תגית: ויקיפדיה

הממהרים להספיד

פרולוג: לפני כמה ימים כתבתי לכלכליסט קטע דעה קצר על ויקיפדיה ונול. הקטע פורסם, אולם בשינויים ניכרים ולאחר שנעשה חלק מהכתבה הזו. נראה לי שיש בו טעם גם בצורתו המקורית. להלן:

רק הודיעה גוגל על השקת "נול", ומיד קפצו כולם להספיד את ויקיפדיה. זה קצת מוזר, בהתחשב בכך שאפילו גוגל נמנעה מלהגדיר את השירות החדש כאנציקלופדיה. בדף המידע של האתר מצוין רק שזהו פרויקט שמארח "יחידות ידע אודות מגוון נושאים". וויקיפדיה מנסה להיות אנציקלופדיה, נול מנסה להיות משהו אחר לגמרי. כרגע אפשר למצוא שם לפחות שישה מאמרים שיסבירו לכם כיצד לפתוח סתימה בשירותים, אבל אפילו לא ערך אחד שיספר לכם מה זה שירותים, לעזאזל.

בהתחשב בכך שיש לחתום על הערכים בנול, סביר להניח שרוב כותבי המאמרים יהיו אנשים בעלי אינטרס, טיפוסים שמעונינים בקידום-עצמי או במעט הזלוטס שפרסומות גוגל יספקו להם. לא תראו שם יותר מדי מאמרים על האצטקים.

נול לא מאיים על ויקיפדיה כי הוא משחק במגרש אחר לגמרי. מי שבאמת צריך לחשוש זה אתרים כמו ArticleCity או "מאמרים" העברי. שניהם מבוססים על מודל דומה לשל נול, אך נהנים מפחות דמיון והייפ. עיון במאמרים שמופיעים באתרים הללו יכול לרמוז מה יופיע גם בנול – המון SEO, פסיכולוגיה ורפואה. פחות היסטוריה, מתמטיקה וגנטיקה. מאמרים מהסוג הזה, כואב לומר, לא נמכרים טוב.

מצד שני, גם נול רחוק מלהיות מושלם. החיפוש שלו, למרבה ההפתעה, גרוע כמו LiveSearch ביום רע. אם תחפשו "Toilet" תגלו שלושה קישורים בלבד, למרות שחיטוט מוקפד יותר יחשוף לפחות 8 מאמרים בנושא.

גרוע מכך, המאמרים בנול אינם מקשרים זה לזה. אם תכנסו לעמוד הראשי של נול תגלו רשימת מאמרים, ללא סדר ברור. נולי הם אכן "יחידות ידע"; הם מבודדים, ונמנעים מהתייחסות לנולים אחרים. רק אם גוללים למטה ניתן למצוא רשימת קישורים לנולים באותו נושא.

במובן הזה, נול לעולם לא יוכל להתחרות בוויקיפדיה. מאחר שהוא מבוסס על האינטרס האישי של אינדיווידואלים, נול לעולם לא יצליח להתרומם מעל לסך חלקיו. יהיו בו מאמרים, חלקם – יש להניח – ראויים למדי; הוא יקודם על ידי גוגל, ואולי אפילו יצליח לשרוד. אבל הוא לא יהיה אנציקלופדיה, והוא לא יבעיר בכותביו את אותה אש שמבעירה בהם ויקיפדיה.

ויקיפדיה מניחה שבני אדם טובים מיסודם, ושהם מוכנים לעבוד בחינם, בשיתוף פעולה, כדי ליצור דבר מה גדול מהם. נול מניח שאנו יצורים מונעי אינטרס, הכמהים לפרסום וכסף. שתי ההנחות נכונות, במידה.

