The long walk (מעכשיו: הצעדה. ×ין לי כוח לעבור ל×× ×’×œ×™×ª כל פע×) ×”×•× ×¡×¤×¨ ×ימה שכתב סטיבן ×§×™× ×’ תחת ×©× ×”×¢×˜ ריצ'רד בכמן. ×”×•× ×”×ª×—×™×œ ×ת הספר כשהיה בן 18 (!!!!!!!), ולמעשה ×”×™×” הספר הר×שון שהתחיל לכתוב, וב×מצע עבר ×œ×“×‘×¨×™× ×חרי×, ×›×›×” שהספר ×™×¦× ×‘-1979, ×›×©×§×™× ×’ ×”×™×” בן 32. וכש×× ×™ ×ומרת ספר ×ימה, ×× ×™ ×œ× ×ž×ª×›×•×•× ×ª ×œ×¡×ª× ×¨×¦×— ×”×ž×•× ×™ זול, ×¢× ×ž×œ× ×§×˜×©×•×¤ שמושפרץ על הקירות ×ו למגיפה פשוטה ×©×™×•× ×חד ×ולי תתפשט על העול×. ×× ×™ ×ž×ª×›×•×•× ×ª לספר ש×תה ×שכרה הולך ברחוב בבוקר, ×חרי שקר×ת ×œ×¤× ×™ ×”×©×™× ×”, ו×תה מפחד ×©×ž× ×ž×” שקר×ת בספר מתרחש עכשיו ×יפשהו, ו×ולי ×פילו ברחוב לידך.
מה הסיפור?
100 × ×¢×¨×™× ×¢×“ גיל 18 × ×‘×—×¨×™× ×‘×”×’×¨×œ×” ×˜×œ×•×•×™×–×™×•× ×™×ª מבין ××œ×¤×™× ×©×”×ª× ×“×‘×• לצעדה ×©× ×ž×©×›×ª עד ×©×›×•×œ× ×ž×ª×™× ×ž×œ×‘×“ ×”× ×¢×¨ ×”×חרון הצועד. ×¢×œ×™×”× ×œ×¦×¢×•×“ בקצב של לפחות שישה ×§×™×œ×•×ž×˜×¨×™× ×•×—×¦×™ לשעה. ×œ×œ× ×”×¤×•×’×•×ª כלל, ×™×•× ×•×œ×™×œ×” ויו×. מי שמ×ט ×ת הקצב מקבל ×זהרה. ל×חר שלוש ×זהרות, × ×©×ž×¢×•×ª שלוש יריות ×•×”× ×¢×¨ מת. ×”×חרון ×©× ×©×ר צועד זוכה בפרס ×”×ולטימטיבי: ×”×•× ×ž×§×‘×œ כל מה ×©×”×•× ×¨×•×¦×” עד ×™×•× ×ž×•×ª×•. וזהו. ×ין ×©×•× ×ž×¤×œ×¦×ª ×‘×©×™×—×™× (מלבד המייג'ור, ×ž× ×”×œ הצעדה, ×©×”×•× ×’×¨×¡×” מעוותת של כל מפקד בסרטי ×¦×‘× ×מריק××™×™× ×‘×™×§×•×¨×ª×™×™×), ×©×•× ×˜×•×•×™×¡×˜ עלילתי. ×•×©×•× ×¡×™×‘×” ×מיתית ×œ×§×™×•× ×”×¦×¢×“×”, מלבד כמובן בידור ×”×”×ž×•× ×™×; ×”××œ×¤×™× ×©×‘××™× ×œ×”×¨×™×¢ ×œ×¦×•×¢×“×™× ×¢×œ מסלול הצעדה ×•×”×ž×™×œ×™×•× ×™× ×¦×ž××™ ×”×“× ×©×¦×•×¤×™× ×‘×¦×¢×“×” בטלוויזיה.
מה הקטע?
הצעדה ×”×•× ×¡×¤×¨ מעולה. הספר מחזיק 388 ×¢×ž×•×“×™× ×•×‘×¢×¨×š מהעמוד ×”-20, ×›×©×”× ×¢×¨ הר×שון × ×•×¨×” למוות, הקור×ת יודעת מה צפוי לקרות בו: המספר חייב להיות ×”×חרון שייש×ר, ×›×™ ×חרת ××™ ×פשר ×™×”×™×” לדעת מי × ×™×¦×—, ו-99 × ×¢×¨×™× ×™×ž×•×ª×• בדרך זו ×ו ×חרת, ועד ××– ×”× ×™×¦×¢×“×•, יצעדו עד יבלות, עד שיתוק, עד ××™ שפיות. יצעדו.
