החברים של ג'ורג'

הרתעה, שובי הביתה. סלחנו על הכל

ארבע הערות על סיבוב ההרג הנוכחי

הדק שיש לו מדינה: הגרסה הרשמית של צה”ל וראש הממשלה לחיסולו של בהא אבו אל עטא – על הדרך, הרשנו לעצמנו, במילותיו של בוגי יעלון, לרצוח גם את אשתו ולפצוע את שני ילדיו – היא שזה פשוט הזדמן. היה מידע מודיעיני מדויק, אז ירינו טיל. וכמובן, מיד לאחר מכן הודענו שאנחנו בכלל לא רוצים הסלמה.

התוצאה המיידית, והצפויה לכל אדם שעיניו בראשו, היתה הרעשה ארטילרית בלתי מדויקת ונרחבת מצד הג’יהאד האיסלמי לעבר מטרות אזרחיות בישראל. בפועל, חצי מדינה שותקה היום. מה הרווחנו בזה? כלום, כי באיזשהו מקום היורש של אבן אל עטא כבר מטפס בשורות הג’יהאד. ואין סיבה להניח שהוא יהיה גרוע משמעותית בתפקידו מיורשו. למעשה, לא יהיה מסובך לטעון שבחיסולים החוזרים ונשנים שישראל מבצעת, היא מפעילה תהליך של ברירה דארוויניסטית על אויביה: המוצלח, קרי במקרה שלנו הפרנואיד עם מספיק שכל לא להשתמש בשום אמצעי אלקטרוני, שורד.

גם אין סיבה להניח שהיכולות של הג’יהאד ירדו בצורה ניכרת. אחרי הכל, אף אחד לא שמע אל אבו אל עטא לפני שלושה שבועות. הוא לא בדיוק בן לאדן או אבו מוסאב אל זרקאווי. בצה”ל כינו אותו “מח”ט”, כי צריך לנפח את ההישג, אבל ספק אם היה בפועל משהו מעבר למ”פ, ואפילו זו כנראה הגזמה.

אז למה היה בעצם כל זה טוב? לשום דבר, פרט לתזכורת שלישראל אין מדיניות בטחונית. יש לה אופורטוניזם. נכון לכתיבת שורות אלה, חמושינו האמיצים הרגו חמישה פלסטינים, מה שכנראה מבטיח את המשך הירי. היה שווה?

אי אפשר להרתיע מיליציות: בישראל מרבים לדבר על “הרתעה.” הבוקר חגג טמקא עם כותרת, שכבר איננה, שדיברה על כך ש”ההרתעה שבה לדרום.” זה היה לפני שהתחוור שאנשי הג’יהאד האיסלמי לא מורתעים בכלל ודווקא יורים כל רקטה שהם יכולים לשים עליה את ידם.

מה שלא היה צריך להיות מפתיע במיוחד. הרתעה יכולה לעבוד מול מדינות. להללו יש ממשלות שרואות את עצמן כאחראיות – במידה משתנה, אבל במידה כלשהי – לאוכלוסיה שלהן. מאזן האימה בין ארה”ב וברה”מ החזיק מעמד כי אף מדינה לא רוצה להסתכן בהשמדה של חלק ניכר מאוכלוסייתה. מדינות הן, להוציא מקרים חריגים מאד, רציונליות. שאם לא היו רציונליות, היו מתקשות להפוך למדינות.

הג’יהאד האיסלמי איננו מדינה. הוא מיליציה. קרי, אוסף של גברים צעירים וזועמים שרוצים להרוג אנשים ולהתהלך עם כלי זין. לרוע מזלו של המין האנושי, הוא סובל מגודש מוגזם של גברים צעירים וזועמים עם נשק. לפעמים הם בכנופיות, לפעמים הם במיליציות, שהן כנופיות עם שכבה דקה של אידיאולוגיה, ולעתים הם בצבאות. ההבדל בין צבא ומיליציה הוא כפיפות לממשלה אזרחית. כלומר, שמירה על משמעת אש.

מיליציות לא ידועות במשמעת האש שלהן, החברים בהן נמצאים שם בדיוק בגלל שהם מתלהבים מנשק ובגלל שיש להם תחושה מפותחת של כבוד, או במילים מדויקות יותר רגישות לפגיעה באגו. כתוצאה מכך, אי אפשר להרתיע מיליציות מהסיבה הפשוטה שהן לא מייצגות ולא מחויבות לשום דבר חוץ מלעצמן. תביא להן את הסעיף מספיק, והן תפתחנה באש, בלי לחשוב יותר מדי על המחיר שהאוכלוסיה מאחוריהן תשלם. חשיבה היא לא בדיוק התחום המפותח ביותר אצל גברברים עם אגו מנופח.

ויש להניח שהדבר היחיד שהוא פחות תבוני ממיליציה הוא צבא שעדיין חושב, למרות כל הראיות ולמרות כל הנסיונות, שהוא יכול להרתיע מיליציה.

עריפה לא עובדת: ישראל מנסה לחסל את הג’יהאד האיסלמי באמצעות חיסול ההנהגה שלו כבר כמעט 25 שנים. ימים ספורים לפני רצח רבין, חיסלה ישראל את פתחי שקאקי, המנהיג של הארגון. הארגון שרד. היא חיסלה את המנהיג הקודם של חיזבאללה, השייח’ מוסאווי, ב-1992; היא קיבלה את נסראללה. היא רצחה מהאוויר את השייח’ יאסין בכסא הגלגלים שלו; חמאס שרד, תודה ששאלתם. יש יסוד סביר להניח שהיא הרעילה את ערפאת. הפתח עדיין שם. תנועות עממיות לא מתות רק בגלל שהמנהיג שלהן חוסל. התוצאה המתבקשת היא יצירת קדוש מעונה.

מה שלא מפריע לצה”ל ולשב”כ להתאהב ברעיון. אחרי הכל, זה לא משנה שום דבר, אבל זה יוצר אחלה תמונת נצחון, ותמונות נצחון זה דבר נהדר כשמגיעה עונת התקציב. ואם, כתוצאה מהחיסול, הארגון שפגעת בו מגיב באופן קשה, זה רק מוכיח למה אתה הכרחי. מי יגן על האזרחים מפני קן הצרעות אם לא מי שהרגע בעט בו?

הצחנה: אם המטרה של מערכת הבטחון היתה להרתיע את הג’יהאד, ספק אם הצליחה; אבל היא עשתה עבודה הרבה יותר טובה עם אזרחי ישראל. ילדים נכנסו לפאניקה, מבוגרים לא הלכו לעבודה, בתי הספר היו סגורים בדרום ובמרכז, וכך גם רבים מהעסקים. הדיזינגוף סנטר נסגר לראשונה בתולדותיו.

