×”×ž×™× ×™×•×ª תופסת ×ž×§×•× ×ž×¨×›×–×™ כל כך במיסטיקה היהודית, עד שויתור עליה ×™×”×™×” משול לתלישת השלד מתוך הגוף. מתוך ×”×”× ×—×” שה××“× ×”×•× "×¦×œ× ×לוהי×", התפתחה ועלתה ההכרה שה×ל ×‘× ×•×™ ×‘×¦×œ×ž× ×• ×›×“×ž×•×ª× ×•, ועל כן חייב ×’× ×œ×”×ª×’×©× ×‘×ž×‘× ×” מט×פיזי המקביל לזה הפיזי, ×”×× ×•×©×™, ובכך להיות בעל ×יברי מין. ומכיוון ש×לו ×”× ×”×—×™×‘×•×¨, ×ž×”×‘×—×™× ×” הפשוטה ביותר, בין זכר ×•× ×§×‘×”, ומכיוון שעל החזרתו של ×”×™×§×•× ×ל ×חדותו הפרמורדי×לית מושתת רעיון התיקון, ×ª×•×¤×¡×™× ××•×ª× ×ברי מין ××œ×•×”×™×™× ×ת מוקד ומרכז הבמה הקבלית, ו×ל ×”×¤×¢×œ×ª× ×•×–×™×•×•×’× ×”×©×œ× ×ž×›×•×•× ×™× ×”×ž×§×•×‘×œ×™× ×ת מיטב מ×מציה×.
סימון וייל ××ž× × ×›×ª×‘×” שלבקש ממיסטיקן ×©×œ× ×™×“×ž×” ×ת יחסיו ×¢× ×”×ל ל×הבה ×× ×•×©×™×ª כמוה כבקשה מ×מן לצייר – רק ×œ×œ× ×¦×‘×¢×™×, ××•×œ× × ×¨××” שהעיסוק הקבלי ביחסיו ×”×ž×™× ×™×™× ×©×œ ×”×ל ×¢× ×”×¢×•×œ× ×—×•×¨×’ מכדי שימוש מט×פורי הכרחי: ×”×ž×‘× ×” התי×וסופי ×‘× ×•×™ כולו על ×”×”×‘× ×” שה×ל משפיע ×ת שפעו ×ל ×”×¢×•×œ× ×”× ×§×‘×™ דרך ×יבר מין זכרי (ספירת יסוד), ובצורה של זיווג מקודש. כש×× ×—× ×• ממלמלי×, ×œ×¤× ×™ תפילה ×ו מצווה, "×œ×©× ×™×—×•×“ ×§×•×“×©× ×‘×¨×™×š ×”×•× ×•×©×›×™× ×ª×™×”", ×× ×—× ×• "×ž×›×•×•× ×™×" ×ת ×¢×¦×ž× ×• לסייע ב×חדות מערך הספירות: תשע ×”×¢×œ×™×•× ×•×ª ×¢× ×–×• ×”×ª×—×ª×•× ×”, ×”×©×›×™× ×”. ×ך מתוך כך ×× ×—× ×• ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×‘×™×Ÿ ×œ× ×¨×§ ×ת התפיסה הקבלית של יחסי המין המקודשי×, ××œ× ×’× ×ת תפיסת ×”×™×—×¡×™× ×‘×™×Ÿ ×”×ž×™× ×™× ×¢×‘×•×¨ המקובלי×.
כפי שהדגיש במחקריו ×ליוט וולפסון, ×ין ×–×” מקרה שמתוך ×¢×¥ הספירות תופס המימד ×”× ×§×‘×™ (ב×ופן מובהק) רק ספירה ×חת, ×•×’× ×–×• ××™× ×” ××œ× ×”×ª×—×ª×•× ×” ביותר. ×”×©×›×™× ×”, ×”×™× ×¡×¤×™×¨×ª מלכות, ×”×™× ×”×רץ, ×ž×ž×ª×™× ×” פ×סיבית לשפע הזכרי ×©×™×¢× ×™×§ לה חיות, וזה מגיע מלמעלה, מהשמיי×, במורד ש×ר הספירות, מה×ל. ×”× ×§×‘×”, ש×ין כל ספק ×‘× ×—×™×¦×•×ª×” ל×יחוד ×”×©×œ× ×©×œ ×”×¢×•×œ× ×”×לוהי (שהרי ×¦×œ× ××œ×•×”×™× ×”×ž×§×•×¨×™, ×”××“× ×”×¨×שון, ×”×•× ×× ×“×¨×•×’×™× ×™), מקבילה ×¢× ×–×ת לעטרה שעל ×”×יבר הזכרי: ×”×™× ×©×œ×•, ו×ין ×”×•× ×©×œ×”. ×”×•× ×—×™×™×”, ×•×”×™× ×œ×• עיטור והשלמה. ×”×™× ×›× ×•×¢×” לו, ×•×”×•× ×™×ž×©×•×œ בה.