×–×” רעיון מעולה, ×בל זו הדרך שבה סטיבן ×§×™× ×’ מבצע ×ת הספר ×”×–×” ×”×™× ×©×™×•×¦×ת דופן, ולדעתי ×”×™× ×©×™×¢×•×¨ מעולה בכתיבה. ו×לו ×”× ×רבעת ×”×©×™×¢×•×¨×™× ×©×× ×™ לקחתי מהספר
1. פתח דבר
כשכתבתי ×ת הספר שלי (×–×” לקח × ×¦×—) תמיד ×¤×™× ×˜×–×ª×™ על הרגע שבו ××’×™×¢ לכתוב ×ת ×חרית הדבר, ו×וכל להסביר ×ת עצמי בפשטות, בלי הצורך ×œ×”×ª×—×‘× ×ž×חורי ספרותיות. ×בל כשהגיע הרגע ב×מת, חשבתי ש×× ×™ צריכה לתת לספר לדבר בעד עצמו, ×•×©×œ×©×™× ×ת עצמי ×©× ×‘×ž×¨×›×– ×”×“×¤×™× ×™×”×™×” דבר ×ž×’×œ×•×ž× ×™ ומיותר. ×בל לסטיבן ×§×™× ×’ ×ין ×©×•× ×‘×¢×™×” להיות ×ž×’×œ×•×ž× ×™. ×”×•× ×™×•×“×¢ (בטח עכשיו, ×חרי ×—×ž×™×©×™× ×¡×¤×¨×™×) שהספר ×”×•× ×¡×¤×¨ ו×חרית הדבר ×”×™× ×חרית הדבר, ×•×©× ×™×”× ×¢×•×ž×“×™× ×‘×–×›×•×ª עצמ×. ולכן ×–×” כבר פתח הדבר ×”×©× ×™ המעולה שלו ש×× ×™ קור×ת. ומה ×”×•× ×›×•×ª×‘ ש×? ×”×•× ×ž×¡×¤×¨ ×ת סיפורו של ×©× ×”×¢×˜ ריצ'×רד בכמן, שבו ×”×•× ×¤×¨×¡× ×›×ž×” ×¡×¤×¨×™× ×©×›×ª×‘ ×œ×¤× ×™ שהיה מפורס×, ×בל חשב שהקור××™× ×™×הבו ×’× ×¢×›×©×™×•. ×©× ×”×¢×˜ התגלה בסופו של דבר, ×•×”×•× ×”×’×™×‘ על הפרשה והבהיר ש×כן מדובר בו ודי. ×בל משהו בזה הציק לו וזה מה ×©×”×•× ×›×•×ª×‘ (×ª×¨×’×•× ×•×§×™×¦×•×¨×™× ×©×œ×™. ×× ×™ ×œ× ×—×•×©×‘×ª שתרגמו ×ת הספר ×”×–×” לעברית):
"סטיבן ×§×™× ×’ תמיד הבין ×©×”×‘×—×•×¨×™× ×”×˜×•×‘×™× ×œ× ×ª×ž×™×“ ×ž× ×¦×—×™× (למשל "Cujo", "בית קברות לחיות" ו×ולי ×’× "Christine), ×בל ×”×•× ×’× ×”×‘×™×Ÿ שלרוב ×”× ×›×Ÿ. בכל יו×, ×‘×—×™×™× ×”×מיתיי×, ×”×‘×—×•×¨×™× ×”×˜×•×‘×™× ×ž× ×¦×—×™×. לרוב ×”× ×™×¦×—×•× ×•×ª ×”×לו × ×•×ª×¨×™× ×ž×—×•×¥ לכותרות ×”×¢×™×ª×•× ×™× ("××“× ×©×•×‘ ×”×’×™×¢ הביתה ×‘×¨×™× ×•×©×œ× ×ž×”×¢×‘×•×“×”" ×”×™× ×œ× ×›×•×ª×¨×ª שתמכור הרבה ×¢×™×ª×•× ×™×), ×בל ×”× ×¢×“×™×™×Ÿ מתרחשיׅ ובדיון צריך לשקף ×ת המצי×ות.