ופה צריך לחשוד. אם אפשר לקבל את הטענה של נתניהו שהוא בסך הכל שימש כהדק העיוור של מערכת הבטחון, כעווית השריר הלא רצונית שלה, בכל מה שקשור לחיסולו של אבו אל עטא, הרי שבכל מה שבא אחר כך צריך להטיל ספק. בתי הספר בגוש דן לא נסגרו מאז מלחמת המפרץ ב-1991. קשה מאד להאמין שלא מדובר בתרגיל של הטלת אימה, שמטרתו היא למנוע מגנץ לנצל את הזמן שנותר לרשותו להקמת ממשלה. אחרי הכל, הנוהג במקומותינו במצבים כאלה – שהופעל אוטומטית גם הבוקר – הוא לעבור לדום ולזמר שכולנו לא פוליטיים. יש להניח שאם חילופי האש יימשכו וצה”ל יכניס כוחות קרקעיים לרצועה – די יהיה במחלקה – גם הרופס המשפטי לממשלה לא יעז להודיע על כתבי אישום דווקא בימים כאלה. ומי שלקח את ישראל למבצע צבאי אחרי שגנב את המנדט בבחירות הקודמות ולא הצליח להקים ממשלה אחרי הבחירות הללו, הרוויח ביושר את החשד הזה.

ולא תהיה למוות ממשלה.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

86 תגובות על ”הרתעה, שובי הביתה. סלחנו על הכל“

  1. אישרגיל הגיב:

    "אף אחד לא שמע אל אבו אל עטא לפני שלושה שבועות."

    בתור אחד שצורך חדשות ביטחוניות אני יכול להעיד ששמעתי עליו כבר לפני כמה חודשים. מדובר במפקד של הג'יהאד שכנראה פעל באופן יחסית עצמאי. הוא אחראי על הרבה מתקפות טרור שיוצאות מן הרצועה, כולל המתקפות בחודש מאי שרצחו שישה אזרחים ישראלים. גם על התקיפה על שדרות לפני כשבועיים.

    אני לא חושב שהיה פה ניסיון להרתיע, אלא רצון להסיר איום מוחשי ומיידי.

    כמו כן, ההנחה שלך שאסור היה לבצע את התקיפה כי היה צריך לצפות ל"הרשעה ארטילרית" נגדית היא בפשטות, כניעה לטרור.

  2. Three Parentheses הגיב:

    הבעיה היא שחלקים במערכת הבטחון חושבים שסיכולים ממוקדים יחידניים עובדים בפני עצמם. זה לא המצב. להרוג בן אדם אחד לא פותר כלום, בטח לא בארגון למוד קרבות שכבר קיים כמה עשורים. היסטורית, כל חיסול ממוקד שהצליח היה מלווה בסדרה של מעצרים/חיסולים שהחלישו דרמטית את המנגנון של הארגון, ולפעמים במהלכים פוליטיים רחבים יותר. זאת בזמן שחיסולים שלא מלווים במבצעים כאלה בד"כ רק מתסיסים את השטח ומביאים להסלמה. אם לממשלת ישראל אין את הרצון או היכולת להוביל מהלכים כאלה (ואפשר בהחלט להבין אם לא כשמדובר בעזה), עדיף לא לבעוט בקן הנחשים. במילים אחרות, בלי חצי עבודה.

    • אישרגיל הגיב:

      למיטב הבנתי, לא הייתה פה שאיפה לפגוע בג'יהאד האיסלאמי, אלא פשוט רצון להוריד ספציפית את אבו אל-עטא שפעל רבות על דעת עצמו ולא ציית להנהגת הארגון.

  3. Arie Etgar הגיב:

    בגדול אני נוטה להסכים. אני משוכנע שהפעולה האחרונה היא רצון לייצר את מלחמת שלום נתניהו.
    אבל בתוך דבריך יש כשל מרכזי.
    אם לא ניתן להרתיע כנופיות או מליציות חמושות, משוע המליציה החמושה של הג'יהד האיסלמי, לא מתנפלת על ישראל אותה היא רוצה להשמיד, עם כל הנשק שיש לה ? מי שכלל אינו מורתע, והוא סתם חם מזג, היה משגר 2 טילים כל יום…
    מכיוון שזה לא קורה, מסתבר שגם למליציה חמושה יש שיקולים. אחד השיקולים הוא "מה יקרה לי, אם אני אגזים"

    • Three Parentheses הגיב:

      לגבי מלחמת שלום נתניהו – אני חושב שאתה מגזים בהערכת ההישג האלקטורלי/פוליטי של המבצע הזה. יש, היו, ויהיו מבצעים בתקופות פוליטיות רגישות. לפעמים הם עוזרים למפלגה שמובילה אותן, ולפעמים לא. ביבי באופן כללי לא הוכיח קו פעולה כזה עד עכשיו.
      אל תשכח גם שדווקא מי שממהר "לגזור קופון" על המבצע הזה הוא נפתלי בנט, שאיננו ממפלגת רה"מ (לפחות עדיין לא).

  4. אישרגיל הגיב:

    אגב, מעניין לראות שמלבד אשתו של אבו אל-עטא, אשר הייתה מודעת באופן מלא לכך שבעלה הוא מבוקש חם על הכוונת ובכל זאת בחרה לישון איתו באותו החדר וכך להפוך עצמה למגן אנושי ולמעשה, למטרה צבאית, אין אזרחים הרוגים עד כה ברצועה. כל ההרוגים הם פעילי ג'יהאד שעסקו בפעילות מבצעית של ירי רקטות.
    צה"ל מציג מלחמה נקייה עד כה.
    והצד הפלסטיני? כמו תמיד, מציג ירי נטול אבחנה על אזרחים.

    יש גם עניין נוסף שכדאי לציין, והוא שחמאס בינתיים לא מתערב בלחימה. ישראל מצליחה עד כה לתקוע טריז בין הארגון מספר 1 בכוחו לארגון מספר 2 בכוחו ברצועה. אם חמאס אכן ימשיך לא להתערב עד סיום הלחימה, יוותר חשבון פתוח בין שני הארגונים.

    • ygurvitz הגיב:

      אז אשתו של אדם היא מגן אנושי. וואו. אין שפל שציונים לא יירדו אליו. בינתיים, רגב, חמושינו הרגו שני ילדים עזתים.

      ולמי זה מועיל שיהיה קרע בין הג'יהאד לחמאס? אלא אם, כמובן, מטרתך ההומניסטית היא המשך שפך דמים ברצועה.

    • בוקי סרוקי הגיב:

      אתה באמת לא יודע שהג׳יהאד האיסלמי מוגדר בארה״ב ובאירופה כארגון טרור ומתוקף כך יש איסור על סחר בנשק (או כל סחר אחר, לצורך העניין) איתו? תנועת החרם העולמית בוחרת להחרים את ארגון הטרור המדינתי שעדיין לא מוחרם. המינימום שאפשר לשאוף אליו זה סמטריה בין ארגון טרור כובש לארגון טרור נכבש.

