מאת: שיר פלד.
הקריאות "ביבי תתפטר" שחוזרות בהפגנות שנכחתי בהן בירושלים, נשמעות כמו הד של קריאות מכל הפגנה אחרת שקדמה לגל המחאה הנוכחי. הקריאה להתפטרות נשמעת פרגמטית, נעימה, מגבשת, ולדעתי היא גם הרסנית. לדרוש מביבי שיתפטר זה למחוק אפשרות לדיאלוג איתו, ולהעביר מסר שאומר: אנחנו לא מצפים לשום פתרונות מהממשלה הנוכחית, אלא רוצים להעניש את האשמים.
ומה אז?
צעד אחד קדימה: תהיה מערכת בחירות, ובהיותי קצת קטן אמונה וציניקן, אני מנחש שהשחקנים הראשיים ושחקני המשנה לא ישתנו באופן דרמטי, וגם לא המערכות שמריצות אותם – לא הקמפיינרים, לא הספינרים, מקסימום הסטיקרים. ולציפי לבני אולי יהיה דגל חברתי לנופף בו ולהסביר (שוב) בדידקטיות מעייפת מדוע ביבי חסר-יכולת, חסר-כישרון, עבד של בעלי ההון והימין הקיצוני ומסריח מהפה.
שני צעדים קדימה: ביום הבחירות יקרה מה שיקרה ובתסריט האופטימי ביותר תעלה כנסת חברתית יותר ב 7% מהכנסת הנוכחית. אל חשש, שום שלי יחימוביץ' לא תקבל את תיק האוצר ושום ניצן הורוביץ לא יקבל את תיק החינוך. יותר מדי אהוד ברקים, דליה איציקיות, דיכטרים, מופזים, שמאלוב-ברקוביצ'יות, שטריתים וצחי הנגבים יקדימו אותם עם סליל גדול של בדיל, וילחימו את ישבניהם לכסאות הרלבנטיים.
שלושה צעדים קדימה: אנחנו נזרום עם זה, כי הנה, אכן יצאנו לרחובות והבאנו במו ידינו את השינוי הנכסף, והשלטון הוחלף ומחר צריך לקום מוקדם כי חופשת הקיץ של האוניברסיטאות כבר תהיה מאחורינו. הלחץ שמחפש מוצא ברחובות ישתחרר, ותחושת השינוי תחפה על היעדר שינוי של ממש.
אז אני לא רוצה שאף אחד יתפטר. אני רוצה לדרוש מביבי שהוא עצמו יעשה את השינוי, ובעיני זו בכלל לא שאלה של אשמה ושל עונש, כי האשמה אינה בלעדית שלו, אלא של דורות של ליצנים רודפי כבוד שאיישו עמדות בכירות וקיבלו החלטות גרועות. הנקודה החשובה היא שהוא וממשלתו אחראים למצב הקיים, במובן של liability, ומהם אני תובע את הפתרון. אני רוצה שמי שעושה את השינוי ירגיש שכיסאו מתנדנד וידע שאין לו ברירה אלא לעשות את רצונם של המנדנדים. יותר מזה, אני אשמח אם בממשלה יגיבו לדרישות הללו בפאניקה ובהחלטות פופוליסטיות, כי פופולוס הוא העם, והחלטה פופוליסטית היא עשיית רצון העם. ובכן, העם יצא לרחובות וצעק את צעקתו, וגם הציע פתרונות. ועכשיו – יכבדו מנהיגינו ויקחו את הפתרונות הללו ויישמו אותם.
ואם אינם מסוגלים, הם תמיד יכולים להתפטר, אבל אני לא מוכן לפטור אותם מהחובה לנסות.
דיסקליימר: הדעות שמובעות בפוסטים שאני מארח כאן לא בהכרח משקפות את שלי אלא נמצאות כאן כי הן מעלות נקודה שלדעתי חשוב לדון עליה.
