מעתה אמור: דבר אליו

נתבקשתי על ידי רעי המלומד, מר שאלתיאל, להוביל אותנו לעבר ההוכחה המוצקה לכך שכוס הוא פאלי. ובכן, נתחיל בהבהרה. הכוונה כאן היא לאותו כוס, בשורוק רבתי, אשר הגדרתו במילון ההוה היא "פות, איבר המין של האישה (המוני)" ולא לאותו כלי המכיל נוזלים. הנה נתרווח במקומותינו, נזרוק הצידה את עיתוני השבת ונצא למסע. כדי להבין מהו פאלוס, אפשר להיעזר במה שאנחנו רואים סביבנו. מהו הסימן הגרפי של הפאלוס? לעד יהיה זה קונסטרוקט השלוח אל על, בזיקפה תמידית. אחד הדוגמאות המצויינות לכך הם בניינים גבוהים. הנה, למשל, בנייני התאומים.

שני פאלוסים ענקיים ובובה

 

כבר כאן אפשר להבחין במוגבלותה המצערת של נקודת המבט שלנו. כאשר אנחנו מסתכלים אל הבניינים, אנחנו לעולם מגיעים מנחיתות מבט. אנחנו בדמות הבובה, אשר מביטה אל על. אולם מה רואה האדם אשר בא מן החלל החיצון, האם עבורו הבניינים אינם פאלוס, משום שאינם מזדקפים אל על? ובכן, לא. גם היצור התבוני מן החלל ודאי יראה בבניינים סימן פאלוסי, על אף שאינם גבוהים ממנו.

כך אנחנו יכולים להוריד מן השיח את דרישת ההזדקרות.

עם מה נותרנו, אם כן? עם קונסטרוקט שלוח. האם ייתכן כי אותו קוסטרורט שלוח יישלח לעומק? מדוע לא. הבה נתבונן באותם מגדלי תאומים, אחרי שהאחים המוסלמים ביצעו בהם את מעשיהם.

 

 

במרכז התמונה, פאלוס פעור

למה התקבעה המחשבה כי קונסטרוקט חייב להזדקר אל על. בכל אשמה התרבות המערבית, והתאומים הם סימן ברור לכך. הרי מנקודת מבטם של המוסלמים הקיצוניים, הפאלוס העומקי של בנייני התאומים הוא סימן ברור לגבריותם, בדיוק כפי שהפאלוס המזדקר הוא סימן ברור לפאלוס המערבי. כמובן, שלא כולם במערב אשמים באותה מידה. יש גם את אלמודובר, האיש שיצירותיו מעזות ומפרקות את המבט הקונבנציונלי. הנה הוא, בסרטו המופתי "דבר אליה" העז ושבר את ההגמוניה הפאלית המזדקרת. אותו מאהב מתכווץ אשר קופץ אל מעמקי הכוס של אהובתו מוכיח לנו שוב כי הפאלוס הנשי מזדקר גם הוא, רק לעומק.

זו האישה בעלת הכוס הפאלי של אלמודובר

 

מערבי אחר אשר מעז הוא קורבה, אשר בתמונתו השערוריתית "מקור העולם" מראה לנו שוב את עומקו של הכוס ואת יכולותיו. הכוס הזה, אשר מטריד את המבט, אשר מעמיד את הצופים בו בעמדת נחיתות, מבצע שוב את אותה הזרה מתבקשת, ומוכיח כי הכוס הוא לא רק פאלי בעומקו אלא גם פאלי באישיותו. כמו הבניינים הגבוהים לשעבר במרכז הסחר העולמי, תמונתו של קורבה מעוררת בצופה יראה, בדיוק כמו כל פאלוס ראוי.