      (החמושים שלכם הרגו היו ילד – אתה יכול לעדכן)

      • אישרגיל הגיב:

        ממשלות ארה"ב ואירופה לא שותפות לתנועת החרם העולמית, וטוב שכך. האם תנועת החרם העולמית הכריזה אי פעם כי לפי ראות עיניה הג'יהאד האיסלאמי או חמאס הם ארגוני טרור? יש לי תחושה שאם זה היה תלוי בהם, החמאס והג'יהאד כבר היו יוצאים מהרשימה. למעשה, היה ניסיון באירופה להוציא את חמאס מן הרשימה, אבל למזלנו הוא לא צלח.

        אמת שלפי דיווחים נהרגו אב עזתי ושני ילדיו וזאת לצד כ-20 חמושים. את הידיעות קראתי אחרי שכתבתי את הטקסט למעלה.

        אגב, לפי הרשומה בצד, אמורה להיות פה תגובה של ygurvitz, כנראה עבורי, אך אני לא רואה אותה.

        • בוקי סרוקי הגיב:

          אז הטיעון שלך מבוסס על תחושה שיש לך? עם זה באמת קשה להתכווכח.

          עדכון: שמונה ילדים הרוגים. אופס. טעות.

          • אישרגיל הגיב:

            אינך כנה. התייחסתי לכך בתגובה למטה.

          • אישרגיל הגיב:

            האם תנועת החרם העולמית הכריזה על הג'יהאד, החמאס או החיזבאללה כארגוני טרור?

            • בוקי סרוקי הגיב:

              אין דבר כזה ״תנועת חרם עולמי״. יש קריאה לחרם, ויוזמות מקומיות שונות שנענות לה. חלק מהיוזמות האלה בהחלט מכירות בכך שחמאס וארגונים אחרים מבצעים מעשי טרור.

              • אישרגיל הגיב:

                יש.

                https://twitter.com/BDSmovement/status/1194691913003257856

                "Official account of the Palestinian BDS National Committee (BNC). We're the Palestinian leadership of the global Boycott, Divestment & Sanctions (BDS) movement."

                אני עובר על הטוויטר שלהם, אין גינוי לירי הרקטות ויש תיוג של המחבלים ההרוגים בתור "פלסטינים" ללא אזכור שהם היו חמושים.

                • בוקי סרוקי הגיב:

                  אבל זאת בדיוק הנקודה שלי, ואני מאוד מבקש שתקרא, תנשום עמוק, תחשוב ורק אח״כ תענה. בד״ס זאת לא תנועה עם הנהגה מרכזית שכופה מדיניות על כולם. כלומר, חשבון הטוויטר שמצאת אינו מפיץ את המדיניות של הבד״ס לכל העולם. זאת תנועה שארגנה קריאה מארגוני חברה אזרחית פלסטינים בראשית שנות האלפיים, שביקשו מאנשים להחרים ולקדם סנקציות נגד הכיבוש הישראלי. כשאנשים (או ארגונים) בעולם נענים לקריאה, הם עושים את זה בצורות שונות ולפעמים בהחלט מכירים בכך שנגד ישראל מופעל טרור.

                  הינה דוגמא: https://www.dailycal.org/2013/04/10/210116/

                  זאת הכרזה על לבד״ס שמציינת במפורש ש:
                  1) ״גם לעם היהודים וגם לעם הפלסטיני יש קשרים היסטוריים ותרבותיים לארץ״
                  2) ״גם הישראלים וגם הפלסטינים סבלו כתוצאה מהקונפליקט הערבי-ישראלי.״
                  3) ״מוות וסבל בשני הצדדים אינם מתקבלים על הדעת, וגם הישראלים וגם הפלסטינים צריכים לקדם צעדים הגיונים כדי לסיים אותם״.

                  • Meni Zehavi הגיב:

                    נו, עכשיו אנו יודעים מה אנו צריכים. מה היינו עושים בלי החכמים מקליפורניה?
                    שמא הם גם יואילו לייעץ לנו, ובעיקר לפלסטינים, אלו "צעדים הגיוניים" בדיוק עלינו לנקוט? כי בינתיים, השלטונות בעזה לא מכירים בזכות קיום של מדינה יהודית כלשהי בין הירדן לים, והשלטונות בגדה באים בדרישות מופרכות שבמסגרתן ישראל צריכה לוותר על מחצית מבירתה, כולל המקומות הקדושים ביותר שבה, לעקור מבתיהם 7% מאוכלוסייתה, ולפתוח את שעריה לעוד כמה מאות אלפי נכדיהם וניניהם של פליטי מלחמה שהסתיימה לפני 70 שנה. שום מדינה שפויה לא תסכים לדבר כזה.

                    • שחר כ. הגיב:

                      אלון בן דוד בחדשות – על החמאס והמערכה האחרונה מולו:
                      "הסבב הזה שב ומוכיח לכולם שהבעיה פה היא
                      לא בעיה צבאית … זה לא חמאס חדש. חמאס נאמן לנתיב ההסדרה ורוצה הסדרה כבר חמש שנים … חמאס רוצה כלכלה … רוצה עבודה לאנשים פה … רוצה עצמאות מסוימת, לפחות במים, באנרגיה, בדברים הכי בסיסיים". אלון בן דוד הדגיש שכל דבריו הם על דעת הצבא.

                      על המופרכות לכאורה של דרישות הפלסטינאים בגדה כבר הכברנו אינספור מלים. בקליפת אגוז – לא 'מחצית הבירה', רק העיר המזרחית שחלק מאיתנו עדיין זוכר שלא הייתה בידינו, לא חייבים לעקור מתנחלים, הם יכולים לחיות תחת ריבונות פלסטינית, וכמות הפליטים שיחזרו נתונה למו"מ. כל מדינה שפויה שזוכרת קצת יותר מחמש דקות מעברה תסכים לפשרה כזאת.

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      עצמאות במים ואנרגיה? עם מקורות המים השופעים של עזה והנפט הפורץ מן האדמה?
                      דרך אגב, מהלכים מסוימים בכיוון כבר נעשים (https://www.ochaopt.org/content/increased-electricity-supply-improves-access-water-and-sanitation-gaza). אבל הם רק מדגישים את הבעיה המרכזית: רצועת עזה אינה יכולה לכלכל את עצמה, בשום תסריט. היא תלויה לחלוטין בנדבות מבחוץ. לישראל אין בעיה עקרונית לאשר ייבוא לעזה, בתנאי שהייבוא לא ינוצל לחימוש החמא"ס והכוחות האחרים ברצועה. זה סלע המחלוקת, ואם ישראל תאפשר את החימוש המדובר, הוא יוביל בתוך זמן קצר לסבב אלימות נוסף. היינו בסרט הזה מספיק פעמים ב-14 השנים האחרונות.
                      אני לא יודע מתי הייתה בפעם האחרונה בירושלים, אבל קרו כאן כמה דברים מאז 1967. העיר, במצבה הנוכחי, אינה ניתנת לחלוקה. אפילו העברת שכונות קצה לריבונות פלסטינית היא בעייתית, כי במקרה הזה כל מתוסכל עם קלאצ'ניקוב יוכל להפוך את תושביה של בירת ישראל לברווזים במטווח. המקרה של גילה ובית ג'אללה בתחילת האינתיפאדה השנייה הספיק בהחלט. ודאי שאי-אפשר להשאיר מתנחלים בריבונות פלסטינית: הם לא יחיו שם יותר מ-24 שעות.
                      כל זה אינו אומר שאי-אפשר להקים מדינה פלסטינית בגדה המערבית. אפשר, אבל שטחה יהיה קטן בעשרות אחוזים מהשטח המלא שממזרח לקו הירוק, היא תהיה מבותרת, קטנה, חלשה ותלויה במידה רבה בישראל. זה המקסימום שהפלסטינים יוכלו לקבל. שיתרגלו.