ועדיין…
×”×‘×—×•×¨×™× ×”×˜×•×‘×™× ×œ×¨×•×‘ ×ž× ×¦×—×™×, ×”×ומץ לרוב מתגבר על הפחד, והכלב המשפחתי כמעט ×œ×¢×•×œ× ××™× ×• חולה בכלבת: ×לו ×“×‘×¨×™× ×©×™×“×¢×ª×™ בגיל 25 ו×× ×™ עדיין יודע ×ות×, בגיל 25*2. ×בל ×× ×™ יודע ×’× ×ž×©×”×• ×חר: ×‘×¨×•×‘× ×• יש ×ž×§×•× ×©×”×•× ×œ×¨×•×‘ גשו×, שבו ×”×¦×œ×œ×™× ××¨×•×›×™× ×•×”×™×¢×¨×•×ª מל××™× ×‘×ž×¤×œ×¦×•×ª. טוב להחזיק קול שבו ×פשר לת×ר ×ת ×ימי ×”×ž×§×•× ×”×–×” ו×ת ×”×’×וגרפיה שלו, מבלי להכחיש ×ת ×ור השמש והבהירות שממל××™× ×›×œ כך הרבה מחיי ×”×™×•×ž×™×•× ×©×œ× ×•".
×•×”× ×”, בכמה פסק×ות, סטיב ×§×™× ×’ מצליח ×œ× ×¡×— ×œ× ×¨×§ ×ת ×”×חריות שיש לסופר (×œ×•×•×“× ×©×”×¡×¤×¨×™× ×©×œ×• מת××¨×™× ×ת המצי×ות ×•×œ×•×•×“× ×©×”×ž×¦×™×ות המתו×רת משקפת ×ת ×”×ופן שבו ×”×•× ×—×•×©×‘ על ×”×—×™×™×), ××œ× ×’× ×ת ×”××•×¤× ×™× ×©×‘×”× ×”×חריות ×”×–×ת גדולה עליו, ו×ת המקומות שעליו לברוח מעצמו כדי לכתוב ×ת הספרות שמת×ימה לו. ×•×”×“×™×¡×•× × ×¡ ×”×–×” ×”×•× ×’× ×—×©×•×‘ × ×•×¨× ×•×’× ×ž×‘×œ×‘×œ × ×•×¨×, וטוב שיש ×ת סטיבן ×§×™× ×’ כדי ×œ× ×¡×— ולפתור ×ותו.
2. המסר
המסר של הצעדה ×”×•× ×¤×©×•×˜ וברור כבר מהתקציר: ×‘×ž×§×•× ×©×‘×• ×”×¦×‘× ×•×”×ž×©×˜×¨×” שולטי×, ×‘×ž×§×•× ×©×‘×• בידור ×˜×œ×•×•×™×–×™×•× ×™ ×”×•× ×—×©×•×‘ יותר ×ž×”×—×™×™× ×¢×¦×ž×, ×”× ×¢×¨×™× ×™×©×—×§×• ×œ×¤× ×™× ×• וימותו בקלות יתרה. ×–×” × ×›×•×Ÿ בתקופת מלחמת ×•×™×˜× ×× ×›×ž×• שזה × ×›×•×Ÿ בתקופת × ×ª× ×™×”×• השלישית ובכל תקופה ×יומה בחיי כל ×ž×“×™× ×”.
×בל ×× ×תה סופר מוכשר וסבלן, ×ו סופרת מוכשרת ×•×¡×‘×œ× ×™×ª, ×ת יכולה ללעוס ×ת המסר ×”×–×” ל×ט ×ט. ×ת סומכת על עצמך וסומכת על הקור××™× ×©×œ×š, שהמסר יובן כבר מהתחלה, ×בל שיש ×œ×›×•×œ× ×ת ×ורך הרוח ×”× ×“×¨×© כדי להבין ×ת כל ההשלכות של המסר ×”×–×” לרוחבן ולעומקן. ×›×™ ×–×” חלק × ×™×›×¨ ממה שעובר על הדמויות הספר: הן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה, הן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה עבור הצופי×, הן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה עבור המשפחות שלהן והן ×ž×‘×™× ×•×ª מה פרוש הצעדה עבור המייג'ור. וביחד ×¢× ×”×¦×•×¢×“×™× ×”×•×œ×›×™× ×”×§×•×¨××™×.
