אתם זוכרים את המשחק הזה, שלוקחים דף, וכותבים עליו את שתי השורות הראשונות של הסיפור, ומקפלים את קצה הדף על אחת מהן, ומעבירים הלאה למי שיושב לידך, כדי שהוא יכתוב עוד שורה ויקפל ויעביר הלאה, עד שנגמר הדף, ואז פותחים את כל הקפלים וקוראים את מה שיצא?
תמיד היה מעורב בזה בסוף גמד, ותלמיד שברח מבית-ספר, ומשהו סגול.
אז המשחק החדש הוא אותו דבר, רק לא. קצת מסובך, אז שימו לב בבקשה:
בהתחלה כל מי שרוצה בוחרת פוסט ישן מהבלוג (נניח בן שנה ומעלה). זה יכול להיות פוסט של מישהו אחר שהשפיע עליה והיא חשבה עליו הרבה, ויכול להיות גם פוסט של עצמה שיש בו גרעין של רעיון שיצא לה לפתח מאז. ואז היא כותבת לו פוסט המשך.
אחר כך כל מי שרוצה (כולל כותבים שהשתתפו כבר) כותב פוסט המשך להמשך, או המשך להמשך להמשך וכולי, כשהכלל הוא שכל פוסט חדש בשרשרת צריך להתייחס איכשהו, אפילו אם זה רק בציטוט של מטאפורה, לכל אחד מהפוסטים שהיו בשרשרת עד עכשיו (כדי שזו באמת תהיה שרשרת ולא סתם עוד אוסף של פוסטים על נושא). וכששרשרת גוועת, הכותבת של הפוסט המקורי יכולה, אם היא רוצה, לחתום אותה בפוסט סיכום.
הרעיון הוא שיהיו די הרבה התחלות של שרשרות, ושאחת או שתיים או שלוש מהן באמת יתפתחו לשרשרת דיון ארוכה ומעניינת ודיאלוגית.
ואז, אם תרצו, יהיה אפשר גם לפרסם מי מהן בכתב בצורה זואואחרת ולכבוש את העולם.
או לפחות לקפל אותן למטוס ולזרוק אותו לצד השני של האינטרנט.
מיועד גם לגברים?
קרן שפי, את גאון.
ובוריס, כן.
יההההש
(זה מגיע עם סאונד וריקוד קטן)
איזה כיף!! משחק!
זה נהדר!
תודה לך!
וגם- קרן שפי, את גאונה !
טוב, נדמה לי שעל גאונות כבר אמרו פה כמה דברים ואין טעם לחזור.
מה שכן, נכון לעכשיו ההגדרה נראית לי מעט רופפת מידי, ולכן יש בה פוטנציאל מפחיד להתפוררות (מעניין אם יש קשר אטימולוגי בין התפוררות להתרופפות, לא?) הייתי מנסה להקשיח מעט את החוקים, אולי לתת לקרן לבחור את הפוסט שאליו היא תתייחס ולפתוח את המשחק ובינתיים לאסוף רשימת משתתפים מסודרת. אם זה יילך אפשר לחזור על זה עוד פעם אם מישהו אחר כפותח. כרגע אני חושש מפיצול יתר שיגרור בלבול ולא ייתן למבנים מורכבים ומרתקים להתפתח.
לא! זה מספיק חוקים. לדעתי. כלומר, אם נראה בהמשך שעולות הצעות לחוקים מתוך צורך ממשי- שהסיפור בהמשכים ירצה שנסדר אותו קצת, באיכשהו,
או רעיונות שעולים לעיצוב תוך כדי סיפור ספציפי, אז נציע, ונשנה…
סתם, קרן קובעת, היא המציאה…
פיצול יתר ומבנים מבלבלים הם גם מורכבים ומרתקים. ואולי קרן לא רוצה לפתוח? אולי היא לא רוצה להיות מלך הריבוע, אלא אחד מהאנשים שבועטים בו??
בוא נשחק.
עזבו אתכם ממגבלות שרירותיות עודפות. יאללה. בואו נשחק… טוב, שחר?
נשמע כמו רעיון שלא יכול להיכשל.
(אגב, הערה מהוססת בעניין הלשון: למיטב ידיעתי הלא רבה בעניין, הפנייה הגנרית בלשון "זכר" אינה באמת זכרית אלא פנייה לא מאופיינת, היינו תקפה לכולם. למשל, אין ספק שעשרת הדיברות מיועדות גם לנשות ישראל הצָדֶקות, על אף לשון ה"זכר" תנאף תרצח ועוד)
כמובן שנשאלת השאלה מי קבע שזאת תהיה הצורה הנכונה וכן הלאה
הטוקבק האחרון שלי
כן, אבל ברור שזה שרירותי,
והפניה בלשון נקבה פועלת על הקונבנציה הזו של פניה לא מאופיינת. ברור שהיא תגובה
לפניה-הלא-מאופיינת שנקבעה שרירותית ב"זכר", ועל כן היא לא-מאופיינת גם,
אבל חתרנית ומלבבת.
