טוב לנו, שוטר?

תחילה, המוצר
חברת התרופות הגרמנית בורינגר אינגלהיים (Boehringer Ingelheim) הולכת להציג ב-18 ביוני בפני מנהל המזון והתרופות האמריקני גלולה קטנה ושמה פילבנסרין (flibanserin), במטרה לזכות באישור לשווק את הגלולה הזו בארצות-הברית. הגלולה הזו, שמכונה גם "הגלולה הוורודה" או "ויאגרה לנשים", היא תרופה שאמורה לעודד נשים לרצות סקס. איך זה עובד? נשים לוקחות גלולה של מאה מיליגרמים מדי בוקר. הגלולה מפחיתה את רמת הסרוטנין בגוף ומעלה את רמתם של שני הורמונים אחרים: דופאמין ונורפינפרין. כתוצאה מכך, החשק המיני גובר.
לפני שהגיעה לשלב המתקדם של אישור ה-FDA מימנה החברה מחקרים נרחבים. בשלב השני של הניסויים הקלינים, שהתפרסם בנובמבר 2009, בחנה החברה 5,000 נשים בנות 18-50 מאירופה ומארצות-הברית שטרם הגיעו לגיל הבלות ושהיו במערכת יחסים הטרוסקסואלית ממושכת של לפחות שנה, ושהצהירו על עצמן שאינן סובלות מלחץ בשל גידול ילדים, מדאגה להורים שלהן או מדאגה לפרנסה, והיו מוכנות לקיים יחסי מין לפחות פעם בחודש. חלק מהנשים קיבלו את הגלולה מדי יום במשך 3-6 שבועות. אחרות קיבלו פלסיבו. הנשים האלו עשו סקס בממוצע 2.7 פעמים בחודש. אחרי חודש, קבוצת הפלסיבו הגיעה ל-3.7 פעמים בחודש. קבוצת הפילבנסרין הגיעה ל-4.5 פעמים בחודש. שיפור מדהים של 0.8 פעמים עונג מיני בחודש.
בשלב השלישי של הניסויים הקלינים, שפורסם במאי השנה, בחנו בחברה 1,378 נשים לפני גיל הבלות בארצות-הברית במשך 24 שבועות. חלק קיבלו את הגלולה הוורודה וחלק קיבלו גלולת סוכר. אחר כך התבקשו הנשים לענות על השאלה הבאה: "בסך הכל, האם את מאמינה כי חווית שיפור משמעותי בשל העובדה שנטלת את התרופה המדוברת?" ובכן, 40.5 אחוזים מנוטלות הגלולה הוורודה אמרו שכן, לעומת 25.2 מנוטלות גלולות הסוכר.

 

אחר כך, המחלה
לפני 30 שנה הוכנסה ל-DSM (ספר המחלות הידוע לשמצה, שפעם כלל גם את המחלה חשוכת המרפא הומוסקסואליות, והיום, אם אינני טועה, עדיין כולל את המחלה הנוראה גם היא "אי נוחות מגדרית" שזה שם מעורר אי-נחת לאנשים שרוצים לשנות את מינם) מחלה שנקראת FSD – חוסר תפקוד מיני נשי.
כמה שנים אחר כך עלתה לחלל האוויר מחלה חדשה, צורה חדשה של FSD, שמפורטת ב-DSM גם היא, שנקראה HSDD – חוסר תשוקה מינית מתמשך. וזהו תיאורה: HSDD היא חוסר או היעדר מתמשך או חוזר על עצמו של פנטזיות מיניות או תשוקה או כל סוג של פעילות מינית. החוסר וההיעדר גורמים למצוקה בלתי ניתנת לתיאור על ידי מחלה אחרת ושלא ניתן לפתור אותה על ידי תרופה. כללית, מדובר על חוסר חשק מיני שכולל גם פנטזיות וגם מגע ממשי והוא מתפתח לאחר שהוכח תפקוד מיני נורמלי.
על פי בורינגר אינגלהיים, אחת לעשר נשים סובלת מהמחלה הזו. כלל אצבע אחר הרווח בתעשיית מחקרי המיניות הנשית מדבר על משהו כמו 43% מאוכלוסיית הנשים. פילבנסרין, שפותחה תחילה כנוגד דיכאון וכשלה במשימתה המקורית, אמורה לפתור את הבעיה הרווחת הזו.

