קריאתה של הגוואדלבמבה

(הקטע כתוב בלשון זכר אולם מכוון לשני המינים)
אתה עומד בפינת החדר, מחזיק כוס בירה מדוללת ביד מבואסת.
מול פניך אנשים מפזזים על רחבת ריקודים מאולתרת או לא לצליליו של משהו כזה או אחר.
אין לך זין, אין לך זיון וגם אם תזדיין בסבלנות עד אור הבוקר, אף אחת לא תדבר איתך עם הפרצוף הזה שאתה לובש כרגע שאפשר לקטול איתו זבובים.
 
 
אתה מוטרד, ובצדק. זו מסיבה מחורבנת, ובכלל לא רצית להיות פה, אבל אתה נשאר כמו כל האחרים שעומדים פה לאורך הקירות כמו אטבי כביסה מקולקלים.

למה, אתה שואל? יכול מאוד להיות שנפלת קורבן ליראת הגוואדלבמבה.

 
יראת הגוואדלבמבה, או פוביית-ג, בעגה המקצועית, היא בעיה נפוצה ומאוד בלתי מאובחנת. רוב האנשים הלוקים בה מודעים במעומעם לכך שדבר מה לא בסדר איתם, אבל אינם מסוגלים בדיוק לשים על כך את האצבע. זה חבל מאוד, משום שמרבית האנשים לוקים בה. מרב הסיכויים שגם אתה, הקורא שורות אלה, תדע בדיוק על מה מדובר. אם לא, אתה וודאי גלגול נוסף של הבודהא, הבורא היהודי/נוצרי בכבודו ובעצמו, או שקרן.

 

אולם לפני שנוכל לדבר על יראת הגוואדלבמבה, יש להגדיר גוואדלבמבה מהי.

גוואדלבמבה היא מונח המציין את הרגע המדויק בזמן בו עזב פרט מסוים (הגוואדלבמב) מסיבה מחורבנת ממש ובו היא הופכת למוצלחת ממש. יראת הגוואדלבמבה, אם כך, היא הפחד מפני הרגע המדומיין ההוא והלוקים בו נשארים במסיבות גרועות עד אור הבוקר מבלי לשאוב מהן הנאה. כבולים למקומם על ידי ההזיה הפרנואידית שברגע שייצאו מהמסיבה וייכנסו למונית שהזמינו, תיבקע מחלונות אתר המסיבה תרועה גדולה לאמור: "גוואדלבמבה". מלמעלה ינתן האות: המוסיקה הטובה תיזול כיין, הבנות יתפשטו, האורגיות תפרחנה בחדרים הצדדיים והאלכוהול (או הסמים הפסיכדליים- לפי העדפתך) יהיה חינם ומשובח. אבל אתה לא תהיה שם, לעולם כבר לא תהיה אדם שלם. את הוודסטוק של הדור שלך, חביבי, אתה פספסת.

 
 
במשך שנים אתה תפגוש אנשים שיגידו דברים כמו "בוא הנה, איזה גדול היה במסיבה ההיא אחרי שתיים בלילה. אני מרגיש כאילו העולם מתחלק לאלה שהיו שם ואלה שלא היו שם", וגם יגידו משהו כמו "אני לא מאמין שעזבת בנאדם. אתה לא נורמלי, אין לך מושג מה פספסת". הם יהנהנו אחד לשני בידענות בנוכחותך ויצחקו מבדיחות פרטיות שיגרדו לך את העצבים. כשתשב עימם בבית קפה, יצוצו הבנות החמודות מהפינות האפלות ויבואו להגיד להם שלום מתגרה וחשקני שמאחריו מבצבץ זיכרון רגע מתוק משותף. ולך יבוא למות. אין פלא שאתה משותק במקומך, מחזיק את הבירה המדוללת שלך ומניד בראשך בעצב משועמם. אין לך ברירה. אתה חסר אונים, לפות בלי תנועה בלפיתה הגוואדלבמבית.
 
 
כאן יש לציין אולי שאין מדובר בקנאה סתם, זוהי טעות נפוצה אצל ההדיוטות. קנאה זה כסף קטן, כולם לומדים להתמודד עם קנאה. הגוואדלבמבה היא עינוי המבוסס ספציפית על הדבר שכמעט היה לך, הדבר שנשמט מידיך, הדבר שיכול היה להיות אילו רק עשית כך וכך, אם רק היית מאמין מספיק, לו רק תעשה את הצעד הנדרש, אם רק תחכה עד אחרי שתיים בלילה.
 
 
משהובהר עניין המושג, ניתן עתה להתחיל לדבר על ההשלכות התיאורטיות וההתגשמויות הפרטניות שלו. למרבה הזוועה, כבר בבחינה שטחית למדי מתגלה שהגוואדלבמבה היא מהעקרונות הבסיסיים המושלים בתודעה האנושית. למעשה, יש הוגים שגורסים כי למעט כאב גופני, פוביית ה-ג'י, היא האחראית למצוקות הנפוצות ביותר בחוויה האנושית. 
 
