"בת ממשיכה למייסדי התנועה". כך קרא היום יוסי שריד לזהבה גלאון במאמרו "מרצ כטרגדיה" (יותר נכון להגיד – כפארסה). שריד יודע ללהטט במילים ואכן בחר את המונח ההולם ביותר שכן המונח הקיבוצי הזה, "בנים ממשיכים", הולם את התנועה הזאת שבה … Continue reading
כשסבתא שלך מתחילה לחשוב שזה מגניב, זה כבר לא מגניב. (פתגם קלינגוני עתיק). לפחות ארבעים מאהלים יש ברחבי הארץ, יש אומרים שבעים. כנראה שמדובר על כארבעים קבועים ועוד עשרות שקמים ומתפרקים על בסיס כמעט יומיומי. זה לא שלא מדברים עליהם … Continue reading
ומה עכשיו? לאן הולכת המחאה מכאן? זה הדיבור ואלו השאלות שנשאלות. הן נשאלו גם כשהיא התחילה, ושם הבעתי עמדה: שום מטרות מוגדרות, רדו מזה, תנו לאנשים להשתגע. אני עומד מאחורי כל מילה, אבל זה היה לפני שבוע והתאים לשלב שבו … Continue reading
מחאת האוהלים היא לא באמת על מחירי הדירות. לא בתל אביב ולא בכלל. היא גם לא על יוקר המחיה, או הכיבוש, או שאר הדברים שמתכתבים עם המחאה, מתלבשים עליה או מולבשים עליה. אני יודע, הרגילו אותנו שחייבים "להגדיר מטרות" ואפילו … Continue reading