14 אלף תרופות נרשמות לאדם בריטי במהלך חייו  (מתוך תערוכה במוזיאון הבריטי)
  

מדהים
סוף סוף חברות התרופות לא דואגות רק לזין. זה נשמע ציני, אבל זה באמת מדהים. כל הנשים אי שם שרוצות לרצות סקס יכולות עכשיו לישון בשקט. או יותר נכון, להפסיק לישון בשקט. אם חוסר התפקוד המיני שלך באמת מציק לך, ואת חושבת שהוא לא קשור לשום דבר אחר, את יכולה לקחת את הגלולה הזאת ולתפקד כמו הגבר שלך אחרי הגלולה שלו. מבחינות מסויימות, זו מהפכה בפוטנציה, בדיוק כמו הגלולה ההיא למניעת הריון. זה יתרון אמיתי שאי אפשר להתעלם ממנו, אם אכן זה עובד.

 

מבעית
באמת מבעית. כל כך מבעית, שאני כותבת את הפוסט הזה.
בחברה שבה אנחנו חיים יש כמה סיבות לכך שנשים לא רוצות סקס: הן אחרי לידה והן ממוטטות נפשית ופיזית. אבא שלהן/חבר שלהן/ידיד המשפחה התעלל בהן מינית בילדותן. הן התחתנו לפני 40 שנה ומאז הבעל שלהן לא אמר להן שהוא נורא אוהב את הגוף המהמם שלהן. משעמם להן בחיים באופן כללי ויש להן רוטינת סקס קבועה, וכל כך נמאס להם ממנה שבכל פעם שהוא נכנס ויוצא ויוצא ונכנס הן חושבות על הארנונה וכואב להן בכוס. הן שונאות את הגוף שלהן כי כבר יום שלם הן מסתובבות בקניון ורואות טלוויזיה ולא ראו אף אישה שמנה כמוהן/ עקומה כמוהן / שעירה כמוהן / מחוצ'קנת כמוהן / פאקינג השלימי את המיותר בכל שנאה עצמית החביבה עלייך. הן לא ממש רוצות את הגבר שאיתו נכנסו למטה אבל הוא אמר להן שיש לו כאב ביצים, הן מפחדות לאבד אותו, הן מפחדות שהוא ירביץ להן, הן מעדיפות את הקידום שהוא הבטיח להן, הן מפחדות מהפיטורים שהבטיח להן. את כל הסיבות האלו, הגלולה הוורודה לא פותרת, על אף שאם היו חוקרים אני בטוחה שהיו מגלים שמדובר באחוזים לא מבוטלים מבין הסובלות, רחמנא לצלן, מחוסר חשק לסקס. אבל לא, פילבנסרין היא לא גלולה חברתית. היא ביולוגית.

אז ביולוגיה. כשגבר לוקח ויאגרה, מתקיים אצלו תנאי בסיסי: הוא רוצה סקס עכשיו, אבל יש בעיה מכנית. כשנשים ייקחו את הגלולה הוורודה הן לא ירצו סקס. הן אולי ירצו לרצות סקס. הגלולה לא תשפר את הביצועים שלהן באותו רגע. היא תשחק עם הכימיה שלהן במוח כל החודש, כדי שב-4.5 פעמים באותו חודש הן יוכלו לרצות סקס. הגלולה, כאמור, לא תזרים דם לכוס שלהן כדי שהוא יהיה רטוב. את זה הביולוגיה יחסית פתרה בעצמה: נשים יכולות להיות רטובות גם בלי לרצות סקס. אחרי הכל, ככה גם נוצרים ילדים והביולוגיה דואגת לעצמה. ולכן, הזרמת דם לא תעזור פה. צריך הזרמת דם חדש למוח של הפריג'ידית ששוכבת לי במיטה.

 