(כלומר משתמשים בה באותה דרך, הנחות היסוד של פניה בגוף זה או אחר הן אותן הנחות יסוד כי זו פעולה על אותו כלל שרירותי מאחד, אבל.)
נכון? (המצאתי את זה, ואני לא באמת זה וזה, אבל זה נשמע לי נכון מאוד. זה קצת נכון מאוד?)
בוריס, איתמר, עלמה, עדיה, שחר –
שחר, יש טעם במה שאתה אומר, אבל בסופו של דבר נראה לי שאני מסכימה עם עדיה.
פשוט נראה לי שיהיה הרבה יותר כיף אם כל השקחנים יקחו את רשתות הפרפרים הוירטואליות שלהם ויצאו לצוד בשדות הארכיון פוסטים אהובים נשכחים, ויגיבו למה שבא להם, ויכתבו בשלוש שרשראות בבת-אחת, מאשר אם כולם יהיו חייבים לדבר דווקא על מה שמעניין אותי או לשתוק לנצח.
מקסימום, יהיו לנו בסוף הרבה זוגות של פוסטים, ונחליף את השם ל"פרוייקט רויזיטד", וגם זה יהיה מגניב.
יונתן, הבעיה בפנייה המקובלת היא בדיוק הזיהוי שהיא יוצרת (לא מוכיחה לוגית כמובן, לא בדיוק מתכוונת אליו כמובן, אבל יוצרת נונדלס) בין 'זכרים' ל'כולם'.
במילים אחרות, מה שעדיה אמרה.
אגב, הפוסט כתוב ב'כותב' ו'כותבת' במעורבב
רעיון טוב!
(ואני בעד להילחם בקישור בין זכרים לכולם בדרכים אחרות)
עכשיו מעניין אותי איך אנשים יבחרו פוסט
(איך הם יגשו למשחק)
יש לי שלושה רעיונות, ואני רוצה שאם אתם יכולים להמציא דרך גם, שלא חשבתי עליה, אז תכתבו.
1. דרך התגיות (נושא שהם אוהבים, או נושא שקשור כבר למשהו שגם ככה היה להם להגיד)
2. דרך הכותב (נגיד, אם יש לכם יותר מדי נקודות קארמה, אז אתם יכולים להגיב לשגיא נהור)(או להפך, נגיד אתם רוצים שאסף דבורי יתן לכם עבודה בחנותספרים, או שאסא ילמד אתכם לטגן כלבים, אז תבחרו פוסט שלהם וזה יפתח ערוץ תקשורת/יעמיק אותו)
3. דרך קישור אמ… איכקוראים לזה, סמנטי וישיר לכותרת של הפוסט- נגיד להגיב לפוסט שמתוייג תחת "ציטוט", או פוסט שעוסק בטוקבקזה או במשהו כזה.
אוו! חשבתי על משהו מגניב, אבל צריך המון מזל בשביל זה:
4. צריך שמישהו יעשה: לבחור רנדומלית תאריך, ולהגיב לפוסט שהכי קרוב אליו.
ואז זה קצת כמו מגבלה שרירותית על הכתיבה,
ואז זה קשור לאוליפו
ואז צריך שאלוהים יתערב (מי רוצה לשחק את אלוהים?)
ויעשה שהפוסט הכי קרוב, לתאריך הרנדומלי, יהיה,
לגמרי במקרה
פוסט שקשור לאוליפו. (כן!)
יופי.
אז מי עושה את אלוהים?
ואיזה עוד דרכים משעשעות יש כדי לבחור פוסט?
אוו, יש לי:
5. לבחור פוסט ראשוני של איזשהומישהו שכתב גם אחרי זה,
אבל שהכתיבה של האחרי-זה מייצגת דובר אחר.
ואז לעשות דיאלוג דמיוני בין, נניח, משה המוקדם למשה המאוחר, ושהכותב האמיתי יתערב ויעצבן את שניהם.
טוב. זהו. אני אהיה בשקט. נשבעת באדוני.
אני פשוט כלכך מתלהבת כשמציעים לי לשחק במשהו, כי אני מפגרת… אז גם קצת סליחה. אני אלך לכתוב עבודה. או לקרא את המאמרים לעבודה. או לא.
http://www.hahem.co.il/trueandshocking/?p=807
קרן תהיה אלוהים. זה מתאים לה.
