלגה גדולה, ממנה יצאו שני ראשי ממשלה – שרון ואולמרט – שברשימה שלה יש אנשים ידועים בציבור – שרים, גנרלים, ראשי שב"כ וכו'. תאהב אותם או אותה או שלא, ועדיין – קדימה הלכה לבחירות האחרונות כמפלגת שלטון גדולה. ההשוואה בינה (או בין נתניהו) ללפיד היא לא רצינית ואמת לא מעניינת. כמו שלא מעניין אם יש אי דיוקים כאלו ואחרים בנאומים של איתן כבל, שי חרמש או גילה גמליאל. סתם פוליטיקאים מהדרג השני או השלישי.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          נוטה להסכים עם גיא. הירידה ההדרגתית בכוחו של לפיד בסקרים מזכירה מאד את המודל של מפלגת המרכז ב-99'. נראה שמעבר לפיק הקצר שאחרי ההכרזה על ההתמודדות, אנשים מבינים שאין לו באמת מה להציע, וההתנהלות המביכה שלו בוודאי לא עוזרת. הקולות שהוא כן יקבל כנראה יגיעו מקדימה, ואני לא אזיל דמעה כשזה יקרה.

          אבל גם ראש מפלגה של חמישה מנדטים יכול להתמנות לשר חינוך, וזה מה שיכול להצדיק את ההתעסקות בלפיד במקרה הזה.

      • אלכס ז.

        ליבני בשום פנים ואופן לא קיבלה קולות בגלל שהיא אישה. אם כבר, היא איבדה קולות בגלל זה (בוא לא נשכח שהחרדים כיסו את פניה בשלטים) ואת ראשות הממשלה כי יהודי גאה לא יעבוד תחת אישה.

        • עדו

          אז זהו שהרבה אנשים 'טובים' מהמחנה ה'נכון' הצביעו לה בדיוק בגלל זה במקום לתת את הקולות שלהם למר"צ/עבודה. כך שבהחלט יש מקום לחשוש שאם יאיר לפיד אנשים שמקומם בשמאל יעשו את אותו הדבר וזה ממש לא נושא שולי.
          (אם כי להבדיל מרן גולדן אני לא חושב שמדובר בפאשיסט מסוכן)

          • עדו

            'עם' כמובן ולא 'אם'

          • אלכס ז.

            אני חשבתי ששמאלנים הצביעו לה כי היא נחשבה ל"נקייה" והם פינטזו שהיא תמנע מביבי להיות ראש ממשלה. אתה רוצה להגיד לי שיש אנשים בשמאל שמצביעים אך ורק בגלל מין המועמדת בסוג של הפוך על הפוך על החרדים?

            חוץ מזה, לא נראה לי שיש הרבה שמאלנים (יש הבדל גדול בין "אנשים שמקומם בשמאל" ואלו שמצטרפים לשמאל ומגדירים את עצמם ככאלו) שיצביעו ללפיד כי הוא אפילו לא יכול לרכוב על הכרטיס האנטי-דתי.

        • מני זהבי

          "ואת ראשות הממשלה כי יהודי גאה לא יעבוד תחת אישה"

          המשפט הזה, כשהוא נאמר על נתניהו, מעלה גיחוך מסוים, בתוספת צירוף המילים "מיס פיגי", אבל מילא…

          • עדו

            הגיוני מאד. אם אתה 'גאה' אתה באמת לא צריך להיות מתחת לאישה.

            • מני זהבי

              רגע, אתה רוצה להגיד שנתניהו…

        • נירה

          סליחה על האוף טופיק המטורף, אבל אולי אפשר פוסט על "מגרון עמוק" ופמיניסטיות שמגזימות?
          http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1665119
          אני לא מדברת על ההטרדות, חלילה, אבל הפוסטר הזה בפרוש פונה לגברים, למרות שאפשר לפרש אותו גם כפונה לנשים. אם כבר אז קורבנות אונס משני המינים היו עשויים להיפגע מהשוואת אונס לכיבוש, אבל פמיניסטיות?
          חבל, לדעתי פוסטר מעולה והשוואה במקומה (סליחה אם מישהו נפגע).

  • ההשכלה היא דלק באש המהפכה.
    לפי הנאום שלו אתמול, יאיר לפיד רוצה להיות כבאי

  • kdbne1

    עד התקופה הנפוליאונית זה מאמר מצויין. בעיקר בגלל העובדות, כמו שהערת ללפיד. אחר כך זה כבר דעות שהבנו ממילא קודם.

  • עמרי

    כל מה שאומרים על לפיד נכון, אבל דווקא בנושא של בחינות הבגרות הוא צודק. אין טעם במאות בחינות בגרות, וספק אם יש בהן טעם בכלל.

    • עדו

      אולי כן ואולי לא. השאלה היא מה הוא מציע במקום זה והטענה היא שהוא בעד הפרטה של מערכת החינוך.

    • איציק הימן

      זו מניפולציה:
      * יש הסכמה רחבה על כישלונה של שיטת החינוך הקיימת, לפיד תופס טרמפ על ההסכמה הזו.
      * הוא לא מציע חלופה באופן מפורש, אבל בין השורות נרמז שכל כוונתו היא להפריט את החינוך. זה *הפוך ממש* מהצעותיהם של המבקרים של שיטת ההחינוך הנוכחית!

  • Pingback: על החינוך – בחינות בגרות, פיקוח ויצירתיות » Sabbath Monkeys()

  • כתבתי לך תשובה ארוכה ודי מפורטת כאן:
    http://smonkey.site.co.il/blog/archives/2270

    • ygurvitz

      ושגויה. לפיד אמר שהוא יבטל "262 מתוך 265" בחינות בגרות. לא משנה כרגע שאין יותר מ-120. מה שברור הוא שדיבר על ביטול שלהן ככלל.

      • אני חושב שיש הערות הרבה יותר חשובות בתשובה של גיא מאשר הדבר הזה.

        • Veblen

          מסכים, אני חושב שגיא מצא גם כמה עובדות מאוד מביכות בפוסט של יוסי (שכר מינימום למורים? באמת…) ולמעשה אני יכול להאשים את יוסי באותה עצלנות יאיר לפידית. אבל מצד שני יוסי כותב פוסט בללוג ויאיר לפיד נושא נאום לאומה, אז הסטנדרטים הם בהחלט שונים.