מנהלי1: אחרי הזנחה ממושכת, אני מרענן את רשימת הקישורים למעלה משמאל. הרשימה צריכה להיות קצרה, לכן קישורים גם יורדים ממנה כדי לפנות מקום – סה לה וי. נוסף הבלוג המצויין של מוטי פוגל שכותב בעיקר על ספרות. תיכנסו לשם ותציקו לו שיכתוב יותר על פוליטיקה בבקשה. השני הוא הבלוג של עלמה, שהוא בערך מה שהבלוג שלי רוצה להיות כשיהיה גדול. בקרוב, יתווספו קישורים נוספים.
מנהלי2: התקבלה תרומה לתחזוקת הבלוג. אני מודה לתורם ומאחל לו שלא יהיה גדול.
מוצע להגביל כהונת חברי כנסת וראשי ממשלה בשתי קדנציות.
ברגע שהתמריץ איננו עשיית חן בעיני חברי מרכז מפלגה אלא עשייה לשם עשייה במטרה להכנס לספרי ההסטוריה – נתחיל לראות עבודה של ממש בכנסת ובממשלה.
לא יכול להיות שנבחרי ציבור יהפכו את המוסד הציבורי לדרך חיים. הם צריכים לבוא, לעשות וללכת.
רעיון חסר שחר. הח"כים לא "יעשו במטרה להכנס לספרי ההיסטוריה" (רק זה חסר לי), אלא במטרה לארגן לעצמם עבודה טובה ברגע שתגמר הקדנציה השניה שלהם.
מדהים אותי תמיד איך אנשים מסוגלים לייחס לח"כים מניעים ציניים, אבל איכשהו מניחים שכל הציניות הזו תעלם ברגע שייושם הרעיון שלהם. או שהם ציניים או שהם לא. תחליטו.
רה"מ כבר מוגבל לשתי קדנציות (רצופות).
בלי קשר לאשמה ועונש, נתניהו היה תמיד הדובר ועכשיו הוא גם המבצע של הקפיטליזם החזירי, ולכן אין סיכוי שהוא יהפוך את ישראל למדינת רווחה. אם זה מה שהעם באמת רוצה (ואם אני מבין נכון את הרוח, זה מה שרוב הציבור רוצה), ביבי לא יוכל להישאר.
בכל מקרה, אני מוכן לחכות בשקט עד הבחירות הבאות ולא לדרוש את פיטוריו, אם זה יעזור לצרף כמה שיותר מגזרים למחאה (מגזרים שלא מוכנים להצטרף תחת הכותרת "ביבי הביתה").
לא צריך שיחימוביץ' תהיה שרת האוצר (אם כי זה יכול לעזור) כדי שישראל תהיה מדינת רווחה. כל מה שצריך זה שהמפלגות יבינו מה העם רוצה ויממשו את זה, בין אם על ידי הכנסת חברי כנסת חברתיים חדשים למפלגות, רענון המצעים והגשות הצעות חוק מתאימות – ובעיקר הפסקת הקשר המושחת עם בעלי ההון.
טוב, הפעם אני מסכימה אתך בכל פה…יתירה מכך – לא רק שאין מקום למחות "ביבי תתפטר" – ולא שאני סבורה שצריך לוותר לו…יש כאן תהליך שצריך לדעתי לנתח ולהבין היטב:
השמאל המסורתי זנח כל השנים את הצד החברתי והתרכז, ממש כמו הדת"לים, בשנאת מתנחלים וכיבוש. לא הועילו כל הדיבורים על : בואו נעשה כאן חברה טובה וצודקת יותר…ההסכמים עם הפלשתינים לא נתקעים "רק" בגללנו…ועכשיו, מרגע שהבין מי שהבין שמחאה חברתית יכולה לתפוס את כל שדרות הציבור – הם מנצלים את המצוקה האמיתית, שצריך לפתור אותה מהיסוד עם הממשלה הקיימת ולא נגדה – כדי לפזר אלפי שלטים של ביבי נמאסת… זה לא רק לא הוגן, זה לא דמוקרטי. בדיוק כמו שלא דמוקרטי ללכת לשכנע את אירופה להתלהם נגדנו כדי להפעיל לחץ על הממשלה. את השאר תוכלו להשלים בעצמכם.