×ין ×–×” בלתי צפוי, ×פו×, שכ×שר השפה הקבלית תחדור ותשתלט על השיח ההלכתי, × ×”×™×” ×¢×“×™× ×œ×”×ª×™×™×—×¡×•×ª לגליסטית גוברת והולכת ×ל שדה ×”×ž×™× ×™×•×ª ×צל ×”×ישה. בעוד שב×ופן תי×ורטי היתה ×”×ורתודוקסיה יכולה להציע מגוון "×¤×ª×¨×•× ×•×ª" לבעייתיות הבין-×ž×™× ×™×ª ×©×”×™× ×¨×§×—×” לעצמה, בפועל × ×¨××” ×©×›×™×•× ×ž×ª×’×œ× ×”×¢× ×™×™×Ÿ בר×ש ובר××©×•× ×” בהדגשה גוברת והולכת של ×ותה סגולה טובה שהפכה ל×יו×: "×¦× ×™×¢×•×ª".
כידוע, × ×“×¨×©×ª ×”×ישה שומרת המצוות ×œ×”×¤× ×•×ª ×ת כל כבודה ×¤× ×™×ž×”, הווה כמובן ×ומר לכסות ×ת גופה, ו×× ×‘×—×‘×¨×” החרדית × ×§×©×¨ הדבר בעיקר ×œ×”×’× ×ª הגבר ×ž×¤× ×™ פיתויי יצרו הרע (×©×™×’×¨×•× ×œ×”×©×—×ª×ª זרעו הטוב), הרי ש×צל ×”×ª×™× ×•×§×•×ª דבֵּי הרב קוק מתווסף ל×יסור (כפי שהר××” יוסף ×חיטוב) מימד ל×ומי ×”× ×•×ª×Ÿ תוקף ×ž×•×¢×¦× ×‘×”×¨×‘×” לצוויי לכיסוי. שכן, כפי שכותב הרב שלמה ××‘×™× ×¨, "מידת ×”×¦× ×™×¢×•×ª […] שייכת ל×ופי הישר×לי המיוחד", ועבירה על הלכותיה מובילה ל"פגיעה ב××•×¨×’× ×™×–× ×”×›×œ×œ-ישר×לי".
×œ× ×¨×§ מיסטיפיקציה של ×”××ª× ×•×¡ והפיכתו ×œ×¢×¦× ×ž×˜×פיזי יש ×›×ן, ××œ× ×’× ×¨×ייתו כישות × ×§×‘×™×ª הזקוקה ×œ×”×’× ×” ×ž×¤× ×™ פריצות וטומ××”. מהלך ×–×”, בו הל××•× × ×ª×¤×¡ כרעייה, × ×¨××” מובן מ×ליו ×× × ×–×›×•×¨ שעוד הרבה ×œ×¤× ×™ התפתחות הקבלה × ×ª×¤×¡×• יחסי ×”×¢× ×•×לוהיו כיחסי ×ישות. מ×ידך גיס×, × ×™×ª×Ÿ ×œ×”× ×™×— שה×קסטרפולציה של תפיסה זו לכדי מט×פיזיקה קבלית, ור×יית "×›× ×¡×ª ישר×ל" ×›×©×›×™× ×”, כלומר כצד ×”× ×§×‘×™, המצומצ×, של ×”×לוהות, הטו ×ת הדגש ההלכתי, בכל ×”× ×•×’×¢ ×œ×¦× ×™×¢×•×ª, כלפי ×”××™×¡×•×¨×™× ×”×—×œ×™× ×¢×œ ×”×שה. ×ž×¤× ×™ ש×× ×”×’×‘×¨ ×”×•× ×ž×™×§×¨×•×§×•×¡×ž×•×¡ ×יזומורפי של ×”×לוהות, ו×× ×›×œ ×§×™×•× ×ž×¦×•×•×” שלו "למטה", מחולל ×ª× ×•×¢×•×ª ×לוהיות ומתקן "למעלה", הרי של×ישה × ×•×ª×¨ להיות בת דמותה הזעירה של ×”×©×›×™× ×”, כלומר של ×›× ×¡×ª ישר×ל, ומכ×ן שכל פגיעה בתומתה ×ו בטהרתה מהווה התקפה ישירה על ×”×ומה כולה.
