מהדיבור בספירה הציבורית המקומית מישהו עוד עלול לחשוב שמוקדי הכוח המרכזיים בחברה הישראלית הם התקשורת, בית המשפט העליון והאקדמיה. טוב, יהיה מי שיוסיף גם את הכנסת והטייקונים. ואכן, בעולם הדימויים והתדמיות הפוסט-מודרני המרצד שלנו, לפעמים קל מדי לשכוח שיש בעולם צורות קשיחות יותר של מציאות ויש מוקדי כוח אחרים בחברה הישראלית, שממעטים לדבר עליהם פשוט כי הם משעממים תחת, אך חזקים לאין שיעור.
את מי סופרים, ואת מי לא.
אבל ראשית, אני חייב להגיד כמה דברים על השילוש הקדוש של תעמולת הימין בארץ (הועתק מילה במילה מהניאו-קונס בארה"ב, כמובן), תקשורת-בג"צ-אקדמיה. הימין עוד לא הצליח להשלים את השתלטותו על עניין ה"מה אומרים" על הנ"ל, אך הוא השתלט באפקטיביות על עניין ה"על מה מדברים" החשוב לא פחות – אם לא יותר.
כשמדברים על "התקשורת", למשל, מדברים רק על ארבעת העיתונים הגדולים ושני הערוצים ה"מסחריים" (שפועלים כי הממשלה מרשה להם). את התחום המצומצם הזה מנתחים ובוחנים, שואלים מיהם העיתונאים ומהן עמדותיהם ומגיעים למסקנה שהתקשורת "שמאלנית". המסקנה איננה נכונה גם שם מכמה סיבות: אחת מהן היא שהחלוקה בין "ימין" ו"שמאל" שבה משתמש הימין עובדת כמו החלוקה בין יהודים וגויים. כלומר: מי שאינו ימין במובהק, ללא עוררין ולשיטתם – הוא שמאל. כמו ששבדי ואבוריג'יני מאוסטרליה, שניהם גויים ומרגע שקראת להם באותו שם הם נעשים דומים בעיניך. סיבה אחרת היא שהתקשורת צריכה להימדד לפי מעשיה ולא לפי המפלגות שהעיתונאים – שהשפעתם על אופי הסיקור שולית למדי – מצביעים להן. ואני לפחות, מעולם לא פגשתי שמאלן שמרגיש שהתקשורת מייצגת את עמדותיו.
אך חשוב יותר: בכל הדיבור הזה אין אף מילה על התקשורת שנצרכת ע"י שליש מהציבור דובר העברית, לפעמים באופן בלעדי: מקור ראשון, ערוץ7, נקודה, כיפה, סרוגים, הקול היהודי, כל העיתונות החרדית, שלל תחנות רדיו דתיות, עלוני בתי כנסת. בשביל רבים מאותם אנשים שבטוחים שידיעות אחרונות הוא קן רוחש שמאלנים, כמה מהנ"ל הם המקור המרכזי לתקשורת אמינה. איך הייצוגיות שם? יש שם אפילו שמאלן אחד? צריך להיות? למה כשמדברים על תקשורת לעולם לא סופרים גם את התקשורת ההיא?
כנראה מאותה הסיבה שכשמדברים על התכנים במערכת החינוך, כמה דמוקרטיה ללמד מול כמה תכנים לאומניים, מדברים רק על מערכת החינוך החילונית. תחומי החינוך הדתי, התקשורת הדתית, מוסדות ההשכלה הגבוהה הדתיים (למה מדברים על עמדותיהם של המרצים בבאר-שבע אך לא בבר-אילן שלא לדבר על הישיבות?) הם טאבו. הם הדומנה של הימין הדתי, זר לא ידרוך שם. הם לא פתוחים למו"מ ציבורי – רק המרחב החילוני פתוח למו"מ, רק שם נדרש "ייצוג הולם". לזה, חז"לינו קראו "מידת רשעים". לאמור: שלי-שלי, שלך-שלי.
יודעים למה? משום שמרוב הדיבורים על "התקשורת" כ"הרשות הרביעית" שכחנו שאין הגבלה על מספר העיתונים. אף אחד לא מנע מהימין להרים עיתון לשיטתו. ואכן, הוא הרים וניסה להרים, יותר מפעם אחת. הבעיה היא, שאף אחד מחוץ להארד-קור של הימין לא רוצה לקנות את העיתונים האלו. אז הם מנסים לכפות את התכנים שלהם על התקשורת שהרוב כן בוחר לצרוך באמצעות התערבות ממשלתית. בדיוק כמו שעקב חוסר יכולתם להנכיח את התיאוריות האקדמיות שלהם באמצעים אקדמיים – ויכוח בתוך האקדמיה, כפי שעשו הפוסט-ציונים בסוף שנות השמונים בלי שום עזרה מהשלטון, הם מנסים לדחוף את עצמם לאקדמיה דרך התערבות ממשלתית. כמובן שהחיבה להתערבות ממשלתית נעצרת בתחום החברתי-כלכלי, אבל זה כבר סיפור אחר.
הדברים המשעממים האלו.
אבל עם כל החשיבות של המרחב המדומיין, זה שמאוכלס במשמעויות, סמלים, מיתוסים ושאר רוחות רפאים, ועם כל השפעתו העצומה על המציאות (שלא לומר היותו חלק מרכזי של המציאות), יש דברים שהשפעתם על המציאות מיידית הרבה יותר.
בירושלים למשל, הוכנה לראשונה תכנית מתאר כוללת לעיר, שבין השאר מאשרת בנייה של כ-13,000 יחידות דיור לפלסטינים. אין בזה כדי לסגור את הפער התכנוני העצום בין מזרח העיר למערבה, אך זהו שיפור. תכנית זאת עברה את הליכי האישור כולם, חוץ מחתימת ידו של שר הפנים שלא חותם עליה, כנראה משום שלדעתו היא נדיבה מדי כלפי הפלסטינים.
חתימת ידו של שר הפנים יכולה גם לשפר בדרמטיות את מצבם של ישובי הפריפריה הענייה באמצעות הגדרה מחדש של תחומי השיפוט של המועצות האזוריות. בהינף קולמוס, שר הפנים יכול להעביר נכסים מניבי ארנונה מתחומי השיפוט של ישובים יהודיים אמידים מאוכלסים בדלילות לתחומיהן של עיירות פיתוח וישובים ערבים. תחשבו למשל מה הייתה יכולה לעשות הארנונה של הכור הגרעיני בדימונה אם הייתה הולכת לעיריית דימונה ולא למועצה האזורית תמר העשירה, שיש בה רק כמה קיבוצים.