אני באמת מקווה שיהיה דיון ערכי ואמיתי, ושהרבה שרים בממשלה הנוכחית יידעו להוביל תהליך שיחלחל לכל ההחלטות הכלכליות של האוצר.
אה, אני דווקא חושב שזה סופר דמוקרטי למנף את המחאה כדי לקרוא להתפטרות של ביבי (ואני גם מתעב את האיש), אני פשוט חושב שזו יגרום לתנועת המחאה לאבד את התנופה שלה ובטווח הארוך יקטין את ההישגים.
לקרוא להחלפת הממשלה המכהנת על רקע מצוקה שלפחות לדעת כמה, היא רק מעמיקה ולא מוכנה לתקן, זה "לא הוגן ולא דמוקרטי"?
מה לעזאזל שמו במים של העם הזה שגורם לו לחשוב שמחאה זה משהו שעושים "יחד עם הממשלה" ולא נגד הממשלה?
פשוט לא יאמן.
אם יש משהו אחד שצריך להזכיר שוב ושוב זה שכל הבעיות שמולן אנחנו צריכים להאבק היו מנת חלקם של הפלסטינים אזרחי ישראל מאז הקמת המדינה: קרקעות, דיור, חינוך, רווחה, הכל. ההצלחה הגדולה של המאבק עד כה היתה באחדות האדירה שעומדת מאחוריו — עכשיו צריך לדעת איך להרחיב את האחדות הזאת ולהפוך אותה לשותפות של ממש.
לכן חבל שכשאת כותבת על אלטרנטיבות אפשריות את לא מזכירה את המפלגה האחת שניצבת באופן עקבי לצד העובדים ולצד הסביבה. מפלגה שאחד מעקרונות היסוד שלה הוא השותפות היהודית-ערבית. מפלגה שח"כ אחד שלה היה יו"ר קואליצית ארגוני הסביבה, ועוד ח"כ שלה הקים את המרכז לתכנון אלטרנטיבי שנאבק בדיוק את המאבק שלנו כיום. מפלגה שניצבת באופן עקרוני נגד המלחמה, ולא רק אחרי שמתחילים להפסיד בה. כמובן גם שזאת לא מפלגה מושלמת, אבל אם יש למדינה הזאת עתיד הוא נמצא רק בה.
אתה מתכוון לאותה מפלגה שחבר כנסת מטעמה (לשעבר) פרסם באתרה דברי הגנה על מעשי הטבח של המשטר הסורי בעמו (בערבית כמובן, רק בערבית)?
(הערה מגדרית: אני "אתה" ולא "את")
זו לא מפלגה מושלמת. אני חושב שכולנו, גם המצביעים ההדוקים ביותר, יכולים להסכים עליו.
התכוונת ל'אדוקים' נכון?
No shit, it's not a perfect party. Neither is USSR Beitenu. That doesn't mean you should vote for them.
כבר שבועיים אני מבלה את רוב זמני במאהל הירושלמי והפגנותיו, ולא ראיתי נוכחות מאסיבית של קריאות להתפטרות בין שלל הקריאות שחוזרות.
אמנם, ביבי מיצב עצמו בתור הדובר הגדול והעקבי של הנאו-ליברליזם בפוליטיקה הישראלית, ויש ספק גדול אם הוא מסוגל, אידאולוגית, להפוך את עורו ולקיים איזה דיאלוג מול הדרישות שעולות מהמחאה. מצד שני, לתחושתי, קיימת הבנה רחבה למדי של הדברים כמו שאתה מציג אותם פה.
