הסיפור האמיתי והמזעזע של

פבר' 08 2009

chatte, salaud, salope

פרדריק בגבדה. ניקולא פארג. מישל וולבק.
ובהתאמה, 69.99 ש"ח.. הייתי מאחורייך. אפשרות של אי
הגיבורה של פארג קוראת את בגבדה. בגבדה מדבר על וולבק. וולבק, הוא מדבר על בודריאר.
תסתכלו עליהם, יש ביניהם אפילו דמיון פיזי:

הילד הרע בגבדה	הילד הרע פארג	הילד הרע וולבק

 

אם מרחיקים מעט את המבט, מצמצמים את העפעפיים, שלושתם כתבו את אותו הספר: סיפורו המיואש של גבר בתרבות המערבית, שצריך להסתדר עם החיים, עם הזקנה, עם הביות הכפוי, עם הצרכנות, בעודו חולם על כוס לח. כל אחד מהכיוון שלו ועם הדגש שלו, אבל שלושתם עושים זאת בנחרצות של ילד, בשפה פשוטה, כמעט מפשילים את המכנסיים וחושפים את אחוריהם. שלושתם, כך קראתי ברשת, זוכים בכינוי "הילד הרע של הספרות הצרפתית" (דומה קצת למבוקש מספר אחד של החמאס, זה תואר שקשה להחזיק בו לאורך זמן), ושלושתם, אם אני מבינה משהו בעולם הזה, מזיינים עכשיו, אחרי תהילתם, בארגזים.

 מה יש בה, תמהתני, בתרבות הצרפתית, שמנפיק את הסיפור הזה? האם זהו שבוע העבודה הנוח, המלווה באוכל הטוב ובבתי הקיט בפרובנס, שמותיר לאדם זמן ונוחות כדי להתייאש כל כך וכדי לחשוף כך את ייאושו? או שמא זו המסורת של הגברים הצרפתים המיואשים הקודמים כמו בלזק ופרק אהוביי, שכבר הניחו את חולשתם על הצלחת? אני תוהה וחושבת מייד על העמוסעוז/דודגרוסמן/אביהושע, עם אי הנחת שלהם, שהוא כל כך אחר וגא.

 

הפוסט הזה הוא חלק ממשחקו של סיני גז, הלינק שאינו נגמר. קיבלתי אותו בתודה מעדי שורק, ואני מעבירה אותו בהערכה רבה לאקסאקסטרימיסטית, שאת הבלוג שלה אני מחבבת פלוס פלוס פלוס.

כאן הוא עבר בינתיים:

סיני גז –> עידו קינן –> אטימולוגיה עממית –> מעיין דר –> המזבלה –> יוני ציגלר –> יאיר יונה –> שמוליק כץ –> נדב לזר –> אורי איילון –> ד”ר אייל גרוס –> אייל ניב –> נתי יפת –> דותן –> נדב פרץ –> שחר –> דובי –> גדי אלכסנדרוביץ’ –> נמרוד אבישר –> אלעד –> תום –> נאור –> עדי שורק –> מיטל שרון

תגיות: 69.99 ש"ח, אפשרות של אי, אקס-אקסטרימיסטית, הייתי מאחורייך, הלינק שאינו נגמר, מישל וולבק, ניקולא פארג, סיני גז, עדי שורק, פרדריק בגבדה

11 תגובות

11 תגובות לפוסט “chatte, salaud, salope”

1. # איתמר שאלתיאלבתאריך 08 פבר' 2009 בשעה 22:10

   טושה!

   להגיב לתגובה

2. # ז'ניהבתאריך 08 פבר' 2009 בשעה 23:47

   אני סקרנית מה גרם לך לקרוא שלוש פעמים את אותו הספר

   להגיב לתגובה

3. # אוריבתאריך 09 פבר' 2009 בשעה 0:08

   מ' שרון כן משחקת.
   הדימוי של החמאסניק מצחיק.

   להגיב לתגובה

4. # נמרוד ברנעבתאריך 09 פבר' 2009 בשעה 6:12

   ווילבק הוא אחד הסופרים האהובים עלי ולכן שמחתי לקרוא עליו.
   אני אשמח אם יכתבו עד פוסטים על ווילבק…

   להגיב לתגובה

5. # ygurvitzבתאריך 09 פבר' 2009 בשעה 6:52

   כתוב היטב. במיוחד, אחן, החידוד על החמאסניק…

   להגיב לתגובה

6. # מיטלבתאריך 09 פבר' 2009 בשעה 10:15

   איתמר,

   ז'ניה, אני אוהבת את הסיפור הזה.

   א' ויוסי, תודה, אבל הייתי צריכה להגיד מספר 2. מספר אחד נשאר הרבה זמן, נראה לי.

   נמרוד, אז כתוב אותם.

   להגיב לתגובה

7. # תמרבתאריך 10 פבר' 2009 בשעה 16:39

   אני לא מבינה למה זו הכותרת. שתי קללות ומילה גסה. זה מתוך הטקסט?
   וסליחה שיש לי שאלות מטומטמות. זה פשוט מטריד אותי מאז שראיתי את זה בג'ימייל אבל הצלחתי לקרוא רק בעבודה, בגלל אפסאחתשתיים המסריחים.
   נא הסבירי לתמר הסתומה.

   להגיב לתגובה

8. # מיטל שרוןבתאריך 11 פבר' 2009 בשעה 9:26

   רציתי לקרוא לזה כוס, כי זה מה שמשותף לשלושתם, אבל רציתי בצרפתית. אז הלכתי לאינטרנט הזותי וחיפשתי cunt וקיבלתי שלוש תשובות, שליד אחד מהן היה כתוב משהו שנראה כמו וולגרי, יעני "עממי" בשפת המילונית העברית, והנחתי שזו המילה שאני מחפשת, ולא ידעתי מה השתיים האחרות, ורציתי לשאול אותך, אבל היית אדומה בגוגל טוק, ואותי לימדו שלא מצביעים ברחוב ולא מפריעים למי שאדום בגוגל טוק וגם לא חוגגים יום הולדת לפני הזמן, אז הנחתי שזה בכל מקרה השדה הסמנטי הנכון ואם לא אז שכבר תבואי לפה ותגידי.

   להגיב לתגובה

9. # tamarבתאריך 14 פבר' 2009 בשעה 10:29

   haiti ona, aval afilu hamikledet shel hatsarfatim haantishemim lo nokha. bimkom ze, bdikha aguma.
   tqmqr. cakha korim li bamikledet. ve nekuda osim im shift. ahar kakh mitpalim.

   merde alors
   (haiti osa siman kria, im haiti motset oto)

   להגיב לתגובה

10. # מיטל שרוןבתאריך 15 פבר' 2009 בשעה 11:04

    רגע, זה אומר שאת בצרפת?
    (מיטל עם ערפל בראש)

    להגיב לתגובה

11. # יוסקהבתאריך 24 מרץ 2009 בשעה 21:50

    התבלבלו לך בגבדה ופארג.
    אין דמיון פיזי בין וולבק ופארג.

    להגיב לתגובה

השארת תגובה