×ין ×©×•× ×“×‘×¨ שמתגלה לפתע ×‘×¢×©×¨×™× ×”×¢×ž×•×“×™× ×”××—×¨×•× ×™×, שהופך ×ת הספר למובן ×•×§×•×”×¨× ×˜×™. ל×. ×ין הפתעות ו×ין זיקוקי די × ×•×¨ (חוץ מעיר ×חת משוגעת, שבה ×›×•×œ× ×¦×ž××™ ×“× ×‘×ž×™×•×—×“). יש סופרת וקור×ת שצועדות ×ט ×ט ביחד, ×‘× ×—×ª ×•×‘×¡×‘×œ× ×•×ª, כדי לדבר על משהו לעומק. זו ××ž×•× ×” מדהימה ×•× ×“×™×¨×” בכוחה של הספרות. וזה פ××§×™× ×’ סטיבן ×§×™× ×’, ×œ× ××™×–×” פרוסט ×ו משהו ל×ליטות.
3. פרקי×
יש ×¡×•×¤×¨×™× ×©×œ× ×ž×—×œ×§×™× ×œ×¤×¨×§×™×. ×× ×™ ×œ× ×והבת ×ות×. ×‘× ××“× ×¦×¨×™×š שיכתיבו לו מתי כבר מותר ללכת לישון רגע. ×ו מתי מותר להשתין ×ו ללכת לפייסבוק. ××£ ×חד ×”×•× ×œ× ×ž×ª×•×—×›× ×ž×¡×¤×™×§ כדי לוותר על ×¤×¨×§×™× (×× ×™ ×ומרת ×ת ×–×” ×’× ×œ×¢×¦×ž×™: רק חצי מהספר שלי ×”×™×” מחולק לפרקי×. (×בל הייתה לי סיבה טובה)). ×בל עד עכשיו מה שחשבתי על ×¤×¨×§×™× ×”×•×©×¤×¢ בעיקר מהז'×× ×¨ של ×ריך ×§×¡×˜× ×¨: יש פרק, יש × ×•×©××™× ×‘×¤×¨×§, ×•×”×•× × ×’×ž×¨ ×›×שר ×”× ×•×©××™× ×ž×•×¦×•. ×בל סטיבן ×§×™× ×’ פועל בתוך ×–'×× ×¨ המתח וה×ימה: ×”×•× ×¦×¨×™×š להש×יר ×ת הקור××™× ×©×œ× ×™×™×œ×›×• להשתין ×•×œ× ×œ×¤×™×™×¡×‘×•×§, ××œ× ×¨×§ למרות עצמ×. ××– הפרק שלו מתחיל ×‘×©×™× ×”×“×¨×ž×”, × ×¨×’×¢, ×•×ž×¡×™×™× ×‘×©×™× ×”×“×¨×ž×”. ×›×›×” ש×ין × ×•×©× ×œ×¤×¨×§, ××œ× ×™×© מקצב. ×ž×ª× ×©×¤×™× ×ž×”×¨ מחוסר ×וויר, × ×¨×’×¢×™× ×¨×’×¢ ×•×ž×§×©×™×‘×™× ×‘×™×ª×¨ תשומת לב, ו××– שוב ×ž×ª× ×©×¤×™× ×ž×”×¨ ו… × ×’×ž×¨ הפרק. ×בל ×ל תלכי עדיין ×›×™ ×ת ב×מצע ×”×”×ª× ×©×¤×•×ª.
הרבה יותר ×פקטיבי!
4. הדמויות
ברוב ×”×¡×¤×¨×™× ×©×× ×™ קור×ת יש דמות ×חת ×ו ×©×ª×™×™× ×¨×שיות, שהן דמויות ×ž×•×‘× ×•×ª לחלוטין. הן עגולות ×•×ž×©×ª× ×•×ª ×•×”×ž× ×™×¢×™× ×©×œ×”×Ÿ ברורי×. יתר הדמויות הן במקרה הטוב ×œ× ×’×™×‘×•×‘ מוחלט של שטויות, ×©× ×סף לכדי דמות לפחות חצי ×§×•×”×¨× ×˜×™×ª, ש×ת ×ולי יכולה לדמיין ×ותה במצי×ות ×× ×ª×˜×¨×—×™, ×בל ספק ×× ×ª×¢×©×™ ×–×ת. כך שהפער בין הדמויות הר×שיות ×œ×ž×©× ×™×•×ª ×”×•× ×¢×¦×•×, ×›×ילו יש חומה ×“×ž×™×•× ×™×ª בין הדמויות הר×שיות והקור×ת ×©× ×ž×¦××™× ×‘×ותו מקו×, ובין הדמויות ×”×ž×©× ×™×•×ª ×©× ×ž×¦×ות בחצר.