יתכן שכפי שסוברים רבים, אכן נגזר על ויקיפדיה ונול להתחרות. במקרה כזה, יש לקוות שהאנציקלופדיה תנצח, ובהכרעה ברורה. ניצחון של נול יאמר עלינו משהו מייאש ועגום, מסוג הדברים שממילא אנו מתפתים להאמין להם. אם נגזר על השניים להתחרות, מי ייתן שתנצח זו שמאמינה בבני אדם, לא זו שמעדיפה להשתמש בהם.

להשמיד את ויקיפדיה העברית

1.
ראשית, יש להשמיד. לא בגלל שהיא בחינם; לא בגלל שהיא בעברית; לא בגלל המידע המיותר; לא בגלל שהיא צפודה וחסודה. לא. את ויקיפדיה העברית יש להשמיד כי ויקיפדיה העברית היא האינטרנט כולו, בזעיר אנפין ובעברית. מידע מיותר, בחינם, בעברית. ואם את ויקיפדיה העברית נשמיד, סלולה הדרך הלאה.

2.
לוויקיפדיה העברית אי אפשר להסתנן. ביום עמוס, בלילה יש שומר. ב-22 פברואר, שעה שתיים לפנות בוקר, מתקן תומר ט. את הערך "רקורסיה" ו-odedee מתדיין בערך "שיחה: אדולף היטלר". את וויקיפדיה העברית, לכן, אי אפשר להשמיד מבפנים.

3.
ולכן, יש לכרות בריתות. ולכן, יש למצוא בעלי אינטרס. ולכן, יש לפנות לוויקיפדיות בשפות מומצאות אחרות. הוויקיפדיות בוולפוק, קלינגון, ואספרנטו, אם כך, הן הכלים הראשונים שיש להטיל למערכה. גם הוויקיפדיה באידיש תשמח, מן הסתם, לתקן מעוות היסטורי.

4.
אם את וויקיפדיה העברית לא ניתן להשמיד באמצעות הסתננות, כאמור, עלינו לשנות את החוץ, את המרחב שבו היא פועלת, ושבתוכו היא משיגה את עוצמתה הקטנה. המרחב הזה אינו האינטרנט. המרחב הזה הוא העברית.

5.
לוויקיפדיה העברית נקודת תורפה אחת, שעליה כבר רמזנו: היא צפודה וחסודה. את הרמז הראשון לכך קיבלנו בזכות אחד, חכם חנוכה, שגורש מוויקיפדיה העברית משום שרצה להכניס ערכים על שחקניות פורנו.

כלי הנשק הראוי, אם כך, הוא פורנו. פורנו אינו הולם את ויקיפדיה העברית, והיא אינה הולמת פורנו. אם השפה העברית תקושר לפורנו, ופורנו יקושר לשפה העברית, אם שניהם יובילו זה לזה, באופן טבעי ומיידי – תקרוס ויקיפדיה מעצמה, ותיעלם.

6.
בעל הברית השני שלנו הוא הרב שרגא ברג, מייסד המכון לקבלה. זה האיש שהפך את מדונה לאסתר, ואין סיבה שלא יהפוך את ג'ינה ג'יימס לרבקה, ואולי לושתי. בג'יימסון יש להפציר לעשות קעקוע, משהו שבעברית שישב על איבר מחוטב ומסולקן.

7.
עתה יש לפעול מהר. הוויקיפדיות המתחרות יציבו קישור לערך "עברית" תחת "פורנו", ו"פורנו" תחת עברית. הוויקיפדיה באספרנטו תציג את עכוזה המקועקע של ג'יימסון בערך על המילה "שלום", והוויקיפדיה בעלפית תייצר ערך על האלף-בית של הכּוּס והזין; מסתננים יכנסו לוויקיפדיה האנגלית, ויחדירו שם הערות אודות פריחת הפורנו בעידן בן יהודה, והרב ברג ידווח בגאווה שג'יימסון וחברותיה למקצוע לומדות עברית בקורס ערב.

