39 תגובות “ארבע הערות וחג”

1. את? מפחידה?
   עוד לפני שאני קוראת מה כתבת אני מכינה את החיוך.
   איזה רעיון יפה!
   אם פחד המציאות לא ישתלט עלי אבוא מצויידת בספרים.

2. באמת כל מי שרוצה יכול לבוא ולקחת ספרים מאוסף הספרים שלך(/לתת מאוסף הספרים שלו) בתאריך הזה?

3. מבריק. אני בא.

4. אני מגיע.
   צריך לפתוח אירוע בפייסבוק לכבוד זה.

   לא מבין איך יש לך אומץ לחלק ספרים…אבל אני מניח שפתרת את זה עם עצמך.

5. פחחחח, ספריה שאין בה אפילו ספר מד"ב אחד לא באמת ראויה לתואר….. אין אפילו המנון לליבוביץ קטן?

6. מעולה.
   אולי אני אביא את כל הדיסקים שלא זרקתי ונחלק גם אותם!

7. חלום שמתגשם.
   האפשרות לעבור על כל הספרים של מיטל שרון ולבחור..
   (אפשר להביא גולדסטאר במקום ספר להחלפה?)

8. ובכלל, אפשר לייצר חג. גם כך מדובר בעיד אל פיטר. אולי להקה? אולי להחליף גם בגדים? אולי סתם לבוא לבושים לבן. מיטל שרון – עוצי עיצה.

9. הייתי בא. אבל ראש השנה. ואנחנו אצל ההורים. או בבית כנסת. חבל.
   שנה טובה
   (וזה יהיה נורא אם החיוך יהפך כאן לאייקון צהוב מזעזע. אני, את החיוך שלי אוהב קצת עקום).

10. ג'יימס, לדעתי זה גם ראש השנה (ולכן כנראה לא אוכל להגיע לצערי, דווקא יש לי כמה מציאות שאשמח לחלק)

11. עתליה, אנחנו מכירות? כי אני בעצם ממש ממש ממש מפחידה.

    תום, באמת!

    יוסף, קול.

    נמרוד, הגיע הזמן שלא יהיה צריך אומץ בשביל זה.

    מרק, יום יבוא ופוסט האנטי-מד"ב הגדול ייכתב.

    דן-יה, מגניב!

    רוני, תביאי גם לך אבל. משהו בהיר.

    ג'יימס, אני בעד חג קז'ואלי. ספרים על שכם ובירה ביד.

    אורן, הוספתי עקמימות בפילטר.

12. אני שם

13. *gasp*

    את נפטרת מהספרים שלך? אני אוהבת את הספרים שלי כאילו היו ילדיי. או לפחות הביציות שלי. (סליחה, קבלי תיקון. אני אוהבת את הספרים שלי *יותר*. הספרים שלי לא גורמים לי לדמם אחת לחודש). גם את אלה שלא קראתי. גם את אלה שאני נאלצת להשכיב בארון הבגדים מפאת חוסר מקום. גם את אלה שעדיין נמצאים אצל החבר של קרן, כי היא משאילה הלאה את הספרים שהשאלתי לה.

    אפשר במקרה לדחות ל-13/14/15? (ואז אני מבטיחה להביא גם דיסקים וגם ספרים)

14. אבל אם נביא את הספרים שלנו שבא לנו לתת (אני מוגנת, כי שלי ארוזים), בסוף תישארי איתם והם ילכו לספריה המהממת, לא?

15. יש ספרי היסטוריה?

16. איתמר, ברור.

    מיכל, בגלל שאני חוששת מלהגיע למצב שבו אני *אוהבת* את הספרים שלי, אני נותנת אותם. הפטישיזציה הזאת היא מלחיצה. ומצטערת, התאריך נקבע ליום האחרון בבית הזה, דקה לפני שהמובילים באים.

    תמר, אנשים יביאו ספרים (נגיד. הם לא באמת יביאו, הרי). אני אבחר מה שבא לי. כמה כבר ספרים יהיו? חמישה? אז אני אקח אותם אתי. גם ככה אני משאירה אתי איזה כמה ספרים שאני בכל זאת רוצה לשמור. וארוזים זה לא תירוץ.

    יוסי, זה בבית של ההורים שלי. בשביל זה תצטרך לחכות איזה שלושים ארבעים שנה.

17. מהההההההההההההההההה?
    לחלק ספרים? הייתי עושה אירוע תרומת דם המוני מגופי לפני שאעשה את זה. זו כמובן זכותך, וכל עוד את מוצאת להם בתים חמים ולא משליכה אותם אז זה בהחלט מקובל. האם לבוא? נראה מפחיד קצת. כמו מלכודת דבש לאוהבי ספרים. בטלוויזיה אומרים כל הזמן שאסור ללכת לפגוש את האנשים מהאינטרנט.

18. מסכים עם מיטל שרון האגדית.

    די להתקשרות הרגשית לחפצים. ספר הוא נהדר – כשקוראים אותו.
    על המדף, אם אין כוונה לעיין בו שוב, הוא שימושי כמו מעיל בחוף נודיסטים.
    רק יוצר כבלים רגשיים ומקשה על התנועה. ואיך תפצח במחול?
    ואפילו (ואנא סלחו לי אם זה נשמע קיצוני) לזרוק אותו אם את תפקידו הוא סיים ואין לו כל דורש.