שר הפנים ירש את מרבית הסמכויות של הנציב העליון הבריטי והשפעתו על כל תחומי החיים עצומה. ומאז שנות התשעים, כמעט בלי הפסקה, משרד הפנים הוא הנחלה הפיאודלית של ש"ס במשטר הפריווילגיות הישראלי. לכן למשל, ב-1999, מפלגת "ישראל בעלייה" זיהתה את מוקד הכוח ורצה לבחירות תחת הטיקט של כיבוש משרד הפנים. "נאש-קונטרול".
מהלך ההשתלטות על התקשורת-אקדמיה-בית המשפט העליון הדליק את כל הנורות האדומות – ובצדק, אך זה איננו תחילתו של מהלך ההשתלטות על מוקדי הכוח אלא אקורד הסיום שלו. זה התחיל עם דברים משעממים הרבה יותר: מינהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים הלאומיים, רשות העתיקות, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית עם החטיבה להתיישבות שלה, הקרן הקיימת לישראל, האפוטרופוס לנכסי נפקדים ושלל חברות ממשלתיות, ממשלתיות למחצה וחברות בת של חברות ממשלתיות למיניהן, כמו זו ששולטת ברמה על הרובע היהודי בירושלים העתיקה ומקומות מחוצה לו.
אלו מהווים מכשירים פוליטיים ממדרגה ראשונה. בג"צ יכול אולי להורות על פירוק מאחז פה ושם (וספק אם העניין גם יתממש), "ארץ נהדרת" יכולה לצחוק על מתנחלים, אבל כל המוסדות הנ"ל יקימו עשרות מאחזים והתנחלויות, וחלקם הלא מבוטל יתחיל את דרכו כאתר ארכיאולוגי או שמורת טבע, יקבל כספים וסיוע מהחטיבה להתיישבות, אחר כך יקבל את חסות משרד הפנים ומשרד הביטחון ורק אחרי שהמלאכה תושלם ותהפוך לעובדה בשטח, שלום עכשיו יגישו בג"צ והשופטים יידרשו לסוגיה. תסתכלו איך הוקם המאחז מגרון, או מה שמתרחש ממש עכשיו בסילוואן ותראו עד כמה תנועת ההתנחלות בכלל לא יכולה להתקיים בלי עזרתם של הנ"ל.
והשפעתה של תנועת ההתנחלויות על אופייה, זהותה ועתידה של החברה הישראלית גדולה לאין שיעור מהשפעתם של גדודי פרופסורים מהמחלקות המיובשות להיסטוריה ולסוציולוגיה שמנסים לדפוק תיאוריה ביקורתית לראשי סטודנטים שמגיעים משכילים פחות ופחות ולאומנים יותר ויותר מדי שנה. תנועת ההתנחלות היא זאת שיצרה כאן מציאות דו-לאומית שכנראה איננה הפיכה, היא זאת שדוחפת את ההקצנה הדתית, המגדרית והלאומנית שאנחנו רואים והיא גם הכוח המרכזי מאחורי הממשלה הנוכחית ומעשיה.
וכל זה, לפני שדיברנו על הנושא המוכר יותר של משרד האוצר ששולט על הכלי המרכזי ביותר של המדיניות – תקציב המדינה – באמצעות חוק ההסדרים. זה לפני שדיברנו על משרד החקלאות שיחד עם משרדים משעממים ובעלי פרופיל תקשורתי נמוך נוספים משפיעים על חלוקת העוגה הלאומית יותר מאלף פסיקות בג"צ.
וזה עוד לפני שדיברנו על משרד ראש הממשלה, שבעשור האחרון סופח אליו עוד ועוד סמכויות, עוד ועוד תחומי שליטה, ושהפך כבר למשרד-על שמרוקן מתוכן משרדי ממשלה אחרים. לדוגמא: יש בישראל משרד הסברה ושר הסברה, יולי אדלשטיין שמו. יש לו תקציב זעום והוא מריץ כמה פרויקטים שוליים. התחום עצמו, נמצא כולו במשרד ראש הממשלה. וכשאנחנו מדברים על הסברה, אנחנו מדברים על הסברה לאזרחי ישראל, שכן ה-HASBARA לשאר העולם היא נחלתו של משרד החוץ.
ולצד זה: המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לתכנון מדיניות, אגף הגיור, הרשות לקידום מעמד האישה, הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, מרכז רבין לחקר ישראל, מרכז מורשת מנחם בגין, המועצה הציבורית להנצחת זכרו של הרצל, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית והרפורמה בתכנון והבנייה, אם למנות כמה מהדברים שעושה המשרד המנופח ביותר, והעמוס לעייפה במינויים פוליטיים ו"משרות אמון" (רבים מהם קשורים לשלדון אדלסון, מרכז שלם, המכון לאסטרטגיה ציונית וכיו"ב).
אז רוצים לדבר על "ייצוגיות"? על "קול לכל חלקי העם"? על "תנו לימין לשלוט"? למה להסתפק בטורי הדעות של YNET ובחוג למדעי החברה באוניברסיטת באר שבע? בואו נפתח את כל מוקדי הכוח במדינה הזאת ונעשה ספירת מלאי. כמה בוגדים עוכרי ישראל שמטיפים לחרם על המדינה ושאר בבל"ת נמצא שם, וכמה נאמני ארץ ישראל השלמה ומקדמי תכניתו של החבר הדמיוני להבאת הגאולה?
מנהלי: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות לתחזוקת הבלוג. אני מודה לתורמים ומבטיח להחזיר להם תרומה בצורת סיגריות, כשנהיה בגולאג.
אחלה פוסט, כרגיל. שכחת במפת התקשורת את ערוץ 9, הטלוויזיה הפרטית של ליברמן.
אכן. מיליון צופים בסך הכול.
וישראל היום בכוונה השמטת?
לא השמטתי. זה אחד מארבעת העיתונים הגדולים.
הבלוג הקודם, הנה מוקש ….. לא נפתח.
אצלי כן, אז אני לא יודע למה.
גם אצלי לא. בעיית אקספלורר?
אקספלורר הוא הבעיה.
וגם משרד הבריאות באמתחתו של ביבי.
העליתי בפייסבוק. שעוד כמה נפשות יתבאסו או שיפסיקו "לטפס" על נושאים שוליים ויתרכזו בעיקר.
אני העליתי לגוגל +, גם נחשב?
לא, אין שם אף אחד.
אחלה פוסט. . .