וכסף. פייזר מרוויחה 1.9 מיליארד דולר בשנה על ויאגרה. במשך שנים ארוכות היא ניסתה בעצמה ליצור ויאגרה נשית, משום שהשוק בארצות הברית בלבד מוערך בשני מיליארד דולר בשנה. ב-2004 היא הרימה ידיים והכריזה שהמיניות הנשית סבוכה מדי בשבילה. מאז היו כמה חברות שהתחרו על הגביע הקדוש. ויווס (Vivus) רצתה ליצור קרם אורגזמטי ונאצלה לוותר. פרוקטר וגמבל, עוד חברה שהמעות מצויים בכיסה, ייצרה טלאי טסטוסטרון בשם Intrinsa שה-FDA לא אישר משום שלא השתכנע כי הוא בטוח מספיק, אולם האיחוד האירופי החליט להביא אותו למדפים לפני שלוש שנים. התחרות הזאת מבהירה כי היתרון הכלכלי עבור החברה שתצליח לפתח את התרופה או "התרופה" שיזכו לאישור הוא עצום. אין פלא שזו השנה התשיעית ברציפות שבורינגר אינגלהיים גדלה במהירות הגבוהה ביותר מבין 15 חברות התרופות הגדולות בעולם. או כמו שאומרים בעמותת "קמפיין למען צורת התבוננות חדשה": "משום שאין כל פתרונות קסם למצב הסוציו-תרבותי, הפוליטי, הפסיכולוגי, החברתי או הבינאישי שעומד בבסיס הבעיות המיניות של הנשים, חברות התרופות תומכות במחקר ובתכניות יחסי ציבור שנועדו לתקן את הגוף, ובמיוחד את איברי המין". 

ותרבות שוב. אנחנו חיים בחברה שמעריכה את האורגזמה. וזה שיפור. זה שיפור עצום מחברה שלא דיברה כלל על המיניות הנשית בשום צורה אף פעם. ובכל זאת, החברה הזו עושה הכל כדי שכולנו נחשוב שכולן גומרות כל הזמן, זה קורה להן מהר, זה קורה להן עם כל מי שהן רוצות, זה קורה להן בכל פעם, וכשזה לא קורה להן זו בעיה. לעזאזל, לבעיה הזו יש שם: HSDD. וזו בדיוק אותה חברה שתשווק להן את הגלולה הוורודה שתפתור את הבעיה שלהן. אני מוכנה להתערב על האצבע המקלידה שלי שאם אכן תהיה גלולה כזו, תוך כמה שנים כל מי שלא תרצה לקחת אותה תיחשב לא זורמת, לא נחמדה, לא קלילה, ובאופן כללי פמיניסטית ושעירה. וזה באמת מבעית.

לקריאה נוספת

63 תגובות “טוב לנו, שוטר?”

  1. פוסט מעולה, ממש.

    ותודה לתמר ולך על חלקך בהגשה לציבור את הביטוי הפלאי "אפילו רידינג נראה לי סקסי". עולם הדימויים שלי התעשר במשהו כמו 40%.

  2. ל-mr globy –
    הסטת את הדיון לנושא למגרי אחר, אבל מרגישה צורך להגיב כי זה נוגע למשהו מאוד משמעותי בחיי כרגע.
    כתבת "גם החלטה על לידה שייכת לה בלבד. תרצה תשתף בן זוג לא תירצה לא תלד".
    הכל יפה מאוד.
    אבל מה על המקרה הלא היפותטי בכלל: גבר ואישה מנהלים מערכת יחסים זוגית 10 שנים. אישה אומרת: אני לא בטוחה שאני רוצה ילדים. גבר אומר: אני מאוד רוצה ילדים. כל כך רוצה ילדים, שזה בעיניי חשוב יותר מזוגיות.
    אז נכון, ההחלטה היא שלה ורק שלה. אבל זה ברור שאם היא מחליטה שהיא לא רוצה ללדת – אז הגבר הזה יילך לעשות את הילדים שהוא רוצה עם אישה אחרת, והזוגיות הזו נגמרה. גם עכשיו ההחלטה עדיין שלה, אבל זה כבר לא כל כך פשוט.

  3. (גילוי נאות – לא קראתי את פוקו, אז אולי מה שאני אומרת זה שטויות גמורות)