                    • שחר כ. הגיב:

                      עצמאות במים ואנרגיה פירושו שיוכלו ליבא את מה שהם צריכים ולא יהיו תלויים בחסדיה המפוקפקים מאוד של ישראל. גם על ישראל אמרו בשנותיה הראשונות שאינה יכולה לכלכל את עצמה, ובכל מקרה ישראל נשענה ועדיין נשענת על שנור מסיבי. מה בדיוק הבעיה עם זה?

                      הסרט שהיית בו ב- 14 השנים האחרונות היה סרט מלחמה, אתה הפקת אותו, מה, אתה לא זוכר? הוא כולל את כל המניירות המלחמתיות שאין שום צורך לדון בהן פעם נוספת. הסרט שאנחנו מנסים לצפות בו הוא סרט הסדרה. כן, למרות מה שאתה כותב מדובר בדאבל פיצ'ר פיקצ'ר שאו. אתה תווכח בכך מייד אחרי הפרסומות.
                      אז תבין שאפשר לחלק את ירושלים, כבר חילקו אותה. תבין גם שרוב המתנחלים ייסוגו מהתנחלויותיהם, גם על זה כבר הסכימו, כמעט. המדינה הפלסטינית, אם תקום, תהיה מבותרת וקטנה אבל שטחה יהיה בערך אותו שטח בגדה המערבית שהם דורשים, עם תיקוני גבול והחלפות שטחים מסויימות. זה המקסימום שתוכל לקחת מהם, תתרגל.

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      ישראל יכולה להסתדר כיום מצוין בלי תרומות מיהודי העולם ובלי הסיוע הביטחוני מארה"ב. אפילו כשישראל הוקמה, היא חלשה על שטחים שבשלהי העת העתיקה (בתקופה הביזנטית) כילכלו כמיליון בני אדם, בעיקר מחקלאות. אוכלוסיית ישראל, גם אחרי העלייה הגדולה של השנים הראשונות למדינה, עמדה על כ-1.3 מיליון נפש, והטכנולוגיה החקלאית בכ"ז התפתחה מימי הקיסר יוסטיניאנוס עד אמצע המאה ה-20. כך שישראל של שנות ה-50 יכלה להתקיים בזכות עצמה. היא הייתה ענייה יותר, אבל יש בעולם מספיק מדינות עניות. לרצועת עזה, לעומת זאת, פשוט אין כושר קיום כלכלי, לא מחקלאות ולא משום דבר אחר.
                      לגבי הסרטים, ובכן, אני לא מביים אף אחד מהם. אני מעדיף להתייחס למציאות ומלגבלותיה. הן קשיחות, לעתים קרובות אכזריות, אבל זה מה שיש. מי שנותן לתקוותיו הורודות לגבור על מודעות למציאות ולסכנותיה, סופו להתאכזב מרה. עכשיו, כשההזייה התורנית על ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת מתפוגגת אל האוויר החם ממנו נוצרה, לא מיותר להזכיר את זה.

                    • שחר כ. הגיב:

                      אם אין פתרון לכלכלת עזה, מדוע הכריז הנשיא המטורלל מאמריקה על עסקת המאה? מסתבר שהוא רואה פתרון. אלו תקוותיך הוורודות? שלא יימצא פתרון כלכלי לעזה והיא תיאלץ לעשות מה? להגר מפה? כתבתי כבר אלף פעם – מילים סמכותיות ונחרצות אינן עדות לכלום מחוץ לתקוותיו הוורודות של הכותב. ולמה זה קשור להזייה התורנית לכאורה על ממשלה צרה?

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      לא דיברתי על תקוותיי הוורודות משום שאין לי כאלה — לפחות לא בנוגע לסכסוך היהודי-ערבי בארץ הקודש. הסכסוך הזה התחיל עשרות שנים לפני שקמה מדינת ישראל ולפני שהערבים כאן החליטו שהם פלסטינים, והוא לא יסתיים בקרוב. המירב שאפשר לעשות בינתיים הוא לשמר אותו בעצימות נמוכה.
                      אין לי שאיפה לגרום לעזתים סבל, ואני מעדיף להקל על סבלם עד כמה שניתן — אבל בלי לעזור לחמא"ס ולשאר ארגוני הטרור ברצועה להתחמש, מה שיקרב את סבב הלחימה הבא בו ימותו כמה ישראלים והרבה יותר פלסטינים. אני לא יודע מה טראמפ מתכנן לגבי העזתים, אבל בגדול, הם ייאלצו להסתמך על נדבות העולם העתיד הנראה לעין. זה חרא של מצב, אבל אין לו פתרון ממשי.
                      הקשר להזייה התורנית על ממשלת המיעוט פשוט מאוד: יותר מדי שמאלנים טובים קנו את הלוקש הזה וקידמו אותו במלוא המרץ, רק כדי למצוא את עצמם עם המכנסיים למטה כשהתברר, כצפוי, שמהתיש הזה לא ייצא חלב. לא הגיע הזמן ללמוד מטעויות העבר?