העבודה שאינך עוזב כי אולי לא תמצא טובה ממנה ותישאר תקוע בלנקות שירותים בבניינים ששייכים למי שהיו פעם העמיתים שלך ועשו מליונים, החבר ההוא שעזבת והפך לכוכב רוק ביפן, החברה שלא עזבת בשביל ההיא שנסעה לטיול ההוא שלא יצאת אליו, ההזמנות ההן להצטרף לתכניות פירמידה, מי יודע כמה כסף אתה מפספס אם אתה לא עושה את זה? אומן הלחימה האחד בעולם שמסתתר איפה שהוא בג'ונגל באינדונזיה שבאמת יודע לעשות את מה שרואים בסרטים ושילמד גם אותך, אם רק תמצא אותו, ואז תוכל להיות באטמן. ההבטחה הדתית שאתה תבין הכול, אם רק תתחיל מלשבת וללמוד, בוא תעשה שבת, תתחזק קצת. תחושת המסתורין שעוטות כתות שמרמזת שבפנים יש איזו אמת נסתרת, איזו פיסה של דבר אמיתי באמת. רק תיכנס, רק תישאר זמן מספיק כדי ללמוד לחוש בה, באמת הזו.
גוואדלבמבה זה להיות החבר החמישי בלהקת החיפושיות.
ההוא שפרש ואינני יודע את שמו.
 
 
אבי אמר לי פעם שהרגע שבו הבנאדם מוכן להתחתן הוא הרגע שבו הוא מסוגל לעזוב מסיבה באמצע בלי להרגיש שהוא מפספס. הרגע שבו אינך מסומם יותר על ה"מה אם יקרה כשאני לא אהיה כאן".
אמרתי לו לא לחכות לנכדים.

27 תגובות “קריאתה של הגוואדלבמבה”

  1. גם אני רוצה להזמין ממך ילד אחרי הפוסט הזה. אבל נגיד שיהיה לי. ילד. איפה לעזאזל אני אמורה לדחוף אותו?

  2. כן, תעשה לי ילד! אני כבר מודיעה לאבא שלך.

     

    אל תדאג בקשר לסידורים, מיטל תעשה עליו בייביסיטר.

    מיטל שרון , 16:58 25/1/2006:

    ניסיון יפה, איה.
    אבל אני גוואדלבמבית גאה.
    עוד סיבה לכך שאסא צריך לעשות ילד דווקא לי.

  3. אתן מחממות את ליבי הדואב משנים של מחסור בתשומת לב נקבית. סוף סוףמשתלמות השנים שהשקעתי בללמוד לכתוב. ידעתי שיום אחד תחתוני הבנות כולןיימסו אל מול עטי המפזזת. המטען הגנטי שלי צוהל היום. העולם נראה לו רחבומלא אפשרויות.
    הוריי!!!

  4. דרך אגב, לא מצאתי דרך להכניס זאת בפוסט אבל צריך לציין כאן שהמילה עצמההיא פרי העבודה של איבר החשיבה המפוקפק של ידידי המושמץ בצדק, א. שאלתיאל.
    אמרתי לו שאני צריך מילה להתאים למושג הזה, הוא נכנס לשירותים עם עיתון ויצא משם עם "גוואדלבמבה".
    האיש שולט באומנותו, אין ספק

  5. המממ. על אף שתחתוניי עודם במצב הצבירה שהיו בו טרם קריאת הפוסט (אשכרה. בנענע "פוסט" איננו "רשומה". פלאי המתחים הטרנס-יורנאליים) ושלא סביר שאת הילד שלך ממני תקבל נוכח הפוסט הספציפי הזה, הריני להודות שהוא מוצלח.
    ה-G-פוביה במיוחד נחבבה עלי.
    אני מאחלת לך שתהיה מוכן להתחתן בקרוב. ולו בגלל שלהיות חיפּוּשׁ חמישי יאלץ אותך לסגנון השיער הרלוונטי וביפן הם סתם פסיכיים. 
    כמו כן, יצויין שהמסיבות שלי לא מחורבנות. Pft.
    נועה


  6. Party Pooper!
    מה זאת אומרת? אני רוצה את הילד שלי!!!
    רק שתדעי שאת הרסת למטען הגנטי שלי את הפנטזיות לצלילן רקד סביב למדורה בקריאות קדמוניות מבהילות.
    פחחח

  7. Pft הנו ביטוי צרפתי קלאסי שגור. זהו רצף הברות המבוטא בדיוק כפישנכתב ושיש לאמרו בנימה מאנפפת של בוז קולוסאלי והתנשאות קוסמית. בעת נוחהרוח, ניתן ללוות את הנ"ל בהינף יד מזלזל להפליא, ליתר בטחון וכדילוודא שהנמען לא פספס את פקטור הזלזול.
    בעניין המטענים הגנטיים – הילד לא נמנע ממך, מחמדי: הוא בסהכ מחכהלפיסת היצירה האלמותית והבלתי מעורערת שתצדיק את היותו. נאמר, "הרומןהגדול ביותר של המאה ה-21", ככה סתם, כשליפה מהמותן, כדוגמא.
      


  8. משתומם אני נוכח התגובות… הייתי רוצה לומר שאני עומד על כתפי ענקים, אבלבינינו… לא ממש, בכל מקרה your kung fu is better then mine, my kung fuis obsolete!! teach me master.

    ולכל הבחורות שרוצות לעשות לו ילד… יאללה קדימה – מהר מהר לפני שיגמר.

  9. תעשה לי ילד ! בעצם אני זכר, נו טוב
    לדעתי הנאורוזה המדוברת היא גם אחותה של המושג "פטריוטיות" לא ? סה"כ ישראל זו אחת מהמסיבות הכי שוות על הכדור ( 5000 עיתונאים זרים בשנה יעידו על כך ).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>