בלי שום קשר לזה או לפוסט, השתתפתי הבוקר בחסימת הכניסה לכנסת. היה מדהים, שוב, לראות את הרוך שמפגינה המשטרה. אמנם ארבעה עצורים, אבל בכפפות של משי, בלי טיפת אלימות, אחרי המון זמן שהכביש היה חסום, ואפילו עם חיוך מוצנע פה ושם. מפגין סולידריות מנוסה התפלץ לידי, אחרי שבתחילת ההפגנה הבטיח לנו מניסיונו שכולנו (כמה עשרות אנשים) הולכים להיעצר.
אלו הקריאות ששמעתי אז. חזרתי כעת מההפגנה האחרונה, ואני מודה שלמעט אישה אחת שצווחה על הבמה ונדמה היה שהיא לא לגמרי איתנו (היא ניסתה לצעוק משהו כמו ביבי הביתה פיפי ולישון… בחיי) לא שמעתי עוד קריאות להתפטרות של ביבי.
מי הם מתנגדי המחאה?
איילת שקד מ"ישראל שלי" – עבדה אצל נתניהו, ו"וישראל שלי" הוא ארגון חזית של מועצת יש"ע.
ארז תדמור – הורשע בגניבת תחמושת בכמויות גדולות למטרות שעורך הדין שלו טישטש די יפה, פעיל ב"אם תרצו" שממומנת על ידי הקרן הימנית הקיצונית CFI שממנת גם את הסנגוריה של ג'ק טייטל
(עוד מתנחל עם אוסף תחמושת בבית).
רותם סלע – הועסק ב"מרכז שלם" שממומן על ידי הספונסרים של נתניהו.
אגב, אם תחפשו את המקורות הכספיים של מרכז שלם לא תוכלו לגלות אותם, כי הם העבירו חלק גדול מהפעילות ל"חברה לתועלת הציבור" ואת התרומות בחו"ל הם מלבינים דרך "דה שלם פאונדיישן".
תגיד, זה אותו רותם סלע מ"הקפיטליסט היומי"?
כן, בדיוק אותו אחד. שנמצא באותה רשימת מקבלי כסף אדלסוני ולאודרי עם ביבי.
לא צריך לקרוא לביבי להתפטר כי לא הוא אשם, האשמה היא במשרד האוצר, אם כבר צריך לפטר אותם.
מה הקשר לאשמה? נשיאה בתפקיד ציבורי אינה איזו סוכרייה שלוקחים ממישהו כעונש על זה שהוא עשה משהו רע.
לא שיש לי התנגדות שהוא יתפטר, מה שאני אומר זה שלא הוא ולא המחליפים הפוטנציאליים שלו קובעים/יקבעו את המדיניות. כל עוד השליטה בידיים של משרד האוצר. הפוליטיקאים צריכים לקחת את השליטה בחזרה, זה משנה מעט מאד אם זה יהיה הליכוד או קדימה.
ביבי הוא שר על לאסטרטגיה כלכלית
איך קרה שפופוליזם נהיה דבר מבורך? יש לא מעט פופוליסטים מקצועיים שהם גזענים עם דיפלומה, אולי אתה מציע שיקבלו את רצונם? למה לא?
מדינה לא צריכה לקבל החלטות פופוליסטיות, אלא החלטות מושכלות ומוסריות.
מעצבן אותי הטון השטייניצי הפסאודו-אחראי שלואט "אסור לקבל החלטות נמהרות, צריך לשקול את הדברים", כאשר בין השורות זו פשוט דחיינות ונסיון להגן על אסטרטגיה כלכלית שלא הוכיחה את עצמה. פופוליזם הוא לא דבר א-פריורי טוב, אלא שכעת, כשאנשים ברחובות, לקבל החלטה פופוליסטית זה להיות קשוב לעם שלך.
אני לא מבין למה דווקא "כעת, כשאנשים ברחובות", זה טוב לקבל החלטה פופוליסטית. מה זה שונה מאלף ואחד מקרים אחרים שבהם אנשים ברחובות? למה אז זה לא היה בסדר ועכשיו זה כן?