וד××™: דקדוקי ×”"×¦× ×™×¢×•×ª" ××™× × ×¨×§ קבליזציה של ההלכה, ××œ× ×’× ×ª×’×•×‘×” ×œ×ž×ª×™×¨× ×•×ª ×”×ž×•×“×¨× ×™×ª ×•×”×¤×•×¡×˜×ž×•×“×¨× ×™×ª, תגובה שהחלה עוד ב×ירופה של המ××” התשע-עשרה, × ×ž×©×›×” ×‘×ž×©× ×” תוקף מ××– ועד ×™×ž×™× ×•, וצפויה עוד להוסיף ולהימשך. ×ין ספק בכך, ×ך ×ין מדובר ×’× ×‘×©×ª×™ ×ª× ×•×¢×•×ª × ×¤×¨×“×•×ª: חדירת השיח הקבלי ×ל בין דפי ההלכה ×’× ×”×™× ×—×œ×§ מהתגובה ×”×ורתודוקסית ×œ×ž×•×“×¨× ×”: ×”× ×‘×”× ×ª×œ×™×, והקבלה, שהתחילה במ××” השלוש-עשרה ×›×ž×¢× ×” למבוכת ×”×™×”×•×“×™× ×ל מול גילויה המחודש של הפילוסופיה ×”×™×•×•× ×™×ª והצורך בסיבה טובה להמשיך ×•×œ×§×™×™× ×ž×¦×•×•×ª, משמשת כעת כשיח ר××§×¦×™×•× ×¨×™ ×ž× ×—× ×¢×œ×™×• ×ž×ª×¨×¤×§×™× ×’× ×•×‘×¢×™×§×¨ ×›×שר ×”× ×¨××˜×™×‘×™× ×”××•× ×™×‘×¨×¡×œ×™×¡×˜×™× ×ž×ª×¤×¨×§×™× ×•×”×•×œ×›×™×.
בין ××•×ª× ×”× ×¨××˜×™×‘×™× × ×ž×¦× ×’× ×–×” ×”×¤×ž×™× ×™×¡×˜×™, שמצוי ×›×™×•× ×‘×ž×©×‘×¨ קשה, ×›×©×œ× ×‘×¨×•×¨ ×× ×›×שר ×‘×¨×™×˜× ×™ ספירס חושפת ×ת ערוותה לפפר×צי מדובר ב×שה ש"עושה מה ×©×”×™× ×¨×•×¦×” ×¢× ×’×•×¤×”", ×ו בקרבן מעורר ×¨×—×ž×™× ×©×œ תרבות הצריכה הקפיטליסטית-×©×•×‘× ×™×¡×˜×™×ª (ו×ולי בכלל מדובר ב×קט סתמי של ××“× ×¢×œ סף משבר × ×•×™×¨×•×˜×™). מה שברור ×”×•× ×©×›×©×‘×¨×™×˜× ×™ מתפשטת, הקהל ×”×•× ×©× ×“×¨×© לכסות ×ת בושתה, כלומר לשקול כיצד, ×× ×‘×›×œ×œ, להציג ×ת ×”×ירוע. ×‘×ž×™×œ×™× ×חרות, × ×¨××” שהגוף ×”× ×©×™, שבמערב × ×—×©×£ יותר ויותר ×›×¢× ×™×™×Ÿ יומיומי, מציב מצידו קודקס הלכתי חדש ומפורט החל ×“×•×•×§× ×¢×œ ×–×” הגברי.