אני חושב שאתה מפספס את הנקודה הקריטית שמפעילה את הכול מאחורי הקלעים. סך הכול בסופו של דבר המאבקים הראשיים הם למי יעבור הכסף. אפילו בנושאים אבסורדים, כמו הכביש שגורביץ כתב עליו, המנוע לארועים הוא הזרמת הכסף.
מי ששולט בישראל זה מין ענן כזה, עם אלפי פריטים שכשלעצמם, רובם מעוטי אינטליגנציה, ובעצם מעוטי יכולת, אבל בתוך הענן הדינמי הזה מבצעים תמיד את הפעולות המינימליות הדרושות לקיום של עצמם בתוך הענן, ולהעשרתו. יש פריטים בענן הזה שיש להם יותר כוח והם אחראים על ברזי הכסף ועל הצמתים שמחלקים אותו. סך הכול הענן הזה הרבה יותר חזק ויותר מסוכן לנו מאשר אלי ההון עצמם, או שר זה או אחר. אמנם שרים וראשי ממשלות הם מהחוליות החזקות ובעלות ההשפעה שבענן, אבל קיומם האישי הספציפי בו הוא לא הכרחי וברגע שהם יעלמו, הענן ייצור אחרים במקומם.
מדובר כמובן על הענן הביטחוניסטי שמתחיל משומרי בתי ספר, סלקטורים בשדות התעופה, חיילים בצבא ועד גנרלים שרי ביטחון, וראשי הממשלה.
המאבקים שיש היום הם על הצבע של הענן. היום יש גורמים בעלי "צבע עור" שונה מאלו שיצרו את הענן שהתחילו לחדור אליו. כאן מאבקי הכוח היום. מתחיל בשירת חיילות בצבא, הגנה אזרחית על התנחלויות וכו' אבל גם הודעה לעתונות של שלום עכשיו היא בסך הכול ניסיון לחדור לענן הבטחוניסטיץץץ
אהה… עוד משו… מאמר מצויין כמו תמיד…
מבריק כרגיל !
מאמר מבריק. כבר הרבה זמן אני מנסה להסביר לחברים שלי מדוע אני מתעצבן כל פעם שהם מכריזים שהתקשורת שמאלנית…
אכן. כמו לנטע, אתה עוזר גם לי למלל דברים. ולהרגיש פחות לבד במרחב הפוליטי העגום שלנו. יכולת נדירה. תודה.
פוסט מצויין מנוסח נהדר,
2 פוסטים קודמים: אור + מוקש לא נפתחו לי.
בקשר לאי יכולת של הימין להקים כלי תקשורת ימני. "ישראל היום" הוא עיתון ימני מובהק והוא העיתון הנקרא ביותר במדינה. ככה שהימין שולט בעיתונות הכתובה. יתרה מזאת, זהו עיתון תעמולה מובהק שמחולק חינם והוקם ע"י חברו הטוב של ביבי. בקשר לשאר התקשורת, מעריב של בן דרור ימיני, קלמן ליבסקינד, בן כספית וכו' שייך גם הוא לימין והכי גרוע זה שהפרשנים הבטחוניים רוני דניאל ואהוד יערי הם ימנים, ככה שאנחנו לא יכולים לשמוע פרשנות בטחונית מהצד השמאלי של המפה בטלוויזיה. מהם כמובן מתעלמים, למרות שתפקידם חשוב ומשפיע יותר מזה של יונית לוי או מיקי חיימוביץ'. אפילו פרשנות כלכלית שמאלית אנחנו לא יכולים לשמוע חוץ מבערוץ 1, כי הפרשן הכלכלי היחידי של ערוץ 2 הוא נחמיה שטרסלר הקפיטליסט החזירי.
ישראל היום הוא העיתון המחולק ביותר במדינה. אולי גם הנקרא ביותר, לך תדע, אבל במונחים של קניית עיתונים אין אפשרות לעשות את ההשוואה.
אבל בנוגע להשפעת העיתונות על דעת הקהל התפוצה היא העיקר ולא היקף המכירות.
יש עוד גורמים. כך שזה ייתכן מאוד, אבל לא מחייב.
צודק לחלוטין, אני לפעמים קורא "ישראל היום" ואני תמיד פותח את העיתון מהסוף להתחלה, קורא את מדור הספורט ולא ממשיך הלאה. +1 לתפוצה של הביביתון.
אכן ישנם עוד גורמים ומאוד קשה לכמת את כמות ההשפעה של גורמים תקשורתיים.
בתור ימני תרשה לי לחלוק עליך. "ישראל היום" אינו עיתון ימין, הוא עיתון תעמולה של נתניהו.
האמת, אין לי בעיה עם האמירה הזאת. כל זמן שזה אומר גם שהארץ איננו עיתון שמאלני.
מבחינת תפיסה עולם כלכלית הארץ באמת לא שמאלני וישראל היום באמת ימני.
נ.ב.
גם בן דרור ימיני ובן כספית אינם ימנים. על התיוג שלהם ככאלה בעיניך, ואני מניח שגם בעיני 99.9% מקוראי הבלוג הזה(מצטער אם אני מקלקל לכם את הסטטיסטיקה), יפה הקביעה שהחלוקה בין "ימין" ו"שמאל" שבה משתמש השמאל עובדת כמו החלוקה בין יהודים וגויים. כלומר: מי שאינו שמאל במובהק, ללא עוררין ולשיטתם – הוא ימין (וסליחה מש.ב. על הפלגיאריזם)
אני מתקשה למצוא שביב שמאל בכתביהם ומוצא יותר מחופן אימרות ימניות.
לאנטי, זה שמדי פעם בן דרור ימיני ממלמל מתחת לשפם כי הוא "בעד פינוי התנחלויות", לא הופך אותו לשמאלני. בטח ובטח בהתחשב בג'יהאד שהוא הכריז על ארגוני שמאל, ופעילי שמאל, רק בגלל שהם כאלה.
ובן כספית גם לא שמאל, אפילו שהוא מעיף רפש על רה"מ ואשתו.
אנטי אני מסכים איתך ומחזק אותך (הנה כבר ירדנו ל99.8%:)
לאיתי וראובן – הטענות שלכם שוות ערך לטענות הבאות (ולכן אינן תקפות):
אנטי מתקשה למצוא שביב ימין בכתביהם, ומוצא יותר מחופן אימרות שמאלניות – לפנות התנחלויות, בעד מו"מ עם הרשות הפלסטינית, בעד מדינה פלשתינית, בעד נישואים אזרחיים ועוד ועוד – כל אלו עמדות ימין בעיניכם? אתמהה.