אין לי שום אינטרסים בכלכלה הניאו-ליברלית, ואני בהחלט חושב שצריך לשנות מן היסוד את המדיניות החברתית. אבל אני לא חושב שצריך לעשות את זה עם אקדח מוצמד לרקה. מדברים פה על שינויים שיעלו לקופת המדינה מיליארדים רבים, למה להחליט החלטות כאלה בחמש דקות? אולי, למשל, אפשר לקבוע תאריך דד-ליין לקבלת החלטות של משהו כמו חודש מהיום (שיהיה לפני המלחמה שמן הסתם תבוא בספטמבר), ושעד אז ישבו וידברו וידונו. סוף סוף יש הזדמנות חד-פעמית ליצור שינוי משמעותי ויסודי, אז כדאי שנעשה את זה כמו שצריך ונחשוב על זה יותר מרגע ורבע. הפופוליזם, אגב, הוא זה שהביא את נתניהו לצאת עם שורת ההצעות המטופשות והמעליבות שלו בשבוע שעבר, זה מה שאנחנו רוצים לקבל גם בעתיד?
הפופוליזם הוא זה שהביא את ביבי באופן כללי
טענה מאוד פופוליסטית, נעם, והסקה לוגית מהעכוז.
יש גם לא מעט אנשים שאוכלים עם סכין ומזלג והם גזענים עם דיפלומה, לכן אני אוכל רק עם צ'ופסטיקס. והחלטה פופוליסטית היא בהכרח לא מושכלת ומוסרית?
העכוז שלי מודה לך על המחמאה.
החלטה פופוליסטית שמתקבלת מהרגע להרגע היא אכן לרוב לא החלטה חכמה. אתה מוזמן לקרוא, למשל, את דו"ח וינוגרד שמדגים יפה מאוד את הטענה הזאת.
נראה לי שלא ממש הבנת מה אני רוצה. בפוסט נכתב ש"החלטה פופוליסטית היא עשיית רצון העם". בוא נניח, הנחה לא ממש מופרכת בשטעטל היהודי הקטן שלנו, ש-394,577 פולקיסטים יוצאים להפגנה שדורשת לבטל את זכויות האזרח של הערבים בישראל. האם גם אז ההחלטה הפופוליסטית היא הנכונה, הטובה והצודקת?
או, למשל, אנשים בבגדים כתומים שלא רוצים שיפנו אותם מהבית. הדבר הפופוליסטי לעשות אז, היה לוותר על הפינוי.
נזירים טיבטים?
שלום, הרסת! – אתה הראשון שרשם תגובה בלי המילה "פופוליסטי" על הטיותיה.
לא, אוהדים של בני יהודה…
What you call populism the people in Europe call social democracy, or leftist protests. Americans call it economic populism, and consider it a good thing. It's not the same as right-wing populism on the model of Shas, USSR Beitenu, and Baruch Marzel. The only thing social democracy and right-wing populism have in common is that neoliberals and traditionalist conservatives look down on both, though when push comes to shove they usually side with the extreme right if the alternative is socialism.