×œ× ×§×©×” להבחין בכך: ×¢× ×›×œ גילוי × ×•×¡×£ של ×ž×ª×™×¨× ×•×ª × ×©×™×ª, מתגלה ×œ× ×• ×’× ×˜×¤×— × ×•×¡×£ בחלקת ×”××™×¡×•×¨×™× ×”×ª×§×¤×™× ×œ×’×‘×™ הגבר. בעוד שבעבר תפיחה על השכ×, ×חיזת המרפק ×ו התחככות מקרית תוך כדי מעבר במסדרון ×œ× × ×©×ו כל מטען ×ž×™× ×™ (×כן, × ×—×©×‘×• פשוט לחסרי משמעות), הרי ×©×”×™×•× ×פילו מבט יכול להיות הטרדה, וכל מילה ×œ× × ×›×•× ×” ×”×™× ×”×¦×¢×” ×ž×’×•× ×”. שוב, ×”× ×‘×”× ×ª×œ×™×: ככל ×©×”×ž×™× ×™×•×ª ×ž×•×—×¦× ×ª יותר, כך × ×™×“×¨×© יותר ל×יפוק ושליטה. ×›×שר המין ×”×•× ×¤×•×˜× ×¦×™×ל תמידי ורי×לי, יש לשמור פי כמה ×œ× ×œ×”×¤×•×š ×ותו ל×קטו×לי. בסופו של דבר × ×“×¨×© הגבר לקבל על עצמו עול מצוות: לשמור על ידיו, על פיו, על ×¢×™× ×™×•. ו××£ ×¡×™×™×’×™× ×©×•× ×™× × ×“×¨×©×™× ×•×ž×ומצי×: ישיבה משותפת במשרד רק ×¢× ×“×œ×ª פתוחה, עבודה לילית משותפת רק בשלושה. ממש כללי יחוד על פי ההלכה.
×ך ×‘×©×•× ×” מההלכה, הרי שכ×ן מדובר בהיפוך ×•×”×¤× ×ž×” של ×”××™×¡×•×¨×™× ×”×©×•× ×™×: ×‘×ž×§×•× ×©×™×—×•×œ×• על חוץ ×”×ישה (מה מותר לה ללבוש, ל×ן מותר לה ללכת) ×”× ×—×œ×™× ×¢×œ ×¤× ×™× ×”×’×‘×¨ (מה מותר לו לחשוק, ×יך עליו ×œ×”×ª× ×”×’). ×‘×ž×§×•× ×©×™×™×›×¤×• מבחוץ ומלמעלה עליה, ×”× × ×•×‘×¢×™× ×ž×‘×¤× ×™× ×•×ž×œ×ž×˜×” ×צלו. המערך "ההלכתי" ×”×–×” × ×•×‘×¢ ב×ופן ×¡×¤×•× ×˜×× ×™ מתוך ×”× ×—×•×ª ×”×ž×•×¦× ×”×œ×™×‘×¨×œ×™×•×ª, והגבר × ×“×¨×© לממן ל×שה ×ת החופש לעשות ×›×¨×¦×•× ×” על ידי ×ª×©×œ×•× ×ž×›×™×¡×• במטבע של ×יפוק ושל ×›×•×•× ×” × ×›×•× ×”.
×”×¤× ×ž×ª כללי ×”×”×ª× ×”×’×•×ª ×›×ן ×”×™× ×“×‘×¨ חיובי כמובן, ×ž×©×•× ×©×”×™× ×ž×¢×‘×™×¨×”, כר×וי, ×ת ×”×חריות ×œ×”×ª× ×”×’×•×ª×• של הגבר ×ליו ×•×œ× ×ª×•×œ×” ×ותה במידת × ×¨×ותו של גוף ×”×ישה (×•×‘×¢×¦× ×‘×ž×™×“×” בה ×”×™× ×ž×פשרת לו להיר×ות). ×ך יותר מכך: מדובר ×‘× ×“×‘×š × ×•×¡×£ מתוך מגמה כלל-×× ×•×©×™×ª, המופיעה ×‘×ª×—×•×ž×™× ×¨×‘×™×, של ×”×¤× ×ž×” ושל פסיכולוגיזציה. ×œ× ×¢×•×“ × ×¡×‘×™×¨ ×ת ×”×ª× ×”×’×•×ª× ×• על פי מערך תי×ולוגי-שמימי: ×‘×ž×§×•× ×œ×¨×ות בכל דבר ועבר ×‘×™×˜×•×™×™× ××¨×¦×™×™× ×œ×ž×‘× ×™× ×ž×˜×פיזיי×, × ×¡×‘×™×¨ ×ת ×¢×¦×ž× ×•, ו×ת ×”×ª× ×”×’×•×ª× ×•, על ידי ×¤× ×™×” ×ל כוחות ×¤×¡×™×›×•×œ×•×’×™×™× ×•× ×¤×©×™×™×. ×“×•×’×ž× × ××” לכך ×”×™× ×“×•×•×§× ×ž×¤×¢×œ הפסיכולוגיזציה שערכה ×ª× ×•×¢×ª החסידות לקבלה: ×ת הערגה ×”×ª× ×ית-עד-שבת×ית למשיח כמלך החליפה הש×יפה לג×ולה ×¤× ×™×ž×™×ª; תחת ספקולציות על מל××›×™× ×•×©×“×™× × ×•×¦×¨×” ×”×›×•×•× ×” לתמימות ×•×ª×™×§×•× ×™×; ×‘×ž×§×•× ×ž×™×ª×•×¡×™× ×œ×•×¨×™×× ×™× ×©×œ ×¦×ž×¦×•× ×•×©×‘×™×¨×” למדו טיפוח דבקות ×•×›×•×•× ×”; ×”×בות חזרו להיות דמויות מופת ×•×œ× ×¢×•×“ גילמו רק כוחות שמימיי×, ×•×‘×ž×§×•× ×©×”×™×” בו מערך של ספירות ר×ו כעת רגשות ויצרי×.
××œ× ×©×”×—×¡×™×“×•×ª, כפי שהיה יכול להיות צפוי, הצטפדה, ורוחה מתה. ההלכה, כמו ×’× ×”×§×‘×œ×”, חזרה ×›×‘×ª× ×•×¢×ª מטוטלת להיות קודקס של ×—×•×§×™× (×©×ž×™×ž×™×™× ×ו ×רציי×), ×•×œ× ×¦×•×”×¨ דרכו ×פשר להבין ×•×œ×©× ×•×ª ×ת ×œ×‘× ×•. כך, בד בבד ×¢× ×ª× ×•×¢×•×ª ×”× ×ורות וההשכלה, וכתגובה מפוחדת ל×לו, שבה ושבתה הקבלה ×ת ×”×¢×•×œ× ×”×™×”×•×“×™-×ורתודוקסי. שתי עדשות דרכן × ×ª×¤×¡×™× ×™×—×¡×™ ×”×ž×™× ×™× ×œ×•×˜×©×• בידי היהודי×, ×ך ×ין בכוחן ליצור משקפיי×, שכן כל ×חת ×ž×›×•×•× ×ª ×œ×ž×§×•× ×חר לחלוטין: ×× ×צל ×”×ž×§×•×‘×œ×™× ×”×שה ×”×™× ×”×ª×’×œ×ž×•×ª ×”×©×›×™× ×”, ועל כן עליה ×œ×¦×ž×¦× ×¢×¦×ž×” ולהתכסות, הרי ש×צל ×”×”×•×ž× ×™×¡×˜×™× ×”×שה ×”×™× ×”×ª×’×œ×ž×•×ª (× ×•×¡×¤×ª) של ×”×יד×ל ×”×× ×•×©×™, וככזה ב×פשרותה להכריע בכל ×”× ×•×’×¢ לחייה מתוך ×‘×—×™× ×ª× ×”×¨×¦×™×•× ×œ×™×ª: ברצותה להתכסות תתכסה, וברצותה להתגלות תתגלה. על הגבר, ×›×מור, מוטלת ר×שית החובה ל×פשר לה כל ×–×ת, ×•×©× ×™×ª להת××™× ×ת עצמו ×ל המצב החדש, ×ל כל מצב חדש שיווצר. ×צל ×”×™×•× ×§×™× ×ž×”×§×‘×œ×” ×”×שה ×”×™× ×ž×¨×›×™×‘ (הכרחי ×בל מצומצ×) של ×”×ד×. ×צל ×”×œ×™×‘×¨×œ×™× ×”×™× ×ד×.