לראובן- זה שמדי פעם בן דרור ממלמל מתחת לשפם כי הוא "בעד מדינה ציונית" או מותח ביקורת על בית המשפט העליון, לא הופך אותו לימני. את אותו "ג'יהאד" שאותו הוא הכריז, לטענתך, על ארגוני השמאל הקיצוני, הוא הכריז גם על אירגוני הימין הקיצוני.
What you're missing is that those organizations are not actually extreme left. Hadash is extreme left – at least, parts of it are (Hanin isn't, Naf'a is). Anarchists are extreme left. The New Fund and the global human rights community are moderate left. The extreme left lashes at these organizations every time they say something not nice about Cuba or Venezuela or Iran.
הגיע הזמן לפרשנים שמאלניים, לא יתכן שנשמע רק את רוני דניאל ואהוד יערי הימנים. לא יתכן שבטלוויזיה לא יהיה שום פרשן ביטחוני/צבאי/לענייני ערבים שאינו ימני. צריך איזון ולכן יש לפטר חלק מהפרשנים הללו ולהכניס פרשנים שמאלנים במקומם.
מאוד לא מדויק. ארגוני שמאל הוא מרשה לעצמו לתקוף על בסיס קבוע ובצורה בוטה. כשהוא רוצה להביע ביקורת על ארגון או פעולה ימנית, הוא דואג תמיד (תמיד!) לצרף לכך אלף התנצלויות ואלף תקיפות של ארגוני שמאל באותה כתבה עצמה. למעשה, כתבה שלו שמתנגדת למעשה של קבוצה ימנית תתחיל תמיד בכמה פסקאות אפולוגטיות שמבהירות כמה השמאל רע, ורק אז תגיע הביקורת, שתנוסח גם היא בצורה היא לקונית ומינורית שאפשר.
מי שעיוור לצורת הניסוח הזו הוא… ובכן, עיוור.
ככל שהפוסט טוב יותר ככה אני נכנס לדכאון עמוק יותר.
וככל שאני חושב על יותר רעיונות לשפר המצב אני מבין כמה המשימה קשה יותר ויותר.
להשיג כח משמעותי בקרב חברי הפרלמנט אמור להיות התחלה טובה.
פוסט מעניין שמושך תשומת לב לנקודת מעניינות, לדוגמא הצורה הרוחבית פה פועלים שלל האירגונים בחסות הממשלה ע"מ לקדם אג'נדה 'ימנית' אבל מפריע לי השימוש במילה השתלטות… היא רומזת שבאיזושהי נקודה בזמן האג'נדה של הארגונים הללו השתנתה, כמו כן ה"בעלות האידאולוגית" עליהם.
כמובן גם שאתה צודק לחלוטין בנוגע ל"תקשורת" ולייצוג השקרי של המיינסטרים החילוני כאל שמאלני ולהתעלמות מכלי התקשורת שמצהירים על עצמם כימניים ומחזיקים בנתח לא מבוטל מהשוק. זאת אכן נקודה חשובה.
מבחינתי המהלכים האחרונים הם תוצאה של היבריס, לא באמת ניסיון להשתלטות. הרי 'אנחנו בשמאל' כבר הבחנו מזמן בתפקידנו כעלה דפנה מדופלם, ללא ספק בית המשפט העליון וחלק מהתוכיות היותר פלורליסטיות שהפעילה הממשלה היו כלים שמטרתם היא לכל היותר ניסיון להכשיר את שרץ הקולוניאליזם בפני עולם שבאופן מוצהר מאס בו, כנראה שמקדמי אג'נדת ההתנחלות איבדו את הסבלנות שלהם, או שהם חושבים שהם לא זקוקים יותר לוולידציה שהעמדת הפנים הדמוקרטית סיפקה להם בעבר, או שהם פשוט רוצים להזכיר לנו מי הבוס האמיתי. אבל בכל מקרה, לא מדובר בשום דבר חדש, ניכר ששופטי בית המשפט העליון מעולם לא היו מוטרדים במיוחד מכך שהקביעות שלהם בנוגע לשטחים ולפלסטינים מעולם לא נאכפו.
התכוונת עלה תאנה. עלה דפנה אשכרה מצליח להרחיק מזיקים.
צודק
כן, זה לא פעם ראשונה שאני שומע את הביקורת השמאלנית הזאת על בג"צ ונראה שהיא אפילו נפוצה (או נחשבת כקונצנזוס?) בקרב ארגוני השמאל. לכך עולה השאלה למה להקים רעש גדול בניסיון להגן עליו?
אולי כי דמוקרטיה זה חשוב?
אבל בכל מקרה טוענים שבג"צ הוא משת"פ מוחלט של הימין…
אין סתירה – בדיוק כשם שממשלה ימנית לא מחייבת ביטול של כל סמכויות הממשלה וכנסת ימנית לא מחייבת ביטול של סמכויות הכנסת כך בג"ץ "ימני" (אני לא מסכים לעמדה הזאת אבל ניחא) צריך להיות מתוקן ולא מרוקן מכל תוכן.
תאמין או לא, אבל יש לאנשים עוד כמה דברים בראש חוץ מצורת מחשבה שבטית של "בג"ץ נותן פסיקות ימניות אז בוא נבטל אותו". זו צורת הסתכלות צרה ורדודה.
פוסט נחמד אבל נראה לי שכל הגופים הבירוקרטיים פקידותיים שציינת היוו מאז תחילת שנות השבעים מנוע צמיחה של מפעל ההתנחלות בצורה זו או אחרת תחת כל ממשלות ישראל, במובן הזה אין כאן תהליך השתלטות כמו שכתבת, זהו מצב סטטי לחלוטין. הנסיונות להחלשת מערכת המשפט, צמצום חופש הביטוי וכיוצא באלו הם דווקא חדשים ולכן שמים לב אליהם, אינני מאמין שבגין (האבא האבא) לדוגמא היה מרוצה ממה שקורה עכשיו בנושאים הללו, אך זו דעתי האישית. במובן הזה הנסיונות הללו אינם אקורד סיום אלא אופרה חדשה.
נו, אף אחד לא אמר שהעניין התחיל אתמול.
לא מדויק. התקדים של המתנחלים הוא שהם באופן מודע ומכוון חותרים להשתלט על מוקדי כח. הם כבר גם לא ממש מסתירים את זה.
איזה קבוצה לא שואפת להשתלט על מוקדי הכוח? התנחלים פשוט עושים את זה באופן יותר מוצלח כביכול.
שטויות. איזה עוד קבוצה בארץ מדברת בכלל על תכניות כאלה? (שלא לומר מבצעת אותן הלכה למעשה…) (או שאתה מנסה לדבר איתי פוסטמודרניסטית? -אם כן, תגיד, אני אלך לחפש משהו נגד בחילה…)
מה שיש זה את המתנכלולים, ומצד שני, אפילו פרוטוקולים של זקני תל-אביב אין.