        • נירה

          גיא מבצע סטטיסטיקה על מרחב מדגם של אחד. זה אף פעם לא מועיל.
          אין לי סנטימנטים מיוחדים לבגרויות ואני לא חושבת שהסטטוס קוו הוא קדוש, אבל לא חייבים להמציא מחדש את הגלגל. יש הרבה דברים שאפשר לשפר במערכת החינוך הישראלית לפני שמשנים את שיטת הבגרויות. תראה למשל כאן:
          http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4157484,00.html
          לפני כשנה היתה סדרת כתבות בטמקא על פרוייקט "בתי ספר נסיוניים" או משהו כזה, שלצערי אני לא מוצאת עכשיו, והיו שם כמה דוגמאות של בתי ספר שבהם השגי התלמידים (גם ממעמד סוציואקונומי נמוך ורקע בעייתי) עלו פלאים. אפשר להפוך את הלימודים למשהו הרבה יותר מעניין וכייפי לתלמידים ע"י עדכון תכנים, שעות מעבדה (עם גאדג'טים מאגניבים) וכל מיני כאלה.
          מה שלפיד אומר פשוט לא הגיוני, למה בגרות במתמטיקה ואנגלית כן, אבל במדעים ואזרחות לא? הבגרויות הן בסך הכל דרך לבדוק שתוכנית הליבה נאכפת, כלומר שהתלמידים לומדים את מה שהם אמורים ללמוד. אתה יכול להחליף את השיטה הזו באחרת, אבל יוסי צודק בזה שפיקוח חייב להיות, ולא רק על מתמטיקה ואנגלית.

  • לי הפריעה נקודה אחרת. שתי נקודות, בעצם. לפיד רוצה את מערכת החינוך הפינית. למה הוא רוצה את מערכת החינוך הפינית? מפני ש:"פינלנד היא כבר כמה שנים מקום ראשון בעולם בחינוך". להגיד "מקום ראשון בעולם בחינוך" זה כמו להגיד "מקום ראשון בעולם בברווז פקין", אבל ניחא. המשפט הזה הוא לא לחלוטין מדוייק (יש לפינלנד כמה יריבות מאסיה), אבל מה שבאמת מעניין פה זה המדד לפיו זוכה פינלנד להכרה מתמשכת בהישגיה בחינוך – רוצה לומר, המדד שקבע שפינלנד היא "מקום ראשון בעולם בחינוך". לפיד, כמו שאר העולם בהקשר זה, מסתמך על הציון הממוצע של התלמידים הפינים במבחני פיז"ה ובמבחנים של ה-OECD. כלומר, האיש שטוען שאנחנו עושים יותר מדי בחינות מבסס את ההערכה שלו של מערכת חינוך באמצעות מדדים שהם בחינות. כל זה, פסקה אחרי:
    "אין לה אמון במורים אז היא כל הזמן מודדת אותם. יש פיזה ויש מיצ"ב ויש אחוזי זכאות לבגרות, יש מדדי פיריון בחינוך, יש מדדים של ה-OECD, ושל הרשויות המקומיות, ושל משרד האוצר. זה כאילו שסביב כל מורה יש טבלה, והוא כל הזמן נמדד מול הטבלה, ומסביבו יושבים חמישה מפקחים שונים, מחמישה גופים שונים, שכל הזמן בודקים אם הוא עומד בתקן."
    אה… מה?
    והערת אגב בעניין אמון וכאלה מין:
    "לרופא אין מפקח, למהנדס אין מפקח, למה שלמורה יהיה מפקח?" – באמת, יאיר?! למהנדסים אין מנהלים? לרופאים אין מנהלים, וחוות דעת שניות, וסכנה מתמדת לתביעה בגין רשלנות? למהנדסים אין חוות דעת מומחים על עבודתם וביקורת צוות ו-PEER REVIEW? אינני מכיר איש שאין עליו איזושהי רגולציה. יתירה מזו, מפקחי משרד החינוך אינם מפקחים על מורים. הם מפקחים על בתי ספר, והם מפקחים על מקצועות (הידעת? ישנו מפקח על כל מקצוע בגרות חובה).
    ולאחר הערת אגב, הנקודה השניה שהפריעה לי: יאיר לפיד רוצה להיות כמו פינלנד. לפי המידע שבידי, תקציב החינוך הפיני עמד ב-2011 על כ-11 מיליארדי אירו – כמעט פי שניים מזה הישראלי, ובפינלנד פחות תושבים (והרבה פחות ילדים). רוצה להיות כמו פינלנד? אדרבא, במקום לקדם פיטורי מפקחים קדם השוואת שכר מורים לזה שבפינלנד. החוג המבוקש ביותר באוניברסיטת הלסינקי הוא החוג להוראה, מפני שמורה בפינלנד הוא פיגורה הזוכה לכבוד, מעמד ו, כן, כסף. אבל יותר מזה: הפינים עצמם תולים חלק גדול מהצלחת השיטה שלהם – שבה לומדים פחות שעות מכל מדינה אחרת ב-OECD – בתרבות שלהם שכוללת הרבה חינוך שנעשה בבית, בערב. הורים קוראים עם ילדיהם. רוצה להיות פינלנד? תמוך בקיצור שבוע העבודה ובמתן אפשרות להורים אשכרה לבלות זמן עם ילדיהם. רוצה להיות פינלנד? ספק ארוחות חמות לתלמידים. רוצה להיות פינלנד? יש לך דרך כל כך ארוכה לעבור מה-900000000 שמצאת עד לשם, שאתה לא מאמין בכלל, ורובה מנוגדת באופן מובהק לשיטה הכלכלית שאתה מקדם. רוצה שתקציב החינוך הישראלי יתקרב לתקציב החינוך הפיני? תתחיל בלא לקבל כעיוור כל מה שמערכת הבטחון אומרת לך.
    אבל חוץ מזה, לפיד עשה אחלה עבודה בצמצום שתי הרצאות טד של איש מבריק לכדי שתי פסקאות בפתיחת נאומו. אולי אין לו בגרות, אבל הוא יכול לביות אחלה קצרן.

    • *מחיאות כפיים*

    • שי ל

      אחלה סיכום. אני תוהה האם לכתוב לו את הדברים הללו לגבי פינלנד על הקיר שלו.

    • ygurvitz

      בומבה של תגובה.

