תחרות הסיפור הקצר והמזעזע של הארץ*

דבר העורך

קוראים יקרים,

אני מצטער לדווח לכם שהשנה אסון גדול אירע לצוות 'תחרות הסיפור הקצר'.

אחד מחברי צוות השופטים, אליעזר (אבא) מנצור – עורך הוצאת 'מֵכֶר לעם', נרדם בשעה שקרא את אחד הסיפורים ושנתו היתה ×›×” עמוקה, עד שכשנפלה עליו ערימת סיפורים לא הספיק להגיב בזמן, והוא × ×—× ×§ למוות.

למרות הטרגדיה הנוראה ואולי בגללה המשיך צוות השופטים לעבוד במסירות האופיינית לו. בזמן הזעום שנותר עד למועד ההכרזה על הזוכים סקרו שני שופטינו הנותרים אלפי סיפורים. הריני מברך אותם על מאמציהם שמהווים תרומה ואולי גם מופת לקהיליית הספרות בארצנו.

אני שמח לדווח לכם שקורבנו של אליעזר (אבא) לא היה לשווא. גם השנה קיבלנו נרטיבים רבים, טעימים במיוחד, שבודאי יעזרו לתבל את הנרטיב הישראלי הגדול, התפוח והתפל. דומני שתופתעו לגלות שלמרות שצוות השופטים עבד בהרכב חסר לא נופלת רמת ביצועיהם השנה מרמתם של שופטינו בשנים קודמות.

בברכה,

ב.צ.

*אין שום קשר בין תחרות הסיפור הקצר והמזעזע ובין תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"

דבר השופטים

שלום לקורא/ת,

הופתענו לגלות השנה שהספרות בישראל עדיין נושמת.

דעתנו הנסמכת על כמות הסיפורים שהתקבלו למערכת היא שאין ספק שישנם כותבים מוכשרים רבים מספור בארצנו. יהא לכם גורלו של אבא (אליעזר מנצור) סימן לכך שעם ישראל עודנו עם-הספר.

גם השנה קיבלנו רבבות סיפורים של כותבים מוכשרים.

רבים מהכותבים הפליאו אותנו ביכולותיהם הלשוניות, ובייחוד בחדשנותם; כמה וכמה כותבים הצליחו בדומה למאיה ערד לחדש את סגנונותיהם של סופרים מתים, כמו ילן-שטקליס, קסטנר וגולדברג. ניסיונות אמנותיים כאלה חובה לשבח (הביטו בסיפורים המומלצים במהדורה הבאה).

למרבה הצער הבחנו גם השנה בנטייה עצובה לאסכפיזם שדבקה בכותבים רבים. רבים מהכותבים, וברצוננו לציין שביניהם נמנים גם אנשים מוכשרים מאוד, הפגינו מודעות מיזערית למציאות הארץ ישראלית ולצרכי השעה שלה, וכתיבתם לקתה בדמיון מוגזם עד כדי ניתוק, ובנטייה מרגיזה לדשדש במשעול הפנטזיה הדוּדוּצנטרי.

אבל אנו שמחים לציין שהיו גם רבים שהפגינו מודעות למה שמתרחש בכאן ובעכשיו:

להוואי הארץ כפי שהיה עם קום המדינה, ליחסי ערבים-פלסטינים, לטראומות של החיילים בצבא, לגזענות, לחוסר השוויון בין גברים ונשים, לדיכוי של ההומוסקסואלים, לרדיפת ×”×’×–×¢ האירואסייתי את השחורים וכו' וכו' וכו'…

מודעים, אנחנו משבחים אתכם, חיזקו ואימצו!

ואחרונה, אנו רוצים להביע את אבלנו על פטירתו בטרם עת של אבא (אליעזר מנצור). אבא, רוחך האמיצה, תמיד תלווה אותנו במחקרנו התרבותי ובניסיוננו להקנות לתרבות הישראלית תצורה פלורליסטית.