    אבל נדב, יש כאן משהו שאתה מתעלם ממנו – מין אמור להיות תפקוד אנושי בסיסי. משהו שכל האנשים עושים. משהו שכל האנשים אוהבים. זה לא כמו לאהוב פשטידות חצילים. זה כמו לאכול. וכמו שאת מי שמפסיק לאכול אנחנו שולחים לרופא (וקוראים לזה "הפרעת אכילה"), זה לא לחלוטין בלתי סביר שאת מי שהפסיק לעשות סקס (בהתקיים כל תנאי הבסיס הדרושים המקובלים – ובעניין הזה, כותבת הפוסט סבורה שאפילו מערכת יחסים המבוססת על אהבה איננה בנדרש כלל) – ישלחו גם לרופא.
    אם להמשיך את האנאלוגיה שלך – אנחנו לא שולחים לרופא את מי שלא אוהב מין אוראלי, או אנאלי, או אביזרים, אבל כן מקיים יחסי מין מסוג כלשהו (שזה כמו "לא אוהב פשטידות חצילים אבל כן אוהב פשטידות תירס"). אנחנו שולחים לרופא את מי שלא אוהב מין, נקודה. ולמרבה ההפתעה, להפרעה נפשית בנוגע למין יש תיוג מגדרי, כמה מפתיע – כמו להפרעות אכילה מסוימות (אנא בדוק כמה מאושפזים ממין זכר יש במחלקות להפרעת אכילה ברחבי הארץ, וכמה ממין נקבה, ואחר כך תחזור ותגיד לי אם זה מוצדק לעשות כאן הבחנה על בסיס מגדרי או לא). אז נכון, גם להפרעות אכילה יש רקע חברתי לא מבוטל, וצריך גם בו לטפל (שוב עלתה לאחרונה הצעת החוק המציעה להגביל את משקלן של דוגמניות. במבט ראשון אני תומכת), אבל זה לא אומר שלא צריך לשלוח בחורה במשקל 35 ק"ג לרופא. כי יש לה גם מחלה שרופא צריך לטפל בה.

  4. זה גם בסדר, אבל לכי תמצאי בן זוג שישלים עם זה.

    לא חושבת שנתקלתי בגבר שאומר שהוא מוכן לוותר על מין.

    אולי למיטל יש פחות בעיה עם זה כי גברים הם לא קהל היעד (וסליחה מיטל).

  5. אוף, לא פשוט לי בכלל.

    מצד אחד – כן, זה מבעית, החזון הזה שבסוף הפוסט, שאני יודעת שהוא מדויק נורא.
    ויהיו מניפולציות איומות.
    ולמכור רק עם מרשם רופא זה לא ממש פתרון, כפי שהוכיחה הויאגרה.

    מצד שני, מצטערת, אני נאלצת לחזור על דברים שאמרתי כאן http://www.hahem.co.il/trueandshocking/?p=952 (לא יודעת לעשות קישורים למילים), שלא התקבלו היטב גם אז, וכמובן נאמרים במידה רבה מתוך החוויה האישית שלי –
    לפעמים פשוט נראה שגברים באמת רוצים סקס יותר מנשים, או לפחות, אם נעזוב את ההכללות, הגבר הפרטי שלי יותר מהאישה הפרטית שהיא אני. ומיטל מנתה יפה בגוף הפוסט המון סיבות שבגללן נשים יכולות לא לרצות סקס והגלולה הורודה לא תפתור אותן, אבל ישנם גם מקרים שאף אחת מהסיבות האלה לא מתקיימת, ועדיין הליבידו חלש יותר, ויש צד שני שנורא מאוכזב שכל הזמן הוא רוצה יותר וכל הזמן הוא צריך לחזר וליזום ולשדל ולפתות, וראבק, נורא מתחשק לקחת גלולה קטנה שתעשה טוב גם לי, גם לו.
    מיטל מנתה המון סיבות טובות למה לא לעשות את זה, אבל לפעמים זה נורא מפתה כן.

  6. שיר דמע
    הרשי לי להמשיך בדיוןם המוסט.
    אנו לא נצליח לפתור את כל בעיות העולם. אך.
    נציג כמה דברים היפוטטים.
    בכל המקרים הזוג (גבר ואישה לצורך הדיון) יחד מעל 10 שנים.
    1. האישה לא רוצה ילד הגבר כן.
    האישה תהרה למרות הכל על מנת לרצות את ה"גבר" שלה. מה יקרה לילד.
    א. האם תצליח להתעלות על עצמה ולאהוב את הילד.
    ב. האם תידחה את הילד. דחיה בין נטישת הילד לבין גידולו בחוסר רצון ולתת לילד
    להבין זאת.
    2. הגבר לא רוצה ילד והאישה כן. שוב כמו מקודם רק בהיפוך תפקידים.

    ועל מנת לקצר בדברי אשאל שאלה "אישית".
    נאמר ואת היית זו שנולדה לאחד מהמצבים מה היית מעדיפה?
    חיים למרות הכל או שמא לא להולד כלל?

    בכל מיקרה ההחלטה קשה.
    לסיכום.
    לטנגו דרושים שניים. אין לאף אחד. לא לגבר ולא לאישה לכפות את רצונם על השני. קל וחומר בנושא רגיש וטעון כמו להבאת נפש לעולם.