מקור העולם

אם לסכם את דברינו עד כה, הכוס הוא פאלי משום שהוא קוסטרוקט שלוח ומשום יכולתו לעורר אימה. אולם מסענו טרם נגמר. לעיתים, מה שמסמן את הפאלוס אינו דבר סטטי אלא תנועה. לרוב, זוהי תנועה החוזרת שוב ושוב, מלמעלה למטה או למטה למעלה, אשר מעוררת בדימיוננו דבר מה, אשר מזוהה במחשבה המערבית עם הפאלוס. לעזרתנו באה בת נוספת לעם הצרפתי – לוס איריגאריי. במסתה "מין זה שאינו אחד" כותבת איריגאריי כי הדגדגן, אותו חלק של הכוס, הוא "פין זעיר שנעים לאונן עימו כל עוד חרדת הסירוס אינה קיימת" (רסלינג, 2003, עמ' 15). כלומר, גברים אמיתיים, כאלו שאינם מושפעים מלחצים אדיפליים המופעלים עליהם לאחר היכנסם לסדר הסימבולי, היו יכולים בקלות לראות את הכוס כפאלי. למרבה הצער, אין בנמצא הרבה גברים כאלו, ולכן מציעה איריגאריי הסבר נוסף לפאליותו של הכוס. "האישה, היא, נוגעת מ-עצמה וב-עצמה (…) ללא כל צורך במתווך בטרם ניתן להבחין בין אקטיביות לפסיביות. האישה "נוגעת מעצמה" כל הזמן…" (שם, עמ' 16). כדי להבין זאת, יש לחשוב, נניח, על אישה בשעת הליכה. אותו חץ השלוח למעלה ולמטה כאשר מדובר על הזין, נשלח כאן קדימה ואחורה. שפתי הכוס אשר נוגעת זו בזו מבצעות גם הן תנועה מונוטונית, דו-כיוונית, שאפשר בהחלט לראותה כשלוחה של תנועה הפאלית המסורתית. ובכן, יש לנו הזדקרות, יש לנו הון סימבולי ויש לנו תנועה. מ.ש.ל.

23 תגובות “מעתה אמור: דבר אליו”

  1. לא זכור לי שלחצתי על אישור כשהאינטרנט שאל אותי אם המוח שלך יכול לקרוא את המחשבות שלי!

  2. טושה? לזה אתה קורא טושה?
    אתה רק גורם לבלוג שלנו להדרדר בכך שאתה מזמין עוד פוסט מהז’אנר הזה.
    הרי ברור לך שבפו-מו שלי אפשר להוכיח הכל.

  3. מגניב!!
    הערכתי המלאה על הקטע כולו ובמיוחד על
    הביטוי פאלוס עומקי שהינו, יחד עם הצורה בה הוצג, מבריק.


  4. תודה.
    אני מצפה, כמובן, להפצה מירבית של המושג. עד שיום אחד, בשעת ויכוח סוער, מישהו יזרוק לעברי "פאלוס עומקי". זה יהיה היום של חיי.


  5. מבין אותך היטב היטב, ולדעתי גם יש סיכוי טוב. זה לא יותר מופרך מדבריםאחרים בספרות פמיניסטית. ויש לזה צלצול טוב וסקסי: "פאלוס עומקי".
    זה נשמע גם אקדמי מספיק וגם מלוכלך מספיק.
    לדעתי, יש סיכוי שישתמשו בזה גם בתיאוריה קווירית. אחרי הכל, גם לגברים יש פאלוס עומקי.
    יש מאמר על פרויד (זה שמנסה להוכיח שפרויד היה הומוסקסואל) שבו הוא מצוטט כמשבח את הפוריות האנאלית שלו…

  6. אני חש דחף עז לפלוש לדיון. so to speak.

    ולהיכנס בטיעון המרכזי שלך. so to speak.

    אכן, היחס הגיאוגראפי בין הצופה לשטרונגול זה או אחר אינו מה שמאפיין אתהשטרונגול כפאלוס. אבל ההיקש לפיו כל מרחב שרוולי ומאיים הוא פאלוס, הואבמקרה הזה מעט אימפולסיבי.