(הנה משחק קטן ומציק על המשחק הגדול של אלוהים, וזה כמו כל החיים שלי. וכל לימודי הספרות. וכל הספרות. וסליחה)(פוסט דחוס! כולכם הבנתם, נכון?)
(אבל קרן באמת באמת הכי מתאימה להיות אלוהים מכל מי שאני מכירה. וגם, יש לה כוחות על מופלאים)(האם אלוהים יכול שלא להסכים להיות אלוהים?)(מה היא אומרת?)
(ברור שזאת אני. לא ידעתי איך עוד אפשר לעשות כותרת.)
(עדיה. מקשקשת ה-מ-ו-ן)(פשוט אל תקראו, תפסיקו להתלונן לי בראש)(או שתגידו משהו במציאות)
ניטפוק לעדיה: בחירה אקראית של תאריך היא בעייתית כי היא מקנה משקל יתר לפוסטים שמהווים פתיחה\סיום של פרויקט. אם נניח בהקצנה שהבלוג שומם לחלוטין בין פרויקטים ואז נהנה מקצב של פוסט ליום במשך שבוע של פרויקט ברור שכדי להגיע לפוסט מאמצע פרויקט יהיה צריך להגריל את התאריך המדוייק שלו. הגרלה של תאריך שרירותי בתוך תקופת השקט שבין פרויקטים לעומת זאת (שהיא כמובן סבירה יותר כי מדובר בתקופה ארוכה יותר) תוביל לבחירה של פוסט הפתיחה של הפרויקט הבא או של פוסט הסיום של הפרויקט הקודם.
כן, ככה זה כשנותנים לאנשי מדעים מדוייקים להיכנס לכאן.
שחר: LOL
טוב, אז ככה, כמו עדיה ניסיתי לחשוב על האפשרויות לבחור פוסט, מחשבות שגרמו לי בעיקר לתחושה שכל הפרויקט הזה יכול להוביל להשמדה של האינטרנט כי הצורך להתעמת עם "פוסט של מישהו אחר שהשפיע עליה והיא חשבה עליו הרבה" הוא הזמנה להתמודדות עם העובדה שכל המלל הזה ששפכנו כאן כבר כמה שנים טובות (וכאן זה לא רק כאן כמובן זה גם שם) הוא עקר, וגם שיש משהו מפחיד בצורך להתמודד מחדש עם טקסט שדווקא זכרת כמבריק ולגלות פתאום שהוא בכלל לא מה שזכרת (גם אם הוא מבריק – זה למשל מה שקרה לי כשחזרתי עכשיו לטקס של אקס אקסטרמיסטית מפרויקט מרחבים שדווקא המשכתי לחשוב עליו וגיליתי שבאמת המשכתי לחשוב אבל לא באמת עליו).
בכל מקרה, בסופו של דבר אימצתי לעצמי גירסה שונה מעט של המשחק. הגרלתי שני פוסטים אקראיים והחלטתי להתייחס לשניהם באותו פוסט. קצת לשמחתי וקצת לצערי יצאו לי שני פוסטים שאפשר למצוא קשר הדוק ביניהם בכל מקרה, אבל החלטתי להישאר נאמן לחוקים הנוקשים שקבעתי לעצמי.
בדמיוני אני רואה 218 פוסטים כאלה שלוקחים את כל מה הפוסטים שפורסמו כאן אי פעם ומזווגים אותם באופן אקראי. וזה, כמובן, רק השלב הראשון. כי אחר כך יבואו 109 פוסטים שיזווגו זוגות מתוך ה-218. אחר כך נצטרך להתגמש מעט בגלל שנתקענו עם מספר אי-זוגי, אז בדור הבא יהיו 54, ואחריו 27 ואז 13 ואחר כך 6 ו-3 ובסוף יהיה פוסט אחד, ומיטל תקבל את הזכות לכתוב אותו: בלעע.
תן לי לעזור לך: בלעעעע.
אצלנו זה היה הרבה יותר רנדומלי *מהרהרת*
טוב, היתה לי תחושה שלוש תגובות למעלה שיש לפרויקט הזה פוטנציאל מסוכן עד הרסני. נראה שהפוטנציאל הזה התממש והסיפור האמיתי והמזעזע נקלע לשיתוק.
שחר, אנחנו מבקרים לרגע במחוזותיו של סטיבן הוקינג. מייד נשוב.
או במלים אחרות, תיכף למישהו יהיה משהו חשוב לכתוב וזמן לכתוב אותו.
Thanks for the useful info. It's so interesting
יכול להיות שהתמונה הזאת היא ממפעל הטקסטיל של לודז'יה ברחוב נחמני 43? איזה בניין מדהים. מומלץ בחום ללכת לראות את מה שנשאר ממנו. (גם אם התמונה לא משם…)