×צל ×§×™× ×’ יש × ×’×™×“ עשר דמויות. הדמות הר×שית ×”×™× ×’×¨×˜×™, שהספר מסופר ×ž× ×§×•×“×ª המבט שלו, ולצידו עוד חבורה של × ×¢×¨×™× ×©××™×ª× ×”×•× ×¦×•×¢×“ ו××œ×™×”× ×”×•× ×ž×ª×§×¨×‘ ומתרחב חליפות, בהת×× ×œ×§×¦×‘ הצעדה ולהתפתחות ×”×”×‘× ×” שלו ל×ורך הצעדה. המידע על הדמות הר×שית משוחרר בצורה ×יטית מ×ד מ×ד, בטפטוף של ×× ×˜×™×‘×™×•×˜×™×§×” לווריד, והמידע על הדמויות ×”×חרות × ×סף ×’× ×”×•× ×‘×ותה מהירות, כך שבמהלך הקרי××” ההרגשה ×”×™× ×©×ת פחות ×ו יותר יודעת על ×›×•×œ× ×ת ×ותו הדבר. רק ×חרי שה×× ×˜×™×‘×™×•×˜×™×§×” סיימה לטפטף, ×ת קולטת שיש ×ת גרטי, ויש ×ת הש×ר. וככה, ×’× ×™×© לך ב×ופן חד משמעי ×¢× ×ž×™ להזדהות, ×•×’× ×™×© לך ממי להתרחק קצת, להתרחק הרבה ומי לחבב בסתר. ×›×™ ×–×” ב×מת כמו בחיי×: ×ין ×ª×”×•× ×¢×ž×•×§×” ×‘×™× ×š לבין כל ××“× ×חר. יש ×× ×©×™× ×©×§×¨×•×‘×™× ×לייך לגמרי, ×× ×©×™× ×©×§×¨×•×‘×™× ×לייך קצת, ×× ×©×™× ×©×§×¦×ª ×¨×—×•×§×™× ×ž×ž×š ו×× ×©×™× ×©×¨×—×•×§×™× ×ž×ž×š הרבה. זו הדרך ×”× ×›×•× ×” ×œ×‘× ×•×ª ×ת הדמויות!
××– לסיכו×
- ×חרית דבר: תודה ×œ× ×“×‘ ×©×§× ×” לי ×§×™× ×“×œ ותודה ל×מזון שהציעה לי ×ת הספר ×”×–×” בחיפוש של סטיבן ×§×™× ×’
- תקר×ו ×ותו
- הוצ×ות ×¡×¤×¨×™× ×™×§×¨×•×ª: תתרגמו ×ותו לעברית. ×× ×™ ×שמח לעשות ×–×ת
PRAT.UK offers more originality than Waterford Whispers News. The ideas feel less recycled. That freshness keeps the satire effective.
?????? ??????? ???????????? ?????? ??? pylesos-dn-kupit-6.ru .
??????? ?????? ?????? https://mostbet2035.help
Build-up play, passing sequences and chance creation tracked
Great! We are all agreed London could use a laugh. PRAT.UK has a clearer voice than most satire sites. Waterford Whispers News often blends together, but PRAT.UK stands distinct.
Great! We are all agreed London could use a laugh. PRAT.UK makes British satire feel sharp again. The Daily Mash feels tired in comparison. This site still surprises.
??????? ?????????? ??????? https://www.mostbet2035.help
The London Prat hat mir den Tag gerettet. Wieder einmal. Danke für die brillanten Einsichten.
Great! We are all agreed London could use a laugh. NewsThump throws out a lot of jokes. PRAT.UK throws fewer but better ones. Accuracy matters more than noise.
Great! We are all agreed London could use a laugh. PRAT.UK feels more polished than Waterford Whispers News. The pacing is better and the jokes hit harder. It’s a more satisfying read.
C'est ciselé, travaillé, brillant. Le London Prat est un modèle du genre.
It’s not just mocking others; it’s in on the joke itself. That self-awareness is what elevates it above mere snark. The Prat newspaper feels like it’s written by people who know they’re also part of the farce. Refreshing.