                    • שחר כ. הגיב:

                      האמנם המירב שאפשר לעשות בינתיים הוא לשמר את הסכסוך בעצימות נמוכה? למה? כי 'הסכסוך הזה לא יסתיים בקרוב'? מנין הטיעון המעגלי הזה? מכל מקום אין בעובדה שהסכסוך קיים שנים כדי להעיד שהוא לא יסתיים בימינו. בייחוד אין זה מונע מאיתנו לשאוף ולפעול למען כך. רק השאיפה והפעולה לשמר את הסכסוך בעצימות נמוכה מונעת מאיתנו לפעול לסיום הסכסוך. ישראל מתהדרת ביכולת מודיעינית המאפשרת לה להעיר לקטון החמאסניקים בעזה שהחנות במכנסים שלו פתוחה. אם המערב ערך הסכם עם אירן – גם אנחנו יכולים לפקח על התחמשותו של החמאס.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      יש שאלה אחת שתמיד עולה אצלי כל פעם שאני קורא על הצורך בהסכם. מה בדיוק יש לפלסטינים להציע? נגיד שאבו מאזן, הנייה וביבי חותמים מחר. מה הויתורים של הצד השני? איזה טריטוריות הם מציעים? איזה הטבות? מה אומר "סיום הסכסוך" מבחינתם? אז הם משנים כמה סעיפים במסמכי היסוד שלהם ואומרים בנאומים שישראל בסדר גמור והכל טוב. נו, אז? מה יוצא מזה ליהודים? הרי בטחונית בכל מקרה ישראל עושה 90% מהעבודה, ותמשיך לעשות בין 80 ל-90 אחוז גם אחרי הסכם. כלכלית ומסחרית הפלסטינים הם שבר כלי. מבחינת פינוקים ממדינות ערב אחרות, כל מי שיכול להפסיק את הברוגז איתנו כבר הפסיק. מבחינת המערב, הפלסטינים עברו מזמן לסטטוס של עציץ נוי. אז מה נשאר? אפשרות לעשות שוק ברמאללה? קצת תיירות פנימית בבית לחם? זה הכל? בשביל זה לעבור את הדרמה של פינוי התנחלויות והכל?

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      הדרמה של פינוי ההתנחלויות בעזה פירקה את התנועה הלאומית הפלסטינית והחלישה אותה לרמת סמרטוט רצפה. הדרמה של פינוי התנחלויות בגדה תתן לישראל גבול מוסכם ומוכר (אם תיעשה במסגרת הסכם) או קו הגנה שיוכל להפוך לגבול כזה (עם משהו כמו תוכנית ההתכנסות ז"ל של אולמרט). גבולות מוכרים הם דבר חשוב, במיוחד בעולם שמקדש גבולות כאלה כמשהו בלתי ניתן לשינוי (לא תמיד בצדק). הלבנים בדרום אפריקה לא השכילו להקים גבול כזה בינם לאוכלוסיות השחורות למיניהן, ואנחנו יודעים מה קרה.
                      מצד שני, מי שחושב שישראל יכולה לפנות את כל המתנחלים מיו"ש או אפילו את רובם, חי בסרט. פינוי של כמה עשרות אלפי מתנחלים זה המקסימום שישראל תוכל להרשות לעצמה, וגם זה רק אם הפלסטינים יוכיחו שהם מוכנים לחיות לצד ישראל בלי לנסות להחזיר את גלגלי ההיסטוריה למה שהיה לפני 1948. הנכבה קרתה והיא יצרה מציאות שאי אפשר לשנות.

                    • אישרגיל הגיב:

                      עם ההכרזה האחרונה של הממשל האמריקאי שההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי, כל היסודות כבר מונחים. שנת 2020, שאולי תהייה שנתו האחרונה של טראמפ בבית הלבן, תהיה שנה מאוד קריטית לגבי המשך הסכסוך עם הפלסטינים. יש הזדמנות פז לבצע סיפוחים של איזורים שישראל מעוניינת בהם כמו למשל גוש עציון, איזור העיר אריאל, בקעת הירדן וצפון ים המלח ועוד. זה יקבע גבול ברור בינינו לבין הפלסטינים.
                      הממשל האמריקאי לא יתנגד לסיפוחים הללו, למעשה, הוא כנראה יעודד אותם. לפי הדיווחים בתקשורת, מה ש"תוקע" כרגע את כל התהליך המדובר הוא חוסר היכולת להקים ממשלה בישראל. "תוכנית המאה" של טראמפ כנראה כבר מוכנה ממזמן ורק מחכה לממשלה שתקבל אותה. הבעיה – שאין ממשלה. אם שנת 2020 תחלוף מבלי שתקום ממשלה בישראל שתקדם את התוכנית, זה יהיה פספוס היסטורי והיסטרי. התנועה הלאומית הפלסטינית תוכל לנשום לרווחה (אלא אם טראמפ ייבחר לעוד ארבע שנים). בינתיים נתניהו, גנץ וליברמן, בחוסר היכולת שלהם להגיע להסכמה ביניהם, עושים שירות מעולה לפלסטינים.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      אבל למה לספח? מה הבעיה במצב הנוכחי? אנחנו ממילא יכולים לעשות כמעט כל מה שאנחנו רוצים בשטחים, וסטטוס העמימות רק עוזר לנו. סיפוח גם יחייב הסכם (סיפוח בלי הסכם זה מעשה מכוער לכל הדעות), וזה מחזיר אותי לשאלה המקורית: למה לטרוח לחתום הסכם?

                    • אישרגיל הגיב:

                      מכיוון שאני מאמין שכן יש לחתור לסיים את הסאגה עם הפלסטינים. אני לא מאמין שיש לסגת לקווי 67' האמנם, אלא לסגת לקווים שנוחים עבורנו. סיפוח יהדהד את העמדה הזו לעולם – אלו הקווים שלנו. ממשיכים מפה. אני גם מאמין שזו הזכות שלנו – החלטה 242 של מועצת הביטחון נותנת לנו את הזכות הזו. זאת בנוסף לזכות שניתנה לנו מטעם כתב המנדט וסעיף 80 של אמנת האו"ם, אבל לא אכנס לזה שוב.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      אני לא רואה איך הסבל של הצדדים יופחת כתוצאה מהסכם. הבעיות ההומניטריות העיקריות בגדה הן הגבלות שונות על תנועה ומסחר; אלה לא הגבלות שיופחתו רק בגלל שחתמנו הסכם (מספר המחסומים בגדה לא ירד בתקופת אוסלו, אאל"ט הוא אפילו גדל). גם הפרמיה הביטחונית שישראל משלמת לא תקטן. אפילו אפקט ה"הסברה" של הכיבוש הולך ומתמסמס בכל החזיתות (BDS וכדומה ממילא לא קשור להתנהגות האובייקטיבית שלנו אלא לתסביכים הפנימיים בתוך השמאל העולמי).

                      מכיון שלפלסטינים אין באמת מה להציע לנו (או במה לאיים עלינו), כל צעד שלנו ממילא יהיה תלוי בנדיבות שלנו, פחות או יותר. יתכן והעם היהודי יגלה רוחב לב מיוחד ויתכן ולא. אבל האינטרס האופטימלי שלנו מגולם כרגע בסטטוס קוו.

                    • אישרגיל הגיב:

                      חשוב כי נקבע לעצמנו את הגבולות שלנו.

                      זכור לי כי לפני זמן מה שאל אבו-מאזן באו"ם – מה הם גבולותיה של ישראל?

                      זכור לי גם טיעון מפי תומכי "צעדות השיבה" בעזה כי מותר לצועדים לחצות את הגדר מכיוון שלא מדובר בגבול בינלאומי מוכר.
                      כמובן שהטענה הזו לא נכונה – הם אמנם לא חוצים גבול בינלאומי רשמי, אך הם כן חוצים לתוך שטח שמוכר כשטח ישראלי ריבוני (עוטף עזה).

