תחילה, המוצר
חברת התרופות הגרמנית בורינגר אינגלהיים (Boehringer Ingelheim) הולכת להציג ב-18 ביוני בפני מנהל המזון והתרופות האמריקני גלולה קטנה ושמה פילבנסרין (flibanserin), במטרה לזכות באישור לשווק את הגלולה הזו בארצות-הברית. הגלולה הזו, שמכונה גם "הגלולה הוורודה" או "ויאגרה לנשים", היא תרופה שאמורה לעודד נשים לרצות סקס. איך זה עובד? נשים לוקחות גלולה של מאה מיליגרמים מדי בוקר. הגלולה מפחיתה את רמת הסרוטנין בגוף ומעלה את רמתם של שני הורמונים אחרים: דופאמין ונורפינפרין. כתוצאה מכך, החשק המיני גובר.
לפני שהגיעה לשלב המתקדם של אישור ה-FDA מימנה החברה מחקרים נרחבים. בשלב השני של הניסויים הקלינים, שהתפרסם בנובמבר 2009, בחנה החברה 5,000 נשים בנות 18-50 מאירופה ומארצות-הברית שטרם הגיעו לגיל הבלות ושהיו במערכת יחסים הטרוסקסואלית ממושכת של לפחות שנה, ושהצהירו על עצמן שאינן סובלות מלחץ בשל גידול ילדים, מדאגה להורים שלהן או מדאגה לפרנסה, והיו מוכנות לקיים יחסי מין לפחות פעם בחודש. חלק מהנשים קיבלו את הגלולה מדי יום במשך 3-6 שבועות. אחרות קיבלו פלסיבו. הנשים האלו עשו סקס בממוצע 2.7 פעמים בחודש. אחרי חודש, קבוצת הפלסיבו הגיעה ל-3.7 פעמים בחודש. קבוצת הפילבנסרין הגיעה ל-4.5 פעמים בחודש. שיפור מדהים של 0.8 פעמים עונג מיני בחודש.
בשלב השלישי של הניסויים הקלינים, שפורסם במאי השנה, בחנו בחברה 1,378 נשים לפני גיל הבלות בארצות-הברית במשך 24 שבועות. חלק קיבלו את הגלולה הוורודה וחלק קיבלו גלולת סוכר. אחר כך התבקשו הנשים לענות על השאלה הבאה: "בסך הכל, האם את מאמינה כי חווית שיפור משמעותי בשל העובדה שנטלת את התרופה המדוברת?" ובכן, 40.5 אחוזים מנוטלות הגלולה הוורודה אמרו שכן, לעומת 25.2 מנוטלות גלולות הסוכר.
אחר כך, המחלה
לפני 30 שנה הוכנסה ל-DSM (ספר המחלות הידוע לשמצה, שפעם כלל גם את המחלה חשוכת המרפא הומוסקסואליות, והיום, אם אינני טועה, עדיין כולל את המחלה הנוראה גם היא "אי נוחות מגדרית" שזה שם מעורר אי-נחת לאנשים שרוצים לשנות את מינם) מחלה שנקראת FSD – חוסר תפקוד מיני נשי.
כמה שנים אחר כך עלתה לחלל האוויר מחלה חדשה, צורה חדשה של FSD, שמפורטת ב-DSM גם היא, שנקראה HSDD – חוסר תשוקה מינית מתמשך. וזהו תיאורה: HSDD היא חוסר או היעדר מתמשך או חוזר על עצמו של פנטזיות מיניות או תשוקה או כל סוג של פעילות מינית. החוסר וההיעדר גורמים למצוקה בלתי ניתנת לתיאור על ידי מחלה אחרת ושלא ניתן לפתור אותה על ידי תרופה. כללית, מדובר על חוסר חשק מיני שכולל גם פנטזיות וגם מגע ממשי והוא מתפתח לאחר שהוכח תפקוד מיני נורמלי.
על פי בורינגר אינגלהיים, אחת לעשר נשים סובלת מהמחלה הזו. כלל אצבע אחר הרווח בתעשיית מחקרי המיניות הנשית מדבר על משהו כמו 43% מאוכלוסיית הנשים. פילבנסרין, שפותחה תחילה כנוגד דיכאון וכשלה במשימתה המקורית, אמורה לפתור את הבעיה הרווחת הזו.
14 אלף תרופות נרשמות לאדם בריטי במהלך חייו (מתוך תערוכה במוזיאון הבריטי)
מדהים
סוף סוף חברות התרופות לא דואגות רק לזין. זה נשמע ציני, אבל זה באמת מדהים. כל הנשים אי שם שרוצות לרצות סקס יכולות עכשיו לישון בשקט. או יותר נכון, להפסיק לישון בשקט. אם חוסר התפקוד המיני שלך באמת מציק לך, ואת חושבת שהוא לא קשור לשום דבר אחר, את יכולה לקחת את הגלולה הזאת ולתפקד כמו הגבר שלך אחרי הגלולה שלו. מבחינות מסויימות, זו מהפכה בפוטנציה, בדיוק כמו הגלולה ההיא למניעת הריון. זה יתרון אמיתי שאי אפשר להתעלם ממנו, אם אכן זה עובד.
מבעית
באמת מבעית. כל כך מבעית, שאני כותבת את הפוסט הזה.