×ך ×ותה מטוטלת ממשיכה ×•× ×¢×”, ומול הדחף להחצין, לחלו×, ×œ×‘×¨×•× ×¢×•×œ×ž×•×ª, × ×™×¦×‘×ª ההשקפה ×”×ž×›× ×” ×ת תוצרי הדמיון בשמ×, כלומר ×ž×‘×™× ×” ××•×ª× ×›×ž×¨×ž×–×™× ×¢×œ × ×˜×™×•×ª × ×¤×©×™×•×ª יותר מ×שר על ×ª× ×•×¢×•×ª קוסמיות. ×›×™ בסופו של דבר (×ו כך לפחות × ×¨××” ×‘× ×§×•×“×ª הזמן ×”×–×ת), ככל ×©×”×™× ×ž×ª×§×“×ž×ª בכיבוש ×”×¢×•×œ× ×ž×”×‘×—×™× ×” המעשית, ×”×œ× ×ž×‘×—×™× ×” ×¨×¢×™×•× ×™×ª מוותרת ×”×× ×•×©×•×ª על מרחבי ×”×™×§×•× ×•×ž×¡×¤×¨×ª לעצמה ×ת סיפורה על ידי ×¤× ×™×” ×¤× ×™×ž×”, ×ל תוככיה. כך מפלצות-יער הופכות לחרדות, ש×יפה לחיי-× ×¦×— לת×וות-פרסו×, ו×הבת-×מת להפרשת ×”×•×¨×ž×•× ×™×. מדע הפסיכולוגיה, ופרויד ×›× ×‘×™×ו, ×”×™× ×• רק ביטוי ×חד, מודע, ל×ותו מהלך כלל-×× ×•×©×™ שבו כוחות מט××¤×™×–×™×™× ×›×’×•×Ÿ "החוק", "הטבע", "הרוע", "×”×הבה" ×”×•×¤×›×™× ×œ×”×™×¤×¢×œ×•×™×•×ª ×•×ª× ×•×¢×•×ª × ×¤×©×™×•×ª.
קיפולו של המגדל המט×פיזי ×ל תוך ×”×ž×‘× ×” ×”× ×¤×©×™ ×”×•× ×ž×—×•×™×‘ המצי×ות בעידן ×¨×¦×™×•× ×œ×™, שבו ×”×™×—×™×“×™× ×”×ž×¢×–×™× ×œ×ª×œ×•×ª ×ת ×™×”×‘× ×¢×œ ישויות מיתולוגיות ×—×™×™×‘×™× ×œ×ª×¤×•×¡ ×ת ×¢×¦×ž× ×›×מיצי×, שכן ×”× ×”×¦×œ×™×—×• "להתעלות מעל לשכל" ולבצע "קפיצת ××ž×•× ×”". ×ך ×œ× ×§×¤×™×¦×” יש ×›×ן ××œ× ×¨×’×¨×¡×™×”, חזרה × ×¤×—×“×ª ×ל חמימות החיק ×”×ž×’×•× ×Ÿ של המיתוס הפרימיטיבי, רי×קציה פג×× ×™×ª ×ל מול שכלול הברי××” ×”×ž×•× ×•×ª×יסטי, שד××’ תמיד, ושוב ושוב, ×œ× ×¤×¥ ×ת ×ליליו ×•×œ×”×™×ž× ×¢ מלהשתחוות להבל ולריק. ×כן, ×ותו תירוץ על "×ומץ" בעצמו חושף ×‘×¤× ×™× ×• ×ת חולשת המיתוס ×‘×™×ž×™× ×•: הכריעה בצלו ×”×™× ×ª×ž×™×“ מודעת.
×›×™ ×‘×©×•× ×” מ×וד מבעבר, המיתולוגיה ×‘×™×ž×™× ×• ××™× × ×” עוד שקופה. סיפוריה ××™× × ×ž×”×œ×›×™× ×¢×œ×™× ×• ×§×¡× ×מיתי: כבר ××™ ×פשר ×œ×”×ª×‘×•× ×Ÿ דרכה ×ל ×”×¢×•×œ× – ×× ×—× ×• ×œ× ×™×›×•×œ×™× ×œ×”×™×ž× ×¢ מלר×ות ×ת ×”×œ×›×œ×•×›×™× ×¢×œ המסך – ××œ× ×× ×›×Ÿ ×”×™×©×¨× ×• מבט ×•×œ×¤× ×™× ×”×ª×‘×•× × ×• בה. ×”×™× ×יבדה ×ת כוחה ללכוד ××•×ª× ×• מבלי משי×, לפרש ×ת ×—×™×™× ×• ×‘×©×‘×™×œ× ×• מבלי שכלל × ×‘×™×Ÿ שכך ×”×™× ×כן עושה. ×›×™×•× ×”×›×œ ידוע, הכל על השולחן: מי שבוחר במיתוס מודע לכך, וזקוק לתרץ ×–×ת ב×מצעות ההיגיון. כך ×©×’× ×צל שוחרי הדרמה המיתולוגית, ××”×‘×ª× ×ליה חייבת להיות מוסברת ×œ×¢×¦×ž× ×‘×¢×–×¨×ª ×”×¨×¦×™×•× ×œ×™×•×ª. ×× ×œ× ×”×ž×™×ª×•×¡ עצמו ×”×•× ×©×¢×‘×¨ ×¨×¦×™×•× ×œ×™×–×¦×™×”, ××– לפחות הסיבה ×œ×“×‘×§×•×ª× ×• בו. יזעק ככל ×שר יוכל ו××£ יתקע בשופרות – המיתוס בעצמו עבר ×”×¤× ×ž×”.