                      יש גם טענה נגד ישראל שהיא אינה מעוניינת בגבולות בינלאומיים מוכרים. היא רק מעוניינת להתפשט.

                      סיפוח השטח יאותת לעולם – אלו הם הגבולות שלנו. זה מה שאנו מעוניינים בו. עכשיו תורם של הפלסטינים. יש אף להדגיש שהסיפוח עומד לזכותנו מתוך הסכמים בינלאומיים שונים שהזכרתי קודם.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      בעוונותי אני לפעמים משוחח עם חסידי העניין הפלסטיני בניכר. יש להם איזה אוסף מפות מקושקשות שמראות את ההתפשטות הציונית על חשבון אדמה "פלסטינית", מאז שנת 1900 בערך ועד ימינו. מן הסתם הגרפיקה הזו מראה וקטור מאסיבי של חמס וגזל קרקעות (במיוחד אם מוחקים מהסיפור את סיני, כמו שאכן נעשה). אני באמת לא חושב שמי שדבק בטיעונים מהסוג הזה ישתכנע בגלל כמה גדרות מצ'וקמקות בין אריאל לשכם.

                    • אישרגיל הגיב:

                      המשוכנעים לא ישתכנעו .. אבל רוב העולם אוחז בעמדה אדישה עד צוננת לגבי הסכסוך.

                      אני חשבתי לעצמי כיצד אפשר להעביר סיפוחים שיתקבלו על דעת הקהל העולמית. יש לבצע זאת בהדרגה.

                      ראשית, להתחיל עם סיפוח קרית לוזה, היישוב השומרוני והר גריזים. את זה צריך לעשות אחרי משאל-עם בקרב הקהילה השומרונית הן בקרית לוזה והן בחולון. כמובן, כדאי לתאם מראש עם השומרונים בשתי הקהילות ולראות אם הם בעד הסיפוח (בדיקת היתכנות).
                      במידה והקהילה השומרונית מכריעה על סיפוח, אז יש להציג את העובדות מול העולם כדלקמן :

                      – אין ריבון לגדה המערבית
                      – יש קהילה מפוצלת בין ישראל לגדה המערבית כאשר האחרונים רוצים לחיות לעבור תחת שלטון ישראלי
                      – יש קשר עתיק של אלפי שנים בין יהודים לשומרונים

                      על הר גריזים אגב, בנה מליונר פלסטיני אחד אחוזה מנקרת עיניים המנציחה את הנכבה. אני הייתי מספח את שטח האחוזה גם כן ומחזיק אותה כקלף מיקוח.

                      לאחר מכן, נעבור לסיפוח קאסר אל-יהוד. מדוע יהיה ניתן לספח את האתר הזה? עקב שמו, ותו לא. יהיה קשה לפלסטינים לטעון שליהודים אין קשר ל"קאסר אל-יהוד" וככל שיהיה יותר רעש תקשורתי על זה, אנשים ישאלו עצמם מדוע יש אתר בשם "קאסר אל-יהוד" בגדה המערבית מלתחילה. במילים אחרות, יש פה לישראל יתרון תודעתי-תעמולתי.

                      לאחר מכן, סיפוח גוש עציון. מדוע יהיה קל יותר לספח את גוש עציון משאר ההתנחלויות? מכיוון שגוש עציון חרב ב1948 ועתה בעצם הוקם מחדש. כך שאין פה רק סיפוח של שטח, אלא החזרה של שטח (ללא ריבון !) שנכבש בידי הירדנים ב1948.

                      לאחר שלושת הצעדים הללו, הקהילה הבינלאומית כבר תהייה רגילה לרעיון שישראל מספחת שטחים בגדה המערבית. יהיה אפשר ביתר קלות לספח את בקעת הירדן וצפון ים המלח מטעמי הגנה עצמית (גבול מזרחי) ואז את יתר גושי ההתנחלויות (ואולי אף ההתנחלויות המבודדות). אלו גם חיוניים להגנת ישראל וכמובן שחיים בהם כמעט 10 אחוז מאוכלוסיית ישראל.

                      כל סיפוח אפשר להצדיק בעזרת החלטה 242 הקוראת ליצירת גבול בר-הגנה עבור מדינת ישראל ולא מחייבת נסיגה מלאה לקווי 1967 או אזכור של הסכם המנדט שהוטל על בריטניה בידי חבר הלאומים, אשר מחייב הקמת מדינה יהודית והתיישבות יהודית צפופה, ואז עבר לחזקת היהודים על פי סעיף 80 של אמנת האו"ם.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      אני לא יודע כרגע להכנס לרמת רזולוציה כזאת, אבל שווה להזכיר שהמקום הראשון שמדובר כעת על סיפוחו, גוש עציון, הוא התנחלות מבחינה נומינלית בלבד. מבחינה פוליטית וחברתית יש לו קשר הדוק עם ישראל גופא בכל רמה. לדעתי מדובר בצעד חכם. רטורית גרידא המעבר מסיפוח ג"ע לסיפוח אריאל מתבקש הרבה יותר מסיפוח של הר גריזים לאריאל, למשל.

                    • אישרגיל הגיב:

                      הקהילה הבינלאומית תתקשה לקבל את הסיפוח של גוש-עציון שכן מדובר בגוש "התנחלויות לא-חוקיות".
                      אני הצעתי את קרית לוזה והר גריזים מכיוון שזה משהו שהקהילה הבינלאומית תוכל יותר לקבל, בתור צעד ראשוני. נחיתה רכה, כמו שאומרים.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      הבעיה היא שהמקומות האלה, חוץ מזה שהם טריביאלים למדי, הם אידיוסינקרטיים. אין הרבה ישובים שומרונים וכו'. זה מהלך חד פעמי בהגדרה. גוש עציון לעומת זאת זה ישוב משמעותי יחסית, קשור היסטורית לציונות, ולא מהווה בעיה משמעותית מבחינת חיכוך עם הפלסטינים. כאמור אני חושב שבגלל זה הסיפוח שלו עומד על הפרק כבר תקופה מסוימת.

                    • אישרגיל הגיב:

                      בדיוק. אני רואה את זה כמהלך תודעתי-תעמולתי. ברגע שישראל תספח משהו בגדה, ה"מערב" ישתגע. זה סוג של קו אדום.

                      איך חוצים קוים אדומים? חוצים קודם קוים ורודים.
                      אם הקהילות בקריית לוזה ובחולון יצביעו בעד סיפוח, ואם ישראל תדברר את המסר שמדובר ביישוב שומרוני עתיק, הקשור ליהודים באופן ישיר, ושבגדה המערבית גם ככה אין אף ריבון מוכר, הסיפוח הזה יעבור חלק יותר.

                      והרי לך חצייה של קו ורוד.