אני רציני לגמרי, התאווה לכוח זה דבר שבטבע האנושי, אתה חושב שמרצ או העבודה היו מוותרים על ההזדמנות להחזיר את השליטה בכל המוקדים הללו אם היו יכולים? (רמז: ראה את התנהגותם כשהיה להם רוב קבוע ובלתי מעורער כמה עשורים).
למר"צ מעולם לא היה רוב לקבוע משהו. אדרבא, כשהם כן השיגו משרד הם העדיפו לעזוב אותו כי הם לא הסכימו למינויים ולמדיניות של ברק. במילים אחרות הם העדיפו אידאולוגיה וטוהר מידות על כוח. אתה זוכר מפלגה אחרת שנהגה כך? נניח מפד"ל (ז"ל) מתפטרת בגלל שהם נאלצו לבצע מדיניות שמאלנית לשיטתם? או חרדים מתפטרים כי הם נדרשים למדיניות חילונית?
כמובן שלא! כל המפלגות הנ"ל תמיד העדיפו לעבוד בסתר תוך מראית עין של שותפות. מר"צ סירבה לשחק את המשחק הזה מה שמוכיח שלא לכולם חשוב רק כח.
לא ולא. ראשית קיים הבדל משמעותי בין הטענה שכל פעולה אנושית נובעת משאיפה לכוח (או לפחות ממשחקי כוחות), לבין להפוך את זה למושא התשוקה המודע שלך. שנית, ואני אומר זאת שוב, מעולם לא היתה קבוצה נוספת בישראל שהחליטה במודע להשתלט על הצבא, על התקשורת, על בתי המשפט ועל שאר עמדות המפתח כפי ששלום ציין.
אם ניקח כדוגמא מינוי שופטים – מעולם לא ניסתה קבוצה אידיאולוגית לדחוף מועמדים מטעמה לתפקיד (אלא אם תטען שעשיית צדק לפי נורמות דמוקרטיות מערביות זה בדיוק מה שהשמאל עושה ולכן זה מקביל למה שהמתנכלים עושים עכשיו. במקרה כזה למעשה לא יישאר לנו ממש על מה לדבר מאחר ולפחות מבחינתי דמוקרטיה בסגנון מערבי לא קשורה לשמאל אלא היא הנחת יסוד. (ובכל מקרה, מעולם לא שמעתי על מועמד לשיפוט שנדחף לתפקיד בגלל דעותיו הפוליטיות, מה שלהיפך לגבי המתנכלים והשופטים הטרויאנים מטעמם).
נו באמת, בימי טרום המדינה והשנים הראשונות לעצמאות, הממסד לא היה מלא באנשי שלומם של מפא"י?
אתה חושב שאם בבחירות הבאות מרצ יהפכו למפלגה הגדולה ביותר הם לא יחליפו את הפקידות באנשי שלומם? (וזה בסדר גמור, כי אחרי הכל זהו הנוהג בישראל).
זה כל מה שיש לך להגיד? שבשנים הראשונות לקום המדינה הממסד "היה מלא באנשי שלומם של מפא"י"?
מאכזב. חשבתי שאתה יותר אינטיליגנטי.
הסיבה שמפא"י נזרקה לזבל היא שלא רצו את השחיתות השלטונית ההיא. ולא רוצים אותה גם מהצד השני. (ובוא לא נתחיל אפילו לדבר על ההבדלים בין אז להיום).
אלכס, מישהו כאן שכח את הקומבינה שבמהלכה נבעטה אלוני ממשרד החינוך בממשלת רבין השנייה.
נגד מי בדיוק אתה יוצא בפוסט חוצב הלהבות הזה? נניח שכל מה שאתה טוען נכון, ושמוקדי הכוח האמיתיים אכן בידי הימין, אז מה? האם יש טיעון מתחת לשפעת המלל? מה אתה אומר, שיללנות הימין אינה מוצדקת? ומה אתה עושה, עונה ביללנות משלך? יללנות תחת יללנות?
מעבר לכך, הגופים שאתה מציין ככאלה שבידי הימין הם גופים שתחת הרשות המבצעת. זו, כזכור לך בודאי, ממונה ע"י הכנסת אחרי בחירות. מכיוון שרוב העם בחר ימין, הרשות המבצעת היא בעלת אוריינטציה ימנית. גם זה, אני מקווה, מובן לך. אולי זה לא לשביעות רצונך, אבל ככה זה כשיש בחירות. בית המשפט העליון, לעומת זאת, אינו עומד לבחירות. מי שיושב שם הם פקידים. וכשאלה צוברים יותר מדי כוח, ובישראל מאז ימי אהרון ברק זה המצב, נוצר עיוות מסוכן ומקומם.
הכל נכון, כתוב מדויק ויפה – והכל לא משנה. זירת המאבק היא לא בטיעונים ובשכנועים, גם לא במאמרים נבונים. אחרי דרך המאבק הרגועה והנכונה, יש לעבור לשלב הבא. בישראל, בוודאי הימין, מבינים רק כוח.
אני לא מדבר על פגיעה פיזית באנשים, אני מדבר על פעילות. מצדי לפזר אלף חוברות על חופש ואהבה וסקס בבתי ספר חרדיים ודתיים, זו דוגמא קטנה ולא מחייבת. מצדי לרסס את הכתובת "יהוה אוהב את כל בני האדם", עם המילה המפורשת יהוה, בכל מקום בארץ. סתם דוגמאות על הרגע. מצדי לנסוע עשרת אלפים מכוניות ביום כיפור. הם רוצים "איזון"? יקבלו איזון שתצא להם האש מהאזניים.
באופן אישי תמיד חלמתי על התנחלות חילונית בתוך יישוב או שכונה דתיים (בתוך הקו הירוק…) בשם זכותנו להתיישב בכל מקום בארץ ישראל. כולל כמובן מנגלים בשבת בצהריים.
לי יש חלום ישן על רכב מסחרי עמוס רמקולים שנוסע ברחבי בני ברק ומשמיע מטאל כשמדי פעם ברמזור יורדים מטאליסטים ורוקדים פוגו בין העוברים והשבים.
Nah, let's just go to schools in Bnei Brak and Mea Shearim in force and distribute Da'at Emet flyers.
ההוכחה החזקה ביותר על אי כוחה של התקשורת היא בכך שלמרות הטענה הנצחית שהתקשורת היא שמאלמית התחלף השלטון מהשמאל לידי הימין (והתהפוכות היו מספר פעמים).