    • Veblen

      הנתונים שלך לא היגיוניים לעומת אלה שאני מכיר:
      http://www.cbs.gov.il/publications/rep_01/pdf/4_box3_h.pdf

      למעשה ישראל היא המדינה שמוציאה הכי הרבה בעולם על חינוך כאחוז מהתמ"ג. אבל מה כל תלמיד מקבל מעט בגלל הריבוי הטבעי הגבוה שיש בארץ (בעיקר בגלל החרדים והערבים).

      אז בעקיפין בזה שיאיר לפיד תוקף את הבעיה הדמוגרפית החרדית הוא מסייע הרבה יותר לשיפור מערכת החינוך בארץ ממך כשאתה קורא להקצות תקציבים (שלא קיימים בעצם, במיוחד לנוכח העובדה שישראל גם ככה משקיעה יותר מכל מדינה אחרת). כשמשנה לשנה אחוז הילדים באוכלוסיה עולה בגלל הריבוי הטבעי, וכל ילד גם ככה יקבל פחות. אז אין לך שום דרך לשלם יותר למורים או להשקיע יותר בכל תלמיד עד שלא תעצור את הריבוי הטבעי.

      • ישראל גם משקיעה הרבה פחות מכל מדינה מפותחת אחרת על פנסיות, כיוון שיש לה אוכלוסיה צעירה.

  • שלומי

    קונספירציה מגוכחת כזאת עוד לא קראתי!!!

  • יעלן

    מה ש"יפה" בתיאוריה של לפיד, מעבר לחורים שהצבעת עליהם, זה שבעולם שלו מתמטיקה ואנגלית והבנת הנקרא זה חשוב, אבל לא צריך בגרות באזרחות והיסטוריה. היינו – אנחנו רוצים מכונות ולא אזרחים, כי אז אולי יהיו מחאות ומהפכות גם כשהוא יהיה בשלטון, וזה כבר לא יפה, לא מנומס ולא ישראלי בעיניו.

  • ארז הוכמן

    מה שהפתיע אותי בעיקר היה שהוא לא חזר בנאומו על האגדה האורבנית לפיה תלמיד יכול לקבל תואר ראשון מאוניברסיטת ייל אם הוא מפגין שליטה מושלמת ביוונית, עברית ולטינית.

  • יובל

    מעניין,כמה שטויות יכול אדם לכתוב מתוך שנאה,בורות,הליכה עם העדר וסתם כי זה טרנדי…הרבה מאד שנים שאני עוקב אחרי מאמריו של לפיד. המשנה שלו ברורה כשמש, רק צריך לקרוא את מה שכתב.דמגוגיה בגרוש כמו שאתה כותב היא לגמרי צד ברור במפה הפוליטית."התקווה האחרונה" שלנו,יאיר,אבל אתה אולי מעדיף את המבריקים מישראל ביתנו

    • ygurvitz

      אם אתה ארומר שאני כותב שטויות, אודה לך אם תנמק, תרחיב ותפרט.

      העמדות של יאיר לפיד אכן ברורות כשמש: הוא סוציאל דארוויניסט כמו אביו וכמו נתניהו.

      http://www.haaretz.co.il/literature/prose/1.1619719

      ואם זו התקווה האחרונה, בוא נסגור את הבאסטה.

      • עדו

        הוא עלה עליך. אתה מקנא כי לפיד יותר חתיך.

        • יותם

          החלק היפה באמת פה הוא שלהצביע על השגיאות הגסות של לפיד זו הליכה עם העדר, בעוד לתמוך בו למרות שהוא מייצג כלום ושום דבר זה אינדיווידואליזם אמיץ.
          ראיתי הרבה סיבות ל"למה לא לתמוך בלפיד"; עוד לא ראיתי אחת ל"למה כן".

        • נירה

          הוא לא חתיך. דווקא נדלקתי לא פעם על גברים נמוכים ממני, אבל ראיתי אותו לפני כמה שנים באיזה קניון והוא נראה בעיקר… איך לומר בעדינות? לא פרופורציונאלי. שכל אחד ינפח שרירים כמה שבא לו, אבל לדעתי התוצאה לא מחמיאה בכלל וכשמדובר בגברים נמוכים בפרט.
          (תגובה מיותרת, אני יודעת, אבל לא הצלחתי להתאפק).

  • להיפטר מבחינות הבגרות זה רעיון אדיר, שיכול לתרום תרומה משמעותית לצמצום האי שוויון בחינוך.
    להחליף אותן בשלוש בחינות שטחיות זה רעיון מטומטם, שירחיב את הבורות ואי השוויון ויסנן עוד אנשים מהאוניברסיטאות.
    יוסי, מכל הביקורות שלך על לפיד עד כה זו אחת מהקולעות ביותר. אני מתפלאת שעדיין יש מישהו ששוקל להצביע לו.

  • אבשלום

    שלושת המקצועות, לא שלוש המקצועות

  • האמת היא שאני לא מבין כל כך מדוע אתה נהנה כל כך לחבוט בלפיד.
    בסה"כ מדובר בטמבל, בסלב חלול שפולט טוקבק ארוך וממושך בפרצוף יפה.
    במקרה הגרוע הוא יהיה רונלד רייגן, שזה לא הרבה יותר רע מן החקיין הפסיכופט והמגלומן שלו שיש לנו עכשיו. בכל מקרה, הבלורית שלו יותר יפה.

    • טוב, אני מתנצל. קראתי את הגיבוב שלו, הוא יותר מדי טיפש, זה בלתי נסבל. פוסט מוצדק וראוי.

      הוא מבייש את ההונגרים באשר הם. לפחות לאבא שלו היה חוש הומור ומדריך תיירים מוצלח.

  • Pingback: לא שומעים! » טועה פתולוגי*()

  • שימי

    הבעיה זה לא יאיר לפיד, הוא בעצם חסר חשיבות.
    הבעיה מתחילה ונגמרת בכמה שוטים חסידים מצליח לגייס הגורו התורן, פעם נתניהו עכשיו לפיד, מחר טמבל אחר מסוכן יותר או פחות.