  7. נתחיל מהאמצע:
    אני לא סוציולוגית ולא פסיכולוגית ולא קראתי מחקרים בנושא (ככל שישנם כאלה בכל), אבל לפחות בהסתמך על הייצוגים של הנושא בתרבות ובמדיה – מקרה 2 קורה מדי יום ביומו. תמיד זו האישה שלחוצת ילדים, ותמיד זה הגבר שבכלל לא רוצה או לפחות לא בוער לו, אבל הוא מתרצה כי היא רוצה וזה חשוב לה. ואף אחד לא עושה מזה עניין כי התרומה שלו בשלב הראשוני כל כך קטנה, הרי הוא לא צריך לשאת את הילדים בגופו, אז מה הסיפור. ואח"כ קורה אחד משני דברים: או שהוא באמת מתאהב בילד ולא מבין איך קודם הוא לא רוצה, או שהוא ממשיך להיות אדיש לילד, ומנהל קריירה של עבודה עד 21:00 בערב מינימום (כדי לחזור אחרי שהילד כבר ישן), מקסימום רואה את הילד בסופי שבוע, לא מחליף קקי בחיים שלו ובקושי מכיר את הילד (הכל – מתוך סיפורים בעיתונות הכתובה כמובן). ולא שאין על המודל הזה ביקורת – אבל נראה שהוא נורא מקובל, ואמנם יש מקרים שבהם הילד מספר שזה היה איום ונורא לגדול ככה וזה גרם לו נזק נפשי אדיר (ושמעתי כמה כאלה) אבל ברוב המקרים כנראה שזה לא המצב.
    אבל משום מה, במצב ההפוך – מקרה 1 אצלך – כולם נורא מזועזעים. קודם כל, כי זה באמת קשה שאישה תישא בגופה תשעה חודשים תינוק שהיא לא רוצה בו, רק כדי לשמח את בן זוגה. וחוץ מזה, כי זה נראה לכולם נורמלי שעיקר הטיפול בילד נופל על האמא בשעה שהאבא מטפח קריירה שמאפשרת לו להתעלם מקיומם של ילדיו, אבל זה נראה איום ונורא שיקרה הפוך.

    לגבי השאלה האישית – בהתחשב באופי המורבידי שלי באופן כללי, ובמצב רוחי המורבידי לאחרונה באופן ספציפי, אני מעדיפה שלא לענות, אתה יכול להבין את התשובה לבד. אבל אולי בפעם אחרת הייתי עונה משהו אחר.
    חוץ מזה, שלגבי כל ידל, אף אחד לא שואל אותו אם הוא רוצה לבוא לעולם או לא.

  8. ואם להוסיף שמן למדורה, אני יכול לחשוב על מקרה בו עורכי דין המגנים על אנס ישתמשו בעובדה שהאישה השתמשה בגלולות הנ"ל כראיה לכך שהיא בעצם רצתה.

  9. זה באמת יופי של פוסט, אבל יש גם משהו קומי בדינמיקה של התסריטים השחורים, שמזכיר לי את הסיפור של האחים גרים על אלזה החכמה (היא כל כך פיקחית שהיא יכולה לראות את הרוח נושבת ברחובות, וגם לשמוע את הזבובים משתעלים). מחזר בשם הנס מגיע ואלזה נשלחת למרתף להביא בירה, ומבחינה בגרזן תקוע בקיר – הבנאים שכחו אותו – והיא אומרת לעצמה: אם אתחתן עם הנס ויהיה לנו ילד, והילד יגדל, ונשלח אותו למרתף להביא בירה, הגרזן עלול ליפול על ראשו ולהרוג אותו. ואז היא מתיישבת ובוכה וצועקת על האסון, וכל מי שנשלח לברר מה מעכב אותה (המשרתת, המשרת, האם והאב) מתפעל מחכמתה ומצטרף לבכי…

  10. למה משונה? ככה מוכרים ויאגרה. נשמע לי מובן מאליו שהתנאי המקדים לקניית גלולה כזו היא איזושהי ידיעה שחוסר החשק המיני נעוץ בחוסר האיזון ההורמונלי שהתרופה מנסה לתקן, ולא בסיבות אחרות, בדיוק כמו שלא מוכרים ויאגרה לגבר שיש לו זקפת בוקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>