"כך חיפש אדמסברג רעיונות: הוא פשוט המתין להם. כשאחד מהם צף מתחת לעיניו, כמו דג מת הנישא על נחשול מים, הוא אסף אותו ובדק אותו, לראות אם יש לו צורך בפריט ברגע זה, לראות אם יש בו עניין. אדמסברג מעולם לא חשב, הוא הסתפק בחלימה, ואז באיסוף היבול, כמו הדייגים שרואים אותם נוברים ביד כבדה בתחתית הרשת שלהם, מחפשים באצבעותיהם את הדג בין האבנים, האצות, הצדפים והחול […] כך השתמש אדמסברג במוחו, כאילו היה ים עצום ומזין שכבר נותנים בו אמון, אך מזמן כבר לא טורחים לאלפו" ("האיש ההפוך" / פרד וארגס)

ראו: בדיחה

הדבר המפתיע ביותר כאשר מקשיבים בפעם הראשונה לדיאלוגים אמיתיים הוא החזרה. אנשים מדברים במעגלים ובספירלות. הם לא רק שולפים שוב את אותן אנקדוטות, הם שולפים את אותם המשפטים, באותה השיחה. ולא רק משפטי קביים כאלה, מהסוג של "החיים קשים" או "יהיה בסדר" אלא גם משפטי מקור, שהם אמרו, ראו לפתע כי טוב, ואז החליטו לחזור.

פרד וארגס היא לא סאלינג'ר, אבל היא יודעת את הדבר הקטן הזה, והיא מפזרת אותו לכל אורך "האיש ההפוך". העלילה של ספר המתח/בלש הזה מתרחשת בדרום צרפת, אזור שמקביל לחגורת התנ"ך האמריקאית, ולכן הדבר הקטן הזה, החזרות האינסופיות, גם הולם את הדמויות. אף אחד לא שנון, אף אחד לא מדבר יותר מדי. כאשר מדברים, אומרים את אותם הדברים בדיוק.

"'זהירות,' אמר הנוטר כשמזג את היין, 'הוא ממולכד.'" (שם, 174)

"'גוף טוב, עין טובה ויופי של תחת,' אמר. 'זהירות הוא ממולכד'" (שם, 245)

ספר מתח צריך לפעול כמו יומית. הוא לא צריך להיות "טוב" באותו מובן שספר קאנוני הוא "טוב". יהיה נכון יותר לשפוט עד כמה הוא יעיל. או, מבלי להיגרר להצהרות גורפות מהסוג הזה, זה מה שרציתי מ"האיש ההפוך". שיהיה יעיל. במקום זאת, קיבלתי קריאה בתוך תת-תודעה מתמשכת. כי כמו שרעיונות באים לאדמסברג, כך גם באה העלילה ל"איש ההפוך". כמו דג מת על נחשול מים. איפשהו, בין שיחות זהות לגמרי, חלקי מחשבות ומשפטים שבורים, קורים דברים. אנשים זזים, אנשים מחפשים איש זאב, אנשים נרצחים.

ואז העלילה נפתרת, והספר נסוג. וארגס חוזרת לחמימות הז'אנר, וחותמת בסיום "בלש" קלאסי. כאילו היא לא יכולה אחרת, כאילו לקראת הסוף השתלט האוטומט, והכריח אותה ליצור סוף יעיל, חזרה על המון סופים יעילים אחרים. ומתת-התודעה של הדמויות, מהים האבנים, האצות, הצדפים והחול, אתה נכנס פתאום לתת-התודעה של וארגס ושל ספרי המתח כולם. וזה יופי. זה בדיוק הדג המת שרצית קודם, לפני שהתחלת לקרוא.

***

ומילה ל'בבל': הגהה.

שמור בטל