האמת היא שלימין האקטיביסטי יש דפוס התנהגות מסוכן מאד: הוא צייד.
הוא לא יכול להמריץ את חבריו בלי אויב כלשהו.
מציאת האויב היא כמו בשר מדמם לפני הכריש.
מפליאה עוד יותר בעיני ההתעלמות מהגוף הכי גדול, הכי משפיע והכי יוצר מדיניות במדינת ישראל – צה"ל.
אני אפילו לא בטוח שאפשר לכנות את צה"ל מוקד כוח. הוא כ"כ גדול שיש בו כמה וכמה והוא ראוי להתייחסות נפרדת (וגם מקבל כזו יותר מכמה דברים אחרים).
צה"ל חלק אינטגרלי במדינת ישראל. קיימים בו מוסדות רבים השווים למוסדות של מדינה דמוקרטית, ואולי יש לו אפשרות להתקיים באופן אוטונומי ללא המדינה.
יש לצה"ל אפילו פעילות כמו-פילנטרופית של קידום אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית. מדובר באוכלוסיות המוחלשות ע"י החברה האזרחית, כשהאפשרות הקיימת הטובה ביותר לשלבם בחברה היא דרך הצבא. כמובן שחלק מהמשאבים שצה"ל מקבל מהמדינה הולכים למען הפעילות הזו, משאבים שבאותה מידה יכלו להיות מושקעים במוסד אזרחי בעל אותן מטרות של שילוב אוכלוסיות מוחלשות בחברה.
עיקר הכח במדינה נמצא אצל אנשים המחזיקים ברעיונות לאומיים-אתניים, הם אפילו הצליחו לשים ידיהם על חוקי היסוד ומגילת העצמאות.
bastards.
ה"ימין" הזה שאתה כ"כ שונא שולט על משרד האוצר, ועל משרדים אחרים. חוצפה שכזו – שבמדינה דמוקרטית מי שנבחר ברוב קולות "ישלוט" על המשרדים הללו ולא, נגיד, מי שבעינייך צודק, או התקשורת, שהיא זו שצריכה לשלוט במדינה דמוקרטית, אל אף שמעולם לא נבחרה (ואגב זה שלא מדברים על החינוך הממלכתי-דתי – מה עם החינוך הערבי?). לחשוב שבמדינה דמוקרטי, הרוב ה"לאומני" (הבנו שבעינייך זה ההיפך של "משכיל" – תקעת את זה בצורה מאוד עדינה) קובע מה יקרה, ולא אתה – האיש המשכיל הבודד שיודע יותר טוב מעולם. לאן הגענו.
דמגוג. החינוך הערבי? הם קובעים לעצמם את חומרי הלימוד? הם יוצאים להפגנות מאורגנות ביום האדמה?
כן, יש להם אוטונומיה חינוכית.
אין להם שום אוטונומיה חינוכית.
מה שיש להם זה הזנחה מצד המדינה, לואקום שנוצר נכנסים גורמים שונים ומשונים שעושים מה בא להם, והמדינה ממש אוהבת את המצב הזה כי היא יכולה למכור את זה א"אוטונומיה" שהיא נותנת לערבושים ברוב טובה מצד אחד, וכאיום קיומי וחתרנות של אותם ערבושים נגד המדינה מצד שני.
אם היית מכיר קמצוץ ממערכת החינוך הערבית היית יודע שכל ההוראה במערכת החינוך הערבית נשלטת באופן ישיר ומלא על ידי השלטון, כולל בדיקה של השב"כ לכל מורה שנכנס למערכת.
קודם כל, גם מי ששולט על המשרדים האלו לא יכול מנות את מי שהוא רוצה לכל תפקיד. יש מספר מצומצם ומוגדר של מינויים פוליטיים ורב אנשי המקצוע במשרדי הממשלה לא אמורים להיות מושפעים מתוצאות הבחירות. אני עוד זוכר, למשל, את מאבקה חסר התוחלת של שולמית אלוני להעביר משהו במשרד החינוך שהיה מלא באנשי מפד"ל. הדבר נכון במיוחד במשטר הקואליציוני שלנו שבו מפלגה חסרת כח משמעותי בכנסת יכולה לקבל משרדי ממשלה משמעותיים מסיבות פוליטיות שונות. האם אהוד ברק למשל נבחר ברב קולות ויכול לשלוט כרצונו במשרד הביטחון?
בנוגע לחינוך הערבי, ביום שהשב"כ יתחיל לסנן מורים מורים דתיים בחינוך הממלכתי-דתי, אז תוכל להשוות בינו לבין חינוך ממ"ד.
לא טענתי שזה לא בסדר (אם כי פוליטיזציה גסה של דרגים מקצועיים היא בעיתית משהו) אלא שהבכיינות הימנית לפיה עיתונאים ושופטים סמולנים שולטים במדינה ולא נותנים לשלטון הנבחר לשלוט היא קישקוש בלבוש. אני שמח שאתה מסכים אתי.
כמו למשל הפולטיזציה הגסה של בית המשפט העליון? או הפרקליטות?
אולי תשכיל אותי אחת ולתמיד. על איזו פוליטיזציה גסה אתה מדבר? האם היא התרחשה לפני או אחרי המהפך של 1979?
של הדרג המקצועי ברט"ג, קק"ל, רשות העתיקות, משרד החינוך, רשות השידור וכו'. הייתה כזו לפני המהפך (77, לא 79) ויש כזאת גם אחריה.
תודה על התיקון, אבל אני שאלתי לגבי הפוליטיזציה שקיימת לטענת חיים בבתי המשפט והפרקליטות. אני תוהה אם יש איזושהי ראיה לטענה הזו או שזו השמצה בלבד.
אתה באמת שואל או שזו סתם הצקה?
כי בשבועות האחרונים מוחים כאן על הכנסתו של השופט סולברג לעליון רק בגלל השתייכותו הפוליטית לכאורה, לא ראיתי שיש דיון רציני על יכולתו המקצועית.
לפני 1977 לא היה בכלל על מה לדבר, העליון כמו כל שאר מוסדות המדינה היה בבעלות מפא"י ויורשותיה. למרבה הצער אחרי כמעט שלושים שנה של סיאוב כמעט טוטלי לוקח הרבה זמן לאזן את מוסדות המדינה ואת מעמד הפקידות הרקוב והנורמות שהצמיח לעצמו. אנו אט אט מתקרבים לראשונה בתולדות ישראל לקראת איזשהו איזון.