    הפאלוס מוגדר לא רק בקווי המתאר שלו, אלא גם בארומה הייחודית של תחושתהאיום שהוא יוצר: איום של חדירה וניפוץ. פאלוס הוא לא סתם נדנדה מאורכת.הוא איל ניגוח. הוא מקדחה. הוא טיל טומהוק, צינור כיבוי, או רכבת מונעתבאנרגיה אטומית, השועטת בדרכה את תוך הלילה.

    האיום שיוצר הואגינה, אם לחזור ישירות אל התמונות של גראונד זירו ומקורהעולם של קורבה, הוא אחר: זהו איום הזלילה. אתה לא חושש להיות מפולח עלידי חורבות מרכז הסחר. אתה חושש להיבלע בהם, להיעלם בפי המפלצת ולהיגרס -לא על ידי להב יציבה, אלא במערבולת סכינים קטנות, חסרות תודעה וחמלה,שישסעו אותך לבלי הכר.

    שפתי כוס לוחכות? (מקווה שלא בלבלתי את האותיות. אין לי כוח להיכנסלרבמילים עם הססמה של ליכטש) – לא הייתי יוצא אתן לקרב. יתכן שהייתי מציבאותן כקו הגנה על מוצבי. קו הגנה אחרון, קטלני.

  7. אין פה שום שפתי כוס לוחכות שצריך לפלוש אליהן. אנחנו פה בסין סיטי – כולנו זונות.
     
    ולעניינו, כמובן שאתה צודק. וכמובן שהקטע היה פרודי, ונועד להדגים עד כמה שרירותי האופן שבו ממסגרים דיון במדעים הפמיניסטיים.
    ברור שאם אתה קורא את זה כקורא תבוני, רצוי לפרוץ את המסגרת, עם פאלוס או בלעדיו.
     
    אגב,שפתי הכוס הלוחכות שלך הזכירו לי בעיקר מגרסת נייר. לא בדיוק חפץ בלתיקיים בז’אנרים קולנועיים מסויימים שבהם נוהגים לרצוח אנשים. אל תזלזל בקוההגגנה האחרון שלך.

  8. הפאלוסוהכוס הם בעצם סימן פלוס וסימן מינוס, שמייצגים את אותו גודל, על אותוהציר, אבל בכיוונים מנוגדים. היות שהיסטורית נתקלנו קודם במספרים חיובייםובעיסוק בהם, התלוותה להם עם השנים ההילה של הדבר האמיתי, בעוד שהמספריםהשליליים – כמה היו צריכים להיאבק כדי להוכיח שהם לא טיפוסים שליליים, אלאאותו הדבר רק עם סימן אחר?
     
    מעניין ביותר הרגע שבו נפגשים הפ(א)לוס והמ(י)נוש. זה שמטיל חרדת ניפוץוחדירה, עם זה שמטיל חרדת זלילה והיעלמות, אם אסתמך לרגע על התגובה שמעלי.מה מתרחש ברגע ההוא? במתמטיקה מתרחשת התאפסות הדדית, סטרילית משהו. מהקורה להתאפסות האנושית של המוח בעת המגע? האם היא מקרית? אני חושבת שלא!


  9. לא חשבתי על זה.
    את צודקת.
    מעתה אמור: היי בובה, רוצה להתאפס איתי.
     
    (כמובן שהמשפט הנ"ל נגוע בהטרוסקסואליות כפויה. עם קוראותינו הלסביות, בעיה שלכן.)

  10. אכן פוסט מבריק, איריגארי ואני תמיד היינו אוהבים.
    פספסת פה הזדמנות פז לקישור לאחת מעבודות האמנות שאני הכי אוהב: בפעם הבאה שאת בניו-יורק זאת חובה- dia beacon
    "North, East, South, West, 1967/2002" by Michael Heizer
    http://www.hudsonrivervalley.com/index.cfm?section_id=5&page_id=226 Target=_BLANK class=msg>http://www.hudsonrivervalley.com/index.cfm?section_id=5&page_id=226>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>