יש מלחמה בחוץ, אנחנו יודעים. אבל מלחמה היא דבר זמני, גם אם נורא, ועבודה היא דבר קבוע ונורא. קבוע מאוד. מאוד קבוע. ונורא מאוד גם. וחוצמזה, החלטנו לעשות את הפרויקט הזה הרבה לפני שבאה המלחמה, וכבשה מקום כה חם בלבבנו.
לכן, ובגלל סיבות אחרות, החלטנו להכריז על פרויקט נוסף, ברוח הפרויקטים ששוטפת לאחרונה את הבלוג. הנושא: עבודה. התאריך: עוד שבועיים מעכשיו. המוזמנים: רובכם.
מה עבודה? עבודה. הדבר הזה שאתם הולכים אליו כל יום או במשמרות; הריקוד הכוחני הקטן שהבוס מבצע מדי גיחה למקום בו אתם עומדים/יושבים/זזים במרץ; האנשים שמשלמים את המשכורת שלכם; שורה בקורות החיים שעוד תשלחו; המוות הקטן, בכל בוקר, כאשר אתם מתעוררים. עבודה.
עוד שבועיים מעכשיו. אולי עד אז תיגמר המלחמה.
לחלק מאתנו התברר לאחרונה שבעתות מלחמה עבודה היא דבר פחות קבוע משנדמה.
מזתומרת?
נו, את יודעת, כל מיני פרויקטים שנדחים לרגל "המצב".
באופן משעשע למדי, הכינוי "המוות הקטן" משמש גם לדבר אחר ונחמד יותר.
http://en.wikipedia.org/wiki/The_little_death
מעולה!
איש אשכולות שכמוך נתקל בזה בפעם הראשונה?
הפרוייקט פתוח גם בפני מי שהפסיק לעבוד בקונגלומורט תקשורת והחל במסעו לעבר העצמאות הכלכלית המבורכת?
כמובן כמובן
אני בור מכפי שאני מעמיד פנים
מה שאת אמרת!
LOL
ועדיין אוהבים אותך מלא
אז מה אנשים מגניבים כמוכם עושים כשהם מכריזים על פרוייקט?
.
מזתומרת מה הם עושים? הם שולחים מייל לאיתמר עם הפוסט שהם כתבו, והוא מעלהאת זה לפי הסדר המקובל: קודם המגניבים מגניבים מגניבים, אחר כך המגניביםמגניבים, אחר כך המגניבים, ובסוף הבררה. (אני האחרונה, ככה שזה חוזרלמגניבים מגניבים מגניבים)