רק הערה קטנה לסדר היום- כל השיח של "זה שמתנגד אחותו היא גיסה של ביבי ושניהם מקבלים כסף מהקבלן שעבד עם האחים עופר על הקמת מגרון" הוא חשוב ורלוונטי. למעשה תפיסת ה"מי מרוויח מזה" היא אבן הייסוד בכל חשיבה שמאלית. מצד שני- אימוץ של השיח הזה הוא בדיוק, אבל בדיוק מה שמתנגדי המחאה חורטים על דגלם (המשטרה תומכת? הנה נחשף פרצופה האמיתי כארגון חוץ פוסט ציוני טרוריסטי הממומן ע"י הקרן החדשה לישראל וארגוני טרור ידועים כמו האו"ם והאיחוד האירופי!). נכון שזה מרגיז? וזה מרגיז כי זה מסיט את הדיון מהעקרוני לאישי. למי שלא משוכנע ממילא זה נשמע ילדותי וקטנוני. כולנו אנשי שמאל, חלקנו אדוקים מאוד, וכולנו מבינים שרק ההצלחה של הדה-לגיטימציה של הימין מונעת ממנו להניף מעל המאבק דגל אדום בוהק. אנחנו מאוד שמחים שהציבור מתעורר ואנחנו רוצים לצידנו במאבק גם אנשים שהשם דב חנין לא גורם להם לגרגר בהנאה. בהקשר הזה התדרדרות לשיח של מי מקבל יותר מימון ונלחם עבור כאילו ערכים שהם בעצם תאוות בצע לא נחוץ ובעיקר לא מועיל
כמו בהרבה מהפכים/הפיכות, יכולה להוולד הנהגה שתוך חודשים תהיה לפחות טובה כמו ביביהו וחבריו. למה צריך להיתקע קונספטואלית בדמויות המוכרות. בספרד תוך פחות מ-4 חודשים הצליחו להקדים את הבחירות ונכנסו שחקנים חדשים. דווקא למהפך חברתי אשמח לאנשים נקיים מרבב וחפים מכל עבר טעון במניפולציות וטריקים פוליטיים. לפעמים מותר להגיד שמגיע לאלה שהניעו את העם הזה – קהל[או עם] עם אמון ויכולת רב יותר.
לא ככה?
אני לא יודע מיהם השחקנים החדשים בספרד, ומה הם יצליחו להשיג בבחירות שהוקדמו. אני כן יודע שהסקרים מנבאים בינתיים ניצחון סוחף למפלגת האופוזיציה הימנית (נדמה לי שקוראים לה "מפלגת העם", או משהו בסגנון). לכן, לא הייתי רואה את הקדמת הבחירות בספרד כהצלחה גדולה. לוקח יותר מכמה חודשים כדי לשנות את השיטה.
תיקון*
מגיע לאנשים המניעים את המחאה הזאת אמון גדול יותר.
לי ברור שביבי צריך ללכת. ודור חדש צריך להיכנס לתמונה. אנשים עם אוריינטציה חברתית חזקה. זו לא אוטופיה. ואני די מסוייגת מעשרות העיתונאים שלא מפסיקים לתת עצות למובילי המחאה. בסך הכל חלפו 3 שבועות וזה בינתיים מסרב לדעוך ותופס תאוצה. קצת אמון.
זה פשוט, חד וחלק, לא להבין מה זו דמוקרטיה ייצוגית. ביבי אמור להחליף את עורו כי יצאנו לרחוב? ביבי הוא אביר הכלכלה הימנית, המודרנית, המפריטה עצמה לדעת, המחלישה את הרגולטורים ומאדירה את העשירים, ה-job creators בלשון הניאו-קונס של ימינו. ביבי יוצא לעיתונות ואומר, שוב ושוב, שהפתרונות יגיעו מהשוק החופשי. איך, בדיוק, אתה מצפה מביבי לתת לך פתרונות אם הוא אחראי לבעיות?
אתה יודע מי אינו משנה את דעתו כשהמציאות משתנה?
עקרונית, ניתן וצריך לצפות מאדם הנושא בתפקיד ציבורי (למשל, ראש ממשלה) לא להידמות לבעל-החיים המדובר. האם ביבי יכול שלא ליהדמות לו? אני סקפטי, אבל צריך להתקיים איזשהו שלב של "נחיה ונראה", ולדעתי עוד לא מיצינו אותו (מה גם שכרגע אין תחליף ראוי במערכת הפוליטית).
נתניהו חייב ללכת. עכשיו. הוא חלק מן המנגנון הפושע כנגד האזרחים, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על חונטת הטירוף שהוא מנהל.