בברכה,

ראומה דאשתקד ופז מחמוד

פרס ראשון:

דרמה בכיתה / רויטל עגל-שפילמן

לכיתתה של המורה היהודיה רונית, נכנסה התלמידה הערביה פאחימה.

כעסה המורה היהודיה על שמכניסים לה ערבים לכיתה.

ידוע ידעה המורה רונית שערבים מביאים מחלות, מביאים פיגועים ושהם גם מסריחים. ומה יהא על התלמידים היהודים הקטנטנים שלה?

לכן העמידה המורה רונית את פאחימה בפינה ועלתה אל אלי המנהל להתלונן.

זקנה היתה המורה היהודיה. בלאט וביגיעה היא דידתה במעלה המדרגות לעבר חדר-המנהל.

בינתיים כדי להשתעשע, זרקו התלמידים היהודים כדורי נייר על פאחימה.

עמדה פאחימה בשקט ופניה החומות חיוורות.

לפתע הרימה פאחימה את אחד מכדורי הנייר. היא פרשה אותו על הקיר. שלפה עט מהתיק. היא שרבטה משהו על הנייר. אחר קימטה אותו חזרה לצורת כדור ויידתה אותו מבעד לחלון.

קפאו הילדים היהודים החמודים ועיניהם הקטנות והתמימות התכווצו בחשד ובפחד.

אחר החליטו שלעת עתה יעזבו את פאחימה בשקט; מי יודע מי תפס את הפתק למטה, ומי יאסוף את הערבייה מבית הספר בסוף היום.

באותו הרגע נכנסה מורתם הטובה לאלי המנהל והתחילה להתלונן.

הקשיב אלי המנהל לתלונותיה בהבנה וברוך, ואחר הסביר לה בחוכמה, שאין מה לעשות. שזוהי הוראה של השמאלנים מלמעלה. "מי יתן", אמר לבסוף, "שמרכז הליכוד יחזור לשילטון בבחירות הקרובות ויגמר כבר הטרראם הזה".

הבינה המורה רונית שאין ברירה וחזרה ללמד את הילדים.

בינתיים שיחקו הילדים החמודים כדרכם.

אבי שפך קסת דיו על הפנים של מירית.

שימי ושרית התנשקו עם הלשון בפעם הראשונה.

רמי ואדם הלכו מכות.

רמי הכניס אגרוף לאף של אדם, והוציא לו דם.

אדם צבט את זרועו של רמי, והוציא לו עור.

פאחימה הביטה על שאר החברייה ורק רצתה להשתלב ולהפוך לחלק מכולם.

נכנסה המורה רונית לכיתה והשתיקה את הילדים כהלכה בצרחות, קללות ואיומים.

היא הושיבה את פאחימה הערבייה מקדימה, ליד הרוסיה המנודה לובה.

הביטה פאחימה בלובה בידידות.

הפנתה לובה מפאחימה את פניה.

לקראת סוף היום החווירה הרוסייה לובה והתעלפה.

המולה פשטה בכיתה.

איש לא ידע מה לעשות.

המורה רונית החלה לבכות מחשש שתאבד את מקום עבודתה, גם ככה עושים קיצוצים עכשיו.

לפתע היתה שם פאחימה.

היא בדקה את הרוסייה ומשראתה שאין לה נשימה החלה לעשות לה הנשמה מלאכותית.

"הערבייה מתנשקת עם הרוסייה", אמר רמי לאבי, ואבי וכל אחד אחר ששמע את הבדיחה פרץ בצחוק.

פתע, הוטח מפיה של לובה מסטיק על פניו של רמי, והיא חזרה לנשום.

"את הצלת את הרוסייה, למרות שהיא יהודיה?", שאלה המורה רונית.

"כולנו בני אדם", השיבה לה פאחימה והודתה בליבה למפגין השמאלני שלימד אותה החייאה.

"אכן", אמרה המורה רונית, "מסתבר שכן".

כך הפכה פאחימה לבת כיתה מן המניין.

אחרי כל זה לובה הרוסיה כבר האירה לערביה פנים.

הן הלכו יחד אל השער, ועד שהגיעו אליו כבר היו חברות טובות.