                      לאחר מכן, קאסר אל-יהוד. הפלסטינים יפתחו בקמפיין נגדי ויספרו לכל העולם למה ליהודים אסור לספח מקום אשר קרוי בסופו של דבר, על שמם.

                      אחרי 2 סיפוחים, העולם כבר יתרגל לרעיון – והסיפוח של גוש-עציון יעבור חלק יותר.

                      כמובן שהכל רעיונות פרטיים שלי. לפי מה שאני רואה, ביבי רוצה לספח כבר עכשיו את בקעת הירדן וצפון ים המלח, לכאורה.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      זה נכון, אבל זה לא קשור להסכם. אפשר להשיג את כל זה בפינוי חד צדדי.

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      בשביל גבול מוסכם צריך הסכם. נסיגה חד-צדדית יכולה לקרב אותנו ליעד הזה, אבל לא להחליף אותו — אפילו לא ביחס לעזה, משם נסוגנו עד הקו הירוק.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      הסכם גבולות לא שווה הרבה בלי צבא בשני הצדדים שיכול לאכוף אותו, ולפלסטינים אין ולא הולך להיות צבא כזה. כל גבול יהיה מקסימום מסננת סלקטיבית חד צדדית.

                      מדינה פלסטינית,אם וכאשר, תהיה משהו בסגנון קוסובו, מעין קליינט חצי אוטונומי שנשען על צבאות זרים/או"ם והשכנים. אם אתה מדבר על יתרון להסברה הישראלית, זה משהו אחד (לדעתי גם ככה לא שווה את המאמץ), אבל מבחינת הפוליטיקה המקומית גבול כזה לא יהיה משמעותי.

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      לאכוף את ההסכם באיזה מובן? צה"ל יוכל לאכוף את זה שפלסטינים לא יחצו את הגבול לצד הישראלי, ולא נראה שיהיו הרבה ישראלים שיחצו את הגבול לצד הפלסטיני (צה"ל יוכל לעשות זאת כשיצטרך).
                      היתרון אינו להסברה אלא למדינאות. ישראל תוכל לומר שאין לה שמץ אחריות לגורלם של הפלסטינים מעבר לגבול המוכר, כשם שאין לה שמץ אחריות לגורלם של תושבי ירדן או מצרים. לצערי, כעת זה לא המצב ודי בשינוי האקלים בזירה הבינ"ל (בעיקר בממשל אמריקאי ביקורתי כלפי ישראל) כדי לתת לפלסטינים סיכוי סביר לחסל את ישראל באמצעות דרישה לאזרחות שוויונית לכל מי שחי בפועל תחת שליטה ישראלית בין הירדן לים.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      להבנתי האינטואיבית, גבול שלא נאכף באופן דו צדדי ופחות או יותר סימטרי הוא לא גבול, אלא משהו כמו מחסום.

                      הנקודה השניה שלך מעניינת ונותנת חומר למחשבה.

                    • שחר כ. הגיב:

                      נדמה לי שהפלסטינים כבר נתנו הרבה יותר ממה שהם עצמם חשבו שיש להם להציע. אולי נוכח השעמום שישרור כאן – כל מה שייוותר לנו לעשות זה שוק ברמאללה ותיירות בבית לחם – תהיה לנו קצת דרמה של פינוי מתנחלים להעלות את המורל של העם היושב בציון. גם השכנים שלנו יתעניינו בדרמה ולא יתפנו לזרוק עלינו פצצות, כך שגם מבחינה זאת הכל יהיה בסבבה.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      מי זורק עלינו פצצות? הקסאמים של חמאס הם בדיחה, והם ממילא הורידו פרופיל בשנה האחרונה (הסיבוב האחרון נובע מדינמיקה אחרת שקשורה לאיראן). את איראן כמובן הפלסטינים מעניינים בקצה הציפורן, מעבר לשימוש בעניין הפלסטיני למטרות תעמולה ציניות ביותר.
                      גם את ישראל הפלסטינים מפסיקים לעניין בהדרגה. אפשר לעשות מחקר כמותני ולראות כמה פעמים מוזכרת הרש"פ בכותרות העיתונים בעברית. לדעתי במגמת ירידה מובהקת החל בערך מ-2006.

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      איך פינוי מתנחלים יעלה את המורל של העם היושב בציון, לעשתורת הפתרונים.
                      אשר לשכנינו, יהיו לא מעט כאלה שירצו לזרוק עלינו חפצים מתפוצצים למיניהם גם עשרות שנים אחרי ההסכם. סכסוכים אתניים בני יותר ממאה שנה לא נגמרים ברגע, גם אם הכרזת קבל עולם שהגיע עידן חדש, לא עוד מלחמה, וגו'.

                    • שחר כ. הגיב:

                      זאת הייתה בדיחה, בקשר למתנחלים, מקבילה לבדיחה לפיה הפלסטינים יוותרו על מדינה פלסטינית. כלומר, אתה יכול לחיות באמריקה ולחשוב – למי זה פאקינג משנה? – אבל לא נראה לי שמישהו מהפלסטינים שחי כאן יתמוך בכך.

                      לגבי זורקי החפצים המתפוצצים – אלה יהיו קיימים תמיד. עם זאת הכרזה של הצדדים קבל עולם על הסכם שלום תוריד את ההתפוצצויות בעשרות אחוזים. נסתפק בזה.

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      בפעם הקודמת שהוכרז על הסכם בין ישראל לפלסטינים, כמות החפצים המתפוצצים דווקא עלתה.
                      אני לא מציע לפלסטינים לוותר על מדינה משלהם. אני מציע להם להסתפק עבור המדינה הזאת ב(הרבה) פחות שטח ממה שהם היו רוצים. הם יכולים כמובן לא להסכים לכך ולהישאר במצב הנוכחי, בו שולט בהם ארגון טרור אסלאמי מצד אחד, בירוקרטיה מושחתת של הפת"ח מצד שני, וכוחות צה"ל מצד שלישי. זו הלווייה שלהם, כמו שאומרים באמריקה.

                    • Three Parentheses הגיב:

                      טכנית, מי שאחראי לעסקת המאה הוא לא הנשיא המטורלל אלא החתן המושחת. אותו חתן גם חבר בועד הנאמנים של אגודת ידידי בית-אל. אתה יכול להבין מזה שלפלסטינים לא תבוא מזה בשורה גדולה, והם אכן הכריזו שאין על מה לדבר.

                    • שחר כ. הגיב:

                      כן, לא התכוונתי לבשורה הגדולה שתגיע לפלסטינים מכיוונו של טראמפ, (היא לא תגיע, כמו שאתה כותב) אלא לעובדה שטראמפ חושב שיש פתרון לבעיית הכלכלה של עזה, וזה בהקשר לדבריו של מני כאילו כלכלית עזה אינה בת קיום.