  • הד

    אין לי מה להגן על לפיד אבל הבגרויות הישראליות צריכות לעבור שינוי.
    משרד החינוך מנסה לעשות את השינוי כבר די הרבה שנים, מתחיל, מקים וועדה, עושה פיילוט ונסוג בו.
    כאן יש מסמך שמנסה לסקור את כל הנסיונות השונים.
    http://rethinking-bagrut.org/
    התמונה מורכבת וכל שינוי בטח יצריך התקדמות זהירה.
    כמו שאני רואה את זה:
    1. ליותר מ50% אין בגרות שמאפשרת להם ללכת ללימודים גבוהים אז אי אפשר/אסור לשעבד את שנות התיכון לטובת מסנן אוניברסיטאי בלבד.
    2. חשוב לחזק את המפגש המשמעותי מורה-תלמיד
    3. על מנת לייצר מפגש כזה אנחנו צריכים להוריד את כמות החומר הנלמד בתיכון, לעשות אותו רלוונטי יותר לתלמידים ולמורים, לתת מקום משמעותי יותר למורה בהערכה ובבחירת החומר.

    בקיצור מהמון בחינות צריך לחשוב מחדש על הבגרויות.
    בפיזה יש פרק שמסווג מערכות חינוך על פי פרמטרים שונים.
    בפיזה 2009 (האחרון), התכונה בעלת המתאם הכי גבוה להשגים גבוהים של מערכת חינוך (השגים בפיזה) היא אחריות בתי הספר להערכה ותוכניות לימוד.
    זה היה משפט מסובך. הנה האינפוגרפיקה:
    http://www.langdo.com/How%20the%20governance%20of%20school%20systems%20is%20related%20to%20educational%20outcomes.JPG
    (קשר יותר חזק מההשפעה של היחס בין משכורת המורה לGDP/CAPITA)

  • דן

    "לפיד מתחמק בעקביות מ….כל מצב שבו הוא עשוי להשאל שאלות לא נוחות" שקר, הוא מבלה מידי יום בחוגי בית, נואם בכנסים ומאפשר לאנשים לשאול שאלות. כשהופיע באונ' ת"א גם ענה לעיתונאי ששאל שאלות.

    "מהסוג שחושב שזה רעיון חכם לתת לבן שלו לנהל את הקמפיין שלו בפייסבוק". מתנצלים, ההכרזה על ריצה לפוליטיקה בתזמון הנוכחי נכפתה עליו עקב חוק לפיד 1 מתוך יריב לוין יודע כמה. בזמן הזה הוא אכן נתן לבנו לנהל את העמוד. בושה וכלימה, אני שוקל להעביר את תמיכתי לדב חנין.

    לעניין תקציב האברכים – דמגוגיה עלובה. הוא לא אמר שרק שם הכסף ובעיני מיליארד שקל הם לא כסף קטן. אפשר לעשות מהפך בכל כך הרבה תחומים עם מיליארד שקל, אבל אצל הכותב זה פסיק בתקציב אז זה לא מעניין.

    אחר כך יש לו טענות על נושא המטוסים, כשיאיר ענה שצריך ללמוד את הנושא. אין ספק, רק אדם שטחי ודמגוג שולף מהמותן תשובות כאלה….מביש שענה כך, היה צריך מיד לחוות דעה נחרצת ולהעביר את התקציב לרכישת פונפונים כדי שחיילי צה"ל יוכלו לעודד את האנרכיסטים העלובים בבילעין.

    "לפיד רוצה, קודם כל, לחסל את מוסד המפקחים במשרד החינוך. רגולציה זה רע, תמיד – עקרון בסיס של הניאו-ליברליזם" לחסל את הרגולציה? הוצאת דברים מהקשרם, אף אחד לא אמר שלא יהיה פיקוח, אלא שמוסד המפקחים במתכונתו הנוכחית עושה רק נזק. האם רק אני ישבתי בשיעור בנוכחות מפקח שבו המורה לימדה חומר שכבר למדנו ושיתפה כיתה שלמה בשקר שלה? (וזה לא פעם אחת ולא פעמיים).

    אחר כך הוא טוען משהו על מה שלא למבחן לא ילמדו. בעיית קשב וריכוז? לפיד לא אמר שמבטלים את הבחינות בכל המקצועות, הוא דיבר על הבחינות החיצוניות – בגרויות. בשאר המקצועות ינתן ציון פנימי, שמתייחס להשיגיו של תלמיד לאורכם ולרוחבם של הלימודים ולא ליכולת לעבור בחינה של שעתיים.

    סיכום – אוסף של דמגוגיה זולה שמטרתה לשרת את מטרות של שולי השמאל ההזוי, שעסוק בשנים האחרונות בעיקר בביצוע מעשים מגונים בעצמו.

    • עדו

      "אם תשאלו איפה הכסף אז תרדו למטה למטה בתקציב משרד החינוך, ותמצאו 906 מליון שקל לאברכים. זו מדינה שאין לה כסף לשלם למורים שלה, אבל יש לה כסף לשלם לתלמידים שלה"
      אמר או לא אמר?
      אם לא אמר אז NRG המציאו ואתה צריך להיכנס בהם (אולי עם תביעת דיבה או משהו), אם אמר אז הדמגוג הוא לפיד.
      זה בערך כמו שאם תשאל אותי על הפשע בישראל ואני אגיד לך שהעליה מרוסיה הביאה איתה אלינו לא מעט סרסורים, זונות וסוחרי סמים – היי! לא אמרתי שכל הפשע בישראל הוא באשמת הרוסים, רק ציינתי עובדה שאין עליה עוררין.
      כששואלים אותך על התקציב והתשובה שלך מפנה אצבע מאשימה אל החרדים זה פיתרון קל וזו דמגוגיה כי כמובן שהתשובה מורכבת הרבה יותר אבל המסר שמקבל מי ששומע את זה (ולפיד יודע שכך מבינים אותו) הוא שהתקציב החסר נמצא אצל הדוסים.

      • דן

        העלתי חמש נקודות והשבת לאחת, וגם תשובה זו, אין בה שום דבר.
        לא נאמר שלא אמר את זה, רק שזו דמגוגיה לטעון שהוא אמר שהתשובה הסופית לאיפה הכסף היא רק שם. הוא גם מדבר על הטייקונים והפנסיות, למשל, ולכן זו טענה מגוכחת והוצאת דברים מהקשרם המקורי (איפה הכסף בחינוך? הנה, מצאתי מיליארד בקלות) ומי שמקשיב לו יודע שהוא מדבר על 50% מתקציב החינוך שהם מבוזבזים (כמו למשל אצל המפקחים ששכרם מהגבוהים במגזר החינוך).