×”×‘× ×” מיתולוגית של המצי×ות, ×× ×›×Ÿ, ×”×™× ×‘×™×ž×™× ×• בברור בחירה, וכ×שר בחירה זו שוללת ×ת יכולתו של הזולת לבחור, ×”×™× ×—×•×ª×¨×ª תחת יסודותיה שלה. הבחירה במיתוס של "×¦× ×™×¢×•×ª", מעין ורי×ציה ×¤×¨×•×˜×¡×˜× ×˜×™×ª-×¤×•×¨×™×˜× ×™×ª על ×”× ×•×©× ×”×™×”×•×“×™, מגוחכת פי כמה בדת שבשדות ×¨×‘×™× ×ž×©×•×¨×©×ª עמוק כל כך במסורות שהן בלשון תכלית המעטה קד×-ויקטורי×× ×™×•×ª: ×יך מתיישבת הד××’×” ×œ×¦× ×™×¢×•×ª×” של ×”×שה ×¢× ×”×ž×¦×•×•×” ×œ×§×™×™× ×‘×—×ª×•× ×” "חדר יחוד"? ×”×× ×¦× ×•×¢ הדבר לשלוח ×ת החתן והכלה שזה עתה × ×™×©×ו לתת תוקף ×œ×‘×¨×™×ª× ×‘×מצעות בי××”, וז×ת ×ל מול ×ורחי ×”×—×ª×•× ×” כול×? ומה ×¦× ×•×¢ בחיובה של ×ותה ×ישה להגיש לרב ×ת ×ª×—×ª×•× ×™×” כדי שיכריע ×”×× ×”×¤×¨×©×•×ª×™×” × ×—×©×‘×•×ª × ×™×“×”? לו ×כן השמירה על ×¦× ×™×¢×•×ª×” היתה עיקר, ×›×™ ××– מצוות ×לה היו מפורשות מחדש, מופשטות מצורתן ×”× ×•×›×—×™×ª.
ההלכה מתפתחת. ×”×™× ×ž×ª×¤×ª×—×ª בכך שציווייה ×¢×•×‘×¨×™× ×”×¤× ×ž×”, וז×ת בחסות המרחב הליברלי. ×”×™× ×ž×ª×¤×ª×—×ª בכך שעל כל ××“× ×‘×•×’×¨ לשלוט בעצמו, תוך × ×ª×™× ×ª מרחב מקסימלי לזולתו. ×”×™× ×ž×ª×¤×ª×—×ª בכך ש×× ×• × ×“×¨×©×™× ×›×™×•× ×œ×™×ª×¨ מודעות, ליתר תשומת לב, ליתר בחירה והכרעה. יהיו שי×מרו שזו היתה ×›×•×•× ×ª×Ÿ המקורית של המצוות: לפתח ×‘× ×• מודעות עצמית, ×•×œ×”×‘×™× ××•×ª× ×• ×œ×”×ª× ×”×’×•×ª מוסרית, לחזק ×ת הקשר ×©×œ× ×• ×¢× ×¢×¦×ž× ×• – ×œ× ×¢×œ ידי כפייה, ××œ× ×ž×ª×•×š × ×˜×™×¢×ª ההכרה שזו הדרך היחידה לדעת ×ת ×”×—×™×™×, להיות ×ד×.
רשומה זו התפרסמה ×’× ×‘"לול×ת ×”×ל"