"רק דבר אחד אני לא מבינה", אמרה לובה לפאחימה במבטא רוסי כבד, "למי זרקת את הפתק מהחלון".

"לאף אחד בעצם", אמרה פאחימה במבטא ערבי כבד.

"אז מה כתבת בו", שאלה הרוסייה.

"תפילה", אמרה הערביה.

"מה ביקשת", שאלה הרוסייה.

"אני ביקשתי מאללה", אמרה הערבייה, "שיביא לנו כבר את השלום".

על המחברת

רויטל עגל-שפילמן (37) נולדה בלידה טבעית בג'אקוזי בצפון תל-אביב. את גיל ההתבגרות היא בילתה בשבט הצופים 'רקמת אביבים', ובו קטפה פרחים ולמדה תרבות יידית וקשירת חבלים. בצבא שרתה כמורה חיילת ומכאן הניסיון שלה עם אוכלוסיות טעונות טיפוח, והרגישות שלה אליהן. כיום רויטל היא אמא לשני ילדים ומדריכה לפילאטיס.

נימוקי השופטים

הפרוזה של עגל-שפילמן עוצמתית אך תמציתית בה בעת. ב'דרמה בכיתה' מצליחה עגל-שפילמן לחשוף את ההתנגשות המסעירה המתרחשת עם כניסת הילד לתהליך החיברות הפוצע (שלעולם איננו באמת תמים), ולשלב אותו עם הקרע העומד בבסיס פוליטיקת הזהויות שעליה מושתתים יסודותיה הכואבים של החברה הישראלית. זהו סיפור שאומר הרבה במעט. כישרונה המילולי של עגל-שפילמן מפציע מעל לכל אלה, בוהק כסכין. אנו גאים להעניק לה את הפרס הראשון בתחרות.

"אבל גם את הדברים הבאים לא הייתי רשאי לומר אלמלא הייתי בטוח בעצמי ואילו מעמדי על בימות הבידור של העולם התרבותי לא ×”×™×” מבוצר עד שאינו ניתן לערעור" – דין וחשבון לאקדמיה / קפקא

35,862 thoughts on “תחרות הסיפור הקצר והמזעזע של הארץ*”

  1. Hello! This is my first visit to your blog! We are a team of volunteers and starting a new project in a community in the same niche. Your blog provided us beneficial information to work on. You have done a outstanding job!

  2. Do you have a spam issue on this blog; I also am a blogger, and I was wanting to know your situation; many of us have created some nice methods and we are looking to swap techniques with others, please shoot me an e-mail if interested.

  3. Excellent web site. A lot of helpful info here. I am sending it to a few friends ans additionally sharing in delicious. And of course, thank you to your sweat!

  4. Hey There. I found your blog using msn. This is a very well written article. I will make sure to bookmark it and come back to read more of your useful information. Thanks for the post. I will certainly return.

  5. It's a pity you don't have a donate button! I'd without a doubt donate to this brilliant blog! I suppose for now i'll settle for bookmarking and adding your RSS feed to my Google account. I look forward to brand new updates and will talk about this website with my Facebook group. Chat soon!

  6. Hi, i read your blog from time to time and i own a similar one and i was just curious if you get a lot of spam feedback? If so how do you protect against it, any plugin or anything you can recommend? I get so much lately it's driving me mad so any help is very much appreciated.

  7. Hey! This is my first visit to your blog! We are a team of volunteers and starting a new project in a community in the same niche. Your blog provided us useful information to work on. You have done a wonderful job!

  8. I don't even know how I stopped up right here, however I assumed this put up was good. I don't recognise who you are but definitely you're going to a well-known blogger in case you aren't already. Cheers!

  9. I am really impressed with your writing skills and also with the layout on your weblog. Is this a paid theme or did you customize it yourself? Anyway keep up the nice quality writing, it's rare to see a great blog like this one today.

  10. I do not even know how I ended up here, but I thought this post was good. I do not know who you are but certainly you're going to a famous blogger if you are not already 😉 Cheers!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *