תביא אותה באנאלי עם הסינית, אבל רק עוד שעה

יצרני פורנו תמיד זקוקים לחידושים, והסיבה לכך ברורה. אולי לכן תעשיית הפורנו תמיד היוותה את הסמן הימני של טכנולוגיות חדשות, מימי המצאת הדפוס ועד ימינו. אולי הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא קלטות וידיאו. הקלטות הראשונות שהוציאה סוני הייתה ה-Betamax, קלטת באורך שעה, שנועדה בעיקר להקלטת סרטים מהטלוויזיה, כי זה, חשבו בסוני, יהיה השימוש העיקרי למכשירי הווידיאו. הבעיה הייתה שיצרני סרטים בכלל ופורנו בפרט לא יכולים להסתפק בשעה, ולכן המציאו את קלטות ה-VHS, שהיו באורך שעתיים ויותר. תעשיית הפורנו בחרה בהן, והבטמקס נעלמה מהתמונה. גם היום, בימי ה-DVD באיכות גבוהה, כולם שמחים כשתעשיית הפורנו בוחרת בהם. אם כך, אם רוצים רגע לשחק באורי גלר, אולי כדאי להתבונן בטרנדים הטכנולוגיים של תעשיית הפורנו, כדי להבין איפה נהיה בעוד כמה שנים.

שם המשחק: קטגוריות מובחנות

זה כבר מסביר את כל עניין הפורנו 2.0 (juxel.com)

balloons, camel toe, catfighting, cheerleaders, cfnm, facesitting, female domination, glasses, glory hole, goth sex, latex & leather, messy girls, midget sex, office sex, pissing, smoking, tattoos & piercing, trample, uniforms, creampie, female ejaculation, feet & legs, hairy pussy, handjob, lingerie, panties, spanking, upskirt.

זו רשימה מתוך אתר הסקס הראשון שגוגל הציע לי כשחיפשתי: Porn Fetish. חלק מהדברים אין לי מושג אפילו מה הם אומרים, אבל המשמעות של זה היא ברורה: כולנו בני אדם, וכל אחד מאיתנו אוהב דברים אחרים. אין דין חובב כוס שעיר כחובב כוס עטוי משי, ואין שום סיבה שמישהו מהם יתפשר על תאוותיו, רק בגלל שכך קובעת מסעודה משדרות.

זו בשורה משמחת, אני חושבת. כי פירושו של דבר שעוד מעט הטלוויזיה שלנו לא תציע לנו יותר "ערוצי סדרות" או "ערוצי סרטים". היא תציע "ערוצי סדרות משפטיות עם טוויסט מדע בדיוני", “ערוצי מסיבות הומואים ברחבי העולם", “ערוצי נשים סמי אינטלקטואליות שמראיינות גנרלים בדימוס". מגניב.

שם המשחק 2: pull not push

60 אחוז מהתוכן שמורד ברשתות P2P (יעני, אימיול, ביטורנט, וחברותיהן לרשתות ההורדה) הוא פורנו. ראשית, זה אומר שצורת הפצת המדיה הזו תמשיך להתקיים, אם תעשיית המוזיקה והסרטים ירצו זאת או לא, וגם זה די מגניב. אבל אני חושבת שזה אומר גם משהו אחר: הצרכנים יחפשו את מה שהם רוצים, בזמן שהם רוצים, יורידו אותו למחשב שלהם, ויעשו איתו מה שהם רוצים מתי שהם רוצים. זה אומר, אולי, שבעתיד הטלוויזיה שלך לא תציע לך רק "ערוצי נשים סמי אינלקטואליות שמראיינות גנרלים בדימוס", אלא תציע לך את כל התכניות שהיו יכולות להיות בערוץ הזה אי פעם, ותריץ כל העת קדימונים שלהן, עד שיגיע הרגע המכריע ובו הוד רוממותו יחליט שעכשיו הוא רוצה לראות את אילנה דיין מראיינת את דן חלוץ, והוא פשוט ילחץ על הכפתור האדום, יחוש חבטה קלה בכיסא, וייצא לדרך. אנשים סוטים, אני אומרת לכם.

שם המשחק 3: ניידות????

כפתור בוס זה כל כך 1980 (socialporn.com)

 לכאורה, ההתקדמות הטבעית ביותר של תעשיית הפורנו היא מעבר לתוכן נייד. תעשו זאת איך  שאתם רוצים: בנגני מוזיקה, בטלפונים סלולריים, במחשבי כף יד, בקונסולת משחקים ניידת. זה לא משנה, העיקר שזה יילך איתכם לכל מקום. לעזאזל, תעשיית הפורנו הסלולרית עשתה מיליארד דולר בשנת 2005.

אבל האם זה בהכרח אומר שכולנו צריכים לחשוד בצעיר המגניב ההוא במושב לידנו באוטובוס שהוא רואה פורנו ממש בדרכו לצומת גלילות? לא בטוח. ראשית, אני לא בטוחה עד כמה זה מעורר לצפות בפורנו בדרכים. שנית, גם אם זה מעורר, לא ברור עד כמה זה רלוונטי לראות פורנו במסך של שלושה על ארבעה סנטימטרים. שלישית, מחקר לא ממש חד משמעי, אבל בכל זאת של נילסן, מגלה כי רק 15.8% מהאנשים עם האייפוד שמסוגל להראות וידיאו אכן עשו זאת אי פעם. אמנם אסור לשכוח כי היכולת לראות וידיאו בכל המכשירים הניידים היא יחסית חדשה, וייתכן כי הקהל ילמד לאהוב זאת. אבל בינתיים, כך נדמה, את טלוויזית המיינסטרים אנחנו נצרוך במחשכי ביתנו.

רגע, רגע, לא אמרת ווב 2.0

ועכשיו לשאלה שכל מי שעוסק בעתיד חייב לדון בה: זו בועה או לא בועה? היא תתפוצץ או שלעולם יהיו לנו אתרים בצבעי פסטל עם הכתובת Beta? ובכן, חיפוש לא סבוך במיוחד העלה די הרבה אתרי פורנו 2.0: יש אתרי כמו-יו-טיוב, יש אתרי שיתוף ודירוג כמו דיג, כמובן שיש תגיות, ומנועי חיפוש בשילובים שונים. מה שזה אומר, גבירותיי ורבותיי, זה שאנשים יודעים מה טוב להם. תנו להם דרך נוחה לחפש, לתייג ולהזרים את הפורנו שלהם, והם ייקחו אותה בשתי ידיים מוכות צלקות משעווה חמה שנשפכה ממסכי המחשב שלהם. למה שלא יעשו זאת?

בקיצור, קחו אותי כבר אל העתיד, הייאוש ייעשה כל כך הרבה יותר נוח.

5 תגובות “תביא אותה באנאלי עם הסינית, אבל רק עוד שעה”

  1. רק רציתי להעיר שהנתון לפיו 60% מתעבורת ה-P2P הוא פורנו מפוקפק ביותר. לא מפני שזה לא יכול להיות, אלא מפני שאין שום דרך לדעת, ולא אכפת לי מה מכון המחקר NPD אומר. בין היתר מפני שהם לא אומרים כלום, רק את המספר העגול-מדי הזה.
    לא מזמן פרסמתי אצלי פוסט בעניין הכסף שמתגלגל בתעשיה. המקורות שמצאתי ברשת מצביעים על כך שהכסף נודד מאולפני הסרטים המסורתיים לכיוון אתרי אינטרנט בתשלום. זה מתיישב עם מה שכתבת כאן בפוסט: ישנם אלפי אתרים המכסים כל נישה אפשרית וכמה כאלה שהן לא אפשריות. זה בהחלט הכיוון שאליו הולכים.

  2. זה די מוזר, בעצם. הפורנו היה אחד האחרונים לאמץ את הווב 2.0, אבל מרגע שהוא כבר אימץ, הווב הזה לא ילך לשום מקום.

    נ.ב.
    "נשים סמי אינטלקטואליות שמראיינות גנרלים בדימוס" – ROTFL

  3. אני לא מספיק צורכת פורנו כדי לדעת אם הוא היה בין האחרונים. כשקראתי לקראת הפוסט הזה, הגעתי לאיזה מקום שטען, במסורת הטענות הרגילה, ש"מה אתם רוצים? הפורנו 2.0 היה פה ממש ממש מזמן. כשאני הייתי בן 17". לא טרחתי לקרוא אותו, כי זה סוג של טיעון די מעצבן: אם מסה קריטית של אנשים לא הכירה אותו, אז הדבר לא התקיים בעולם משתמשי האינטרנט, ולא מעניין אותי אם מבחינת המתכנתים זה לא משנה אם קוראים לזה תגיות או מנוע חיפוש פנימי.

    ותודה.

  4. אלה אותם אנשים שטוענים שוואלה-מייל זה ווב 2.0. נראה לי שבאמת רק בשנה האחרונה הופיע פורנו תגיות/סטרימינג/UGC בצבעי פסטל. אבל אנא ערף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>