לאחרונה אני ואפרת דיברנו על הפוסט האחרון של פלאי, והעלינו שתי פרשנויות נוספות לקטע ההוא בשיר. את מה שאפרת אמרה היא תאלץ לכתוב כאן לבד ובפוסט אחר, מהסיבה הפשוטה שאני מן הסתם אסבך את זה ללא הכר. אי לכך, אכתוב רק את החלק שלי בשיחה, וכך אולי אצליח לאלץ את אפרת לכתוב פוסט נוסף. ולהלן השורות הנידונות:
He no longer listens to A-sides, he made me a tape of Bootlegs and B-sides. And every song, every single song on that tape said exactly the same thing. Why don’t our parents worry about us? Why don’t our parents worry about us?
כזכור, פלאי טען שהשיר לוקח אמירה כללית, שהפכה לנדושה (הדור שזועק למה להוריו לא אכפת), והופך אותה לאמירה קונקרטית (האח שזועק על ההורים הספציפיים שלו). אבל התמורה הזו, הוא טען ובצדק, הופכת בחזרה לאמירה תמטית כללית. הילד, שלהוריו לא אכפת, הופך לשופר הדור, לסינקדוכה, חלק שמייצג את השלם.
אבל, וכאן השוס, המקרה מורכב עוד יותר. כי איך זועק האח "למה ההורים שלנו לא דואגים לנו"? הוא עושה אוסף שירים. כל אחד מהשירים הללו, יש להניח, לא מדבר על הוריו הקונקרטיים של האח. במקום זאת, סביר להניח שכל אחד מהשירים משמיע את אותה זעקה נדושה – מדוע ההורים לא דואגים לילדי הדור הזה. האח משתמש בשירים, שמבטאים אמירה כללית, כדי לבטא אמירה קונקרטית, שהופכת בחזרה לסינקדוכה, כי היא ממוסגרת בעצמה בתוך שיר. מה שנקרא: האח!
אם יורשה לי להיות מעצבנת, אני באמת לא הסכמתי עםפלאי מלכתחילה, אבל גם לא הבנתי על מה כל הרעש. האפשרות הפרשנית הקונקרטיתמהבהבת גם את הגלובלית, רב מערכתיות או מינוח אחר, לא ככה?
לשון אחר: כשאמרנו "היסק אריסטוטלי", לא הגבלנו את מס’ הפעמים שבו נפעיל את משחק האינדוקציה-דדוקציה, ואת הכיוון,
aye?
איתמר שאלתיאל [email protected] (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=109483), 00:13 12/2/2006:
היי מעצבנת, יפה לך ככה.
אבל אני לא חושב ש"היסק אריסטוטלי" מתייחס לכל סוגי ההיסקים. רוצה לומר,ההיסק האריסטוטלי עוסק במפורש רק בהיסק לגבי העולם המיוצג. דמות א’ עשתהג’, ולכן היא ב’. אני לא חושב שההיסק הזה מסביר היטב היסקים תמטיים, אלאאם (ודמייני את המשפט הבא מודגש) אנו מחילים אותו על סיטואציית התקשורת.
בעצם, יש כאן מספר סיטואציות תקשורתיות שונות: זמרי הרוק (שנמעניהם רבים,ולרוב בני גיל מסוים), האח (שנמענו הוא אחיו, הדובר בשיר), הדובר (שאין לימושג מי הנמען שלו), והמחבר, שנמענו הוא המאזין. הפרשנות של אותו קטע טקסטמשתנה בהתאם ליחסי המוען-נמען.
אני חושבת שאנחנו צריכים חוק חדש במניפסט.
כזה שנוגע לרמות התרחקות מותרות מכדור הארץ.
אם לא יהיה חוק כזה, אני אכתוב פוסט ובו אוכיח, קבל עם וקריסטבה, שכוס הוא פאלי. ראה הוזהרת.
קודם כל, איי דר יו.
דבר שני, אני באמת חושב שהפרשנות הזו סבירה.
בטח שהוא פאלי, רק תצלמי אותו בנגטיב. וגם אני לא הבנתי מה אמרת, איתמר. מה אמרת, איתמר?
איתמר שאלתיאל [email protected] (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=109483), 22:35 14/2/2006:
אני מתאמץ להבין אותך, את תתאמצי להבין אותי.