        • נירה

          תעשה לי טובה, הוא מדבר על החרדים הפרזיטים בכל הזדמנות אבל לא שמענו אותו פעם אחת מדבר על מליארדים שנשפכים על שטחים שלעולם לא יסופחו למדינת ישראל (אלא אם כן היא תהפוך למדינת כל אזרחיה, לא בדיוק האג'נדה של לפיד) או על תקציב הביטחון המנופח (פנסיות? מה עם הפנסיות של אנשי הצבא?).
          בנוגע לשאר: נראה אותו במסיבת עיתונאים אמיתית, לא חוג בית; יהיר מגיב בלי בעייה על נושאים פופוליסטיים בלי "ללמוד את הנושא", ופולט שטויות בהתאם (משום מה רק כשצריך לצאת נגד הקונצנזוס הוא צריך "ללמוד את הנושא"); ושיציע מנגנון פיקוח שכן יעבוד לדעתו במקום לזרוק סיסמאות שאנשים אוהבים לשמוע על כמה שהמצב הקיים לא בסדר. לבן אדם אין מצע, יש לו קץ'-פרייזס.

  • יש כל-כך הרבה שאלות לגיטימיות על חינוך תיכוני ועל הבגרות בישראל, שצריך להתדיין בהם באופן ציבורי. כמובן שלפיד פוסח עליהן כי לא מעניין אותו דיון דמוקרטי, אבל זה גם נכון לכל האנשים שמצטטים מחקרי מכון בלי לשאול את עצמם מהם ערכי החינוך לדעתם. כמה מהנושאים שישראלים צריכים להחליט לגביהם כוללים:

    1. האם בחינות הבגרות צריכות להיות עמוקות יותר, או רחבות יותר? ישראל הולכת על רוחב (הרבה מקצועות חובה), בריטניה הולכת על עומק (אין מקצועות חובה, כל תלמיד עושה רק 5 בחינות קשות). והאם צריך לימודי ליבה רחבים, כגון אנגלית ומתמטיקה, או במקום זאת לתת לתלמידים להחליט האם להתמקד במדעים או בספרות?

    2. מהם תחומי הליבה? אני חושב שכולם מסכימים על מתמטיקה, עברית, ואנגלית, אבל מעבר לזה אפשר להתווכח. בישראל, תחומי הליבה נוטים לכיוון רוח: תנ"ך, היסטוריה, וספרות. אבל אפשר ללכת הפוך להכניס מקצועות מדעיים. שיטת ה-IB היא בין לבין: יש מקצוע מדעי אחד חובה בנוסף למתמטיקה, ומקצוע הומני אחד (היסטוריה או גיאוגרפיה) חובה בנוסף לשפת האם (הכוללת ספרות) ושפה זרה (שיכולה לכלול ספרות, אבל לא כחובה).

    3. האם הבחינות צריכות להיות אינטנסיביות כמו בצרפת או יפן, בהן חלק יחסית קטן עובר (אני חושב ששליש ביפן וחצי בצרפת) ומעבר לתיכון יש היררכיה חברתית הבנויה על ההצלחה בבחינות, או האם צריך שיהיו יותר קלות ושיותר אנשים יעברו, כמו בארה"ב וקנדה?

    4. מה צריכה להיות המדיניות לגבי בתי-ספר מקצועיים? בארה"ב וקנדה אין. בגרמניה וסינגפור יש, והמסלול של כל תלמיד נקבע לפי תוצאות בחינות בבית-ספר יסודי וחטיבת ביניים. בפינלנד, ואני חושב שגם בשאר סקנדינביה, יש, אבל כל תלמיד בוחר בעצמו אם ללכת למסלול עיוני או מקצועי.

    5. מה צריכה להיות המדיניות לגבי תלמידים עילויים לעומת תלמידים ממוצעים? השיטה בישראל, במיוחד באוניברסיטה, בנויה לכיוון הממוצע, כלומר יש הרבה מקומות די טובים. בריטניה וארה"ב שתיהן הולכות הפוך באוניברסיטה – יש היררכיה ברורה של אוניברסיטאות ברמה עולמית (קיימברידג', פרינסטון), אוניברסיטאות טובות, ואוניברסיטאות לא טובות. בתיכון, ישראל היא בין לבין – אין בתי ספר פרטיים חזקים כמו בבריטניה או מועצות מקומיות חזקות כמו בארה"ב, אבל עדיין כולם יודעים שתיכון חדש ואליאנס יותר טובים מבתי הספר של בת-ים, וצה"ל מגייס ליחידות כגון 8200 בעיקר מבתי ספר יותר חזקים.

  • אורן29

    אנקדוטה קטנה לגבי יאיר לפיד, עובדות, ובדיקתן: לפני כמה שנים, בטור שלו, לפיד דיבר על המוזיקאים שאהב כשהיה צעיר, והתייחס לאליס קופר. קופר, כך לפיד, מלק פעם על הבמה עם שיניו ראש של יונה חיה שזרק אליו מעריץ, משום שהיה שיכור וחשב שמדובר בבובה. אם אתם לא מאמינים, כתב לפיד, תוכלו לבדוק את זה בגוגל.

    אני אישית לא הייתי צריך את גוגל, אבל מי שהיה שומע לעצתו של לפיד ובודק את נכונות הסיפור המשעשע היה מגלה שהגיבור המקורי של הסיפור הוא אוזי אוסבורן, ולא אליס קופר.

    זוטות? כמובן, אבל יש כאן מוסר השכל: ככל שלפיד יתקדם, מרוק כבד, דרך מערכת החינוך ועד לחוץ ובטחון, כך תגדל איכות וכמות האי דיוקים שבדבריו/משנתו. למעשה, זה הופך להיות ספורט די משעשע- "מצא את ההבדלים" גירסת המבוגרים- לפיד מול המציאות (רעיון לא רע לאיזה אתר שירכז את כל איי הדיוקים שהיו, הוו, ויהיו).

    המשחק יגיע לשיא מתישהו, ודי בקרוב, כשלפיד יפשל בנושא שהכי קרוב לליבו- השואה. אם הוא יפשל כשהוא כבר שר חינוך, זאת תהיה יותר טרגדיה מפארסה.

    יש למה לחכות.