עדיין, בית המשפט העליון עובד בשיטת חבר מביא חבר. האקדמיה הישראלית כנ"ל, דו"ח חיצוני שהזמינה המל"ג מדווח על הטיה גרוטסקית בפקולטות למדעי הרוח.
קצת אופ טופיק,
אין זה מפתיע כלל, בתחומי ידע שבהם המתודולוגיה המדעית של ניסוי והפרכה אינה קיימת כמעט, אין משמעות לאמת עובדתית או אפשרות לבחון באופן אובייקטיבי את התאוריות המומצאות חדשות לבקרים. המדד היחידי להצלחה אקדמאית הוא בעיקר כמות האויר החם שאתה פולט, מידת הסנסציוניות שלך, וסחר הסוסים של מאמרים מדעיים המצטטים זה את זו. כר פורה לאנשים כמו ניב גורדון, אקדמאי קטן מאד וקשקשן גדול. האמת, אפילו זה גדול עליו האיש בפועל בעיקר כותב מאמרים בעיתונות הבינלאומית.
כתב כאן מישהו למטה על ה"חכמים" וה"מוצלחים" באקדמיה, משעשע. באקדמיה ומחוצה לה המוצלחים עושים משהו בפועל, מפתחים תרופות, ממציאים, משבטים חיטה עמידה למחלות, מגלים את נפלאות היקום וסודות החיים. חלקם בחברות מסחריות, חלקם בגראג', חלקם (הקטן יחסית) באקדמיה. שאר ה"מוצלחים" בתקשורת ובאקדמיה בעיקר מדברים ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים אד-אינפינטום.
חיים, בזה שאתה קושר את הביקורת על בית המשפט העליון בטענה בדבר אי נחיצותם של המדעים הלא מדוייקים אתה יורה לעצמך ברגל
מצביעי חד"ש ומרצ מונים אולי 3% מהאוכלוסיה היהודית, אבל המשקל שלהם בתקשורת ובאקדמיה הוא פי עשרה לפחות. זה מה שמרגיז את הימין. אבל הסיבה לכך היא לא קונספירציה, אלא סיבה פשוטה אחרת. אלו האנשים הכי חכמים ומוצלחים, והחוכמה שלהם גם גורמת להם להצליח בתקשורת ובאקדמיה, וגם מביאה אותם לגלות אמפתיה לסבלם של בני עמים אחרים ולייחס חשיבות מעטה למחיצות שמפרידות בין עמים וזהויות, ומנגד לזלזל בהשקפות דתיות לא רציונליות.
כדי להתהדר בתואר פרופ' ללימודי סוציולוגיה/מגדר וכו' אכן צריך להיות הכי חכם ומוצלח. עובדה, הצלחת להשיג אחלה ג'וב עם קביעות במדעי הכלום. בקשר לאנשי התקשורת, רוב אלא שאני נתקל בקולם, מראם או הגיגם דרך הפילטרים המתאימים לא עושים רושם שקורצו מהחומר שממנו מפיקים זוכי פרס נובל בלשון המעטה.
אם תקשיב לכמה מזוכי פרס נובל (ויש לנו כבר לא מעט, בלי עין הרע), כשהם מדברים על נושא שהוא לא תחום עיסוקם הקרוב ביותר, תחשוב שגם הם לא ממש קורצו מחומר שממנו עשויים זוכי פרס נובל.
Out of curiosity, what are the political attitudes in the sciences in Israel? I'm asking because in the US, people doing pure science (though not engineering) are also very liberal, as much as as the people in the humanities and most social sciences. In biology you could justify it on the grounds that the religious conservatives don't believe in evolution and in climate science on the grounds that the industry lobbyists don't believe in global warming, but it's also true in fields without any political implications. I'm in pure math, and the people I know in math from grad students and up are 90%+ on the left or center-left.
אני לא בטוח שהסיבה שאתה מציג לייצוג היתר של השמאל באקדמיה היא נכונה. אולי הם באמת הכי חכמים, ואולי משהו רקוב באקדמיה הישראלית. בגרמניה הנאצית היו רוב מוחלט לנאצים באקדמיה. הסיבה לא הייתה כיוון שהנאצים היו מאוד חכמים, אלא מכיוון שהאקדמיה קידמה נאצים ופיטרה יהודים. ומה בדבר ייצוג היתר של היהודים באקדמיה ובתקשורת במדינות אירופיות לאורך ההסיטוריה, האם הוא גם נבע מכך שהיהודים היו יותר חכמים ומוצלחים?
אני כנראה אסכים איתך שתרבות שמעודדת לימוד, קריאה, שאילת שאלות, נוטה להצמיח יותר אקדמאים מאשר תרבות שמעודדת ערכים כמו "כבוד המשפחה" "ציות לאל" וכו'
כל עוד אפשר לעשות השוואות עם נאצים, הכל כשורה.
ל"שמאל" יש ייצוג יתר בחוגים מסוימים באקדמיה בגלל האופנה האקדמית הנוכחית ובגלל העדפות שקשורות לאופי התחום. זה ככה בכל תחום. בחוג לכלכלה, למשל, תמצא אחידות גדולה הרבה יותר וספק אם תיתקל בקומוניסטים, למשל. גם בחוג למחשבת ישראל תמצא ייצוג יתר בכיוון אחר לגמרי. האקדמיה עובדת באופן דיאלקטי, זה טבעי ונורמלי לגמרי וכך זה צריך להיות, אלא אם כן באמת בא לנו לעבור למודל הנאצי או הסובייטי ששיעבד את האקדמיה לאידיאולוגיה השלטת.
אפילו בחוג למחשבת ישראל תמצא אנשים שנמצאים בהחלט שמאלה יותר מהציבור שממנו הם באו.
גם בחוג לכלכלה לא חסרים שמאלנים, בטח לא אם מכלילים במונח גם קפיטליסטים בעלי דעות מדיניות יוניות. באופן כללי, בקרב האליטה המשכילה במדינת ישראל השמאלנות זוכה ליתרון עצום.
דבר זה מצד אחד מחמיא לשמאל, מצד שני סותר את מהותו. כי הרי השמאל הוא בעד שוויון וחש תיעוב מיידי לבעלי הכוח, וכיצד יתמודד עם זה שדווקא הוא זה שמושך אליו את האנשים היותר חזקים ומצליחים בחברה.
נו, ובחוגים להיסטוריה ולסוציולוגיה תמצא גם ימנים, אז? אגב, לא שאני קונה את תיאוריית "התיעוב המיידי" אבל להגיד שפרופסורים להיסטוריה, או אנשי אקדמיה בכלל, הם בין האנשים החזקים ביותר בחברה זה די מצחיק.