בחברה שבה אנחנו חיים יש כמה סיבות לכך שנשים לא רוצות סקס: הן אחרי לידה והן ממוטטות נפשית ופיזית. אבא שלהן/חבר שלהן/ידיד המשפחה התעלל בהן מינית בילדותן. הן התחתנו לפני 40 שנה ומאז הבעל שלהן לא אמר להן שהוא נורא אוהב את הגוף המהמם שלהן. משעמם להן בחיים באופן כללי ויש להן רוטינת סקס קבועה, וכל כך נמאס להם ממנה שבכל פעם שהוא נכנס ויוצא ויוצא ונכנס הן חושבות על הארנונה וכואב להן בכוס. הן שונאות את הגוף שלהן כי כבר יום שלם הן מסתובבות בקניון ורואות טלוויזיה ולא ראו אף אישה שמנה כמוהן/ עקומה כמוהן / שעירה כמוהן / מחוצ'קנת כמוהן / פאקינג השלימי את המיותר בכל שנאה עצמית החביבה עלייך. הן לא ממש רוצות את הגבר שאיתו נכנסו למטה אבל הוא אמר להן שיש לו כאב ביצים, הן מפחדות לאבד אותו, הן מפחדות שהוא ירביץ להן, הן מעדיפות את הקידום שהוא הבטיח להן, הן מפחדות מהפיטורים שהבטיח להן. את כל הסיבות האלו, הגלולה הוורודה לא פותרת, על אף שאם היו חוקרים אני בטוחה שהיו מגלים שמדובר באחוזים לא מבוטלים מבין הסובלות, רחמנא לצלן, מחוסר חשק לסקס. אבל לא, פילבנסרין היא לא גלולה חברתית. היא ביולוגית.
אז ביולוגיה. כשגבר לוקח ויאגרה, מתקיים אצלו תנאי בסיסי: הוא רוצה סקס עכשיו, אבל יש בעיה מכנית. כשנשים ייקחו את הגלולה הוורודה הן לא ירצו סקס. הן אולי ירצו לרצות סקס. הגלולה לא תשפר את הביצועים שלהן באותו רגע. היא תשחק עם הכימיה שלהן במוח כל החודש, כדי שב-4.5 פעמים באותו חודש הן יוכלו לרצות סקס. הגלולה, כאמור, לא תזרים דם לכוס שלהן כדי שהוא יהיה רטוב. את זה הביולוגיה יחסית פתרה בעצמה: נשים יכולות להיות רטובות גם בלי לרצות סקס. אחרי הכל, ככה גם נוצרים ילדים והביולוגיה דואגת לעצמה. ולכן, הזרמת דם לא תעזור פה. צריך הזרמת דם חדש למוח של הפריג'ידית ששוכבת לי במיטה.
וכסף. פייזר מרוויחה 1.9 מיליארד דולר בשנה על ויאגרה. במשך שנים ארוכות היא ניסתה בעצמה ליצור ויאגרה נשית, משום שהשוק בארצות הברית בלבד מוערך בשני מיליארד דולר בשנה. ב-2004 היא הרימה ידיים והכריזה שהמיניות הנשית סבוכה מדי בשבילה. מאז היו כמה חברות שהתחרו על הגביע הקדוש. ויווס (Vivus) רצתה ליצור קרם אורגזמטי ונאצלה לוותר. פרוקטר וגמבל, עוד חברה שהמעות מצויים בכיסה, ייצרה טלאי טסטוסטרון בשם Intrinsa שה-FDA לא אישר משום שלא השתכנע כי הוא בטוח מספיק, אולם האיחוד האירופי החליט להביא אותו למדפים לפני שלוש שנים. התחרות הזאת מבהירה כי היתרון הכלכלי עבור החברה שתצליח לפתח את התרופה או "התרופה" שיזכו לאישור הוא עצום. אין פלא שזו השנה התשיעית ברציפות שבורינגר אינגלהיים גדלה במהירות הגבוהה ביותר מבין 15 חברות התרופות הגדולות בעולם. או כמו שאומרים בעמותת "קמפיין למען צורת התבוננות חדשה": "משום שאין כל פתרונות קסם למצב הסוציו-תרבותי, הפוליטי, הפסיכולוגי, החברתי או הבינאישי שעומד בבסיס הבעיות המיניות של הנשים, חברות התרופות תומכות במחקר ובתכניות יחסי ציבור שנועדו לתקן את הגוף, ובמיוחד את איברי המין".
ותרבות שוב. אנחנו חיים בחברה שמעריכה את האורגזמה. וזה שיפור. זה שיפור עצום מחברה שלא דיברה כלל על המיניות הנשית בשום צורה אף פעם. ובכל זאת, החברה הזו עושה הכל כדי שכולנו נחשוב שכולן גומרות כל הזמן, זה קורה להן מהר, זה קורה להן עם כל מי שהן רוצות, זה קורה להן בכל פעם, וכשזה לא קורה להן זו בעיה. לעזאזל, לבעיה הזו יש שם: HSDD. וזו בדיוק אותה חברה שתשווק להן את הגלולה הוורודה שתפתור את הבעיה שלהן. אני מוכנה להתערב על האצבע המקלידה שלי שאם אכן תהיה גלולה כזו, תוך כמה שנים כל מי שלא תרצה לקחת אותה תיחשב לא זורמת, לא נחמדה, לא קלילה, ובאופן כללי פמיניסטית ושעירה. וזה באמת מבעית.
לקריאה נוספת