  • רונן מרגלית

    אני מבקש לומר מלה להגנתו של לפיד. הוא לא אשם. הוא ירש את הכאילו-השכלה הכללית המחוררת שלו, ואת הביטחון בהפרחת "עובדות" שאין להן יסוד מאביו, הביריון המילולי גס-הרוח טומי (שהיה פחדן נוראי מעימות פיזי חרף מימדיו). טומי התמחה בלומר דברים חסרי שחר, ולהרשים בורים ואידיוטים גדולים ממנו ב"רוחב אופקיו". התפוח הרקוב לא נפל אפוא רחוק מן השיח הכמל.

    • טומי, למרות כל מגרעותיו (והיו לו הרבה), רץ עם אג'נדה ברורה: אנטי-דת, קפיטליזם, ומרכז בטחוני ופוליטי (כלומר, להיכנס בהם, אבל גם לדפוק את המתנחלים הדוסים), בסדר הזה. הוא אמר באופן מאוד ברור שהעשירים הם טובים כי הם מייצרים מקומות עבודה, והשתמש בביטוי "שונא את הפלשתינאים במידה סבירה" לתיאור איש מעמד הביניים ההיפותטי שאותו הוא מתיימר לייצג. יאיר רץ עם אג'נדה שאומרת שמגיע לו יותר כוח ומנסה להיות הכל לכולם.

    • עדו

      'קמל' ולא 'כמל'

  • רונן מרגלית

    תיקון שגיאת הקלדה: השיח הקמל, כמובן (לא כמל!).

  • סרנה

    בלוג בלי אף מגיב מטומטם או חמום, נס בפני עצמו. כל השאר נאמר פה היטב.

  • מני זהבי

    "שיעור עובדי ההייטק בישראל הוא 10% מכוח העבודה"

    המספר הזה נראה מוזר.
    ככל הזכור לי, היקף כוח העבודה בישראל (אנשים בגילאי עבודה שגם עובדים) הוא בין 3 ל-4 מיליון איש. האם יש בישראל 400-300 אלף עובדי הייטק?

  • איציק

    שוב נפלתם קורבן לכותב מניפולטיבי ויהיר שלא מעניינת אותו האמת ורק חיפוש אחר כותרות וחשיפה.

    לפיד אמנם לא בקיא באגפים בחברות הייטק אבל הכותב נכשל בהבנת הנקרא, ולא הבין את הרעיון המרכזי.

    לפיד לא אמר שצריך לבטל מקצועות, להפסיק ללמד, לא להבחן ולא לקבל ציון, הוא לא הציע לפטר מורים או להוריד שעות לימוד לתלמידים.

    הוא אמר שאת הערכה על התלמיד לא המערכת צריכה לתת אלא המורה – והוא יקבע את הערכה עליו.
    במקום שהמערכת תכתיב איך ומה ללמד והורה יהיה צינור מידע, הוא מציע שהמורה יהפוך למורה, וילמד.

    לכותב המאמר – יפה, הצלחת לבלבל הרבה אנשים בעזרת כישורי הכתיבה שלך, אולי אפילו, לפי השיטה שלך, אתה מתאים להיות ראש ממשלה.
    חבל שאנשים לא טורחים להבין באמת מה נאמר.

    • עדו

      אני לא יודע מי משנינו נפל קורבן לכותב מניפולטיבי ויהיר. אני רק אתייחס להצעה שהמורה יתן לתלמיד הערכה ולא ה'מערכת'.
      אז אם תלמיד נפל על מורה לא הגון, מורה שיש לו איזה חשבון אישי איתו – למשל התלמיד מהמוצא הלא נכון, אבא של אותו תלמיד מסוכסך עם הגיס של המורה, או שבאמת בהתחלת השנה התלמיד התחצף והמורה נשבע/ה שהוא יצטער על זה – נחרץ דינו של התלמיד.
      לא תודה. בתור אבא לשני ילדים במערכת החינוך אני רוצה כמה שיותר עיניים על התלמידים.

  • שלומי

    התגובה שלך מאוד רדודה לטעמי. אתה עוסק המון בתפל ולא בעיקר. הבעיה היא שלמידה לבגרות איננה למידה, היא בעיקר שינון. הרעיון הוא לצמצם את מספר בחינות הבגרות ולא לבטל את לימוד המקצועות והכנסת הערכה חליפית.זה שאתה ציג את זה בצורה שכזאת זה די מגוחך.
    לא נראה לי שיאיר לפיד מבין בביטחון, לדעתי הוא גם לא שואף להגיע לשם. לא יודע כמה טוב הוא יהיה בתור שר חינוך. מהם תנאי הקבלה למשרת שר החינוך לדעתך? השורה התחתונה היא שחייבים לצמצם את מספר בחינות הבגרות [כמו בכל המקומות שהזכרת] על מנת שתלמידים ילמדו בבית הספר ולא רק יתכוננו לבחינות.

    • תסלח לי, אבל למה "חייבים לצמצם" את מספר בחינות הבגרות? המספר לא מצומצם בצרפת, אותה יוסי הזכיר. מספר המקצועות גם לא מצומצם בארה"ב – אין ממש בחינות בגרות, אבל אוניברסיטאות דורשות רקע עיוני בתיכון הכולל מספר גדול של מקצועות. האנשים בארה"ב שדוגלים במתמטיקה ואנגלית בלבד נוטים להיות אנטי-חינוך באופן כללי.

  • Veblen

    ועם זאת יאיר לפיד הוא הפוליטיקאי היחיד שמדבר על שתי הבעיות הכי חמורות במדינת ישראל ומעלה אותן לסדר היום במקום שהן צריכות להיות:
    1. הבעיה הדמוגרפית
    2. שינוי שיטת הממשל

    מבחינתי בשאר הדברים הוא יכול לדבר שטויות מוחלטות, בפארטו הוא עדיין מנצח כל פוליטיקאי אחר במדינת ישראל.

    • יותם

      תודה, Veblen, שטרחת וציינת את "הבעיה הדמוגרפית" בתחילת תגובתך; זה תמרור מצויין לכך שאין טעם לקחת את דבריך ברצינות.

      • Veblen

        בכיף יותם, אני מקווה שתהנה לחיות במדינה שרוב אזרחיה הם חרדים וערבים עם ריבוי טבעי של מדינת עולם שלישי, ותל"ג חינוך ושירותי בריאות בהתאם.

        למרות שלדעתי המדינה תתפרק לפני זה.