אני מסכים לגמרי עם שלום. אתה מתבלבל וטועה כיוון שההגדרה שלך ל"שמאל" היא גמישה ומתחלפת. רק דוגמה אחת – פעם אתה מגדיר כ"שמאל" כמי שיש לו "דעות מדיניות יוניות" (כלומר גם הרבה דתיים נכללים בספירה שלך) ופעם אתה מגדיר שמאל כמי ש"מלזל בדעות דתיות לא-רציונליות".
אם אתה מגדיר שמאל כמי שחושב נגד הזרם ומבטא עמדות "מהפכניות" או מחוץ לקונסנזוס, אזי גם ימנים קיצוניים הינם שמאל.
לא ברור לי למי אתה קורא "האליטה המשכילה" ועל פי מה אתה קובע שיש בה רוב לשמאל? אשכנזים בעלי תואר שני ומעלה? ילידי הארץ דור חמישי בעלי תואר פרופסור?
אני בהחלט מחשיב דעתו של אדם משכיל יותר מדעתו של אדם שאינו משכיל, אך איני מחשיב דעתו של מישהו כיוון שהוא שייך ל"אליטה", האליטה יכולה להיות מרושעת ומנוונת.
אני מסתכל על חברי ומכרי, כולנו משכילים ובעלי תארים מתקדמים, מעטים מאוד מביניהם מצביעים לחד"ש או למרצ. הרבה הרבה פחות מ 30 אחוז.
וברור שאין שום הטייה בבחירת החברים שלך והם מהווים מדגם סטטיסטי מדוייק. בין החברים שלי למשל, כולם משכילים ובעלי תארים, יש רב מוחלט למצביעי חד"ש ומרצ. הרבה יותר מ-30 אחוז.
אני נוטה להסכים עם גיל בעניין מחלקות מהסוג של מחשבת ישראל וכו'. הסיבה לכך היא פשוטה, אלה מהמוכשרים שהם יותר דתיים(ולכן גם בדר"כ יותר לאומיים) יעדיפו את עולם הישיבות על העולם האקדמי וההיפך. התחומים האקדמאיים שנוגעים או נושקים ליהדות ימשכו יותר אנשים שרמת הדתיות שלהם היא נמוכה עד אפסית מאשר אנשים אדוקים יותר שיעדיפו את עולם הישיבות.
ואם תלך למשל לפקולטות להנסה/פיזיקה/כימיה/מתמטיקה
אני חושב שתמצא יותר ימין קיצוני מאשר שמאל קיצוני. אבל אולי אני טועה…מעניין באמת לבצע מחקר בנושא
בתור בוגר מתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב, לפחות בזמני, השמאל שלט לחלוטין בביה"ס למתמטיקה.
גיל אתה תוקף אותי ללא עוול בכפי. כנראה שלא הסברתי את עצמי כראוי: אני בהחלט מסכים שחבריי אינם מדגם סטטיסטי מדוייק. לא ביקשתי לטעון שום דבר בהתבסס על נתון בלתי חשוב זה. אני רק הערתי זו בעקבות טענתו של "יהודים על הירח" כי "מצביעי חד"ש ומרצ מונים אולי 3% מהאוכלוסיה היהודית, אבל המשקל שלהם בתקשורת ובאקדמיה הוא פי עשרה לפחות". "טענה זו של "יהודים על הירח" נראית כמצוצה מהאצבע ולא כתוצאה ממחקר סטטיסטי מדויק. ושלום העיר לו יפה כי אולי הוא צודק לגבי הפקולטות למדעי החברה, אך זה לא בגלל שהשמאלנים "חכמים" יותר. בפקולטות לכלכלה למשל, ישנו רוב ל"ימין", כך גם בפקולטות למחשבת ישראל וכו'…גם בתקשורת כולנו יודעים שיש רוב בתחומים מסוימים לימין (פרשנות ביטחונית למשל) ובתחומים אחרים לשמאל (ביקורת קולנוע)
זה הזמן לעבור להתקפות נגד. אם אומרים שלא מלמדים תיאוריות ימניות בחוג לממשל בב"ש, להתקיף במחקרים שמראים שלא מלמדים בצורה הוגנת תיאוריות סוציאל דמוקרטיות בחוג לכלכלה בת"א (אני למדתי שם, אפילו את קיינס הם לא מציגים באמת, אלא את הגרסה שמשלבת ניאו-ליברליזם שנקראת ISLM, ואח"כ מראים למה היא לא עובדת טוב, את מדינת הרווחה הם קוטלים דרך "משפטי הרווחה" שמראים למה הנחות מדינת הרווחה שגויות בקורס החובה של מיקרו ג'). הגיע הזמן להתקיף את החוגים להיסטוריה של מזרח תיכון והיסטוריה של עם ישראל בבר אילן (אם כי גם בת"א המצב קטסטרופלי. בהיסטוריה של מזרח תיכון הם יתעלמו או יציגו בצורה לא הוגנת את אדוארד סעיד, את תיאוריית התלות וכו').
What's wrong with IS-LM?
בקורס על טרור פונדמנטליסטי שאשתי למדה בבר-אילן, התיזה המרכזית של המרצה היתה שאנשי הרוח השמאליים (למשל זאב שטרנהל) שקולים לאינטלקטואלים הרוסיים של תחילת המאה ה-20 שהובילו תנועות אנרכיסטיות אלימות. הטענה היתה שרק אינטלקטואלים שמאליים דוגלים באלימות. כמובן שהמרצה לא שמעה מימיה על הלל וייס למשל… שמלמד באותה אוניברסיטה.
רוב המרצים במדעי המדינה בבר-אילן הם בעלי דעות שמאליות. הלל וייס יש (רק) אחד. ואם בו עסקינן לא זכור לי ששמעתי זעקות כשהאוניברסיטה איימה בסנקציות נגדו אחרי התקרית בחברון.
כמובן שאתה צודק, ההתנחלויות יחד עם ההון הגדול הם הכוחות המובילים בישראל, לחשוב שאוסף פרופסורים ליברלים הם הם שמכתיבים את המציאות בישראל היא מופרכת אבל זה כמובן מניפולציה ימנית קלאסית בבחינת הכו באקדמיה הצילו את ישראל. צריך גם להבין שהצלחת ההתנחלויות היא מה שהביאה להקצנה אצל החרדים והסימביוזה בין הכיפות הסרוחות ללובשי השחורים מתחזקת משנה לשנה.
נכון יש להם את מקור ראשון ואתר "סרוגים". זה בהחלט כוח תקשורתי שמאיים על ערוץ 2, ערוץ 10, ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ וגל"צ…