היה דבר אחד מוזר בהפגנה אתמול בתל אביב, שהתדרדרה לפוגרום בזרים. או לפחות, זה היה נחשב למוזר בכל מדינה דמוקרטית, אבל אותנו הרגילו לזה וזה כבר נראה לנו טבעי. הממשלה יוצאת להפגין נגד האופוזיציה. ח"כים מקואליציית 94 הח"כים פלוס נציגי הח"כים שמימינם רק גדר חשמלית (הזכויות לגורביץ) ומתגוללים על מי שאמורים להיות מיוצגים ע"י המעט שנשאר מהאופוזיציה, וגם את הרשימה הזאת אפשר לצמצם, כי לא כל האופוזיציה משמאל קשורה, מיוחסת או עוסקת בנושא מבקשי המקלט.

כמו שמקובל אצל פוטין, ובברית המועצות לפניו, בסוריה, איראן ומשטרים סימפטיים אחרים שכגון, הממשלה היא זו שמארגנת ומלבה הפגנות נגד המתנגדים למדיניותה, במקום שזה יהיה ההיפך.

כן, אני יודע איך הציגו את הדברים. כאילו ההפגנה היא נגד מדיניות הממשלה. אבל לא נעלמו ממני הטענות והמסגור של העניין: ממשלת 94 הח"כים, שמתגאה בהיותה היציבה ביותר בהיסטוריה הישראלית, עומדת חסרת אונים מול "הפלישה האפריקאית" בגלל כמה יפי נפש שמתעקשים לספק סיוע הומניטארי למבקשי המקלט. אתם מבינים? אם רק לא היה אותם, היפי נפש האלה, השמאלנים, הקרן החדשה, איך שלא תקראו לזה, הממשלה הייתה משנסת מותניים ובועטת את הכושים בחזרה לאפריקה.

מה שאומר, במילים אחרות, שהממשלה אף פעם לא תבעט את הכושים בחזרה לאפריקה. כי יפי נפש אי אפשר להעלים ולחסל לגמרי כמה שלא ינסו, תמיד יישאר איזה קומץ בוגדני (קטן אך קולני) איפה שהוא. ואם לא יישאר, תמיד יהיה אפשר להגיד שנשאר. הרי בלעדיהם, איך יצדיקו את ההימנעות מליישם את המדיניות המוצהרת? ע"ע ההצעה להחלת החוק הישראלי על ההתנחלויות, שהופלה ע"י אותם האנשים שהציעו אותה.

הממשלה כנראה לא תבעט את הכושים חזרה לאפריקה משום שאנשים לא ממהרים לפתור מצבים שהם נהנים מהם ולא משלמים מחיר על קיומם. אנשי השררה שלנו, להבדיל מתושבי דרום תל אביב ומקומות רבים אחרים, לא מתמודדים עם הצפת מבקשי המקלט בשכונותיהם שלהם. לא באקירוב, לא בקיסריה ולא בהתנחלויות בשומרון, המקום ממנו באים מארגני הפוגרומים.

בעיית מבקשי המקלט לא עולה לאנשי השררה שלנו בתמיכה ציבורית אלא להיפך, הם צוברים תמיכה בזכותה. לאלי ישי, למשל, נוח להתלהם על הזרים במקום לדאוג לדברים כמו מערך כיבוי האש, ובאותו הזמן לשבור את כל השיאים בייבוא עובדים זרים שהוא, כשר הפנים, מאשר את נוכחותו של כל אחד ואחד מהם. ונקודה לא פחות חשובה: הרבה גורמים מגלגלים המון, המון כסף מעצם קיומה של הבעיה, וצפויים לגלגל עוד כסף בעתיד.

בואו נעשה סדר: כרגע, למרות תחרות ההתלהמות מצד דובריו, השלטון מניח לכל מבקשי המקלט להישאר. עד האחרון שבהם. הוא תופס אותם בנגב, נותן להם ויזה, מעלה על משאיות ואודרוב לגינת לוינסקי. שם הוא זורק אותם כדי שיתפזרו בשכונות דרום תל אביב ויסתדרו איכשהו.

אם השלטון היה רוצה לפתור את הבעיה (ואת זה אומרים לא רק סמולנים מהקרן החדשה), הוא היה בודק ביסודיות מי מהם זכאי למעמד של פליט ומי לא. מי שלא זכאי היה מגורש, מי שכן היה מקבל מעמד רשמי של פליט ואפשרות לעבוד בישראל והנה אנחנו מגיעים לעניין של הכסף: את מקומות העבודה עבור הפליטים היו מארגנים על חשבון העובדים הזרים שמיובאים לפה. מבחינת מי שעצם נוכחותם של מי שאינו מבני העם הנבחר בארץ הקודש מפריע לו, לא אמור להיות הבדל. מה זה משנה אם הגוי שמנקה את השירותים או קוטף אבוקדו הוא תאילנדי, סיני או אריתראי? ואם אפשר שתהיה פה רק קבוצה אחת של זרים במקום שתיים, מה רע?

אבל מבחינת התעשייה שמביאה עובדים זרים וגובה מהם אלפי דולרים על עצם הבאתם, עוד לפני שדיברנו על סחיטת ביטוח רפואי במחירים מופקעים וכל מני קנסות וניכויים ככל שעולה על שרירות ליבם, מהלך כזה יהיה אסון. אפריקאים מגיעים לכאן לא באמצעותם, ולא ישלמו להם דולר אחד. המשמעות המעשית של החלפת העובדים הזרים במבקשי מקלט מאפריקה היא שכל מני מתעשרים יפסיקו להתעשר ואת זה אלי ישי והממשלה שלו ממש לא רוצים. למה להסתכסך עם אנשי ההון והלוביסטים שלהם?

הפניית הזרים לשכונות הכי קשות ודפוקות היא לא איזו טעות, אלא מדיניות, ומדיניות ישנה נושנה. מאז קום המדינה, השלטון שלח את כל הדפוקים לפריפריה כדי שיאכלו שם אחד את השני ולא יפריעו לאליטות בעיניים. כשהמצב נעשה בלתי נסבל, השלטון בא "להציל את המצב" באמצעות מה שנקרא "הבאת אוכלוסיות חזקות". התושבים המקומיים נבעטים למקום אחר, לעיתים קרובות להתנחלויות, ובלב הסלאמס מוקמים מתחמים מבוצרים לעשירים בלבד, עם שומר בכניסה, שמשווקים תחת הסלוגן "לגור עם אנשים כמוך".

קריקטורה מאת מיש.

כשתושבי דרום תל אביב מפגינים נגד הפלת ההתמודדות עם מבקשי המקלט על הראש שלהם – הם צודקים לגמרי. כשהם קוראים לקחת אותם לצפון תל אביב ומקומות כאלה – הם צודקים לגמרי. אלו הן הטענות המרכזיות של התושבים והן נכונות. עכשיו נשארת השאלה, איך ממסגרים את זה. וכאן בא החלק העצוב. מיכאל בן ארי מחזיק משרד בדרום תל אביב, הוא מארגן את התושבים ורותם את כוחם וזעמם למסרים שלו, שאינם אלא גזענות צרופה שאינה תלוית זמן, מקום או נסיבות. לא נתייפייף, רבים מהתושבים גזענים בעצמם, אבל בזה אין שום דבר מיוחד. גזענים לא חסרים בשום מקום.

בן ארי ושכמותו לא גילו שמץ של עניין בשכונות דרום תל אביב עד שהזרים הגיעו לשם. השכונות סבלו מאז ומתמיד. דפקו אותן ודרכו עליהן מאז ומתמיד אבל בן ארי לא היה שם. הרי זה בסך הכול יהודים שדופקים יהודים. רק כשגויים נעשו מעורבים בעניין, הוא נזכר להתגייס "לטובתם". ואת אותו הדבר אפשר להגיד על ארגוני השמאל למיניהם. מידת העניין והמעורבות שלהם בשכונות האלו פשוט עלתה פלאים ברגע שהסיפור נהיה של יהודים מול גויים, והיה אפשר לעוף על הנשא הסקסי של מלחמה בגזענות במקום בנושא הסיזיפי והאפרורי של מדיניות חברתית. ואל תגידו לי שהשמאל תמיד דאג לנושא החברתי ואל תנופפו לי בהצעות החוק של ח"כים מהשמאל. בפיד שלי יש מאות "מסוכן בדרום סודן" ומעט מאוד "חרא בשכונת התקווה".

הפוליטיקאים משני הצדדים מסגרו את העניין, כל אחד מהצד שלו, כסיפור של ישראלים מול זרים. וכשזה המסגור, כשזאת הבחירה שהמערכת הפוליטית מציבה לתושבים, כשאלו האפשרויות, אין מה להתפלא שמי ש"לטובת הישראלים" גורף יותר תמיכה מאשר מי ש"לטובת הזרים".

עכשיו, אני מניח שכמה מכם עושים עכשיו "עוד פעם הוא מתחיל עם השמאל-באשינג שלו". אז כן, באשינג, כי זה פשוט לא יכול לעבוד ככה יותר. לא יכול להיות שמול כל השיט שאנחנו רואים יעמוד כוח שלא יודע לעשות כלום חוץ מלהיות צודק ולא חושב שמעניינו לדעת. אז לאלו שזה נוגע להם: אני יכול לחשוב כמוכם על הרבה דברים, אתם חברים שלי, מת עליכם ומוזמנים לבירה בירושלים בכל עת. אבל באמת, אלא אם כן אתם מתכוונים להפסיק להיות חלק מהבעיה ולהתחיל להיות חלק מהפיתרון, תעשו טובה, קחו את הדרכון הפולני שלכם ותזדיינו מפה לברלין. אין לי דרך יותר יפה להגיד את זה.