        אבל אם אתה לא מקשיב לי אולי כלכלן בכיר ב-OECD ירשים אותך יותר:
        http://www.themarker.com/misc/1.558094

        • מני זהבי

          אתה אולי תופתע, אבל הריבוי הטבעי בישראל הוא כבר עכשיו בסדר גודל של העולם השלישי. אנחנו כנראה המדינה היחידה ב-OECD ששיעור הפריון הכללי שלה עומד על כ-2.9 ילדים לאישה.

          • Veblen

            בהחלט, והמצב רק מחמיר משנה לשנה. מכיוון ששיעור החרדים באוכלוסיה עולה ומעלה עוד יותר את הריבוי הטבעי בצורה אקספוננציאלית.

            אנחנו בדרך לקריסת מערכות כללית, וזה רק עניין של זמן ואם יאיר לפיד הוא היחיד שמדבר על זה – אז אין ספק שאני אצביע לו. גם אם הוא יגיד שהירח עשוי מגבינה ושבינג הוא מנוע החיפוש של גוגל.

            • מני זהבי

              העניין הוא שזה לא רק חרדים. אני לא יודע איפה אתה חי, אבל כשאני מסתכל סביבי, כמעט ואיני מכיר משפחה חילונית עם ותק של יותר מ-5 שנות נישואין שיש לה פחות מ-2 ילדים (בהרבה מקרים מדובר ב-3 ילדים לפחות). אצל המשפחות הדתיות שאני רואה סביבי, יש יותר ילדים, ואצל החרדים יש עוד יותר, אבל זה שיש בישראל ריבוי טבעי מטורף אינו רק "אשמתם" של הדתיים.

              • Veblen

                אין משמעות למה שאתה כותב בלי נתונים סטטיסטיים.

                • מני זהבי

                  לא התיימרתי לתת נתונים סטטיסטיים. סתם התרשמות כללית. אבל איפשהו, הדברים האלה צריכים להתחבר.
                  אתה יודע מהו ה-TFR לנשים בישראל לפי מגזרים (נאמר, יהודים חילונים, יהודים דתיים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, וכיו"ב)?

            • נירה

              קודם כל, הוא לא היחיד שמדבר על זה. דבר שני, הוא מדבר על זה אבל לא נראה שהוא האיש שיוכל לפתור את זה, בלשון המעטה. מחקרים מראים מתאם בין רמת הדתיות למספר הילדים, ומתאם הפוך בין רמת ההשכלה למספר הילדים. אז בהנחה שאתה לא מעוניין לעקר נשים דתיות אחרי הילד השני – נראה שמה שיפתור את הבעיה הדמוגרפית הזו זה אוכלוסייה משכילה יותר ודתייה פחות. ולפי הנאום של האחרון של מר יהיר, לא נראה שהוא יצעיד את מדינת ישראל בכיוון הנכון.

            • ההצלחה הכי גדולה בעלם הדמוקרטי בהורדת הילודה היתה במדינת קראלה בהודו. תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית, תוכניות שכוללות חינוך (לא רק מתמטיקה, שפת אם, ואנגלית…), זכויות לנשים, אמצעי מניעה, ושיפור הבריאות הורידו את מספר הילדים הממוצע לאישה ל-1.7. האידאולוגיה שהביאה להצלחה הזאת, דווקא יש לה מפלגה מייצגת בישראל.

        • יותם

          ומה אכפת לי בדיוק אם ישראל מלאה בחרדים וערבים? יש משהו רע אינהרנטית בלהיות חרדי? בלהיות ערבי?

          • עדו

            מה זאת אומרת? כל מי שלא יהודי אשכנזי וגבר, למזלי אני כל השלושה.

  • עדן

    אלוהים אדירים, תעזבו את לפיד, אתם מפילים אותו מוקדם מדי. הוא אמור להיות תחנת מעבר מביבי לשלי, כמו שהיה איציק מרדכי בזמנו.

  • רונן מרגלית

    הבה נניח שכל הרעיונות שיאיר לפיד משמיע הם מקוריים, נכונים וניתנים ליישום (הם לא). השאלה האמיתית שעלינו לשאול – ועל לפיד להשיב עליה – היא: למה אתה, לפיד? מה עושה אותך, איש בן 50, חסר השכלה, ניסיון פוליטי וניהולי, כשיר להנהיג מפלגה ומדינה? כי אתה רוצה? כי אתה "מפורסם" ותמיד יימצאו מספיק אידיוטים שיצביעו בשביל "האיש מהטליביזיה"?
    הכמיהה לשינוי מובנת (אם כי היא לא ממש מובנת על רקע התמיכה הגבוהה בסקרים בביבי ובליכוד), ולכן היה זה אך טבעי שיגאל ידין – רמטכ"ל לשעבר ופרופסור לאכיאולוגיה בעל שם – נתפס ב-1977 כמושיע שיחולל את השינוי (הוא אגב נכשל לחלוטין ונחשף כמוקיון פוליטי). אבל לפיד? מה ברקורד שלו נותן מקום לתקווה כי יביא את הגאולה – לשון החלקות שלו? טוריו הסאכריניים הטבולים בהומור האוסטרו-הונגרי הלא-מצחיק שירש מאביו? הליכתו בין הטיפות ("אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון")?
    הדבר המשונה ביותר בפרשת לפיד היא הכיסוי האובססיבי של כל נפיחה שלו. במקום להתעלם ממנו, התקשורת בונה אותו ואת המפלגה שהוא מתיימר להקים. אך היא התקשורת, תאבת הרייטינג אינה יכולה להתנזר מסיקור התבטאותיותיו של לפיד, חובה עליה לחזור ולשאול ולדון ולהתעקש: לפיד, למה אתה?

    • חיים ו.

      כי זו זכותו כאזרח לרוץ. מה פך את אובמה לראוי? או את ביבי?
      רק יוצאי מערכת הבטחון ראויים? רק אקדמאים?
      השלטון פתוח לכול מי שיכול לשכנע מצביעים. ועדות מסדרות היו לנו, תודה.

      • ראסול

        הבחור לא מערער על זכותו של הנ"ל לרוץ.

        קרא, הבן; הגב.

