תגית: כנרת זמורה-ביתן דביר

מוצר פגום

הדבר היחיד הטוב שאפשר לומר על התרגום של "מטח ההצדעה הראשון" לברברה טוכמן (תרגום עדי גינצבורג-הירש, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2007) הוא שלמרות מאמציה הכנים של המתרגמת, ולמרות הזנחה פושעת מצד העורך – אם היה כזה – הספר עדיין קריא מאד וכתוב היטב.

הספר מביט על מלחמת העצמאות האמריקנית מכיוון בלתי שגרתי – מצד הים. הוא עוסק בסוגיות הסחר והציים שליוו את המהפכה: הצי הבריטי, הסיוע שקיבלו המורדים ממבריחים הולנדים, סוגיית האי סנט אוסטסיוס, המצור הימי על יורקטאון שסיים את המלחמה. ואם יש עמוד שאין בו שגיאה, עיני לא שזפה אותו.

השגיאות מתחילות עוד בטרם מתחיל הטקסט עצמו. ראו:

מפרץ מקסיקו מכונה כאן, מסיבות לא ברורות, "הגולף של מקסיקו". אני מניח שהיה יכול להיות גרוע יותר – אפשר היה לתרגם את הביטוי The Gulf of Mexico גם כ"תהום של מקסיקו". לפחות זה נחסך מאיתנו. בהחלט יתכן שהמתרגמת התבלבלה עם זרם הגולף (The Gulf Stream), שלו הוקדשו כמה פסקאות. אגב מפות: המפה המתארת את מסעו של וושינגטון מניו יורק ליורקטאון, שעל פי ההגיון הפשוט היתה אמורה ללוות את הטקסט המתאר את המסע, מופיעה משום מה רק בעמודים האחרונים של הספר – אחרי הביבליוגרפיה, אחרי האינדקס, ואחרי מפתח השמות והעניינים. נתקלתי בה במקרה.

הספר עוסק בהיסטוריה צבאית וימית. ניתן היה לצפות שיועסק בתרגומו אדם המבין בתחומים אלה. אבל ניתן היה גם לצפות שה-French and Indian War תזכה לתרגום מדויק יותר מ"המלחמה הצרפתית וההודית". השם האמור הוא הכינוי בארצות דוברות האנגלית למלחמה שמכונה בהיסטוריה האירופית מלחמת שבע השנים, משום שבחינת האנגלים ובני מושבותיהם הזמניים, החלק המכריע שלה התרחש בצפון אמריקה, שם נאבקו האנגלים בצרפתים ובבני בריתם, האינדיאנים, במיוחד בני הקונפדרציה של האיריקויס. לעזאזל, לא צריך להיות הסטוריון צבאי בשביל לדעת את זה: מספיק לקרוא את "אחרון המוהיקנים".

הספר רצוף בשגיאות מביכות. יחידות פרשים (squadrons) מכונות שוב ושוב "לגיונות" – וזאת למרות שהלגיון הרומאי מציין במפורש יחידה רגלית. המונח העברי המקובל הוא, אגב, "פלגה". תיאורי הקרבות הימיים קשים מאד להבנה – אף שהם מהווים חלק מרכזי מן הספר. יאמר לזכותה של המתרגמת כי כאן עומד לה לרועץ המחסור המוכר במונחים ימיים בעברית; תקופת המפרש פסחה על השפה העברית. ובכל זאת. זה עיקר הספר. מן הראוי היה להתייעץ במומחים בנושא, ויש.

לאורך כל תיאור הקרב על יורקטאון מופיע המונח התמוה "רדוט", שאילץ אותי לנדוד אל המילון הקרוב למקום מגורי. דא עקא, שהמילה אינה מופיעה בו. אז עלה בי חשד נורא, שהתברר כנכון: "רדוט" הוא לא תרגום אלא תעתיק של redoubt, שמשמעו "סוללה" או "מוצב". בתיאור, הוא משמש כעמדת תותחים. אני מניח שהמתרגמת, או העורך שלה, לא נתקלו במילים "סוללה", או, מוטב, "דייק".