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      אתה יודע מה טראמפ מתכוון להציע ספציפית לגבי כלכלת עזה? אם כן, יש סיכוי סביר שאתה יודע גם אלו מספרים יזכו בלוטו בשבוע הבא…

                    • שחר כ. הגיב:

                      כן, אני יודע. הוא עומד להציע להם כסף. זה מה שהוא מכיר. לגבי הלוטו אני לא בטוח

                    • Meni Zehavi הגיב:

                      כמה כסף, לכמה זמן, באלו תנאים, מה ייעשה בכסף הזה?
                      עזה כבר עכשיו מקבלת כסף, למעשה היא לא יכולה להתקיים בלי לקבל כסף מבחוץ ללא תמורה. זה בדיוק מה שאומר שאין לה יכולת לכלכל את עצמה.

                  • אישרגיל הגיב:

                    אמת שאין ממש "תנועת חרם" קונקרטית, מדובר בקונספט, שמובל בידי אקטיבים מרחבי העולם.

                    עם זאת, כן ניתן לאמר שיש לתנועה הזו אידיאולוגיה סגורה. יש את 3 הנקודות המפורסמות שלהם, שבשורה התחתונה שוללות את קיומה של מדינת ישראל.

                    ד"ר נורמן פינקלשטיין, אשר ידוע כמבקר חריף מאוד של מדינת ישראל, אמר לגבי 3 הנקודות של תנועת החרם שהן שוללות את קיומה של מדינת ישראל ושאי אפשר לסובב את זה אחרת.

                    אני זוכר גם שפעם איפשהו קראתי את דעתם לגבי "מדינה אחת או שתי מדינות". דעתם הייתה שאין להם העדפה קונקרטית, רק לסיים את המצב הנוכחי.
                    זה כמובן, לא כנה מצידם, שכן הם דורשים את זכות השיבה באחת מן הנקודות שלהם, וזה מתנגש עם רעיון שתי המדינות.

                    לכן, בהנתן שלתנועת החרם יש אידיאולוגיה סדורה, הייתי מצפה שהם יתנו את הדעת לגבי החמאס והג'יהאד.

    • Y. הגיב:

      ״ואת מי תנועת החרם העולמית בוחרת להחרים״: תנועת הבד״ס לא קוראת להחרים רק את ישראל ואף ישות אחרת. היא קוראת לנקוט צעדים נגד הישות היחידה באזור שעד כה לא משלמת שום מחיר על מעשיה, מנוגדים ככל שיהיו לחוק הבינלאומי ולמוסר האנושי.
      כפי שאחרים כותבים כאן, יש חרמות וסנקציות למכביר נגד חמאס, הג׳יהאד, איראן, בורמה, וכו׳ וכו׳ (ולדעתי זה טוב). לבד״ס אין מה לעסוק בהם.

      • Three Parentheses הגיב:

        בלי קשר לצדקתו או אי צדקתו של החרם (הוא כמובן לא מוצדק), חרם מאסיבי וטוטאלי מצד המערב על ישראל ישלח אותה לזרועותיהן של סין ורוסיה. ואני בטוח שפוטין ושי מאוד רגישים לזכויות האדם במזה"ת…

        אבל כל זה לגמרי בעלמא. ההישג המשמעותי היחידי של תנועת החרם הוא כותרת בעמוד 17 למטה על הפגנה נגד האירווזיון. אנחנו בשנת 2019 בואכה 2020, ומצב הפלסטינים מתועדף על ידי העולם איפשהו בין כניסת טרנסג'נדרז לשירותים במינסוטה לבין השפעת שינוי האקלים על חקלאי שרי לנקה.

        • אישרגיל הגיב:

          אני חייב לציין שאני מבולבל לגבייך .. לפני זמן-מה היית משמיע פה דעות קיצוניות ביותר לכיוון הזרם האנטי-ציוני ואף האנטי-שמי ולפתע נראה ש"התנרמלת" והתחלת להשמיע דעות מתונות ואולי אף אפשר לתייגך כציוני.

          האם אני מדמיין או מפריז ?

          • Three Parentheses הגיב:

            קודם כל אני סולד מפראזות כגון "אנטי ציונות" וכד'.

            שנית, אני חייב לומר שאני קצת מובך מתשומת הלב האישית הזו.

            לעניין, אני מודע לתרחיש שבו ישראל מתחילה מלחמה עם איראן, מפסידה, ומחליטה להוציא את נשק יום הדיון. בעקבות זאת, רוסיה והמעצמות הרביזיוניסטיות מחליטות להתערב ומגיבות בעצמן בנשק לא קונבנציונלי. סבירות של תרחיש כזה, שכיום מהווה את הסכנה המהותית ביותר על שלום העולם כיחידה כוללת, גבוהה מאפס. בעקבות זאת, אני תומך בפתרון פציפיסטי של התפרקות ישראל והפיכת היהודים לסוג של אליטה מקומית בתוך החברה המזה"תית (יש תרחישים פחות חביבים שמערבים גירוש אבל הם לא מועדפים). יתכן ומדובר באי-צדק היסטורי, אבל כאשר על כף המאזניים מצוי סיום הציביליזציה האנושית, הצדק יכול לחכות. מעין הימור פסקליאני/הובסיאני.

            חוץ מהעניין הספציפי הזה, אני מחזיק בעמדות ביחס לסכסוך עם הערבים שניתן להגדיר כעמדות ריאליסטיות סטנדרטיות, כלומר איפשהו בין ציפי לבני לליכוד.

            • אישרגיל הגיב:

              לא חושב שיהיה עימות ישיר בין ישראל לאיראן. אם נגיד ישראל תתקוף את איראן, אז האחרונה תפעיל את חיזבאללה נגד ישראל ואולי גם את הג'יהאד בעזה. אולי גם את המיליציות הפרו-איראניות בעיראק. חשוב להבין שלחיזבאללה לבדו יש כוח אש אדיר. איראן יכולה להביא לנזק עצום בישראל.

              איך ישראל תגיב? זו אכן שאלה טובה, אבל אני לא בטוח שזה יהיה בנשק גרעיני.

              • Three Parentheses הגיב:

                זה דיון ארוך ומורכב שאני לא יכול לנהל כרגע לצערי. מתנצל בכנות.
                אומר רק שבהימור פסקליאני מעין זה מספיקה סבירות זערורית כדי לשנות דרמטית את מה שמונח על כף המאזניים.

      • אישרגיל הגיב:

        " היא קוראת לנקוט צעדים נגד הישות היחידה באזור שעד כה לא משלמת שום מחיר על מעשיה, מנוגדים ככל שיהיו לחוק הבינלאומי ולמוסר האנושי."

        בלי שום שמץ של הטרלה, אני חושב שמי שראויה לתואר הזה זו הרשות הפלסטינית. מדובר ביישות פוליטית שמלוטפת בידי כל העולם, עוסקת בעיקר בשנור, מושחתת עד היסוד, מסיתה נגד ישראלים ומענה את מתנגדיה הפוליטיים ואזרחיה.