19. ג'יימס,
    גם ההיקשרות לחפצים שהם גופי ודמי ועולמי וילדיי היא פטישיסטית. מה לכם כולכם? קצת אינטרנט והפכתם למלאכי אנרגיה רוחניים-וירטואליים נטולי גוף?

20. של, אתם משוגעים. אתה יודע את זה, נכון?

    ג'יימס, ידעתי שאתה תבין אותי. ומעיל בחוף נודיסטים, יש מטאפורות שרק אתה מסוגל להן.

21. אני נותן לאנשים ספרים שלי שיקראו. ולא נלחץ אם הם לא חוזרים.

22. אין על חוק שימור החומר. חולה עליו. מעבירים הלאה, משמרים אנרגיה בעולם. עוד ועוד תועלת מופקת.

    אח, איזה עולם נהדר.

23. היי יש אפשרות ליצור קשר דרך מייל? לא מצאתי באתר

24. איזו מלכת עולם את. ואיזו באסה שאני אהיה בספרד.

25. חנן, ככה זה הכי כיף. זה כמו הלהזמין אנשים לבית מלוכלך שדנו בו פעם.

    ג'יימס, אני יודעת! זה הדבר הכי מגניב.

    לי, כן. meitalsha בג'ימייל

    קרן, איתמר יכול לשמור לך

26. אני אגיע (את עדיין גרה באותו מקום?).

    וג'יימס אמר: "על המדף, אם אין כוונה לעיין בו שוב, הוא שימושי כמו מעיל בחוף נודיסטים." אבל זה הקריטריון שלי: ספר שלא אעיין בו שוב, לא נשאר כאן. ואם ספר נשאר כאן, סימן שאקרא אותו שוב. יש ספרים שקראתי פעמיים, ויש ספרים שקראתי עשר פעמים. ויש את אותן יצירות מופת אגדיות שקראתי יותר מחמש עשרה פעמים. זה הפטיש שלי, ואני רוצה אותו קרוב אלי.

    (זה לא אומר שלא אביא ספרים. וכמו שאמרו "פלטפוס": "זה נשמע לכם סותר אבל זה לא").

27. יש אירוע בפייסבוק?

28. איך פספסתי את זה. יש כתובת. את עדיין גרה באותו מקום.

29. דולי, ג'יימס, עד כמה שאני מכירה אותו, מתכוון כמובן לאותם ספרים שמעטרים את הספרייה ולא יותר מכך. אין אירוע בפייסבוק, כי לא בא לי על זה, על אווירת השיווק ברשת. וכן, באותו מקום

30. you know i would love to be there but i can't, so how about you choose a couple of books for me and send them by old-fashioned mail?
    in return i promise to drink a beer every time i start reading one

31. שרה, ברור. בשבילך עד חצי ארגז הספרים לפחות.

32. אני עוברת דירה.
    ובכל פעם שאני עוברת דירה , אני תוהה איך לעזאזל אני הולכת להעביר כל כך הרבה ספרים ואפילו שמדובר בסה"כ ב250 מטרים צפון מערבה.
    אני לא יכולה לוותר עליהם. זה נכון שהם תופסים מקום ואבק ופיסות נדל"ן משובחות על המדפים שלי. אבל מבחינתי הם אומנות בדיוק כמו לתלות פיסארו על הקיר.
    אפילו ספרים שלא אהבתי נשארים.
    אז עכשיו יש לי ארגז של ספרות רוסית +מצעים. מד"ב + בגדי חורף.
    מישהו רוצה לעזור לסחוב?

33. ספרות רוסית איי לייק.

34. "יום אחד, בעודך יושב בבית וקורא בנחת, מגיע ידיד ואומר: "כמה ספרים יש לך!" באזניך זה מצלצל כמו: "כמה חכם אתה!" והנזק כבר נגרם. ההמשך ידוע. אתה מתחיל לספור ספרים במאות, אחר-כך באלפים, ולהרגיש חכם יותר מרגע לרגע. וכיוון שעם חלוף השנים (אלא עם כן אתה באמת אידיאליסט חרוף) משתפר מצבך הכלכלי, אתה פוקד יותר חנויות ספרים, ומטבע הדברים נהפך לסופר, וכבר יש לך כל-כך הרבה ספרים ששוב אי אפשר להגדירך כחכם: עמוק בפנים אתה פשוט גאון. כך נולדת היהירות שבבעלות על ספרים רבים."

    . "איך נפטרתי מחמש-מאות ספרים". מתוך: הסימפוניה הגמורה.
    
    אני מצטער, אבל זה כל כך הזכיר לי את הסיפור שלא יכולתי להפסיק לחייך כל היום. זה כמעט כמו "ג'ושו צחק".

35. מונטרוסו, סיפור מעולה. קצת פיקששת עם השם הפרטי שלך, אבל כן, סיפור מעולה
    חיוכים זה לגמרי הקטע שלנו.

36. ואני הייתי בטוח ששמות דרום אמריקאים הם סקסיים ומבטיחים. כנראה שכל הזמן והצעקות האלה האלה במשרד הפנים היו לחינם. שייסה.
    בכל מקרה, שנה משובחת

37. נו, מיטל שרון, ספרי איך היה….

    ממקום שבתי בניכר הדלקתי ספרון כיס עם סיפורים קצרים כמחווה לחגך.

38. 8 ספרים ו- wired..
    מי היה מאמין כמה אפשר לקנות ב- 2 ליטר קרלסברג..
    תודה! היה כיף!

39. חבל, פספסתי