(כאן אין מנוס מלציין כי במפת קרב יורקטאון, מצוין "פארק הארטילריה הצרפתי" ו"פארק הארטילריה האמריקני").

הבלבול איננו מוגבל למונחים טכניים בלבד. יש גם בעיות תאריכים: אחד הקצינים הצרפתים מתואר כמי שנבחר לאסיפה הלאומית בשנת 1798, אבל בשל תהפוכות הפוליטיקה של התקופה הוצא להורג ב-1793. כלומר, הוא מונה לתפקידו חמש שנים לאחר מותו. אמנם, חיילים ותיקים אינם מתים אלא רק נמוגים לאיטם, אבל זה קצת מוגזם. מה שלא מוגזם יהיה לצפות שעורך יבחין בשגיאה הזו: שני התאריכים מופיעים בהפרש של שורה וחצי. ההגיון הבריא, אגב, אומר שהקצין הצרפתי נבחר לאסיפה בשנת 1789. אבל זה מצריך ידיעה מינימלית על המהפכה הצרפתית, שכנראה לא עמדה לרשותה של המתרגמת או העורך שלה.

שיבוש תאריכים אחר, שאיננו שגיאת הקלדה, משבש קשות את הבנת הטקסט. הגנרל קלינטון הבריטי מדווח לגנרל קורנווליס הנצור ביורקטאון בשני בספטמבר 1781 כי הצי הבריטי, העוגן בניו יורק, יפליג לעזרתו בתחילת חודש אוקטובר. דא עקא, באותה פסקה מתואר כי הצי הפליג לעבר יורקטאון כבר ב-31 באוגוסט. מישהו התבלבל כאן, ואני לא חושב שזו טוכמן.

אפילו כאשר התרגום עוסק בעניינים לא צבאיים, הוא לוקה בחסר ואף תמוה. כאשר מגיעה הידיעה על הגעת הצי הצרפתי לפילדלפיה, הבירה הזמנית של המושבות המורדות, "האוכלוסיה הצוהלת בונה במות וגרדומים". גרדומים?! ובכן, המקור הוא ככל הנראה scaffolding, פיגומים; והמתרגמת התבלבלה בין המילה הזו ובין scaffold, שהוא אכן גרדום, ולא עצרה לחשוב על הטקסט שהיא מתרגמת.

מדי פעם מופיעים משפטים חסרי פשר: צבאו של וושינגטון מתואר כ"יחידות שהגיעו ממושבות שונות מהקווים של של ניו יורק, ניו ג'רזי ורוד איילנד". פה אני כבר מרים ידיים. ומה פשר הפנינה "מלבד ההגנה שהמיליציה המליצה להציע לצבא"?

וזה מרתיח. זה מרתיח כי ההוצאה לאור יודעת שספריה של טוכמן ייחטפו כלחמניות חמות (אני, למשל, קניתי אותו בפעם הראשונה שראיתי אותו), והיא דורשת תמורת הספר סכום גבוה (88 שקלים, לעומת פחות מ-12 דולרים למקור באמזון). אם היא תדרש להסביר את ההפרש, היא תאמר שהיו לה הוצאות תרגום ועריכה. ובכן, הן לא ניכרות במוצר הסופי.

וזה מרתיח, כי אף שאי אפשר לדרוש ממתרגמת חסרת כשרון להנפיק ספר ראוי, כל אחת מהשגיאות העובדתיות יכלה להתברר בקלות באמצעות שימוש מהיר בגוגל, ובמידת הצורך – נדירה למדי, טוכמן ידועה באנגלית הבהירה שלה – במילון טוב. העובדה שהן נותרו בטקסט אומרת שאף אחד בהוצאה לא טרח לעשות זאת.

טוכמן הפכה בשנים האחרונות למכרה זהב עבור המו"לים הישראלים. היא ראויה ליחס טוב הרבה יותר. גם הצרכן הישראלי, אבל הוא כבר רגיל שמשתינים עליו. אחר כך יתלוננו הוצאות הספרים שהמכירות יורדות. ובכן, יש לכך סיבה, והתרגום של "מטח ההצדעה הראשון" הוא סיבה מעולה.