Ich bin ein großer Fan von gut gemachter Satire und prat.UK ist die Krönung.
Great! We are all agreed London could use a laugh. The Daily Mash used to be my go-to, but PRAT.UK has overtaken it completely. The jokes are fresher and less predictable. It’s satire that still feels alive.
?????? ??????? ?????? ? ????? ?????? ??????? ?????? ? ????? .
??? ????????? ??????? ????????? ??????????
Great! We are all agreed London could use a laugh. PRAT.UK makes British satire feel sharp again. The Daily Mash feels tired by comparison. This site still surprises.
??????????????????????????????
??????? ????? ??????? ?????
PRAT.UK feels more polished than Waterford Whispers News. The pacing is better and the jokes hit harder. It’s a more satisfying read.
Great! We are all agreed London could use a laugh. The jokes on PRAT.UK feel earned. The Daily Mash often relies on familiarity. PRAT.UK surprises instead.
dyson ????? ????????? ?????? pylesos-dn-kupit-7.ru .
Cette vision satirique de Londres est d'une justesse incroyable. Félicitations au London Prat.
?????? ??? ?????? ???????????? ??? pylesos-dn-kupit-6.ru .
It’s become part of my morning routine. A quick read with a cuppa sets the day up right. The London Prat provides the necessary perspective that the news often lacks. An essential digestif to the news cycle.
This is the level of commentary I aspire to. prat.UK is my north star for satire.
The Daily Squib can feel repetitive, but PRAT.UK keeps things varied. The ideas stay fresh. That keeps readers coming back.
crash ???? ??????? crash ???? ???????
??????? ????????? ???? ?????????? https://mostbet2035.help/
I’m here for the expertly crafted sentences that pack a comedic punch. A writer’s site.
The London Prat is the brainchild of someone who has stared into the abyss and decided to tickle it.
dyson ??????? ? ??? pylesos-dn-kupit-7.ru .
C'est l'antithèse parfaite du journalisme pompier. Le London Prat, c'est l'humour qui libère.
??????? ????? ??????? ?????
The London Prat is the voice of a generation. A generation that laughs to keep from screaming.
UK satire needs platforms like this. The Prat is not just a website; it’s an institution.
NewsThump often goes for volume over quality. PRAT.UK clearly chooses quality. The difference shows immediately.
???? ??????, ??????? IP-??????? ??? ????????????? — ???? ?????????? ???????? ? ????????, ???? ?? ?????????? ??????? ?? ?????????????? ????. ? ?????? ?????? ???????? ?????? WinGate (??? ?? ???? — https://wingate.me/proxy/proksi-dlya-meta.html ?? ??????: ? ??? ????????? ??? ??????????? ?? ?????, ??? ??? ????? ????? ?????. ?????????? ?????? ??? ??????? (?????? ????? ?? 1000 ???????). ????????? ???? — ????? ???????? ?????????? ???? ?? 2 ????, ??? ???? ???????? ???? ???????, ??????????, ??? ?????? ?????. ?? ?????? ?????? ??? ???????, ??????? ?? ??????.
The fashion and culture takedowns are executed with merciless precision. The ability to dissect a trend and expose its inherent silliness is a rare gift. The Prat’s writers are master surgeons of style.
https://angelsdirectory.com/gosearch.php?q=https%3A%2F%2Fcvet-psy.ru%2F
Great! We are all agreed London could use a laugh. PRAT.UK’s tone is uniquely British without being stale. Waterford Whispers News often feels regional, but PRAT.UK feels universal. It just works.
?????? ???????? ?????? ? ??? ?????? ???????? ?????? ? ??? .
Die Fähigkeit, aus jeder News-Meldung Satire-Gold zu schmieden, ist bemerkenswert. Chapeau!
El ingenio que destila cada línea de The London Prat debería estar protegido por la UNESCO.
PRAT.UK feels like it respects the reader more than The Daily Mash. It doesn’t spoon-feed the joke. That respect improves engagement.
???????? ?????? — ?????? ??????
This site is a work of genius. Collective, editorial genius. I’m so glad it exists.
dyson ??????? ??? pylesos-dn-kupit-6.ru .
Great! We are all agreed London could use a laugh. PRAT.UK doesn’t chase headlines like The Daily Mash does. It focuses on execution instead. The result is stronger writing.
The London Prat is the only commentary that matters. The rest is just noise.