8.
ויקיפדיה העברית תאבק. היא תעלים ערכים, היא תפזר דיס-אינפורמציה, היא תתקומם בדיונים במזנון. אבל מטוס יגיע יום אחד לנתב"ג, וממנו ירדו כוכבניות עמק הסיליקון, שיובלו לכותל באוטובוס אדמדם ומזיע. וויקיפדיה העברית תתבונן, תפער פיה, תצקצק ותתאיין.

ג'יימסון, אגב, תצטרף לישיבת נחלים.

"הרעד שעבר בי כשטלטלתי וסיימתי"

ובכן, ערב טוב, ידידי איתמר,

כתבתי, מחקתי, נכשלתי; כלומר,

ניסיתי לכתוב בצורה מהוגנת

את פוסט ה"לאן השירה מתקוונת":

מבלי לפלפל ולחרוז, לציין

שיש ערב-עיון, ולכל מתעניין

להציע יבושת פרטים משמימה

כמו יום ב', העשרים ותשעה, הרשמה

בדוא"ל, מראש, ( [email protected])

- אבל לא הסתייע,

כי כך הכותבת שרוטה, בחייה,

ושוב היא נכנעת לקסם המר

של חרוזת שקולה לאבסס, איתמר.

אם כן, השרביט, ואיתו הסליחה,

שבים לפתחה של תיבת דואל"ך,

אז טול אותם, אי"ש, ופרסם לאלתר

את יתרת הפרטים בלשונך, באתר.

כמו כן אבקש שלמרות שנכנעתי

תזכור שהזכרתי לך: רקנאטי,

אולם "ליאון" בין שש וחצי לתשע;

בטל משמרות אם צריך. התגמֵשה!

יתר על כן, יהיה טוב מאד

אם תשכיל למצוא דרך לחלוק שם כבוד

מנומס להוד-יעקובינִיוּתה,

שהערב השוסי הוא פרי-טרחתה,

כידוע; אולי להסביר גם מדוע

טבעי ונכון הוא שבלוג ספרותי

יפרסם על אירוע כזה. דעתי

הצנועה ואויה, המאד-מחורזת,

הינה שיהיה מעולה. ותשבור

את החרז ואת המשקל, ותלך

לעבוד, ובכלל, לא לפני שתשלח,

בהינף הקלקה מיומנת,

טקסט זה על שירה מקוונת.

עלה והצלח!

(איה מרקביץ', גאון)

ביום שני, 29.5.06, יתקיים בשעה 18:30 באולם "ליאון", בנין רקנאטי באוניברסיטת תל-אביב ערב על שירה ואינטרנט, שאורגן ע"י ד"ר תמר יעקבי. בערב ירצו, בין השאר, כמה ממיודענו: תומר ליכטש ואסף ברטוב. יהיו קטעים.

למעשה, הפוסט הזה היה אמור להתחיל הפוך – בתחילה אנקדוטה, ואז הפרטים על הכנס. אלא מה, שהאנקדוטה, שנמצאה על ידי יעקבי, הלכה, תפחה, וגדלה לממדי גרפומניה מדאיגים.

אז קודם כל, לכו ושמעו זאת:

http://www.artvilla.com/shopping/poetry/elisha_store.htm

מדובר במשורר, אחד אלישע פורת. אי אפשר אפילו לומר עליו שהוא איום ונורא. השירים שלו, לפחות אלו המוקראים שם, נשמעים כאילו הם עברו שפצור במחולל שירה מודרנית. הוא מצליח, איכשהו, לעלות על כל טריק בספר, ולעשות את זה קצת פחות מאיום. מעורר השראה.

אז למה זה לא אנקדוטה? כי מסתבר שלאיש יש ערך בוויקיפדיה, ובערך נטען שהוא זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשנ"ו, יש לו דף ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה", והוא כותב במיני מקומות משונים. במלים אחרות, פורת הוא סיפור הצלחה עלום.

ואני לא כל כך יודע מה לומר על זה. ואני עייף. במי האשם?