השינוי צריך להיות רדיקלי בהרבה ממה שאתה מתאר, והוא יכול להיות כזה, משום שהכוח הוא בידינו עכשיו. מי שלא ירקוד לפי החליל של דרישות העם, ייזרק הצידה וייעלם. אתה יכול להפסיק להיות קטן אמונה וציניקן: אנו לא זקוקים עוד ללבני או בדיחה פוליטית אחרת. השפה השתנתה: הפוליטיקאים יוחלפו, והמחליפים שלהם יהיו תחת עינינו הפקוחה כל הזמן.
אני רוצה לקוות שאתה צודק. אבל הנסיון גורם לי לחלוק עליך בנקודה הזו.
"העם" לא דורש כלום. מי זה "העם" הזה שדורש, ואיך אני יכול לדרוש גם כן?
יש הרבה מפגינים שדורשים הרבה דברים, ולא בטוח על כמה דברים הם מסכימים עם "הנהגת המאבק", או בין עצמם. אני למשל, חושב שמחירי הדיור הם רעה חולה שהמדינה צריכה לפתור, אני תומך בהתערבות המדינה בשוק על מנת לשבור מונופולים וריכוזיות, אבל לא בדיוק בא לי מדינה סוציאליסטית, ולא יודע כמה ביב אשם בכל. למשל הקיצוץ בקצבאות הילדים שלו היה אחלה של דבר.
אני כן יודע שהוא נבחר בבחירות דמוקרטיות. אם רוצים להחליף את ביבי, צריך ללכת לבחירות, הנהגת המאבק יכולה להקים מפלגה ואם יבחרו בהם ברוב קולות אז נדע שהעם תומך בהם.
כיום, אפילו אם תיקח את הערכות הכי אופטימיות להפגנות (400000 איש), הן לא מגיעות ל 20 מנדטים.
זכור המקרה של הפגנות 68 בצרפת, שבמשאל העם שהמפגינים דרשו התברר שרוב העם בעצם לא מאחוריהם.
ובכלל, צריך להזהר ממי שדורש דברים בשם "העם".
אז כמה
אחרי מלחמת לבנון השניה, אני התנגדתי לקריאות להתפטרותו של אולמרט. המלחמה הייתה טעות, אבל זו בדיוק הנקודה: זו הייתה טעות. מטעויות לומדים, ונכון לבוא בדרישות לתיקון, לא להתפטרות, ממי שעשה טעות כזו.
אבל הפעם מדובר במצב שונה. נתניהו לא עשה טעות – הוא עשה את הכל בכוונת מכוון. הוא ממשיך לעשות את זה גם עכשיו. אי אפשר לדרוש ממנו לשנות את דרכיו, כי הוא מאמין בצדקת דרכו. הוא מאמין שהמדיניות שהוא מוביל היא מוצדקת, וכל המחאה שבעולם לא תשנה את זה. ולכן, מן הראוי לדרוש את התפטרותו. כי כעת גם הציבור שבחר בו מבין שהוא מוביל מדיניות שאינה רצויה לו. הציבור עשה טעות ובחר באדם שהאידאולוגיה שלו מנוגדת לאידאולוגיה של הציבור. הציבור צריך לתקן – אבל בשביל לתקן צריך ללכת לבחירות.
אם כל הכבוד ה"טעות" של אולמרט שקולה להחלטה מודעת לצאת לשתות ואז להכנס עם האוטו בגן ילדים. זה נכון, לומדים גם מהטעות הזאת, אבל גם יש ענישה על כך ונשיאה באחריות. אדם שמכבד את עצמו לא היה מנהל ככה את עניני הצבא, אבל גם אם נשים שניה החלטות ניהוליות שאנו לא מבינים בהן בצד, יש לקיחה של אחריות שמוטלת עלייך כחלק מהתפקיד שאתה נושא בו. אני לא מקבל את זה כ"טעות" בתום לב, מדובר במחממי כיסאות מהסוג הגרוע ביותר.