תגית: יוהאן סבסטיאן באך

הו, בלה. הו, יוהאן

[חנן הזמין, אני נענה]

תחושת הזמן שלי מקולקלת. לעולם איני בטוח אם דבר מה קרה לי לפני חודש או חודשיים; אני לא זוכר כמה זמן אני עובד בנענע10; ודאי שאיני זוכר מתי התחלתי לעבוד שם. מאותה סיבה, התכווץ לו כל גיל העשרה שלי למספר 16. וכך, כשהייתי בן 16 יזהר עזר לי להבין מוזיקה קלאסית.

אני לא בטוח אילו מוזיקאים אני אוהב מאילו סיבות. לעתים קרובות מדי אמנות שמשה אותי ככלי למיתוג עצמי. עם הזמן הצטברו סיבות נוספות, אבל זה קרה עם הזמן. אני מקווה שזה כך גם עם אחרים, אחרת קשה לי להסביר את המשיכה שיש לרבים כל כך מאתנו למוזיקת עיירות הפועלים הבריטיות. וכך, בגיל 16 שמעתי בעיקר Death ו-Doom. דארק-גיק מהגיהינום.

אבל יזהר, שאחר כך חזר בתשובה, ושהיה בעצם המקור לכל מוזיקת המטאל ההיא, החליט ללמוד פסנתר. אני לא בטוח למה הוא החליט שהוא רוצה להתעסק עם מוזיקה קלאסית, אבל אולי גם זה קשור למיתוג עצמי. לנגן את המאסטרים הגדולים הישנים. קצת כמו גיטריסט שפונה לפלמנקו. אז יזהר החל לנגן מוזיקה קלאסית, ואנחנו קצת צחקנו עליו, אבל מהר מאוד נהיה לו מבט כזה בעיניים, והוא הכריח אותנו לשמוע אותו מנגן יצירות קלאסיות פשוטות.

כלב ים ים-תיכוני מצוי

ואז, יום אחד, הוא ניגן את החלק הראשון של סונטת אור-ירח של בטהובן. היום אני יודע שזה בנאלי. אז זה היה מוזיקה, קלאסית. וזה היה מקסים. היה לו חדר קטן בקיבוץ, עירום מתמונות (למעט תמונה ממוסגרת של כלב ים, שהצחיקה אותו). ופסנתר האיטונג שלו גרם לחדר לרעוד. אחר כך הוא למד את החלק השלישי של הסונטה, והחדר כמעט לא עמד בזה.

אז התחלנו לשמוע מוזיקה קלאסית. בהתחלה שמענו בעיקר בטהובן, שופן וליסט. אחר כך קצת שוברט. ואז יזהר החל לסחוב לכיוון המאה העשרים, מה שהתאים לטעם הספרותי שהתחלתי לפתח. כנראה שלא הייתי עוד בן 16. אני לא זוכר. ישבנו בחדר המוזיקה של הקיבוץ, ושמנו תקליטים של רחמנינוב וברטוק. יזהר מצא תמונות שלהם באיזו אנציקלופדיה – אינטרנט היה בעיקר ה-BBS שאלכס שיחק בו – ורחמנינוב נראה כמו אסיר משוחרר. הקלטנו קטעים מ"קול המוזיקה", החלפנו קלטות, ולא הצלחנו לקלוט כל כך את שוסטקוביץ'.

אחר כך יזהר חזר בתשובה. בשלב מסוים הוא פיזר את כל המוזיקה שלו, ואני קיבלתי את רוב קלטות המוזיקה הקלאסית. אסא, אני חושב, קיבל הרבה מטאל. אני לא יודע מה קרה לפסנתר. מיזהר לקחתי את הצורה הנוכחית של החדר שלי – עירום מתמונות. גם ללא תמונת כלב ים. מוזיקה קלאסית לא שמעתי כבר שנים. אני שומע עכשיו בעיקר קאנטרי-ווסטרן ופולק. זה, כנראה, כבר לא קשור למיתוג. זה סתם מדגדג לי במקומות הנכונים. עם יזהר אני כבר לא בקשר.

אני מזמין:

• אסא וולפסון
• מיטל שרון (כתבה)
• איה (כתבה)
יוסי גורביץ
תומר ליכטש
דורה קישינבסקי