  • תני גולדשטיין

    מאמר נפלא, סחתיין. אני רק הערה אחת: המתקפה שלך על ההייטק לא במקום. 10% מהעובדים זה לא העשירון העליון אלא שלושת העשירונים העליונים, כי חלק גדול מהאוכלוסייה עובדים במקצועות לא פחות רווחיים מההייטק (מקצועות חופשיים והחברות הממשלתיות הגדולות) ויש גם בני/בנות זוג של הייטקיסטים/יות שעובדים בענפים אחרים אבל נהנים ממשכורת הייטק. ההייטק הוא גם ענף הייצוא המרכזי, כך שהייטק חזק מפרנס את כל המשק ולא רק את ההייטק עצמו. חוצמזה, שרוב המפעלים הישראלים המצליחים פועלים על טכנולוגיה מתקדמת ומחזיקים בארץ בעיקר את מחלקות הפיתוח וההנדסה. מהבחינה הזאת, גם טבע, מכתשים-אגן ואפילו דלתא הם סוג של הייטק, כי העבודה השחורה בשלושתם נעשית במקומות אחרים. כך שהטענה של לפיד שאין הלימה בין ההשגים הגרועים של החינוך בארץ לבין ההישגים הטכנולוגיים והכלכליים הטובים, היא נכונה. רק שההסבר שלו מופרך כמו כל התיאוריה שלו: ההצלחה הטכנולוגית לא באה מהיחידות האיכותיות של הצבא, אלא מהאחוז הגבוה של ישראלים שרוכשים השכלה גבוהה או רכשו אותה בברית המועצות ובמדינות מערביות. מה גם שמבחני המיצ"ב למינהו לא מפלחים מספיק את האוכלוסייה בתוך המדינה ומסתירים את העובדה שבעוד שבני מעמד הביניים היהודי ממרכז הארץ נהנים מהשגים לימודיים סבירים, ההישגים של הערבים ותושבי עיירות הפיתוח חלשים. מה גם שלמרות שמעמד הביניים כאן מייצר טכנולוגיה מעולה ומחזיק בזכותה מפעלי הייטק ולאו-טק מצליחים, הוא בעצמו לא מצליח לגמור את החודש. במלים אחרות: לפיד משתמש בטענות (הנבובות) שלו נגד מערכת החינוך כדי להסתיר מאתנו את הבעיה האמיתית: הפערים בין הקבוצות המוחלשות והמודרות באוכלוסייה לבין מעמד הביניים ובין מעמה"ב עצמו לבין הקבוצה שלפיד שייך אליה. לחינוך, ובעיקר למחסור בחינוך, יש חלק גדול ביצירת הפער הזה: כיתות קטנות, מורים עשירים יותר ושעות הוראה ארוכות יותר היו מצמצמים את הפערים. אבל לפיד מעדיף לייבב על בחינת הבגרות. אולי צריך להעמיק את בדיקת התעודות שלו?

    • מני זהבי

      אני חוזר על השאלה: 10% מכלל העובדים בישראל זה 400-300 אלף איש ואישה? איך בדיוק ההייטק בישראל יכול להעסיק מספר כזה של אנשים?
      יש לי רושם שהמספר הזה כולל את כל מה שאפשר לקשר איכשהו להייטק, כולל עובדי ניקיום ועובדי קייטרינג שמספקים שירותים לחברות מהמגזר.

      • חיים ו.

        200 אלף עובדים בסקר שנערך עבור גלובס, כשמדובר רק בעובדים בהיטק במשרות מחקר, פיתוח, ניהול וכדומה, הם סיננו מהמספרים למשל, עובדי יצור של ענף התרופות כך שלא מדובר במספר מנופח. כ3600 חברות בסך הכל.
        הלמ״ס אגב מדבר על כ270 אלף עובדים בערך… לא רחוק.
        למה זה מפתיע אותך?

        • מני זהבי

          3600 חברות זה המון, אבל אולי לא כ"כ מפתיע. מה שכן, אם בחברות האלה עובדים 200000 איש, מדובר ב-55 עובדים לחברה בממוצע. ככל שאני מכיר, זה יותר מסטארט-אפ מצוי. לא שכל חברות ההייטק הן סטארט-אפים, אבל עד כמה שאני מבין, רובן כן. השאלה היא כמה חברות גדולות יש בשוק הזה (נניח, עם יותר מ-50 עובדים), וכמה עובדים מועסקים בחברות כאלה.
          ד"א, אם אתה לוקח את המספר של 270000 עובדים ל-3600 חברות, זה יוצא 75 עובדים לחברה בממוצע. זה כבר נראה מוגזם.

          • חיים ו.

            התעשיה האוירית לבדה זה 15000 איש פחות או יותר
            אלביט מעסיקים כ6000 איש. לא כולם נספרים כעובדי הייטק אבל חלק משמעותי מהם כן.

            סטארט אפ ממוצע זה בין 20 למאה עובדים, די מתאים למספרים שתארת.

            הנתון המעניין יותר הוא קצב הצמיחה(הנגזרת השניה) שרק גדל, כלומר התעשיה עדיין מאיצה. מערך המכללות והקורסים מפיק יותר ויותר בוגרים כל שנה(באיכות מגוונת) צה"ל מוסיף כמה אלפי משתחררים עם נסיון מסויים, מאות חברות נפתחות.

            ובהקשר לכך, האמירה "רוב הסטארט אפים נכשלים" היא אמת קטנה מאד. ישנה אי הבנה רצינית בקשר למהות הכשלון. סטארט אפ שנכשל עדיין הפיק כח אדם מיומן ובעל נסיון, עדיין שילם משכורות מכובדות לעובדיו וחשוב יותר, ייצר ידע. אותו כח אדם יתפזר בין סטארט אפים חדשים וותיקים והידע והנסיון שרכשו ינוצל שם. היחידים שמפסידים שסטארט אפ נכשל הם היזמים או ליתר דיוק המשקיעים("בעלי ההון" לחברים). משום שמדובר ברב המקרים במשקיעים סדרתיים, הכשלון נלקח בחשבון וברב המקרים יכוסה ויותר מיכוסה מהצלחה אחת. זה מודל שונה לגמרי של עסקים, זו אקוסיסטם יותר מאשר תעשיה במובן המקובל, כשלון של סטארט אפים הוא חלק מהעניין.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    פעם ראשונה שאני נכנס לאתר הזה, ואני חייב לציין שהרבה מהמגיבים כאן, והכתב בראשם או משועממים עד טרוף, או בעלי שנאה תהומית, או סתם חולים….. או… כנראה ערוב של הכל.
    אנשים – חפשו לכם חיים. אפשר במיאמי.